כמה מילים על הדרייבר של nVidia ועל מסכים בעייתיים

Nvidia-logoישנו דרייבר אחד בלינוקס שיש לו היסטוריה ארוכה של בעיות “פוליטיות” והגדרות טכניות – זהו הדרייברים של כרטיסי המסך של nVidia. רבות כבר נכתב על הדרייברים של nVidia, כמה הם סגורים, מורכבים, לא תואמים תמיד, ו”עקשנים” בסירובם לרוץ בסביבות מסויימות.

לאלו החדשים בעולם הלינוקס, אתן היסטוריה קצרה (השאר יכולים לדלג כמה פיסקאות קדימה).

בלינוקס ישנם 2 סוגים של דרייברים לכרטיסים הגרפיים של nVidia ל-PC (ל-ARM זה סיפור אחר לגמרי). ישנו הדרייבר הפתוח בשם Nouveua. זהו דרייבר שנעשה ע”י “הנדסה לאחור” (Reverse Engineering) והוא בקוד פתוח. הדרייבר הזה נותן תמיכה טובה בגרפיקה דו/תלת מימד, וידאו, Boot גרפי ועוד. החל מפברואר חברת nVidia החלה גם לתרום קוד לדרייבר הזה (ולפני כן היא בשקט תרמה כרטיסים חדשים לפני יציאה רשמית כך שכרטיסים חדשים נתמכו ע”י הדרייבר ביום הראשון שהם יצאו לשוק). הדרייבר הזה יכול לשמש משתמשי לינוקס עם 1-2 מסכים בצורה די טובה אבל הוא חלש בביצועים בכל הקשור למשחקים, עריכת וידאו, תוכנות תלת מימד וכו’.

מהצד השני ישנו דרייבר בינארי רשמי של nVidia. הדרייבר הזה תומך בכל תכונה שיש לכרטיסי המסך מבוססי nVidia כולל תמיכה בדברים חדשים כמו Display Port, Thunderbolt (ללא “הכנסה חמה”), כרטיסים מרובים במחשב אחד, SLI, גרפיקה ווידאו מהיר (אותה מהירות כמו Windows). הדרייבר עצמו הוא סגור (הסיבות שהן סגור: הדרייברים של לינוקס, מק ו-Windows משתמשים באותו קוד בסיס ועקב שילוב של קוד מגורמים שונים מחוץ ל-nVidia – אין אפשרות לשחרר אותו), מה שגורם לו להיות בעייתי בעולם הלינוקס, עולם שבו גירסת הליבה משתנה תדיר והמשתמש גם יכול לשנות את הגירסה, ומכיוון שרוב הדרייבר הוא מודול ליבה (מפלצתי – 11.3 מגהבייט. שזה פי כמה וכמה יותר מכל מודול בליבה), יש צורך בקימפול מחדש בכל פעם שמשנים קרנל (ב-fedora יש את dkms ו-akmod שמטפלים בכך אוטומטית בעת הפעלת הלינוקס) – כך שמבחינת ביצועים הדרייבר יתן לך תוצאות טובות, אולם הדרך להגיע לשם היא לא תמיד קלה.

אחת הבעיות הגדולות עם הדרייבים הרשמיים של nVidia היא להסתדר עם ציוד בעייתי, וכשאני מדבר על ציוד בעייתי, אני מדבר על ציודים עלומי שם שלא ממש מחזירים מידע שהדרייבר מצפה לקבל. כך לדוגמא, הח”מ משתמש במסך IPS עם רזולוציית 2560X1440 מייצור קוריאני ללא שם (על המסך כתוב CrossOver אולם כשמנסים לקרוא דרך לינוקס וכרטיס המסך את הפרטים של הכרטיס, מקבלים תשובה של QHD270QHD270QHD270 וג’יבריש בכל הקשור לרזולוציות שהמסך תומך). כשהחלק הגרפי (Xorg) בלינוקס עולה, הדרייבר מיד נופל בטענה שהוא לא מכיר את המסך הזה. לעומתו הדרייבר החופשי Nouveau מבין שזהו עוד מסך עלום שם עם רזולוצייה של 2560X1440 והוא פשוט מתעלם ממה שהמסך אומר ומפעיל עליו את הרזולוציה הנ”ל – וזה עובד מצוין, רק שביצועי תלת מימד/משחקים וכו’ לא תקבל.

הפתרון עם הדרייבר הסגור לבעיה זו היא לעקוף את המסך הבעייתי (אם יש לך יותר ממסך אחד), אך לפני כן אנו צריכים להבין איך הדרייבר מזהה את המסכים המחוברים אליו.

בעקרון יש מספר סוגי חיבורים שהדרייבר מתייחס אליהם. אני אתעלם כרגע מחיבורים פנימיים (LVDS – זה מתאים למערכות משובצות ומערכות אחרות שאינן חלק מהפוסט הזה) ונתייחס לחיבורים חיצוניים:

  • חיבור VGA נחשב עבור הכרטיס הגרפי כחיבור למסך CRT ישן (כן, מסכי LCD עם חיבור VGA משתמשים במעגלים פנימיים להדמיית מסך אנלוגי) ולפיכך אם תחבר מסך ב-VGA, הדרייבר יציין לעצמו שיש CRT
  • חיבורים כמו DVI, DVI-DL, Thunderbold, DisplayPort, HDMI הם חיבורים דיגיטליים ולפיכך הדרייבר ממפה אותם כחיבורי DFP (ר”ת Digital Flat Panel) ונותן להם מספרים, כך שאם יש לך מסך עם אחד מהחיבורים שציינתי לעיל, הוא ימפה אותם לפי סדר מספרי DFP-0, DFP-1 וכו’. קישוריות כזו כוללת תקשורת דו כיוונית מלאה והמסך נותן הרבה יותר מידע על עצמו לכרטיס המסך. הוא נותן לכרטיס הגרפי פרטים כמו גודל פיזי של הפאנל, כל האזולוציות שהוא תומך בהן, קצבי רענון מסך שהוא תומך בהם, נקודות לאינצ’ (ככל שיש יותר נקודות – האותיות יהיו יותר קטנות ולכן אם אתה רואה את הטקסט באותיות מאוד קטנות – כדאי שתעלה את ה-DPI ל-128 לדוגמא במקום 96 שהוא ברירת המחדל), והאם המסך תומך בכיבוי, צריכת חשמל נמוכה ועוד.

לפיכך, אם המסך הבעייתי הוא בחיבור DFP-1 לדוגמא (כמו במקרה שלי), נצטרך להזין לו שורת ModeLine שתגדיר לו את הרזולוציה והרענון בצורה ידנית (כלומר ספציפית) או שנשתמש בקובץ בינארי פשוט ונבקש מהדרייבר שיתייחס לקובץ הבינארי במקום לנסות לקרוא את פרטי המסך. במידה ויש לך מספר מסכים בעייתיים, תוכל להשתמש בקבצים בינאריים שונים שנמצאים באינטרנט או שפשוט תוכל להזין את ה-ModeLine בתוך קובץ etc/xorg.cong/ כפי שזה מופיע ההרחבה בפוסט הזה.

חשוב לזכור: מכיוון שרוב הפצות הלינוקס מפעילות את עצמן במצב גרפי, אם התקנת את הדרייבר הבינארי, סביר להניח שתקבל סמן מהבהב ותו לא. לחץ על מקשים ALT F2 והתחבר כ-root ולאחר מכן הפעל פקודת: telinit 3 כדי שהלינוקס יעבור למצב טקסטואלי. לאחר שהגדרת את השינויים, תוכל לנסות אותם ע”י הפעלת פקודת startx (כדאי למחוק את קבצי var/log/Xorg*log/ לפני כן כדי שאם תהיה תקלה – תוכל לראות בקובץ החדש שנוצר היכן התקלה, סביר להניח שתראה זאת בסוף הקובץ ה-log). לאחר שתצליח להיכנס למצב גרפי, צא ממנו ע”י בחירה ב-logout או בחירת reboot.

עוד עניין חשוב: מחשבים ניידים רבים כיום נמכרים עם 2 מעבדים גרפיים: האחד הוא מה שמגיע במעבד (של אינטל) והשני הוא של nVidia. המעבדים של nVidia במחשבים ניידים כמובן שאינן כמו המעבדים בכרטיסים יעודיים, אבל הם יכולים להאיץ דברים מסויימים שצריך, דברים שהמעבד הגרפי של אינטל אין לו שום סיכוי להאיץ בצורה רצינית. השיטה שהמעבד של nVidia עובד במחשבים ניידים כאלו, הואיל ואין יציאת מסך נפרדת, היא להפנות את פלט הצ’יפ הגרפי – לתוך אזור זכרון שהמעבד הגרפי האינטלי נותן לו. תחשבו על זה כמו מסך ירוק או כחול בסרטים: מצלמים את הסרט עם מסך ירוק או כחול ברקע ולאחר מכן מחליפים את המסך הירוק או הכחול בגרפיקה ממוחשבת.

בלינוקס, בשביל להשתמש בכל הטרראם הזה, יש צורך בדרייבר משולב שנקרא BumbleBee (כן, כמו ההוא מ-Transformers). הדרייבר (הוא לא בדיוק דרייבר, זה יותר ערכת סקריפטים וספריות) לאחר ההתקנה אינו מספיק, ויש לבצע alias או לכתוב 2 שורות סקריפט ב-Bash כדי לגרום לאפליקציות להכיר בצ’יפ של nVidia ולרוץ על אותו צ’יפ גרפי. עוד פרטים בדף הבית של BumbleBee.

אם רוצים ביצועים יותר גבוהים מאותם מחשבים ניידיים ועם הצ’יפ של nVidia, אז תכירו את פרויקט Primus והחבילה primus נמצאת בכל גירסת לינוקס נפוצה. ב-Fedora אפשר להתקין בפשטות עם yum install primus

הרצת אפליקציה עם primus: כל מה שצריך זה לאמר למערכת להשתמש במנוע primus הוא להוסיף את הפרמטרים b primus- כלומר אם אני רוצה להריץ glxgears לדוגמא, אז הפקודה תהיה:

optirun -b primus glxgears

בהצלחה

כמה מילים על חשיבות המעבד הגרפי במכשיר שלך

אתמול פרסמתי פוסט על מוצרי הגלקסי שסמסונג אתמול חשפה ואת האכזבה שלי מכך שהשוק העולמי שמשתמש במכשירי 3G יקבלו מכשיר עם מעבד Exynos האחרון של סמסונג. היום אני רוצה להסביר מדוע עניין המעבד הוא חשוב עבור הצרכן הסופי.

בעולם ה-PC, במיוחד בעולם הדסקטופ, החיים הם קלים בכל הנוגע למעבדים ומעבדים גרפיים. אתה לא מרוצה מהביצועים הגרפיים של המחשב שלך? קפיצה קלה לחנות המחשבים הקרובה למקום מגוריך, ותוכל לרכוש בסכומים הנעים בין מאות לאלפי שקלים כרטיס גרפי חדש ומשוכלל. פתח את המחשב, הכנס את הכרטיס (אם מדובר בכרטיס עם ביצועים גבוהים אז תצטרך לחבר אותו לספק הכח של המחשב שלך), הפעל את המחשב, התקן את הדרייברים וזהו – הביצועים הגרפיים ישתפרו מקצה לקצה (תלוי כמובן איזה כרטיס רכשת).

בעולם הסלולרי לעומת זאת, הדברים קצת שונים. אם אתה חובב מוצרי אפל, האפשרויות שיש לך זה לרכוש את המכשיר האחרון או .. את המכשיר לפניו. טכנית, זה לא אמור לשנות לך הרבה כי מפתחי האפליקציות מתאימים אותן למכשיר הנוכחי והמכשיר הקודם.

עם אנדרואיד לעומת זאת, השוק הוא הרבה יותר מפותח ותחרותי. אינטל, קוואלקום, סמסונג, nVidia,  ועוד חברות רבות מייצרות שבבים מבוססי ARM ומשתמשות באנדרואיד כפתרון למכור את המוצרים שלהם (ובדרך הם הפכו את לינוקס, שעליו מבוסס אנדרואיד – כמערכת הפעלה מספר 1 למערכות משובצות, תוך עקיפה של מערכות ותיקות יותר וסגורות כמו VxWorks ו-QNX).

בעולם ה-PC, היצרנית שמוכרת הכי הרבה צ’יפים גרפיים היא … אינטל (יותר מ-50% מהשוק). מדוע? כי אינטל מוכרת צ’יפ שנותן את הבסיס (וכיום ברוב המעבדים מדור Haswell הצ’יפ הגרפי משולב במעבד). הפתרון של אינטל מספק לדברים בסיסיים – ישומי אופיס, גלישה באינטרנט, צפיה בסרטים וכו’. בשביל הדברים הנ”ל הפתרון של אינטל בהחלט מספק. בשביל לשחק משחקים לעומת זאת, שום פתרון של אינטל לא יסייע, תצטרך כרטיס מבוסס AMD Radeon או Geforce של nVIdia ו-2 החברות הנ”ל מוציאות לשוק סידרת דגמים כשהחלק התחתון נותנים ביצועים יותר גבוהים ברמה הבסיסית ב-100-300 שקל והרמות היותר גבוהות נותנים ביצועים גבוהים בהרבה, אך המחיר עולה בהתאם עד לאלפי שקלים עם תצרוכת חשמל שעוקפת צריכה של מזגן 1-1.5 כח סוס (ומספקת חימום לחדר בימי החורף 🙂 ).

במכשירים מבוססי אנדרואיד, הסיפור די קרוב, רק שכאן לא ניתן להחליף צ’יפ גרפי, הוא משולב במעבד וגם אם יש לך ציוד הלחמה מודרני, לא תוכל לשדרג מעבד, ולכן צריך לדעת בעצם מה לבחור. בל נשכח שמכשיר הטלפון הסלולרי שלך ישמש אותך ביום יום יותר מה-PC שלך (בין אם זה דסקטופ או לאפטופ) בדרכים ובמקומות מחוץ למשרד. לפיכך, אתה צריך לדעת מה השימושים שלך במכשיר המובייל שלך לפני שאתה בוחר מכשיר.

אם השימושים שלך הם בסיסיים ונעים בין קבלת/הוצאת שיחות, משלוח/קבלת SMS, MMS, גלישה אקראית, קצת פייסבוק ומשחקים בסיסיים (כן, כולל Candy Crush), אז כל מכשיר סלולרי יכול להתאים לך, בהתאם לגודל (אם הוא יושב לך טוב על כף היד) ולתקציב שלך. מבחינת מעבד – אין ממש שוני בין אחד לשני עבורך.

אם לעומת זאת אתה עובד עם אפליקציות סלולריות רבות ואתה מעוניין להוציא כמה שיותר מהמכשיר הסלולרי שלך (כולל Multi Tasking בין אפליקציות, משחקים וכו’), אז במקרים כאלו יש חשיבות למעבד שיש לך במכשיר, במיוחד אם המכשיר הסלולרי שלך הופך ל-”PC משני”.

השחקנים העיקריים בשוק זה הם השלישיה הידועה: nVidia עם ה-Tegra-4, סמסונג עם ה-Exynos וכמובן Qualcomm עם סידרת מעבדי ה-Snapdragon.

ב-Mobile Geeks הכינו וידאו שמשווה מבחינת ביצועים בין השלישיה. הנה הוידאו:

התוצאות הסופיות מוצגות בטבלה הבאה (לחצו להגדלה):

benchmark

כפי שאתם יכולים לראות, ה-Exynos של סמסונג לא מצטיין בביצועים גרפיים. היכן הוא כן מצטיין? בעבודה רגילה של גלישה, אפליקציות, אבל הרבה פחות בגרפיקה תלת מימדית/משחקים וכו’. בכל הקשור לביצועי משחקים ומולטימדיה, הקרב הוא בין הגירסה הגבוהה של ה-Snapdron (גירסת 800) לבין ה-Tegra-4 של nVidia (והקרב בין שניהם רק ימשך, אגב). נקודה מעניינת: אם תיקחו את הצ’יפ הגרפי הבסיסי של אינטל (HD 3000 או 4000), הוא יעקוף בקלות כל צ’יפ גרפי שרץ על מעבדי ARM, אך טכנית אינך יכול להריץ צ’יפ כזה על ARM כי הוא יודע לפעול על X86, ולא על ARM. ב-nVidia עובדים כבר מספר חודשים כדי לקחת את הארכיטקטורה האחרונה שלהם (Kepler) והם מעבירים אותה ל-ARM. אב טיפוס כבר ישנו והוא צורך 2 וואט ברמה מקסימלית, והביצועים עוקפים כל דבר שקיים כיום בשוק.

אז אם אתה משתמש “כבד”, כדאי לך לבחור במכשיר שמריץ Snapdragon 800 או Tegra-4. אם לעומת זאת מה שאתה צריך הוא ברמה הבסיסית, הפתרון של סמסונג יכול להתאים לך. (כמובן שיש את כל השיקולים כמו מחיר, נוחות וכו’ שמאמר זה לא יתייחס אליהם).

מבחינת הביצועים, צריך לזכור שאנחנו עדיין רק בהתחלה. שוק ה-PC הוא כבר שוק רווי והמתחרים נמצאים פחות או יותר באותה רמה (כאשר גם ה-GTX 690 עם 2 מעבדים וגם ה-7990 עם 2 מעבדים יגדילו לך את חשבון החשמל). התחרות כיום נמצאת במובייל, בטלפונים הסלולריים ובטאבלטים, ושם החברות משקיעות משאבים רבים (nVidia עם ה-Kepler ועם ההכרזה שהיא תאפשר למתחרים לרכושרשיון לטכנולוגיה שלה כדי שהם ישלבו אותה בצ’יפים שלהם, ו-Qualcomm עובדת על דגמי ה-1000 ומעלה). את התוצאות אנו צפוים לראות במהלך המחצית הראשונה של 2014.

הטריק של ASUS, הטמטום של nVidia

יש באנגלית משפט יפה: the devil is in the details – השטן הוא בפרטים הקטנים, וזה מה שבדיוק נוכחתי אתמול.

כפי שקוראי הבלוג יודעים, רכשתי את ה-ASUS Transformer TF300T (החבילה שמגיעה עם מקלדת). המכשיר כמובן מגיע נעול ומי שרוצה לעבוד ברצינות על המכשיר, יצטרך בשלב מוקדם או מאוחר לפרוץ אותו.

ASUS שיודעים כמה קהילת המשתמשים מעוניינת להשתמש במכשיר בכל יכולותיו וביכולות אנדרואיד, שחררה תוכנת Unlock שבעצם פותחת את המכשיר, ומשם אתה כבר יכול להתקין ROM אחר, קונסולת Recovery אחרת, su ועוד.

השטן נמצא בפרטים הקטנים? בהחלט! כשאתה מריץ את תוכנת ה-Unlock, יופיע לך טקסט משפטי ארוך מאוד. רובנו הרי לא קוראים את הטקסט ומאשרים אותו, ואז המכשיר נפתח, אבל חוץ משחרור הנעילה קורה משהו נוסף שלא רבים מודעים אליו: תוכנת ה-Unlock מתחברת לשרתים של ASUS ומיידעת אותם במספר הסידורי של הטאבלט שלכם ומעדכנת סטטוס ל-Unlocked. הסטטוס הזה לא ישתנה גם אם תחליטו לאפס לגמרי את הטאבלט. הרצת Unlock? הלכה האחריות על המכשיר לגמרי מבלי אפשרות לחזור אחורה, כך שאם תמכרו את המכשיר ושלא רואים עליו שום פריצה, טלפון אחד לנציג ASUS יגלה לך מיידית אם הטאבלט נפרץ בעבר או לא.

ל-TF300T יצא לפני מספר שבועות Jelly Beans. אתמול בלילה החלטתי להתקין אותו, אך בגלל שרץ אצלי Rom Manager של ClockworkMod במקום ה-Recovery של ASUS, העדכון לא הצליח, ובנוסף גירסת ה-CWM ל-TF300T סובלת מבאג מעצבן: היא לא מכירה במיקרו SD (שעליו נמצא קובץ העדכון). ניסיתי לעשות מספר פעולות עד ש… המכשיר ננעל. כל הטריקים עם כפתור ה-VOLUME וה-POWER לא עובדים (הוא נותן הודעה של boot loader ואם משתמשים בטריק של Volume Down + Power הוא אומר שהוא מטעין Recovery רק שה-Recovery שלי כפי הנראה נדפק). נסיונות להגיע למצב APX (כפתור Voume Up + power) מצב המאפשר לך לא לראות כלום על הטאבלט אך כן להתחבר ב-ADB – גם לא פועל.

שיחה עם הנציגים בארץ לא עזרה כמובן (הנציגה מתעקשת איתי שהטריקים שציינתי כן יעבדו, למרות שהסברתי לה שוב ושוב שביליתי חצי לילה עם הטריקים – וזה לא עובד). הפתרון? להביא את המכשיר אליהם, יש עלות של 200 שקל בדיקה ועלות תיקון אם תחליט לתקן.

כאן מגיע החלק המטומטם של nVIDIA. הרי ASUS אינה חברת תוכנה. היא חברה שמשווקת ברזלים כאשר התכנות נעשה ע”י חברות אחרות, ובמקרה של הטרנספורמר, מי שבעצם עושה את כל העבודה של האנדרואיד על סידרת טרנספורמר זו nVidia.

מהו החלק המטומטם? החלק של ה-Boot loader. כל איש לינוקס יודע היטב שניתן להפעיל לינוקס ממגוון ציודים וכיום כל Boot loader מאפשר לך לעשות mount לציוד חיצוני, בין אם זה מיקרו SD או ציוד אחר. הנה סצינת של Boot שיכולה לסייע בכל מצב:

  • המכשיר מופעל, מציג לוגו וכו’
  • ה-Boot loader מבצע mount למיקרו-SD אם יש כרטיס בתוך המכשיר
  • ה-Boot loader בודק אם קיים קובץ boot.iimg על המיקרו-SD
  • במידה וקיים והמשתמש לחץ בזמן הפעלת המכשיר על כפתור Volume Down, הוא ישאל את המשתמש האם להפעיל boot מהכרטיס. לחיצה על כפתור ה-power תאשר בחירה של כן/לא.
  • אם המשתמש בחר “כן”, ה-loader יתעלם מכל boot בטאבלט ומכל recovery וישר יפעיל את ה-boot מכרטיס המיקרו SD.

כך במקרה כזה, גם אם הכל נדפק, יש עדיין אפשרות לעשות Boot מכרטיס מיקרו SD וקובץ ה-boot.img יהיה בעצם גירסת אנדרואיד בסיסית שתאפשר לך להתחבר ל-ADB, ולהפעיל דברים שונים.

מישהו ב-nVidia חשב על זה? אולי, אבל ב-boot loader הנוכחי אין זכר לדבר כזה, לפחות לא ממה שאני ראיתי. אני עדיין לא רץ למעבדה של היבואן, אני עדיין בודק אופציות אחרות.

ועוד עניין אחד שקשור לטאבלט וחוויית המשתמש. היו כמה ששאלו האם הטאבלט יכול לשמש כתחליף למחשב נייד.

ובכן, לאחר שימוש כחודש שבמהלכו השתמשתי רבות בטאבלט כתחליף מחשב, אני יכול לאמר שעדיף לרכוש מחשב נייד אמיתי מאשר לסמוך על הטאבלט. המקלדת של הטרנספורמר לא יודעת להגיב טוב להקלדה מהירה, משטח המגע של העכבר הוא בכלל אסון שלא נראה אפילו במחשבים סופר-זולים, והרבה מאוד אפליקציות כלל לא מתייחסות למצב ה-landscape כשאתה מחובר עם מקלדת, כך שתצטרך לסובב את הראש הרבה. מעבר לכך, החלפת שפות הקלדה עדיין בנויה בצורה שלוקחת יותר מדי זמן (אין משהו כמו Alt-Shift להחליף שפות). בקיצור, מעבר ליתרון של סוללה נוספת, המקלדת היא גימיק נחמד שיכול לסייע בכתיבת מיילים, אבל מעבר לכך לא הייתי ממליץ לבנות עליה. אם גוגל ישקיעו (הרבה) יותר בכיוון הזה, זה בהחלט יכול לסייע, אבל כרגע זה עדיין לא שם.

אנדרואיד 3, מוטורולה, מיקרוסופט ו..Nook

אתמול היה היום הראשון של CES 2011, היום שבו הכריזו חברות רבות על מוצרים חדשים, וברשותכם אתרכז בכל מה שקשור למערכות הפעלה בקשר למיקרוסופט וגוגל.

גוגל אתמול הציגה את Honeycomb. אני לא יודע כמה המילה “הציגה” היא נכונה, אלא יותר הציגה “הקדמה” ל-Honeycomb עם וידאו (שמאוד מושפע מ-Tron). הנה הוידאו:

אנדרואיד 3.0, Honeycomb וידאו

כפי שניתן לראות, אנדרואיד 3.0 לטאבלטים נראה מאוד שונה מאנדרואיד הישן, והעיצוב נראה הרבה יותר מושך (לדעתי). לפחות ממה שקראתי באינטרנט, גם חובבי אפל מושבעים ציינו כי אנדרואיד 3.0 נראה הרבה יותר טוב (כנראה שהיה שווה לגוגל לחטוף את הבחור שהיה אחראי על העיצוב ממשק ב-Palm)

motorola-xoomהראשונים שהציגו מכשיר עם אנדרואיד 3.0 היו מוטורולה עם מכשיר ה-Xoom במסגרת מסיבת העיתונאים (הדי ביזארית, אני חייב לציין) שם ערכו, והמפרט בהחלט מרשים: מסך 10.1 אינטש ברזולוציית 1280X800, זכרון 32 ג’יגהבייט, אנדרואיד 3.0, מודם דור 3 ודור 4 מובנה, 2 מצלמות (5 מגהביט ו-2 מגהביט בהתאמה), וכמובן גולת הכותרת: מעבד דו ליבה במהירות 1 ג’יגהרץ (כלומר כל ליבה היא 1 ג’יגהרץ, סה”כ 2 ג’יגהרץ) שכוללת מאיץ גרפי תלת מימדי חזק – או בתרגום לעברית: nVidia Tegra 2. ניגון סרטים ברזולוציית 1080P עם יציאת HDMI. אחד הדברים המעניינים במכשיר: אפל השאירו באייפד/אייפון כפתור אחד מקדימה, במוטורולה ויתרו גם על כך, אין שום כפתור מקדימה, הכל מגע.

מתי יוצא ה-XOOM? ברבעון הקרוב.

חברה נוספת ש”חגגה” ב-CES היתה nVidia, שכמעט כל טאבלט או טלפון חכם רציני שהוצג ע”י חברות שונות כולל בתוכו צ’יפ Tegra 2 של nVidia. מסתבר כי ההשקעה של nVidia בהחלט היתה שווה.

ואז מיקרוסופט הציגו את החידושים שלהם: גירסה 2 של ה-Surface שלהם (לא אתעכב לגביו) ועוד משהו מעניין.. רק שלפני כן אתן הקדמה:

בשוק הטאבלטים האסטרטגיה של גוגל ואפל די ברורה: אפל שמו את אותה מערכת הפעלה (בשינויים כאלו ואחרים המתחייבים עקב שוני האייפד מהאייפון) ששמו לאייפון שהיא נגזרת של OS X. גוגל לקחו את אנדרואיד ושינו אותו להתאים לטאבלטים והוסיפו פונקציונאליות לכך ושינו את הממשק, אבל מתחת לשינוי, זה אותו אנדרואיד (פחות או יותר) שקיים בטלפון.

ומה מיקרוסופט ישימו לטאבלט? את Windows Phone 7 אי אפשר לזרוק על טאבלט ולקוות שמישהו ירצה את זה. אי אפשר גם לזרוק את Windows CE, כי אז אף חברה לא תרצה לסגור עסקים עם מיקרוסופט, הם כבר נכוו מ-Windows Mobile. מה עם Windows 7 הרגיל? הוא יופיע בחלק מהטאבלטים אבל לשוק העסקי. בעיה למיקרוסופט.

הפתרון? נעשה Porting של כל הגירסה הבאה של Windows ל-ARM, ואני מדבר על הכל, כל ה-API של Windows, תוספות כמו DirectX? גם. התוצאה? ה-Windows שרץ אצלך במחשב ירוץ על ARM, וכן, יש להם כבר גירסת אופיס 2010 רצה על ARM והם הדגימו כיצד לוח עם צ’יפ Tegra 2 של nVidia מריץ את ה-Window יחד עם … Powerpoint.

אישית אני לא מוצא את הסיבה מדוע מיקרוסופט עושה את זה (וכרגיל, הם חתמו שותפות עם כולם לגבי הפרוייקט: אינטל [שמכרו את חטיבת ה-ARM לפני מס’ שנים והיום מייצרים מחדש ARM.. גאוני!], nVidia, AMD, Texas Instrument ושאר החשודים הרגילים), אם יש משהו שגרוע ב-Windows ב-Desktop זה שהוא תופס נפח ענק. מה מיקרוסופט מצפים, שהיצרנים ידחפו דיסק קשיח לתוך ה-Tablet שאמור להיות קליל? הרי פעם שעברה שהם ניסו את זה כל הקטגוריה נפלה עד שאפל הגיעו. אני משער שג’ובס וחבריו, כמו שמידט וחבריו די צוחקים מהרעיון, אבל נו, זה מיקרוסופט שחוששים מגוגל.

ולבסוף, אחד ההכרזות הכי מפתיעות היו של nVidia שהכירו כבדרך אגב על פרוייקט בפיתוח: פרוייקט דנבר בו הם מפתחים מעבד ARM A15 (כן, זה עם ה-4 ליבות) עם GPU שלא מיועד למערכות כמו טאבלטים או טלפונים ניידים אלא ל…שולחן העבודה, וזה יכול להיות מעניין, יחד עם ה-Windows שמיקרוסופט תוציא ל-ARM. בשלב זה אין הרבה פרטים (אפשר להסתכל בלינק על הפרטים שכן nVidia חשפו), כך שבסופו של דבר השמועות על nVidia שהם מפתחים תחרות לאינטל נכונות חלקית: כן מפתחים מעבד מתחרה, לא X86

ועדכון קטן לגבי ה-Nook Color: מסתבר שהגאדג’ט הנחמד בעל פוטנאציאל הרבה יותר גדול ממה שנראה. כך לדוגמא המעבד נעול בתוכנה על מהירות 800 מגהרץ, אך אפשר להעלות את המהירות ל-1.1 ג’יגהרץ, ואם זה לא מספיק, אז אחד מהחבר’ה שמשתתפים ב-XDA-Developers הצליח להוכיח מה שרבים חשבו עליו כבלתי אפשרי: מסתבר שהצ’יפים שב-Nook Color מכילים גם Bluetooth, אך הוא אינו פעיל, אך בחור בכינוי occip הצליח להפעיל את ה-Bluetooth, לסרוק ציוד וגם לשלוח קובץ נסיוני. זה עדיין לא פועל בצורה קלה, זה מצריך Froyo שירוץ על SD Card אבל היי, זו התחלה מעולה. אחרי הכל, שה-Nook Color נפרץ לא היה כלום, כיום יש כבר Market, שרות GMail, סינכרון יומנים ועוד הרבה דברים.

אינטל מציגה: N450, D500, D510

במזל טוב אינטל הכריזו (די בהפתעה למען האמת) על שלישיית מעבדים חדשים במשפחת Atom, ולהלן השלישיה:

  • לנטבוקים, ישנו מעבד N450 שהוא יותר קטן מ-N270/N280 ויש גם שיפור של 20% בצריכת האנרגיה שלו.
  • לדסקטופים ברמה “התחלתית” אינטל הוציאה את D500 ו-D510 כאשר ההבדל ביניכם הוא ש-D510 הוא מעבד כפול ליבה וה-D500 חד ליבה. המעבדים גם מיועדים ל-Nettops.

בשלושת המעבדים הנ”ל אינטל הכניסה לתוך המעבד את הצ’יפ הגרפי ואת בקר הזכרון, כך שבמקום 3 צ’יפים, זה הופך ל-2 צ’יפים.

מבחינת שינויים מאסיביים, אין כאן חדשות ממשיות. אינטל הכניסה את ה-GMA500 (צ’יפ ענתיקה במובנים של היום) והאיצה את מהירות השעון של החלק הגרפי ב… 67 מגהרץ, כלומר החלק הגרפי ירוץ במהירות 200 מגהרץ. מה זה אומר לך המשתמש? לא הרבה. אם מקודם לא יכלת לנגן סרטי HD ברזולוציה של 1080P עדיין לא תוכל להריץ. יש קצת יותר חסכון בצד של הסוללה (ה-N450 צורך 5 וואט בהשוואה לדור הקודם שצרך 6 וואט).

ה-D500 וה-D510 קצת יותר מעניינים: הם מתאימים למחשבים מאוד זולים כאשר צריכת החשמל שלהם נעה בסביבות ה-13 וואט, וסביר להניח שאינטל בקרוב תוציא גם לוחות אם עם מעבדים מובנים, כך שאם תראו הצעות למחשבים אישיים (לא ניידים) בסביבות ה-1000 ש”ח ומטה, סביר מאוד להניח שאלו המעבדים שיהיו בהם.

ASUS היו הראשונים לצאת עם נטבוק עם הצ’יפ הנ”ל וב-CNET בדקו דגם נוסף (1005PE) עם N450 ושם מצאו כי המחשב מצליח להריץ את מבחן “יבוש סוללה” (המבחן פשוט מריץ סרט וידאו בלולאה עד שנגמרת הסוללה) עם תוצאות מרשימות מאוד: 8 וחצי שעות עם הסוללה שמגיעה אותו, מה שמתורגם ליותר מ-10 שעות עבודה במצב סטנדרטי. בהחלט מרשים.

מי שמחפש לקנות מחשב נייד נחמד לילד/ה שלו בבית וכל מה שהילד/ה עושה זה גלישה, מסנג’ר, קצת מיילים ומשחקי פייסבוק למיניהם (ישמרנו האל מ-Farmville!), מחשב עם מעבד N450 יהיה יותר ממספיק עבור ה”תכשיט” שלכם, רק שלא צריך להמתין עד שיתחילו בארץ למכור את הנטבוקים עם ה-N450, כי אין הרבה הבדלים בינו לדור הקודם.

לעומת זאת, מי שמעוניין במשהו שגם יכול להריץ דברים כמו Sims 3, וידאו ברזולוציה גבוהה וגם יש לו חיבור HDMI, גם יכול לקנות עכשיו נטבוק כזה (לנובו, HP ואחרים מציעים דגמים שונים) עם nVidia ION. שימו לב: ישנם 2 סוגים של ION: יש את ה-ION ויש ION LE כאשר דגם ה-LE מאיץ גרפיקה עד DirectX 9 ולא מעבד לכך, כלומר הוא רץ אחלה על XP, אבל בחלונות 7 לא תקבלו ביצועים מואצים.

אם לעומת זאת, חשקה נפשך במעבד החדש וגם בביצועים גרפיים של nVidia, תצטרך להמתין קצת ל-ION 2 של nVidia. כרגיל, אינטל שברו (מבחינת אלקטרוניקה) תאימות עם המעבדים החדשים כפי שמוסבר כאן. מכיוון שהצ’יפ החדש הנלווה ל-N450 (הלו הוא ה-NM10) נותן סוף סוף PCI Express, מה שאומר ש-nVidia יוכלו לדחוף צ’יפ גרפי חדש עצמאי, אבל את הדברים נדע בבירור יותר ב-Q1 2010.

לסיכום: המעבדים החדשים הם לא יותר מאשר התפתחות אבולוציונית. אינטל עדיין מנסים להילחם בתופעה שיותר ויותר נטבוקים נמכרים, מה שדופק את מכירות המעבדים היותר רווחיים (כמו עניין המחשבים עם מעבדי ה-CULV שלא ממש תופס תאוצה). מהצד השני, יצרני המחשבים דווקא אוהבים את עניין המכירות (המאוד גבוהות) של נטבוקים והם מנסים לדחוף את המעטפת עוד ועוד: פעם אינטל הגבילו את גודל המסך עד 10.2 אינטש, היום לנובו ואחרים כבר מציעים מחשבים בגודלי מסך של 12 אינטש עם מקלדת מלאה ואני מאמין שהדחיפה תימשך לכיוון ה-13.3 אינטש. האם כדאי להמתין לנטבוקים שיצאו עם המעבדים החדשים? לדעתי, לא ממש. השינויים והיתרונות הם מזעריים, אלא אם אתה מחפש נטבוק גרפי שיתן ביצועים מעולים יותר ממש שיש כיום, ולכך כדאי להמתין שיצא ION 2.

לאראבי? לאראביי…

החדשות מרויטרס ומסוכנויות ידיעות אחרות כמו שאר אתרי הטכנולוגיה היו לא כל כך מפתיעות לגבי הפרויקט כרטיס הגרפי של אינטל (Larabee): אינטל החליטה לבטל בשלב זה את הרעיון להתחרות ב-Nvidia וב-AMD (או ליתר דיוק בזרוע הגרפית של AMD הלו היא ATI).

אינטל ניסתה עם לאראבי רעיון נחמד: הבה ניקח ליבות פנטיום קלאסי (ומאחור יותר הוסיפו לו תמיכה של 64 ביט), נדחוף כמה עשרות כאלו, נבנה מערכת מטמון נבונה (אפשר לקרוא על כך בהרחבה כאן) ובכך נאפשר לתכנת את הכרטיס כמו שמתכנתים מעבד X86 כיום (כמובן בשוני הנחוץ כשמדובר בליבות רבות) ובכך נוכל להציג תלת מימד יותר “אמיתי”, ניתן Ray Tracing הרבה יותר מהיר וחזק וגם נתמוך במשחקים קיימים, אך הדגש היה יותר על Ray Tracing ובכך שהאריכטקטורה היתה משהו בין מעבד מרובה ליבות ל-GPU. נשמע סלט? הרבה גם חשבו כך.

בסופו של דבר אינטל החליטו לבטל את הכרטיס ולהפוך את לאראבי לפלטפורמת תוכנה. מקורות יודעי דבר מוסרים כי ב-nVidia וב-ATI נשלפו בקבוקי שמפניה, שמחה ודאחקות על חשבון אינטל.

כשעוקבים אחרי כל ההתפתחות של לאראבי, קשה לתהות מה לעזאזל קורה עם אינטל. מבחינת צ’יפים גרפיים, אינטל משתרכת אי שם מאחור עם הצ’פ האחרון שלה (סידרת GMA X4500) בהשוואה ל-Geforce 8400 הענתיקה של nVidia. יש לו ביצועים לא רעים ברזולוציות נמוכות אבל כשמעלים את הרזולוציה, כל יתרון שהיה ל-X4500 פשוט עף החוצה והוא פשוט נכשל.

האם אינטל חיפשה להיכנס יותר לתחום ה-Real time Ray Tracing או משהו קרוב לכך? כי אם כן, כל מה שהם היו צריכים לעשות הוא פשוט: ליצור קשר עם חברת Caustic Graphics, להבטיח להם שהם לא יתערבו להם בפיתוח ופשוט לרכוש אותם תמורת צ’ק שמנמן של 8-9 ספרות (ובאותה הזדמנות לזרוק מקומה שלישית דרך החלון את סמנכ”ל המכירות שמבין כנראה במכירות כמו שאני מבין בלרחף באוויר: ממתי מפרסמים את כל הפרטים על דור שני של הכרטיס בשעה שאתה רק מתחיל למכור דור ראשון והדור השני יוצא עוד שנה? מי ירצה לקנות את הדור הראשון??) ואז היה לאינטל פתרון מעולה שהיה אפשר לשלב אותו יחד עם הפתרון הגרפי שיש כיום, ואז היה מקום של כבוד לאינטל בין המתחרים.

שוק המעבדים הגרפיים הוא שוק רצחני. זה שוק שבו אי אפשר לנוח לרגע. המתחרים שלך מוציאים לשוק שבבים וכרטיסים כל 6-9 חודשים ומוסיפים עוד ועוד פונקציונאליות לפי דרישות השוק, ומי שירצה לראות מה nVidia למדו מאינטל ומהשוק, מוזמן להסתכל את משפחת הצ’יפים החדשה של הנ”ל, הלו היא Fermi, ושם nVidia דוחפים 512 ליבות, חישובי נקודה צפה מתקדמים, זכרון ECC, דיוק כפול ועוד. זה כמובן מיועד ל-HPC אך אותו צ’יפ הוא בסיס לצ’יפים לגרסאות לצרכן, מה שאומר שהביצועים יהיו הרבה יותר גבוהים מדור קודם שהיה דור ה-GTS. גם ATI לא יושבים על התחת ומתכננים דברים שיצאו בקרוב, כך שהשוק הזה הוא שוק מאוד דינמי, וקשה לי להאמין שאינטל תוכל לעמוד בקצב הרצחני הזה של התפתחויות בשוק הגרפי.

אינטל צריכים לעשות חושבים, ואולי להחליט סוף סוף להפסיק את המלחמה המטופשת עם nVidia על זכיונות. זה לא שאינטל מפסידים על מכירות המעבדים (הם מרוויחים והרבה! הרבעון האחרון הם הכניסו 9.4 מיליארד דולר!), הם יכולים לאפשר ל-nVidia ליצור עבורם צ’יפסטים עבור המעבדים ולוחות ברמה בינונית ומעלה. אחרי הכל, nVidia הוכיחו שכשזה מגיע לצ’יפסט שלהם, הוא הרבה יותר טוב מהפתרון שאינטל נותנת, הן מבחינת תוספת פונקציונאליות (2 חיבורי רשת, Firewall ברמת החומרה, Firewire ועוד) והן מבחינת תמיכה לדברים כמו ריבוי כרטיסים גרפיים (2 ומעלה). המלחמה הזו שיש בין אינטל ל-nVidia מזיקה ל-2 החברות ואפילו ה-FTC החליט לבדוק את ההאשמות ההדדיות וכשה-FTC נכנס, כדאי ל-2 הצדדים לגמור את הסכסוך ומהר.

ביעוס בקשר לנטבוקים

image

לפני מס’ חודשים פרסמתי כאן בבלוג את העניין שעשה אותי מאושר: nVidia הוסיפו את כל מה שהיה צריך בכדי שיהיה אפשר לזווד מעבד Atom יחד עם nVidia 9400M, מה שיתן הרבה יותר מהזבל שאינטל נותנים (ה-945 על נגזרותיו, כולל ה-GN40 החדש שלהם שיאפשר ניגון HD, וגם זה במחיר סוללה די יקר). הפתרון של nVidia תומך בהרבה יותר יצירות USB, יש תמיכה ב-eSATA (שאולי יום אחד יכנס לשוק בצורה קצת יותר רצינית, הימור שלי שהפורמט החיצוני הולך למות), גרפיקה תלת מימדית מכובדת, תמיכה הרבה יותר רצינית בשילוב מסכים, ועוד כהנה וכהנה תופינים.

אז זהו. התברר שבאינטל לא אהבו לשמוע את קולות הצהלה שעשו החבר’ה ב-nVidia, והם (אינטל) הזכירו לחברים הנכבדים ב-nVidia שהרשיון שאינטל נותנת להם להתממשק למעבדי Atom הוא אך ורק ל-nettops וזהו. שום נטבוק! כלומר ה”חסימה” היא משפטית, לא בעיה טכנית (אחרי הכל, מעבדי Atom שנכנסים ל-nettops נכנסים גם ל-netbooks שונים).

image אז רשמית, לא תראו בקרוב שום מחשב נטבוק נייד עם 9400M. כן תוכלו לראות אותו במכשיר שמלהיב את הצרכנים ואת הסוקרים: ה-Acer Revo, שהוא Nettop קטן עם בן-זונה של ביצועים מבחינה גרפית ומבחינת ממשקים חיצוניים: חיבור HDMI, תמיכה בצליל 7.1, ועוד כל מיני דברים, ואפשר לקרוא את דברי ההלל והשבחים בכל מיני אתרים, ובל נשכח: המחיר זול בטירוף: בבריטניה הוא יחל להימכר במחיר של 149 ליש”ט, עם גירסאות Windows במחירים של 249 ו-299 ליש”ט בהתאמה החל מ-5 לחודש הקרוב (מאי), וכן, הפעם גם תהיה גירסת Ubuntu רשמית.

אז מה הולך להיות? האם לא נראה מחשבי נטבוק עם nVidia 9400M? מסתבר שהתשובה קצת מתחכמת, והיא מאוד מזכירה את הסיטואציה שהיתה מתי שיצאו נגני ה-MP3 הראשונים (כן, הרבה הרבה לפני ה-IPOD הראשון). מי שלא זוכר, אז בהתחלה יצאו כל מיני נגנים מגושמים ומכוערים של כל מיני חברות קוריאניות וסיניות עלומות שם, אחרי זה הגיעו RiO ז”ל שחטפו נבוט בבית המשפט מחברות התקליטים ולבסוף RIO ניצחו, מה שפתח את הדרך להצפה מצד כל החברות של נגני MP3 (טוב נו, סוני כרגיל איחרו איחרו אופנתי של כמה שנים בגלל הטמטום שלהם לתמוך בהתחלה אך ורק ה-ATRAC ותקעו תוכנה מפלצתית שנתקעת שהיית חייב בשביל להעביר איתה שירים).

אז גם פה הולך להיות אותו סיפור בערך: לפי מס’ מקורות זרים, בסביבות יוני יצאו מס’ חברות סיניות עלומות שם עם נטבוקים שבתוכם יש את ה-9400M, וברגע שזה יתפרסם בוודאי ש-nVidia יעשהו “אההמ אההמ, נו נו נו”, אבל הרבה nVidia לא יוכלו לעשות: היצרנים קונים את הצ’יפים דרך צד ג’ ומכיוון שהם קטנים, זה יהיה כמו לרדוף אחרי הרוח, ואז הדרישה מהשוק תעלה, מה שיפעיל לחץ על אינטל, וכולם מקווים שזה מה שישחרר את הטמטום האוחז כרגע בענק הצ’יפים. זה לפחות, לפי CNET ועוד מישהו מהיצרנים ששוחחתי איתם.

יהיה בהחלט קיץ חם מבחינת הקרב בין nVidia לאינטל.

חושב לרכוש Netbook? יש לך קצת סבלנות?

עד היום בשוק ה-Netbooks לא היו הרבה אופציות ממה לבחור. יש כמובן יצרנים שונים כמו Asus, Lenovo, MSI, Acer, Dell, HP ועוד, אבל המפרט הפנימי בד”כ היה זהה: מעבד Atom במהירות של 1.6-1.8 ג’יגהרץ, זכרון (512-1024), וכמובן הצ’יפסט הזבל של אינטל: 945, 950.

חברות עד היום התחרו מבחינת דברים “מסביב”: למי יש מקלדת יותר נוחה, מי מציע Bluetooth, קוראי כרטיסים, גודלי מסך (החל מ-7 עד 10.2 אינטש),כמות תאים בסוללות אבל מבחינה פנימית – זה נגמר בזה. ההבדלים הכי משמעותיים היו במקלדת וסוללה, כמה זמן יחזיק ה-Netbook שלך מול זה של חברך בלי חיבור חשמל לקיר ולמי יש מקלדת יותר נוחה.

תחרות לא היתה כי לא היה מי שייצר צ’יפסט מתחרה שיתן יותר כח למחשב. VIA מוכרים פתרון מתחרה עם מעבד Nano שאין לו ממש גב מבחינת יצרנים. ATI? שקט לגמרי, לא הוציאו מילה עד היום בכיוון. nVidia? גם שם היה שקט ובמאמר קודם התפלאתי מדוע nVidia שיכולים להרוויח הרבה מהשוק הזה לא מוציאים צ’יפסט תומך ב-Atom.

הסיפור מאחורי nVidia (לפי השמועות) היה כזה: nVidia פנו לאינטל וביקשו רשיון לתמיכה ב-Atom. אינטל אמרו “אין מצב”, ובתגובה nVidia ו-VIA הצהירו על כוונות לפיתוח ערכה משותפת: מעבד של VIA, הצ’יפסט של nVidia.

באינטל ממש לא אהבו את הרעיון, ולאחר מו”מ (מאוד) ממושך, הוחלט לתת ל-nVidia רשיון, אבל רק ל-nettops (כלומר לקופסאות טלויזיה). כמובן ש-nVidia שגם יודעת לקרוא קצת את השוק התנגדו לעניין, ולאחר עוד קצת מו”מ מאסיבי, אינטל נכנעה ואישרה ל-nVidia לתמוך ב-Atom.

GeForce_9400m_g_3qtr_med אז בימים האחרונים nVidia מכריזה בקול תרועה גדולה: הצ’יפ הידוע 9400M (מה שנמצא ב-MacBook Pro) תומך מעכשיו גם במעבדי Atom של אינטל ונותן יתרון מאוד משמעותי. כמה משמעותי? הנה חלק מהדברים שהוא נותן:

  • קידוד וידאו מהיר פי 10 ממה שאינטל נותנת
  • תמיכה מלאה ב-DirectX 10
  • תמיכה ב-FullHD, כך שתוכל לנגן חלק וידאו של 1920X1080 ללא מאמץ מיוחד של המעבד עצמו.
  • תמיכה מלאה ב-CUDA
  • המון תמיכה ביציאות: 12 חיבורי USB (זה כמובן תלוי ביצרן המחשב), רזולוציה מקסימלית של 2560X1600, ועוד

כלומר החל מהחודשים הקרובים תוכל לרכוש לך Netbook עם צ’יפ שנותן למחשב הרבה יותר עוצמה בכל מה שמגיע לגרפיקה, יותר אפשרות להריץ משחקים, וגם לראות וידאו HD (אם אתה מחבר את המחשב למסך חיצוני) בלי קפיצות, וזה כבר מעלה את שוק ה-Netbook למדרגה קצת יותר גבוהה, ומקשה קצת את ההחלטה אם לקנות מחשב נייד “סוס” או שיספיק Netbook עם הצ’יפ הנ”ל. אני משער שהכרזות של יצרניות מחשבים יהיו בשבועות הקרובים בתערוכת CES הקרובה (8-11 לינואר).