ארכיון תגיות: DRM

שני דברים על סדר היום לגבי פיירפוקס

פורסם בתאריך על ידי

image.pngאישית, אני כאדם שמשתמש המון בלינוקס כדסקטופ וגולש לא מעט דרך המובייל, אני משתמש לעיתים בפיירפוקס, מכיוון שיש לו יתרון עצום על כרום – יש תמיכה מובנית בתוספים (Plugins) ואני חייב לציין שהוא עובד בכלל לא רע, גם על מכשירים שאינם מהקצה העליון.

אבל השבוע חטפתי עצבים משני דברים הקשורים לפיירפוקס ורציתי לשתף אתכם, קוראים יקרים, באותם נושאים. הראשון הוא החלטות "פוליטיות" תמוהות של כותבי Firefox והשני קשור לעיתונות טכנולוגית שלפעמים פשוט לא מבינה דברים.

אתחיל בהחלטה "פוליטית". אישית אני מתנדב בייעוץ טכני לקבוצת סטודנטים גרמניים שמעוניינים להוציא עיתון דיגיטלי רבעוני, ומכיוון שמדובר בחלקים לא מעטים הקשורים לאמנות טכנולוגית, יש חשיבות לצבעים ולאיכות ה"דפים" (בניגוד לעיתונים דיגיטליים רבים שבהם כבר ב-ZOOM הראשון או השני אתה נתקל בפיקסליזציה קשה). אותם סטודנטים שמרו ב-JPG באיכות גבוהה את התמונות וכתוצאה מכך כל עיתון שקל בערך 100 מגה, שזה המון אם מעוניינים להוריד את העיתון דרך תקשורת סלולרית או תקשורת מזדמנת (כמו WIFI במקום ציבורי), לפיכך התבקשתי לסייע.

אחרי שיטות קצר וקריאת כמה פוסטים של אחרים, החלטתי לנסות להשתמש בפורמט התמונות של גוגל, ה-WebP. הפורמט שנבנה ב-4 שנים האחרונות מציג תוצאות מאוד מרשימות בהשווה ל-JPG ו-PNG, עם חסכון שנע בין 40-70% (ולעיתים יותר, במיוחד בתמונות קטנות כמו אייקונים וכו'). לקחתי את קבצי ה-PNG והמרתי ל-WebP. ירד ב-60%. לפנות בוקר ניסיתי עם סטודנט אחר שאשף בכל הקשור לסקריפטים של פוטושופ להמיר ישירות מ-PSD ל-WebP והדחיסה היתה יותר מרשימה – 72%.

בדקתי את העיתון דרך כרום – וזה נראה פשוט מעולה, גם כשעושים ZOOM ברמה הראשונה והשניה. הסטודנטים מאוד התלהבו מהחסכון (הגענו לפחות מ-25 מגהבייט לעיתון), ואז ניסיתי את זה על פיירפוקס, רק כדי לגלות את ה"פוליטיקה" המאוד מכוערת של מתכנתי פיירפוקס.

קצת רקע על קוד פתוח ופוליטיקה: ישנם לא מעט פרוייקטים בקוד פתוח שמתנהלים בצורה גרועה בגלל החלטות פוליטיות או החלטות מוזרות שקבוצה מסויימת מכתיבה על התפתחות הפרויקט. קחו את GNOME-3 לדוגמא – המעצבים החליטו שיותר לא תהיה אפשרות לזרוק על הדסקטופ קיצורי דרך. (ולפני שיקטלו אותי, גם ב-KDE יש שטויות – שימו אייקונים על הדסקטופ, עכשיו נסו להזיז אותם…). יש מקרים יותר גרועים של פוליטיקה כמובן, כמו כל עניין GNOME מול KDE, אבל לא ניכנס לזה (בפעם ה-2349824) שוב.

פורמט ה-WebP נבנה ע"י גוגל (ליתר דיוק ע"י On2 שניקנו ע"י גוגל) כדי לפתור בעיות שיש עם PNG ועם JPG. הבעיות מבחינת PNG ו-JPG הם גודלי הקבצים והבעיות ספציפית עם JPG זה שהדחיסה שלו גרועה, אין אפשרות לתמונה עם שקיפות (transparency), ובכלל פורמט JPG די ישן. גוגל החלו להוציא את WebP שהיה בהתחלה טוב רק לקבצים קטנים עד בינוניים והראה שיפור ענק בדחיסה אך יחד עם זאת האיכות נשמרה בצורה מעולה. ככל שהפורמט השתפר במהלך הזמן, חברות כמו Facebook וספקי CDN החלו לשים לב יותר לפורמט הזה שמאפשר דחיסה מאסיבית אך עם שמירה על איכות – ואימצו אותו בחום. כיום ספקים רבים (וגם Facebook) שומרים תמונות ב-WebP וממירים לפי הצורך בהתאם לדפדפן.

בחזרה לפיירפוקס: לדפדפן הנחמד הזה כיום לאחר 4 שנים מאז ש-WebP יצא – עדיין אין תמיכה לפורמט. מישהו היה עצלן מדי לכתוב את הקוד? לפי באג 600919 (שניתן לראות כאן מהערה 26) מישהו כבר תרם קוד. גם הסטארט אפ הישראלי Everything.me (תודה לשי אלקין מאותו סטארט-אפ) תרם קוד לפיירפוקס לתמיכה ב-WebP אך המהנדסים במוזילה החליטו שלא להכניס את הקוד מסיבות שונות. בהתחלה טענו שזה צעיר מדי והפורמט עדיין לא גמור, אחר כך עברו לסיבות אחרות והבאג הזה נסגר ונפתח מחדש כ-856375. דיונים, שוב תרומות קוד ו… כלום. נכון להיום, מאי 2014 – כ-4 שנים אחרי ש-WebP לא רק שהתבגר אלא שהוא כבר בשימוש, לפיירפוקס עדיין אין תמיכה ב-WebP מה שמאלץ מפתחים להשתמש בספריה כמו webpjs כדי לגרום לדפדפן להציג תמונה (נעשית המרה on the fly כדי להציג את הפלט) בפורמט WebP.

דפדפנים כמו כרום (כמובן) ו-Opera כבר כוללים את התמיכה. אקספלורר אינו כולל את התמיכה מכיוון שמיקרוסופט השתמשה בפורמט פתוח שהיא בנתה שנקרא JPEG-XR והיא שחררה לפני כשנה ספריה בקוד פתוח (תחת רשיון BSD) לתמיכה ב-JPEG-XR. כיום, חוץ מאקספלורר, אף דפדפן לא תומך בפורמט הנ"ל. האם הוא יותר טוב מ-WebP? לפי מהנדס במוזילה שבדק את הנושא, התשובה החד משמעית היא לא כפי שניתן לראות כאן. פלא שאף דפדפן לא תומך ב-JPEG-XR? למי שמעוניין לדעת, הפורמט הכי טוב לדחיסת תמונה ועדיין לשמור על איכות מעולה הוא מקודד HEVC-MSP שאותו אני בטוח שמוזילה לא יכניסו בקרוב, הואיל והוא "עמוס" בפטנטים.

ההתנהגות הזו של מהנדסי מוזילה חוזרת על עצמה. הפעם הקודמת הבולטת שזה קרה היתה בתמיכה בקידוד וידאו H.264. כל דפדפן תמך בזה חוץ מפיירפוקס. גם הבטחה (שניתנה מאחורי הקלעים) מ-MPEG-LA (הגוף שאחראי על הפטנטים הקשורים לוידאו) למוזילה שהם לא יתבעו אותם לא עזרה, עד שבאוקטובר בשנה שעברה החליטו בפיירפוקס לתמוך ב-H.264, איחור של 4 שנים. אסייג את דברי בנקודה אחת: מוזילה יודעים כשהם רוצים להטמיע קידוד מהר מאוד. מקודד ה-Opus (קידוד אודיו מצוין שכתוב בקוד פתוח שמתאים לשיחות אודיו/וידאו) קיבל תמיכה כבר בגירסה 15.

ומכאן לנקודה השניה שאינני יודע אם היא קשורה רק לעיתונות או למחלקת ההסברה של מוזילה..

עד כה, פיירפוקס נשאר הדפדפן היחידי שעדיין אינו תומך ב-DRM. אפשר בהחלט להבין מדוע לא: זוהי תמיכה בדבר סגור שלא מאפשר שום חופש לגולש. כרום תומכים כבר ממזמן במספר סוגי DRM ואקספלורר "אלוף" בתמיכה ב-1001 סוגי DRM. מוזילה, שחרטה על דיגלה מקסימום חופש וקוד פתוח, לא היו מוכנים להטמיע שום פתרון.

יש רק בעיה אחת עם זה. אתם יודעים, גולשים שרוצים לראות HULU או Netflix או Amazon Prime. כיום כל השרותים הנ"ל משתמשים ב-Flash או Silverlight וכך מוזילה נהנתה מ-2 העולמות (ספציפית במק ו-Windows). היא תמיכה בתוספים האלו שירוצו בתוך Firefox מבלי להוסיף קוד לתמיכה ב-DRM. (בלינוקס עם Firefox אפשר להשתמש ב-Pipelight כדי להשתמש בפלאש גירסה 13.2 ו-Silverlight 5.1 ועוד כמה תוספים שקיימים רק ל-Windows).

העניין הוא שכל אותן חברות וחברות מדיה אחרות, נמאס לתמוך ב-Flash ובמיוחד ב-Silverlight (בכל זאת צריך לתמוך במשתמש שהתוסף פתאום נתקע לו והוא לא רואה סרטים..) וכל החברות כבר רוצות לעבור לוידאו שנתמך ב-HTML5, אבל בשום פנים ואופן הן לא תשתמשנה בכך מבלי שתהיה תמיכת DRM כדי שהמשתמשים לא "יקליטו" את המדיה (לא חשוב שהטורנטים נותנים איכות הרבה יותר גבוהה). גם מיקרוסופט וגם גוגל הכניסו בדפדפנים שלהם את התמיכה בתוסף EME (עליו אפשר לקרוא בהרחבה כאן) כך שיש להם באופן "טבעי" תמיכה ב-DRM.

אבל במוזילה אין והפעם אי אפשר להסתמך על תוסף כמו Flash או Silverlight. אז מה שמוזילה החליטו הוא משהו מעניין: הם הודיעו שהם "כן" תומכים ב-EME, מה שמיד הוביל עיתונות טכנולוגית לפרסם מאמרים כמו זה לדוגמא.

האם זה נכון? רק חלק קטן מזה נכון. כשאתם תורידו גירסה חדשה של Firefox לא יהיה שם DRM בכלל. מה שכן, ברגע שתנסו לנגן תוכן מוגן (בשרותים שמציעים סרטים וכו'), הדפדפן שלכם יפנה אוטומטית ל-Adobe ואתם תתבקשו לאשר התקנת תוסף מיוחד שמוסיף תמיכת DRM לדפדפן שלכם, כך שמבחינת מוזילה, רשמית ופרקטית אין שום קוד בדפדפן עצמו של DRM. כל מה שיש זה קוד להפניה והתקנת תוסף מיוחד. זה הכל. מוזילה עדיין מתנגדים ל-DRM והם הוסיפו את הקוד רק כדי שהמשתמשים לא יחליפו דפדפן בשביל לצפות בסרטים/סדרות האהובים עליהם שמוגנים ב-DRM.

אחזור לנקודת שימוש שלי ב-Firefox: הוא דפדפן טוב, אך הוא מתקדם בצורה מאוד איטית. נכון, יש לו המון תוספים, אך הבעיה היא עדיין ששיטת ה-Plugins שלו ישנה מאוד (NPAPI). כמה ישנה? מאז נטסקייפ 2.0! כרום עבר להשתמש ב-Pepper (מוכר גם כ-PAPPI) לתוספים, מה שמאפשר להכניס אותם בצורה הרבה יותר בטוחה ל-Sandbox כך שאם יש פירצה לדוגמא בתוסף Flash, המקסימום שהוא יכול להזיק זה בתוך אותו TAB שהוא רץ. לא יותר טוב. שוב, מוזילה לא מעוניינים ב-PAPPI "בשלב זה", וגוגל הכריזו שהם בקרוב חוסמים ומורידים את תמיכת ה-NPAPI בדפדפן שלהם. תנחשו מה יצרני תוספים יעשו? יתמכו ב-PAPPI כי כרום עכשיו שולט בשוק הדפדפנים (תסתכלו כאן) ושוב במוזילה ירוצו לממש משהו שכבר כולם זועקים שיממשו (באג 729481 בשבילכם). אגב, למשתמשי לינוקס עם פיירפוקס ו-Flash: הגירסה האחרונה שקיימת ל-Firefox היא … 11.2 (שכבר לא כוללת תמיכה ב-Streaming באתרי וידאו רבים) כי החל מאותה גירסה, אדובי כבר לא תומכת יותר ב-NPAPI. משתמשי כרום מקבלים את Flash 12 (בקרוב 13).

דעה: DRM – כן או לא ומתי?

פורסם בתאריך על ידי

אנחנו נמצאים היום בשנת 2013 ועדיין יש לנו בעיה מהותית בכל הקשור לזכויות קניין רוחני מכל מיני כיוונים. מהצד של יצרן התוכן, חברות רבות עדיין מתייחסות לצרכן הסופי כגנב פוטנציאלי, כאשר מדי פעם מעלים כל מיני נציגי מדיה הצעות דרקוניות כדי להעניש גנבים פוטנציאליים וגם סתם כאלו שהורידו איזה קובץ מבלי לדעת שיש עליו זכויות יוצרים. רק לפני מספר ימים הציע בכיר בחברת מדיה ידועה להתקין בתוך מחשבים חדשים תוכנה בתוך מערכת ההפעלה שתסרוק אחת למספר ימים את המחשב ואם היא תמצא קובץ גנוב, היא תנעל למשתמש את המחשב עד שהוא יצור קשר, ישלם קנס ורק אז יפתח לו המחשב, ממש Ransomware בפעולה. ההצעה הזו כמובן לא זכתה לתמיכה אבל אפשר ללמוד מזה מה קברניטי האולפנים, MPAA, RIAA ושאר חולירות רוצים להכניס לנו.

המצב כיום מבחינת תמיכת DRM בחומרה ובתוכנה עדיין גרוע. אם מחר לדוגמא ארצה ליצור ולמכור תוכן מוגן, אצטרך מספר מערכות הגנה כי מערכת אחת שרצה על מערכת הפעלה אחת לא מדברת עם מערכת אחרת. כך לדוגמא ה-DRM של אפל לא מדבר עם DRM של גוגל וה-DRM של מיקרוסופט לא מדבר עם כלום חוץ ממערכות הפעלה של מיקרוסופט. (יש חריגים כמובן, ה-DRM של מיקרוסופט מיושם ע”י Netflix במערכות הפעלה אחרות בנגן של Netflix אולם לא ניתן להשתמש בו במערכות עצמן עבור ניגון קבצים ומדיה "זרה" של חברות תוכן אחרות).

ישנו נסיון של מיקרוסופט וגוגל להכניס סביבת DRM פתוחה (הכוונה הקוד של המערכת יהיה פתוח כחלק מהקוד של הדפדפן כרום, אבל ההגנות עצמן יהיו בעצם BLOB סגור), אך יש לכך מתנגדים רבים.

לעניות דעתי, יש מקום ל-DRM במקום מסוים, ובמקום אחר ה-DRM רק מזיק ורק דופק את הלקוח. להלן 2 הסיטואציות העיקריות:

  • ניגון תוכן מיידי/תוכן מושכר לזמן קצר: אם שכרת פרק מסידרה או סרט, יש צורך ב-DRM אחרת בעל הזכויות פשוט לא ימכור לך אותו. במקרים כאלו יש הגיון ל-DRM. כיום אם תרכוש סידרה או סרט דרך Google Play (אם אתה תושב ארה”ב כמובן), הסרט ינוגן דרך יוטיוב, כי יוטיוב כבר משלבת DRM די חזק בנגן שלה. היתרון הגדול בנגן של יוטיוב הוא שהוא רץ על כל מערכות ההפעלה, ואין צורך בתוספים שונים כדי לנגן מדיה מוגנת שנקנתה מגוגל. במקרים כאלו גם אם המוכר (גוגל לדוגמא) פושט רגל, הלקוח לא ניזוק כי הקובץ היה מושכר מראש לזמן קצר. סיטואציה זו, אגב, לא קיימת כיום.
  • סרטים/פרקים לרכישה קבועה: פה דווקא ה-DRM רק מזיק לצרכן. בכל פעם שאתה מנגן את התוכן שרכשת, הנגן מבקש מהשרת לבדוק אם הקובץ חוקי וקנוי על ידך, ובמידה ולא – הוא לא ינגן. מה קורה אם מוכר התוכן נרכש ע”י חברה אחרת או פושט רגל? תשאלו לקוחות שרכשו סרטים ומדיה סגורה המופעלת ע”י ה-DRM של מיקרוסופט (PlayForSure, זכור למישהו?) – הם פשוט מצאו את עצמם עם קובץ שאי אפשר להריץ אותו והכסף הלך.

חברות המדיה הגדולות יודעות ומודעות לכך שהגנות DRM נפרצות על ימין ועל שמאל. ב-Netflix לדוגמא, הם חוו פיראטיות תוך 24 שעות מאז ששוחררה הסידרה House of cards והפרקים הופיעו באתרי הטורנט השונים, ולמרות זאת חברות המדיה דורשות מצד חברות השכרת המדיה DRM חזק או ש-No deal. חברות התוכנה לעומת זאת מנסות לשמור על חופשיות כלשהי בדרגות שונות. מיקרוסופט לדוגמא היא הגרועה ביניהם: קובץ שרכשת/שכרת במחשב אחד, לא יכול להתנגן במחשב שני אלא אם חברת ההשכרה ממש התעקשה מול מיקרוסופט (כמו מה שקרה עם Netflix, רק שבמקרה דנן מדובר על Streaming). אפל קצת יותר גמישה ומאפשרת לך לנגן את המדיה שרכשת על 5 ציודים שונים (של אפל או על Windows Desktop, לא על מכשירים מבוססי אנדרואיד או כל מערכת הפעלה אחרת). גוגל היא הכי “ליברלית” ואתה יכול לנגן Stream או קובץ שרכשת על 10 ציודים שונים (כולל אייפון, אייפד, מכשירי אנדרואיד, מק, לינוקס ו-Windows). נקודה אירונית: כשאתה קונה סרט, או פרק בסידרה ב-iTunes, אינך יכול לצפות בו דרך חיבור HDMI מהאייפון או האייפד כי אפל ביטלו אפשרות כזו. אם לעומת זאת תוריד את אותו קובץ כטורנט, תוכל לצפות בו בלי שום בעיה באייפון/אייפד או בטלויזיה שמחוברת לציודים אלו.

אני בספק אם נראה בעתיד מצב בו חברות יוותרו על DRM טוטאלית. יש ויתור מסוים בקבצי אודיו הן אצל אפל והן אצל גוגל (הקבצים שאתה קונה מקודדים ב-AAC ללא DRM אולם פרטיך מקודדים בתוך הקובץ כך שאם תפיץ, הם ידעו שהקובץ הגיע ממך), אבל ויתור זה עדיין לא הגיע לעולם הוידאו, שם ה-MPAA מכתיב מה יהיה ואיך. יחד עם זאת, אם נגזר עלינו לחיות עם תוכן מוגן, עדיף שעניין ההגנה יהיה מסודר כסטנדרט ולא יהיה קנייני של חברה זו או אחרת ויפעל על ציוד אחד ולא על אחר.

על הגנות DRM והצעת החוק המוצעת

פורסם בתאריך על ידי

עוה”ד הנכבד חיים רביה פירסם פוסט קצרצר באתר Law עם קישור לתזכיר תיקון חוק זכויות יוצרים. תרגום לעברית: מה שניסו לדחוף בארה”ב, מגיע עכשיו גם אלינו. מעניין אלו גופים דחפו לתזכיר הזה והיכן ידו של הדוד סם בעניין.

בעקרון, הגנות DRM אף פעם לא עבדו בצורה מוחלטת וגם לא יעבדו. אם נסתכל ממה שקורה בעשור האחרון עם ה-DMCA בארה”ב, נראה שהשימוש העיקרי לו הוא ב-2 מקרים עיקריים: שימוש ב-DMCA להסרת תוכן (בין אם הוא תוכן של אולפן ובין אם תוכן הוא של מאן דהוא ומתנגדים לאותו תוכן משתמשים ב-DMCA כדי לבעוט אותו החוצה משרותים כמו יוטיוב וכו’), ובין אם לגרום למתחרים להפסיק פרוייקטים מתחרים.

ידידי ורעי עוה”ד יהונתן קלינגר כתב פוסט על כך מבחינה משפטית ואני ממליץ לקרוא את אותו פוסט. ברשותכם, כ-גיק, אני אתייחס לנושא מבחינה טכנית גרידא.

כל עניין ה-DRM מתייחס אליך מהשניה הראשונה שאתה רוצה להקשיב ל-30 שניות, כגנב פוטנציאלי. מוכר המדיה יסכים למכור לך את המוצר רק אם תעמוד בשורה של תנאים מבחינה טכנית: המכשיר חייב להיות עם הגנות מסויימות, אתה לא תוכל להעתיק אותו כאוות נפשך למכשירים אחרים שאינם מאותו יצרן, ובחלק מהמקרים על מנת לשמוע את אותה מוסיקה, תיאלץ להיות מחובר לאינטרנט על מנת לעבור תהליך אותנטיקציה כלשהו (סמוי או גלוי, עם בקשת סיסמא או עם קומבינציית מפתח פרטי/ציבורי שנעשית ברקע לפני תחילת הניגון).

כלומר כשאתה רוכש פרק מסידרה, רצועת מוסיקה, סרט, אתה מראש קונה משהו שהוא קצוץ כנפיים. כך לדוגמא, אם יש לך iPad ואתה רוכש פרק מסידרה או סרט, תוכל לצפות בו במסך ה-iPad אך אם תחבר כבל HDMI (עם מתאם) ל-iPad, לא תוכל לצפות בוידאו על המסך הגדול. מדוע? כי ה-DRM מגביל את זה בהוראת היצרן ובעלי זכויות המדיה.

כאן בישראל אנחנו נמצאים במצב יחסית לא כל כך רע (לפני תיקון החוק). יש פה ושם הצעות סרטים של מיזמים, כאשר הרוב עד היום נפלו. כל המיזמים הגיעו עם DRM ותשלום לא קטן פר צפיה, אך איכות הוידאו היתה זוועתית, ברמות של 360P או 480P שזה אולי יתאים לטלפונים סלולריים חכמים מלפני שנה-שנתיים, אבל בפירוש לא למסך המחשב שלך. שם התמונה נראתה זוועתית, מגורענת, ולקוחות שבכל זאת החליטו להתנסות, מהר מאוד ירדו מהשרות ועברו בחזרה למה שכל עם ישראל משתמש (ואנחנו המדינה היחידה שספקית התשתית קורץ לך להשתמש בתוכן לא חוקי בפרסומות שלה) – טורנטים. שם אין DRM, יש לך מספר גרסאות להורדה (איכות רגילה, HD, FULL HD), ותוכנות ניגון רבות מספיק חכמות להציע לך מאתרי תרגום הורדות לסרט שאתה מנגן. קליק, ולסרט שלך יש תרגום בשפה שאתה רוצה.

היכן כן המצב רע בישראל? בכל מה שקשור לספרות אלקטרונית. מי ששולט בשוק זה כמובן ידיעות טכנולוגיה שמוכרת ספרים ומשתמשת ב-DRM שפיתחה חברת NDS הישראלית. ה-DRM שיש בספרים הללו (ובמכשיר) הרבה יותר אכזרי ממה שיש לדוגמא באמזון. שם ניתן להשאיל ספרים בין מנוי Kidnle למישנהו, ניתן לקרוא את הספרים לא רק בקינדל אלא בכל טלפון חכם, טאבלט וגם במחשב האישי שלך, בפונטים מאוד נוחים לקריאה, עם חוויית משתמש מעולה. ב-eברית לדוגמא (לפחות בגירסת אנדרואיד) הפונט זוועתי, אין תמיכה בטאבלטים, החוויה עצמה גרועה, ומי שכתב את האפליקציה כנראה לא נגע/למד את ICS והשרות לקוחות … מקודם אכלתי, לא ארחיב על כך.

כל עניין ה-DRM בעשור האחרון גרם לרבים לסבול. כל מי שרכש בלי כוונה נגן מוסיקה עם המדבקה Playsforsure וקנה מוסיקה דרך מיקרוסופט, סביר להניח שמצא את עצמו יום אחד לא מסוגל לנגן יותר מוסיקה. מיקרוסופט נתנה תקופה של חודשיים אפשרות לצרוב את המוסיקה שרכשת אך לא ממש טרחה לפרסם זאת בכל המקומות (כך שאם לא היית גיק שעוקב אחר חדשות טכנולוגיה באדיקות, סביר שפספסת את זה) וכך הגיע המצב שאותו DRM דפק את בעלי הנגנים וכל הכסף שהם השקיעו במוסיקה באיכות גבוהה – הלך לפח. אותו הדבר קרא (אם כי לתקופה קצרה) גם למשתמשי נגן המוסיקה Zune של מיקרוסופט.

אפל לדוגמא למדה חלקית לקח, וכיום המוסיקה שהיא מציעה מגיע בפורמט AAC ללא DRM אבל לא מומלץ לך לרוץ ולחלק את הקובץ עם אחרים, הואיל ובתוך הקובץ עצמו שמך המלא כולל שם המשתמש שלך משובצים בקובץ מספר פעמים (לא רק ב-Tags), אך לפחות קובץ AAC זה יכול להתנגן בכל מחשב וברוב גדול של נגני מוסיקה כולל מכשירי טלפון חכמים של נוקיה, מכשירים מבוססי אנדרואיד ובלאקברי וכמובן אייפון.

מי שאינו יודע – ככל שה-DRM יותר מתוחכם, כך יותר קל לפרוץ אותו. ניסו להכניס DRM על תקליטורי CD לדוגמא. שיטת העקיפה? טוש שחור על המקטע וה-DRM נגמר. ניסו ב-DVD לממש DRM ומישהו שיחרר את ה-DeCSS והקטע של ה-DeCSS היה בבחינת אצבע לעין, כי יצרני המדיה לא נתנו שום תמיכה בלינוקס. סוני ניסתה להתחכם עם Blu-Ray ועם מגוון הגנות בו (כולל Online Update להגנות, דבר שמוכנס במפרט!), זה החזיק מעמד בערך .. שנה. אינטל ניסתה להגן עם DRM על תוכן שיוצג במסך או בטלויזיה עם HDCP. זה החזיק מספר חודשים. סוני (שוב) ניסתה לשלב עוד מספר הגנות להגן על המשחקים בפלייסטיישן 3, ומספר צעירים מצאו חורים במשחקים ולאחר מכן ב-Firmware בפלייסטיישן שאיפשר להעתיק את המשחק לדיסק קשיח ולהריץ אותו בלי בעיה.

גם ההצעה לתיקון החוק הנ”ל
מאוד מאוד קלה ל”פריצה” ועקיפה עוד לפני שהיא הוכנסה לחוק, וברשותכם אתן לכם דוגמא תאורתית (כן, תאורתית בלבד, אני לא פורץ ולא ניסיתי לפרוץ).

נניח ואני מעוניין לפרוץ את ההגנות של eברית. לא בשביל לגנוב ספרות מהחנות הוירטואלית אלא לבצע משהו לגטימי ולהמיר את הפורמט הקנייני של הספר לפורמט יותר פתוח כמו ePub או PDF. להלן השלבים העקרוניים שאבצע:

  • דבר ראשון, אני אפרוץ את ההגה. אני אכתוב לי בראשי פרקים איך עשיתי זאת ואבצע זאת אישית עוד מספר פעמים על ספרים שרכשתי ואולי אכתוב גם סקריפט בשפות כמו PHP או Python או PERL שיקבלו את התוכן המפוצח וימירו אותו לפורמט פתוח.
  • כעת אני כותב “מסמך מחקר” שבו אני מסביר בעצם מה אני עושה, איך אני משתמש באפליקציות שונות כדי להוריד את התוכן, איך אני מטפל ב-Challanges, אולי אצרף גם כמה קטעי קוד להסביר ביתר פירוט את המחקר שלי.
  • אני קופץ לדואר ואני רוכש כרטיס אשראי נטען. כמה מאות שקלים יספיקו לעניין.
  • אני פותח חשבון ב-Dreamhost ומשלם עליו לשנה או שנתיים מראש. מדוע Dreamhost? זה רחוק מדי למחוקק הישראלי, זה מצריך עירוב בית משפט בחו”ל כדי להוריד את האתר, והעיקר – הם לא רק שלא נותנים את הפרטים שלי, הם גם לא מורידים את האתר אלא אם יש צו שופט מקומי. אם אני רוצה עוד קצת להקשות על בעל הזכויות, אני ארשם ל-Dreamhost דרך VPN או פרוקסי ציבורי כלשהו, בהצלחה לבעל הזכויות להשיג את פרטיי (שמוליקיהו שמולביץ’, נעים מאוד). את הדומין, אגב, אקנה במדינה זרה שאין לה ממש קשרים עם ישראל.
  • אני מרים וורדפרס, עם פוסט או 2 של הסברים, קובץ ZIP עם הסקריפטים ודף ה-PDF עם ההסברים שכתבתי.
  • לאחר שהאתר למעלה, אני מחפש דרך גוגל כל מיני הודעות שאנשים שאלו לגבי איך להמיר ספר של eברית לפורמט פתוח. אני נרשם לפורום ומגיב ישירות אל הכותב וגם בפורום “מצאתי אתר שמסביר עם קוד דוגמא וסקריפטים להמיר – לינק: XYZ. כך אני חוזר בכל מיני פורומים ולוחות. שיהיה.
  • בפעם הבאה שיצא ספר אלקטרני להיט, מישהו בוודאי יחפש להמיר אותו לפורמט פתוח, הוא יריץ שאילתות בגוגל ו.. ימצא את האתר שלי. הוא ישתמש בסקריפטים והופס.. קובץ פתוח. מכאן ועד שהספר יהיה כ-טורנט בתפוצת נאטו, יחלפו שעות או ימים ספורים.
  • בעל הזכויות יכול להוציא טישו ולבכות. שיהיה לו בהצלחה לאתר אותי.

כפי שאתם יכולים להבין מהדוגמא לעיל, מי שירצה לפרוץ ולהפיץ, הצעת החוק הזו לא תזיז ולא תפחיד אותו והוא יוכל לפרסם את הממצאים בקלות ובזול!

בעלי זכויות יוצרים שכן רוצים להרוויח, צריכים לשנות את היחס ובמקום להסתכל עלינו כגנבים פוטנציאליים מהשניה הראשונה, צריכים לתת לנו משהו פתוח וידידותי. כשמשהו נראה מזמין, פתוח וידידותי, אני אזכור זאת ובפעם הבאה שארצה לרכוש לי מספר ספרים לנסיעה/חופש/טיול, במקום לחפש טורנטים, אני אשמח לשלם לאותה חנות. כשאפל עשתה זאת בארה”ב, גרף הפיראטיות של מוסיקה צנח בצורה חזקה, כי לאנשים היתה אלטרנטיבה ידידותית, חוקית והעיקר – לא התייחסו אליך כגנב.

לסיכום: התיקון הנ”ל לא מעלה ולא מוריד. הוא רק מקשה על האזרח שבסך הכל רוצה תוכן לצרוך בכל נגן שיש לו, ואם הוא לא ימצא את זה באתר של בעל הזכויות (כמו שכיום אין סרטים איכותיים לצפיה באינטרנט בישראל בצורה חוקית!), הוא יוריד טורנטים. מי הפסיד? שוב, בעל הזכויות בגלל המחשבה המטומטמת שאם תחנוק לקוחות, הם ירצו אותך עוד.

חבילות שידורי וידאו חדשות

פורסם בתאריך על ידי

(הערה: הסיבה שאני מפרסם את זה כאן, היא התעניינות של מספר קוראים בתחום)

hvr_hd1000j

קצת רקע: בחודש וחצי התעמקתי בנושא שידורי וידאו. שכרתי שרתים פיזיים ווירטואליים באירופה ובארה”ב, והתחלתי להריץ טסטים כדי לראות היכן ניתן לשנות ולהמציא דברים כדי שלקוחות בארץ יוכלו להנות משידור איכותי, מהיר ובמיוחד – רציף.

מבחינת התקשורת בין ארה”ב לאירופה, הכל היה צפוי: שידור זורם, וגם ההיפך נכון. אבל כשזה מגיע מחו”ל לישראל, כאן נתקלים ב-QoS הרצחני של הספקים בארץ. שמעתי מכל מיני עמיתים ומתחרים כמה הקו בין אירופה לישראל מאוד מהיר, ואכן הוא במקרים לא מעטים היה מהיר, אבל רצה הגורל ובשבוע שעבר, קצב התקשורת בין נטויז’ן לאירופה (הורדה מאירופה לישראל) נפל פלאים וירד לקצב של עשרות קילובייטים (בסביבות ה-60 קילובייט), ואני מדבר על הורדה ממקום מאוד מכובד באירופה (Telecity) וגם משרתי mirror מחברות כמו Leaseweb אל השרתים שלי (אצלי היה ניצול של בערך 5% מרוחב הפס). ניסיתי לבדוק זאת גם מהחיבור הבייתי וגם משרת נוסף שיושב אצל מתחרה בנטויז’ן והתוצאה היתה אותה תוצאה: רוחב פס מגוחך. זו לא היתה הפעם הראשונה שהתקלה הזו מתרחשת, אלא פעם שמינית במהלך הנסיונות שלי.

לפיכך החלטתי לנסות את שרותי ה-CDN הפופולריים בעולם (כמו של אמזון, Brightcove ואחרים – סה”כ 8 ספקים) בתקשורת לישראל. אתן לכם את התוצאה: למעט Akamai, כולם נכשלו כשלון חרוץ בהעברת שידור ברוחב פס של 750 קילוביט ו-1.5 מגהביט. השיא היה האיכות הגרועה מאוד שהגיע מה-CDN של Brightcove עם תמונה מפוקסלת בטירוף (חברת BestTV חתמה הסכם שת”פ עם BrightCove אך כפי הנראה שה-CDN של BestTV הוא עצמאי עם סינכרון לשרתים בחו”ל, לא ההיפך). בקיצור – זו תהיה בדיחה עצובה להציע ללקוחות דבר כזה.

מהמצב בחו”ל מול ישראל נעבור למצב כאן בארצנו הקטנטונת: מתחרים רבים מציעים לך אפשרות לשדר וידאו בטכנולוגיות שונות, אך בד”כ זה מגיע על קו משותף, וכפי שידידי מנהל הרשת בערוץ 7 ראה, קשה מאוד לבנות על התקשורת המשותפת שהספקים נותנים. אפשר תמיד לשכור רוחב פס יעודי, אבל המחיר בארץ ממש לא זול, מה שאומר שאם אתה רוצה לשדר לכמה עשרות או מאות בצורה סימולטנית, תצטרך להכין סכום נחמד של מרשרשים (כל חודש כמובן) רק על רוחב הפס, עוד לא דיברנו על השרת, תוכנת השידור ועוד – בקיצור, לשדר בארץ יקר.

ולכן החלטתי קצת יותר להתעמק ולראות מה בעצם אנשים המעוניינים לשדר וידאו – רוצים בעצם.שוחחתי עם כל מיני לקוחות פוטנציאליים, חברות שכבר משדרות היום, והתייעצתי גם עם חברות המוכרות מוצרים בתחום. לאחר ששמעתי את כל הגורמים, עשיתי חישובים ואני שמח להציג את התוצאה: “חץ ביז” הוא הספק הראשון בארץ שמציע החל מהיום 4 חבילות וידאו לשוק הקטן והבינוני במחירים שפויים.

מהן אותן חבילות ומה מייחד אותן? החבילות האלו נותנות מענה מלא לאלו שרוצים לשדר וידאו אך יחד עם זאת לא לשלם 10,000 שקלים ומעלה לחודש. החבילות מאפשרות שידור וידאו בלי הגבלה של כמות שידורים (בין אם תשדר את אותו קליפ פעם אחת או 20,000 פעם, תשלם אותו מחיר), אך עם מגבלה חדשה פשוטה: כמות הצופים הסימולטנית לא תעלה מעבר לגודל החבילה (בניגוד למתחרים ששם אתה משלם פר תעבורה. כך לדוגמא עם Brightcove תשלם 100 דולר על 40 ג’יגהבייט תעבורה!)

מדוע? הסיבה פשוטה: מבדיקות שערכתי, רוב הגולשים יושבים, רואים קליפים, מעבירים קדימה ואחורה וממשיכים הלאה (בשידור חי בהרבה מקרים המשתמשים רואים מס’ דקות וממשיכים הלאה), מה שאומר שאותו Slot שנתפס ע”י גולש – מתפנה וגולש אחר יכול לצפות, כפול כמות החיבורים הסימולטנית המותרת בחבילה (אגב, וידאתי את העניין הזה מול מספר גופים משדרים).

כך יוצא שכל חבילה, לא רק שהלקוח מקבל קו יעודי משלו לוידאו עם דיסק קשיח משלו ותמיכה מלאה (כולל ניהול) ללא תוספת תשלום ע”י “חץ ביז”, הוא משלם בעצם סכום מאוד קטן בהשוואה לפתרונות המתחרים. הוא יכול לגדול מחר או להחליט לעבור לחבילה יותר קטנה באם ירצה בכך.

בנוסף, בחבילה זו יש פתרונות גם למכשירים כמו iPhone/iPad, תמיכה ב-Silverlight (כך שאין צורך לעבור פלטפורמה, למשתמשי מיקרוסופט), הגנה על תכנים, שידור חי, הטמעה מאוד קלה לתוך האתר של הלקוח, הקלטת שידור חי ועוד – במחירים הכי זולים בארץ (רק לשם השוואה: מתחרה מסויים שמציע שרות בערך באותה נישה, מבקש מחיר פי 3 וחצי!)

אני מצהיר שאני נותן מחיר מאוד זול לחבילות מאוד יפות עם איכות שידור מעולה. רוצים הוכחה? תלחצו כאן ותגיעו לעמוד מיוחד בבלוג המציג את הקליפים (יש צורך ברוחב פס של 2.5 מגה על מנת לראות את 2 הקליפים הראשונים), נגנו ותנסו להריץ את הקליפים קדימה ואחורה ותנסו להשוות מול כל פתרון אחר. לא רק שהמערכת מסוגלת להריץ את הקליפים, היא גם תומכת ב-FULL HD.

החבילות הללו מתאימות לאתרים קטנים עד בינוניים (ולמען האמת גם לכמה גדולים, כל עוד האתר אינו וידאו בלבד כמו יוטיוב). מה עם אלו המעוניינים לשדר אלפי צפיות סימולטנית, שידור במקביל בארץ ובחו”ל? גם לכך יהיו פתרונות במהלך השבוע הקרוב. עקבו אחרי הבלוג…

אתם סומכים על ה-יס-מקס/הוט מג'יק שלכם? קראו

פורסם בתאריך על ידי

גם חברת יס וגם חברת הוט מציעים ממירים "חכמים" היודעים להקליט עבורכם תוכניות שאתם מעוניינים בשעות שהן משודרות, כך תוכלו להגיע הביתה, ולצפות בסידרה האהובה עליכם. מבחינתכם, התוכנית מוקלטת בדיסק הקשיח של הממיר ואם אתם לא תמחקו אותה שם, תוכלו לצפות בה בכל בעת שתירצו. אחרי הכל, לשם כך רכשתם זאת, לא?

אז זהו, שלא. אנסה להסביר ברשותכם את הדברים מהצד הטכני באופן כללי:

המערכת גם של יס מקס וגם של הוט מג'יק משתמשות ברכיב DRM (ר"ת: Digital Rights Management) או בעברית: נז"ק (ניהול זכויות קבצים), והזכויות נקבעות ברמה של החברה המשדרת (יס/הוט) לפי הסכמים שונים שנחתמים מול האולפנים, וההקלטה מבוצעת אך ורק לפי ההסכמים עימם.

מה זה אומר? שאם מחר הקלטתם את הפרק החדש של האוס ומחר FOX יריבו עם HOT, ו-FOX יבטלו את ההסכם הפצה עם HOT, ההקלטה שיש לכם בדיסק הקשיח בממיר פשוט "תיעלם". טכנית, הקובץ עדיין בהארד דיסק, אך לשם ניגון הקובץ, הממיר צריך לבקש "אישור" מחברת השידור שלכם (יס/הוט) ורק לאחר קבלת אישור, הוא יכול לנגן לכם את הקובץ. אין אישור, אתם אפילו לא תראו את הקובץ ברשימה אצלכם, גם אם הקלטתם.

אתם מוזמנים לקרוא מה קרא ל-אבי, לקוח ותיק של YES שהקליט את טום וג'רי עבור בנו, וכשהסתיים המבצע של התחנות פתוחות ב-YES, נעלמו גם ההקלטות באוויר.

חשוב לזכור: ההקלטות שלכם הם "על תנאי", והן דבר שונה לחלוטין מהורדה של פרק בסידרה דרך ביטורנט, אימיול או רכישה חוקית של תקליטורי DVD (או בלו-ריי). ההקלטות של הממירים הן דבר שלא ניתן להוציא מהממיר עצמו אל המחשב שלכם או הנגן שלכם (אינני מדבר על Apple TV), אין לכם בעלות על הקבצים גם כשהממיר הוא רכוש שלכם, וחברת השידור יכולה להעלים לכם קבצים כרצונה גם אם תנתקו את המכשיר מהחשמל ומחברת השידור (תזכרו: כל ניגון דורש אישור מהשרתים אצל חברת השידור)

אם אתם רוצים משהו נטול הגנות, או שתרכשו או שתורידו, כי השאר ינעלו אתכם בצורה זו או אחרת בהגנות שמצייטות לבעל זכויות היוצרים, לא לכם.