עכשיו גם הוט מציעים חבילות גלישה גדולות. כדאי?

לפני כחודשיים בזק יצאו בהכרזה דרמתית על ה-NGN שלהם. כתבתי על כך בעבר. כעת מצטרפים הוט לחגיגה ומעלים את הרף: אצלנו לא תקבל 50 מגהביט לשניה, אלא 100 מגהביט לשניה, בטכנולוגיית UFI שמבוססת על DOCSIS 3.0. החבר’ה בכבלים מתפארים בכך שהם כבר יכולים לתת שרות זה ל-300,000 איש ועד סוף שנה הבאה עוד 800,000 איש יוכלו לקבל שרות זה.

כמובן שהמחירים לשרותים אלו לא ממש זול: זה מתחיל ב-109 ש”ח לחודש בחיבור 12 מגהביט, ועד ל-100 מגהביט שעולה סכום “פעוט” של 599 ש”ח, וזה לחודש, רק תשתית, צריך להוסיף לחגיגה גם את התשלום לספק האינטרנט (שזה בערך יוצא אותו מחיר, רק כפול, כלומר חבילת 100 מגהביט תעלה לך 1200 ש”ח בחודש).

ראשית, בוא נבדוק מה קורה עם קצת ה-UPLOAD שמאוד חשוב אם אתה רוצה להעלות קבצים, לשתף קבצים או סתם לשדר וידאו יותר איכותי. כאן ההצעה של הוט די מפתיעה בכך שהיא גרועה: למעט בחבילת 100 מגהביט ששם מקבלים קצב של 2 מהגביט בהעלאה, בכל שאר החבילות ה”גבוהות” (מ-12 מגהביט ומעלה) הקצב הוא 1 מגהביט מסכן ועלוב. מדוע מסכן ועלוב? כי במחירים שלקוח אפילו מתחיל ב-12 מגהביט ישלם (כלומר בסביבות ה-200 ש”ח לחודש), אפשר יהיה פחות להתקמצן בחברות הכבלים ולתת יותר קצב עליה.

אבל זו לא הבעיה היחידה. הבעיה העיקרית היא ש… אין מה לעשות עם הקצבים האלו כשתשתיות ספקי האינטרנט בארץ הם פחות או יותר על הפרצוף בהשוואה לספקים באירופה ובארה”ב. כשאתה מתחיל לגלוש מהמחשב שלך לאתר בחו”ל, אתה תגיע לאותה נקודת חיבור משותפת שיוצאת החוצה לחו”ל כמו עוד כמה מאות אלפים מהלקוחות של ספק האינטרנט שלך. אם הלה לא ירחיב בצורה מאוד משמעותית את הצינור בינו לחו”ל, אתה תקבל קצבים שנעים בין 1 ל-2 מגהביט לשניה, (תלוי כמובן באתר, כמות ה-HOPS בינו לבינך וכו’). אתרים שיש לספק אינטרנט שלך חיבור ישיר אליהם (כמו בין ישראל לשבדיה אצל נטויז’ן לדוגמא) יתנו לך מהירות יותר גבוהה, אבל עדיין לא תקבל את מהירות ההורדה שלשמה קנית את החבילה שלך. שילמת על חבילת 30 מגה וקיבלת קצב הורדה של 3 מגה… לא נעים.

אבל מה אם האתר נמצא בארץ? כאן הסיפור קצת יותר פשוט: ספקיות האינטרנט מחוברות דרך “צומת” שנקראת IIX (כאן ניתן לראות מי מחובר ובאיזו מהירות). אם נסתכל לרגע בטבלת המהירויות בקישור, נראה שהספקים הגדולים מחוברים אל ה-IIX במהירות של 1 ג’יגהביט למעט בזק בינלאומי שמחוברת במהירות 10 ג’יגהביט (לא חוכמה גדולה, הם משתמשים בתשתית של בזק והחיוב נעשה כמו להעביר כסף מכיס ימני לכיס שמאלי). על פניו זה נשמע חיבור מהיר, לא? רק שכאן צריך לזכור שמאות אלפי גולשים משתמשים בחיבור הזה יום יום בכל רגע כדי להגיע לאתרים שנמצאים אצל הספקים השונים והתעבורה עוברת דרך IIX. חלק מהספקים חוכרים חלק מסיב אופטי לספקים המתחרים (בשיטה של Back to Back) בכדי להקל על עומס התעבורה החוצה ופנימה, אבל התקשורת הזו במרבית המקרים היא בגודל של כמה עשרות מגהביטים. לקוח שמגיע עם חבילת ה-30 מגה שרכש ומצפה לקבל הרבה יותר מהירות בגלישה, יופתע למצוא את עצמו עם גלישה יותר מהירה, אבל השינוי יהיה די מינורי.

מה עם שידור וידאו החוצה? (סקייפ וכו’), כאן דווקא יש שינוי, אבל הוא מתבטא בסקייפ בלבד וגם כאן השינוי זניח. סקייפ בגירסה 4 שיפרו משמעותית מאוד את איכות הוידאו, כך שאין שינוי כל כך מהותי אם תתחבר בסקייפ בחבילה של 5 מגה או 50 מגה. המחיר לא שווה זאת.

אחד הדברים שהוט רומזים שבגללו כדאי לרכוש את החבילות, הם “הורדות וידאו HD”. הבה ניזכר מי בארץ מאפשר הורדת וידאו באיכות HD אמיתית (720P או 1080P).. תחסכו את החיפוש. אין שרות כזה בארץ. דווקא (המתחרים (YES) מחכים לאישור משרד התקשורת לעשות VOD ללקוחות דרך האינטרנט, אבל עוד חזון למועד ומשרד התקשורת חזר לבירוקרטיה טרום השר אטיאס, ויקח איזה שנה שנתיים עד שיהיה פה VOD ללקוחות YES דרך האינטרנט), משמע הכבלים בעצם רומזים בקריצת עין לאלו שמורידים פיראטית סרטים ותוכן, כי אחרת למה לקוח שלא מוריד שום סרט לא חוקי יצטרך רוחב פס גדול? כלומר מה שבחו”ל לא מעיזים לרמוז עליו, בארץ פשוט עושים זאת בקריצה גם בזק וגם הוט.  כנראה שבכל זאת נשארנו עם מנטאליות של “מדינה של דיסקט אחד”.

בקיצור רבותיי: החבילות החדשות לא רק של NGN לא שוות רכישה. עד שלא יהיה שיפור משמעותי הן בתקשורת הפנים ארצית (אגב, המחירים של ה-IIX לא ממש זולים) והן בתקשורת מישראל החוצה, החבילות הגדולות פשוט לא יהיו שוות רכישה. תרכוש, ותראה אם תצליח להגיע לקצבים שרכשת, וכשתראה שאינך מגיע, יהיה מאוחר מדי כי יש התחייבות ל-18 חודש. המלצתי האישית: אם מישהו צריך עכשיו פס רחב, שילך על החבילות הישנות (עד 5 מגה או 8 מגה), שם יש סיכוי לא רע לממש את החבילה מבחינת הורדות והעלאות והמחירים גם ירדו קצת.

בזק סוגרים את הפער מול העולם?

בכלכליסט הופיע היום מאמר המהלל ומשבח את רשת ה-NGN החדשה של בזק שבימים אלו נפרסת בארץ, מדברים כבר על מהירות דו ספרתית של הורדה ובמחירים תחרותיים כמו 130 ש”ח למהירות של 15 מגה-ביט לשניה (מחיר תשתית בלבד, לא כולל ספק אינטרנט), שזה מחיר שבהחלט נשמע מפתה.

בחינה יותר מדוקדקת לעומק מגלה שהרבה לבינתיים לא משתנה כאן.

ישנן 2 בעיות מהותיות:

  1. חבילת ה-15MBIT היא חבילה נחמדה, אבל מהירות ה-Upload היא לא יותר מ-800 קילוביט (כלומר 100 קילובייט) לשניה ברוטו. מכיוון שבזק עדיין ממשיכים לעבוד בשיטה אסינכרונית בה נפגע קצב ההורדה רבות אם הינך מעלה נתונים (לדוגמא אם תעלה במהירות 50 קילובייט לשניה, קצב ההורדה שלך במקביל יהיה גג 7.5 מגהביט).
  2. הבעיה הכי מהותית היא מחוץ לידיים של בזק והיא הבעיה אצל ספקי האינטרנט בארץ שבקושי משדרגים את רוחב הפס שלהם, מה שאומר שאם האתר בו אנו גולשים לא משתמש במערכות CDN (ר”ת: Content Delivery Network) או אין לו שרתים בארץ, הגולש יקבל במקרים רבים קצב שאפילו לא ינצל חיבור של 1.5 מגה-ביט (בהורדה אחידה ללא כל מיני "מאיצים").

ידוע ש-MED-1 הם החברה המספקת לכל ספקי האינטרנט בארץ את החיבור לחו”ל (יש עוד כמה קווים פרטיים כמו של בזק בינלאומי לדוגמא), אבל עד שלא יתארגנו להם ספקי האינטרנט ויסללו בעצמם קו תת ימים מישראל לחו”ל, הגלישה בישראל תהיה עדיין איטית, יחסית. ספקי האינטרנט מצידם מתלוננים על הישראלי המצוי שהוא “שותה” רוחב פס חופשי בעזרת תוכנות שיתוף להורדת סרטים, תוכנות, מוסיקה וכו’, אולם הם היו החברות שעודדו את הצרכן הישראלי לרכוש חבילת גלישה מוגדלות ע”מ להוריד את הדברים האלו. מר ישראל ישראלי לא היה קונה חבילות גלישה של 2.5 או 4 או 5 או 8 מגה אם “בזק” או ספקי האינטרנט לא היו “דוחפים” אותו לכך בפרסומות ושלל מבצעים.

אם ספקי האינטרנט מעוניינות להגדיל רווחים, אז הגיע הזמן שיחשבו מחוץ לקופסא על רעיונות קצת יותר “נועזים” כמו גלישה סלולרית שכיום “נעולה” לספק האינטרנט שעובד יחד עם ספק החיבור הסלולרי שלי (לדוגמא: סלקום עובדים עם נטויז’ן). כלקוח, הייתי שמח לשלם לדוגמא 30-40 ש”ח לספק הסלולרי שלי (סלקום, אורנג’, פלאפון) ועוד כמה שקלים לחבילה אצל ספק האינטרנט שלי שכבר נותן לי אינטרנט על קו ה-ADSL שלי (או HOT במקרה של אחרים). חבילה כזו היתה הרבה יותר זולה ממה שפלאפון ואורנג’ מציעים כיום ללקוח, אך היתה יותר רווחית לספקי האינטרנט. שרותים נוספים שספקי אינטרנט יכולים להציע ע”מ להרוויח יכולים לכלול: גיבוי מרחוק של המחשב (או המחשבים) בבית בלילה (שרות ששמעתי שקיים אצל חלק מהספקים אך בקושי שומעים על השרות הזה), שליטה מרחוק לסיוע בתקלות (בזק בינלאומי בינתיים היא היחידה שמציעה שרות זה) ועוד. לא חסרים רעיונות, חסר מימוש.

אם ישראל רוצה לא לפגר מול שאר העולם (במיוחד מול אירופה וארה”ב), אז חייבים קו תת ימי חדש, חייבים לרדת מהשיטה המאוסה של חיבור אסינכרוני (דבר שבכבלים הוא יותר “כפוי” בעזרת מערכות DOCSIS שונות) לטובת חיבור במהירות שווה במהירות ה-Upload ו-Download.

אחוז החדירה של חיבור אינטרנט מהיר בישראל הוא מאוד משמעותי וכמעט כל בית בישראל מחובר ל-ADSL או HOT, דבר שלא קיים במדינות רבות, אך אילוצים שונים (שלא קשורים תמיד בממשלה) “תוקעת” את המשתמשים במהירויות גלישה שהיו מתאימות לשנות ה-90 ולתחילת שנות ה-2000, לא לשנת 2009.