ארכיון תגיות: Chrome

תכירו את Chrome Apps

פורסם בתאריך על ידי

אחד הדברים שהיום מתסכלים מנהלים רבים, זה כמות הקוד, כח אדם, קימפולים, גרסאות, עיצובים וכו' – צריך בשביל לשחרר אפליקציה אחת על מנת "לכסות" כמה שיותר את המכשירים והמחשבים שיש בשוק. אתרי מדיה רבים לדוגמא בונים את האתר שלהם ומוודאים שהוא רץ בכל דפדפן מודרני (בניגוד למדינה במזרח התיכון שהאתר תשלומים שלה עובד רק על אקספלורר ישן ואקספלורר חדש צריך "תואמות", וחס ושלום כרום/פיירפוקס/ספארי), וכמובן יש את המובייל. פעם אפל התגאו שבשביל משתמשי אייפון, מספיק פעם אחת לעצב "בניגוד לאנדרואיד", רק שהיום יש אייפונים עם מסך 3.5 אינטש, מסך 4 אינטש, ובקרוב כנראה אפל תוציא אייפון 5 אינטש, ואם נוסיף את האייפד אז צריך לתכנן לרזולוציה רגילה ורזולוציית רטינה. באנדרואיד גם החיים כלל לא קלים, מגוון המכשירים עצום אבל מי שרוצה לבנות לאנדרואיד, עדיף שישתמש בדברים כמו Android Studio (שמגיע בחלקו מ-IntelliJ) שפותרים את הבעיה ברובה.

הבעיה המרכזית היא, שלא חשוב כמה פתרת את כל העניין, פיתוח בד"כ נמשך, מוסיפים פונקציונאליות, כפתורים, אולי משנים GUI (אתם אולי מכירים את זה .. מעצב חדש מגיע ומתחרפן לחלוטין ממה שהמעצב הקודם עשה, בערך כמו מה שקורה אצל מפתחים שמסתכלים על קוד של מישהו אחר מהעבר), אחרי זה צריך לבדוק על כל המכשירים, ולהעביר תהליכי אישור של האפליקציה (בגוגל זה קצר, באפל .. תחזיק ספר תהילים או משהו שמתאים לאמונותיך כדי שיאשרו ושלא יקפוץ להם הפיוז… כמו שקפץ להם רק שבוע שעבר שהם החליטו שלא בא להם יותר שיהיו ארנקי ביטקוין, בלי שום סיבה! קחו תראו את הנקמה של כמה מכורי אייפון!)..

סטיב ג'ובס ז"ל כשהכריז על האייפון, הכריז שאפליקציות עבורו יהיו רק ב-HTML5 (לא חשוב שרוב מוחלט של האפליקציות שהגיעו עם המכשיר עצמו ממש לא היו HTML5) ואחרי מספר חודשים הוא נסוג מכך בעקבות לחץ מפתחים ואפל שחררה SDK. האמת? סטיב ג'ובס צדק.. בערך. 

הבעיה העיקרית של HTML5 בזמן שחרור האייפון הראשון, היו המגבלות של HTML5. להזכירכם, ג'אווהסקריפט לא ממש טס כמו שד באותה תקופה וכמו שמוזילה משפרים אותו עוד וועוד בדפדפן הפיירפוקס. בנוסף, תמיכת המדיה שלו היתה גרועה, בכל הקשור ל-CSS היו עדיין מריבות בין גוגל לאפל למוזילה למיקרוסופט (ע.ע. "יאללה בלאגן") ומה שהכי חשוב – לא היה ל-HTML5 שום דרך ליצור קשר עם האביזרים במכשיר (מצלמה, מיקרופון, רשת מעבר ל-HTTP/S), מה שהגביל את אפשרויות פיתוח האפליקציות.

בגוגל רצו תמיד שמפתחים יכתבו דברים עבור הכרום שירחיבו את הפונקציונאליות של הדפדפן (כמו ה-Add-ons בפיירפוקס ובדפדפנים אחרים), ואכן עם התפתחות כרום, יותר ויותר מפתחים כתבו כל מיני Extensions שנתנו לך המון פונקציות חדשות, בין אם זה בדיקת אימיילים, שמירת סיסמאות, חוסמי פרסומות, ציוצי טוויטר/פוסטים בפייסבוק, ועוד שורה ארוכה מאוד של תוספים. הבעיה – כל הדברים האלו מוגבלים לדפדפן, ושוב, אין להם קשר לציוד שיש לך במחשב. גוגל ניסו להרחיב את העסק בכך שהם הוסיפו "Apps", מעין אפליקציות, אבל רוב המפתחים עשו לעצמם עבודה קלה: ה"אפליקציה" עם האייקון היפה? היא לא יותר מאשר קיצור דרך ל-URL באינטרנט, כך שאם אין לך תקשורת אינטרנט, אין לא "אפליקציה" ולא נעליים.

גוגל רצו ועדיין רוצים ופועלים להרחבת השליטה שלהם בשוק הדפדפנים, בכך שהם ביחד עם יצרני חומרה יצרו את ה-Chromebook (ועתה ה-Chromebox שעליו תהיה לי סקירה בימים הקרובים) – זהו מחשב נייד עם מעבד X86 או ARM עם כמות זכרון די קטנה (2-4 ג'יגה) ו-SSD קטן של 16 ג'יגה שמריץ ליבת לינוקס ואת הדפדפן ואולי עוד כמה דברים קטנים (אפליקציית ניהול קבצים וכו'). ל-Chromebook יש יתרון עצום בכך שהוא בעצם אפס תחזוקה ומקסימום דפדפן. הדפדפן לא מגיב טוב? מחק את הפרופיל, תתחבר מחדש עם שם משתמש וסיסמא, ואחרי דקות ספורות הכל יעבוד פיקס. 

אבל עדיין יש בעיה: לא בכל מקום יש אינטרנט, ואנשים כן רוצים לעבוד עם הכרומבוק בכל מיני מקומות כאלו, ומעוניינים באפליקציות שהם לא רק Offline, אלא שאותן אפליקציות ידעו גם לעבוד עם הציודים במכשיר, בין אם זה מצלמה, מיקרופון, וגם ציודים שאתה מחבר ב-USB.

צוות מהנדסי כרום הלך לעשות חושבים אבל לא רק איך ליישם את זה, אלא גם להסתכל קדימה.

התוצאה? Chrome Apps: אפליקציות שמותקנות לך במחשב ויכולות (בקרוב) לרוץ גם ללא דפדפן כרום. האפליקציות יוכלו לרוץ לגמרי Offline עם גישה לציודים, הם יוכלו להיות כתובות ב-HTML5 וגם ניתן יהיה לשלב קוד Native שקומפל עם NaCL, וכל זה ירוץ באופן טבעי ומהיר על ווינדוז, מק, לינוקס ומה שיותר חשוב – ה-run time שיהיה באפליקציה ירוץ גם על אנדרואיד ו-IOS (כן, בגוגל אין שום חיבה ל-Windows Phone). 

זוכרים את הדוגמא שנתתי בהתחלת הפוסט על אותה אפליקציה של חברת המדיה? עם Chrome Apps הם יוכלו לכתוב קוד אחד עם מגוון Layouts, וכל מה שהם יצטרכו לעשות זה לשחרר את האפליקציה בחנות של ה-Chrome ובחנויות אחרות (Play Store, iTunes). המפתח פשוט יצטרך לעקוב אחרי הוראות הפיתוח, חתימת חבילה ושחרורה. כך באותו יום כולם מקבלים את הגירסה האחרונה ואם יש באגים, ניתן לתקן באותו קוד. בשביל חברות זה חסכון בכסף וחיים יותר קלים.

אישית, אני משתמש רבות ב-Google Apps, ובשבועות האחרונים אני גם משתמש ב-Chrome Apps במחשבים שלי בבית. אני משתמש באפליקציה כמו 2X כדי להתחבר ל-Windows, ואפליקציית VNC (כן, היא גם קיימת כ-Chrome app) לסביבות SUN גרפיות (סיפור ארוך..), וכמובן אפליקציית SSH, ועוד אפליקציה שעדיין לא יצאה שדרכה אני שולט על דונגל USB-SERIAL, ומכיוון שאת כל המסמכים שלי אני כותב עם Google Docs ודיאגמות עם אפליקציית כרום עם Gliffy – אני די מכוסה. 

הטכנולוגיה עצמה היא די חדשה ולמען האמת לא בדיוק סטנדרטית. גוגל הרחיבו את ה-HTML5 כדי לתמוך בציוד חומרה, ב-Native Client, ועוד, מה שכמובן עיצבן כל מיני אנשים ובראשם את מוזילה. הויכוח הוא למען האמת קשור לפרגמטיות – האם לחכות שאולי מוזילה תאמץ (הם לא) או שה-W3C יאמץ? בשביל גוגל לא קיימת התלבטות כזו, הם משחררים כקוד פתוח, מודיעים ומי שרוצה, שיצטרף. גוגל כבר עשתה את אותו תרגיל בעבר עם ה-Google Gears שהם ראו ש-W3C לוקח את כל הזמן שבעולם להחליט על תקנים. מוזילה עובדים בכיוון אחר והוא אופטימיזציה מאוד חזקה ל-JS כדי שיתן ביצועים כמו אפליקציות שכתובות ב-C או ++C, והם קרובים (יחסית) לתוצאות טובות, אבל הפתרון הזה עדיין לא נותן אפליקציות Offline או תמיכה בציוד שנמצא במכשיר, ומוזילה לא נותנים בינתיים שום תשובה ל-Chrome apps לצערי.

בסופו של יום, אם גוגל יצליחו לשכנע מפתחים לכתוב עוד אפליקציות כרום (ולמען האמת, יש לטכנולוגיה הזו כולה 5 חודשים וכמות האפליקציות הללו גודלת בצורה מעולה!) אז יש סיכוי טוב לכרומבוקים לתפוס יותר מקום בשוק. יש לגוגל הרבה עבודה לעשות (כמו בכל הגוגל Docs לאפשר Embed מאפליקציות אחרות! ולסדר את ה-Chrome Store), אבל אני מניח שכבר בגוגל I/O הקרוב יהיה פוש מאוד רציני מצד גוגל לשכנע יותר מפתחים לכתוב אפליקציות כאלו, ועד כה אני מאוד מתרשם מהאפליקציות, הגודל שלהן, ושהן זמינות לי בכל מקום שאני עושה אליו login. 

מחשבות על כרום OS

פורסם בתאריך על ידי

אתמול כתבתי את הפוסט על כרום OS לאחר צפיה בבלוגים, הערות של אנשים טכניים, מדיה, וקצת מחשבה על כרום OS. "ישנתי" על החומר ובבוקר ניסיתי לחשוב על זה משהו אחד פשוט: מי צריך את זה?

אני מעוניין לתת תזכורת קטנה לקוראי הבלוג שאינם נמצאים בתחום עשרות שנים. קצת היסטוריה.

בשנות ה-70 (ואף לפני כן) וגם בשנות ה-80, היו מסופי מחשב (בנוסף למחשבים האישיים שהתחילו לצאת כמו אפל II, קומודור ויק 20, אטארי 400/800, ה-ZX ספקטרום ועוד) שהיו הדבר ה"שולט" בשוק הארגוני. אלו היו בעצם מעין מחשבים "טפשים" שלא היה להם כל אמצעי אחסון, והם היו מורכבים ממסך (שבתוכו היה צ'יפ עם "מערכת ההפעלה" ותוכנת הטרמינל) ומקלדת. המסוף היה מתחבר דרך חיבור רשת (עוד בזמן שהיה חיבור קואקסיאלי, במקרים אחרים זה היה חיבור מודם) ומה שהמסוף היה עושה זה להציג טקסט מ-שרת מרוחק ולשלוח בחזרה טקסט. לא היה אמצעי אחסון, לא היה צבע ולא היו אמצעי קלט/פלט אחרים.

מאוחר יותר הגיעו מסופים אחרים, יותר גרפיים, ואלו היו מסופי X Terminal שגם שם הטרמינל היה טיפש, היתה תצוגה גרפית כלשהי, היה עכבר ומקלדת והחיבור היה מתבצע דרך חיבור Ethernet עם או בלי שימוש בכרטיס חכם, ושוב, לטרמינל לא היה כל אמצעי אחסון והוא היה שולח את תנועות העכבר והתגובות אל השרת ומציג את התוצאה.

נעבור קדימה בזמן לשנות ה-90 וה-2000 שבהם כל המחשבים הם מחשבים "שמנים", וגם כאן נמצא מסופים, רק שהפעם בנוסף למסופי ה-X Terminal (כמו Sun Ray 100) נמצא גם מסופי RDP שמתחברים לשרתי מיקרוסופט השונים (2000/2003/2008) והם היו מציגים לאנשים מסך Windows עם סביבה מוכרת כמו המחשב הרגיל רק ששוב: במסוף אין שום אמצעי אחסון. יש ניתוב יותר חכם של אביזרים מ/אל המסוף והשרת, אבל עדיין מדובר במסוף טיפש.

כרום OS והמחשבים שיהיו מבוססים עליו יהיו בעצם דור המשך. במחשבים הניידים האלו לא יהיה אחסון קבוע, רק שבמקום להציג X או RDP, יהיה דפדפן שיציג דפים. גרפיקה עשירה, אודיו, אבל עדיין.. מסוף טיפש. כמה טיפש? אהבל מוחלט כל מחשב נייח/נייד שתשים מולו עם כל מערכת הפעלה קונבנציונאלית: מאק, לינוקס, או כל גירסת Windows מהעשור האחרון.

מהנדסי גוגל דיברו אתמול על המפרט שהם הולכים להכתיב ליצרני החומרה שירצו לשים את כרום OS ולמכור אותו כך לציבור. נכון, לא יהיה דיסק קשיח, אבל המהנדסים רוצים מסך יותר גדול מ-10 או 12 אינטש, הם רוצים מקלדת מלאה וה-Touch Pad אמור להיות יותר גדול, וכל זה מוסיף למחיר ה-BOM (ר"ת: Bill of Materials), מה שאומר שנטבוקים כאלו יגיעו למחירים של 300 דולר ומעלה לצרכן. אם נוסיף עוד 100 דולר, נוכל לקנות מחשב נייד רגיל בסיסי עם כל היכולות של הנטבוק, עם דיסק קשיח, ועם הרבה הרבה יותר יכולות, אז מדוע בעצם שצרכנים ירצו בכלל לרכוש מוצר נכה כזה? תירוץ הניהול הוא תירוץ קלוש. אנחנו כבר 20 שנה עם מחשבים שמנים ולא חסרים פתרונות ניהול ותחזוקה למשתמשים הביתיים והפעולה הכי בסיסית (גיבוי) יכולה לפתור את רוב הבעיות שהמשתמשים נתקלים בהם.

אז למי הנטבוקים מבוססי כרום OS מתאימים? ל-2 קבוצות עיקריות: ספקי תקשורת רט"ן (כדוגמת פלאפון/סלקום/אורנג'/מירס) וחברות ענקיות. ברשותכם, אסביר מדוע:

  • ספקי תקשורת רט"ן, מבחינתם נטבוק כזה הוא פשוט מתנה משמיים! חתום על חבילת Data מורחבת (או "בלתי מוגבלת", תלוי בספק) וקבל במחיר מינימלי (או אפילו בחינם) נטבוק של יצרן חומרה ידוע. ספקים כאלו רוכשים מחשבים כאלו במאות או אלפים (תלוי בספק/קמפיין וכו' וכו') ויכולים לקבל נטבוקים כאלו במחיר זול בעשרות אחוזים מהמחיר לצרכן, כך שהם יכולים לקבל את הנטבוק במחיר של 200 דולר או פחות מכך. מבחינת הספק, הוא יכול להרים מעין "פורטל" שכתובתו תיצרב לנטבוק, ושהלקוח יגלוש לאן שהוא רוצה. הלקוח משלם מחיר עבור חבילת ה-Data כל חודש ואם הוא חורג מהחבילה, הוא ישלם מחירים (מופקעים) על החריגה, והלקוח מחוייב בתשלום חודשי ל-18 חודשים. אין צורך בטיפול בבעיות בנטבוק אצל לקוח קצה. תכבה, תדליק, כנס עם שם המשתמש והסיסמא, נגמרה הבעיה. ספק הרט"ן מרוויח תזרים מזומנים שוטף רווחי. מה רע? יש כמובן צורך בהתאמות לפורטל אם הלקוח רוצה לראות סרטים או לשמוע מוסיקה בתשלום (לתשומת לב אורנג' ופלאפון שהימרו על פלטפורמת Streaming של מיקרוסופט: אין תמיכה לנטבוקים בפרוטוקולים אלו. תעברו ל-Flash).
  • חברות ענק עם אלפי מחשבים שעברו או עוברים לאפליקציות מבוססות Web יכולים להתחיל לחשוב על נטבוקים מעין אלו: המשתמש מקבל מחשב נייד שלתוכו נצרבת כתובת הפורטל הארגוני (גם אם יגנב נטבוק כזה, לגנב אין מה לעשות עם הנטבוק) ואת כל עבודתו הוא עושה שם. מדובר כמובן במחלקות מסויימות (תמיכה, מכירות, קבלת קהל). העובד צריך אופיס? אחלה, מיקרוסופט מוציאה בקרוב את אופיס 2010 שמאפשר עבודה על מסמכים גם מתוך הדפדפן (אפשר לקרוא על כך כאן), ושוב, עלות התחזוקה היא אפסית כי אין מה לתחזק בתחנות הקצה.

כמובן, אין צורך להמתין לכרום OS. מי שמעוניין בהטמעה של מסופים טפשים או מחשבים ללא דיסקים קשיחים יכול לעשות זאת כבר היום. אם יש לך Storage שתומך ב-iSCSI יכול בעזרת תוכנה כמו gPXE (נקראת גם Etherboot) ושרת DHCP להרים מערכת שתתן את מה שכרום OS תתן עוד שנה (אוקיי, למעט העניין של Boot ב-7 שניות, אבל מצד שני, אפשר להתממשק מול Active Directory או כל LDAP אחר ומשם לעשות מיפויים שונים ולתת שרותים שונים פר משתמש/קבוצה).

לסיכום: כרום OS הוא דבר נחמד, אבל לצערי הוא לא מפיק לקחים מדורות קודמים של מסופים ומחשבים טפשים וחבל. עדיין יש צורך באפליקציות מקומיות כמו נגן מדיה, וחבל שגוגל לא לקחו זאת בחשבון.

מדוע כרום Frame הוא כן רעיון טוב

פורסם בתאריך על ידי

רבים מכירים את הדפדפן של גוגל, הלא הוא דפדפן כרום שמצטיין בביצועים מהירים, קוד קטן (יחסית), תמיכה ב-Threads ועוד. גוגל שחררה לאחרונה גם “אח” קטן לכרום, הלא הוא ה-Chrome Frame.

הכרום Frame תפקידו הוא בעצם משהו אחד: להיות מעין “תוסף” שמתממשק לאינטרנט אקספלורר (6,7,8) ולתת לאדם חוויה של גלישה מהירה עם אבטחה, כאשר מבחינה חיצונית בתפריטים של אקספלורר, לא רואים שום שינוי, כלומר מבחינת המשתמש: התוסף שקוף.

לאחר שגוגל שיחררה את התוסף הנ”ל, מיקרוסופט הוציאה הצהרה שהיא מתנגדת לתוסף זה וגם סמנכ”ל מוזילה פירסם מדוע לדעתו הרעיון של תוסף זה אינו רעיון טוב. התנגדות 2 החברות היא שונה אך שניהם בסופו של יום חושבים שתוסף זה אינו רעיון טוב, מסיבות שונות.

היו עוד מספר בלוגרים שגם הם חשבו שהתוסף אינו רעיון טוב ומה שגוגל אמורה לעשות, הוא בעצם להציג דף ובו מצוין כי דפדפן זה אינו נתמך בשרותי גוגל כמו WAVE, ועל המשתמש להתקין דפדפן אחר ולהציג אייקונים עם לינקים לדפדפנים אחרים.

לעניות דעתי, הנציגים של מיקרוסופט ומוזילה טועים בראיה שלהם את אותו תוסף ואת תפקודו, וברשותכם אסביר:

מי שמכיר חברות גדולות, בנקים, חברות ביטוח ואחרות (כאשר יש בכל אחת מהחברות מס’ אלפי מחשבים) יכול לראות בקלות מה קורה במחשב של משתמש ממוצע: אקספלורר מותקן ומציג את האפליקציות הפנימיות שמחלקת הפיתוח כתבה עם כלים שונים. התצוגה נכתבה באפליקציה עם מחשבה על אקספלורר (ולפעמים על אקספלורר מסוים). רבים ממוצרי מיקרוסופט מייצרים בעצמם קוד דינמי שעובד מעולה על אקספלורר אך לא על דפדפנים אחרים (המצב השתפר מאז 2007, אבל עדיין אתרים דינמיים פנימיים שמוצגים עם דברים כמו SharePoint נראים יותר טוב באקספלורר מאשר על השועל. מנסיון.). הצצה בקוד של האקספלורר (אני מדבר על View Source מתוך הדפדפן) מציג קוד שזה יהיה נס משמיים אם דפדפן אחר יצליח להציג. רוצים להתנסות? בשמחה! התקינו וורד 2003, ייבאו מסמך וורד ובקשו לשמור את הקובץ לאחר מכן כקובץ HTML. פתחו את קובץ ה-HTML שנוצר והביטו בקוד. מומלץ לקחת שקית הקאה לפני הניסוי.

מכאן יוצא כי חברות רבות משתמשות בכלים של מיקרוסופט ומס’ כלים אחרים כדי לתכנת אפליקציות שיוצגו מעולה על אקספלורר, אך עקב “סיבות שונות” אין הן מוצגות טוב על השועל או דפדפנים אחרים. לשם שיפור העניין, יש צורך בשינוי מאסיבי שלא מקבל בד”כ תקצוב ובכך המפתחים לא עובדים על כך שהאפליקציה תוצג טוב בדפדפנים אחרים.

הטמעה של השועל (גם עם IE TAB) נחשבת לבעייתית במיוחד: מכיוון שרוב האפליקציות הפנימיות לא יוצגו טוב על השועל, חברות דוחות שינוי דפדפן וכך כל החברה נשארת על אקספלורר למשך זמן רב, גם אם הגירסה המשומשת נפחה את נשמתה ממזמן.

פה כרום Frame יכול לעזור: הוא אינו מצריך החלפת דפדפן, שינוי קוד של תוכנות פנימיות או תרגול מאסיבי של כל עובדי החברה. מבחינת המשתמש, אם יותקן לו כרום Frame, הוא לא יצטרף ללמוד דברים חדשים, לא יהיה צורך באימון למצוא את כל המועדפים והדברים אחרים שהוא רגיל אליהם מאקספלורר. מבחינתו זה אותו מראה במדויק.

לחברות מצד שני, הכרום Frame נותן הזדמנות מצוינת להתקדם מבחינת שרתי אפליקציות (המוציאות תצוגה וובית) קנייניות או מבוססות קוד פתוח. אותם אפליקציות ווביות לוקחות מראש בחשבון סטנדרטים של HTML ו-XML תקניים ומנפיקות תוצאות שיראו מצוין על השועל, כרום ואחרים, וכל מה שהמפתח יצטרך לעשות הוא להוסיף שורת קוד אחת שתאמר לכרום Frame לעבד את הקלט עם המנוע שלו ולא עם מנוע Trident של אקספלורר. במקביל, אפליקציות ישנות יוכלו להשתמש במנוע האקספלורר הרגיל כדי להציג פלט של אפליקציות ווב עם ה-HTML הישן של מיקרוסופט.

כך בעצם אותה חברה שתשתמש בכרום Frame לא רק שתגן על השקעתה, אלא שהתקנת הכרום Frame תתן להם גם אפשרות להתקדם קדימה מבלי שהמשתמשים יאלצו ללמוד דפדפן חדש וערימת בעיות חדשה.

מי אמר שלא ניתן לרקוד על 2 חתונות במכה אחת? 🙂

בקצרה: אופרה 10 מול כרום 4

פורסם בתאריך על ידי

יש הרבה אתרים שנותנים סקירות על אופרה 10, יש כאלו גם שנותנים סקירה על כרום 3 וגם כמה על 4 (זה בטא שכרגע מופיעה לי כ-4.0.206.1), אבל במקרה יצא לי לבדוק את שני הדפדפן בטסט פשוט מאוד על XP שרץ על הנטבוק שלי (אסוס 1000HE מחובר לחשמל במהירות מעבר AUTO).
הטסט היה פשוט: טאב אחד עריכת פוסט זה בוורדפרס, טאב שני MEEBO עם מס' חשבונות.

בשעה שכרום הציג את הדברים בצורה מעולה ובזריזות מפתיעה בשימוש ב-2 האתרים, אופרה לקחה את הזמן שלה בעצלתיים, לוקח זמן לצייר את שמות החשבונות ב-MEEBO, לוקח זמן לפתוח חלון במיבו, לוקח זמן להתנתק במיבו. בטאב של הוורדפרס, הדברים עבדו יותר טוב אבל בפירוש לא כמו בעבודה עם כרום.

בקיצור: זה אופרה 10 "טורבו"? אני נשאר בכרום!

סקירה קצרה: Chrome

פורסם בתאריך על ידי

בשנים האחרונות עניין הדפדפנים קיבל תאוצה פראית. אם פעם היה לנו רק את נטסקייפ מול אקספלורר, היום יש את השועל, אופרה, Konqueror ונגזרותיו (ספארי וכו'), אופרה, ועוד כמה דפדפנים.

החל מאתמול, רשמית, גוגל הצטרפה לתחרות עם דפדפן חדש מבוסס webkit ופיתוחים נוספים של גוגל והוא נקרא: Google Chrome. לשם המאמר אני פשוט אקרא לו "כרום".

הדפדפן נמצא כרגע זמין להורדה גם בגירסה עברית עבור Windows בלבד וניתן להוריד אותו כאן. 

הורדתי את הגירסה, התקנתי אותה והנה ההתרשמות שלי:

התקנה
התקנת התוכנה מאוד קלה ומהירה, חוץ מאשר בקטע ההתחלתי שלוקח לתוכנה מס' דקות לעשות דברים מסויימים (כנראה קשור לייבוא). התוכנה בזמן ההתקנה מייבאת מ-Firefox את הכל: מועדפים, שמות משתמשים, סיסמאות, למעט Addons שלגבי זה אתייחס בהמשך.

הרצה
ברכותיי לחבר'ה בגוגל: התוכנה פשוט טסה! הטענת הדפים נעשית במהירות הבזק הרבה יותר מהר מ-Firefox, יש תמיכה מלאה ב-Flash, ב-Quicktime וב-Java בצורה מלאה וממספר הנסיונות שניסיתי אתרים שונים, הדברים פעלו מאוד יפה, חלק ומהיר. 

כרום תומך בטאבים בצורה מעניינת: כל טאב הוא בעצם ישות נפרדת כך שבתאוריה, אם נתקע הטאב, אפשר "להרוג" אותו, ויש אפילו "מנהל משימות" נפרד שמראה לך כמה זכרון לוקח כל טאב, כמה אחוזי מעבד ועוד, ולמי שזה לא מספיק, יש לינק באותו חלון לקבל הרבה הרבה יותר מידע מפורט. מאוד מרשים.

חוויית השימוש בדפדפן היא די טובה, אם כי יש צורך בלהתרגל למס' דברים: אין תפריט (File, Edit וכו') ובמקום זה יש אייקונים שמתחתם נמצאים אפשרויות. יש דף פתיחה שיכול להציג מס' עמודים בצורה מוקטנת (כמו שיש באופרה, וגם עם Quick dial בפיירפוקס).

יש פה ושם באגים (למי שיש חשבון בבנק פועלים, מוזמן לגלוש ולגלות איזה תקלות של ג'אווה-סקריפט שפותחות חלון הודעה ריק), אך לא מצאתי עדיין דפים שרונדרו גרוע.

למרות שהגירסה של הדפדפן ששוחררה הינה 0.2, נראה כי הדפדפן יציב ומהיר. 

חסרונות (ציפיתם שלא אכתוב את זה? 🙂 ).
יש כמה דברים מעצבנים אותי אישית בכרום:

  •  יש כפתורים לקדימה, אחורה, טעינה מחדש, עצירה, אבל אין כפתור HOME. אין גם חלונית קטנה לחיפוש ב-Google והחיפוש נעשה בשורת הכתובות. זה נחמד, אבל למי שרגיל במשך שנים לחפש עם החלונית הקטנה, זה מעצבן.
  • כפי הנראה שבגוגל בטוחים שאתם משתמשים ב-VISTA, כי ככה עיצוב הדפדפן. זה נחמד, אבל למה לא ללכת עם ה-theme הכללי של ה-Windows?
  • אין תמיכה ב-Plugins של Firefox, שבשבילי זה הדבר הכי מכריע, במיוחד שמשתמשים בכל מיני Addons חשובים שתורמים רבות לעבודה. אני בטוח שלאנשים רבים הדבר הזה ימנע מהם להשתמש בכרום.
לסיכום
גוגל עשו אחלה עבודה ביצירת הדפדפן הזה ואני בטוח שמשתמשים חדשים וותיקים כאחד (שמוכנים או לא משתמשים בתוספות ב-Firefox) ישמחו להשתמש בתוכנה הזו ולהנות ממנה, רק כדאי לקחת בחשבון שבגלל המבנה של כרום, התוכנה "שותה" זכרון חופשי: ברגע זה היא תופסת 60 מגה עם 6 טאבים פתוחים.