אתחיל בפוסט שכתב אלי ישי לאחרונה בפייסבוק שלו (אני מאמין שלא הוא כתב אלא אגף הדוברות שלו):

בכוונת רובהו הפוליטי של לפיד אין ולא הייתה כוונה להטיב עם מעמד הביניים, הסטודנטים ועוד. הוא גייס את יכולת הכתיבה, ההגשה והרטוריקה שלו למטרה אחת בלבד- הוצאת החרדים אל מחוץ לממשלה, אל מחוץ לחברה הישראלית. הוא לא הפנים שאיננו קבוצה לצד האוכלוסייה הישראלית- אנחנו חלק ממנה. הדרת החרדים הפכה עבורו לערך מקודש. השנאה של לפיד כלפינו חזקה יותר מהאהבה של בנט לחלקי ארץ ישראל השונים והדאגה להתיישבות, שאם לא כן, היה יודע שמחיר חבירתו ללפיד, הוא מחיר יקר עבור המתיישבים ביו"ש. השותפות בין השניים, ביום המחר, בסיום מופע היחצנות של לפיד להוצאת החרדים, תפגע במחנה אשר חרט על דגלו שלא תהיה התנתקות נוספת, המחנה שמבין שבטחון קודם לשלום. בנט אולי מנצח בקרב- אבל יפסיד במלחמה. הבית היהודי מכרו את נשמתם- את דיגלם- את עתיד ההתיישבות. בימים הקרובים, יקבע סופית הרכב הממשלה ללא חרדים ומה שייקבע עוד באותו היום- יהיה עתיד ההתיישבות. הפרחים לבנט. בנט הקריב את עתיד ההתיישבות על מזבח שנאת החרדים. נער הייתי וגם זקנתי- שנותיי בפוליטיקה למדו אותי רבות, ואשמח לשתף במשהו את המצטרפים החדשים: הרוצה לקדם שינויים חברתיים, ערכיים, פוליטיים ואף נורמות- עושה זאת תוך הבנה, כיבוד ולחיצת יד, לא תוך העברת החלטות, חוקים ותקנות, כאשר נושאי השינוי אינם חלק מהמשחק- אינם חלק ממקבלי ההחלטות. בנט שילם מחיר יקר, יקר מדי, לספק גחמות לפיד.

זהו הטקסט של אלי ישי וכמו שאתם יכולים לקרוא, הוא מכוון אותו כלפי יאיר לפיד, הלו הוא "השטן" כפי שש"ס מעדיפה לראות אותו. מול הבית היהודי ש"ס מנסים ללכת בגישת ה"אחים" "הלו אחים אנחנו" אומרים דרעי/ישי/אטיאס/עובדיה-יוסף ושאר מלחכי פינה מהמפלגה. (הם כמובן מתעלמים מכך שבמשך שנים שהם [ש"ס] מנעו מכל מי שמזדהה עם הבית היהודי ג'ובים כרבנים ושאר ג'ובים בתחומי דת). 

ומה עם ביביהו?

ביבי עדיין מנסה ללכת בדיוק באותם טריקים שהוא בנה את הממשלה הקודמת. הבטחות פה, הבטחות שם וברגע שחותמים, מיד ביבי חוזר בו. לא צריך ללכת רחוק לראות את התופעה בהתגלמותה: ציפי לבני, אשה ששירתה שנים במוסד, במקום ששקרים נזרקים על ימין ועל שמאל, גילתה נאיביות פוליטית בדיוק כאילו החלה אתמול את הדרך הפוליטית שלה. היא חתמה עם ביבי תמורת משרד המשפטים ותמורת כך שהיא היא תנהל את המו"מ עם הפלסטינים (ראינו מה קרה שהיא עשתה את המו"מ בפעם האחרונה..). לא עברו 24 שעות וכבר ביבי הוציא דרך שליחו הנאמן אופיר אקוניס הצעת חוק שכל הסכם עם הפלסטינים יצריך משאל עם, מה שדי מבטל את כל עניין המו"מ עם הפלסטינים. אחרי הכל, מדוע שהפלסטינים ירצו להיכנס להסכם שאולי לא יהיה שווה את הנייר עליו הוא יודפס? אז ציפי ליבני קיבלה כמה חרוזים צבעוניים, וההסכם שנחתם איתה כבר לא שווה.

תוצאות הבחירות האחרונות הראו הפעם משהו פשוט ומעניין: לציבור נמאס מלהיות השוגר-דדי של החרדים שלא מתגייסים ולא משתתפים בנטל השוויון. בערוץ 2 הראו שיקופית שמראה כמה החרדים מקבלים (שימו לב, מדובר במספרים של הקצבים רק לחרדים ומוסדותיהם, אלו לא המספרים שכוללים תקציבים שהחרדים מקבלים כמו שאחרים מקבלים כחלק מהאזרחים). להלן התמונה:

 

רואים את המספר הסופי? 4.6 מיליארד שקל שלא אתה ולא את ולא אני ולא שאר אזרחי ישראל משלמי המסים יהנו מהם. 

אפשר לאמר הרבה על יאיר לפיד עם "יש עתיד" ומיכאל בנט מ"הבית היהודי", אבל הברית שהם כרתו (שמפלגה אחת לא תיכנס בלי שהמפלגה השניה נכנסת) היא ברית שראויה בהחלט לברכה. 2 המפלגות לא מסכימות עם האג'נדות שלהם, אולם הם מאוחדים בעניין נטל השוויון ובעוד נושאים שונים, והם אינם מוכנים להתקפל ועל כך יש לברך אותם. 

אבל לביבי זה לא מזיז כמה אתה האזרח תידפק, כמה החרדים ע"י שולחיהם ימשיכו לדפוק את האזרח מהמעמד הנמוך והבינוני. את ביבי לא מעניינת העובדה שאם אני מחר כחילוני מעוניין לרכוש דירה היכן שהוא, הבנק יעשה לי את המוות במשכנתא ואני אצטרך להעביר את ה-30 שנה הקרובות בתשלום אותה דירה ובהחזר הלוואות בשעה שהחרדים יקבלו דירות בגרושים (תסתכלו את המחירים בחריש). הרי אם ש"ס תמשיך להיות בממשלה ושר השיכון ימשיך להיות אטיאס, המצב ימשיך להיות מצב הזוי כשהתנאי לקבלת מחיר זול לדירה הוא ה..ותק בנישואים (ואני בכלל רווק, אבל גם חבריי החילוניים לא התחתנו בגיל 18-19, כך שהם לא זכאים להטבות אותם יקבלו חרדים). 

לביבי לא מזיזה גם העובדה שמה שהיה פעם קבוצה קטנה של כמה מאות חרדים שקיבלו פטור, הפך למגפה של מאות אלפים. רק בשביל לסבר את האוזן, המספר שהיה בהתחלה מאות בקום המדינה, עלה מאז ב-15,000 אחוז. אבל זה לא רק עניין הגיוס. אותם אלו שלא יתגייסו היום גם לא יכניסו מסים למדינה מחר כי אותן מפלגות דאגו לכך שאותם תלמידים לא ילמדו לימודי ליב"ה, ואיזו חברה תסכים לקבל מישהו שרמת המתמטיקה שלו היא רמה של כיתה ד' והאנגלית שלו עילגת? 

לביבי חשובים ה"שותפים הטבעיים". מילא המפלגות הציוניות הדתיות שרואות עין בעין את אותה אג'נדה פוליטית כמו הליכוד, אבל ש"ס, יהדות התורה, ג' וכו' אין להן אג'נדה פוליטית. הן יכולות לשבת במפלגות אולטרה שמאלניות או סופר ימניות. אם מחר מפלגת כ"ך היתה קיימת והיתה זוכה לכמות מנדטים גדולה או אם מחר מרצ היו מקבלים כמות מנדטים גדולה והיא היתה מקימה ממשלה – לאותן מפלגות לא היתה שום בעיה להיכנס לאותה קואליציה, כל עוד ברז התקציבים לכיוונן זורם חופשי. 

אז ביבי היה היום אצל הנשיא פרס ומול המצלמות הוא שיקר. גם הבית היהודי וגם "יש עתיד" אינם מחרימים את החרדים. 2 המפלגות הנ"ל רוצות לשנות את סדר היום והציבור נתן את קולו אליהן ונתן פחות קולות לחרדים (האיום/נסיון סחיטה של עובדיה יוסף לפיו אם לא תצביע ש"ס השטן ירדוף אחריך עם קילשון וכרטיס הכניסה שלך לעולם הבא יבוטל – לא עבד) ומי שקובע הן המפלגות עם הקולות. ביבי נמצא במצב לא נעים – אף מפלגה לא מאמינה למילה שלו ולשם שינוי 2 המפלגות עם כמות גדולה של קולות רוצות לשם שינוי לקיים את ההבטחות שהבטיחו לבוחריהם (ימות משיח, לא?). 

עברו ה-28 יום שהוקצו לביבי להקים ממשלה, ועתה הוא מקבל עוד 14 יום. המספרים לא הולכים להשתנות והכל תלוי ימצמץ ראשון. לפיד ובנט כרתו ברית אז הם לא יכנסו ושלי יחימוביץ בוודאי לא תיכנס, מה שמשאיר את עניין הלחץ נטו על ביבי, אבל זה רק החלק הראשון. אחרי הקמת הממשלה נדרשים "קיצוצים כואבים" ובממשלה הקודמת זה לא עבר כי החרדים לא הסכימו להיפרד מליטרת הבשר ומברז תקציבים חופשי, ובממשלה הנוכחית הסיעות החדשות לא ירצו כל כך מהר להקשיב לאוצר ולהפחדותיו. כבר ראינו שהאוצר לדוגמא לא מוכן להראות למפלגת הבית היהודי את ספר התקציב והקיצוצים המתוכננים, מעניין מה יקרה שהבית היהודי ויש עתיד כבר יהיו בקואליציה. 

בקיצור – כרגיל במדינת ישראל, אין רגע דל והולך להיות מעניין.

לפני שבועיים לערך פירסם עירא אברמוב ידידי פוסט תחת הכותרת "צדק אדמות מול פמיניזם, ליברליזם מול פלורליזם", ואחד הדברים המדוברים שם זה הבקשה של תושבי השכונה מהמפגינים "לכבד את המעמד" ולבוא בלבוש צנוע להפגנות (כמובן שאם תושבי השכונה היו חרדים שמבקשים זאת מהמפגינים היתה פורצת מהומת אלוהים, אבל צביעות… אתם יודעים). כפי שאפשר לראות בפוסט ובקישורים בפוסט של עירא, הבלוגוספירה כמרקחה.

היום ב-YNET התפרסמה כתבה על שלטים שהודבקו בשכונת שייח ג'ראח, כמו שאתם רואים בתמונה מימין עם הכיתוב "אזהרה, אין לעבור או לחנות בשכונותינו בלבוש לא צנוע".

בשמאל, כמו תמיד, מיד רצו להאשים את תושביה היהודיים של השכונה בגרימת פרובוקציה עם השילוט הזה, אך הדבר המצחיק הוא שבשמאל לפני שיצאו בהכרזות בומביסטיות והאשמות תושבים על לא עוול בכפם, לא טרחו קצת לבדוק את השלט ולהבין שמישהו בעצם כאן עושה דאחקות על חשבון השמאל.

כחרדי לשעבר וכאחד שהיה גר בבני ברק ומכיר את השלטים האלו, אני יכול לאמר בבירור שמי שעשה את השלט לא מבין בניירות שמודבקים על לוחות המודעות במאה שערים, בני ברק וכו'. הנה 3 הבדלים מול הדוגמא שאתם רואים:

1. שילוט של אזהרות, בקשות וכו' מודפס על דף לבן בלבד
2. הפונט הוא פונט אחר ויותר עבה
3. בשלטי אזהרה מובא בד"כ ציטוט מרבנים או מהתורה או מהמדרש – בהתחלה, באמצע או בסוף הטקסט.

לא צריך לנסוע עד 100 שערים, אפשר לחפש דרך גוגל תמונות דוגמאות לשילוט, כמו זו לדוגמא ולראות את ההבדלים.

אוי אברוך… 🙂

מי שקורא את הבלוג שלי יודע  שאני מחפש עבודה, רק שרבים לא יודעים שאני מחפש עבודה בכל אספקט טכני כי בכל זאת, צריך לשלם מיסים, שכ"ד, ועד שמקבלים עבודה בסיסטם לוקח חודשים, ובאותם חודשים צריך איכשהו להתפרנס.

מישהי הציעה לי לחפש דרך חברת ORS. היא טענה שהם עזרו לאחותה ואולי הם יוכלו לעזור לי, ולכן הלכתי. עבודות בהייטק אין להם כמעט כלום, אבל.. יש להם הצעת עבודה כתומך בסמייל 012 ללקוחות עיסקיים. מכיוון שיש לי (מצטבר) כמה שנות נסיון טובות בתמיכה החל מהרמה הכי נמוכה עד הרמה הכי גבוהה, החלטתי לנסות את מזלי. ידעתי שסמייל לא משלמים מי יודע מה (22 ש"ח לשעה, למעוניינים לדעת), אבל בכל זאת, צריך לשלם ולחיות איכשהו..

הגעתי לסמייל 012, עברתי מבחן ראשוני ומבחן "תומך מתקדם" עם 2 טעויות סה"כ (לא רצו לאמר לי מה הטעויות, למרות שיש במבחן עצמו טעויות.. מעניין). לאחר מכן עברתי עוד מבחן ממוחשב שבו שאלו אותי על הכל חוץ ממחשבים, ולאחר מכן ראיין אותי המנהל של התומכים, ולאחר מכן מישהו אחר ראיין אותי ראיון מקצועי ומאוד "קשה" (הגדרת ראוטר + מודם עם PPPOE, דקה, אני מתעלף מהקושי). לאחר מכן העבירו אותי שאלון ממוחשב של אמינות/אמון (או איך שהם קוראים לזה. ריבונו של עולם, 10 שאלות שונות לבדוק אם אני צורך סמים או מהמר. אני לא אף אחד מהם, תודה ששאלתם), ואז .. "תבוא מחר".

באתי למחרת, ראיין אותי האחראי על אבטחת המידע, ולאחר מכן רכזת כח האדם קצת הסבירה לי על השכר. תשובה האם התקבלתי או לא? תמתין, ותקבל תשובה ביום ה'.

היום יום ה', שלחתי אימייל לקבל תשובה אם התקבלתי או לא ותשובתה הפתיעה אותי "אתה יכול לפנות לחברת ההשמה". זהו, זה כל האימייל.

כאן נדהמתי. האם כל כך קשה לשלוח למרואיין אימייל פשוט של התאמה או אי התאמה? האם כל כך קשה לכתוב "כן" או "לא"? מדוע אני צריך לעשות את הסבב לחייג ל-ORS כדי שרכזת כח האדם תחייג לאותה רכזת, כדי שהיא תקבל תשובה, כדי שהנציגה של ORS תענה לי מה שרכזת כח האדם בסמייל אמרה לה? היכן היעילות כאן? רק לשם השוואה: התראיינתי בחברה אחרת שהחליטה לא לקבל אותי כי אני Over Qualified והם מעוניינים אך ורק בסטודנטים. רכזת כח האדם שם חייגה אליי, הסבירה מדוע אינני מתאים, והיא ביקשה את רשותי להעביר את קורות החיים שלי לחברה אחות שלהם. הכל נגמר יפה ובחיוך.

יצא לי לא פעם לשמוע מחברות כח אדם כל מיני "רמזים" על כך שאולי כדאי שאשלם להם על "הכנה לראיונות במחלקת כח אדם". בהתחלה חשבתי שאולי יש משהו בי שצריך שיפור דחוף ומשמעותי, אך משיחה אקראית שיצא לי לשוחח עם רכזת כח אדם אחרת הבנתי את האמת: זה לא אני, הם ממליצים את זה לכל אחד כי זה כסף טוב (כמה מאות שקלים). רכזת כח אדם יושבת איתך, מוחקת לך בטוש כל מיני חלקים בקו"ח, מראיינת אותך ו"משפרת" את התשובות שלך, הכל כדי "למכור" מותג כלשהו והמותג הוא אתה, למרות שלפעמים ש"אתה" החדש שונה לחלוטין מ"אתה" המקורי. היכן התובנות שלכל אדם יש פאקים, לא תמיד יש צדק בעבודות קודמות, ולפעמים טועים? כנראה לא בפלנטה של רכזות כח האדם. חמור מכך: כיום מכניסים שאלות שאתה מתבקש לפרט את המגרעות שלך, וכאן כדאי להיזהר כי זו פשוט מלכודת: אותם מגרעות הם הם יהיו הדברים שיפסלו אותך מלעבוד במקום העבודה ומה שעוד יותר חמור מכך, זה שקשה מאוד לדעת אם לא קיבלת את העבודה, מדוע לא. האם מדובר בסיבה מקצועית? האם הפריע משהו לרכזת כח האדם בשיחה איתך, משהו שניתן לשפר? לא תדע.

אינני יודע מה הסיבה שלא לקחו אותי לסמייל ואני לא מתאבל על התשובה השלילית, אך מבחינת יח"צ ושיווק, זו ירייה קלאסית ברגל. האדם שלא שכרתם הוא האדם שלא יהיה לקוח שלכם ואם יש לו השפעה על החלטות של אחרים אם לקחת שרות מחברה זו, אז הפסדתם עוד מספר לקוחות פוטנציאליים ואותם לקוחות היו יכולים להיות מקור פרנסה לא רע עבור סמייל, אבל כנראה עדיף להתייחס בצורה גרועה למרואיין מאשר להיות כנים, פתוחים ואמיתיים עם המרואיין. אחרי הכל, לא חסרים מועמדים. מחשבה לטווח הארוך? לא צריך.

בתקופה האחרונה יוצא לי לראות תופעה מדאיגה: בת בריתנו הגדולה ארה"ב, או ליתר דיוק: ההנהגה הדמוקרטית של ארה"ב והנשיא בראשם, נכנסו להם לאיזו אשליה כזו שלפיה הם מסתכלים על המזרח התיכון וישראל מזווית מאוד … מעניינת.

כפי שכולם יודעים, מאז שעלו הדמוקרטים לשלטון, התאפיינה ההנהגה שם בהתנהגות חסרת שוויון ותוך ליקוק מאסיבי לערבים בעולם. זה קרה עם החנופה למלך הסעודי, המשיך בליקוק במצרים, ליקוק לליגה הערבית ולשאר גופים ערביים, בכדי ליצור יחסים הדוקים בין ארה"ב לערבים, בניגוד למה שהיה בשלטון בוש והרפובליקנים. אינני חושב שלהדק יחסים זה דבר רע לכשעצמו, אולם הדמוקרטים לקחו את זה הרבה יותר קדימה, כאשר הם אימצו את דעות הערבים ואילו לבת בריתם הקטנה והמסורה (ישראל) הם החלו לנהוג בחוסר הגינות: הפלסטינים העלו דרישות חדשות בכל פעם, והאמריקאים אוטומטית מצדדים בהם ולא חשובה העובדה שהדרישות האלו מעולם לא היו על שולחן המו"מ. עד כאן את כל זה ראינו ושמענו.

לאחרונה האמריקאים החליטו לעלות מדרגה. זה התחיל בביקורו של בנימין נתניהו בארה"ב, כשנפגש עם הנשיא אובמה, או אז החליט הנשיא אובמה לבזות באופן אישי את נתניהו בכך שהוא קטע את הפגישה עימו כדי… ללכת לאכול ארוחת ערב עם אשתו, מישל (כלומר ארוחה בלי ביבי). כמובן שזו חריגה מכל פרוטוקול פגישה, אבל בבית הלבן החליטו כנראה שעדיף לבייש מישהו מאשר לדחות או לבטל את הפגישה. מה בדיוק יוצא מזה זולת נקמנות ילדותית? כלום.

זה המשיך בגישה חדשה שהצהירה עליה קלינטון: הבה נכרוך שלום וגרעין, וכך יצאה קלינטון בהצהרות שישראל חייבת לעשות שלום עם הפלסטינים, אחרת לא יהיה איום משמעותי על איראן והגרעין. כפי הנראה מעדיפה קלינטון להתעלם מהרעיון שנשק גרעינים בידיים איראניות מסוכן לא רק לישראל, אלא לכל המזרח התיכון (מבחינת איזון. ברגע שלאיראן יהיה גרעין, גם מצרים תרצה נשק גרעיני, וגם ירדן, לבנון ושאר המדינות) וגם לארה"ב, אבל קלינטון ואובמה שוב מעדיפים להאשים את ישראל בכך שבעקיפין תורמת לכך שלא יהיו סנקציות משמעותיות על איראן במקום לאמר את האמת: הרוסים והסינים צבועים בכל הקשור לסנקציות על איראן.

אתמול שוב היתה עליית מדרגה עם אובמה וענייני הגרעין: מעצמות המערב (נו, הצביעות הידועה) שוקלות לתמוך בדרישה (הצבועה כמובן) של מצרים למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני (כמה מדינות יש להן נשק גרעיני במזרח התיכון? נכון, רק אנחנו) ועכשיו ארה"ב שוקלת גם להצטרף לעניין וכאן מופגנת שיא הצביעות וההונאה: איראן שמפתחת בכל דרך לא חוקית נשק גרעיני, העולם לא עושה כמעט כלום נגד זה (קצת מזכיר מה קרה בשואה, זוכרים איך העולם הגיב?), אבל לישראל שיש נשק גרעיני כאמצעי הרתעה והיא אינה מנסה לרמוז כאילו היא תתקיף כל מדינה אחרת בנשק גרעיני – זה מבחינת ארה"ב והעולם מאוד רע ולפיכך צריך ללחוץ על ישראל לוותר על הנשק הגרעיני, גם אם איראן מאיימת להשמיד את ה"ישות הציונית". מדהים איך הצביעות של האמריקנים במיוחד עולה ועולה ועוד הם מצהירים כי ארה"ב היא בת-הברית של ישראל. אני תוהה: האם האמריקאים באמת חושבים שאנחנו נשתוק ונסמוך רק עליהם? כי לפי החדשות מיום א', לארה"ב עד ינואר לא היתה שום אסטרטגיה צבאית נגד איראן במידה ואיראן תמשיך לפתח את עניין הנשק הגרעיני, ועליהם אנחנו אמורים לסמוך???

בנימין נתניהו בישיבת הממשלה האחרונה ציטט חלק מדבריו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל והנה הציטוט: "אל תבטחו בעזרת זרים, אל תבטחו גם בנדיבים ואל תקוו לאבנים שתתרככנה, כי הנדיבים נותנים נדבות משפילות ואבנים אינן מתרככות. עם הרוצה לזקוף את קומתו צריך לשים מבטחו בעצמו בלבד". הדברים נכתבו ב-1901, לפני 110 שנים ומדהים כמה הדברים נכונים גם כיום. האם נילמד מכך משהו?

כמה חיילים מבינית בתדמית ובתקשורת? יש כאלו שמבינים בכלליות, יש כאלו שמבינים יותר, יש כאלו שלא מבינים כלום, במיוחד מס’ חיילים במכינה בוגרי המכינה הקדם צבאית “רבין” באורנים. מסתבר שמס’ חיילים החליטו לפתוח ג’ורה על הצבא ולהמציא כל מיני עלילות שווא על פעולות חיילים בעת מבצע “עופרת יצוקה”. התקשורת בחו”ל כמובן התנפלה על כך כמוצאת שלל רב, ב”הארץ” גם מיד התנפלו על כך והפצ”ר החליט לחקור מיידית את הדברים האם יש אמת לאמיתה בדברים. גם בצד השני (הפלסטיני) החליטו להאשים את ישראל בדברים וביקשו מהאו”ם ועוד גורמים להתחיל “לחקור” (תרגום: תמציאו עליהם דברים בהתבסס על השקרים של החיילים האינפנטיליים הנ”ל)

היום פורסם כי שבועיים לאחר פתיחת החקירה (הממ, יש מצב שהמשטרה תלמד משהו לגבי מהירות מהמשטרה הצבאית?), החליט הפצ”ר לסגור את תיקי החקירה בנידון לאחר שנמצא כי הדברים מעולם לא קרו.

מסתבר כי רצף של שנאה עצמית, בתוספת מראות קשים שבמבצע, גרמו לחיילים הנ”ל להתחיל להמציא שקרים ועלילות. הם ראו גופות שרופות? אז בטח מחלקה אחרת של חיילים החליטו לשרוף את האנשים. מישהו שם חשב שאולי הציוד שם שרוף כי ההבית היה ממולא בחומרי נפץ? מה פתאום! זה בטוח החיילים החליטו לעשות ברביקיו מהאנשים..

סיפור אחר שהיה הוא שחיילים ירו באמא ובת סתם כך. התחקיר מצא כי הירי היה לעבר 2 דמויות חשודות ובכיוון אחר לחלוטין.

החקירה הסתיימה, התיק נסגר, אך אני מעוניין לאמר משהו אחד וזאת מהיכרות צבאית עם כל מיני לוחמים: אלו שהמציאו את השמועות האלו ופרסמו אותם, כדאי שיתחילו להסתכל אחורה כשהם הולכים, כי אם יש משהו אחד שרוב החיילים הקרביים לא אוהבים לשאר פתוח, זה חשבונות עם חיילים כאלו. שמות החיילים שהמציאו את השמועות ימצאו את עצמם בסופו של דבר באינטרנט, ותמיד יהיה מישהו שיעשה 1+1 ויזכר בעופרת יצוקה היכן החיילים האלו היו והיכן המחלקה שהומצא עליה הסיפור היתה. משם ועד לסגירת חשבונות – המרחק אינו ארוך, וכבר ראיתי דברים כאלו בעבר.

החלטתי לפתוח פינה חדשה בבלוג שתיקרא “פינת הטישו”. בפינה החדשה ניקח התבכיינות של גורמים (כל פעם אחד) שמעוות את העובדות והמידע לצרכיו בכדי להתבכיין על כל מיני דברים, וננסה להביא את המידע האמיתי פה. אתה הקורא כמובן מוזמן לתת את דעתך ולהוסיף מה שתרצה להוסיף. אגב, תכירו, זו הלוגו של הפינה (מצד שמאל).

הפעם בפינה: מאמרה של אריאנה מלמד “סחיטה באיומים, בעזרת השם”.

אריאנה פותחת בכך ש”ל-50 אחוזים מן האוכלוסיה אין כל ייצוג בשורותיה”. היא כמובן מתכוונת למפלגת ש”ס. האם שכחה גב’ מלמד ש-ש”ס היא מפלגה שפונה לסקטור מסויים ולאו דווקא לאחרים? ש”ס אינה מנסה לרדוף אחרי קולות של בוחרי מר”צ, מפלגת העבודה, אינה מנסה לרדוף אחרי קולות הנשים פמיניסטיות ואחרים, אלא פשוט מתרכזת בקהל היעד שלה: ספרדים שומרי מסורת ודתיים, ואותם היא מנסה לשכנע להצביע עבורה. לש”ס יש גם פניה לציבור הערבי (אם כי בהשקעה הרבה יותר קטנה מהפניה הרגילה) הואיל וגם לבוחרי ש”ס וגם לערבים יש מכנה משותף והוא כמובן עניין הילודה (משפחות ברוכות ילדים).

כן, הרב עובדיה כינה מורים חילוניים כ”חמורים”, ואני חושב שהסיבה שהוא אמר מה שאמר, נובעת מחוסר הפנמה של הרב לגבי המדיה שהוא משתמש בה, ששם יש הבדל ענק בין לאמר מילות גנאי ב-ד’ אמות, לבין לאמר את אותם מילים מול מיקרופון פתוח, שידור חי בלווין ושידור חי באינטרנט בזמן שהדברים מוקלטים.

הפיסקה הבאה של גב’ מלמד מתחילה ב”ש"ס היא ארגון סקטוריאלי לוחמני ובכייני, שמצפצף בלי בושה על עקרונותיה של דמוקרטיה ייצוגית אמיתית..”. אתה לא יכול להיות את שניהם. או שאתה לוחמני או שאתה בכייני. ש”ס דווקא ממש לא בכיינית ואין להם שום בעיה להפיל קואליציה אם התנאים וההסכמים איתם מופרים, ואת האמת? הלוואי על כל המפלגות להיות כך! המפלגה מייצגת בוחרים שהובטחו להם דברים, וש”ס, בניגוד למפלגות אחרות מקיימת את ההבטחות, ובגלל זה אפילו ערבים מצביעים ש”ס. לגבי העניין של השוואת יהודים לעכברים, הייתי באמת ממליץ לגב’ מלמד לקפוץ לביקור באתר יד ושם ולראות את סרטי התעמולה הנאצית, שבהם בפירוש מדגישים שהיהודים מעבירי מחלות כמו עכברים. יכול להיות שח”כ מרגי לא דייק לגבי עניין העכברים, אבל זה באמת לחפש אותו בזוטות.

אריאנה כותבת: “אנשים שעל פי השקפתם בכלל לא ברור אם מותר להצביע למפלגה שאשה, אם כל הטומאות, עומדת בראשה. אנשים שנכונותם להשתלב בשוק העבודה הישראלי עומדת ביחס הפוך לרצונם לבזות, להכפיש וללעוג לציבור הגדול והחילוני שממסיו משלמים את משכורות רשתות החינוך החשוכות והבדלניות שלהם, שם הם מלמדים דור חדש מדוע וכיצד נשים, חילונים, עולים חדשים, ערבים וכל מי שאינו ש"סניק פסולים בעיניהם לגמרי”. כן, הם יכולים לדרוש מה שהם רוצים, וראש הממשלה הנבחר צריך להחליט אם לתת להם את התיק הזה או תיק אחר, כי זה שם המשחק: “הסכמים קואליציוניים” מאז ומתמיד. לגבי אשה, אולי תפתחי ספר תנ”ך? היו נביאות, והיו גם מנהיגות במורשת של העם היהודי ולש”ס אין שום בעיה אם אשה תהיה ראש ממשלה, אבל היי, צריך לקטול את ש”ס, גם אם צריך להמציא שקרים, נכון?

שוב השקר חוזר ש”הציבור החילוני משלם את משכורות רשתות החינוך”. הציבור משלם על הדברים האלו כמו שהציבור משלם על מיליון דברים אחרים, וש”ס היא אינה מפלגת יהדות התורה או כל מפלגה חרדית אחרת. דווקא בוחרי ש”ס עושים צבא ברובם, ועובדים למחייתם. אם מישהו ינסה לבדוק את התקציב הפנימי של ש”ס, הוא יראה שש”ס יותר מממנת כוללים מאשר ישיבות, ובכוללים לומדים בערב, כלומר זה לאנשים שעובדים ורוצים ללמוד לאחר העבודה שלהם, בדיוק כמו שיש תנועות נוער וצופים שממומנים ממשלתית.

היכן בדיוק נשים, חילונים, עולים חדשים וערבים פסולים בעיני ש”ס? ל-ש”ס אין איזו דעה אחידה אנטי חילונים/עולים/ערבים (על ערבים דיברתי מקודם), וש”ס היא לא BNP כפי שגב’ מלמד מנסה לצייר אותם. יש להם דעות שונות לגבי אותם סקטורים, כמו שלתמוכי מרצ יש דעות על דתיים/מסורתיים. האם לקרוא גם מרצ גזעניים?

במאי 1999 זעקו מאות מתומכיו של אהוד ברק “רק לא ש’ס”. שיזעקו, גם אני זועק “רק לא מרצ”, רק שלי אין שום דבר אישי נגד בוחרי מרצ, יש לי הרבה נגד מצע מפלגת מרצ. מה זה אומר? בוחרי העבודה לא רוצים לקבל מפלגה כזו ומה לעשות שלא חסרים אנשים ששינאת הדת מעבירה אותם על דעתם, אז? זה אומר שחייבים להתייחס לכמה מאות שצועקים? אפילו ברק בעצמו התעלם מהם, אז מה ה-ISSUE כאן?

“מסע הסחטנות של נבחריה הוביל בסופו של דבר להתפוררות הממשלה, וספק אם יש מי שזוכר זאת בחיינו הפוליטיים רבי התהפוכות”, ושמפלגת העבודה מבקשת ומקבלת 2 מיליארד ש”ח? אה, זה הסכמים קואליציוניים! שוב דאבל סטנדרנט? לא נגמור עם הטמטום הזה בלקרוא לזה “סחטנות”?

אבל הדובדבן של הקצפת נשארה לסוף: “הצרה של התבטאויות כמו של ח"כ מרגי איננה העובדה שהיא מושמעת בלהט של ערב בחירות, אלא שהיא חלק ממשנה סדורה של ארגון שמטרתו הסופית – תסלחו לי על הביטוי – היא הקמת מדינת הלכה בישראל. אם תדחקו אותם לפינה, כל הח"כים של ש"ס יודו כי בעזרת השם, זה בדיוק מה שהם רואים בחז
ונם”. כשקראתי את המשפט הזה, הרמתי חצי גבה. כשנזכרתי שמי שכתבה את הטקסט רמזה על עצמה שהיא עוברת איזה תהליך התקרבות ליהדות בעצמה, הרמתי את הגבה השניה.

ש”ס כולה יכולה לפנטז על מדינת הלכה. אין אפשרות כזו, חד וחלק. לפי איזה הלכה תלך המדינה? אשכנז? ספרד? איפה בדיוק סנהדרין? מה עם בית מקדש? כהנים? מה לגבי עוד 1001 דברים שנשארו בחזקת תיק”ו? כל הדברים האלו לא מאפשרים שום אפשרות הקמת מדינת הלכה, גם אם כל ש”ס יעשו שמיניות באויר, אין שום אפשרות להרים דבר כזה. גם הדבר שהיהדות מדברת עליו רבות (תהליך גאולה) אינו אומר שהמדינה תהפוך למדינת הלכה מתי שיהיה משיח, ומי שטוען שכן הוא מפנטז בלי שום דבר לגבות את דבריו.

לסיכום: אריאנה מלמד כתבה מאמר רצוף בטעויות ואי דיוקים, שלא לדבר על הגזמות ושקרים. מוטב כי גב’ מלמד תבדוק את הדברים לאשורם טרם כתיבת מאמרי דעה כאלו, במיוחד כשהדברים מפורסמים באתרים גדולים כמו YNET. דעה זה אחלה של דבר, אבל עדיף שהדעה תהיה מגובה בדברים ולא המצאות.