אדוני שר התקשורת, אפשר שדברים יזוזו סוף סוף?

אתמול קראתי בטוש כתבה על כך ש”רפורמת השוק הסיטוני מתקדמת”. חברות הסלולר יוכלו לרכוש מ”בזק” ו”הוט” קווים בסיטונות במחיר הקימעונאי פחות 25%, וכך כשתרכוש מנוי אינטרנט מסמייל או נטויז’ן, תוכל לקבל גם במחיר את התשתית, כלומר במקום המצב כיום שאתה צריך לשלם לבזק או הוט ולספק האינטרנט, תשלם רק לאחד, במחיר “מוזל”.

אני מציע לא להוציא עדיין את בקבוקי השמפניה. מה לעשות, כמו שלמדנו בעבר, אותן חברות “ידחפו” לנו מחיר + 25% + רווח שלהם, בדיוק כמו שעלות SMS שעולה לחברה משהו כמו 2-4 אגורות, נמכר ב-18-30 אגורות כיום. אתם מכירים את התרגול: דוחו”ת רבעוניים, אכלו לי שתו לי, הפסדים, תספורות וכו’.

הבעיה המהותית עדיין בכל הקשור לאינטרנט ומחירים – זה רוחב הפס. כן, בזק יוצאת במבצעים ל-200 מגהביט (וכמוהן הוט תצא במבצע מתחרה תוך 30 שניות מרגע שבזק תכריז על המבצע), אבל עדיין אני כאדם פרטי, אם אני מעוניין לשוחח בוידאו בסקייפ באיכות HD (כך שאפשר לראות את החתולים שלי בבית מתחרפנים ו”טסים” בבית ב-30 פריימים לשניה) לא אוכל לעשות זאת, כי לשם כך יש צורך ב-1.5 מגהביט רוחב פס Upload, ואת זה אין לי בשום חבילה (בעצם אולי בחבילה הכי יקרה של 100 מגהביט, שם דיברו על מהירות העלאה של 2 מגהביט, אבל אני לא בטוח לגבי זה).

אדוני השר, כל עוד היחס של חברות התקשורת (בין אם בזק או הוט, או ספקי האינטרנט) לרצון של לקוח פרטי לרוחב פס של יותר מחצי מגה – כלקוח “עסקי” (או בעברית: הנה מישהו שאפשר לסחוט אותו כמו לימון), לא תהיה פה שום התקדמות רצינית מבחינת שימושיות ברשת, גם אם יעבירו מחו”ל לארץ עוד 10 סיבים אופטיים. אנחנו מפגרים מאחור בהשוואה לכל מדינה מערבית מתוקנת. באירופה כל אחד יכול לקבל 10 ו-20 מגהביט Up & Down, בארה”ב לא תהיה בעיה ללקוח פרטי לקבל קו של 30 מגהביט להורדה ו-10 מגהביט העלאה, אבל כאן בישראל אנו עדיין תקועים בדיוק כמו הזמנים שטכנולוגיית ה-ADSL חדרה לארץ, וכל זה קורה בגלל שאותן חברות תקשורת החליטו שמי שמעוניין ביותר מ-1 מגהביט (או 750 קילוביט ליתר דיוק) צריך לעבור למסלול העסקי ולשלם פי כמה וכמה למרות שמדובר באותה תשתית ואין שום עלות משמעותית נוספת לא לבזק/הוט ולא לספק האינטרנט בעליה מ-1 ל-2 מגהביט.

נקודה נוספת שחשוב להדגיש אותה, היא המגבלה המלאכותית שמשרד התקשורת כופה על בזק, היא בעניין ה-BPhone. התוכנה אינה יכולה לפעול על 3G אלא רק על Wifi (כמובן שיש לא מעט תוכנות שיודעות להפוך חיבור 3G עם הטלפון לנתב אלחוטי ובכך לאפשר לתוכנה לעבוד, אבל אז הטלפון מריץ עוד אפליקציה ששותה את הסוללה בקשית). חברות הסלולר כבר מוכרות חבילות DATA במחירים מופקעים אז מדוע אסור לי כאדם פרטי להשתמש ב-BPhone על הטלפון הסלולרי שלי בצורה פשוטה? בזק נותנת לי מחיר טוב בהוצאת שיחות לכל יעד, מחיר שווה לשליחת SMS (עם ממשק גרוע בקבלת SMS: אי אפשר לקבל SMS במכשירי נוקיה!), אז תן לחברות להתחרות על ליבו של הלקוח!

לסיכום, אדוני השר היקר: ההתקדמות הטכנולוגית בכל הקשור לחיבורי אינטרנט בארץ כיום היא מצחיקה: מצד אחד חברות מכריזות על חבילות של 50, 100 ואף 200 מגהביט, רק ש”שוכחים” לציין שספקיות האינטרנט (שכיום נמצאות בשליטת חברות הסלולר) חונקות את התקשורת מישראל ואל ישראל. קבצי מידע גדולים שאוריד מחו”ל (מבלי להשתמש בטריקים של Multi connection) ירדו לביתי בדיוק באותו קצב עם חבילה של 10,20,50 או 100 מגהביט. אם ארצה לצפות בסרט ביו-טיוב (שם לא ניתן להשתמש בטריקים של Multiple connection), החבילות האלו לא יעזרו לי כלל וכלל וזאת באשמת ספקי האינטרנט. רוחב הפס כלפי מעלה “חנוק” בצורה מלאכותית בגלל תאוותנות של חברות התקשורת ולקינוח: משרד התקשורת מונע תחרות לטובת הלקוחות בכל הקשור לטלפוניה מבוססת אינטרנט (BPhone, ופתרונות VoIP אחרים).

אלו הן הבעיות המהותיות שיש לאזרח הישראלי (בכל הקשור לחיבוריות אינטרנט), ומר ישראל ישראלי צריך פתרונות לכך אתמול. אפשר שסוף סוף יתייחסו לבעיות אלו?

כמה מהירות התקשורת לארץ איטית? הדגמת וידאו

לאחר שכתבתי את הפוסט האחרון לגבי המהירות והאיטיות שכופים ספקי האינטרנט הגדולים, תהו חלק מהאנשים על מה מדובר, וכמה זה באמת איטי בהשוואה לחו”ל.

לשם כך החלטתי לערוך השוואה. השתמשתי בשרת VPS שנמצא בתשתית של העסק שהוא משמש להורדת טורנטים של הפצות לינוקס/גירסאות BSD/סולאריס ללקוחות, הקצתי לו רוחב פס של 150 מגהביט, והקמתי שרת VPS זהה באירופה עם אותו רוחב פס. מכיוון שיש לנו באירופה חיבור ל-2 רשתות (אחת מאוד מהירה ויקרה, ורשת אחרת רגילה), הגדרתי את השרת באירופה לחיבור לרשת הרגילה.

על מנת להשוות את התנאים כמה שיותר, לא השתמשתי בקובץ טורנט, אלא בקישור Magnet לפרק של House (הערה: אני לא מעודד פיראטיות, זה רק לשם הדגמה ובסוף הוידאו כפי שניתן לראות, מחקתי לחלוטין את הקובץ).

לפניכם הדגמת הוידאו (מומלץ לעבור לאיכות 720P כדי לראות באיכות טובה את הוידאו):

אז כפי שאתם יכולים לראות, ההאטה היא משמעותית ביותר, אבל זה לא מונע מאותם ספקים לדחוף לנו חבילות ענקיות למרות שאתם לא תקבלו כמעט שום תוספת בסופו של דבר.

כמה מילים על ספקי אינטרנט, ביטורנט, והאטת מהירות

לאחרונה פורסמו מספר כתבות, הן בוואלה, הן ב-YNET ובמקומות אחרים על ה”טריקים” של ספקיות אינטרנט, ואף הועלו סברות (בלי בדל הוכחה) שהספקיות בודקות את הפאקטים שנכנסים וברגע שהן רואות תכנים כמו טורנטים, הן מאיטות את קצב ההעברה בכוונה. או כפי שהמושג נקרא בשפה הטכנית: DPI (ראשי תיבות של Deep Packet Inspection).

מהיכרות עם המערכות שיש בבזק בינלאומי ובנטויז’ן אני יכול להצהיר כי יכול להיות שיש להם ציוד המאפשר DPI אבל אין בכך שימוש אצל אותן ספקיות (האמינו לי, אני ותיק בתחום ומכיר רבים אצל הספקיות, גם בדרגים בכירים).

מה שכן יש ובהחלט יש בו שימוש הוא דבר שנקרא QoS (ראשי תיבות של Quality of Service) וברשותכם אסביר בקצרה מה זה.

רשת האינטרנט עובדת בפרוטוקול שנקרא TCP/IP והוא מעין “פרוטוקול על” שקובע איך שרת (ולא חשוב אם זה שרת יעודי, שרת וירטואלי, או סתם קופסא קטנה ביתית המעבירה שידורים – היא גם שרת) “ידבר” אל ציוד קצה, בין אם מדובר במחשב אישי, טאבלט, טלפון חכם, או בין שרת לשרת, ציוד קצה לציוד קצה. ב-TCP/IP יש “תת הגדרות” שונות ובין השאר יש:

  • פורטים (Ports) – שמספרם מתחיל ב-1 עד 65535. זה נקרא בעברית “ערוצים”
  • TCP – העברת נתונים ממקום אחד לשני הלוך וחזור
  • UDP – העברת נתונים חד כיוונית מציוד אחד לציוד אחר
  • ויש עוד…

כל אפליקציה משתמשת בפורט מסוים. כך לדוגמא, כאשר אתם גולשים אל הבלוג הזה, המחשב שלכם מתחבר לשרת שלי בפורט 80, הוא פותח מספר חיבורים (בעקרון ברירת המחדל היא 4 חיבורים במקביל) והוא מבקש מהשרת את הדפים לפי הכתובת של הבלוג. השרת שלי נותן את הדפים למחשב שלכם, הדפדפן “מצייר” את הבלוג אצלכם לפי ההוראות שניתנו לו וכך אתם קוראים את הטקסט הזה.

אפליקציה אחרת פופולרית היא FTP שמשתמשת במספר פורטים: 21 זה הפורט הראשי שדרכו התוכנה משוחחת עם שרת FTP, יש ביניהן “דיאלוג” של החלפת שם משתמש וסיסמא, מיקום תיקיה וקבצים, ואז ישנה החלפת קבצים/הורדת קבצים (כאשר בנוסף לפורט 21 יש לעיתים שימוש בפורט 20 בנוסף, כאשר פורט 21 משמש לבקרה והתעבורה עצמה עוברת בפורט 20).

ישנם אפליקציות שמשתמשות בפורטים שונים מרובים, כמו ביטורנט שבמקור עובר עם פורט 6881, אבל ההמלצה היא לתת לו לעבוד עם פורטים 6881-6888. כיום תוכנות הטורנטים מספיק חכמות לעבוד עם טורנטים תחת כל פורט.

עד כאן על קצה המזלג לגבי פורטים ואפליקציות.

כאן נכנס לתמונה ספק האינטרנט ו-QoS.

בעקרון, ספק האינטרנט קונה רוחב פס מסוים בגדלים מסויימים מספק הולכה. בארץ לדוגמא זה Med-1 שיש להם את הקו תת ימי בין ישראל לאיטליה (זה מחולק לכמה סיבים, אחד עובר לחיפה, אחד לתל אביב וכו’). כל הספקים בארץ קונים ממנו רוחב פס מסויים עם כמות מסויימת של תעבורת מידע (הקצאה כמותית). ישנם כל מיני חישובים של מידע יוצא ומידע נכנס, זיכוי וחיוב ועוד דברים – אבל מה שחשוב לדעת: ספק האינטרנט צריך לשלם לא רק על רוחב הפס, אלא גם על כמות המידע שעוברת בו.

עד לאחרונה, Med-1 (מד נאוטילוס) היו הספקים היחידים שיש להם את התשתית בין ישראל לחו”ל (אני ממליץ להסתכל בלינק, יש מפה והסבר בוויקיפדיה העברית), ומכיוון שהם היו (עד לעוד מספר חודשים) מונופול, הם קבעו את הכל מבחינת מחירים. אפס תחרות = מחירים מופקעים ב-ט-י-ר-ו-ף. כל ספקית אינטרנט גדולה קונה בערך רוחב פס של 50 ג’יגהביט – ועם זה הספקית צריכה לעשות ביזנס.

אם ספקית האינטרנט תפתח את כל הקו שרכשה באופן שיוויוני ללקוחות, היא תמצא את עצמה מהר מאוד בפשיטת רגל מסיבה פשוטה: הצרכן הישראלי שותה בקשית רוחב פס ותעבורה, לא חשוב כמה תתן לו, הוא ירצה עוד, וחיוב של 50-300 שקל בחודש פשוט לא מכסה את העלות של רוחב הפס + כמות התעבורה, אז ספקיות האינטרנט החלו להשתמש ב-QoS:

מה זה QoS? זו שיטה שבה בעצם מדרגים תעבורה לפי רמות שונות. כך לדוגמא, רוב הגולשים גולשים וצורכים מידע דרך הדפדפן, כך שפורט 80 מתועדף בצורה גבוהה מאוד. FTP בדרגות יותר נמוכות, SSH יותר נמוך וכך הלאה.

מה אותן רמות אומרות בעצם? יצירת השהיה בין העברת חבילות נתונים (Packets), כלומר אם אני מעביר קובץ בגודל 10 מגהבייט דרך HTTP, הוא יעבור יותר מהר ב-HTTP מאשר ב-FTP.

זה QoS לפי פורטים, דבר שאפשרי לעשות בכל ראוטר (גם בבית אצלכם, אם לדוגמא האח הקטן כל היום מוריד טורנטים, אפשר לתעדף את הטורנט במיקום נמוך ולאפשר לשאר דיירי הבית לגלוש ברשת בצורה נורמלית).

יש עוד שיטה ל-QoS והיא הולכת לפי כתובות IP. בשיטה זו כל הכתובות בהתחלה מתועדפות בצורה נמוכה. כך אם תוריד טורנט של הפרק האחרון בסידרה האהובה עליך, אתה תקבל את הנתונים בצורה איטית (אלא אם יש משתפים בישראל ואז תקבל את זה בצורה מהירה) וכל הגלישה עצמה תהיה בינונית (נסו פעם לשבת בארה”ב או במיוחד באירופה ולראות גלישה מהירה). אם לעומת זאת, תפנה לספק ותבקש לרכוש תעדוף על כתובות ה-IP של העסק שלך (עניין של כמה אלפי שקלים לחודש כמדומני), הכתובות שלך יקבלו תעדוף גבוה, ומהירות תעבורת הנתונים תהיה טובה בהרבה מהמצב הקודם. (זה מה שקורה לדוגמא כיום ב-בזק בי
נלאומי עם ה-Private NGN שלהם).

אז מדוע חברות מוכרות בארץ חיבורים של עד 100 (ובקרוב 200) מגה חיבור אינטרנט “במהירות טיל” כשכל מה שאתה מקבל זה זרזוף במהירות של סוסיתא? כי ככה השיווק בארץ עובד: מבטיחים לך עץ, אתה תקבל עלה, (ולכן המלצתי בעבר לא לרכוש את החבילות הגדולות).

כעת המונופול מסתיים, Med-1 חותכים מחירים על ימין ועל שמאל. בזק בינלאומי סללה סיב (לדאבוני בדיוק אותו מסלולים של Med-1, כך שבשורה לא ממש תגיע משם) ועוד חברה סוללת בימים אלו סיבים מישראל לעולם, כך שכבר השנה (או עד אמצע שנה הבאה) יהיו יותר סיבים המחברים בין ישראל לעולם, מה שאומר שסוף סוף תהיה תחרות.

בערך..

מדוע בערך? כי הריאליסט שבי “צועק” משהו: הרגלים ישנים מתים לאט. לספקיות יהיה יותר רוחב פס מצד אחד, אבל מצד שני לא בטוח שהן יפתחו אותו בצורה משמעותית לציבור הצרכנים הפרטי.

לסיכום: לא, אין DPI. יש QoS ולא רק ספקיות בארץ עושים זאת, גם בארה”ב, אירופה ובכל העולם עושים זאת. ההבדל הענק בינן לבין הספקיות בארץ זה שהספקיות בארץ סוחטות את המיץ עם QoS לצרכנים הפרטיים לטובת רווחים מלקוחות עסקיים שמשלמים הרבה יותר. הצרכנים בארץ לא כל כך מתלהבים מהרעיון לשלם יותר על קבלת מהירות גבוהה יותר (אם זה היה שוס היסטרי, הספקיות בארץ היו מעתיקות מ-בזק בינלאומי, ועד היום הן לא), מה שאומר שהספקיות יצטרכו לשבור את הראש איך למכור לצרכנים חבילות יותר “שוות” ברגע שהן ירכשו את רוחב הפס החדש.

הבטחתי – ואני מקיים

כשפתחתי את “חץ ביז” הבטחתי כאן בבלוג שאני אתרום לקהילה מקום לאחסון וידאו עם רוחב פס נדיב כדי לשדר את הקליפים. אתמול היתה לי ישיבה עם הספק שלי (נטויז’ן) ואת תוצאות הישיבה כתבתי בפוסט בבלוג העסקי שלי. כתוצאה מאותה ישיבה, החל מהיום אני נמצא על קו סימטרי ואני יכול למכור רוחב פס (בישראל ) במחיר הכי זול שיש (תאמינו לי שבדקתי את המחירים עם המתחרים. לקוחות קיימים, אגב, שודרגו בחינם אתמול).

אז כמו שהבטחתי, אני מקיים: החל מאתמול, רכשתי עוד 100 מגה רוחב פס סימטרי (בנוסף למה שיש לעסק כרגע) שהוא מיועד כולו לשידור קליפים הקשורים לקוד פתוח, כלומר כל מי שרוצה ליצור תוכן ורוצה לשדר אותו, מוזמן ליצור איתי קשר ואני אארגן את המקום והשרות ללא כל תשלום. יש גם מספיק מקום לאחסון.

מי שיש לו תוכן ורוצה להעלות אותו, מוזמן ליצור עימי קשר. כדאי לשים לב: על מנת לתת שידור איכותי, יש צורך במספר דברים מצד מי שמקליט:

  • הוידאו צריך להיות איכותי ברמת HD, כלומר גודל מסך (אם מדובר בהדרכת וידאו) יהיה מינימום 1024X720 או יותר.
  • קידוד: אני מודע לכך שיש מלחמה שלמה על Codecs אך אינני משדר את הוידאו ב-HTTP אלא ב-RTMP, ובשביל איכות, צריך Codec טוב, ולכן אני מבקש לקודד ב-H.264, מעבר כפול (Double Pass) עם רוחב פס לפחות בגודל 750 קילוביט. אודיו יכול להיות MP3 או AAC. לגבי OGG אני עדיין בודק, מכיוון שהנגן מבוסס Flash.
  • גודל הקובץ: עד 2 ג’יגה פר קובץ

מעניין מי מהמתחרים יציע גם תרומה משמעותית לקהילת הקוד הפתוח.

קטעים עם וואלה וידאו

רציתי לצפות בקליפ וידאו על דודו טופז…

דפדפן תומך יש? יש
רוחב פס יש? כן, 5 מגה, פנוי מהכל. שום תוכנה לא רצה ברקע ש”שואבת” את הקו, שום מחשב לא מחובר לרשת (ניתקתי הכל רק כדי לנסות) ואין שום חיבוריות מבחוץ.

ואז אני בא לצפות ומקבל את ההודעה המעניינת הבאה..

bandwidth

מעניין.. אולי באמת משהו דפוק בחיבור שלי? לא יכול להיות שיהיה לי חיבור כזה איטי לשרת וידאו בארץ…

אז החלטתי לעשות משהו פשוט: הבה נבדוק את הפרסומות של Apple ב-HD, האם החיבור שלי מספיק מהיר לוידאו שם (שהוא הרבה יותר איכותי)? צפיתי במספר פרסומות (אוהב את הפרסומות שלהם, מודה באשמה) והפלא ופלא: הפרסומת עולה מיידית, שום איטיות, שום Bufferring, פשוט עובד..

אז הבעיה לא אצלי, ולא אצל הספק שלי (נטויז’ן)..

וברצינות: אולי הגיע הזמן שבוואלה יתחילו לשים לב מה קורה לשרתים שלהם מבחינת תקשורת? אם אדם עם חיבור 5 מגה לא יכול לראות וידאו קליפ אחד מבלי לקבל את ההודעה המעצבנת הזו, משהו בוואלה דפוק!