כמה מילים על המהומות בעכו

מי שהספיק להציץ בשעות האחרונות בחדשות באינטרנט בארץ, יכל לראות שהכותרות הראשיות מדברות על המהומות שהיו בכיפור בעכו (וואלה, YNET, מעריב/NRG לקחו כנראה חופש בחג, אין שום חדשות שם לגבי זה). האירוע בקצרה: רכב ערבי העביר ציוד לקראת חתונה ערבית שתיערך היום (חמישי) בערב דרך שכונת בן גוריון בעכו ועורר את זעמם של התושבים היהודים הצמים, והם התחילו לזרוק על רכבו אבנים, הוא נסע משם ואחרי חצי שעה הגיעו מאות ערבים מצויידים באלות, גרזנים וכו’ והתחילו קטטות המוניות כאשר רכבים שהיו במקום נופצו, חלונות של חנויות נופצו ונגרם נזק רב. כמובן שגם היו איומים מהערבים בנוסח “אם תצאו מהבית, נהרוג אתכם” ועוד.

יש כאלו שיסתכלו על מה שקרה כאירוע בודד, אבל אם מסתכלים בזווית מעט יותר רחבה, ניתן לראות פה משהו פשוט: זה היה רק עניין של זמן עד שפיצוצים כאלו יגיעו עד שהגיעו עכשיו ואני בספק אם המתיחות הזו תתפוגג לאחר אירוע זה.

image הסיעות הערביות, בגיבוי פעילים וראשי מפלגת העבודה ופעילים של מרצ ומפלגות אחרות עושים את כל הצעדים על מנת ללבות את המתחים האלו. כאשר שייח’ ראאד סלאח מדבר על ירושלים, מסית לאלימות וגזענות בירושלים, באום אל-פאחם ובעוד מקומות, אצלנו שותקים. כאשר נערכות עצרות בימים כמו “יום האדמה” ועוד אירועים אשר נואמים בהם נאומים די מתסיסים נגד הממשלה בפרט ונגד היהודים ככלל, אז בסופו של דבר השנאה הזו יוצאת החוצה, רק שאלו שליבו אותה פתאום מגלגלים עיניהם השמיימה. “אנחנו? רק דיברנו על דו קיום”.

image

אצל הצעירים זה גם מגיע מהלימודים, כששרת החינוך שלנו מאשרת ללמד את הצעירים על ה”נאכבה” (אגב, לא רק לילדים הערביים אלא גם לתלמידים היהודיים), הרי בסופו של דבר ישאל התלמיד הערבי מדוע בעצם מתאבלים הערבים? כלומר הוא מקבל מיד תמונה של אסון, וסביר להניח שאחר כך הוא ישאל את חבריו, משפחתו, מדוע האסון. משם והלאה הדרך לשנאת היהודים די קצרה, אבל אצלנו “פרופסור” יולי תמיר לא מצליחה להגיע למחשבה כזו קצרה. הליקוק לערבים יותר חשוב, יהי אשר יהי.

אורי אוריאל כתב טור ב-YNET על ה”עליהום” התקשורתי שהמתנחלים סופגים השכם והערב, וכשהאמת נמצאת שהערבים שיקרו, בשמאל ובתקשורת מתעלמים מהעניין וממשיכים הלאה. התנצלות? חס ושלום! הרי מדובר על ה”מתנחלים” האלו, אותם אנשים מוזרים עם כיפות  וזקנים שמוכנים לגור במקומות שאף שמאלן לא מוכן אפילו לשהות מעבר למה שהוא צריך (בשביל להופיע בחדשות ו/או לעזור לפלסטינאים, חס ושלום ליהודים!). לדעתי, זהו המשך ישיר של ליקוק לערבים (בין אם פלסטינאים או ערבים ישראלים, שחלקם מציגים את עצמם כפלסטינאים, אבל לא מעיזים ללכת לגור ברש”פ) והעדפת גרסאות הערבים על פני דבריהם של היהודים, מה יוצא מכך? רוח גבית לערבים ופלסטינאים, והכל תחת כסות של “שלום” שלמען האמת יותר גרוע מכל מלחמה. במלחמה אתה יכול להגיב, ופה אתה משותק.

עכשיו מוצאי החג, מעניין איך הדברים יתפתחו היום בלילה ומחר. נקווה לטוב, אמן.