ארכיון תגיות: פרילאנסר

מוסר תשלומים גרוע

פורסם בתאריך על ידי

הנה נקודה שכל פרילאנסר נתקל בה, במיוחד בישראל: אתה מסכם עם לקוח על עבודה (ולא חשוב כמה היא קטנה או גדולה). אתה מבצע את העבודה לשביעות רצונו ומצפה שהלקוח ישלם את שכרך, אבל אז מתחילים התירוצים "אנחנו עובדים שוטף+60", "אנחנו לא מוציאים צ'ק לפני סוף החודש, וגם זה רק במקרים מאוד מאוד חריגים", "תן לי כמה ימים ואני אעביר לך את הכסף בהעברה ישירה" (כמובן שכמות ה"כמה ימים" היא נעלם מיסתורי) ויש עוד תירוצים.

אבל התירוץ הכי מדהים (אותי לפחות) זה עניין ה"חברה גדולה": "אנחנו חברה גדולה, אנחנו משלמים רק שוטף + 60 או שוטף + 90".

חברה גדולה, הא? בוא נראה איך זה כשהדברים הפוכים:

בימים אלו אני מחפש לרכוש 5 שרתים נוספים לעסק שלי. תודה לאל, העסק גודל, אז צריך לרכוש עוד ציוד. מה עושים? פונים למשווקים של HP, Dell, SuperMicro ומקבלים הצעות מחיר (אגב, תמיד מומלץ להתמקח מול חברות כאלו בעניין המחיר). מה הם תנאי התשלום שאותם חברות גדולות מוכנות לתת? תנאים פשוטים: כרטיס אשראי עד 3 תשלומים (או 18 בקרדיט, כשהריבית עליך). צ'קים? תשלום מזומן של מחצית הסכום מיידית וצ'ק נוסף לעוד 30 יום. אתה רוצה תנאים של שוטף + 30 או שוטף + 60? תקנה מאיתנו כמה עשרות שרתים בחודש ואז בהמשך הדרך נדון בנושא, אבל עד אז, מינימום חצי מהתשלום במזומן.

ההתנהגות הזו אינה נמצאת רק אצל אותם משווקים, אלא ברוב החברות בשוק בארץ (להוציא חברות מדיה שהחליטו שהן משלמות בתנאים של "שוטף + 96", החל מלפני מס' חודשים), וזו לא בעיה, זכותה של כל חברה להכתיב איך היא משלמת. הבעיה מתחילה שחברות רבות לא עומדות בתנאי התשלום האלו. צ'קים שאמורים להגיע בדואר לא מגיעים, העברות בנקאיות לא מבוצעות בזמן, ויש לא מעט ששוכחים משהו קטן ובסיסי: מדובר בסופו של דבר בפרילאנסר, ברוב המקרים זהו אדם עם אשה וילדים והוא צריך לפרנס את משפחתו. עיכוב כזה או אחר בתשלום גורמים לבעיות לאותו פרילאנסר, וכשאותם חברות גורמות בעיות, הסיכוי שאותו פרילאנסר יסכים לעשות עבודה נוספת עבור אותה חברה – קטן יותר ויותר.

ולכן אני פונה לחברות ולמעסיקי פרילאנסרים ומבקש: אתם מבקשים מהפרילאנסרים לעשות עבודות עבורכם ואתם לא "משחררים" את הפרילאנסר עד שאתם מרוצים. זה לגטימי ונכון, אבל אל תשכחו שגם הפרילאנסר רוצה להיות מרוצה מתנאי התשלום ומעמידה באותם תנאי תשלום שסיכמתם. אם מישהו חושב שזה כיף לפרילאנסר להתקשר כל יום יומיים ולנדנד על צ'ק/העברה בנקאית, הוא טועה. זה לא נעים לא לפרילאנסר ולא למקבל שרות, אז מדוע בכלל להיכנס לסיטואציה הזו?

לעניות דעתי, צריך להנהיג כלל קטן: כשמדובר על סכומים די קטנים (נניח עד 1,500 שקל), מומלץ שמבקש השרות ישלם בסוף העבודה או יתן המחאה לסוף החודש (תלוי כמובן בפרילאנסר אם הוא מסכים). על סכומים גדולים יותר, אולי כדאי לחשוב על תשלומים או התנאים הרגילים. כך 2 הצדדים יהיו מרוצים.

מה דעתכם?

שיטה חדשה לעבודה עם פרילאנסרים

פורסם בתאריך על ידי

כל מי שיש עעסק שנותן שרותים ללקוחות מכיר את הבעיה הבאה: אם תיקח אנשים פרילנסרים ברמה גבוהה כדי לתת תמיכה, אתה תפסיד את המכנסיים מהמחירים שתצטרך לשלם להם. גם אם המחיר יהיה נמוך (נניח 100 שקל לשעה), במשמרת רגילה תצטרך לשלם להם 800 שקל למשמרת. לא זול.

הפתרון השני הוא כמובן לקחת צעירים שמבינים משהו במערכת הפעלה ולשלם להם גלובאלית, אבל אז אלו המקצוענים יעדיפו שלא לעבוד בתחום בגלל השכר הנמוך המוצע (שכר מינימום…).

רבים ניסו לפתור את העניין בחלוקה פשוטה: תומכים שלא מבינים כמעט כלום ברמה המקצועית (נניח פקודות shell), ואם יש בעיה מהותית, עושים אסקלציה לבעיה ומעבירים אותה למחלקה היותר מקצועית. זה פתרון מעולה לחברה עם מחלקות מופרדות של תמיכה ו-IT, אבל זו בעיה לעסקים קטנים. בנוסף, אם יש בעיה בשעות לא קונבנציונאליות, קשה להשיג מישהו מה-IT שיסדר את הבעיה.

גם אני, כעסק, עמדתי בדיוק בפני אותה בעיה: יש לי גם חיים, אני צריך לצאת לסידורים, ואפילו לבלות לעיתים. מה אעשה עם הפניות? אפשר להשאיר את זה בידיים של איזה הודי (שיענה באנגלית) אבל לפחות ממה שביררתי, לקוחות פוטנציאליים לא אוהבים זאת, במיוחד אלו האנשים המקצועיים שיש להם שאלות מקצועיות לגבי מפרטים, תוכנות, הגדרות וכו'. (זו, אגב, דרך מעולה להפסיד לקוחות פוטנציאליים). אפשר גם כאן לקחת סטודנט ולתת לו שכר מינימום שיענה, אבל התוצאה במרבית המקרים תהיה כמו עם ההודים (תלוי כמובן בידע של הסטודנט, אך במחיר של שכר מינימום, לא משיגים משהו מי-יודע-מה).

לפיכך המצאתי שיטה חדשה שלקוחה מ.. מעבדים. למי שאינו יודע: בכל מעבד כיום יש מצבי מהירות שונים שהמעבד רץ. אחד המצבים נקרא ondemand וזהו מצב בו המעבד רץ לפי הדרישות של התוכנות המבקשות משאבים, כלומר אם לא רצה שום אפליקציה כבדה, המעבד יורד למהירות נמוכה מאוד ובכך חוסך חשמל.

השיטה החדשה מדברת על תשלום שונה בין מצבים שונים לאותו פרילנסר. במצב אחד אתם משלמים מחיר נמוך ובמצב אחר אתם משלמים יותר. להלן פירוט שיסביר קצת יותר:

  • מצב chat/phone: זהו המצב הכי נמוך, בו הפרילאנסר מתעסק בדברים שלו (או פרוייקטים משלו, גם אם הוא עובד עבודה מהבית) אך ברקע הוא מחובר לצ'אט של האתר שלכם או למרכזיה שלכם. אם מישהו נכנס לצ'אט ומבקש לשאול שאלות, הפרילאנסר מתפנה לכמה רגעים ועונה על השאלות וכנ"ל לגבי טלפון. כשמסתיימת השיחה עם הפונה, הפרילאנסר ממשיך בעיסוקיו. התשלום במצב כזה הוא פר שעה. נניח 30 שקל לשעה, הואיל והדרישה מהפרילאנסר נמוכה.
  • מצב פתיחת תקלה "קלה": לקוח פותח אצלכם תקלה במערכת הטיקטים שלכם. אם מהות התקלה היא משהו קטן (נניח שהלקוח לא יודע למצוא בממשק הוובי שלכם משהו), הפריאלנסר מטפל מיידית בתקלה. התשלום במקרה זה 30 שקל שהם יתווספו ל-30 שקלים שאתם משלמים לפרילאנסר פר שעת עבודה.
  • מצב פתיחת תקלה "כבדה": יש בעיה ב-MySQL שמגיב איטי, יש תקלה של too many connections, האפאצ'י מגיב בקושי. אלו דוגמאות שמצריכים כניסה למכונה (SSH לדוגמא) ובדיקה מעמיקה של התקלה. במקרים כאלו אפשר לסכם את אחת מהאופציות הבאות:
    • הפרילאנסר פונה אליך ואתה תטפל בתקלה (0 תשלום לפרילאנסר כתוספת)
    • הפרילאנסר נכנס ומטפל בתקלה (תוספת של 80 שקל לשעה, לפי הזמן שיקח לו לסדר את התקלה)
  • מצב "מכירה": אם הפרילאנסר גורם ללקוח לרכוש חבילה מכם, אתם מוסיפים לו X שקלים מעבר למה שצריך לשלם לו פר שעה.

היתרון של שיטה זו הוא כפול: הפרילאנסר יכול להתעסק בדברים שלו רוב הזמן, ורק כשצריך הוא יתן שרות עבורכם. מצד שני, אינכם צריכים לשלם מחיר שעה מלא לפרילאנסר מקצועי כמוהו. מצב WIN WIN, כל הצדדים מרוויחים.

אני משתמש בשיטה זו כבר חודשיים ואני יכול להעיד שגם הפרילאנסרים שעונים לאנשים וגם אני מרוצים.

עזרה לחברים טובים

פורסם בתאריך על ידי

אני רוצה לבקש את עזרת ציבור הגיקים הקוראים בלוג זה: יש לי חבר טוב (שבשלב זה לא אפרסם את שמו לפי בקשתו, הבחור ביישן) שמכיר טוב לינוקס והוא פרילאנסר. הוא מחפש בנרות עבודות פרילאנס בלינוקס. יש לו כמה שנים טובות נסיון בתחום.

אני יודע שהמצב בשוק עדיין לא משהו (אני יודע את זה אישית. יש לי עסק אבל אני עדיין פרילאנסר שמחפש בעצמי עבודות פרילאנס נוספות), אבל אם אתם שומעים על עבודות סיסטם בלינוקס (או תכנות ב-++C או JAVA) שלחו אימייל אליי ([email protected]) עם מה שאתם מחפשים ואני אעביר את זה. אני מכיר למען האמת מספר אנשים שישמחו לקבל פרוייקטים בתחומים שונים.

כמובן שכל העניין נעשה ללא תשלום אליי וכל עניין של מחירי שעה וכו' יסוכמו בין הפונה לבין מי שאני מפנה אליו.

דרוש: איש פטיש בוירטואליזציה

פורסם בתאריך על ידי

לאחת החברות שאני בקשר איתם יש צורך באיש וירטואליזציה, אבל לא אחד שיודע לעשות דאבל קליק ל-GUI בוירטואליזציה, אלא משהו הרבה יותר רציני. להלן הדרישות:

  • חובה: ידע ב-Solaris Zones ו-וירטואליזציה ב-Solaris (ולא, לא מדובר על VirtualBox)
  • ידע עשיר ב-Perl, Bash וסקריפטים באופן כללי.
  • ידע טוב ועמוק ב-XEN גירסה 4.
  • ידע עמוק בלינוקס (יצירת וקינפוג initrd וכו' לדוגמא)
  • נסיון בעבודה עם SLES
  • ידיעת השפה האנגלית (כן, צריך לשוחח עם עובדים מחו"ל)

העבודה עצמה היא למשך תקופה ארוכה (שנה ומעלה) ונעשית במשרדי החברה (המאוד גדולה וידועה) ברעננה. יש צורך לפעמים להגיע בימי שישי לישיבות. העבודה מתאימה גם לשכירים וגם לפרילאנסרים. אני לא יכול לפרט שכר, אבל אפשר בהחלט לאמר שהוא מכובד מאוד, וכרגיל: לי אין שום רווח מההפניה, אף אחד לא משלם לי על כך (אם כי יש לי הנאה לראות עוד פרוייקט שעובר ללינוקס).

מי שמעוניין, יכול לשלוח קו"ח אליי ([email protected]) ואני אפנה את זה לגורם הנכון שיצור עימכם קשר אם קו"ח שלכם נראים לו.

פרילנסרים ו"שיטת מצליח"

פורסם בתאריך על ידי

מישהו פעם אמר לי "אם משהו קורה לך פעם, פעמיים מבלי שהתכוונת, זה מקריות. 3,4 פעמים ומעלה – זו מגמה". הביטוי היחיד שעולה לי לראש למה שקרה לי ביומיים האחרונים כ-4 פעמים הוא "שיטת מצליח"

הנה מה שקורה: פרילנסר X יוצר עמי קשר, מאחל לי מזל טוב על כך שהפכתי לפרילנסר, ובדיוק יש לו הצעה בשבילי, הצעה שיהיה קשה לי לסרב לה. הפרילנסר הנכבד מדבר על כך שיש לו או-טו-טו (תרגום: תוך שבועיים/שלוש/חודש/חודשיים/מחק את המיותר) פרויקט חדש אצל לקוח שלו והוא שמע עליי שאני ממש "קוסם" בכל הקשור לתחומים שאני מכיר. הפרילנסר מפליג בתיאור עבודה שנוכל לעבוד יחדיו, ושכל פרויקט חדש שיכנס הוא יוכל להעלות לי את התעריף לשעה שאקבל, ושהוא "בקרוב" (כן, שוב או-טו-טו) מקבל פרויקט גדול המדבר על יותר מ-100 שעות בחודש, וכך אוכל לקבל שכר מאוד מכובד. הרבה יותר משכיר שעובד כאיש לינוקס! הפרילנסר מבקש ממני לחשוב על הנושא ולהחזיר לו תשובה על איזה סכום אני רוצה לשעה ובאיזה תנאי תשלום. (בחלק מהמקרים הדרישה היתה לתשובה פה ועכשיו).

על פניו, השיטה נראית פנטסטית. אתה מתחיל בקטן, אבל אתה יכול להרוויח על פרויקטים אחרים שלא קשורים לאותו פרילנסר, לא? כך אם אתה מקבל פה 100 ש"ח (לדוגמא), בפרויקט אחר שלא קשור לאותו פרילנסר 200 ש"ח (לדוגמא), כך שזה .. מתקזז..

אבל מה לעשות, ועבדכם הנאמן אוהב "לצלול" לעומק העיניינים ולחשוב על השיחות ולראות בעצם כמה דברים לא בדיוק מדוייקים או בלשון מנומסת, יש כאן דיסאינפורמציה. להלן הנקודות:

  1. מה יש כרגע על השולחן? אצל חלק מאלו שהציעו לא היה שום פרויקט סגור וחתום, ואצל חלק מהם היו פרוייקטים שבמקרה הטוב יש בהם 20-30 שעות עבודה שאותם פרילנסרים מחפשים שאני (או כל מועמד אחר) יקבל עליה שכר פר שעה נמוך מאוד. שכר פר שעה נמוך מאוד זה טוב אם יש לפרוייקט "בשר" של 100+ שעות עבודה (חד פעמית או חודשית), אבל כשמדובר על עשרות שעות בודדות של עבודה, המחיר פשוט אינו משתלם, אם מנכים הוצאות. יותר גרוע: אין לאף אחד מאיתנו יכולת לנבא עתיד מדויק ואף אחד לא יכול להבטיח לי שבאותו חודש אכן יזרמו עבודות נוספות, כך שאני עלול פוטנציאלית לגמור את החודש עם משכורת שתהיה שוות ערך לשכר מינימום – בתנאי תשלום של שוטף + 60! עד כמה אפשר להידפק???
  2. כל הפונים בשיטה זו דיברו על פתיחות, אך משום מה אף אחד מהם לא היה באמת מוכן להיות פתוח ולאמר כמה הלקוח משלם לו וכמה בעצם הוא רוצה לגבות ממני באחוזים או במספרים. אני יכול רק לשער שאותם אלו שהציעו לי את ההצעות גובים בין 20-40 אחוז על כל שעה שאני עובד. אחלה שיטה! צריך מפתח JAVA ואין לך מושג מה זה JAVA_HOME? מצא פרילנסר, תחתים אותו על חוזה התקשרות המבטיח שאותו פרילנסר לא יוכל לחתום בעצמו חוזה עם הלקוח שלך, ועל כל שעה שהוא יעבוד תרוויח בממוצע שליש משכרו מבלי שתצטרך להוציא פרוטה שחוקה מכיסך!
    בנקודה זו אני רוצה להדגיש משהו: אני מאמין בהחלט שמגיע תמורה כלשהי לאדם שבזכותו אקבל עבודה כלשהי, אבל יש תמורה ויש עושק ואני יכול לתת דוגמא את חברות גיוס אנשי ההיי-טק (אני לא מדבר על אלו שעובדים אצל לקוחות תחת הכובע של חברת כ"א כזו או אחרת): חברת ABCD מחפשת לה עובד עם תכונות אלו ואחרות, אני ניגש מטעמם לראיון, אני מתקבל וקובע שכר. חברת ABCD תקבל X אלפי שקלים על המאמץ ללא קשר לשכרי. משכרי לא ינוכה אפילו שקל אחד לטובת אותה חברת כ"א. היא מקבלת על עבודתה מחברת ABCD סכום חד פעמי ופה נגמר העניין, וזה המודל שאני מוכן לאמץ אם מישהו היה פונה אליי ומבקש סכום כלשהו כ"עמלה". היינו מתמקחים על העמלה וסוגרים משהו (אם הייתי חותם על חוזה/פרויקט אצל הלקוח שהוא הפנה אותי אליו), אבל לשלם רבע/שליש משכרי פר שעה? אני בתחום היי-טק, לא במקצוע העתיק בעולם.
  3. מדהים שאותם פרילנסרים מפציצים במספרים שאקבל מבלי שיתחשבו בכך שכעצמאי אני לא פטור מניכוי תשלומים: אני אצטרך לשלם ביטוח לאומי, אצטרך לשלם מס הכנסה, מע"מ, פנסיה ושאר מרעין בישין, כך שלאחר ניכויים אלו אני נשאר עם פחות ממחצית המחיר שעה, אבל הצד שמפנה אותי ללקוח וגובה רבע/שליש ממחיר השעה שלי מקבל את אותו כסף כבונוס, פחות או יותר.

אבל הדבר הכי מרגיז שקורה בראיונות כאלו הם פיזורי השקרים: "יש לנו לקוח XYZ שהוא לא יסתכל עליך כפרילנסר כי אין לך עובדים אחרים/משרד רשמי/מזכירה" וכו' ואז מוזכרים כרגיל שמות של לקוחות גדולים כמו בזק, בנקים, נס, נייס, אמדוקס ושאר חברות גדולות. חברים, אני לא מכיר את תיקי העבודות של חלק מהפרילנסרים שקוראים פוסט זה, אך יש לי תחושת בטן שיש פה כמה פרילנסרים שעבדו בחברות מאוד גדולות גם מבלי שתהיה להם מזכירה/משרד בבניין משרדים/עובדים נוספים ושאר ירקות. לא יפה לזרות חול בעיניו של מרואיין.

אני רעב לעבודה, אבל אינני אוהב שמשקרים לי או מפזרים סביבי דיסאינפורמציה. אני מאמין שמגיעה תמורה מסויימת לאלו שמפנים אליך לקוחות שאפשר לסגור איתם עיסקה, אך אינני מאמין בשיטה שפרילנסר מסויים גובה ממני יותר ממה שמס הכנסה גובה.

במזל טוב, עכשיו גם אני פרילאנסר

פורסם בתאריך על ידי

במזל טוב, החל מהיום גם אני פרילאנסר, עוסק מורשה, ויש לי גם אתר עסקי חדש ואפילו שם לעסק: "חץ ביז". חסר רק לוגו אך זה יהיה בימים הקרובים.

תהליך פתיחת העסק הזכיר לי מאוד בניית קבצי SPEC להכנת חבילות RPM: אם אינך מכיר את כל החלקים טוב, צפה להפתעות, והן הגיעו: חברים ואנשים שכתבו פה טוקבקים בפוסט הקודם המליצו לי ללכת על מסלול העוסק הפטור ויש בהחלט נקודה בדבריהם: כעסק חדש, יקח זמן עד שתצבור לקוחות ועד שיגיעו כספים רבים, אך שיחות שערכתי עם אנשים "מהצד השני" (הווה אומר עם אלו ששוכרים פרילאנסרים) הבהירה לי מהר מאוד נקודה מסויימת: הם רוצים חשבוניות מס. לא חשבונית עיסקה, לא קבלות. אם אין לך חשבונית מס, אני מחפש את הפרילאנסר הבא, ולכן החלטתי לפתוח עוסק מורשה. ההבדל אינו כה גדול בסופו של דבר: כאן הינך מזדכה על מע"מ ומעביר מע"מ מלקוחות אל המדינה, וכאן (עוסק פטור) אתה לא.

אז התחלתי הבוקר את התהליך: הגעתי למשרדי מע"מ (לא היה שום תור), חתמתי על הטופס הירקרק ונתתי תחזית פיננסית שנתית מאוד קטנה (בכל זאת, לך תדע..). משם עברתי קומה למס הכנסה (וגם שם לא היה תור.. מדהים), חתמתי על עוד קצת ניירת, ולאחר מכן קיבלתי "הסבר" (שלא שווה כמעט מאומה) שכלל קבלת חוברת קטנה ("כתוב שם הכל"), וזהו.. אני עוסק מורשה. נשאר לי ביטוח לאומי שיבוצע שבוע הבא.

לאחר מכן, החלטתי "לחתוך" כמה דברים כמו לרוץ לבית דפוס ולהדפיס חשבוניות וכו'. אנחנו בשנת 2010, יש אינטרנט ואולי אפשר להציל כמה עצים בדרך, אז חיפשתי במהלך הימים האחרונים שרות אינטרנט שיתן לי הכל, מהתחלה (ניהול חשבוניות, לקוחות) ועד שרותי הנהלת/ראיית חשבון ומצאתי. מסתבר כי יש שרות שנקרא ucan2 שמאפשר לך תמורת 99 ש"ח לחודש לקבל שרותי הנהלת חשבונות, ושרות "אחות" שלהם שנקרא Invoice4u המאפשרים לך להוציא חשבוניות מס מאושרות ע"י מס הכנסה כקבצי PDF, בלי כל הניירת. המחירים של Invoice4U די זולים – בסביבות 30 שקלים ל-27 מסמכים ומי שרוצה, אפשר לקבל נסיון ל-30 יום בחינם.

מכיוון שכותב שורות אלו משתמש ברוב המחשבים שלו בבית בלינוקס (Fedora 13 למתעניינים), החלטתי לבדוק שרותים על איך הם רצים על לינוקס עם דפדפן כרום. נכנסתי לאתר Invoice4U והכנסתי לקוח ומספר "פריטים" וניסיתי לכתוב חשבונית על עבודה שביצעתי אתמול. אני חייב לציין שהמערכת שלהם מאוד קלה לשימוש, ותוך מס' דקות הצלחתי להבין אותה ולהוציא חשבונית ראשונה. לאחר שאתה מאשר את החשבונית, המערכת מייצרת עבורך 2 קבצים: קובץ PDF "מקור" (שאותו אתה יכול להוריד ולשמור או לשלוח דרך התוכנה ללקוח באימייל או בפקס מהתוכנה ישירות, מבלי שיהיה לך מכשיר פקס), וקובץ PDF "העתק נאמן למקור". התוכנה מעדכנת אוטומטית את כל שאר הפרמטרים כמו תחזית שנתית וכו'. מבחינת תאימות לכרום, אני חייב לציין שלא נתקלתי בשום בעיה של רינדור לא נכון מבחינת קוד. הכל נראה מעולה על כרום.

לאחר ששלחתי בחגיגיות את החשבונית הראשונה, הלקוחה מחייגת ובפיה בשורה לא נעימה: היא צריכה לנכות משכרי 30%. מדוע? כי מס הכנסה אוהב את הדבר שנקרא "ניכוי מס במקור". משיחה עם מישהי שמכירה את הנושא, התברר שאפשר להסדיר זאת תוך מס' רגעים בשיחה עם מס הכנסה, אז אסדר זאת בשבוע הבא.

בסופו של דבר למדתי השבוע את הדברים הבאים על להיות פרילאנסר:

  • אם אתה רוצה יחס רציני ושישכרו אותך חברות גדולות, תהיה עוסק מורשה.
  • לא חייבים לשלם מאות שקלים בחודש למנהל חשבונות כדי לסדר את כל עניין הניירת.
  • רצוי מאוד שתבין בשיווק.
  • כדאי לנפות סטארט-אפים המבקשים "עבודה קטנה" תמורת אי אלו דיבידנדים בעתיד. העבודה הקטנה אף פעם לא קטנה.
  • לא צריך Windows בשביל לנהל עסק.
  • על הרבה דברים יש הוצאה מוכרת, כולל דברים שלא חשבתי (כמו חשמל). לפחות ההוצאות שפעם שולמו בלי לחזור עכשיו יהיו שווים משהו.
  • איך זה שאין אפילו Webapp אחד נורמלי לרפואה בלינוקס המאפשר להוציא הצעות מחיר דרך דפדפן ועם תמיכה לעברית?

עכשיו נשאר רק לגייס עוד לקוחות. מישהו מכיר מישהו/י שצריך פרילאנסר? 🙂

עדכון: לרגע לא ניסיתי לרמוז שאני הולך לחסוך את המנהל חשבונות ואני כמובן לא מנסה להמליץ דבר כזה. אני רק טוען שכדאי לבדוק מחירים בשוק.

מחירי הפרילאנסר

פורסם בתאריך על ידי

לפני מס' שנים שודרה בארץ סידרה זכתה לפרסים והערכה רבה הן אצל המבקרים והן אצל הצופים. לסידרה קראו "בטיפול", ואסי דיין שיחק את התפקיד הראשי בתור ראובן דגן, הפסיכולוג. אחד הדברים שהסידרה גרמה (ובהפתעה) לפסיכולוגים רבים הוא "ליישר קו" בנושא המחירים: ראובן דגן גבה 440 שקלים (ובאחת הסצינות רואים את המחיר הזה על הצ'ק שהמטופל נותן לראובן) וכתוצאה מכך פסיכולוגים רבים החליטו לעדכן את המחירים שהם גובים בהתאם.

אחד הדברים המפליאים שראיתי לפחות בשנים האחרונות בתחום ההיי-טק ככל שזה מגיע לענף הפרילאנסרים, הוא שאין שום טבלת מחיר מוערך מה הלקוח צריך לשלם לפרילאנסר, ולמען האמת העניין די מוזר. אני יכול לדעת מה מחיר שרת, מה מחיר ציוד, רשיונות תוכנה וכו' וכך גם כל אדם אחר, עד שזה מגיע למחיר של פרילאנסר.

לפנינו תרשים של אתר. (תסלחו לי על הגרפיקה המכוערת, אבל זה מה שיכלתי להוציא ב-4 דקות):

simple diagram

מי שמבין טוב בשרתים, בתקשורת וכו' מיד יבחין פה במס' בעיות: איפה האחסון, האם יש רפליקציה ל-DB, האם התצורה נכונה בכלל, היכן הנתב וכו' וכו'. הסיבה שלא הוספתי אותם לתרשים היא סיבה פשוטה: אצל חלק לא קטן מהחברות אין מושג ירוק לגבי הדברים הנחוצים האלו ולכן הם שוכרים פרילאנסר שיעשה את העבודה, אך כאן מגיעה בעיה שבעתיה אני כותב פוסט זה: כמה בעצם משלמים לפרילאנסר? זה לא חישוב כזה פשוט.

ניקח שתי מקרים: יכול לבוא ראובן, שהחליט לסגור מחיר חיסול עם הלקוח – 50 ש"ח לשעת עבודה. כמה שעות? בין 10 ל-20 שעות, כלומר הלקוח ישלם בסביבות ה-1,000 ש"ח עבור העבודה. הלקוח מחליט לבקש עוד הצעת מחיר ממישהו אחר, משמעון. שמעון מציץ בדיאגרמה וקובע שהוא צריך בין 5-15 שעות עבודה במחיר של 400 ש"ח פר שעת עבודה.

כפי שניתן לראות, יש פערים גדולים. בסופו של דבר הרי מדובר בשוק חופשי שכל אחד קובע את שכרו לפי חישובים משלו, אבל כאן גם נוצרת בעיה עבור הלקוחות.

הבה נסתכל מה קורה עם שכירים: כשכיר נמצא בתחום מסויים, יש משכורת התחלתית שהוא יכול לקבל, וככל שיש יותר "תוספות", כך השכר עולה: יש לך X שנים כמפתח בשפות אלו ואחרות? תוספת. למדת תואר? תוספת, וכך הלאה. מעסיק יכול להסתכל בטבלאות שכר של חברות כח אדם ואחרות ולראות לאן הרוח נושבת, כך אם לדוגמא מפתח בכיר אמור לקבל בין 20K-30K והמפתח בא בדרישה ל-40K בלי הצדקה, הוא יזרוק אותו מהמדרגות (בנימוס כמובן), כלומר אם אותו מפתח הולך להתקבל והוא מגיע לדיון שכר, שני הצדדים יודעים בהערכה גסה על מה מדובר ונשאר המו"מ על דברים כמו רכב, קרנות, ביטוחים וכו'.

ואצל הפרילאנסרים? אין כלום (לפחות לא ממה שראיתי). כמה מגיע לאיש סיסטם עם 10 שנים נסיון? עם 15 שנה? לפרילאנסר שמכיר לינוקס שנה? לאחד שלמד RHCE? כל פרילאנסר יכול לדפוק מחיר, אבל הלקוח לא יכול לדעת אם המחיר גבוה מדי ויש לחפש הצדקה לכך אצל הפרילאנסר, או נמוך מדי, מה שיכול לעורר חשד שאותו פרילאנסר "מתגלח על הזקן" של הלקוח.

מהסיבות הנ"ל אני חושב (וזו רק דעתי כמובן) שהגיע הזמן להקים איזה גוף/עמותה (או תחת עמותה מסויימת) שתבצע את הדברים הבאים (החברות תהיה בתשלום כמובן):

  • לקבוע טווח תעריפים מקובל פר מקצוע, לציין מה מעלה תעריף (שנות נסיון וכו')
  • לתת מטריה משפטית לחברים
  • לקדם מטרות הקשורות לעבודות פרילאנס תוך הדגשה על עבודה "כחול לבן"
  • תקים אתר לחבריה בלבד בו יפורסמו הצעות עבודה.

מה דעתכם?

פרילאנסר: להיות או לא להיות?

פורסם בתאריך על ידי

אחד הדברים המעניינים הקורים כשמחפשים עבודה הוא שפוגשים כל מיני אנשים מעניינים עם דעות שונות, עם פרספקטיבה שונה ושניתן ללמוד מהם הרבה דברים.

אחד הדברים שלמדתי מרבים מאנשי ההיי-טק שפגשתי בשבועות האחרונים הוא שיש יותר ויותר מעבר של אנשים, במקום להיות שכירים, הם מעדיפים להיות פרילאנסרים.

היתרונות עצמם ברורים: אתה אדון לעצמך, אתה קובע כמה לעבוד ומתי (בהתחשב כמובן בסיכומים שאתה מסכם עם הלקוחות), ואתה קובע את המחיר, לטוב ולרע. החסרונות גם לא קטנים: אתה צריך לשלם בעצמך את דמי הביטוח הלאומי, מס הכנסה אוהבים לשלוח "הפתעות" כמו בקשות למקדמות, עדיין אין דמי אבטלה לעצמאי (לפי גוגל ההצעה לתת דמי אבטלה לעצמאיים עברה, אך לפי ביטוח לאומי, אין שינוי). יש גם עניין "פעוט" של "לרדוף" אחרי כספים שמגיעים לך מלקוחות, יש לקוחות שישלמו לך שוטף+30 (נדיר), שוטף + 60 (שזה הרוב), ויש גם "שוטף + נחשוב עליך", ומדובר על אלו שיקחו ממך שרותים כיום, אבל ישלמו לך מתי שהוא, תלוי במצב המזומנים שלהם, מצב הירח ומצב הצורך שלו בשירותיך. שמעתי גם על מקרים כאלו.

עם כל החסרונות האלו, יש עדיין יתרון אחד עצום שאין לשכירים: במקומות רבים יש צורך באדם שיעשה עבודה מסוימת ותו לא: תרים לנו שרת X עם שרותים Y. אותם מקומות לא מחפשים לשכור איש סיסטם כעובד מן המניין כי זה לא שווה להם מבחינה עסקית, ושכירת מישהו מבחוץ לעבודה חד פעמית יכולה לפתור את הבעיות שמולם הם ניצבים, ולאחר שהעבודה נעשית הם משלמים לאדם שהם שכרו ופה העניין נסגר. אולי יעשו איתו חוזה תמיכה עם בנק שעות.

אני אנסה לעשות כאן משהו שלא עשיתי בעבר – Crowdsourcing: אני מעוניין לשמוע את עצתכם, גם הקוראים השכירים, גם העצמאיים וגם אחרים: האם לדעתכם כדאי לי לנסות את מזלי כפרילאנסר? אם כן, מה הטיפים שהייתם נותנים? אם לא, מדוע לא כדאי?

אשמח לשמוע ממכם.

גם גבולות צריך לשים

פורסם בתאריך על ידי

עם ישראל הוא עם מיוחד, את זה הרבה יודעים, אבל אחד הדברים שאפשר לאמר על הרבה מאוד ישראלים (לא כולם) שהם יודעים לנצל עד הסוף, לקחת נשימה, ולנסות לנצל עוד. איך אומר המשפט: נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד.

אחד הדברים שאני רואה בעבודתי ואנשי לינוקס/ווינדוז רואים בעבודתם (במיוחד הפרילאנסרים שבהם) זה את הניצול שהם חווים. אתה מסכם עם לקוח משהו X, הלקוח מסכים, אבל לאחר שנתת לו X הוא רוצה עוד. בהתחלה זה דברים פשוטים כמו שאלה על משהו שעבדת עליו, אחר כך עוד כמה שאלות בנושא ולאט לאט זה זוחל לדברים שלא נגעת בהם במסגרת ההסכם, וזה לפעמים מגיע למצבים שאותם אנשי לינוקס/ווינדוז מקבלים זו תחושה של "ניצלו אותי" בתום העזרה. אותו לקוח הרי לא ישלם על התמיכה הזו והוא בד"כ יבקש שתגלה גמישות, אותו לקוח במקרים רבים יאמר שהנה הוא לקח אותך לפרויקט X וכבר בעתיד הקרוב הם מרימים פרויקט Y והם ישמחו להשתמש בשרותיך באותו פרויקט Y, אז .. "תגלה גמישות".

ומה קורה אז? אותם אנשי לינוקס/ווינדוז יעזרו קצת מתוך מחשבה שהלקוח יזכור להם את אותם "חסדים", את אותה תמיכה טכנית בחינם, ורבים מהם ממש בטוחים שעזרה זו תהפוך לנקודות זכות ברגע שהלקוח יתחיל את אותו פרויקט Y.

אך המציאות, מה לעשות, קצת שונה.

במקרים רבים כשאותו לקוח יגש להתחיל את פרויקט Y, הוא לא תמיד יזכור את אותו זמן שהקדשתם לו בחינם. הוא יזכור בדיוק את העניין ש"העזת" לאמר לו שעבר כבר מה שהוא שילם עליו. הוא לא יפסול אותך מהפרויקט, אבל הוא בהחלט "יהיה פתוח" לקבל הצעות חדשות מהמתחרים שלך. אותן נקודות זכות שכל כך בנית עליהן ושנתת בחינם, לא תמיד הלקוח יזכור אותם. יותר מזה: אם אתה מבקש נניח סכום של 20$ לשעה והמתחרה שלך מציע 17$ לשעה, יש סיכוי לא רע שהמתחרה יקח.

את המציאות הזו ניתן לשנות בעזרת מעט יצירתיות, וקצת יותר בטחון עצמי. אסביר:

נניח שנחום מעוניין שארים לו שרת לינוקס + LAMP ואעשה לו הגדרות WebDav, דוא"ל, ולקינוח SVN. אני עושה את החישוב שלי שהדבר יקח לי לשם הדוגמא 10 שעות ועל כל שעה אגבה ממנו 20$ (כן, מחיר פיקטיבי, רק לשם הדוגמא). סה"כ יוצא 200 דולר לפני מע"מ וכו'. פה כדאי לשנות את החשבון ולהוסיף "מתנות" ללקוח, אך מה שיותר חשוב הוא להדגיש בהסכם עם הלקוח את המתנות שאתה מוכן לתת לו. הנה מס' דוגמאות:

  1. בנק של שעתיים תמיכה טלפונית.
  2. 3-4 קריאות תמיכה Online (אם אתה מריץ מערכת לטיפול תקלות משלך. אגב, למישהו יש המלצה על מערכת כזו? זה יכול לעזור לקוראי פוסט זה).
  3. עדכוני אבטחה לשרתי לינוקס/Windows שלו בחינם.
  4. דו"ח חינם אם הלקוח מעוניין לקבל חוו"ד מקצועית על נושא שהוא בודק הקשור בתחום שלך

כל הדברים האלו לא לוקחים לך זמן רב לבצע, אבל הם כ"חבילה כרוכה" (Packaged Bundle) נותנים ללקוח רושם טוב שאתה נותן ללקוח הרבה מעבר ל-10 שעות שהוא משלם לך עליו. החבילה וההסכם יחד מציגים אותך ללקוח כמישהו רציני, לא עוד חאפר שאפשר לנצל אותו עד בלי די, ועם הצגת רושם כזה, הסיכוי שלך לקבל את אותו פרוייקט Y הרבה יותר גדול.

ישנם עוד שיטות ודרכים לקבל יותר שעות מהלקוח ולבנות מערכת יחסים עם הלקוח (שלא מבוססת על "קח וקח"), אך יש לזכור כי הנקודה הכי חשובה היא לא להקרין בטחון עצמי נמוך (הבה נודה על כך: רבים בתחום הזה עם בטחון עצמי בגובה דשא), כי כשמקרינים דבר כזה, גם חוטפים יחס תואם מהסביבה המקצועית, ואז הסיכוי לקבל פרויקטים עתידיים מאותו לקוח הוא לא ממש גבוה.