פוליטיקה: המפלגה הכי מסוכנת – ש”ס

שאלתי בהזדמנוית שונות חברים שאלה פשוטה: מי לדעתך המפלגה המסוכנת ביותר לישראל מבחינה דמוקרטית. התשובות לרוב הן צפויות: הליכוד, ישראל ביתנו, מרצ, הבית היהודי וכו’. תשובה אחת שלא שמעתי ועליה אני רוצה להרחיב היום – היא מפלגת ש”ס.

ש”ס יצאה לאחרונה בקמפיין שילוט חדש. הנה דוגמא לאחד השלטים שש”ס הפיצו:

shas

על פניו אין שום שוני בש”ס מבעבר: ש”ס תמיד הצהירה כי היא דואגת לחלשים, עניים, שמירה על אחדות ירושלים, יהדות וכו’ וכו’.

אבל השוני האמיתי של ש”ס ממפלגות דתיות אחרות, הן שאותן מפלגות דתיות אחרות רוצות לעזור לבוחרים שלהן ובד”כ לא פוזלות לכיוונים אחרים. כך לדוגמא מפלגות כמו יהדות התורה מחפשת לדאוג לבוחרים החרדים בהנחות, השתמטות מהצבא ועוד. החילונים לא ממש מעניינים אותם וכך גם שומרי המסורת.

ש”ס היא אחרת.

leash

לכל מי שיש כלב והוא יוצא איתו לטיולים בחוץ בוודאי מכיר את התמונה משמאל, רצועה לקשירת הכלב על מנת שלא יברח. ש”ס מתוך “דאגה” משתמשת ברצועה בכדי לכלוא את בוחריה תוך פזילה לשאר הציבור.

כשש”ס טוענים שהם “דואגים” לחלשים, הם לא דואגים לרווחתם במובן של שיפור חייהם כדי שבוחריהם יצליחו לדוגמא בשוק העבודה. ש”ס דואגת בעצם להנציח את מעמד החלשים. הם ידאגו לדירות זולות, מלגות ומתן כספים מדי חודש לבחורי ישיבות (בשעה שסטודנטים לא מקבלים אגורה שחוקה!), יפמפמו את מסורת הבאבות, קברי צדיקים, עידוד בורות בכך שמונעים לימודי ליבה ואנגלית משופרת ועוד. כלומר מצביע ש”ס בעצם “ננעל” על ידי המפלגה להיות באותו מצב כחלש. חלש זה טוב לש”ס ואחלה דבר למנדטים, שוחד ועוד. מה רע?

את כל מה שתיארתי עושות גם מפלגות חרדיות אחרות, אבל ש”ס כפי שציינתי מקודם רוצה להשפיע בעקיפין (ולפעמים בצורה ישירה) גם על אזרחים שלא בחרו בה. ש”ס ממשיכה להתנכל ולהסיט נגד ציבור הפליטים שהגיעו אלינו מארצות אחרות כמו אריתראה וסודן הסטה שלא היתה מביישת ואף מתקרבת להסטה שעשו הנאצים ליהודים ועוד. בישראל חסרות ידיים עובדות בבניה ובעבודות נוספות שישראלים לא רוצים לעבוד והיה ניתן למצוא איזה סידור שאותם זרים היו עובדים פה, משלמים מסים וגרים כאן, אבל לש”ס זה מאוד מפריע כי.. אין חברות כח אדם שמרוויחה מכל העסק הזה, אז אלי ישי משסה נגדם את האספסוף ואחר כך כולם מתפלאים מדוע יש אלימות…

ש”ס רוצה “למנוע התבוללות”, ובכך היא מקשה על ציבורים שלמים שלא רוצים ולא מעוניינים לעבור את מסלול הרבנות/בלנית/חתונה דתית, היא מקשה על ציבורים שלא מעוניינים באוכל לא כשר או שמעוניינים לאכול במסעדות שיש להן כשרות עצמית (לא של רבנות), אבל הכי גרוע: היא מנסה “לצ’פר” בוחרים שלה על חשבון האזרחים האחרים שאינם בוחריה. דירות בזול? רק לבעלי “ותק נישואים”. קצבאות ללומדים? רק לאלו שבישיבות. שרות בצה”ל? חס ושלום, שאחרים ישמרו, הם (תלמידי ישיבות) “שומרים” על ישראל “עם התורה”. מה עם חילונים שנאנקים תחת חובות והכנסה חודשית קטנה? בעיה שלהם.

לש”ס אין שאיפות להפוך למפלגה מובילה כמו הליכוד. ש”ס רוצה ותמיד בוחרת להיות לשון המאזניים תוך הפעלת סחטנות. האג’נדה הפוליטית מבחינה מדינית של ש”ס מזכירה מאוד גומי. הם ישבו עם ממשלת ימין, ממשלת שמאל, כל עוד האתנן הקבוע מגיע ואנשיה יושבים במשרדי מפתח כמו משרד הפנים, שם יש את ה”שאלטר” לקבוע מי יהודי ומי לא, מי נשוי “כשר” ומי לא, למי לתת כניסה לארץ ומי לא. משרד אחר שש”ס מאוד אוהבת הוא כמובן משרד הדתות (אולמרט ביטל, נחשו מי החזיר) – שם ניתן להתעמר בכל מי שחיפש אורח חיים חילוני “למהדרין”: הכרת מישהי ואתם לא רוצים לעבור את מסלול החתונה היהודית? בזבזו כספים בנסיעה לחו”ל למקומות כמו קפריסין או פראג, תתחתנו שם, תחזרו, ורק אז נכיר בכם. רוצים להתגרש? אז מה אם התחתנתם חתונה אזרחית – פה הרב יקבע אם אתם יכולים להתגרש ובאלו תנאים, גם אם אתם לא מאמינים/בזים ליהדות.

ישנן גם מפלגות אחרות עם צביון דתי וציוני, כמו הבית היהודי. אפשר בהחלט לחלוק עליהן מבחינה פוליטית, אבל במפלגת הבית היהודי רואים בשרות צבאי ועבודה כדבר חשוב לקיום ורוב מוחלט של מצביעי מפלגה זו שירתו ומשרתים בצבא ובמילואים.

ש”ס מסוכנת כי ש”ס מנסה לסובב את הגלגל לאחור, או כפי שהם קוראים לזה “להחזיר עטרה ליושנה”, לתקופה שהיחס לנשים היה שוביניסטי לחלוטין, לתקופה שהיו מעודדים בורות ואוסרים מחשבה ביקורתית (נסו פעם לחלוק על ממצאים בגמרא, היהדות אוסרת זאת), ובדרך הם מפנטזים ורוצים להקים מחדש דברים ארכאיים כמו סנהדרין. חושבים שאני מגזים? תזכרו שש”ס הולכים בשיטת הסלמי – פרוסה פרוסה, לא הכל ביחד. ש”ס ממש לא אוהבת את הרעיון של “מדינת כל אזרחיה” ובוודאי לא את הרעיון שתהיה פה מדינה חילונית כמו מדינות אירופאיות אחרות. ש”ס משתמשת בדמוקרטיה כדי שנהיה בסוף – תיאוקרטיה.

כמה מילים על הבחירות ועל “אזרחים מכורים”

אתחיל בסיפור שקשור לעסק שלי: לפני מספר ימים הכרזנו על חבילה שנקראת VPS MOBILE. החבילה מיועדת למפתחים וחברות שמשחררים אפליקציות לאנדרואיד או IOS וצריכים תקשורת במהירות גבוהה עם הרבה מאוד כניסות במכה אחת, שזה בעצם מה ששונה בין אתר רגיל לאפליקציות מובייל: בדקה אחת יכולים להיכנס אליך מאות חיבורים סימולטנית ו-2 דקות אחרי זה אולי 4 חיבורים סימולטנית. הרעיון לחבילה לא סתם צץ לי מהראש שקמתי מהמיטה. היא באה כפתרון לבעיה שיש ללקוח שלנו, והסיפור עם הלקוח … קצת מוזר.

טכנית, ללקוח הנ”ל אין אצלנו שום שרת VPS. יש לו שרת VPS אצל חברה גדולה שמוכרת חבילות VPS. לנו הוא משלם על תחזוקת אותו שרת ודווקא בתעריף שעת חרום (350 שקל + מע”מ). הצענו לו כמובן חבילת שעות שכוללת טיפולי חרום, אך אותו לקוח מעדיף לשלם פר שעת חרום. הקטע היותר מוזר? אם מישהו מהקוראים יבוא ויקח חבילה כזו וישלם לשנה מראש בלי שום הנחות, הוא ישלם בערך שליש ממה שאותו לקוח שילם. ניסינו להסביר את זה ללקוח, ניסינו להסביר לו שהשרת שלו נופל בגלל בעיות בשרת הפיזי, ניסינו להסביר לו שזה מוזר מצידם לסמוך על השרות שלנו בעת חרום, אבל לקחת חבילה מאצלנו שתעלה לו במחיר זול בהרבה עם אותו שרות – הוא לא רוצה לקחת.

הסיבה? המנכ”ל החליט שלוקחים חבילה מאותו ספק ויהי מה. יעלה כמה שיעלה.

כטיפוס לוגי לי זה נשמע מוזר, אבל זו החלטתו של הלקוח ואנחנו בעסק בשביל ביזנס.

מדוע סיפרתי לכם את כל הסיפור על אותו לקוח? כי זה מזכיר לי בדיוק את המצב הפוליטי כאן בארץ. הממשלה החליטה לפטר את עצמה ואנו עכשיו בתקופת מערכת בחירות.

להלן גרף סקר בחירות שמצאתי באתר “הארץ”. התוצאות מראות את המצב ערב התפטרות הממשלה, מספר תאריכים שהיה בהם מדגם. להלן הגרף:

שימו לב לפס הכחול השמאלי ביותר בכל מפלגה, עם זה מתחילים וכפי שניתן לראות, הליכוד העלה את כוחו ל-29 מנדטים, העבודה עלתה בצורה נאה ל-19 מנדטים, ישראל ביתנו שומרת על אותו מספר כמו שנכנסה לכנסת, יאיר לפיד גורף 11 מנדטים, ש”ס יורדת במנדט (שאותו + נוספים היא תשיג עכשיו שאריה דרעי חזר לש”ס), הבית היהודי מתחזק במנדט, קדימה קופצת ממגדלי עזריאלי מ-28 מנדטים ל-7 (ואני מאמין שהם ירדו עוד), יהדות התורה עולה במנדט (שאותו היא כנראה תפסיד אחרי שיהיה כנראה שוב פיצול שם), מרצ עולה במנדט, המפלגות הערביות נשארות פחות או יותר באותו מצב, ו”עצמאות” של אהוד ברק לפי המדגם – תעשה עצמאות מחוץ לכנסת הבאה.

זה המצב פחות או יותר כרגע. סקרים אחרים מראים מצב טיפה שונה אבל עדיין – זו בערך אותה תמונה.

וכאן לדעתי ההגיון מקבל צו שחרור, במיוחד במפלגה השלטת, הליכוד, מכמה סיבות:

  • נתחיל בתקציב: ראש הממשלה החליט ללכת לבחירות כי הוא לא יכול להעביר תקציב שחותך 14 מיליארד שקל במשרדים השונים. היכן הבעיה? גם ראש הממשלה וגם במשרד האוצר לא פרסמו מהיכן הם רוצים לחתוך, והממשלה לא מציגה את התמונה לעם וכמובן שהיא לא מוכנה לשמוע על שום פתרון חלופי. הרי אם היו מציגים את הבעיה, היו קופצים כמה כלכלנים בעלי שם ומציעים אלטרנטיבות לפתרון הבעיה במקום קיצוץ בשרותים (דבר שהממשלה כבר מנחיתה בלי לחשוב יותר מדי על האזרח) כלומר ביבי מתנהג כמו רומני – שמבקשים ממנו תוכניות כלכליות, הוא לא מראה כלום.
  • הממשלה הנוכחית שיקרה לציבור בכך היא מראה כאילו היינו “נס כלכלי”. האבטלה דווקא עולה, כמות ההשקעות בישראל נהיית קטנה יותר משנה לשנה, עלות המחיה עולה והממשלה לא מציעה פתרונים, ודווקא השכבות החלשות (שבהיפוך מארה”ב – מצביעות אוטומטית למפלגות ימניות) נדפקו עוד יותר.
  • הממשלה הנוכחית לא נקטה אפילו צעד אחד להקטנת הפער בין השכבות החלשות לשאר השכבות וההשקעות של הממשלה בשכבות הנמוכות ובמעמד הביניים רק ירדה, כמו שכוסח תחקציב המדען הראשי ועוד.
  • הממשלה ממשיכה להזרים תקציב כאילו אין מחר למשרד הבטחון, למרות שלמשרד האוצר אין מושג ירוק לאן הכסף הולך (נציגי משרד הבטחון עדיין לא מאפשרים למשרד האוצר להתחבר למחשבים שלהם כדי לראות את התקציב)
  • הממשלה לא עומדת בהחלטות שהיא עצמה קובעת. גיוס חרדים? הממשלה החליטה משהו ובהתחשב בכך שאם הליכוד יזכה שוב, הסיעות הדתיות יציבו בראש ובראשונה תנאי לאי גיוס חרדים. בקיצור, הסיכוי שחרדים יגויסו שווה לסיכוי שאהיה דוגמנית על.
  • הממשלה עדיין מתעלמת מבעיית הדיור כאן. ההחלטה האחרונה להפרשת קרקעות ובניה נהפכה להחלטה מוטית לטובת החרדים (“ותק בנישואים”, תנאי שלא קיים בשום מקום בעולם, אגב). מה עם זוגות צעירים חילוניים? שילכו לחפש..

אני יכול להמשיך ולתת עוד עשרות דוגמאות, אבל אני חושב שהנקודה ברורה בצורה מספקת.

ועדיין – 29 מנדטים לליכוד. מדוע? הרי אין שום הגיון שבוחר שהצביע ליכוד בעבר יצביע שוב ליכוד. המפלגה פישלה בפרמטרים רבים, אז מדוע אתה נותן להם את קולך שוב?

כאן לדעתי נכנס “ישראל היום”, החינמון שמחולק בארץ וממומן ע”י החבר הטוב של ביבי, שלדון אדלסון. החינמון הזה שבעבר (לפחות בהתחלה) ניסה להראות את עצמו כאילו הוא מאוזן (מאמרי דעה של אנשי שמאל הופיעו תדיר) – בשנה האחרונה הוא פשוט נהיה השופר של ביבי והימין, וכך בעצם ישנה תעמולת בחירות לליכוד והימין (מוסווית או גלויה, תלוי איך מסתכלים על זה) נון סטופ במאות אלפי עותקים מדי יום ובחינם, ותוצאות המדגם מראות את האימפקט שהחינמון מחולל.

סיבה נוספת לכמות המנדטים הזו היא לדעתי שאנשים חושבים ש”אין מישהו אחר מתאים”, והאמת? אני לא בטוח שהמשפט הזה נכון, ולדעתי, “חפירה” קצרה בנתונים כמו באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים נתונים קצת שונים ממה שהממשלה מציגה. כך לדוגמא הממשלה מתפארת שהמשק צמח כמו שלא צמח בשום מקום אחר בעולם. האמנם? תסתכלו על הגרף הבא (מי שרוצה, כאן ה-PDF המלא):

jobs

המספר נכון לחודש אוגוסט צנח ב-6% של מספר מקומות העבודה. אני ממליץ להסתכל בקובץ ה-PDF לראות גרפים נוספים.

הנה דוגמא נוספת: קליפ חדשות שבו מתעמתים שלי יחימוביץ’ מול יובל שטייניץ (איכות קידוד הוידאו זוועתית, אבל זה מה יש):

עימות–שלי יחימוביץ’ מול יובל שטייניץ בנושאי כלכלה

לפחות לפי מה שאני רואה, יובל שטייניץ חוזר על מה שנאמר לו למסור, והוא מתעלם מהנקודות (שלדעתי מוצדקות) ששלי מעלה.

ויש עוד המון דוגמאות..

לסיכום: לעניות דעתי, בוחרי ליכוד שרוצים לבחור שוב את הליכוד ומחשיבים את עצמם לחכמים, מומלץ כי יעזבו את האמוציות בצד ויסתכלו על המספרים, יחפרו קצת ברשת, יציצו באתר Politiwatch הישראלי שחוקר באמת דברים שנאמרו ונותן להם דרוג מ-1 עד 5 באמיתות הדברים, ובקיצור – אל “תבלע” מסרים שיווקיים (ולא חשוב של איזו מפלגה), עשה החלטה חכמה.

על וירוסים, פוליטיקה, מפלגת התה והימין בארץ

בשבועות האחרונים אני נוסע לא מעט בארצנו בשביל העסק. לקוחות פונציאליים, רכישת ציודים וכו’. בזמן הנסיעות אני קורא כל מיני מאמרים בנושאי פוליטיקה אמריקאית ואני נדהם ממה שקורה שם בכל הקשור למירוץ לבחירות הנשיא (בבחירות עצמם מצביעים יותר מאשר רק לבחור את הנשיא. לעיתים זה בחירות של מושל, נציגים שונים וכו’).

Tea_Party_Logo_Americanאחד הדברים שרואים שם הרבה בימין, זו האחיזה היותר ויותר חזקה של “מסיבת התה” וההשפעה המאסיבית שלה על המפלגה הרפובליקנית. אם בעבר היה ניתן לדבר בהגיון עם המנהיגים הרפובליקנים, כיום רואים יותר ויותר נציגים של אותה “מסיבת התה” שרצו למועמדות לנשיא והיום נותנים את הטון. הרפובליקנים, שלא מעוניינים להפסיד לטובת הזוים מ”מסיבת התה”, מאמצים את העמדות של מפלגת התה בלי למצמץ, למרות שעמדות רבות של מפלגת התה הן מטומטמות, שקריות או הזויות, והרי לנו דוגמא מצוינת איך וירוס בשם "מסיבת התה" מצליח לדפוק מפלגה מאוד ותיקה (על כך שמה של מפלגת הרפובלינקית: GOP – Grand Old Party).

ניקח לדוגמא את עניין הבריאות: כאן בישראל אתה משלם 5% ממשכורתך דרך ביטוח לאומי כ”מס בריאות”. הסכום עצמו הוא פרופורציונאלי למשכורת, אך לעיתים הוא מראה את העיוות בדרכים מקוריות: כשהייתי שכיר והייתי מרויח משכורת נאה, הייתי מגיע לדירתי בבני-ברק (כשגרתי שם), ולפני שהייתי נכנס לדירה הייתי לעיתים מסתכל על הבניין והמחשבה שהיתה חולפת בראשי היתה “עם מס הבריאות שאני משלם, אני בעצם מממן את כל דיירי הבניין הזה” (רובם המוחץ היו חרדים שלא עבדו רשמית, אבל בהחלט עבדו בשחור, בלי לשלם שקל מס). למרות זאת, עם כל התחלואים שיש למס זה, אתה יכול לקבל שרותי בריאות כלשהם בתשלום סמלי לקופת החולים שאתה רשום בה, ואם תאושפז, ברוב המקרים הקופה תכסה את עלות האשפוז, גם אם הינך מובטל.

בארה”ב לעומת זאת, עד להכנסת ה-Obamacare מצבך היה בעייתי. אם לדוגמא היית שכיר, המעסיק שלך היה קשור לחברות שנותנות שרותי בריאות, הוא היה משלם עליך ואתה היית מקבל שרותי בריאות מסויימים, אולם לחברות ביטוח היו תנאים קשים לקבל טיפולים שונים, וכך אם היה לך מצב בריאותי בעייתי והיית מעוניין להיכנס לביטוח בריאות כלשהו, החברות היו מונעות ממך. יותר גרוע – אם היית מובטל והיית צריך דחוף אשפוז וניתוחים, היית מקבל את הטיפול הכי בסיסי ועל הניתוח היית צריך לשלם עשרות אלפי דולרים. אין? בעיה שלך. החוצה.

מפלגת התה רוצה להחזיר את המצב טרום תיקון החוק לשרותי הבריאות, כלומר שאם אין לך כסף או אינך עובד, אז אתה טיפש או מטומטם ולפיכך עליך לסבול. המפלגה הרפובליקנית כמובן לא יכולה לקחת ולבטל את החוק מבלי להרגיז מצביעים רבים ולכן הם מנסים “טריק עוקף” – אתה תקבל שוברים (Vouchers) כדי ללכת לרופא. מה עם חברות הביטוח שיחליטו שבמקרה והלקוח מגיש שובר הוא יקבל פחות ממינימום טיפול? זה לא ממש מעניין. מה עם חולים מבוגרים, קשישים ונכים? שיסתדרו עם השוברים. החזקים שורדים. החלשים.. גש לצוק הקרוב למקום מגוריך ותמדוד כמה זמן אתה קופץ מלמעלה.

כשזה מגיע למיסים, המפלגה הרפובליקנית שונה מהותית מהמפלגה הדמוקרטית. הרפובליקנים רוצים תקציב של 5 טריליון דולר שישמש כקיצוץ מסים לסקטור העליון, הסקטור שיודע להסתדר מעולה גם בלי הקיצוץ מסים. הקיצוץ הזה ישפיע על 5% מהאוכלוסיה, למיליונרים ולמיליארדרים. השאר שמרוויחים הרבה פחות ממליון? לא אקטואלי בשבילהם. הם ימשיכו לשלם והעשירים יקבלו קיצוץ מסים.

היום פורסם וידאו קליפ של מיט רומני שמדבר על כך ש-47% מתושבי ארה”ב יצביעו לאובמה כי הם רוצים ש”הממשלה תממן להם את הכל”. זה כמובן שקר גס, ואותם 47% בהחלט משלמים מסים, אבל רומני מכוון ללבנים ועשירים. הנה הקליפ:

מיט רומני מדבר על 47% אמריקאים “אוכלי חינם”

כולם התפלאו על “פליטת הפה” של רומני, אבל אין על מה להתפלא. רומני הכריז עוד בעבר שלא אכפת לו מהעניים כלל וכלל, מצידו שהם ימותו, זה לא ישנה לו במאומה.

המפלגה הרפובליקנית, בהשפעת ה-Tea Party מעוניינת לחזור אחורה לתקופה של הרפובליקנים, לתת ל”כוחות השוק” לעשות את שלהם, למרות שכוחות השוק במקרים רבים כלל לא מעוניינים להתייחס לאזרחים. כמה פעמים ראינו חברות דורסות לקוחות ואזרחים, עושקות את הציבור? מה היה לנו בנפילת השוק ב-2008? אותם “כוחות שוק” שרבים היללו אותם, פתאום רוצים כספים מהממשלה או שהם יפלו. מה קרה? ככה זה שאין רגולציה ואין אף אחד שמשגיח על אותם כוחות שוק, והאפקט הורגש בכל רחבי ארה”ב ושאר העולם. אצלנו שיקרו לציבור וציינו שאנחנו “נס כלכלי”. מדוע זה שקר? כי עתה ביבי ושטייניץ צריכים לחתוך 13 מיליארד שקל. השקר של “נס כלכלי” נחשף.

כך, אנחנו רואים בארה”ב מצב שמפלגה שלמה משקשקת במכנסיים בגלל “מסיבת התה”, ומה שגורם לרפובליקנים לאבד את הראש ולהכניס טריקים חדשים כמו ביטול אפשרות להצביע לקשישים שאין להם תעודה ממשלתית (רשיון נהיגה, דרכון), ועוד. בסידרה המעולה The Newsroom דיברו על מפלגת התה וההשפעה על הרפובליקנים במשך מספר פרקים. מישהו הכין קליפ מסכם, הנה הוא לפניכם:

חדר החדשות

ואיך זה מתקשר לישראל? אצלנו אין “מסיבת תה”, אצלנו יש מפלגות דתיות וחרדיות שאף אחד לא עוצר אותן. יש כמובן כל מיני מפלגות דתיות וימניות עם אג’נדות שונות, אולם אם נסתכל על מפלגות כמו ש”ס והמפלגות החרדיות (אגודת ישראל וכו’) נראה ששיטת הממשל שלנו נאכלת דווקא ע”י אלו שכלל לא מכירים בדמוקרטיה אלא מאמינים בתיאוקרטיה או שלטון של רב יחיד (לדוגמא: ש”ס והרב עובדיה יוסף שקובע הכל, שאר חברי הכנסת משמשים כבובות בלבד). בדמוקרטיה אמיתית לכל אחד יש זכות הצבעה, אולם שום דמוקרטיה לא יכולה לחיות לאורך זמן כאשר ציבור שהולך וגדל במהירות, שלא משרת ולא תורם את חלקו לא בשרות צבאי או אזרחי ולא משלם מסים. בקצב הזה, קוראים יקרים, בעוד 15-20 שנה המדינה שלנו תיהפך לתאוקרטיה.

אני מודה שאינני ימני בדעותיי הפוליטיות, אבל כל אדם, גם אם הוא ימני בדעותיו, מוזמן לחשוב בהגיון על הדבר הבא: מדינת ישראל רוצה לקצץ 14 מיליארד שקל בתקציב הקרוב. הכל כדי שהמדינה תמשיך לעמוד ביעדי גידול (למרות שכבר הממשלה חרגה ב-14 מיליארד מהתקציב. מעניין לאן הלך הכסף, אך זהו נושא לפוסט אחר).

משרד האוצר מכיר רק דרך אחת: קיצוץ במשרדים השונים. הקיצוץ כמובן ישפיע עלינו בצורה מיידית: פחות שרותים, יותר בירוקרטיה, אין אישורים לדברים שונים וכו’. האם זו הדרך היחידה שבה ניתן לקצץ? משרד האוצר טוען “כן”, אני טוען “לאו דווקא”.

אם ניקח לדוגמא את העניין שהכי כואב למשרד האוצר, עניין של כספים חופשיים שמסתובבים ללא מיסוי. משרד האוצר מגייס 600 פקידים חדשים כדי להילחם בתופעה. האם זה יעזור? לא. מדוע לא? כי הבירוקרטיה הישראלית יודעת לדפוק היטב את העצמאי והעסק שמשלם בזמן, ולא יודעת להתמודד עם התחמנים, גם אם תגייס עוד 1000 פקידים. מה ניתן לעשות? פתרון מחשוב. גייסו 100 מתכנתים, תנו להם גישה למאגרי מידע שכבר קיימים היום בממשלה, ותנו למתכנתים לפתח תוכנות Data mining שיודעות להצליב בין מאגרי מידע שונים. כשאני מוציא ל-X חשבונית עם מע”מ, X יגיש את החשבונית כדי להזדכות במע”מ, ואז נותר לחבר את הקצוות. זו דוגמא מאוד פשוטה, וברמה הרבה יותר מורכבת ניתן לעשות פעולות שונות עם אותם מאגרים כדי לעלות על הרמאים ואז לתת לרשויות המס את שלהם בכל הקשור למעצרים, קנסות וכו’. כך משרד האוצר יכול לקבל החזר הרבה יותר גבוה על אותם מתכנתים מאשר 600 פקידים שעדיין לא יודעים להפעיל מחשב בצורה נאותה.

אם יש משהו שהממשלה הנוכחית מצטיינת בו, זו האטימות לציבור. זה לא שייך לימין/שמאל במפה הפוליטית, אלא אטימות פשוטה שכל אחד יכול להבין, דברים כמו:

  • הפיכת המלצות ועדת טרכטנברג לדיור זול לצעירים – החלטה שנהפכה לדיור זול לדתיים וחרדים כאשר הפרמטר הראשי הוא .. הזמן שאתם נשואים (פרמטר שלא קיים בשום מדינה בעולם), וסיוע לדתיים וחרדים הן ברכישת שטח והן בהקמת הבית – באזורים דתיים בלבד (עד כה).
  • הוספת מע”מ דווקא לפני החגים, הזמן שבו אזרחי ישראל מוציאים הרבה יותר כספים.
  • אי שימוש בסוגיית הרווחים כלואים כדי לשפר את מצבה הפיננסי של מדינת ישראל שצריכה לקצץ בתקציב. נראה כי שטייניץ מעדיף לתת הנחות מפליגות לחברות שכבר קיימות בארץ, אך שוכח את מצב הקופה. מדוע הן אינן משלמות את מלוא המס? הרי הם לא יברחו אם הם יצטרכו לשלם 10% מס. הם כבר מכירים את מקלטי המס הידועים ובכל זאת מתוך ידיעה על כמות המס שהם יצטרכו לשלם – הם הקימו פה מרכזים.
  • סיום בעיית אי הגיוס של חרדים ומציאת פתרון שיאפשר להם לעבוד בצורה ישרה והוגנת כך שיוכלו ללמוד, להרוויח ולשלם מסים כמוך וכמוני.

לסיכום: “מסיבת התה” הפכה את הפוליטיקה האמריקאית ליותר ויותר הזויה. כאן בישראל עדיין אין לנו דבר כזה (להוציא את פייגלין בליכוד), אבל המפלגה השולטת בישראל מתנתקת יותר ויותר מהאזרחים ומתחילה להיות כמו “מסיבת התה” שכבר מנותקת ממחצית האזרחים האמריקאית.

האם אנחנו נתעורר לשנות את המצב?

שלום למר יאיר לפיד

גם אני קראתי בוואלה וב-YNET את הדברים שלפיד אמר בועידת העסקים לפני זמן קצר (לצערי פספסתי את השידור החי, יש למישהו לינק לוידאו?), והחלטתי לענות לו. האם הוא יקרא את הטקסט ויגיב? קשה לי להאמין, אבל אולי “Team Lapid” כן יקראו ויגיבו, לכו תדעו…

ברשותכם, אגיב בצורה החביבה עליי, בנקודות:

  • ליאיר לפיד נמאס מש”ס ש”מסובבת את המדינה על האצבע”. הוא לא היחיד שנמאס לו מזה, לרוב האנשים נמאס לו מזה, אבל יאיר היקר שוכח שאם המפלגה שלו תיבחר ויהיה לה מספיק מנדטים, הם גם … יסובבו אותנו על האצבע. מדוע? כי ש”ס עושה מה שכל מפלגה שנבחרת ע”י הבוחרים שלה עושה – מטיבה עם בוחריה. אותו שס”ניק שכמובן לא יבחר ביאיר לפיד, יאמר בדיוק את הנקודה הזו, כי מבחינתו ברגע שלפיד עולה, כל מה שש”ס עבדה עליו – ימחק.
  • לימודי ליבה בכל בתי הספר – מסכים בהחלט, אבל כנראה שיאיר לא מכיר את הטריקים שאותם אנשי ישיבות עושים: לימודי ליבה? בכיף! ב-4 בצהרים, כשלתלמידים אין שום ראש ללמוד, ומי שמלמד אותם הוא דפ”ר שמשוואה עם 3 נעלמים זה מושג עלום בשבילו. הייתי שם בצעירותי. זה לא הטריק היחיד שהם יעשו לו ובשביל להרכיב ממשלה, תצטרך מפלגה גדולה או 2 קטנות, מה שמביא אותי ל…
  • שינוי השיטה? אוקיי, כולי אוזן! הבה נראה את המפה כיום: יש את הימין שמבחינתו שיחנקו הפלסטינים היכן שהם נמצאים והם לא יקבלו אפילו אבן אחת בתור החזרת שטחים, ויש את השמאל שמסתכל על המתנחלים כאויבי העם ושרוצה בכל מאודו להחזיר את שטחי 67 לפלסטינים ולחתום על “הסכם שלום” כלשהו, משהו. מה יש באמצע? (אם עדיין יהיה בבחירות הבאות) מפלגת האופורטוניסטים “קקדימהקדימה” עם ראש מפלגה שלא יודעת להחליט על כלום ומצליחה לעשות פאדיחות על ימין ועל שמאל. אז בשביל שהשיטה תשתנה, יאיר לפיד יצטרך רוב ענק שיעקוף את המנדטים של הליכוד וקדימה (ואולי העבודה). אני לא מכיר שום אסטרטג בחירות שיכול להביא ליאיר לפיד נצחון כזה, מה שמחזיר אותנו לכך שהשיטה לא תשתנה, לפחות עד שלא נראה שיטה חדש עם “מיפרט” ועל מה מדובר.
  • טייקונים וכו’ – נכון, הטייקונים קיבלו בלי שום בעיה מקרנות הפנסיה כספים רבים וכשהיה צריך להחזיר, הם ביקשו (וקיבלו) תספורות בלי הרבה בעיות, אבל דברים דווקא משתפרים בנושא זה תודות להצעת החוק של ח”כ זהבה גלאון (מרצ) ויצחק וקנין (ש”ס).

 

אני יכול להמשיך עוד ועוד, אבל אני חושב שהבהרתי את עצמי.

אדון לפיד, יש פתגם באנגלית “You never have a second chance to make a first impression” ולצערי בהופעה הראשונה שלך (השקת הקמפיין שלך?) היום, פספסת. כולנו מודעים לבעיות הכואבות שיש במדינה, בין אם זה חרדים “על גב” מעמד הביניים (חלקית נכון, לא ניכנס לזה כרגע), לימודי ליבה, גיוס, טייקונים, רכישת דירה וכו’. כל ישראלי שמוציא את האף החוצה מחלונו יכול לדקלם את הנושאים האלו מתוך שינה.

מה שלא קיבלנו ממך יאיר לפיד – זה תשובות! אתה מחובר לאנשי תקשורת ומדיה, והם יכולים לספר לך משהו פשוט: לטיזר (Teaser) יש מומנטום אבל הוא מוגבל. עבר המומנטום, זה לא יעניין אף אחד. הטיזר שלך יאיר, עומד לפוג, הציבור מוכן לשמוע אותך – אם תתחיל לתת תשובות! מה אתה רוצה לעשות בנידון? איך התעדוף שלך יהיה? כבר היינו בסרט הזה עם מפלגת שינוי ו-13 המנדטים. מה יצא מזה? מה שיצא עם מפלגת הגמלאים, הווה אומר – כלום.

תרשה לי לתת לך עצה טכנית: יש לך במקרה כמה מאות שקלים פנוים? אני מאמין שכן. קנה לך מצלמה כמו Microsoft Lifecam HD Studio, תסדר קצת תאורה, פתח לך ערוץ ב-Youtube, ותשתף אותנו בבעיות ובפתרונות שאתה מציע.

עד אז, זהבה גלאון תמשיך לאמר מה שאמרה היום וציבור גדול יסכים איתה.

לא מסכים עם יואל אסתרון

יואל אסתרון, מו”ל כלכליסט, פרסום אתמול מאמר על מאיר דגן (ראש “המוסד” לשעבר) ועל הצהרותיו בעיתונות לגבי איראן ולגבי הפלסטינים. בימין כמובן לא אהבו את הצהרותיו של דגן, ובשמאל הפכו את מאיר דגן ליקיר האומה, כפי שניתן היה לראות בהפגנה (כן, עוד הפגנה) של השמאל במוצ”ש האחרון.

על מה נהפך מאיר דגן ליקיר השמאל? לא כל כך לגבי דבריו על איראן, אלא יותר על דבריו לגבי הפלסטינים, וספציפית לגבי היוזמה הסעודית. לטענת דגן, ישראל צריכה לקחת את היוזמה הסעודית ב-2 ידיים ולסגור הסכם כמה שיותר מהר עם הפלסטינים.

אני רוצה לספר פה סיפור אישי קטן: כשנתיים לפני שפתחתי את העסק שלי, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לתפוס משקיע ולהקים “CDN מזרח תיכוני” עם קווים, שרתים בכל מדינה וכו’. אחרי הכל, עם CDN טוב כולם יכולים להרוויח..

השקעתי מספר שבועות בלמצוא ספקי אחסון במדינות שונות כמו דובאי, כווית, ירדן, מצרים וגם בלבנון, וביררתי מי האנשים שמקבלים שם החלטות ואת כתובות המייל שלהם. שלחתי להם מייל פשוט: לו היה הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, האם היית מסכים שעסק ישראלי כמו “חץ ביז” ישים אצלך שרת 3U לשם CDN וישכור רוחב פס?

בסופו של דבר, אחרי מספר שבועות הגיעו מחלק גדול מהנמענים אימיילים עם תשובות (חלק כמובן לא ענו). כמה לדעתכם הסכימו ש”חץ ביז” ישכור מקום לשים ברזל? התשובה פשוטה: אפילו לא ספק אחד. על מנת לוודא את העניין, שלחתי שוב לאותם אלו שענו מייל עם הבהרה שמדובר על כך שהמצב יתקיים רק לאחר שהפלסטינים יעשו שלום עם ישראל. התשובות היו אותן תשובות למעט 2 ספקים שרמזו שאם אפתח חברה בקפריסין ללא זיהוי ישראלי כלשהו (כמו שם העסק), אז יש על מה לדבר, אבל כעסק ישראלי – אין מצב.

נחזור ליוזמה הסעודית: היוזמה, בקצרה, מדברת על כך שאם ישראל תסכים להחזיר את שטחי 67 ותסכים לתנאים הפלסטיניים (מזרח ירושלים, פליטים וכו’), כל המדינות הערביות יכירו בה. חוץ מהעובדה הפשוטה שלסעודיה אין שום אפשרות להכריח מדינות להכיר בישראל, יהיה כדאי לזכור שגם הליגה הערבית המליצה כל מיני המלצות בעבר לחבריה שלא יושמו. ישיבות הליגה נהפכו למקום בו קדאפי "יורד" על נציגי כל מיני מדינות, אסד עוקץ את אבו מאזן על "ההתנגדות", ובקיצור הליגה הזו היא מקום נחמד למנהיגים להיפגש, אבל מכאן ועד לחשוב שיש לאותה ליגה "שיניים" – המרחק רב (זוכרים את החרם על ישראל? רוב המדינות הערביות מצאו דרכים לעקוף את אותה החלטה).

היוזמה, כפי שאפשר לראות בלינק, היא מ-2002, ושום ממשלה, ימנית, מרכז או שמאל – לא תאשר יוזמה שמדברת על החלטה 194 (שזו אפילו לא החלטה, זו המלצה שתלויה בצדדים) לקלוט כמות מאסיבית של פליטים, ובוודאי ששום ממשלה לא תסכים לשחרר את כל האסירים הפלסטיניים (כולל רוצחים, אנסים, מחבלים וכו’).

האם יש לדגן איזה חומר מרעיש שהגיע ל”מוסד” דרך צינור כלשהו שהופך את היוזמה הסעודית ליותר רלוונטית? אם כן, אני בטוח שמר דגן יוכל להציג אותו בפורום השביעיה לדוגמא. אחרי הכל, יש להם את הסיווג לקבל דברים סודיים כאלו (אם הם קיימים). אני מניח שאין חומר כזה, אחרת זה היה דולף בצורה כזו או אחרת.

אבל גם אם היתה היוזמה הזו רלוונטית, היא חסרה חלק מהותי, בדיוק כמו שכל ההצעות של הפלסטינים חסרות את אותו חלק מהותי: הצהרה על סיום התביעות של הפלסטינים, במידה ונגיע להסכם שלום. הפלסטינים, אחרי הכל, רוצים הסכם אחד, הסכם קבע, בלי חלוקה ל”פעימות”, בלי הסדרי ביניים. אז מצד אחד הם רוצים הסכם כולל, אבל מצד שני הם לא מוכנים להצהיר שבמסגרת ההסכם, הם מסיימים את כל תביעותיהם.

עצוב לראות שגם דגן, וגם בשמאל לא מסתכלים על נקודה קריטית זו. הרי ללא הצהרה כזו, הפלסטינים בעצם רומזים כי לאחר החזרת שטחים וחתימת ההסכם, הם יבואו בעתיד בדרישות נוספות. שיטת הסלמי בפעולה.

אולי, אולי פעם אחת באמת יקשיבו ישירות לפלסטינים מה הם אומרים ומה הם לא אומרים?

טקס לזכרו של רבין–ופוליטיקה מכוערת

ראיתי חלק מהעצרת לזכרו של יצחק רבין ז"ל, את המוני המשתתפים שהגיעו לכיכר רבין בשביל לחלוק כבוד למנהיג שנרצח ע"י יגאל עמיר, וראיתי איך טקס שאמור להיות במקור טקס ממלכתי, טקס שבא לתת כבוד למנהיג דגול, הופך למפגן שמאל נטו עם כל הסממנים: דגלים ושלטים של מרצ, שלום עכשיו, עבודה ועוד.

מילא השילוט, אבל אז הגיע הנאום של יונתן בן ארצי, נכדו של יצחק רבין, וזה היה נאום קלאסי של האשמות נטו והאשמת הממשלה הנוכחית בכך שאין שלום עם הפלסטינים. ב-YNET אטילה שומפלבי סיקר את את האספקט הפוליטי מדיני והוא כתב את הדברים בצורה הכי מפורשת: זו היתה "יריית הפתיחה" של יונתן בן יצחקי להצטרפותו ל"שמאל הלאומי" עם נאום פוליטי לגמרי.

האם זהו טקס שאמור לציין את מורשת רבין? זו מורשת רבין? נאום שמאשים את ביבי וממשלת הימין הנוכחית? רבין, אחרי הכל, ידע להיות ממלכתי כשהיה צריך.

אבל הדבר שעיצבן אותי הכי הרבה בנאומו של בן ארצי היה הלעיסה החוזרת של ההאשמות, כאילו לא עברו 15 שנה מאותו רצח נורא. שוב מאשימים את ביבי, שוב מאשימים את הימין שרק בגללם אין שלום. ברק ניסה להביא שלום? ניסה. אולמרט ניסה? ניסה. ציפי ליבני ניסתה? ניסתה. מישהו מהם הצליח? לא. הימין הצליח להפיל ממשלת שמאל או מרכז שהיתה על סף חתימת חוזה שלום היסטורי עם הפלסטינים? גם לא.

לו היה רבין חי היום, האם הוא היה מצליח היכן שאחרים כשלו? אני בספק. ברק נתן מה שאף אחד מקודמיו לא היה מוכן לתת, ואולמרט היה מוכן למכור הכל בשביל חוזה שלום, אז מה רבין היה מצליח לשנות שאף אחד אחר לא? 5 שנים לאחר הרצח, כשברק בקמפ דייויד היה מוכן לתת 96% מהשטח, ערפאת סירב. מה אתם חושבים שהיה קורה אם זה לא היה ברק אלא רבין? לא היה שום שוני, אולי היה שינוי לאחר מכן, באינתיפאדה השניה, אבל גם בכך אני בספק אם היה שוני.

הגיע הזמן לקבור את התיאוריה כי אילולא רבין היה נרצח, היינו בשלום עם הפלסטינים. ראשי ממשלות וממשלות שהיו יותר שמאל ממשלת רבין ניסו ולא הצליחו וזו לא דעה, זו עובדה. הפלסטינים מציבים תנאים שאף ממשלה בישראל, ימנית או שמאלית, לא יכולה להסכים להם. אפשר להתווכח ולהתמקח על החזרת שטחים, אבל שמיליון וחצי פלסטינים יעברו דירה מחו"ל לתוך שטח ישראל – אף ממשלה לא תסכים לכך, הואיל ומדובר בצעד התאבדותי למדינה שלנו. מעבר לכך, סירובם המתמשך של הפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית (הכרה בכך מצידם בעצם מבטלת את האפשרות לקבלת נסיגות נוספות מעבר לשטחי 67 וביטול אפשרות הגירה המונית של פלסטינים לישראל) אינו מקדם את תהליך השלום במילימטר.

האם אפשר סוף סוף לקבל טקס לזכרו של יצחק רבין יהיה טקס ממלכתי מבלי להכניס את הפלסטינים / שלום בנאומים?

תוצאות "בחירות" מעניינות ב"בליך"

בבי"ס בליך החליטו לעשות "הצבעה": מה חושבים תלמידי ביה"ס על יחסי ישראל ארה"ב ומה שקורה עם הסכסוך בין שתי המדינות בכל הקשור ליחסים בינינו לארה"ב ובינינו לפלסטינים. לבי"ס הוזמנו שלושה נציגים: ציפי חוטובולי מהליכוד, יוחנן פלסנר מ"קדימה" וניצן הורוביץ ממר"צ. שלושתם נאמו בפני התלמידים, ענו על שאלות ולבסוף התלמידים הצביעו במחשב על עמדתם (בדרך קרה נס: מערכת המחשב לא קרסה, בניגוד לבכירות של מפלגת העבודה לדוגמא).

אי אפשר כמובן להשוות את תוצאות הבחירות לתוצאות כמו מדגמים אחרים. במדגמים אחרים בודקים גם אם הבוחרים מצביעים גם למפלגות אחרות ולאיזה מפלגות, וכאן ניתנו רק שלוש אופציות: ימין, מרכז, שמאל.

התוצאות הסופיות קצת היממו את ההנהלה: 44% לימין, 43% למרכז ו-14% לשמאל.

התוצאות האלו מראות מס' דברים מעניינים:

  • ביה"ס הנ"ל והאוכלוסיה הלומדת בו בד"כ לא נחשבת כ"מעוז ימין". עצם העובדה שתלמידים שאינם נחשבים כ"ימניים" בוחרים בכמות כזו גדולה לימין, מראה בעצם שיש כאן סחף עצום ימינה. בבי"ס זה ב"בחירות" קודמות לפני מס' שנים השמאל קיבל רוב מאוד גדול ואילו עתה הימין גורף את הקולות.
  • ההבדל בין הימין למרכז הוא הבדל קטן מבחינה מספרית, אבל הוא בעצם מראה משהו אחד לשמאל: קדימה בעצם "הרגה" את השמאל, שקיבל בעצם רק 14% מהקולות.
  • מכיוון שלא היו במקרה זה "בחירות" עם כל ספקטום המפלגות (כלומר לא היתה כאן כוונה לחבר בין מרכז לשמאל), אז התוצאה מראה לממשלת נתניהו שהתלמידים תומכים בו. זה דבר שאמור להדאיג את קדימה.
  • הצעירים ניזונים ממידע בתקשורת און-ליין, הווה אומר אתרי חדשות: YNET, וואלה ואחרים, והאתרים האלו במקרים רבים מציגים "חדשות" מוטות שמאלה (במיוחד "וואלה") ובכל זאת הם עדיין מצביעים בתוצאות אלו, כלומר הם לא מושפעים כל כך מהאג'נדה השמאלנית שנמצאת באתרים אלו. זו נקודה בהחלט מעניינת וראוי שעיתונאים באתרים אלו ישימו לב לכך.
  • לעניות דעתי, בשמאל ובמרכז צריכים להקים צוותי חשיבה כדי להבין מדוע תלמידים שאינם ממגזרים חלשי הכנסה ויכולת מצביעים כמו שהצביעו לימין. מדוע אותם תלמידים שעמדות שמאליות אינן זרות להם מעדיפים להתעלם מהשמאל, או בעברית פשוטה: בשמאל צריכים לחשוב "איפה טעינו?". נכון, כאן זה רק "בחירות" פיקטיביות של בי"ס, אך במציאות אם מחר יקרו בחירות, ארד ושות' יחזרו על אותם תרגילים ושוב "ימחקו" את השמאל.
  • חבל מאוד שניצן הורוביץ מטעה את התלמידים: כשמפלגת העבודה היתה בשלטון, דובר על כך שהמקומות הקדושים בירושלים (העיר העתיקה, הכותל) יהיו תחת שליטה בינלאומית ולא בידי שליטה ישראלית, וכמו כן הפלסטינים תמיד הצהירו שהם רוצים את מזרח ירושלים, כולל החלק הריבוני בירושלים עצמה, לא רק הכפרים הצמודים לה.

אין לי ספק שתוצאות אלו יגרמו להרמת גבה או שניים במפלגות שונות וסביר להניח שמחר או מחרתיים הן תישכחנה, אבל בשמאל ובמרכז צריכים לעשות שיעורי בית ולהבין מדוע תלמידים בבי"ס כמו "בליך" נוטים ימינה במספרים גדולים.

הפלסטינים ואנחנו .. לקראת אינתיפאדה נוספת?

כל זוג הורים מכיר בוודאי את הסיטואציה הבאה: הילד הקטן מתפרע, משתולל, בוכה, וההורים מבטיחים לו שבפעם הבאה שהם יקנו צעצועים, הם יקנו לו צעצוע גדול, משוכלל, עם מנורות, ממש יפה, שעושה כל מיני צלילים, ונוסע. דמיונו של הילד הקטן מתחיל לעבוד שעות נוספות והילד נרגע. לאחר זמן מה מגיעים לחנות הצעצועים הגדולה, אך אבוי, הצעצוע שהייתם בטוחים שיש ורציתם לרכוש לילד נגמר, והוא לא מוכן לשמוע על צעצוע אחר. בסופו של דבר מצליחים לשכנע אותו על משהו אחר, אבל אחרי שלהורים צצו שערות לבנות..

שכנינו הפלסטינים לוקים באותה התנהגות לעיתים, אם כי, חייבים לציין, לא תמיד באשמתם. עוד ב-2000 ברק הבטיח לערפאת 90 ומשהו אחוז מהשטחים כולל מזרח ירושלים, אולם לצערו של ברק והשמאל (ולשמחתם של אחרים) ערפאת לקה ב”תסביך מוחמד” (כפי ששלמה בן עמי סיפר) וראה את עצמו כממשיך הנביא האיסלמי ובסופו של דבר דחה את ההצעה, מה שהביא לאינתיפאדה חדשה (יש הטוענים כי הסיבה הראשית לאינתיפאדה זו היא עליית שרון להר הבית, הדעות חלוקות). נעבור 6 שנים קדימה ל-2006, ואולמרט יחד עם ציפי לבני מחליטים לפתוח בהסכמי קבע ומעלים את ירושלים (או ליתר דיוק: מזרח ירושלים) על שולחן המו”מ. הפלסטינים, שמקבלים את הרושם מהצד הישראלי, (בגיבוי האירופאים, הרוסים, הצרפתים והאמריקאים שהעניין רק נתון למחלוקות טכניות שניתן לגשר עליהן) שהשטח הולך להיות שלהם (למרות שעד מלחמת ששת הימים הוא היה חלק מהחזית הירדנית, ולא של הפלסטינים בכלל שלא היו קיימים כ”עם”).

חלפו עוד מס’ שנים, הגענו ל-2009 וממשלה חדשה קמה בישראל, ממשלת ימין עם רבע מפלגת העבודה כ”עלה תאנה” מסכן, והממשלה הזו לא מוכנה לשמוע כלל וכלל על ההסכמים שציפי ליבני רצתה להעביר (ולא נחתמו). הממשלה הנוכחית רוצה קודם כל הכרה מהצד הפלסטיני שמדינת ישראל היא מדינת היהודים. לכאורה זה נשמע צעד טריויאלי, הרי כולם יודעים שמדינת ישראל היא מדינת היהודים, אז מה הבעיה שהפלסטינים יצהירו דבר כזה פשוט? הסיבה לכך די פשוטה וידועה ל-2 הצדדים: ברגע שהפלסטינים מצהירים את ההצהרה הזו לא תהיה להם שום אפשרות לחזור על הטריק של לבקש את שטחי 67 רק בגירסה של “חלק” משטחי 48, שלא לדבר על כך שישראל לא תהיה חייבת להם אגורה שחוקה אם הם יצהירו זאת, ולקינוח: ברגע שהם יצהירו זאת, לא תהיה שום זכות שיבה (אלא אם הפלסטיני הוא יהודי 🙂 ), אז כמובן הפלסטינים לא מוכנים לשמוע על כך והם החלו לפני מס’ חודשים להקשיח עוד יותר עמדות ולדרוש את פירוק כל ההתנחלויות “עד המסמר האחרון” כפי שהצהיר יאסר עבד ראבו באחד הראיונות שנתן לאחרונה.

הפלסטינים מקבלים היום יותר מתמיד גב מארה”ב ומהנשיא אובמה, שקרא תחת כל מיקרופון רענן לישראל להפסיק מיד את הבניה בשטחים ללא חריגה. האם הצהיר אובמה דברים ברוח זו גם לגבי הפלסטינים? לא. האם הוא אמר משהו על כל ההסטה שלומדים התלמידים הפלסטינים? מאומה. הפרות הסכמים קודמים? נאדה. הוא דורש מישראל וזהו. כשמישהו כבר העיר לו על כך שהוא יותר מדי דורש ודורש רק מהצד הישראלי, “נזכר” אובמה להצהיר שגם הצד הפלסטיני צריך לעמוד בהבטחותיו ו.. זהו. שום דרישה ספציפית מהפלסטינים, שום כלום..

לאזורנו נשלח השליח ג’ורג מיטשל שאמור לתווך בין הישראלים לפלסטינים לארה”ב להשיג הסכמי קבע. הישראלים, מלומדי שליחים למיניהם, העברנו לו כמה שיעורים ב”ש-מ-ע-נ-ו את הדרישות שלך, אבל…”, וגם שכנינו הפלסטינים האכילו אותו לא מעט מרורים. כמה אכל מרורים? לפי השמועות, הוא חושב בסוף השנה להתפטר מהשליחות הזו ובמקומו אמור להגיע לכאן אחד שכבר היה בסרט הזה. קבלו את דניס רוס.

עד פה כל ההיסטוריה על רבע רגל אחת, השבוע חלו התפתחויות מעניינות. כנס פת”ח שבו השתתפו 2000 צירים החל בהכרזה של אבו מאזן כי עניין המאבקים הכוחניים חזר לאופנה וכמובן צירף איום שאם לא נעשה עכשיו הסכם שלום שבו יקבלו הפלסטינים את מזרח ירושלים + שטחי 67, אז אנחנו הם יתחילו באינתיפאדה שלישית. תנחשו לאן יופנו אותם רובים שרק בזמן האחרון הרש”פ קיבלו? אלינו. אחלה טקטיקה, לא?

אבל מכאן והלאה, החליטה ההנהגה הפלסטינית להחליק על הראש, ולהאשים את ישראל ב..חיסול ערפאת. כמובן, כמיטב הטמטום הפלסטיני, קודם כל הצביעו כל הצירים על ההחלטה כי אנחנו חיסלנו את ערפאת (למרות שאין לכך שום תימוכין והנושא נחקר לעייפה ע”י מס’ גורמים בלתי תלוים ולא הוכח מאומה). לא המחלה שהיתה בגופו (שנראתה באופן חשוד מאוד מזכירה .. איידס, כפי הנראה היו”ר היה נושך כריות) אלא אנחנו, ואז הם החליטו שהם מקימים “ועדת חקירה” על כך, כלומר קודם מוציאים החלטה סופית שאנחנו עשינו זאת, ואז מקימים ועדת חקירה.. מי אמר שהפלסטינים לא מטומטמים? כמובן שההחלטה הזו הצליחה להרגיז כמה בממשלה שלנו שהסבירו יפה כי עם החלטות אלו, אין על מה לדבר על שום הסכם. השליח האמריקאי מוזמן לקפל הפקלאות..

לסיכום: האם אנחנו עומדים ערב אינתיפאדה שלישית? אולי. מי אשם בכך? המון גורמים תרמו לכך, אבל את האצבע אפשר לכוון לכיוון השמאל ובמיוחד “קדימה”, שנתן לפלסטינים את התחושה שאו טו טו הכל שלהם מבלי בכלל לקחת בחשבון מה העם רוצה, וכשנתנו לעם להצב
יע בקלפיות, התוצאה היתה הפוכה ממה שאולמרט רצה: פתאום העם רוצה דווקא ימין, לא “מרכז” פיקטיבי פרי עמלו של ארד ושות’ אלא דווקא ימין, והימין הצהיר לכל אורך הדרך: שכחו מניתוק מזרח ירושלים, ושום הסכם ש”קדימה” רצתה להעביר לפלסטינים לא יחתם אלא ידון מחדש לפי אמות מידה ימניות. רם עמנואל (מנכ”ל משרד הנשיא בארה”ב) החליט כי בקדנציה זו של הממשל האמריקאי כל העניין יסגר, ואני יכול להבטיח לו שאם העניין יסגר בקדנציה זו, יצמחו לי כנפיים בגב. אף אחד בממשלה זו לא מוכן ללכת לפי התכתיבים האמריקאיים ושאר מדינות שמתעלמות מהממשלה הישראלית.

גב’ לבני: תלמדי מהי “סחטנות”

גב’ לבני רצה לתקשורת בהתבכיינות (טיפוסית) על כך ש”נמאס לי מהסחטנות”.

נראה לי שגב’ לבני מאוד מושפעת מ”פורום החווה” שהריץ אותה בפריימריז של “קדימה” לראשות הממשלה וכשהיא היתה צריכה לעשות מו”מ להרכבת קואליציה, היא נכשלה כבר במבחן הראשון שלה, מבחן שאותו עברו אהוד ברק, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו, שמעון פרס, יצחק רבין, אריק שרון ואחרים שהנהיגו את המדינה בקלות יחסית.

הם עברו, היא נכשלה והתירוץ שלה? “נמאס לי מסחטנות”. בהתחלה זה היה כלפי מפלגות כמו מפלגת העבודה, יהדות התורה ואחרים, אבל בסוף היא התמקדה על ש”ס ש”סחטו אותה”.

גב’ לבני, צר לי, אבל אלו כללי המשחק: המפלגה המעוניינת להיכנס לקואליציה מציגה תנאים שונים שברצונה שימולאו על מנת שאותה מפלגה תיכנס. במידה והתנאים אינם מוסכמים, המפלגה לא נכנסת.

אם מחר אני אלך לראיון עבודה ואבקש X אלפי דולרים משכורת + רכב + הוצאות אחרות, המנהל שיראיין אותי יכול אוטומטית לסרב לקבל אותי לעבודה, או שהוא יכול להיכנס איתי למו”מ ולשכנע אותי לרדת מדרישותיי אלו לסכום יותר נמוך במגוון תירוצים ותמורת אי אלו דברים (אופציות לדוגמא). האם באיזה שהוא מקום אני “סוחט” את המראיין אותי? לא, אני פשוט מציג את התנאים שלי והמנהל יושב מול המספרים שלו ובסוף מחליטים: או שאני מתקבל לעבודה, או שהוא יאחל לי בהצלחה ואצטרך לנסות את מזלי במקום אחר. שום סחיטה.

כנ”ל לגבי ש”ס ומפלגות אחרות: ש”ס הציבה את התנאי שלבני תכריז על כך שירושלים לא תחולק ושקיצבאות משפחות ברוכות ילדים יעודכנו. אלו היו התנאים. מה עשו נציגי לבני? התחילו להתפלפל עם מספרים ולהציג את ש”ס כדורשת “מיליארד וחצי”, רק ש”שכחו” לציין שאותם “מיליארד וחצי” הם בעצם סכומים שאושרו וניתנו בעבר + מה שהוסכם בהסכמים קואליציוניים קודמים עם אולמרט. המספרים בתכל’ס הרבה יותר נמוכים (בסביבות ה-200 מיליון שמתפרסים על כל המשפחות ברוכות ילדים בארץ ללא קשר אם הם הצביעו לש”ס או לא, וזה כולל משפחות ערביות, אגב).

סחטנות, לפי חוק העונשין, סעיף 427 ו-428 בחוק היא:

427. סחיטה בכוח (ח/11) (תשל"ג)
(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים (תיקון: תש"ם)
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

לא נראה לי שזה מה שבוצע כאן 🙂

שנה טובה

בזמן כתיבת שורות אלו מסתיימת לה עוד שנה עברית. לחלק מהאנשים שמסכמים את השנה, השנה היתה מוצלחת מאין כמוה, כאשר לחלק אחר השנה היתה מחורבנת מאין כמוה. הרוב נמצאים באמצע. יום עסל יום בסל כפי שאומר הפתגם הערבי.

אין ספק שהשנה היו הרבה תהפוכות ומהפיכות מבחינות רבות. מי שמציץ בחדשות הכלכליות (וגם לא הכלכליות) בוודאי התוודע לשנה השחורה ביותר מבחינת הכלכלה הגלובאלית ובראשם כלכלת ארה"ב, ששם הגיע המצב שבנקים ענקיים נופלים כמו מגדל קלפים ונמכרים במחירים של מיליארדים בודדים. רק היום נפל עוד בנק משכנתאות בריטי ואלפי עובדים יצטרכו לחפש לעצמם עבודה חדשה בתקופת שפל רצינית זו.

מהבחינה הפוליטית המצב כאן נהיה יותר גרוע. ראש הממשלה שנחשד בעברות שונות החליט סוף סוף לעשות את הצעד הנכון ולהתפטר, אבל מה? את ראש הממשלה הבאה בחרו מתפקדי "קדימה"! אני בהחלט יכול להבין את העניין של לבחור ראש למפלגה, אבל לבחור ראש ממשלה ולהקים קואליציה חדשה מבלי לשתף את העם? סליחה, איפה הדמוקרטיה? מדוע לא עושים בחירות מחדש? שאלה מצויינת. איפה העיתונות ה"נושכת" שתבקר את הנושא ותשאל את השרים והחכ"ים שאלות נוקבות? נעלמה. מדוע נעלמה? כי ככה יש סיכוי יותר גדול שהשמאל יקבע דברים ללא צורך בבחירות ובאפשרות לתת לעם לאמר את דברו. אחרי הכל, כל בר דעת שקורא סקרים ורואה גרפים, יכול להבין בנקל כי אם היו היום בחירות, השמאל היה יכול לאמר קדיש. אז מה עושים? פשוט "עוקפים" את עניין הבחירות, התקשורת (מי אמר שהתקשורת שמאלנית?) שותקת, וככה תהיה לנו ממשלה עם שפנה בראשה.

כשהצרות מגיעות "בצרורות", ממליצים אנשים מקצוע רבים לקחת צעד אחורה ולבחון את הדברים מחדש, אז הייתי רוצה לקחת את העצה הזו ולאחל לכולם שנה טובה עם כמה דברים:

  • שנה של איחוד: אנחנו אחים, אבל אנחנו מסוכסכים אחד עם השנים בצורה נוראית, ואוייבנו מבחוץ מחייכים ונהנים. אולי הגיע הזמן במקום לשבת עם הפלסטינאים על כל מיני הסכמים, לשבת עם עצמנו, ימין עם שמאל, להוריד את כל ענייני הפנטזיות, ולהסתכל על ההיסטוריה ועל העובדות? האם לא הגיע הזמן שנלמד מהעבר מבלי לנסות לחשוב על הפלסטינאים כל 3 שניות? יש לשמאל טיעונים ויש לימין טיעונים ולכל אחד יש דברים לאמר. במקום לאטום את האוזניים, אולי הגיע הזמן להקשיב אחד לשני בלי דעות קדומות? כאחד – אנו חזקים. כפיצול, אנחנו חלשים. חשוב לזכור זאת.
  • שנה של שגשוג: המשבר הגלובאלי עוד לא הגיע לפתחנו. אולי הגיע הזמן שממשלתנו, ובמיוחד משרד האוצר, יהיה יותר נגיש לעם במתן עצות כלכליות בלתי מוטות לכאן או לכאן?מה אדם אמור לעשות בכדי שלא יגיע למצב כמו עמיתו האמריקאי להפסד כספים ענק? האם המדינה מגבה את החסכונות של האנשים במקרה שבנק כאן יפול?
  • שנה של השקעות: תקציב משרד האוצר עדיין לא משקף השקעות משמעותיות בדרום הארץ ובצפונה. כלום לא הגיע הזמן להשקעה מאסיבית? אנשים מחפשים עבודות וחברות מחפשות השקעות בגיבוי המדינה. מדוע לא עושים כלום בנידון? אולי השנה סוף סוף יתחילו להשקיע בפיתוח תשתיות מאסיביות באזורים אלו?

שנה טובה לכל הקוראים.
חץ בן חמו