לפני מספר ימים קראתי לגבי כל התהליך של עובדי פלאפון ובקשתם שההסתדרות תייצג אותם. פלאפון כמובן לא אוהבת את הרעיון, הצדדים כבר הגיעו לבית משפט, ההסתדרות ביקשה מבית המשפט שתפסוק שפלאפון מבזה את בית המשפט עקב שיבוש ההליכים.
עד כאן התהליך הזה די שגרתי: חברות לא ממש אוהבות את הרעיון שההסתדרות או כל גוף חיצוני ייצג את העובדים.
הדבר שדי גרם לי להרים גבה הם מספר עובדים שדווקא מתנגדים להצטרפות לייצוג של ההסתדרות, ופוסט זה מיועד אליהם.
ובכן, עובד פלאפון יקר שמתנגד לייצוג של ההסתדרות, תרשה לי לשתף אותך בתובנות שחוויתי על בשרי כשכיר בחברות גדולות.
כשחברה גדולה נקלעת לקשיים כלכליים, ולא חשוב מאיזה סיבה, בין אם זה מהחלטות מטופשות של ההנהלה (אצלכם לא חסרות דוגמאות כאלו), בין עם זה מתכנון תוכניות גרנדיוזיות ופינטוז על רווחים לא ריאליים ויישום אותה תוכנית בלתי מציאותית – החברה בסופו של דבר מתבקשת לבצע קיצוצים בהוצאות וצעדים אחרים (גביית חובות לא משולמים ועוד).
מהו הצעד הראשון שרוב מוחלט של אותן חברות יעשו? יפטרו עובדים זוטרים עד עובדים בדרגות הביניים. מבחינתם, אם אתה מקבל נניח משכורת של 6000 שקל ברוטו בחודש, אז עם פיטוריך ויחד איתך עוד נניח 299 עובדים (סה”כ 300), אז מדובר בחסכון מוערך של 1.8 מיליון שקל לחודש (קצת יותר כי המעסיק משלם גם מיסים עליך), או 5.4 מיליון שקל ברבעון או 21.6 מיליון שקל בשנה. המספר יהיה נמוך יותר אם החברה תשכור עובדים חדשים, אבל במצגת ובדו”ח של הרבעון הקרוב, המספרים האלו יודגשו כצעד התייעלות וחסכון.
בעברית פשוטה: עזוב לרגע את צג המחשב שאתה מסתכל עליו כרגע, ותסתכל על תג העובד שלך. רואה את המספר שם? כך החברה מסתכלת עליך. כמספר שאפשר לפטר ברגע הראשון שיש צרות. מבחינתם אתה בהחלט בר החלפה/פיטורים, והם בטוחים שהתהליך הזה ייעל תהליכים, למרות שלא ראיתי עד היום אפילו פעם אחת שדבר כזה יעל משהו. אם כבר ההיפך: עדיין כמות העבודה היא אותה כמות ועצם זה שההנהלה שמצפה שאותם עובדים בשכר רעב יעשו אותה יותר טוב בפחות משאבי אנוש – זו פנטזיה ומעניין אותי איזה חומר מעשנים שם בהנהלה.
חברות הסלולר, חברות היי-טק ואחרות עושות תמיד את אותו טריק: רכזת כח האדם תספר לך כמה הם מתייחסים אל העובדים כ”משפחה”, יש “הטבות” ו”מתנות” (ה”מתנה” תרד לך מהתלוש. לא שזה סכום גדול… מסחטת מיץ עולה בערך 10 שקל). ה”משפחתיות” כמובן תעוף מהחלון ברגע שמחליטים לפתר אותך או אותך ואחרים – חשבון הטלפון שקיבלת מהחברה יחסם מיידית, כנ”ל לגבי שם המשתמש/סיסמא בשרתים השונים שהשתמשת בחברה. קיבלת מחשב נייד? מיד להחזיר לחברה! בקיצור – מהרגע שמפטרים אותך מתייחסים אליך כסרח עודף שעדיף שיעוף מהמקום כמה שיותר מהר. לא מחר – עכשיו! הרגע! וכמובן שלא מאמינים לך לכלום, מצרפים אליך איש אבטחה, כי מי יודע – אולי תוציא M16 ותתחיל לרסס את ההנהלה? (אגב, בהנהלה לא יקוצץ ברוב המקרים ולו שקל אחד מהמשכורות!)
לעומת זאת, אם ההסתדרות כן תקבל יצוג של העובדים, ההנהלה לא תוכל לפטר כלאחר יד אותך או מאות עובדים כ”צעדי יעול”. הנהלת החברה צריכה לתת דין וחשבון גם להסתדרות וטריקים של “צעדי יעול” בכך שזורקים עובדים לרחוב – לא עוברים כל כך מהר. נציגי ההסתדרות כבר מכירים את כל השטיקים והטריקים שיש, והם לא יאפשרו להנהלה לפטר כך סתם עובדים ואם ההנהלה תנסה לשחק אותה קשוחים, להסתדרות יש את נשק השביתה, ונראה את ההנהלה עומדת מול מצב שעובדים שובתים וההנהלה לא יכולה לפטר אותם על עצם השביתה. בגלל זה אותן חברות מתנגדות בכל תוקף להסתדרות.
אישית, הלוואי והייתי יכול לחזור כמה שנים אחורה ולשמוע הצעות מחברים לעבודה על התאגדות שההסתדרות תייצג אותנו. הייתי חותם על כך בדקה הראשונה ומשלם בשמחה את מה שהייתי צריך לשלם, אך לצערי בכל החברות הפרטיות שעבדתי, זה לא היה קיים ושפיטרו אותי ואת חבריי כ”צעדי חסכון והתייעלות” היינו מפוטרים מהיום להיום. כולנו ידענו שהחברה עשתה צעדים מטומטמים שהביאו אותנו למצב שיש פיטורים, אבל לא היה אפשר לתפוס את המנכ”ל ולצעוק עליו כמה הוא אידיוט..
לכן, אני הייתי ממליץ למתנגדים לחשוב שוב על העניין וכן להצטרף. זה עולה קצת כסף, אבל בפעם הבאה שהחברה תחליט לזרוק עובדים בגלל פאקים של ההנהלה, זה יכול להציל אולי אותך ואולי גם את חלק מחבריך ממצב של אבטלה.
מכאן נעבור לענייני הפרטות.
מדיניות ממשלות ימין, גם בישראל וגם בארה”ב (ובמקומות אחרים בעולם) היא מה שאני קורא PPB, כלומר Pro Private Business. הימין האמריקאי מחפש Small Goverment. הימין בישראל ששולט כיום דווקא נותן דוגמא גרועה לאמריקאים (הממשלה הכי גדולה היא הממשלה הנוכחית מבחינת שרים, סגני שרים, מלכחי פינה עם לשכות וכו’), אבל בכל הקשור להפרטה – אפשר לאמר שהממשלה הנוכחית מנסה לעשות צעדים רבים (חלקם יאמרו שהיא עושה פחות מדי צעדים, ויתנו דוגמאות כמו חברת החשמל והרכבת שעדיין אינם מופרטים) להפריט.
ישנם כאלו המתנגדים להפרטה מהסיבה שהפרטה במקרים רבים תתן שרות גרוע יותר. לעומתם אלו שרוצים להפריט וכמה שיותר יצביעו על חברת החשמל, הרכבת ועוד מספר חברות ממשלתיות כדוגמאות מובהקות לחוסר יעילות משווע.
אבל אם יש משהו אחד שכן דפוק פה בכל הקשור להפרטה, היא כשגם כשעושים הפרטה, עושים זאת בצורה גרועה. מה הדבר הכי גרוע בהפרטה? שהממשלה מאבדת את ה
”שיניים” ובתרגום פשוט: ברגע שמפריטים, הרגולטור לוקח חופש. עד שבודקים דברים לוקח זמן רב ועד שמענישים חברות על פאקים לוקח עוד יותר זמן, וגם כשמענישים – העונשים סימליים בלבד. החברה הפרטית החדשה נותנת שרות זוועה ללקוחות? אז ירשמו להם הערה, ולעזאזל הצרכנים.
כאן נמצא הפאק הגדול של הממשלה, בכך שהיא פשוט לא דואגת לצרכנים, את אלו שהיא אמורה לייצג. הרי לא מדובר במשהו שמאוד קשה ומורכב לבצע. כל מה שצריך זה גוף שלא רק מקבל את התלונות מהצרכנים, אלא גוף שיכול תוך זמן קצר לבדוק את הדברים, לתת לחברה להשמיע את דבריה ולנקוט בצעדים המתאימים על מנת שהפאקים לא ישנו, ואת זה הממשלה כיום עדיין לא מבצעת, ואנחנו הצרכנים נדפקים מזה.
קשה היה לפספס בסוף השבוע האחרון את הפאניקה התקשורתית על האייפאד, "מכשיר הפלא" החדש מבית אפל. אנשים עמדו בתור בארה"ב כל הלילה אך ורק בשביל לקנות את הצעצוע החדש שהלהיב המונים. בכל אתר שמכבד את עצמו היו לפחות דיווח או שתיים עם תמונות של אנשים ממתינים ולאחר הרכישה מתלהבים.