בכלכליסט הופיע היום מאמר המהלל ומשבח את רשת ה-NGN החדשה של בזק שבימים אלו נפרסת בארץ, מדברים כבר על מהירות דו ספרתית של הורדה ובמחירים תחרותיים כמו 130 ש”ח למהירות של 15 מגה-ביט לשניה (מחיר תשתית בלבד, לא כולל ספק אינטרנט), שזה מחיר שבהחלט נשמע מפתה.
בחינה יותר מדוקדקת לעומק מגלה שהרבה לבינתיים לא משתנה כאן.
ישנן 2 בעיות מהותיות:
- חבילת ה-15MBIT היא חבילה נחמדה, אבל מהירות ה-Upload היא לא יותר מ-800 קילוביט (כלומר 100 קילובייט) לשניה ברוטו. מכיוון שבזק עדיין ממשיכים לעבוד בשיטה אסינכרונית בה נפגע קצב ההורדה רבות אם הינך מעלה נתונים (לדוגמא אם תעלה במהירות 50 קילובייט לשניה, קצב ההורדה שלך במקביל יהיה גג 7.5 מגהביט).
- הבעיה הכי מהותית היא מחוץ לידיים של בזק והיא הבעיה אצל ספקי האינטרנט בארץ שבקושי משדרגים את רוחב הפס שלהם, מה שאומר שאם האתר בו אנו גולשים לא משתמש במערכות CDN (ר”ת: Content Delivery Network) או אין לו שרתים בארץ, הגולש יקבל במקרים רבים קצב שאפילו לא ינצל חיבור של 1.5 מגה-ביט (בהורדה אחידה ללא כל מיני "מאיצים").
ידוע ש-MED-1 הם החברה המספקת לכל ספקי האינטרנט בארץ את החיבור לחו”ל (יש עוד כמה קווים פרטיים כמו של בזק בינלאומי לדוגמא), אבל עד שלא יתארגנו להם ספקי האינטרנט ויסללו בעצמם קו תת ימים מישראל לחו”ל, הגלישה בישראל תהיה עדיין איטית, יחסית. ספקי האינטרנט מצידם מתלוננים על הישראלי המצוי שהוא “שותה” רוחב פס חופשי בעזרת תוכנות שיתוף להורדת סרטים, תוכנות, מוסיקה וכו’, אולם הם היו החברות שעודדו את הצרכן הישראלי לרכוש חבילת גלישה מוגדלות ע”מ להוריד את הדברים האלו. מר ישראל ישראלי לא היה קונה חבילות גלישה של 2.5 או 4 או 5 או 8 מגה אם “בזק” או ספקי האינטרנט לא היו “דוחפים” אותו לכך בפרסומות ושלל מבצעים.
אם ספקי האינטרנט מעוניינות להגדיל רווחים, אז הגיע הזמן שיחשבו מחוץ לקופסא על רעיונות קצת יותר “נועזים” כמו גלישה סלולרית שכיום “נעולה” לספק האינטרנט שעובד יחד עם ספק החיבור הסלולרי שלי (לדוגמא: סלקום עובדים עם נטויז’ן). כלקוח, הייתי שמח לשלם לדוגמא 30-40 ש”ח לספק הסלולרי שלי (סלקום, אורנג’, פלאפון) ועוד כמה שקלים לחבילה אצל ספק האינטרנט שלי שכבר נותן לי אינטרנט על קו ה-ADSL שלי (או HOT במקרה של אחרים). חבילה כזו היתה הרבה יותר זולה ממה שפלאפון ואורנג’ מציעים כיום ללקוח, אך היתה יותר רווחית לספקי האינטרנט. שרותים נוספים שספקי אינטרנט יכולים להציע ע”מ להרוויח יכולים לכלול: גיבוי מרחוק של המחשב (או המחשבים) בבית בלילה (שרות ששמעתי שקיים אצל חלק מהספקים אך בקושי שומעים על השרות הזה), שליטה מרחוק לסיוע בתקלות (בזק בינלאומי בינתיים היא היחידה שמציעה שרות זה) ועוד. לא חסרים רעיונות, חסר מימוש.
אם ישראל רוצה לא לפגר מול שאר העולם (במיוחד מול אירופה וארה”ב), אז חייבים קו תת ימי חדש, חייבים לרדת מהשיטה המאוסה של חיבור אסינכרוני (דבר שבכבלים הוא יותר “כפוי” בעזרת מערכות DOCSIS שונות) לטובת חיבור במהירות שווה במהירות ה-Upload ו-Download.
אחוז החדירה של חיבור אינטרנט מהיר בישראל הוא מאוד משמעותי וכמעט כל בית בישראל מחובר ל-ADSL או HOT, דבר שלא קיים במדינות רבות, אך אילוצים שונים (שלא קשורים תמיד בממשלה) “תוקעת” את המשתמשים במהירויות גלישה שהיו מתאימות לשנות ה-90 ולתחילת שנות ה-2000, לא לשנת 2009.