אתמול קראתי בטוש כתבה על כך ש”רפורמת השוק הסיטוני מתקדמת”. חברות הסלולר יוכלו לרכוש מ”בזק” ו”הוט” קווים בסיטונות במחיר הקימעונאי פחות 25%, וכך כשתרכוש מנוי אינטרנט מסמייל או נטויז’ן, תוכל לקבל גם במחיר את התשתית, כלומר במקום המצב כיום שאתה צריך לשלם לבזק או הוט ולספק האינטרנט, תשלם רק לאחד, במחיר “מוזל”.
אני מציע לא להוציא עדיין את בקבוקי השמפניה. מה לעשות, כמו שלמדנו בעבר, אותן חברות “ידחפו” לנו מחיר + 25% + רווח שלהם, בדיוק כמו שעלות SMS שעולה לחברה משהו כמו 2-4 אגורות, נמכר ב-18-30 אגורות כיום. אתם מכירים את התרגול: דוחו”ת רבעוניים, אכלו לי שתו לי, הפסדים, תספורות וכו’.
הבעיה המהותית עדיין בכל הקשור לאינטרנט ומחירים – זה רוחב הפס. כן, בזק יוצאת במבצעים ל-200 מגהביט (וכמוהן הוט תצא במבצע מתחרה תוך 30 שניות מרגע שבזק תכריז על המבצע), אבל עדיין אני כאדם פרטי, אם אני מעוניין לשוחח בוידאו בסקייפ באיכות HD (כך שאפשר לראות את החתולים שלי בבית מתחרפנים ו”טסים” בבית ב-30 פריימים לשניה) לא אוכל לעשות זאת, כי לשם כך יש צורך ב-1.5 מגהביט רוחב פס Upload, ואת זה אין לי בשום חבילה (בעצם אולי בחבילה הכי יקרה של 100 מגהביט, שם דיברו על מהירות העלאה של 2 מגהביט, אבל אני לא בטוח לגבי זה).
אדוני השר, כל עוד היחס של חברות התקשורת (בין אם בזק או הוט, או ספקי האינטרנט) לרצון של לקוח פרטי לרוחב פס של יותר מחצי מגה – כלקוח “עסקי” (או בעברית: הנה מישהו שאפשר לסחוט אותו כמו לימון), לא תהיה פה שום התקדמות רצינית מבחינת שימושיות ברשת, גם אם יעבירו מחו”ל לארץ עוד 10 סיבים אופטיים. אנחנו מפגרים מאחור בהשוואה לכל מדינה מערבית מתוקנת. באירופה כל אחד יכול לקבל 10 ו-20 מגהביט Up & Down, בארה”ב לא תהיה בעיה ללקוח פרטי לקבל קו של 30 מגהביט להורדה ו-10 מגהביט העלאה, אבל כאן בישראל אנו עדיין תקועים בדיוק כמו הזמנים שטכנולוגיית ה-ADSL חדרה לארץ, וכל זה קורה בגלל שאותן חברות תקשורת החליטו שמי שמעוניין ביותר מ-1 מגהביט (או 750 קילוביט ליתר דיוק) צריך לעבור למסלול העסקי ולשלם פי כמה וכמה למרות שמדובר באותה תשתית ואין שום עלות משמעותית נוספת לא לבזק/הוט ולא לספק האינטרנט בעליה מ-1 ל-2 מגהביט.
נקודה נוספת שחשוב להדגיש אותה, היא המגבלה המלאכותית שמשרד התקשורת כופה על בזק, היא בעניין ה-BPhone. התוכנה אינה יכולה לפעול על 3G אלא רק על Wifi (כמובן שיש לא מעט תוכנות שיודעות להפוך חיבור 3G עם הטלפון לנתב אלחוטי ובכך לאפשר לתוכנה לעבוד, אבל אז הטלפון מריץ עוד אפליקציה ששותה את הסוללה בקשית). חברות הסלולר כבר מוכרות חבילות DATA במחירים מופקעים אז מדוע אסור לי כאדם פרטי להשתמש ב-BPhone על הטלפון הסלולרי שלי בצורה פשוטה? בזק נותנת לי מחיר טוב בהוצאת שיחות לכל יעד, מחיר שווה לשליחת SMS (עם ממשק גרוע בקבלת SMS: אי אפשר לקבל SMS במכשירי נוקיה!), אז תן לחברות להתחרות על ליבו של הלקוח!
לסיכום, אדוני השר היקר: ההתקדמות הטכנולוגית בכל הקשור לחיבורי אינטרנט בארץ כיום היא מצחיקה: מצד אחד חברות מכריזות על חבילות של 50, 100 ואף 200 מגהביט, רק ש”שוכחים” לציין שספקיות האינטרנט (שכיום נמצאות בשליטת חברות הסלולר) חונקות את התקשורת מישראל ואל ישראל. קבצי מידע גדולים שאוריד מחו”ל (מבלי להשתמש בטריקים של Multi connection) ירדו לביתי בדיוק באותו קצב עם חבילה של 10,20,50 או 100 מגהביט. אם ארצה לצפות בסרט ביו-טיוב (שם לא ניתן להשתמש בטריקים של Multiple connection), החבילות האלו לא יעזרו לי כלל וכלל וזאת באשמת ספקי האינטרנט. רוחב הפס כלפי מעלה “חנוק” בצורה מלאכותית בגלל תאוותנות של חברות התקשורת ולקינוח: משרד התקשורת מונע תחרות לטובת הלקוחות בכל הקשור לטלפוניה מבוססת אינטרנט (BPhone, ופתרונות VoIP אחרים).
אלו הן הבעיות המהותיות שיש לאזרח הישראלי (בכל הקשור לחיבוריות אינטרנט), ומר ישראל ישראלי צריך פתרונות לכך אתמול. אפשר שסוף סוף יתייחסו לבעיות אלו?