סולאריס – הדעיכה?

הנה סיפור קטן: לפני בערך 15 שנה, באחת התערוכות שנערכו אז בנושאי מחשבים, יצא לי לפגוש נציגים של כל החברות היוניקס בארץ. סאן, SCO, סיליקון גרפיקס, HP-UX וכו'. פגשתי אותם במסגרת אחת ההפסקות שהיתה. ניגשתי, לחצתי ידיים, אמרתי שלום (אף אחד לא הכיר אותי), ואז זרקתי להם משפט "לינוקס יקבור את המערכות הפעלה שלכם".

אתם יכולים לנחש את הצחוק שבקע מגרונותיהם של המשתתפים ואת מבטי הבוז שהיו בעיניהם: הנה עוד אחד "חולה לינוקס" שקופץ מעל הפופיק. אחד האנשים שם, לאחר שנרגע מהצחוק, שאל אותי מדוע אני חושב כך. פירטתי:

  1. לינוקס לא "מוצנח" מלמעלה, הוא מגיע "מלמטה". הוא מגיע מאותו איש סיסטם ששמע עליו ורוצה להתקין אותו בשביל דברים פשוטים והחברה לא צריכה לשלם גרוש על כך.
  2. לינוקס יותר ויותר "מתחבב" על אנשים שמפתחים דברים, שלא אוהבים ש"כובלים" אותם מאחורי כל מיני API סגורים. אפליקציות רבות נכתבות מתוך רצון ויוזמה של המפתחים מבלי שאף אחד יאיים עליהם ובחופשיות מוחלטת.
  3. לינוקס שובר מודלים כלכליים: לא עוד תשלום פר מעבד, או תשלום על TCP/IP (למי שלא מכיר: זה היה נהוג במיוחד עם SCO Unix שהיה המתחרה הישיר ללינוקס. לא מאמינים? תסתכלו כאן)
  4. קצב ההתפתחות של לינוקס הרבה יותר מהיר מהחברות המסחריות, במיוחד בכל הקשור לדרייברים עבור חומרות ופלטפורמות.

בסופו של דבר, אף אחד לא התייחס למה שאמרתי (ומדוע שיתייחסו?). נחזור בחזרה ל-2010 ומה מערכות ההפעלה המתחרות כיום? Windows, לינוקס וסולאריס.

כיום אני מצהיר משהו אחר: גם סולאריס הולך ליפול. לא היום, לא מחר, לא עוד חודש ולא עוד שנה, אבל אני מאמין שסולאריס יחזיק פחות ופחות נתח שוק במהלך ה-2-4 שנים הקרובות ואני רוצה להסביר מדוע:

אני קודם כל רוצה להסביר את הדעה שלי על סולאריס כיום: זו מערכת הפעלה מעולה שנותנת פייט רציני הן מבחינה חומרה והן מבחינת מערכת הפעלה (במיוחד הליבה של סולאריס) בהשוואה ללינוקס על X64. המפתחים בסאן עשו עבודה מעולה בסולאריס 10 עם כל עניין ה-zones, או ה-SMF (שגומר סוף סוף עם כל ה-daemons שעולים ב-boot ויורדים), כמובן עם ה-ZFS ועוד שלל דברים שעוקפים כל לינוקס (כמעט, ל-SGI יש כמה דברים שעוקפים כמה דברים של סאן). הם פתחו את הקוד של הסולאריס (Open Solaris) כמו שסאן פתחה קוד של כמעט כל מוצר שלה, תוך הסתמכות על כך שהקוד יהיה פתוח וסאן תרוויח מחוזי שרות.

אבל כמו כל דבר בחיים, גם הבלתי נמנע קורה וסאן נרכשה ע"י אורקל, ולמי שלא יודע, אורקל הולכת בדיוק הפוך מ-סאן. אצל אורקל הכל מכירות כולל כל טריק אפשרי בשביל להרוויח עוד כמה אלפי דולרים מהלקוחות – כשר. דוגמא פשוטה: יודעים כמה עולה תוכנת דטהבייס של אורקל? זה לא כזה פשוט לחשב. זה תלוי כמה ליבות וכמה מעבדים יש לך. יותר ליבות? המחיר עולה ומי שרוצה לקבל את הכאב ראש של חישוב כזה מוזמן להציץ כאן.

לאחר שאורקל רכשה את סאן, היא עשתה כמה דברים: פיטרה אלפי עובדים (גם בחטיבת הפיתוח של סולאריס), ורק בהתחלת חודש זה פיטרה עוד כמה אלפים. בעבר היית יכול לרכוש שרתים מיצרנים כמו דל, HP, או IBM ולרכוש איתם חוזה שרות על סולאריס לשרתים שלך והקריאות היו עוברות (אם היצרן לא היה מצליח להתגבר על התקלות) לסאן. גם זה בוטל חד צדדית מהצד של אורקל, כך שאם אתה רוצה לרכוש שרת עם סולאריס היום, הכתובת היחידה היא: אורקל.

מכיוון שאורקל קיצצה חדות בכמות המפתחים של סולאריס, קצב הפיתוח של סולאריס יואט (ומי שמפנטז על כך שבגלל שסאן פתחו את הקוד אז קצב הפיתוח יואץ, מוזמן להציץ באתר של Open Solaris ולראות מתי הוא התעדכן לאחרונה) בשעה שאצל המתחרים קצב הפיתוח ישאר אותו דבר: אינטל, IBM, רד-האט, גוגל ואחרים שתורמים דברים לליבת הלינוקס ולספריות בלינוקס ממשיכים להוסיף דברים ולראייה ניתן לראות זאת בגרסאות ה-Fedora למיניהם. תכונות שהיו מובילות בעבר בסולאריס 10 ולא היו למתחרים כבר נמצאות אצל אחרים, הנה מס' דוגמאות:

  • לסולאריס יש Zones – ללינוקס יש Xen ו-KVM מובנים בליבה. הפעל והשתמש גם עם מערכות הפעלה אחרות כ"אורחים" (בניגוד ל-Zones שיכול להריץ רק סולאריס)
  • לסולאריס יש SMF, ללינוקס יש את upstart ובקרוב יהיה חלק משלים: systemd שהוא הרבה יותר דינמי ממה שסאן מציעים בסולאריס 10.
  • לסולאריס יש ZFS, ללינוקס (כמה אירוני: מי שהתחיל עם הפרוייקט ועדיין במפתחים שלו הוא בחור מ-אורקל) יש את btrfs. אמנם הוא עדיין רשמית לא מוכן עדיין לשימוש מלא בשרתי פרודקשן, אבל אני מאמין שדברים ישתנו בקרוב.
  • לסולאריס יש DTrace ולצערי אני צריך להזכיר שוב ושוב למפתחים ולמנהלי רשת שבלינוקס יש לך את SystemTap ולמעוניינים, הנה טבלת השוואה ביניהם.
  • יש עוד, אבל אני חושב שהנקודה מובנת..

ואז מגיעים לנקודה שרבים מהמנהלים מתעניינים בה: הכסף, וכאן מתחילות הבעיות..

  • סולאריס היתה פעם בחינם, זוכרים? היום כבר לא כל כך. בפעם הבאה שאתם מתקינים את סולאריס 10, תזכרו שאתם מתקינים פצצת זמן ל-90 יום ואחרי זה תשלפו ארנק כדי לרכוש חוזה שרות. למי שלא מאמין, שיציץ בלינק. כמובן ש-OpenSolaris נשאר חינמי אבל אז זה יהיה כמו להתקין Fedora על שרת.. לא רעיון הכי מוצלח.
  • מי שבונה על כך ש-OpenSolaris יכלול את כל הפוקנציות שיש בסולאריס הרשמית מוזמן להתעורר, אורקל בפירוש מצהירה כי חלק מהדברים שיהיו בסולאריס לא יהיו ב-OpenSolaris וההיפך.
  • נקודה שהזכרתי בקצרה מקודם: מעכשיו סולאריס דינה כ-דין OS X של אפל: מורשית לרוץ מבחינה חוקית אך ורק על שרתי SUN בלבד. לא HP, לא DELL, לא IBM ולא אחרים.
  • מחירי השרתים של אורקל יקרים בטירוף בהשוואה למתחרים, במיוחד עם מעבדי SPARC שלא תמיד מצדיקים את המחיר, בהתחשב באלטרנטיבות.

בהתחשב בכל הנקודות שציינתי, אני מאמין שאורקל יפסידו נתחי שוק לטובת המתחרים הן בגיזרת מכירות ברזלים והן מבחינת רשיונות ומערכות הפעלה. אצל המתחרים יש אלטרנטיבות: זה חוקי לחלוטין להתקין CentOS או כל גירסה אחרת של לינוקס בתחנות העבודה,שרתי Staging ולקנות RHEL אך ורק לשרתי פרודקשן (כדי שיהיה תמיכה רשמית, הנהלות רבות דורשות זאת) ובכך ניתן לחסוך כסף רב. מה סאן יכולה להציע במקרה כזה? לא הרבה, אתה תצטרך לרכוש ברזלים מאורקל, אבל האם שווה לרכוש את הברזלים אך ורק בשביל סולאריס? אינני בטוח.

לסיכום: עם כל ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, בהם אינטל ו-AMD מוציאות מעבדים יותר מהירים, יותר חזקים ומרובי ליבות (AMD עם 12 ליבות לדוגמא), יתרונה של סאן הולך ונמחק. התניית רכישת חוזה תמיכה עבור הזכות להשתמש בסולאריס, כמו החיוב להתקין סולאריס אך ורק על ברזל של SUN לא יוסיף נקודות לאורקל לא בטווח הקצר ובוודאי שלא בטווח הארוך. כעת, משאורקל רכשה את סאן, המתחרים (בין אם יצרני החומר או יצרני מערכות ההפעלה) יסתערו במשנה מרץ על השוק עם הצעות מפתות להגירה מהפתרון של אורקל לפתרונות אחרים, הרבה יותר "פתוחים" עם מגוון אפשרויות יותר רחב, כך שבסופו של דבר נתח השוק של סאן/אורקל רק יצטמצם.

קצת על כרום 3, נתח שוק, ואינטל שלא מבינים את השוק

image גוגל שחררו את כרום 3 שלשום. הגירסא החדשה כוללת כל מיני תיקונים, אפשר לשנות את מראה הדפדפן, הוא הרבה יותר מהיר מהגרסאות הקודמות ועדיין הוא מאוד קטן (בהשוואה למתחרים). בהשוואה לגירסאות קודמות, אין שינויים כה מרעישים. יש שיפור פה ושיפור שם בהתנהגות ותואמות לדפדפנים ולסטנדרטים.

גוגל בבלוג של כרום הודיעו כי הם “יתאכזבו” אם עד תקופה זו בשנה הבאה הם לא “יכבשו” 5% משוק הדפדפנים. לי יש הצעה לגוגל: מהרו וחיתמו על הסכמים עם יצרני נטבוקים כדי להתקין ולהפוך את כרום כדפדפן ברירת מחדל. מנסיוני עם כרום ודפדפנים אחרים על נטבוקים שונים, השילוב הוא שילוב מנצח בהחלט: לא רק שכרום עולה הרבה יותר מהר מהמתחרים, הוא גם עובד הרבה יותר מהר על נטבוקים ומגיב יותר במהירות.

הבעיה המרכזית שיש לי עם כרום זה עניין התוספים: בגירסה שאני מריץ כרגע (גירסת Snapshot שבועית) כבר יש תמיכה לתוספים, אך ההיצע דל ויקח זמן עד שהמפתחים שכתבו תוספים לשועל יכתבו אותם לכרום. לדעתי, שגו גוגל בכך שלא הכניסו את תמיכת התוספים בגירסה ששוחררה שלשום. לו היו גוגל מתעדפים את עניין התוספים בכרום לזמן יותר מוקדם, גירסה 3 היתה יכולה להיות הגירסה הראשונה שהיתה מציעה לאנשים לפתח תוספים ולמשתמש הקצה אפשרות להוסיף את התוספים בקלות.

כיום עדיין אחת הבעיות עם כרום לדוגמא היא עניין חוסר האפשרות לבטל את תצוגת הפרסומות בפלאש. מספיק 2-3 טאבים פתוחים של אתרי חדשות שכל אחד מכיל בין 4 ל-10 פרסומות פלאש כדי שתשמע את המאוורר של הנטבוק שלך מתחיל לתפוס תאוצה ע”מ לקרר את המעבד ולביצועים לרדת. אפשר להתקין Privoxy אך הדבר מסובך מדי למשתמש הפשוט.

מבחינת באגים, הרבה תוקנו, אך עדיין מבחינת עברית יש 2 באגים עיקריים שמעצבנים: תזוזה בין מילים בתוך תיבת טקסט עברית היא הפוכה (לחיצה על CTRL וחץ שמאלי לוקחת את הסמן ימינה במקום שמאלה) וגם אין בינתיים אפשרות להכריח את תיבות הטקסט להפוך למצב עברית (כמו במקרים שרוצים להגיב בבלוגים שנמצאים על notes, כמו הבלוג של שוקי גלילי). דיווח באגים על כך נפתח.

ולעניין אחר: אינטל, כך נראה, עדיין לא כל כך מבינים (או לא רוצים להבין) את השוק: דו”ח של חברת DisplaySearch מראה כי כמות הנטבוקים שנמכרו ברבעון 2/09 היה מספר כפול לעומת לאפטופים רגילים, ובעברית: על כל לאפטופ שנמכר, נמכרו 2 נטבוקים! אינטל, שכמובן לא אוהבים את המספרים האלו (כי הם בקושי מרוויחים מכל מכירת Atom שבמקור בכלל יועד ל-MID), ניסו להצמיח קטגוריה חדשה: UltraThin שזו קטגוריית כלאיים בין מחשבים ניידים רגילים למחשבים “תת ניידים” (Sub Notebook) יקרים. מחירי ה-Ultrathin יקרים בהרבה מעבר לכל נטבוק, ואנשים פשוט לא מעוניינים לרכוש את המחשבים האלו (מזכיר את קטגוריית ה-Tablets שגם היא נפלה על הפרצוף כבר פעם שנייה!), ואינטל פשוט לא מצליחים לדחוף אנשים לקנות את המחשבים האלו וגם לא את המעבדים למחשבים אלו.

אני פשוט תוהה: מתי אינטל יבינו סוף סוף שלמשתמש הביתי שרוצה לגלוש באינטרנט, צ’אטים, מצלמות, מסנג’ר, להעביר קבצים בין הסלולר למחשב, להתחבר ב-WIFI ואולי לעשות עריכת תמונות פשוטה- נטבוק מספיק לחלוטין? רק היום הופיעה בוואלה TECH סקירה על הנטבוק מהחדשים של ASUS שמגיע עם מעבד לא רע לנטבוקים ועם סוללה שמחזיקה ברוטו 11 שעות, חברים, גם אם נפעיל את ה-WIFI ואת ה-Bluetooth נקבל 7.5 שעות בערך שזה פנטסטי! אני יכול להעיד מנסיוני האישי ב-14 שנים האחרונות עם מחשבים ניידים, שכדי להגיע ל-7.5-8 שעות עבודה בחוץ עם לאפטופ (ולא חשוב כמה המעבד באותו לאפטופ היה “חסכוני”) הייתי צריך או לקחת ספק כח בתיק, או לפחות סוללה נוספת (בד”כ 2). בלי התוספות האלו, הייתי חייב למצוא שקע קרוב, והנה ה-1101HA של אסוס נותן כמות כזו של שעות והמחיר שלו מצחיק: פחות מ-2400 ש”ח וזה לפני מו”מ עם החנות המוכרת (תשלם במזומן ותראה איך עוד כמה עשרות שקלים מגולחים מהחשבון הסופי). אגב, הדגם הזה שובר סוף סוף את תיקרת מסך ה-10 אינטש (המסך בגודל 11.6 אינטש ברזולוציה של 1366X768 פיקסלים). עוד פרטים על הנטבוק הנ”ל אפשר למצוא כאן.