כמה מילים על הבחירות ועל “אזרחים מכורים”

אתחיל בסיפור שקשור לעסק שלי: לפני מספר ימים הכרזנו על חבילה שנקראת VPS MOBILE. החבילה מיועדת למפתחים וחברות שמשחררים אפליקציות לאנדרואיד או IOS וצריכים תקשורת במהירות גבוהה עם הרבה מאוד כניסות במכה אחת, שזה בעצם מה ששונה בין אתר רגיל לאפליקציות מובייל: בדקה אחת יכולים להיכנס אליך מאות חיבורים סימולטנית ו-2 דקות אחרי זה אולי 4 חיבורים סימולטנית. הרעיון לחבילה לא סתם צץ לי מהראש שקמתי מהמיטה. היא באה כפתרון לבעיה שיש ללקוח שלנו, והסיפור עם הלקוח … קצת מוזר.

טכנית, ללקוח הנ”ל אין אצלנו שום שרת VPS. יש לו שרת VPS אצל חברה גדולה שמוכרת חבילות VPS. לנו הוא משלם על תחזוקת אותו שרת ודווקא בתעריף שעת חרום (350 שקל + מע”מ). הצענו לו כמובן חבילת שעות שכוללת טיפולי חרום, אך אותו לקוח מעדיף לשלם פר שעת חרום. הקטע היותר מוזר? אם מישהו מהקוראים יבוא ויקח חבילה כזו וישלם לשנה מראש בלי שום הנחות, הוא ישלם בערך שליש ממה שאותו לקוח שילם. ניסינו להסביר את זה ללקוח, ניסינו להסביר לו שהשרת שלו נופל בגלל בעיות בשרת הפיזי, ניסינו להסביר לו שזה מוזר מצידם לסמוך על השרות שלנו בעת חרום, אבל לקחת חבילה מאצלנו שתעלה לו במחיר זול בהרבה עם אותו שרות – הוא לא רוצה לקחת.

הסיבה? המנכ”ל החליט שלוקחים חבילה מאותו ספק ויהי מה. יעלה כמה שיעלה.

כטיפוס לוגי לי זה נשמע מוזר, אבל זו החלטתו של הלקוח ואנחנו בעסק בשביל ביזנס.

מדוע סיפרתי לכם את כל הסיפור על אותו לקוח? כי זה מזכיר לי בדיוק את המצב הפוליטי כאן בארץ. הממשלה החליטה לפטר את עצמה ואנו עכשיו בתקופת מערכת בחירות.

להלן גרף סקר בחירות שמצאתי באתר “הארץ”. התוצאות מראות את המצב ערב התפטרות הממשלה, מספר תאריכים שהיה בהם מדגם. להלן הגרף:

שימו לב לפס הכחול השמאלי ביותר בכל מפלגה, עם זה מתחילים וכפי שניתן לראות, הליכוד העלה את כוחו ל-29 מנדטים, העבודה עלתה בצורה נאה ל-19 מנדטים, ישראל ביתנו שומרת על אותו מספר כמו שנכנסה לכנסת, יאיר לפיד גורף 11 מנדטים, ש”ס יורדת במנדט (שאותו + נוספים היא תשיג עכשיו שאריה דרעי חזר לש”ס), הבית היהודי מתחזק במנדט, קדימה קופצת ממגדלי עזריאלי מ-28 מנדטים ל-7 (ואני מאמין שהם ירדו עוד), יהדות התורה עולה במנדט (שאותו היא כנראה תפסיד אחרי שיהיה כנראה שוב פיצול שם), מרצ עולה במנדט, המפלגות הערביות נשארות פחות או יותר באותו מצב, ו”עצמאות” של אהוד ברק לפי המדגם – תעשה עצמאות מחוץ לכנסת הבאה.

זה המצב פחות או יותר כרגע. סקרים אחרים מראים מצב טיפה שונה אבל עדיין – זו בערך אותה תמונה.

וכאן לדעתי ההגיון מקבל צו שחרור, במיוחד במפלגה השלטת, הליכוד, מכמה סיבות:

  • נתחיל בתקציב: ראש הממשלה החליט ללכת לבחירות כי הוא לא יכול להעביר תקציב שחותך 14 מיליארד שקל במשרדים השונים. היכן הבעיה? גם ראש הממשלה וגם במשרד האוצר לא פרסמו מהיכן הם רוצים לחתוך, והממשלה לא מציגה את התמונה לעם וכמובן שהיא לא מוכנה לשמוע על שום פתרון חלופי. הרי אם היו מציגים את הבעיה, היו קופצים כמה כלכלנים בעלי שם ומציעים אלטרנטיבות לפתרון הבעיה במקום קיצוץ בשרותים (דבר שהממשלה כבר מנחיתה בלי לחשוב יותר מדי על האזרח) כלומר ביבי מתנהג כמו רומני – שמבקשים ממנו תוכניות כלכליות, הוא לא מראה כלום.
  • הממשלה הנוכחית שיקרה לציבור בכך היא מראה כאילו היינו “נס כלכלי”. האבטלה דווקא עולה, כמות ההשקעות בישראל נהיית קטנה יותר משנה לשנה, עלות המחיה עולה והממשלה לא מציעה פתרונים, ודווקא השכבות החלשות (שבהיפוך מארה”ב – מצביעות אוטומטית למפלגות ימניות) נדפקו עוד יותר.
  • הממשלה הנוכחית לא נקטה אפילו צעד אחד להקטנת הפער בין השכבות החלשות לשאר השכבות וההשקעות של הממשלה בשכבות הנמוכות ובמעמד הביניים רק ירדה, כמו שכוסח תחקציב המדען הראשי ועוד.
  • הממשלה ממשיכה להזרים תקציב כאילו אין מחר למשרד הבטחון, למרות שלמשרד האוצר אין מושג ירוק לאן הכסף הולך (נציגי משרד הבטחון עדיין לא מאפשרים למשרד האוצר להתחבר למחשבים שלהם כדי לראות את התקציב)
  • הממשלה לא עומדת בהחלטות שהיא עצמה קובעת. גיוס חרדים? הממשלה החליטה משהו ובהתחשב בכך שאם הליכוד יזכה שוב, הסיעות הדתיות יציבו בראש ובראשונה תנאי לאי גיוס חרדים. בקיצור, הסיכוי שחרדים יגויסו שווה לסיכוי שאהיה דוגמנית על.
  • הממשלה עדיין מתעלמת מבעיית הדיור כאן. ההחלטה האחרונה להפרשת קרקעות ובניה נהפכה להחלטה מוטית לטובת החרדים (“ותק בנישואים”, תנאי שלא קיים בשום מקום בעולם, אגב). מה עם זוגות צעירים חילוניים? שילכו לחפש..

אני יכול להמשיך ולתת עוד עשרות דוגמאות, אבל אני חושב שהנקודה ברורה בצורה מספקת.

ועדיין – 29 מנדטים לליכוד. מדוע? הרי אין שום הגיון שבוחר שהצביע ליכוד בעבר יצביע שוב ליכוד. המפלגה פישלה בפרמטרים רבים, אז מדוע אתה נותן להם את קולך שוב?

כאן לדעתי נכנס “ישראל היום”, החינמון שמחולק בארץ וממומן ע”י החבר הטוב של ביבי, שלדון אדלסון. החינמון הזה שבעבר (לפחות בהתחלה) ניסה להראות את עצמו כאילו הוא מאוזן (מאמרי דעה של אנשי שמאל הופיעו תדיר) – בשנה האחרונה הוא פשוט נהיה השופר של ביבי והימין, וכך בעצם ישנה תעמולת בחירות לליכוד והימין (מוסווית או גלויה, תלוי איך מסתכלים על זה) נון סטופ במאות אלפי עותקים מדי יום ובחינם, ותוצאות המדגם מראות את האימפקט שהחינמון מחולל.

סיבה נוספת לכמות המנדטים הזו היא לדעתי שאנשים חושבים ש”אין מישהו אחר מתאים”, והאמת? אני לא בטוח שהמשפט הזה נכון, ולדעתי, “חפירה” קצרה בנתונים כמו באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים נתונים קצת שונים ממה שהממשלה מציגה. כך לדוגמא הממשלה מתפארת שהמשק צמח כמו שלא צמח בשום מקום אחר בעולם. האמנם? תסתכלו על הגרף הבא (מי שרוצה, כאן ה-PDF המלא):

jobs

המספר נכון לחודש אוגוסט צנח ב-6% של מספר מקומות העבודה. אני ממליץ להסתכל בקובץ ה-PDF לראות גרפים נוספים.

הנה דוגמא נוספת: קליפ חדשות שבו מתעמתים שלי יחימוביץ’ מול יובל שטייניץ (איכות קידוד הוידאו זוועתית, אבל זה מה יש):

עימות–שלי יחימוביץ’ מול יובל שטייניץ בנושאי כלכלה

לפחות לפי מה שאני רואה, יובל שטייניץ חוזר על מה שנאמר לו למסור, והוא מתעלם מהנקודות (שלדעתי מוצדקות) ששלי מעלה.

ויש עוד המון דוגמאות..

לסיכום: לעניות דעתי, בוחרי ליכוד שרוצים לבחור שוב את הליכוד ומחשיבים את עצמם לחכמים, מומלץ כי יעזבו את האמוציות בצד ויסתכלו על המספרים, יחפרו קצת ברשת, יציצו באתר Politiwatch הישראלי שחוקר באמת דברים שנאמרו ונותן להם דרוג מ-1 עד 5 באמיתות הדברים, ובקיצור – אל “תבלע” מסרים שיווקיים (ולא חשוב של איזו מפלגה), עשה החלטה חכמה.

כמה מילים על הפרטות, הסתדרות ופלאפון

לפני מספר ימים קראתי לגבי כל התהליך של עובדי פלאפון ובקשתם שההסתדרות תייצג אותם. פלאפון כמובן לא אוהבת את הרעיון, הצדדים כבר הגיעו לבית משפט, ההסתדרות ביקשה מבית המשפט שתפסוק שפלאפון מבזה את בית המשפט עקב שיבוש ההליכים.

עד כאן התהליך הזה די שגרתי: חברות לא ממש אוהבות את הרעיון שההסתדרות או כל גוף חיצוני ייצג את העובדים.

הדבר שדי גרם לי להרים גבה הם מספר עובדים שדווקא מתנגדים להצטרפות לייצוג של ההסתדרות, ופוסט זה מיועד אליהם.

ובכן, עובד פלאפון יקר שמתנגד לייצוג של ההסתדרות, תרשה לי לשתף אותך בתובנות שחוויתי על בשרי כשכיר בחברות גדולות.

כשחברה גדולה נקלעת לקשיים כלכליים, ולא חשוב מאיזה סיבה, בין אם זה מהחלטות מטופשות של ההנהלה (אצלכם לא חסרות דוגמאות כאלו), בין עם זה מתכנון תוכניות גרנדיוזיות ופינטוז על רווחים לא ריאליים ויישום אותה תוכנית בלתי מציאותית – החברה בסופו של דבר מתבקשת לבצע קיצוצים בהוצאות וצעדים אחרים (גביית חובות לא משולמים ועוד).

מהו הצעד הראשון שרוב מוחלט של אותן חברות יעשו? יפטרו עובדים זוטרים עד עובדים בדרגות הביניים. מבחינתם, אם אתה מקבל נניח משכורת של 6000 שקל ברוטו בחודש, אז עם פיטוריך ויחד איתך עוד נניח 299 עובדים (סה”כ 300), אז מדובר בחסכון מוערך של 1.8 מיליון שקל לחודש (קצת יותר כי המעסיק משלם גם מיסים עליך), או 5.4 מיליון שקל ברבעון או 21.6 מיליון שקל בשנה. המספר יהיה נמוך יותר אם החברה תשכור עובדים חדשים, אבל במצגת ובדו”ח של הרבעון הקרוב, המספרים האלו יודגשו כצעד התייעלות וחסכון.

בעברית פשוטה: עזוב לרגע את צג המחשב שאתה מסתכל עליו כרגע, ותסתכל על תג העובד שלך. רואה את המספר שם? כך החברה מסתכלת עליך. כמספר שאפשר לפטר ברגע הראשון שיש צרות. מבחינתם אתה בהחלט בר החלפה/פיטורים, והם בטוחים שהתהליך הזה ייעל תהליכים, למרות שלא ראיתי עד היום אפילו פעם אחת שדבר כזה יעל משהו. אם כבר ההיפך: עדיין כמות העבודה היא אותה כמות ועצם זה שההנהלה שמצפה שאותם עובדים בשכר רעב יעשו אותה יותר טוב בפחות משאבי אנוש – זו פנטזיה ומעניין אותי איזה חומר מעשנים שם בהנהלה.

חברות הסלולר, חברות היי-טק ואחרות עושות תמיד את אותו טריק: רכזת כח האדם תספר לך כמה הם מתייחסים אל העובדים כ”משפחה”, יש “הטבות” ו”מתנות” (ה”מתנה” תרד לך מהתלוש. לא שזה סכום גדול… מסחטת מיץ עולה בערך 10 שקל). ה”משפחתיות” כמובן תעוף מהחלון ברגע שמחליטים לפתר אותך או אותך ואחרים – חשבון הטלפון שקיבלת מהחברה יחסם מיידית, כנ”ל לגבי שם המשתמש/סיסמא בשרתים השונים שהשתמשת בחברה. קיבלת מחשב נייד? מיד להחזיר לחברה! בקיצור – מהרגע שמפטרים אותך מתייחסים אליך כסרח עודף שעדיף שיעוף מהמקום כמה שיותר מהר. לא מחר – עכשיו! הרגע! וכמובן שלא מאמינים לך לכלום, מצרפים אליך איש אבטחה, כי מי יודע – אולי תוציא M16 ותתחיל לרסס את ההנהלה? (אגב, בהנהלה לא יקוצץ ברוב המקרים ולו שקל אחד מהמשכורות!)

לעומת זאת, אם ההסתדרות כן תקבל יצוג של העובדים, ההנהלה לא תוכל לפטר כלאחר יד אותך או מאות עובדים כ”צעדי יעול”. הנהלת החברה צריכה לתת דין וחשבון גם להסתדרות וטריקים של “צעדי יעול” בכך שזורקים עובדים לרחוב – לא עוברים כל כך מהר. נציגי ההסתדרות כבר מכירים את כל השטיקים והטריקים שיש, והם לא יאפשרו להנהלה לפטר כך סתם עובדים ואם ההנהלה תנסה לשחק אותה קשוחים, להסתדרות יש את נשק השביתה, ונראה את ההנהלה עומדת מול מצב שעובדים שובתים וההנהלה לא יכולה לפטר אותם על עצם השביתה. בגלל זה אותן חברות מתנגדות בכל תוקף להסתדרות.

אישית, הלוואי והייתי יכול לחזור כמה שנים אחורה ולשמוע הצעות מחברים לעבודה על התאגדות שההסתדרות תייצג אותנו. הייתי חותם על כך בדקה הראשונה ומשלם בשמחה את מה שהייתי צריך לשלם, אך לצערי בכל החברות הפרטיות שעבדתי, זה לא היה קיים ושפיטרו אותי ואת חבריי כ”צעדי חסכון והתייעלות” היינו מפוטרים מהיום להיום. כולנו ידענו שהחברה עשתה צעדים מטומטמים שהביאו אותנו למצב שיש פיטורים, אבל לא היה אפשר לתפוס את המנכ”ל ולצעוק עליו כמה הוא אידיוט..

לכן, אני הייתי ממליץ למתנגדים לחשוב שוב על העניין וכן להצטרף. זה עולה קצת כסף, אבל בפעם הבאה שהחברה תחליט לזרוק עובדים בגלל פאקים של ההנהלה, זה יכול להציל אולי אותך ואולי גם את חלק מחבריך ממצב של אבטלה.

מכאן נעבור לענייני הפרטות.

מדיניות ממשלות ימין, גם בישראל וגם בארה”ב (ובמקומות אחרים בעולם) היא מה שאני קורא PPB, כלומר Pro Private Business. הימין האמריקאי מחפש Small Goverment. הימין בישראל ששולט כיום דווקא נותן דוגמא גרועה לאמריקאים (הממשלה הכי גדולה היא הממשלה הנוכחית מבחינת שרים, סגני שרים, מלכחי פינה עם לשכות וכו’), אבל בכל הקשור להפרטה – אפשר לאמר שהממשלה הנוכחית מנסה לעשות צעדים רבים (חלקם יאמרו שהיא עושה פחות מדי צעדים, ויתנו דוגמאות כמו חברת החשמל והרכבת שעדיין אינם מופרטים) להפריט.

ישנם כאלו המתנגדים להפרטה מהסיבה שהפרטה במקרים רבים תתן שרות גרוע יותר. לעומתם אלו שרוצים להפריט וכמה שיותר יצביעו על חברת החשמל, הרכבת ועוד מספר חברות ממשלתיות כדוגמאות מובהקות לחוסר יעילות משווע.

אבל אם יש משהו אחד שכן דפוק פה בכל הקשור להפרטה, היא כשגם כשעושים הפרטה, עושים זאת בצורה גרועה. מה הדבר הכי גרוע בהפרטה? שהממשלה מאבדת את ה
”שיניים” ובתרגום פשוט: ברגע שמפריטים, הרגולטור לוקח חופש. עד שבודקים דברים לוקח זמן רב ועד שמענישים חברות על פאקים לוקח עוד יותר זמן, וגם כשמענישים – העונשים סימליים בלבד. החברה הפרטית החדשה נותנת שרות זוועה ללקוחות? אז ירשמו להם הערה, ולעזאזל הצרכנים.

כאן נמצא הפאק הגדול של הממשלה, בכך שהיא פשוט לא דואגת לצרכנים, את אלו שהיא אמורה לייצג. הרי לא מדובר במשהו שמאוד קשה ומורכב לבצע. כל מה שצריך זה גוף שלא רק מקבל את התלונות מהצרכנים, אלא גוף שיכול תוך זמן קצר לבדוק את הדברים, לתת לחברה להשמיע את דבריה ולנקוט בצעדים המתאימים על מנת שהפאקים לא ישנו, ואת זה הממשלה כיום עדיין לא מבצעת, ואנחנו הצרכנים נדפקים מזה.

על וירוסים, פוליטיקה, מפלגת התה והימין בארץ

בשבועות האחרונים אני נוסע לא מעט בארצנו בשביל העסק. לקוחות פונציאליים, רכישת ציודים וכו’. בזמן הנסיעות אני קורא כל מיני מאמרים בנושאי פוליטיקה אמריקאית ואני נדהם ממה שקורה שם בכל הקשור למירוץ לבחירות הנשיא (בבחירות עצמם מצביעים יותר מאשר רק לבחור את הנשיא. לעיתים זה בחירות של מושל, נציגים שונים וכו’).

Tea_Party_Logo_Americanאחד הדברים שרואים שם הרבה בימין, זו האחיזה היותר ויותר חזקה של “מסיבת התה” וההשפעה המאסיבית שלה על המפלגה הרפובליקנית. אם בעבר היה ניתן לדבר בהגיון עם המנהיגים הרפובליקנים, כיום רואים יותר ויותר נציגים של אותה “מסיבת התה” שרצו למועמדות לנשיא והיום נותנים את הטון. הרפובליקנים, שלא מעוניינים להפסיד לטובת הזוים מ”מסיבת התה”, מאמצים את העמדות של מפלגת התה בלי למצמץ, למרות שעמדות רבות של מפלגת התה הן מטומטמות, שקריות או הזויות, והרי לנו דוגמא מצוינת איך וירוס בשם “מסיבת התה” מצליח לדפוק מפלגה מאוד ותיקה (על כך שמה של מפלגת הרפובלינקית: GOP – Grand Old Party).

ניקח לדוגמא את עניין הבריאות: כאן בישראל אתה משלם 5% ממשכורתך דרך ביטוח לאומי כ”מס בריאות”. הסכום עצמו הוא פרופורציונאלי למשכורת, אך לעיתים הוא מראה את העיוות בדרכים מקוריות: כשהייתי שכיר והייתי מרויח משכורת נאה, הייתי מגיע לדירתי בבני-ברק (כשגרתי שם), ולפני שהייתי נכנס לדירה הייתי לעיתים מסתכל על הבניין והמחשבה שהיתה חולפת בראשי היתה “עם מס הבריאות שאני משלם, אני בעצם מממן את כל דיירי הבניין הזה” (רובם המוחץ היו חרדים שלא עבדו רשמית, אבל בהחלט עבדו בשחור, בלי לשלם שקל מס). למרות זאת, עם כל התחלואים שיש למס זה, אתה יכול לקבל שרותי בריאות כלשהם בתשלום סמלי לקופת החולים שאתה רשום בה, ואם תאושפז, ברוב המקרים הקופה תכסה את עלות האשפוז, גם אם הינך מובטל.

בארה”ב לעומת זאת, עד להכנסת ה-Obamacare מצבך היה בעייתי. אם לדוגמא היית שכיר, המעסיק שלך היה קשור לחברות שנותנות שרותי בריאות, הוא היה משלם עליך ואתה היית מקבל שרותי בריאות מסויימים, אולם לחברות ביטוח היו תנאים קשים לקבל טיפולים שונים, וכך אם היה לך מצב בריאותי בעייתי והיית מעוניין להיכנס לביטוח בריאות כלשהו, החברות היו מונעות ממך. יותר גרוע – אם היית מובטל והיית צריך דחוף אשפוז וניתוחים, היית מקבל את הטיפול הכי בסיסי ועל הניתוח היית צריך לשלם עשרות אלפי דולרים. אין? בעיה שלך. החוצה.

מפלגת התה רוצה להחזיר את המצב טרום תיקון החוק לשרותי הבריאות, כלומר שאם אין לך כסף או אינך עובד, אז אתה טיפש או מטומטם ולפיכך עליך לסבול. המפלגה הרפובליקנית כמובן לא יכולה לקחת ולבטל את החוק מבלי להרגיז מצביעים רבים ולכן הם מנסים “טריק עוקף” – אתה תקבל שוברים (Vouchers) כדי ללכת לרופא. מה עם חברות הביטוח שיחליטו שבמקרה והלקוח מגיש שובר הוא יקבל פחות ממינימום טיפול? זה לא ממש מעניין. מה עם חולים מבוגרים, קשישים ונכים? שיסתדרו עם השוברים. החזקים שורדים. החלשים.. גש לצוק הקרוב למקום מגוריך ותמדוד כמה זמן אתה קופץ מלמעלה.

כשזה מגיע למיסים, המפלגה הרפובליקנית שונה מהותית מהמפלגה הדמוקרטית. הרפובליקנים רוצים תקציב של 5 טריליון דולר שישמש כקיצוץ מסים לסקטור העליון, הסקטור שיודע להסתדר מעולה גם בלי הקיצוץ מסים. הקיצוץ הזה ישפיע על 5% מהאוכלוסיה, למיליונרים ולמיליארדרים. השאר שמרוויחים הרבה פחות ממליון? לא אקטואלי בשבילהם. הם ימשיכו לשלם והעשירים יקבלו קיצוץ מסים.

היום פורסם וידאו קליפ של מיט רומני שמדבר על כך ש-47% מתושבי ארה”ב יצביעו לאובמה כי הם רוצים ש”הממשלה תממן להם את הכל”. זה כמובן שקר גס, ואותם 47% בהחלט משלמים מסים, אבל רומני מכוון ללבנים ועשירים. הנה הקליפ:

מיט רומני מדבר על 47% אמריקאים “אוכלי חינם”

כולם התפלאו על “פליטת הפה” של רומני, אבל אין על מה להתפלא. רומני הכריז עוד בעבר שלא אכפת לו מהעניים כלל וכלל, מצידו שהם ימותו, זה לא ישנה לו במאומה.

המפלגה הרפובליקנית, בהשפעת ה-Tea Party מעוניינת לחזור אחורה לתקופה של הרפובליקנים, לתת ל”כוחות השוק” לעשות את שלהם, למרות שכוחות השוק במקרים רבים כלל לא מעוניינים להתייחס לאזרחים. כמה פעמים ראינו חברות דורסות לקוחות ואזרחים, עושקות את הציבור? מה היה לנו בנפילת השוק ב-2008? אותם “כוחות שוק” שרבים היללו אותם, פתאום רוצים כספים מהממשלה או שהם יפלו. מה קרה? ככה זה שאין רגולציה ואין אף אחד שמשגיח על אותם כוחות שוק, והאפקט הורגש בכל רחבי ארה”ב ושאר העולם. אצלנו שיקרו לציבור וציינו שאנחנו “נס כלכלי”. מדוע זה שקר? כי עתה ביבי ושטייניץ צריכים לחתוך 13 מיליארד שקל. השקר של “נס כלכלי” נחשף.

כך, אנחנו רואים בארה”ב מצב שמפלגה שלמה משקשקת במכנסיים בגלל “מסיבת התה”, ומה שגורם לרפובליקנים לאבד את הראש ולהכניס טריקים חדשים כמו ביטול אפשרות להצביע לקשישים שאין להם תעודה ממשלתית (רשיון נהיגה, דרכון), ועוד. בסידרה המעולה The Newsroom דיברו על מפלגת התה וההשפעה על הרפובליקנים במשך מספר פרקים. מישהו הכין קליפ מסכם, הנה הוא לפניכם:

חדר החדשות

ואיך זה מתקשר לישראל? אצלנו אין “מסיבת תה”, אצלנו יש מפלגות דתיות וחרדיות שאף אחד לא עוצר אותן. יש כמובן כל מיני מפלגות דתיות וימניות עם אג’נדות שונות, אולם אם נסתכל על מפלגות כמו ש”ס והמפלגות החרדיות (אגודת ישראל וכו’) נראה ששיטת הממשל שלנו נאכלת דווקא ע”י אלו שכלל לא מכירים בדמוקרטיה אלא מאמינים בתיאוקרטיה או שלטון של רב יחיד (לדוגמא: ש”ס והרב עובדיה יוסף שקובע הכל, שאר חברי הכנסת משמשים כבובות בלבד). בדמוקרטיה אמיתית לכל אחד יש זכות הצבעה, אולם שום דמוקרטיה לא יכולה לחיות לאורך זמן כאשר ציבור שהולך וגדל במהירות, שלא משרת ולא תורם את חלקו לא בשרות צבאי או אזרחי ולא משלם מסים. בקצב הזה, קוראים יקרים, בעוד 15-20 שנה המדינה שלנו תיהפך לתאוקרטיה.

אני מודה שאינני ימני בדעותיי הפוליטיות, אבל כל אדם, גם אם הוא ימני בדעותיו, מוזמן לחשוב בהגיון על הדבר הבא: מדינת ישראל רוצה לקצץ 14 מיליארד שקל בתקציב הקרוב. הכל כדי שהמדינה תמשיך לעמוד ביעדי גידול (למרות שכבר הממשלה חרגה ב-14 מיליארד מהתקציב. מעניין לאן הלך הכסף, אך זהו נושא לפוסט אחר).

משרד האוצר מכיר רק דרך אחת: קיצוץ במשרדים השונים. הקיצוץ כמובן ישפיע עלינו בצורה מיידית: פחות שרותים, יותר בירוקרטיה, אין אישורים לדברים שונים וכו’. האם זו הדרך היחידה שבה ניתן לקצץ? משרד האוצר טוען “כן”, אני טוען “לאו דווקא”.

אם ניקח לדוגמא את העניין שהכי כואב למשרד האוצר, עניין של כספים חופשיים שמסתובבים ללא מיסוי. משרד האוצר מגייס 600 פקידים חדשים כדי להילחם בתופעה. האם זה יעזור? לא. מדוע לא? כי הבירוקרטיה הישראלית יודעת לדפוק היטב את העצמאי והעסק שמשלם בזמן, ולא יודעת להתמודד עם התחמנים, גם אם תגייס עוד 1000 פקידים. מה ניתן לעשות? פתרון מחשוב. גייסו 100 מתכנתים, תנו להם גישה למאגרי מידע שכבר קיימים היום בממשלה, ותנו למתכנתים לפתח תוכנות Data mining שיודעות להצליב בין מאגרי מידע שונים. כשאני מוציא ל-X חשבונית עם מע”מ, X יגיש את החשבונית כדי להזדכות במע”מ, ואז נותר לחבר את הקצוות. זו דוגמא מאוד פשוטה, וברמה הרבה יותר מורכבת ניתן לעשות פעולות שונות עם אותם מאגרים כדי לעלות על הרמאים ואז לתת לרשויות המס את שלהם בכל הקשור למעצרים, קנסות וכו’. כך משרד האוצר יכול לקבל החזר הרבה יותר גבוה על אותם מתכנתים מאשר 600 פקידים שעדיין לא יודעים להפעיל מחשב בצורה נאותה.

אם יש משהו שהממשלה הנוכחית מצטיינת בו, זו האטימות לציבור. זה לא שייך לימין/שמאל במפה הפוליטית, אלא אטימות פשוטה שכל אחד יכול להבין, דברים כמו:

  • הפיכת המלצות ועדת טרכטנברג לדיור זול לצעירים – החלטה שנהפכה לדיור זול לדתיים וחרדים כאשר הפרמטר הראשי הוא .. הזמן שאתם נשואים (פרמטר שלא קיים בשום מדינה בעולם), וסיוע לדתיים וחרדים הן ברכישת שטח והן בהקמת הבית – באזורים דתיים בלבד (עד כה).
  • הוספת מע”מ דווקא לפני החגים, הזמן שבו אזרחי ישראל מוציאים הרבה יותר כספים.
  • אי שימוש בסוגיית הרווחים כלואים כדי לשפר את מצבה הפיננסי של מדינת ישראל שצריכה לקצץ בתקציב. נראה כי שטייניץ מעדיף לתת הנחות מפליגות לחברות שכבר קיימות בארץ, אך שוכח את מצב הקופה. מדוע הן אינן משלמות את מלוא המס? הרי הם לא יברחו אם הם יצטרכו לשלם 10% מס. הם כבר מכירים את מקלטי המס הידועים ובכל זאת מתוך ידיעה על כמות המס שהם יצטרכו לשלם – הם הקימו פה מרכזים.
  • סיום בעיית אי הגיוס של חרדים ומציאת פתרון שיאפשר להם לעבוד בצורה ישרה והוגנת כך שיוכלו ללמוד, להרוויח ולשלם מסים כמוך וכמוני.

לסיכום: “מסיבת התה” הפכה את הפוליטיקה האמריקאית ליותר ויותר הזויה. כאן בישראל עדיין אין לנו דבר כזה (להוציא את פייגלין בליכוד), אבל המפלגה השולטת בישראל מתנתקת יותר ויותר מהאזרחים ומתחילה להיות כמו “מסיבת התה” שכבר מנותקת ממחצית האזרחים האמריקאית.

האם אנחנו נתעורר לשנות את המצב?

מדוע אינני חושב שהמחאה תסייע הפעם

ראיתי את ההפגנות במוצ”ש (ואת הפיצול, כפי שטען ידידי היקר דורון אופק) ואני בהחלט מבין ותומך בחבריי המפגינים…

אבל אני גם ריאליסט.

נחזור קצת אחורה למחאה הקודמת. מיליונים השתתפו, העם צעק שרוצים “צדק חברתי”, ועדת טרכטנברג הוקמה, אתר מיוחד הוקם ואליו נכנסו מיליונים, עשרות אלפים השתתפו באתר (אני יודע כי השרת הושכר מ”חץ ביז” לפני שעבר לחוות השרתים הממשלתית אחרי כמה חודשים), מסקנות הוועדה הוגשו, ביבי קיבל את ההמלצות ליידיו, לחץ ידיים, קליקים של מצלמות..

וזהו…

בסופו של דבר הממשלה מסמסה את כל ההמלצות. דיברו על בנייה מוזלת/ציבורית? אטיאס הצליח לסובב את זה שזוגות נשואים חרדיים יקבלו את זה. זוג צעיר חילוני רוצה להתחתן? תתחיל להשיג כמה מאות אלפי שקלים ואולי תקבל איזה משכנתא או משהו שתשלים איזה חלק. להוריד מסים? דווקא ביבי את שטייניץ בע”מ הודיעו לאחרונה שמיסים יעלו. מס חברות ירד, כאילו שזה יעזור למישהו (שחברות בינלאומיות מחפשות מס חברות נמוך, הן עושות מה שגוגל, אינטל, מיקרוסופט ואחרים עושים – פותחים נציגות באירלנד).

בנוסף, בחודשיים האחרונים התבשרנו שהגוויה/זומבי בשם “קדימה” מצטרפת לקואליציה. כמובן שיצטרפו! הם יודעים טוב מאוד שהפיקציה הזו תמות בבחירות הבאות. כל הסקרים מראים ש”קדימה” תקבל בבחירות הבאות 3-6 מנדטים, בניגוד ל-28 שיש להם כיום, אז שאול מופז אץ רץ להתחבר לביבי.

והממשלה הנוכחית יכולה להעביר כל חוק שהיא רוצה. אם מחר לש”ס ידלק הפיוז על אוכל לא כשר (כמו חזיר) והרב עובדיה יחליט ש”זו ארץ הקודש ואסור שיהיה פה חזיר” וש”ס תגיש הצעת חוק כזו, מבחינת הקואליציה זה יעבור. ליברמן יכול לאיים שהוא פורש, אבל עם 90+ חכ”ים בגועליציה, ביבי יכול לישון בשקט.

לעניות דעתי, מחאה בתקופה הנוכחית לא תעזור. שום דבר לא יזיז את ביבי וממשלתו.

אבל… יש זמן אחר שיכול להשפיע. מתי? עוד 9 חודשים.

רשמית, ב-22 לאוקטובר 2013 יהיו בחירות לממשלת ישראל. כפי שציינתי מקודם, ביבי הצליח לארגן קואליציה גדולה מאוד ואין לאף סיעה חשק להיפרד מהממשלה הנוכחית, כך שהאופוזיציה לא יכולה להפיל את הממשלה ולו בגלל גודלה (20 ומשהו ח”כים).

חצי שנה לפני כן, באביב, לאחר פסח, זה יהיה הזמן הכי יעיל למחאה מאורגנת ומאוחדת. 6 חודשים שביבי יצטרך להזיע כדי לגרום לימין לבחור בו, זה הזמן שהעם הזה יכול לעשות מה שהחרדים עושים בצורה מצטיינת: לגרום לממשלה להקשיב ולהיטיב עם הבוחרים. מספיק ששליש-חצי מהעם ישנה את הבחירה שלו כדי שלא תקום פה ממשלת ביבי השלישית, וכשמתקרבים בחירות וראשם של הנבחרים תלוי בבוחרים, פתאום מתחילים לשמוע זמירות אחרות.

המחאה הנוכחית, כשהיא מפוצלת, משמשת ככלי מצוין לעיתונים כמו “ישראל היום” להראות תמונות של רחובות חצי ריקים עם כותרות “מאות ספורים של מפגינים הגיעו”. הליכה ב-3 ראשים משחקת לידיו של ביבי ותיוג אוטומטי של “שמאלנים” מוצמד למפגינים. התיוג הזה ישאר כי רוב בוחרי הימין מעדיפים להקשיב לשטויות של ליברמן “הקניונים מלאים” (הוא רק שכח שהספורט הלאומי של מר ישראל ישראלי הוא לחיות על מינוס בבנק ודחף בלתי נשלט לקנות עוד ועוד, גם כשאין, כל עוד הבנק נותן אשראי) ולכן הרוב בצד הימני הפוליטי של המפה מסתכל על המפגינים כ”שמאלנים מפונקים”, וחושד בהם שהם מחפשים להפיל את ביבי. נסיון למשוך את הימין להפגנות לא יצליח ממש, לעניות דעתי.

המאבק לגבי תנאי עבודה של עובדי קבלן במדינה

אנו נמצאים כבר מספר ימים במאבק של ההסתדרות מול האוצר בעניין התנאים של עובדי הקבלן. כבעל עסק, אני יכול לאמר שהשביתה הזו לא עושה טוב לעסק. לקוחות שהעבירו פקסים לבנק להעברות כספים – יושבים בפקסים של הבנק ולא מבוצעים. בחלק מהמקרים צ’קים שהופקדו לטובת העסק לא נכנסים למערכת, ובקיצור – לא מצב נעים.

אבל אני אישית תומך בהסתדרות במאבק הזה, וצר לי לראות את המשחקים של משרד האוצר וההתחמקות שלו ממתן תנאים נאותים לאותם עובדים, גם עבדכם הנאמן היה במצב זה בעבר וסבל מכך רבות.

האוצר כל הזמן “צועק” על כמה מהלך כמה זה יעלה כספים רבים וכמה האוצר והמדינה לא יכולים בכלל לעמוד ברעיון של לקחת את העובדים האלו ולהעניק להם תנאים של עובדי מדינה.

באמת? הבה נבדוק.

במהלך העשור האחרון עלו אתרים ממשלתיים רבים לאוויר, כל משרד העלה אתר שלו שבו ניתן למצוא מידע, וחלק מהאתרים שימושי לצורך תשלומים שונים כמו מס הכנסה, מע”מ, קנסות, ביטוח לאומי, ארנונה וכו’. כמובן שהוצאו מכרזים על מנת לבנות את אותם אתרים, ושיטת ה”מאכר” עבדה שעות נוספות: האוצר משלם מאות אלפי שקלים, ומקבל בתמורה אתר שבשוק החופשי היה עולה לבנות אותו כעשירית מהמחיר ששילם האוצר. כמעט כל האתרים הממשלתיים (כולל אתרי רשויות המס, ביטוח לאומי, בתי המשפט, משרד הפנים ועוד) בנויים לא לפי סטנדרטים (כי כולם חשבו ש”אקספלורר זה מספיק”, למרות שאקספלורר בזמנו לא עמד בשום סטנדרט כמעט) וכיום אינך יכול לשלם מע”מ, מס הכנסה וביטוח לאומי דרך דפדפנים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ועוד.

עקרונית, מכיוון שישנם אתרים שדרכם יכול הציבור לשלם את המיסים, ניתן היה לחשוב באופן הגיוני שיהיה איזה צעד של יעילות כמו קיצוץ כח אדם, אבל מה שקרה הוא להיפך, במרוצת העשור האחרון, המדינה דווקא גייסה עובדים נוספים (ובמקרים לא מעטים – מיותרים), רק שלא גייסה אותם רשמית כעובדי מדינה, אלא כעובדי קבלן. כך המדינה לא צריכה לתת להם תנאים, חברות כח האדם מרוויחות את רוב הכסף שמעביר להם האוצר והעובד מקבל גרושים.

חלמאות בהתגלמותה!

האוצר “בוכה” על עלויות עתק? האמת היא שאין צורך באותם עלויות עתק. כל מה שצריך זה יעול ותוכנית קטנה שיכולה לקחת בין מספר חודשים עד שנתיים לביצוע מלא. הנה הסעיפים:

  1. שכתוב אתרי האינטרנט עם כלים מודרניים בקוד פתוח וחיוב הזוכה לתאימות של 100% בכל הדפדפנים: כרום, פייקפורס, אקספלורר, אופרה ודפדפנים ניידים (אנדרואיד, אייפון/אייפד). אני משער שחברות שיגשו למכרז ויראו תנאים אלו, ינסו לבקש כספים נוספים עבור התאימות. לא מגיע להם על כך שקל נוסף! כיום אם כותבים בקוד סטנדרטי וראוי, עלויות בניית התאימות הן זניחות בהשוואה לבניית האתר כולו.
  2. ריכוז התשלומים תחת אתר אחד שבנוי בצורה סטנדרטית! לצערי תשלומי רשויות מקומיות רבות מפוזרים בכל מיני מקומות ואתרים שפשוט לא נגישים לדפדפנים שהם אינם אקספלורר, ובחלק מהמקומות שהם כן נגישים (שלום לעירית ראשל”צ!) המערכת לא יודעת לסלוק כרטיסים מסויימים (כן, גם כרטיסים מקומיים), ובהזדמנות זו גם לתמוך ב-Paypal. קצת מצחיק לראות שמליוני אתרים בעולם וחלק הולך וגדל בארץ תומכים בשיטת תשלום זו, אך שום משרד ממשלתי לא תומך בכך.
  3. חיוב כל המשרדים לפתוח מערכת קריאות (או להשתמש במערכת קריאות מומלצת) שתתמוך בדפדפנים הסטנדרטיים ותחייב את פקידות המשרדים לחזור תוך שעות ספורות (בהתאם לזמן שבה נפתחה הקריאה) עם תשובות מלאות לאזרחים ולפונים, וכמו כן לחייב משרדים ממשלתיים לקבל דרך אותה מערכת מסמכים מהציבור, במקום להטריח את הציבור לרוץ ולהמתין שעות כדי שרוחל’ה תקבל מסמך בין נגיסת ביס למשנהו בסנדביץ’ שהיא הביאה מהבית!
  4. מינוי משקיפים מהסקטור הפרטי על מנת לבקר את תהליך קיום מכרזי “שיפוץ”/בניית אתרים ומערכות שונות. כבר מזמן משרד האוצר נהפך לבדיחה בכל הקשור לעלויות, וכמו שציינתי בהתחלה – משרד האוצר משלם הרבה יותר מכל עסק על בניית אתרים והטמעת טכנולוגיות.
  5. מינוי חברה שתבצע בדיקות גלויות וסמויות לגבי יעילות עובדים (כמו: כמות תיקים מטופלת, העדרויות, זמן שלוקח לשרת נציגת ביקורת סמויה, התנהגות מול לקוחות ועוד), ויישום ההמלצות.

במדינתנו הנחמדה, החשב הכללי (חשכ”ל) “אלוף” בקבלת מחירי רצפה לציודים כמו שרתים (חוץ מהזמן שבו לחשכ”ל בורח ההגיון, כמו אי אישור רכישת Storage כבר שנה וחצי), אבל כל החסכון בורח מהחלון בכך שהמדינה מעסיקה יותר מדי עצלנים, יותר מדי טיפשים, יותר מדי פקידות שלא מגלה הבנה אפילו בהפעלת מחשב (עד עכשיו אני זוכר את הנציגה במס הכנסה שמנסה להפעיל Outlook רק שרץ לה כבר 6 תהליכים של Outlook במחשב, והיא ממשיכה להתעקש). דברים זזים מאוד לאט ויש אפס יעילות במערכת, כך שהמדינה ממשיכה לשרוף כספים על אי-יעילות (לידיעת הקורא יאיר לפיד שתוהה איפה הכסף, זה רק אחד המקומות שבו הוא נשרף). כיום אם אני רוצה לפנות לרשויות, (כמו במקרה שהיה לי לפני שנתיים שחוייבתי בקנס ענק לעיריית תל אביב על מים כאילו היו לי בבית 2 בריכות שחייה אולימפיות) אני חייב לשלוח פקס והמשרד המקבל מחוייב לענות לי תוך 30 יום. מדוע כל כך הרבה זמן? הרי אם אבוא למשרד, הטיפול יקח דקות ספורות.

אם במשרד האוצר יכניסו מערכת כזו, אז ניתן יהיה לפטר יותר ממחצית מאותה פקידות עצלנית וחסרת יעילות – לטובת שרות מהיר יותר וטוב יותר למי שמממן בסופו של דבר את אותן משכורות, וכך יהיה אפשרי גם לממן קבלת עובדי קבלן מקצועיים ומתאימים להיות עובדי מדינה מבלי שמשרד האוצר יחרוג בצורה רצינית מהתקציב.

מישהו שם למעלה חשב על זה אולי?

חברים בימין מציגים: הספינים על המחאה

כאחד שקורא הרבה חדשות באתרי האינטרנט השונים, אני רואה שוב ושוב כל מיני נסיונות הטעיה של גורמים שונים הממוקמים בצד הימני של המפה הפוליטית (או דעות פוליטיות). למרות שאנוכי ימני בדעותי, אני לחלוטין לא מסכים עם דעות אלו. בהתחלה התעלמתי, אולם אני רואה את הדברים עולים שוב ושוב מגורמים שונים (זה התחיל בדוד עמר ואיוב קרא, המשיך עם ליברמן, קופץ למרגול ועד ציפי חוטובולי אתמול), והחלטתי לענות לאותם אנשים.

גילוי נאות: תרמתי 100 שקל למחאה וכעסק תרמתי להם שרת וירטואלי (אגב, האתר עצמו אינו יושב בשרת שנתרם) משום שלדעתי מחאה זו חשובה.

לצערי אותם מתלוננים, כמו רבים אחרים שמעדיפים להתרכז בנקודות שונות שלדעתי מחטיאות את הפואנטה, להלן הנקודות:

  1. “המחאה פוליטית”: ארבעת ראשי המחאה אינם בדיוק ה”דארלינג” של הצד הימני במפה הפוליטית. “צפונבונים” שלא בדיוק חובבים את הערכים הימניים, גיוס לצה”ל ועוד. נוסיף לכך שילוט הקורא להעיף את ביבי והימין מהשלטון, שילוט שמגיע מגופים כמו “השמאל הישראלי”, “קדימה”, “מרצ”, “שלום עכשיו” וכו’ שרואים באותן הפגנות ימניות ומיד קופצים בימין לצרוח “זו מחאה פוליטית ולא מחאה לגטימית”
    כשאני רואה את הטענה הזו אני תוהה לעצמי באיזו פלנטה אותם מתלוננים חיים. הרי זו תהיה התאבדות מצד אותם גופים פוליטיים לא לנסות להשתמש במחאה הזו כדי להפיל את הממשלה, זו טיבה של דמוקרטיה מתוקנת – האופזיציה צריכה להיות לוחמת ולהשתמש בכל מה שלרשותה כדי להפיל את הקואליציה, כך זה בכל מדינה דמוקרטית. רוצים תזכורת? נסו להיזכר מה הרפובליקנים עשו עד שבוע שעבר לנשיא הדמוקרטי. ככה זה בדמוקרטיה.
    אבל אם מישהו חושב שאלו רק גופים פוליטיים שמנסים להשתמש במחאה לצרכיהם, הוא מוזמן להסתכל מחדש בתמונות מהמחאה האחרונה. רואים בתמונות שלטים כחולים של “ערבות”? תהיתם מי אלו? לא, הם לא שייכים לגוף פוליטי, הם שייכים (כפי שתומר פרסיקו ידידי בדק ובירר) ל.. “קבלה לעם”, אותו גוף שמנסה לשטוף את המוח של צעירים בכך שקבלה כביכול – היא הפתרון להכל, והם לא היו הגוף היחיד שמנסה לנצל את המחאה כדי לפרסם את האג’נדה שלו.
    כל זה אינו משנה את העובדה הפשוטה: המחאה הזו מגיעה מאנשים, ואינה קשורה לימין או שמאל, לדתיים או חילונים, לצעירים שגרים בשינקין או לצעירים שגרים בטבריה. זו מחאה של כולם והמחאה מדברת על הבעיות שיש לאנשים במעמד הנמוך והבינוני שנמצאים בכל הגיזרות במפה הפוליטית. ה-300,000 שהיו במוצ”ש בכל הארץ היו ימניים, שמאלנים, מובטלים ועובדים, רווקים ונשואים ועוד, כך שלהתלונן על כך שהמחאה היא פוליטית זו התנהגות המתעלמת מהמחאה עצמה ובמקום זאת מחפשת להתמקד באלו שמכניסים ידיים לצלחת ולא להתמקד בבעיות שבגינן קמה מחאה זו. אד הומינם לחלוטין!
  2. “הקניונים מלאים”: עוד טיעון שגוי שמחטיא לחלוטין את המחאה. איש אינו טוען שהמדינה שלנו היא מצרים או עזה או אפריקה, סודן או כל מדינה ענייה אחרת, כולל אותם אלו שעומדים בראש המחאה ואלו המשתתפים במחאה. כן, הקניונים מלאים, רכבים נקנים ואנשים טסים לחופשות, אבל המתלוננים שוכחים דברים פשוטים:
      1. אותה חופשה בחו”ל, אותו סופ”ש בצימר – מומן ע”י משהו שלא תמיד זמין. תוכנית חסכון (שהחוסך חסך כמה מאות שקלים כדי שבעתיד יוכל לשבוע לנשום!) שנפדתה, הלוואה שהבנק נתן, בונוס שהעובד קיבל, וכו’. אחרי הכל – גם עובד שיחסוך 200 שקל בחודש ממשכורת של 5000 שקל, אחרי שנתיים ימצא סכום של 5000 ש”ח שאותו הוא יוכל לנצל לחופשה קצרה. זה הופך את אותו חוסך לעשיר ו/או מפונק? לא.
      2. אנשים קונים בקניונים עוד ועוד בגדים ומותגים ואייפונים וגלקסי ועוד מיליון דברים. מאיפה הכסף? מכך שהבנקים נותנים אשראי ומינוס. תפקיד כל חודש במשך שנה משכורת של 4000 ש”ח והבנק יסכים לתת לך עוד 4000 ש”ח מסגרת (כלומר 4000 שקל נוספים) ועוד 3000 בכרטיס אשראי והופס – יש לך 7000 שקל נוספים. כמובן שזהו רק קו אשראי שאותו צריך לשלם והבנק שוחט בריביות על כך, אבל רוב האנשים מתפתים להשתמש בזה ובמיוחד מתפתים לחגוג עם הכרטיס אשראי, אחרי הכל לא משלמים את הסכום עכשיו, משלמים את זה אי שם, חודש הבא אז עד אז “יהיה בסדר”. רוצה רכב חדש? הבנק ישמח לתת לך פה ועכשיו הלוואה לרכב, אפילו ערבים לא תצטרך! רק תביא הצעת מחיר מסודרת, נבדוק שאתה מכניס משכורת כל חודש (גם אם המשכורת שנכנסת היא בסביבות ה-5000, תאמינו לי, שאלתי קצת) ובתוך יומיים יועבר הסכום למוכר (כמובן תוך כדי רישום על הרכב שהוא משועבד לבנק) והלקוח יהיה עם רכב יוקרתי חדש ונוצץ. זה אומר שאותו לקוח עשיר? לא. מה עם כל עובדי ההיי-טק שמתנייעים ברכבים חדשים? הם עשירים? לא, המעביד גובה את ה-3K (מינימום) מהברוטו שלהם כל חודש. אותם עובדים עשירים? לא, כך שההסתכלות על אנשים שממלאים קניון כאילו אין צרות היא הסתכלות מוטעית. אנשים שגם בצרות פיננסיות לפעמים מצליחים לגרד 100-200 שקל פעם בחודש לצאת לסרט / מסעדה כי הם חייבים לנשום וקצת להנות, אחרת אפשר להתחרפן מדאגות.
      3. ישנם כל מיני אנשים (שאני קורא להם הזויים) שבטוחים שאותם אנשים שמוחים ומפגינים, מחפשים בעצם שהמדינה תממן להם את האייפון/אוטו/דירה והדברים כמובן אינם נכונים. מי שאשם במחירי הדיור הגבוה לרכישה הם לא רק הקבלנים אלא במיוחד המדינה ואין זה קשור לימין או שמאל פוליטי – שניהם אשמים אם מסתכלים אחורה ואותם מפגינים לא מחפשים שהמדינה תתן להם דירה במתנה, אלא שהמדינה תעשה כל שהיא יכולה כדי להוזיל עלויות שקשורות למדינה כדי שכל זוג יוכל לרכוש דירה (על כך בהמשך). אף מפגין שפוי לא מצפה שהמדינה תהיה הספונסרית שלו כתחליף למשכורת או כמשכורת שניה.

המחאה הזו צוברת עוד ועוד תומכים בגלל שלאנשים נמאס, וגם אם קדימה או העבודה היו הקואליציה – המחאה היתה נוצרת. רצה הגורל והליכוד בשלטון וביבי הוא הפוסטר-בוי של קפיטליזם חזירי בין אם הוא ראש ממשלה או אם הוא היה באופוזציה. ביבי מאמין פנאטי בקפיטליזם וכוחות שוק ומבחינתו להפריט את הכל ולתת הנחות לעשירים – זה מה שיהיה, בדיוק כמו הרפובליקנים בארה”ב. מישהו ראה את ביבי מבטל את תוכנית ההנחות לעשירים וחברות? לא.

צריך לזכור שהמחאה הזו מוצדקת כי לאנשים בצפון, בדרום ובמרכז נמאס להיות הפראיירים. אנשים מחפשים הקלה ואותה הקלה צריכה לבוא מכל מיני כיוונים. מדוע יש 16% מס על מוצרי מזון (דבר שבארה”ב אין, אגב, ומעיק  במיוחד על המעמד התחתון וגם על הבינוני)? הרי את אותם 16% יצטרכו לשלם גם זה שמרוויח 4000 שקל בחודש וגם זה שמרוויח 30000 שקל בחודש. היכן ההגינות בזה? מדוע אין חיוב לבנות 20% דיור בר-השגה בכל רב קומות שנבנה לצרכי מגורים? יש את זה בניו-יורק ובמדינות אחרות רבות בארה”ב, במה ישראל יותר טובה מהם בקשר לזה?

כשהמפגינים מדברים על כך שהממשלה מנותקת ולא מקשיבה, הדברים לא מגיעים רק מהשמאל, אלא גם מהימין הפוליטי. שלשום האוצר אישר העלאה של 10% בתעריפי החשמל בעיתוי הכי גרוע שאפשר: בשיא החום כאשר כל העם משתמש במזגנים, והעליה הזו כמובן חלה על כל המגזר היצרני, מה שאומר שכל המוצרים המיוצרים בארץ יעלו, כי צריך לשלם יותר חשמל כדי לייצר את אותם מוצרים ומי ישלם זאת? אתה ואני והוא וכולם. האם אפשר היה למצוא פתרון אחר מאשר להעלות את המחיר? סביר להניח שכן, אבל כשמשרד האוצר מנותק ממה שקורה בחוץ וראש הממשלה לא עוצר עליה מטורפת כזו – הוא לא מרוויח גיבוי מאף מפגין.

לסיכום: המחאה הזו מגיעה מלמטה, היא לא הוקמה ע”י מאסטרים בתקשורת המומחים בספינולוגיה. היא מגיעה מצעירים שנמאס להם, ואותם מנהיגים עשו, עושים ויעשו טעויות על ימין ועל שמאל, ויש להם דרישות שחלקן מגוכחות וחלקן לגטימיות, אבל זה הדבר היפה – זו מחאה אותנטית. זו לא עוד מחאה ממומנת “מטעם” ואיש לא משלם למפגינים לבוא בהפגנות. לאנשים נמאס וסוף סוף אנשים קמים ומצביעים ברגליים והממשלה חייבת להבין שהם הממשלה של העם והחלטות צריכות להתבצע. דברים צריכים להשתנות.

התבכיינות השחקנים

בדיוק סיימתי לקרוא מאמר ב-YNET על אסיפת חרום שנערכה היום ב”צוותא” ובה עלו כל מיני שחקנים ואחרים לבמה לשפוך את ליבם על שרת החינוך, לימור לבנת, למרר כמה היא לא מתאימה, ולקרוא לה “לרדת מהעץ” ולהתפטר.

האמת, שאותי זה מרגיז, ואני רוצה לתת דוגמא מהעסק שלי:

יש לי לקוח שהוא די חשוב לי שיושב באותם שטחי 67. אותו לקוח משלם בזמן וקיבל את מה שהוא ביקש. לו הייתי שמאלני בדעותיי והייתי מערב פוליטיקה בביזנס שלי, אז לא הייתי לוקח אותו, ולאף אחד לא היה תלונות אליי, זה עסק שלי והוא עסק פרטי. זכותי, נכון?

עכשיו נעשה טוויסט: נניח שהחלטתי לגדול ולהתחרות במכרז של החשכ”ל לאספקת פתרונות Storage (אני משער שיש עכשיו קוראים שמחייכים חיוך מר: החשכ”ל כבר 5 שנים עדיין לא מצא את הזמן להוציא מכרז לפתרונות Storage). נוסיף לעניין שאחד מהתנאים שפתרונות ה-Storage ימוקמו באזורים שונים בארץ, וחלק מהם ישבו באותם שטחי 67 ואני אצטרך להגיע לאותם מקומות ולהתקין את הפתרונות ואם צריך לבוא ולתקן אותם, אצטרך להגיע פיזית לאותם שטחים ולתקן אותם, הכל כחלק מהתנאים שאני מחוייב במסגרת החוזה (אם אזכה) לעמוד בהם.

כאן נכנס החישוב הפנימי שלי. מה עדיף: דעות פוליטיות או הכנסות לעסק שלי? אם אני נניח שמאלני בדעותיי ורוצה שהמדינה תחזיר מיד את השטחים האלו לפלסטינים, אני יכול להחליט שאני לא תומך בממשלה הנוכחית ואני לא נותן שרות בשטחי 67, מה שכמובן פוסל אותי מלזכות במכרז (או שאני יכול לעשות טריקים, ובד”כ טוב לא יצא מזה). רוב מוחלט של העסקים מניחים את הדעה הפוליטית שלהם בצד ונותנים שרות גם בשטחים.

נחזור לשחקנים: הם “בוכים” על כך שהמדינה הולכת להתנות קבלת כספים בתנאים כאלו ואחרים הקשורים למיקומי הופעות והצגות, כולל בשטחי 67. נכון, רבים מהם בעלי דעה שמאלנית, אבל הם צריכים להחליט: או שאתה מקבל כספים מהמדינה ושם את דעותיך הפוליטיות בצד, או שאתה עומד בדעתך ולא לוקח כספים מהממשלה, או לכאן או לכאן.

גם בארה”ב הדברים האלו קורים, ושם דווקא אף אחד לא יוצא בצעקות שבר. כאשר ממשל רפובליקני עולה לשלטון, בתוך ימים ספורים נפסקת חלוקת כספים לכל מיני מוסדות, כמו מוסדות מחקר בתאים עובריים. כאשר ממשל דמוקרטי עולה לשלטון, תוך מס’ ימים מוזרם מחדש כסף לאותן מוסדות, ומוסדות אלו יודעים להסתדר עם תרומות מגופים אחרים כשיש שלטון רפובליקני כמו השלטון הקודם בראשות ג’ורג’ בוש.

בקיצור, שחקנים יקרים: אם אתם רוצים כספים מהממשלה הנוכחית, תצטרכו להופיע גם במקומות שהם בשטחים (למרות שכולם יודעים שאריאל לא תפורק ובכל הסכם היא תהיה חלק מישראל). אם אינכם מעוניינים, אל תיקחו כספים מהממשלה הנוכחית, חכו שתעלה ממשלת שמאל.

המדינה תקים חברת תשתיות לאספקת אינטרנט..אוי אברוך

בדיוק לפני מס’ דקות שמו ב-YNET בכותרת הראשית את הכותרת הזו.

כשקראתי את זה כמעט הצלחתי לשבור פה שולחן מעצבים וניסיתי לזעוק (לא בקול, בכל זאת, שכנים פולנים פה..) “איפה לעזאזל היועצים המקצועיים שצריכים אותם? השרים וכל ההנהלות בראשי המשרד לא יכולים להתייעץ עם כמה אנשי מקצוע וספקי אינטרנט?”.

למי שלא קרא: הממשלה מדברת על 2 אפשרויות (תלוי במשרד האוצר ובשאר ריבים בין השרים):

  1. האינטרנט יזרום על תשתית של חברת חשמל ויגיע דרך השקעים של חברת חשמל (טכנולוגיה שמיושמת במס’ אזורים במדינות שונות).
  2. האינטרנט יזרום על תשתית של חברת חשמל ומעל העמודים יהיו אנטנות סלולריות שיקבלו את ה-Feed דרך כבלי החשמל והחיבור יהיה דרך אינטרנט סלולרי.

אני לא ארחיב על היתרונות והחסרונות של 2 השיטות (רק הערה קטנה למר שטרית: כיום עדיין אין 100 מגהביט דרך חוט חשמל הביתה. במקרה הטוב תקבל גג 30 מגהביט), אבל אני לא מחפש להתמקד על כך, אלא על נקודה אחרת..

הנקודה, כפי שציינתי אותה בפוסטים קודמים היא לא הבעיה בתשתית בארץ. בזק מרחיבים עם ה-NGN שלהם במדינה ומאפשרים ללקוחות לקבל אינטרנט במהירות עד 30 מגהביט בשעה שהכבלים מציעים עד 100 מגהביט, אבל לא כאן מונחת הבעיה.

הבעיה המרכזית מונחת בתשתית בין ישראל לחו”ל!! גם אם יהיה לי פה בבית חיבור של 10 ג’יגהביט לספק האינטרנט שלי זה לא ישנה, כי בסופו של דבר אני צריך לצאת מהנתב של הספק שלי החוצה לחו”ל וכאן צוואר הבקבוק.

אם הממשלה כל כך מעוניינת (מה קרה פתאום??) שבארץ יהיה אינטרנט מהיר באמת, אז משרדי הממשלה השונים (אוצר, תשתיות, תקשורת) צריכים לשבת עם ספקי האינטרנט ולראות מה אפשר לעשות כדי לסלול קווים תת ימיים נוספים ואיזה חסמים בירוקרטיים יש להוריד כדי לאפשר זאת. את התשתית הזו צריכים כבר אתמול. כמה שיותר מהר שיהיו הקווים האלו, כך יהיה שווה יותר לאזרחים להתחבר לחבילות מהירות יותר, ולא כמו המצב כיום שאדם יכול לקנות לעצמו חיבור של 100 מגהביט ולקבל מהירות גלישה שלא מהירה יותר ממש משכנו שמחובר במהירות 4 מגהביט.

הרעיון להקים חברת תשתיות בבעלות ממשלתית הוא רעיון גרוע. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מטורף ושום גוף ממשלתי לא יודע בכלל לעמוד בדברים האלו. כיום בחו”ל יש טכנולוגיה כמו HSDPA (שקיימת גם בארץ) שמאפשרת הורדה בקצב של 10 מגהביט (תאורתי כמובן!) וכבר בפתח מחכה טכנולוגיה חדשה LTE שמשפרת ללא הכר את מהירויות ההעלאה/הורדה בחיבור סלולרי ועד שגוף ממשלתי יתעדכן ויפעיל טכנולוגיות כאלו, יחלוף זמן רב מאוד. הוותיקים שבינינו יזכרו את ימי הנל”ן וה-Frame Relay וטכנולוגיות ישנות אחרות שמשרד התקשורת (ולאחריו בזק) תחזקו בצורה גרועה עד שנות ה-90 ומעבר לכך, כשהיו תקלות תקשורת (כאן, באזור המרכז) של מס’ שעות ולאף אחד בבזק לא הזיז. ספק פרטי היה כבר בועט בישבניהם של הטכנאים ומאיים לפטר אותם כי זה פשוט לא מקובל בגוף פרטי.

אז ממשלת ישראל היקרה, תרשו לי לאמר משהו קטן: תודה על הרעיון, באמת תודה, אבל תעזרו בצד של סיבים מישראל ולישראל, זו הבעיה המרכזית.

גב’ לבני: תלמדי מהי “סחטנות”

גב’ לבני רצה לתקשורת בהתבכיינות (טיפוסית) על כך ש”נמאס לי מהסחטנות”.

נראה לי שגב’ לבני מאוד מושפעת מ”פורום החווה” שהריץ אותה בפריימריז של “קדימה” לראשות הממשלה וכשהיא היתה צריכה לעשות מו”מ להרכבת קואליציה, היא נכשלה כבר במבחן הראשון שלה, מבחן שאותו עברו אהוד ברק, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו, שמעון פרס, יצחק רבין, אריק שרון ואחרים שהנהיגו את המדינה בקלות יחסית.

הם עברו, היא נכשלה והתירוץ שלה? “נמאס לי מסחטנות”. בהתחלה זה היה כלפי מפלגות כמו מפלגת העבודה, יהדות התורה ואחרים, אבל בסוף היא התמקדה על ש”ס ש”סחטו אותה”.

גב’ לבני, צר לי, אבל אלו כללי המשחק: המפלגה המעוניינת להיכנס לקואליציה מציגה תנאים שונים שברצונה שימולאו על מנת שאותה מפלגה תיכנס. במידה והתנאים אינם מוסכמים, המפלגה לא נכנסת.

אם מחר אני אלך לראיון עבודה ואבקש X אלפי דולרים משכורת + רכב + הוצאות אחרות, המנהל שיראיין אותי יכול אוטומטית לסרב לקבל אותי לעבודה, או שהוא יכול להיכנס איתי למו”מ ולשכנע אותי לרדת מדרישותיי אלו לסכום יותר נמוך במגוון תירוצים ותמורת אי אלו דברים (אופציות לדוגמא). האם באיזה שהוא מקום אני “סוחט” את המראיין אותי? לא, אני פשוט מציג את התנאים שלי והמנהל יושב מול המספרים שלו ובסוף מחליטים: או שאני מתקבל לעבודה, או שהוא יאחל לי בהצלחה ואצטרך לנסות את מזלי במקום אחר. שום סחיטה.

כנ”ל לגבי ש”ס ומפלגות אחרות: ש”ס הציבה את התנאי שלבני תכריז על כך שירושלים לא תחולק ושקיצבאות משפחות ברוכות ילדים יעודכנו. אלו היו התנאים. מה עשו נציגי לבני? התחילו להתפלפל עם מספרים ולהציג את ש”ס כדורשת “מיליארד וחצי”, רק ש”שכחו” לציין שאותם “מיליארד וחצי” הם בעצם סכומים שאושרו וניתנו בעבר + מה שהוסכם בהסכמים קואליציוניים קודמים עם אולמרט. המספרים בתכל’ס הרבה יותר נמוכים (בסביבות ה-200 מיליון שמתפרסים על כל המשפחות ברוכות ילדים בארץ ללא קשר אם הם הצביעו לש”ס או לא, וזה כולל משפחות ערביות, אגב).

סחטנות, לפי חוק העונשין, סעיף 427 ו-428 בחוק היא:

427. סחיטה בכוח (ח/11) (תשל"ג)
(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים (תיקון: תש"ם)
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

לא נראה לי שזה מה שבוצע כאן 🙂

שנה טובה

בזמן כתיבת שורות אלו מסתיימת לה עוד שנה עברית. לחלק מהאנשים שמסכמים את השנה, השנה היתה מוצלחת מאין כמוה, כאשר לחלק אחר השנה היתה מחורבנת מאין כמוה. הרוב נמצאים באמצע. יום עסל יום בסל כפי שאומר הפתגם הערבי.

אין ספק שהשנה היו הרבה תהפוכות ומהפיכות מבחינות רבות. מי שמציץ בחדשות הכלכליות (וגם לא הכלכליות) בוודאי התוודע לשנה השחורה ביותר מבחינת הכלכלה הגלובאלית ובראשם כלכלת ארה"ב, ששם הגיע המצב שבנקים ענקיים נופלים כמו מגדל קלפים ונמכרים במחירים של מיליארדים בודדים. רק היום נפל עוד בנק משכנתאות בריטי ואלפי עובדים יצטרכו לחפש לעצמם עבודה חדשה בתקופת שפל רצינית זו.

מהבחינה הפוליטית המצב כאן נהיה יותר גרוע. ראש הממשלה שנחשד בעברות שונות החליט סוף סוף לעשות את הצעד הנכון ולהתפטר, אבל מה? את ראש הממשלה הבאה בחרו מתפקדי "קדימה"! אני בהחלט יכול להבין את העניין של לבחור ראש למפלגה, אבל לבחור ראש ממשלה ולהקים קואליציה חדשה מבלי לשתף את העם? סליחה, איפה הדמוקרטיה? מדוע לא עושים בחירות מחדש? שאלה מצויינת. איפה העיתונות ה"נושכת" שתבקר את הנושא ותשאל את השרים והחכ"ים שאלות נוקבות? נעלמה. מדוע נעלמה? כי ככה יש סיכוי יותר גדול שהשמאל יקבע דברים ללא צורך בבחירות ובאפשרות לתת לעם לאמר את דברו. אחרי הכל, כל בר דעת שקורא סקרים ורואה גרפים, יכול להבין בנקל כי אם היו היום בחירות, השמאל היה יכול לאמר קדיש. אז מה עושים? פשוט "עוקפים" את עניין הבחירות, התקשורת (מי אמר שהתקשורת שמאלנית?) שותקת, וככה תהיה לנו ממשלה עם שפנה בראשה.

כשהצרות מגיעות "בצרורות", ממליצים אנשים מקצוע רבים לקחת צעד אחורה ולבחון את הדברים מחדש, אז הייתי רוצה לקחת את העצה הזו ולאחל לכולם שנה טובה עם כמה דברים:

  • שנה של איחוד: אנחנו אחים, אבל אנחנו מסוכסכים אחד עם השנים בצורה נוראית, ואוייבנו מבחוץ מחייכים ונהנים. אולי הגיע הזמן במקום לשבת עם הפלסטינאים על כל מיני הסכמים, לשבת עם עצמנו, ימין עם שמאל, להוריד את כל ענייני הפנטזיות, ולהסתכל על ההיסטוריה ועל העובדות? האם לא הגיע הזמן שנלמד מהעבר מבלי לנסות לחשוב על הפלסטינאים כל 3 שניות? יש לשמאל טיעונים ויש לימין טיעונים ולכל אחד יש דברים לאמר. במקום לאטום את האוזניים, אולי הגיע הזמן להקשיב אחד לשני בלי דעות קדומות? כאחד – אנו חזקים. כפיצול, אנחנו חלשים. חשוב לזכור זאת.
  • שנה של שגשוג: המשבר הגלובאלי עוד לא הגיע לפתחנו. אולי הגיע הזמן שממשלתנו, ובמיוחד משרד האוצר, יהיה יותר נגיש לעם במתן עצות כלכליות בלתי מוטות לכאן או לכאן?מה אדם אמור לעשות בכדי שלא יגיע למצב כמו עמיתו האמריקאי להפסד כספים ענק? האם המדינה מגבה את החסכונות של האנשים במקרה שבנק כאן יפול?
  • שנה של השקעות: תקציב משרד האוצר עדיין לא משקף השקעות משמעותיות בדרום הארץ ובצפונה. כלום לא הגיע הזמן להשקעה מאסיבית? אנשים מחפשים עבודות וחברות מחפשות השקעות בגיבוי המדינה. מדוע לא עושים כלום בנידון? אולי השנה סוף סוף יתחילו להשקיע בפיתוח תשתיות מאסיביות באזורים אלו?

שנה טובה לכל הקוראים.
חץ בן חמו