קראתי מקודם את המאמר באתר ”וואלה” (האתר הנכבד שלאחרונה החלו לדחוף pop-under, תוסיפו את xwne.wcdn.co.il wcdn.co.il fus.walla.co.il pirsumi.walla.co.il לכתובת 127.0.0.1 בקובץ hosts אם אתם רוצים לחסום את הזוועה הזו) ונדהמתי..
לא, לא נדהמתי מהחדשנות, אלא נדהמתי מהתנאים המפליגים שחברת החשמל מקבלת מהממשלה: תוך 7 שנים תצטרך חברת החשמל (והחברה שתזכה במכרז לכל המיזם… כן, עוד לא הוציאו מכרזים.. תוך שנה שנתיים יבחר הזוכה, זה יעבור דרך בית המשפט אחרי שהמתחרים יערערו, כמו כל מכרז גדול בארץ) להגיע לפריסה של 65% בארץ ותוך לא פחות מ-20 שנה הם יצטרכו לכסות את כל הארץ. למי שצריך תזכורת, מדובר על פריסה פה, בארץ, לא בכל רחבי ארה”ב. איך הם הגיעו ל-20 שנה, אין לי מושג. העובדים ילכו ברגל ויחפרו את הארץ עם טוריה? כל סיב יונח בנפרד תוך כדי ליטוף – בתוך האדמה?
אין לי ספק, שמי שהוציא את המכרז הזה, מבין בהתפתחות טכנולוגיות כמו שאני מבין בהטסת חלליות.
הבה נציץ קצת במספרים של מהירות תקשורת היום: לפי הקישור הזה, מהירות החיבור הגבוהה ביותר נמצאת בדרום קוריאה, שם היא מגיעה למהירות חלומית של 17.62 מגהביט לשניה (אתה לא באמת מאמין לפרסומות של בזק והוט, נכון?). ישראל נמצאת אי שם למטה, עם מהירות של כמה מאות קילוביט לשניה.
אז מה ממשלתנו מציעה? חיבור אופטי לבית! טכנית זה נשמע טוב, כי אחרי הכל – חיבור אופטי יכול להעביר קצבים מאוד מהירים פנימה והחוצה. הבעיה היא שכיום החיבור נחושת שיש בכל בית עדיין לא מנוצל. זוג חוטי נחושת יכול להעביר גם 30 מגהביט בצורה טובה (בהתחשב בתנאים, קירוב למרכזיה, ספר תהילים ותמונות צדיקים ליד המודם תוך מלמול פעם בשעה של השורה “אלוהים היקר, שמור על הקו לעבדך היקר”). האם סיב אופטי במקום כבלי הנחושת יתן לנו יותר מהירות? התשובה פשוטה: לא.
מדוע לא? כי הבעיה שלנו היא בחיבורים לאינטרנט העולמי, כאשר כיום חברה בשם MED-1 היא מונופול דה-פאקטו על החיבור בין ישראל לעולם והחברה גובה מחירים מפולפלים, נוסיף על כך את ספקי האינטרנט שמורידים בצורה רצחנית את קצב הגלישה מישראל/אל-ישראל (למרות שהם לא מודים בזאת, אך ניתן להוכיח זאת בקלות), ונקבל את המצב הנוכחי שקיים כיום: גם אם יהיה לך סיב עד הבית, עד המחשב שלך, זה לא יועיל בהעלאת המהירות אפילו לא בביט נוסף אחד.
כיום בזק בינלאומי וחברה נוספת מעבירים דרך הים כבל אופטי חדש (ששוב הולך לעבור את אותו מסלול כמו הכבל של MED-1 – לסיציליה ומשם לעולם. יום אחד מישהו יחשוב על ניתוב יותר טוב?) וסביר להניח שהמהירות תשתפר, אי שם ב-2013, אבל עדיין כל עניין הסיב אופטי לא יסייע מהסיבה הפשוטה שהשיפור עצמו במהירות יכול לעבוד גם על כבלי נחושת.
אז מה בעצם יתן לנו סיב אופטי בעוד 7-9 שנים? התשובה פשוטה: אפשרות חיבור נוספת לאינטרנט, אבל אפשרות זו לא תהיה כזו יוצאת דופן שתעקוף אלטרנטיבות אחרות. כיום לדוגמא קיימת טכנולוגיית LTE שאף ספק סלולרי בישראל לא משתמש בזה. טכנולוגיה זו, באופן תאורתי, יכולה לתת קצב של 300 מגהביט בהורדה ו-75 מגהביט העלאה. כמובן שהמספרים במציאות יהיו נמוכים בהרבה, אבל תסכימו איתי שזה עדיין מאוד מרשים. לו היתה פריסת LTE עם גב של חיבור אינטרנט עולמי חזק, המצב פה היה יכול להשתפר בהרבה, אבל חברות הסלולר אוהבות את המצב כיום ולא נכנסות ל-LTE. מה יהיה עוד שנתיים שלוש? אני מאמין שטכנולוגית ימצאו פתרונות שיגיעו למהירות של 1 ג’יגהביט בהורדה וכמה מאות מגהביט בהעלאה, כלומר ספק סלולרי שיפרוס בצורה מאסיבית את אותה טכנולוגיה הבאה, יוכל לתת מהירות אינטרנט רצינית, ואז כל אותו מיזם של סיב אופטי יראה טיפשי, אבל כמו שכתבתי מקודם – מישהו שם למעלה החליט שאופטי זה ה-פתרון, גם אם אין לו שום גב טכני מבחינת חיבור עולמי לרשת.
אני חושב שהממשלה יכולה לעזור בתחום הזה, גם מבלי להוציא מכרזים כאלו תמוהים, בכך שתעודד ספקים להניח כבלים לחו”ל ובכך להרחיב את המהירות לגולש הישראלי. הממשלה לא צריכה לממן סלילת סיב, הממשלה יכולה לתת הנחות מיסים שונות לספקים שיגדילו את רוחב הפס מישראל/אל-ישראל, בין אם בהנחה לספק האינטרנט ובין אם עבודה משותפת עם ארגון ISOC שאחראי על צומת האינטרנט הישראלית IIX.
הממשלה מדברת כל הזמן על קירוב הפריפריה למרכז. חיבור אינטרנט מהיר יכול בהחלט לסייע במימוש אותה שאיפה, ואני חושב שהגיע הזמן שממשלת ישראל תתן פתרונות אמיתיים ולא תכריז על מיזמים שאף אחד לא ירוויח מהם לפחות בעשור הקרוב.