משהו מעניין שמצאתי בקשר לדיסקים קשיחים

החלטתי היום להרחיב את המחשב הראשי שלי ולהוסיף עוד דיסק קשיח של 1 טרהבייט. ביצעתי בדיקה ב-ZAP ומצאתי מחירים נוחים של דיסקים.

התחלתי להרים טלפונים לספקים לשאול אותם לגבי המחירים ואחת השאלות ששאלתי היתה קשורה להחזרה. השאלה ששאלתי פשוטה: אם רכשתי דיסק קשיח ולאחר חצי שנה הוא נמצא תקול, מה מדיניות החברה?

להפתעתי גיליתי משהו מעניין: אם מדובר בדיסק קשיח של Western Digital, הדיסק התקול ישלח למעבדה ואתה תקבל בחזרה אותו "מתוקן". כמה זמן לוקח התיקון? כמה שבועות. מה אני עושה באותם שבועות בלי דיסק? שאלה טובה. אתה לא מקבל שום דיסק חלופי. כבר יצא לי לפגוש דיסקים ש"תוקנו" ואני לא ממליץ לאף אחד לקחת אותם.

לעומת זאת, דיסקים קשיחים של Seagate, המדיניות שונה לחלוטין: אם לקחת דיסק קשיח ואחרי חצי שנה הוא התקלקל, אתה מגיע עם הדיסק הקשיח, ומקבל דיסק קשיח אחר מיידית. לא מעבדה, וללא המתנה. אם הופסק יצורו של אותו דיסק קשיח, יהיה אפשר לשלוח אותו למעבדה, או שתוכל לקנות דיסק קשיח אחר בזיכוי מחיר של אותו דיסק קשיח. זה כבר נשמע יותר טוב.

בשביל להימנע ממצב של הפסקת יצור הדיסק הקשיח בגודל שרכשת, מומלץ לרכוש (מבלי לקרוע את הארנק) דיסק קשיח ברמה ה"אמצעית", כלומר לא דיסקים של 320 ג'יגהבייט או חצי טרהבייט, אלא טרהבייט ומעלה, אלו דיסקים שהיצור שלהם הולך להמשיך לפחות לשנתיים שלוש הקרובות, מה שמבטיח שתוכל לקבל דיסק אחר ללא תשלום במקרה ותהיה לך תקלה.

אגב, למעוניינים, מצאתי כי SkyPC בראשל"צ (ובחיפה) מוכרים במחיר הכי זול את הדיסק הקשיח של Seagate עם 64 מגה זכרון חוצץ (Buffer), במהירות 7200 סל"ד, ובגודל 1 טרהבייט במחיר של 297 ש"ח כולל מע"מ. ב-ZAP לא מצאתי הצעה יותר זולה מזה שכוללת החזרה והחלפת דיסק מיידית.

כמה מילים על מיקום שרתים

בשעה טובה העסק נפתח, שרתים נרכשו, ואפשר להציץ בחנות ולהזמין Trials או לרכוש חבילות. אגב, הבלוג הזה מאוחסן באחד מהשרתים הוירטואליים ורק המעבר קיצץ ב-45% את זמן הטעינה שלו.

במסגרת ההקמה יצא לי לשוחח עם כמה לקוחות פוטנציאליים ושמתי לב לנקודה מעניינת: חברות רבות שוכרות חיבור סימטרי למשרדיהם ומשם השרתים רצים ומגישים דפים למשתמשים. אני מדבר במיוחד על חברות גדולות לבניית אתרים, ועוד כמה חברות שיש להן יד ורגל בעניין.

אני מנסה להבין, בשביל מה?

הבה נתחיל לנתח תעבורה: הדבר שלוקח בחברה טיפוסית הכי הרבה תעבורה החוצה זה המייל, במיוחד היום שכל הודעה של משתמש/ת ממוצע/ת מכילה לפחות מקטע גרפי אחד (לוגו חברה לדוגמא), נכפיל במס' נמענים, ואפשר לראות איך הקו החוצה נצרך בחופשיות, ואם היה לחברה חיבור ADSL או הוט שמופעל אסינכרונית, הקו לגלישה היה נחנק.

בחברות שבונות אתרים/ישומי אינטרנט וכו', הדבר שמוציא תעבורה לא פחות ממייל הוא כמובן הדפים המוגשים לגולשים, כולל גרפיקה, פלאש, וידאו וכו', ואלו בהחלט תופסים רוחב פס נכבד מה שמצריך חיבור יעודי (סיב, נל"ן, ATM, מטרו וכו') בגודל מס' מגהביט לשניה.

בחברות היי-טק אחרות גם קיים חיבור סימטרי לשם שימוש בחיבורי VPN למפתחים, מנהלה וכו'

הסידור הזה עובד לא רע לאותן חברות, חוץ מעניין קטן: קווים אלו עולים הרבה לחודש: אם נחשב את עלות התשתית + ספק, אפשר בקלות להגיע לכמה אלפי שקלים לחודש רק על חיבור לרשת.

אפשר לחסוך לא מעט. הבה נבדוק היכן ניתן לחסוך (וכאן אני מדבר מנסיון):

  • דוא"ל: רוכשים 2 כתובות IP קבועות ו-2 קווי ADSL, כאשר הראשון יכול להיות 20-30 מגה ב-Downstream ו-1 מגה ב-Upstream והשני יכול להיות גם במהירות 1-2 מגה ב-Downstream ו-1 מגה ב-Upstream. המודם השני ישמש אך ורק ככתובת SMTP ואיתה שרת הדוא"ל יוציא החוצה מיילים, כאשר הגלישה לעובדי המשרד מתבצעת דרך המודם הראשון. אם רוצים לייעל את התהליך, אפשר להשתמש ב-PFsense לחלק גם את הגלישה במצב שהקו השני לא עושה כלום, וכך כולם במשרד יכולים לקבל שרותי אינטרנט.
  • Web Serving: אני לא מצליח להעלות בדעתי שום יתרון להגשת דפים דרך שרתים שיושבים בחברה. דווקא אחסון של אותם שרתים תחת חברת אחסון שרתים/אתרים יכול לתת לכם הרבה יותר מהירות ממה שיהיה לכם במשרד, ואני יכול לתת דוגמא: אני מציע לדוגמא חבילת VPS Basic ששם מדובר בחבילת וירטואליזציה בסיסית ואיתה אני נותן עד 10 מגהביט החוצה מהשרת פה בארץ, והאמינו לי, אני לא מוכר בהפסד. עם אחסון שרת אני יכול לתת הרבה יותר קו ממה שחברה יכולה לשכור לעצמה בחיבור למשרדים שלהם ובהרבה הרבה פחות מחיר. בוא לא נשכח שכל Data Center מכובד ערוך ומוכן להגן על השרתים שלכם הרבה יותר ממה שיש במשרד טיפוסי, ששם ה-UPS יכול להחליט בדיוק ברגע שיש Spike בחשמל (או הפסקת חשמל) לא לפעול ואז אותו מנהל רשת בחברה – בבעיה.
  • שרידות: דווקא בשרידות יש לספק אחסון שרתים/אתרים יתרון מאשר לחברות קטנות. כמה חברות חתומות על חוזה שהטכנאי של החברה שממנה רכשתם את השרתים (HP, DELL וכו') מגיע תוך 4 שעות ומחליף חלקים בלי לשאול יותר מדי שאלות? לא הרבה. לפחות במקרה שלי  – זה ה-SLA שלי לציוד שאני רוכש, כלומר אם אתה שוכר/רוכש ממני (לדוגמא) את הברזל בזמן שאתה בונה שרידות, יהיה לך SLA לגבי טכנאי בזמן יותר קצר מבלי לשלם הון תועפות על חוזה כזה.
  • וירטואליזציה: אם חברה מגישה תוכן משרתי Web שרצים על פתרונות וירטואליים, אפשר הרבה יותר בקלות להעביר אותם לספק אחסון אתרים/שרתים ולנהל אותם עם איזה ממשק שרוצים וגם לקבל רוחב פס להגשה החוצה הרבה יותר גדול בשבריר מחיר ממה שעולה קו יעודי למשרד.

בקיצור, אפשר כיום לחסוך הרבה כסף בהעברת חלק ניכר מהשרתים לספק אחסון. ספק אחסון עולה הרבה פחות מהשכרת קווים יעודיים, וספק אחסון יכול לתת הרבה יותר קו ובמחיר יותר נמוך מקווים יעודיים. אפשר להעביר את רוב השרתים ואף להגדיל את מהירות הגלישה במשרד באמצעות שימוש בדברים פשוטים מבלי לסכן דבר.

כל מה שצריך הוא לשמור על ראש פתוח.

מוגש כחומר למחשבה.

רוצה לקנות PC עוצמתי? תמתין קצת..

תראו לאיזה מצב מעניין הגענו: במחיר של 2000 ש"ח אפשר לקנות מחשב מספיק עוצמתי להריץ תוכנות שהיו צריכות משאבים מאוד רציניים בעבר. רק לפני מס' שנים כשהיית מקודד וידאו לדוגמא (לא באיכות של HD) היית צריך להמתין זמן רב לקידוד או רינדור. היום? כל PC מודרני עושה את העבודה במחצית או שליש מהזמן שמעבד טיפוסי היה צריך לפני 3-4 שנים.

התחרות בין AMD לאינטל נותנת את אותותיה והחברות מנסות להתחרות בשלל דרכים. פעם זה היה מהירות מעבד, עד ששניהם הגיעו למצב שפתרון קירור זול לא יפתור את הבעיה, ולכן הם עברו למסלולים אחרים כמו מהירות BUS קדמי, תמיכה בסטנדרטים חדשים (PCI Express) והתחרות האחרונה: מס' ליבות בכל מעבד. אינטל היתה הראשונה שהוציאה מעבד עם 2 ליבות, AMD אחריה, והתחרות הזו הלכה וגדלה עד ש-AMD הכריזה כי החודש היא מוציאה מעבד עם לא פחות מ-12 ליבות. את פירות התחרות הזו ניתן לראות כיום שמעבדים עם 2 או 4 ליבות ניתן למצוא מאינטל ומ-AMD במחירים (יחסית) זולים, כאשר AMD מובילה במחירים הזולים.

בתחרות הליבות לשוק המשתמשים הביתיים אינטל ו-AMD הגיעו לאחרונה לנקודה מעניינת: אינטל הוציאה מעבד עם 6 ליבות (i7-980X). כפי שניתן לראות במפרט, מדובר במעבד מאוד חזק, עם 12 מגה זכרון מטמון, מהירות 3.33 ג'יגהרץ ושלל תופינים אחרים, רק עם בעיה אחת. המחיר מאוד כבד בכיס: על המעבד הזה תצטרך לשלם הרבה יותר מ-1000 דולר (כן, בארה"ב) וזה מחיר למעבד בלבד.

ב-AMD החליטו להשיב מלחמה, אבל לא סתם מלחמה: מלחמה אגרסיבית הן במפרט והן במחיר: תכירו את המעבדים החדשים שיוצאים בזמן הקרוב מאוד לשוק: מעבד Phenom II X6 1055T שימכר במחיר מוערך של 200 דולר, ואת מעבד Phenom II X6 1090T שימכר בסביבות ה-300 דולר. ההבדלים? ב-1090T יש 9 מגה זכרון מטמון L3 והוא פתוח ל-Overclock והוא רץ במהירות 3.2 ג'יגהרץ ואילו ה-1055T מגיע עם 6 מגה זכררון מטמון L3 והוא נעול ל-Overclocking והוא רץ במהירות 2.8 ג'יגהרץ. במילים אחרות, AMD מתחרה באינטל בכך שהיא מוכרת מעבד עם קצת פחות זכרון מטמון, אבל הבדלי המחירים הם ענקיים: בין רבע לשליש מחיר ממה שאינטל מבקשת, ובמחירים כאלו כל פשרה בכמות זכרון מטמון לדוגמא – שווה את זה.

המעבדים האלו כמובן אינם מתאימים לשרתים (על המעבדים לשרתים גם אינטל וגם AMD מרוויחות מאוד יפה והמחירים ממש לא זולים), אבל לכל מי שצריך לבצע קידוד וידאו HD, קימפולים של דברים גדולים (קרנל, KDE וכו'), הרצה של מס' מערכות בוירטואליזציה – שווה וכדאי להשקיע בלוח ובמעבד כזה.

המעבדים המוזכרים כאן של AMD רשמית עדיין אינם נמצאים בשוק (רק רשמית. בסין הם לא רק שנמצאים, הם נמכרים). יצרני הלוחות כבר עובדים על לוחות תואמים כולל כל הטרראם שמסביב (Chipset וכו'), כך שסביר להניח שבחודש חודשיים הקרובים נראה ציוד כזה מגיע לשוק.

לסיכום: אם אתה מחפש לרכוש לעצמך מחשב עוצמתי או שרת ביתי, כדאי להמתין מעט. ההצעות החדשות של AMD ישאירו לך כסף בכיס אם תקנה מכונה עם המעבד שלהם וגם תקבל סוס עבודה רציני.