מי שעוקב אחרי החדשות בעולם בנושאי טכנולוגיה, סביר להניח ששמע יותר ויותר על הביטקוין, אותו מטבע שאין לו אבא ואמא, הוא כתוב בקוד פתוח, והדעות לגביו נעים בין "מדהים" ל"שרלטנות". עבדכם הנאמן מכיר את הפצות הלינוקס עוד משנת 1994 וגם אני וגם אחרים שנמצאים זמן רב עם לינוקס, שמענו את הדעות האלו בעבר, רק ששמענו את זה כמובן על לינוקס.

נחזור אחורה בזמן להתחלת שנות ה-90. לינוס טורבלד, האיש, המתכנת החכם, (והפה שלא נסגר!) הכריז על Linux Kernel, כלומר ליבה חדשה (שמשתלבת עם אפליקציות וספריות מבוססות GNU בראשות ריצ'רד סטולמן), כלומר הליבה יחד עם הכלים והספריות יוצרים מערכת תואמת יוניקס חדשה. טכנית, זה לא היה אמור לשנות הרבה. מערכות בקוד פתוח (עם רשיונות יותר קלים לעיכול עבור ה-Corporate) היו קיימים שנים רבות לפני כן. גרסאות BSD היו קיימות עוד משנות ה-80 פתוחות לכל. אז מה, עוד מערכת הפעלה פתוחה? לא נשמע כזה ביג דיל..

אלא מה.. החיים מלאים הפתעות. מה שכל מערכות BSD ביחד לא עשו מבחינת השתתפות קהילה, התפתחות מוצר וכו' – עשו הפצות ומערכות לינוקס. לראשונה לאחר זמן רב, אנשים שלא נגעו מעולם ב-BSD החלו לנסות ולשחק עם לינוקס, חלק מהם תרם קוד פתוח לליבה, חלק אחר פיתח כל מיני תוכנות, ותוך שנים ספורות לינוקס נהפך להיות שם ידוע למערכת הפעלה תואמת UNIX ומתחרה ישירה בגרסאות יוניקס המסחריות. כל יצרני מערכות היוניקס צחקו בקול ועקצו את הלינוקס בכל הזדמנות, החל מ-SUN, ממשיך ב-SCO ועד HP ואחרות. כולם הדגישו כמה לינוקס אינו בשל מספיק, אינו מסוגל להריץ ולבצע משימות רבות, כמה הוא "לא קל" ו"לא ידידותי" ועוד. 

במשך כל הזמן הזה חברות לא ידעו איך "לאכול" את לינוקס. חברות רוצות "מפת דרכים" לדעת מה הולך לקרות. (מפת דרכים לא קיימת עד היום מצד שום יצרן). מי נותן תמיכה וכמובן Who do we sue? שאלה שרבים שאלו (ובדרך שכחו שרשיונות המערכות שהם משתמשים כוללות סעיף שגם אם מערכת ההפעלה מחליטה לעשות חרקירי ולהשמיד לך את כל הנתונים, אתה מוותר על הזכות לתבוע את היצרן מערכת ההפעלה ברגע שאתה משתמש בה). חברות רבות גם לא רצו לשחרר מפרטים טכניים על ציוד ולא רצו להמיר אפליקציות שלהם ללינוקס, אבל קהילת הלינוקס בדרך לא דרך מצאה איך להתגבר על המכשולים ועם השנים חברות התוכנה והחומרה החלו להפנים שלינוקס יכול לגרום להם להרוויח. בהתחלה זה היה בתחום השרתים ואט אט זה החל לזלוג כלפי חומרה ודרייברים ללינוקס. 

כיום כל יצרן חומרה בתחום השרתים לא רק שמכיר בלינוקס, אלא מוודא שהפצות מסחריות (רד-האט, אובונטו, SuSE) תומכות בציוד שלו והיצרנים משחררים טלאים לתמיכה בציודים חדשים ישירות לליבת לינוקס (רבים מהם מעסיקים במשרה מלאה מספר מתכנתי קרנל לינוקס). בתחום הדסקטופ המצב הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, כך שאם לדוגמא אתה רוכש מדפסת או מצלמת Webcam, סביר להניח שהיא תפעל אוטומטית (או בעזרת התקנת חבילה פשוטה) בלינוקס, מבלי שתשבור יותר מדי את הראש.

זה היה לינוקס, עכשיו נעבור לביטקוין.

ביטקוין היתה המצאה של מתכנת אנונימי בכינוי "סאטושי נקמוטו". ההמצאה היא מערכת בקוד פתוח שיש בה מטבעות וירטואליים, עובדת בשיטת עמית לעמית (Peer to Peer) והיא כולה מוצפנת. היחודיות שלה? אין אף אחד ששולט עליה, אין עליה "בעלים", כל אחד יכול להשתתף, ואין עסקות אסורות. המערכת פתוחה 24/7 ואתה יכול לרכוש ולמכור כמה ואיך שאתה רוצה מבלי לבקש אישורים מאף אחד, וישנה שכבה מסויימת של אנונימיות (שכיום מספר חוקרים כבר הצליחו לעקוף).

ביטקוין מזכיר במשהו את לינוקס: 2 טכנולוגיות "שוברות שוק", כאשר לאף אחת מהן אין בעלים שיכול לבעוט אותך החוצה מהמשחק וחברות לא יודעות איך לאכול את זה.

ביטקוין היא דוגמא מצויינת לחסידי שיטת "כוחות השוק" (חלק קוראים לזה "היד הנעלמה"). מאמין שכוחות השוק יכולים להסתדר לבד? תעקוב אחרי הביטקוין. אף אחד לא יכול להתערב באמצע, אין פה שום ממשלה שאפשר לבכות אליה שתציל אותך כשמהטבע או העסק שלך קורס (זוכרים את 2008 בארה"ב?), אין פה סיום יום עסקאות, זה כל הזמן עובד, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, וישנם לא מעט אתרים שיתנו לך בזמן אמת (אין צורך להיות מנוי) את מצב המסחר, ואין "בורסה" אחת, יש כמה, כך שגם אם אחת תיפול, השאר ממשיכות לעבוד.

זוכרים את לינוקס? ב-20 שנים הראשונות ה-FUD היה מרקיע שחקים, וגם בביטקוין המצב דומה.

מה לא זרקו על ביטקוין? 

• ביטקוין זו "תרמית פונזי", עבודה בעיניים שמישהו או גוף מרוויח ממנה. צר לי, אבל בביטקוין אין גוף ראשי שמרוויח מכל עיסקת קניה ומכירה. אם אני מוכר לך מוצר ב-X מטבעות ביטקוין, אני לא משלם עמלה כלשהי וגם אתה לא. 
• ביטקוין היא "בועה". האמנם? בועה זה מצב שחברה מבטיחה משהו מסוים וכולם יודעים היא לא תוכל לעמוד בה ובכל זאת משקיעים מעדיפים לזרוק כספים עליה בתקווה שהיא תימכר במחיר גבוה או שאחרים לא ישימו לב עד שהמשקיעים יקבלו כסף (או שהמשקיעים הגדולים ירוויחו והקטנים ידפקו, אתם יכולים לזרוק בעל פה שמות של בנקים/חברות השקעה גדולות בארה"ב שהשתתפו במשחק הזה). ביטקוין מבטיח משהו? לא. הערך של המטבע נובע ממכירות וקניות לפי היצע וביקוש. אדרבא, אחד הדברים שניתן לראות בשבועות האחרונים הוא שגם כשהמטבע נפל חזק, הוא לא נפל ל-0, אלא נשאר באזור המאה ומשהו דולר עם תנודות לכאן ולכאן. בל נשכח שנפילות קורות גם לדברים שאנחנו לוקחים כיציבים. הזהב, לדוגמא, מספטמבר שנה שעברה ועד אמצע אפרילי צנח ביותר מ-500 דולר. זהב מעולם לא נחשב כ"בועה", ובכל זאת…
• יש גם את אלו הבטוחים שאם רכשת לעצמך כמה מטבעות, אז תתבייש לך כי אתה כנראה מלבין מס ו/או משמיט מס. לא אני אמרתי זאת, כלכלני בנק ירושלים אמרו זאת.

לביטקוין קיימת עוד דרך לא קלה לעבור. חברות האשראי (שמטבע הדברים הן מאוד שמרניות) לא מוכנות לקבל אותו כמטבע שיש להתייחס אליו (אם כי אולי יהיה שינוי מצד אחד השחקנים החזקים בשוק מבחינת מסחר וסליקה – Paypal). ה-VC למיניהם כבר החלו "לרחרח" סביב סטארט-אפים המציעים טכנולוגיות המערבות ו/או משלימות לביטקוין ומבחינת רבים מהם זה "הדבר הבא". 

כל טכנולוגיה "מפריעה" נתקלת בחשדות. ביטקוין כדבר שתפס פרסום חזק בשנה האחרונה (ובמיוחד בחודשים האחרונים) חוטף על ימין ועל שמאל. האם נראה את המטבע החדש נופל בקרוב? לא נראה לי. מה שכן, צריך סבלנות. אלו שמצפים לרכוש מטבע ב-100 ולמכור ב-300 או 500 יהוו את גל הרוכשים הבא, וזה שאחריו וכו' כי תמיד אנשים יחפשו לעשות כסף מהיר בהשקעה קטנה, האם תוכל להשתמש במטבעות ביטקוין כבר בקרוב לשלם את חשבון החשמל והארנונה שלך? עדיין לא, אבל הסיכוי שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות הולך וגדל. יש כאן לא מעט אפשרויות להרוויח והשוק עדיין יחסית "בתול", כך שסביר להניח שנשמע על הכרזות חדשות מצד כל מיני חברות כבר בקרוב.

במדינת ישראל מצב תוכן הלימודים שלנו הוא לא משהו שיש על מה לרוץ ולהתגאות בו, במיוחד בכל הקשור ללימודים הקשורים במחשבים (לפחות אלו שרציניים בתחום לימוד שפות מחשב מבינים מהר מאוד שמחומר הלימודים לא יצא להם משהו והם לומדים בעצמם שפות כמו PHP וכו’). אחד הדברים המביכים שקראתי וראיתי לקראת הכנת פוסט זה הוא פרוייקט “מחשב נייד לכל מורה” (זה על Google Sites משום מה. משרד החינוך צריך איזה שרת וירטואלי שהמצב לא מאפשר תקציב לשרת??).

מחשב נייד לכל מורה? פרוייקט שמשותף ל-3 גופים? סליחה, כאן זה ישראל או צפון קוריאה? הרי אם משרד החינוך היה משקיע מעט זמן, הוא היה מוצא מחשב נייד שיכול להתאים למורה בתקציב די קטן (הנה אחד שמצאתי בחיפוש של 3 דקות ב-ZAP: ה-HP Probook 4720s, יש למחשב מפרט רציני עם מעבד i5 ומסך 17 אינטש, והוא נמכר בכמעט 3700 שקל ליחידה, כולל מע”מ), המשרד היה מוציא מכרז ליבואנים ישירות או דרך החשכ”ל, מה שהיה מנמיך את המחיר ב-30-50% (כמו מה שקורה עם שרתים וכו’), ואז המורה היה יכול לבחור באחד מהמסלולים הבאים:

• תשלום: שלם משהו כמו 80 שקלים לחודש במשך 24 תשלומים, תקבל כמובן שרות למחשב, תמיכה וכו’.
• התחייבות להשקעת 2-3 שעות בחודש ללמד תלמידים/לסייע לתלמידים למשך שנתיים, אותם תנאים דלעיל.
• השתתפות בפרוייקט כלשהו שמשרד החינוך רוצה לקדם ומשווע לכח אדם. השתתפות של כמה שעות בחודש למשך שנתיים, אותם תנאים דלעיל.

עם ההצעה הזו, משרד החינוך לא היה צריך שום עמותה ושום טובות של ההסתדרות, והיה אפשר לגמור את העניין תוך חצי שנה. המצב עם הפרוייקט הנוכחי? עדיין אין לכל המורים מחשבים כי כל עיריה והזמן/תקציב שלה (כאן לדוגמא תוכלו לראות שעירית נתניה הצטרפה לפני 3 חודשים! וזה פרוייקט שרץ מ-2010!)

זה מחשב נייד לכל מורה. בתוכנית “מחשב נייד לכל תלמיד” המצב מביך בהרבה. אני יכול לכתוב על כך לאורך 3-4 עמודים אבל אפשר לסכם כך את המצב: מדינת ישראל עומדת כעני מול הפריץ/הגביר עם יד מושטת. סיסקו, תרמו משהו. אינטל, תרמו משהו.. אין לי שום בעיה שהחברות האלו תורמות ויתרמו, אבל מדוע המדינה צריכה לעבור דרך מסלול תרומה ולא מסלול יותר מוצלח? שאלה טובה.

כפי שידוע לקוראי הבלוג ולאנשים המבינים בטכנולוגיה – בשנתיים האחרונות נכנס הטאבלט לחיינו בסערה, אחרי שאפל הוציאו את ה-iPad הידוע, ומכיוון שאפל מבינה דבר או 2 בשימושיות, עיצוב, ממשק נוח, רבים קנו וקונים אותו. בינתיים גם התחילו לצאת טאבלטים רבים מבוססים אנדרואיד, כך שבשוק יש היום טאבלטים רבים מסוגים שונים.

בוואלה הופיעה כתבה על טאבלטים בשרות החינוך, וכאן לדעתי טמון פתרון שיכול לקדם הן את רמת הלימוד, את תוכן הלימודים ואת התלמידים.

נתחיל מהמפרט הטכני: אפשר ללכת על טאבלטים מבוססים e-Ink אך הבעיה שמדובר בתלמידים שמפילים ציודים כאלו באופן תדיר, והמסך עצמו ברוב הקוראים הללו קטן מדי (בהשוואה לגודל ספר לדוגמא), והמכשירים המגיעים כיום עדיין איטיים בעדכון מסך ובמעבדים, לכן אני הייתי ממליץ ללכת על טאבלטים עם מסך זכוכית Gorilla Glass (כך שלא ישבר ולא ישרט מכל רבע נפילה), בגודל 7 או 10 אינטש, מיצרנים כמו סמסונג, אסוס, אייסר, ארכוס וכו’.

מבחינת תמחור: המחירים לדגם עם 16 ג’יגהביט זכרון אחסון עולים בין 300-500 דולר (במקרה של מכרז כזה אפשר לבקש גם עם מקלדת) ואם זה יוצא במכרז גדול, המחירים יצנחו ב-30-50%. שאר התשלום יכול להיגבות ב-2 אפשרויות מהורי התלמידים:

• 12 תשלומים שווים ללא ריבים בהמחאות או כרטיסי אשראי, כולל שרות תמיכה וביטוח
• השתתפות התלמיד באחד מהפרוייקטים של משרד החינוך (סיוע לתלמידים חלשים, התנדבות וכו’)

מהרגע שמשרד החינוך יחל להשתמש בטאבלטים, חומר הלימודים יהיה בצורה דיגיטלית והעלות תהיה זולה בהרבה מעלות הספרים עצמם, כך שלהורים יהיה קיזוז בתשלום על הטאבלט בכך שהם לא יצטרכו לשלם הרבה על הספרים.

מבחינת תכנים: משרד החינוך יוציא הוראה לכותבי הספרים/מו”לים לספק את התוכן בפורמט דיגיטלי (PDF, EPUB וכו’). את הטאבלטים ניתן לנהל בצורה מרוכזת (קיימות מספר תוכנות לכך), כך שגם אם תלמיד הצליח למחוק תוכנות ו/או להרוס את הטאבלט מבחינת תוכנה, ניתן תוך דקות ספורות לטפל בכך.

שיעורי בית, ניהול אימיילים (בין מורים לתלמידים וכו’): ניתן להקים עצמאית ע”י משרד החינוך, אולם גוגל נותנת את שרות Goole Apps for Education ללא תשלום (ובניגוד לגירסה החינמית, אין פרסומות במייל), וזה כולל כלים לא מעטים כמו אימייל, יומן, העלאת קבצים, כתיבה בצורה משותפת ועוד, כך שהתלמיד יכול להתחבר מכל מקום ולהעלות את שיעורי הבית שלו ולהוריד אותם בכיתה או במקומות אחרים

פתרון כזה, לעניות דעתי, יכול לסייע בסופו של דבר במספר מישורים:

• אין צורך יותר בתוכניות כמו “מחשב לכל ילד”. טאבלט יכול לספק את התלמיד הן מבחינת גישה לתוכן, הן מבחינת הכנת שיעורי בית ועוד.
• התלמידים יהיו חשופים יותר לתוכן עדכני וניתן לשלב בכיתה שימוש במספר אפליקציות שרצות על שרת מקומי/אזורי כמו וויקיפדיה וכו’.
• ניתן ללמוד בצרוה יותר חווייתית בשילוב תכני וידאו/אודיו – הטאבלט יכול לנגן את התוכן בלי שום בעיה בצורה אישית.
• חסכון בריאותי: אין צורך יותר בסחיבת קילוגרמים רבים של ספרים. סביר להניח שעדיין יצטרכו פה ושם מחברות, אבל הספרים יהיו דיגיטליים עם 0 משקל (למעט משקל הטאבלט עצמו).
• טבאלטים כוללים בתוכם סוללות גדולות, וכיום טאבלט 7 או 10 אינטש יכול לפעול ללא הפסקה כ-8-11 שעות, הרבה יותר מזמן של יום לימודים, גם יום לימודים ארוך (שיעור אינו שעה מלאה, יש 2 הפסקות ארוכות), כך שיש חסכון גם מבחינת נקודות חשמל. התלמיד שישכח להטעין את הטאבלט יצטרך “לעמוד בפינה” וללמוד במשך השיעור מהפינה מנקודת החשמל

זה – בגדול, הרעיון כדי לקדם מבחינה טכנולוגית ולימודים את התלמידים.

האם משרד החינוך יאמץ (את הכל או חלק) את הרעיון? אני בספק. אם לשפוט לפי אתר משרד החינוך, ההתקדמות שם איטית מאוד, ועד ששם יחשבו בכלל על רעיון אימוץ הטאבלט, כולנו נהיה סבים וסבתות..

בד"כ אינני הטיפוס שמתעצבן מציודי חומרה שלא פועלים כצפוי מהם. אני מעדיף במקרים רבים להסתדר עם מה שיש (הרגל מעבודה כשכיר שאתה אמור להסתדר עם מה שניתן לך), מאשר לרוץ ולהחליף.

לפני כחודש התקלקלה לי המקלדת, אז רכשתי לי את הסט של מקלדת ועכבר של לוג'יטק, ה-MK-300. קראתי עליה סקירות לא רעות ובדיוק מצאתי דיל לא רע בחנות המחשבים השכונתית. התקנתי והשתמשתי. המקלדת עבדה טוב, אבל העכבר.. הוי העכבר הארור…

מסתבר שללוג'יטק יש טכנולוגיה שנקראת "Invisible Optic". מה שקורה בתכל'ס זה שאם אתה הופך את העכבר, אתה לא רואה לד אדום מהבהב, ואתה לא רואה מאומה. לוג'יטק אומרים שהטכנולוגיה הזו חסכנית באנרגיה, מה שמאפשר שימוש ממושך בסוללות בתוך העכבר.

אז לוג'יטק אומרים. האם כך זה במציאות? לצערי התשובה היא לא. בקושי עברו 3 שבועות וה-LED על העכבר (שמציין מצב סוללות) החל להבהב, מה שאומר שצריך להחליף סוללות. זה היה מוזר לי, אבל החלפתי. שיהיה.

אבל הדבר הכי מעצבן בעכבר של לוג'יטק, זה "זמן השינה" וה"התעוררות" שלו. בעקרון העכבר מכבה את עצמו אם הוא חש שאין תזוזה, וה"התעוררות" לוקחת 2-3 שניות. הבעיה היא שהעכבר מכבה את עצמו יותר מדי מהר. כמה זה יותר מדי מהר? נסו לדמיין לעצמכם מצב שאתם עובדים על איזה טקסט מסוים שהולך להתפרסם. מטבע הדברים, אתם תכתבו חלק מהטקסט, תעצרו את ההקלדה, תקראו את הטקסט, ואז אולי תרצו לשנות אותו, וכאן מגיעה הבעיה: נניח שלוקח לכם דקה או 2 לקרוא את הטקסט, ברגע שתרצו להזיז את העכבר כדי להגיע למילה מסויימת כדי לשנות את הטקסט, תצטרכו להמתין 2-3 שניות כדי שהוד מעלתו העכבר "יתעורר" ואז תוכלו להצביע איתו על המקום בטקסט. כשזה קורה כמה וכמה פעמים בשעה, זה מתחיל לעצבן!

היום הייתי צריך לערוך חוזה עם לקוח ועם העו"ד שלו, כך שהייתי צריך להשקיע במסמך מצד אחד, ומצד שני לא היה לי זמן רב, וההתנהגות של העכבר כל כך עצבנה אותי, עד שהחלפתי שאני הולך לרכוש סט אחר, לא של לוג'יטק, אלא של מיקרוסופט.

רכשתי את הסט של מיקרוסופט, את ה-Wireless Desktop 3000 (יש למיקרוסופט דגמים יותר מתקדמים, אבל אני לא סובל את ה"עיקום" של המקלדת שהוא כביכול ארגונומי, אבל לי מהנסיון הקצר שלי רק גרם לי כאבי פרקים). בדיוק הגיע לי מייל שאני צריך לכתוב לו תגובה ארוכה ומנומקת, אז החלטתי להעביר את הסט החדש בדיקה, נראה איך הסט עובד מול ה-MK-300 של לוג'יטק.

חיברתי את הציוד, עשיתי מהדיסק התקנה של מיקרוסופט תחתית לכוס שתיה שלי (לינוקס לא צריך את הדרייברים, תודה מיקרוסופט) והתחלתי להקליד, וכבר בשניות הראשונות התחלתי לחייך: לא צריך להמתין שהעכבר יתעורר, הוא מגיב מעולה ומיידית, מקש ה-ENTER גדול, מקש ה- בגודל הנכון, מיקומי וגדלי המקשים Home, End, Insert, Delete בגדלים הנורמליים (ולא מקש Del ענק!) וההקלדה מאוד נוחה איתם, רק שמיקרוסופט, כמו מיקרוסופט, צריכים לדפוק משהו בדרך: כפתורי ה-F (כמו F1, F2 וכו') קטנים, בקושי בולטים, והכיתוב כמו F1 F2 וכו' נמצאים בצבע כחול כהה על רקע שחור, טריק מעולה להוציא את העיניים! בנוסף, מישהו כנראה התקנא במקלדות של ה-Mac והחליט להוסיף כוכבית כזו למקש ה-Ctrl. למה? כי מיקרוסופט החליטו להעתיק טריק של IBM מהמקלדות של ה-3270 (מי זוכר?) ולחרוט על הצד הקידמי של המקשים "קיצורי דרך" בעברית כמו "PC שלי" (נשבע לכם, ככה כתוב!), והסימון בצורת כוכב יחד עם קיצורים כמו "העתק", "הדבק", "מודגש", "חדש" ועוד. אני משער שזה עוזר למשתמשי מחשב חדשים, לי זה נראה קצת מוזר.

מיקרוסופט, כמנהגם בקודש הוסיפו כפתורים למכביר למקלדת (מחוץ ל-102 הסטנדרטיים), אבל משום מה כפתורים כמו Forward או Backward שיעזרו עם הדפדפן – לא קיימים, אך לעומתם קיימים כפתורי ZOOM. ישנם כפתורים נוספים שלא מציגים בלינוקס כלום עם פקודת xev, יש כפתור עם ציור אוזניות שאין לי שמץ של מושג מה זה אמור לעשות (ב-xev הוא מופיע כ-Tools). מצד שני, את המקשים הנוספים תמיד ניתן להשמיש באפליקציות שונות, הרבה יותר בקלות ב-Linux מאשר ב-Windows, אגב.

כמה מילים על העכבר: מיקרוסופט משתמשים בטכנולוגיה חדשה שלהם שנקראת Blue Track, המאפשרת לעכבר לעבוד על כל משטח כמעט (למעט זכוכית ומראות). ניסיתי על כמה משטחים ואני מודה – זה עובד מעולה.

וכמובן הסעיף האחרון, המחיר: מתברר שבארץ הקודש המחיר של הסט של מיקרוסופט יותר זול מאשר המחיר בחו"ל (המחיר של מיקרוסופט בארה"ב: 70 דולר). לי ב-Sky PC זה עלה 220 שקל כולל מע"מ.

עדכון: במהלך השימוש שלי במקלדת ובעכבר, גיליתי היכן כפתורי ה"קדימה" ו"אחורה" לשימוש בדפדפנים: הם בצידי העכבר. רעיון נחמד.

יצא לי לקרוא ב”כלכליסט” את הכתבה הזו בה מסבר כתב “כלכליסט” שי ענבל איך גוגל מחבלת לעצמה בהתפתחות, או בעברית: איך יד ימין בונה ויד שמאל הורסת.

ברשותכם, הייתי מעוניין לנתח את הכתבה ולהראות מדוע גוגל לא ממש יורה לעצמה ברגל (לא תמיד בכל מקרה), ומדוע שזה מגיע לגוגל, כדי להחליף דיסקט בראש.

שי מציין בדוגמא הראשונה את גוגל שהיא מוציאה טלפון משלה, הלא הוא ה-Nexus One. בואו נחזור אחורה שנה, ונראה כי גוגל עשתה את אותו הליך בכך שהיא עבדה בשיתוף פעולה עם HTC וחברת הסלולר T-Mobile והשלישיה העליזה הוציאו את G1 הידוע כטלפון האנדרואיד הראשון. המכירה היתה מבוצעת דרך T-Mobile והן דרך HTC וגוגל היתה מאחורי הקלעים מסייעת לחברות בבעיות עם המכשיר (מבחינת תוכנה, באגים וכו’). לאחר מס’ חודשים החלה גוגל למכור בעצמה עבור המפתחים (כל אחד יכול להיות מפתח “רשום” תמורת תשלום כמה זלועטס לגוגל) שהוא היה טלפון G1 רק שהוא היה פתוח ואפשר היה להתקין ולהריץ עליו מה שתרצו.

נעבור שנה קדימה, וביום ג’ הקרוב נראה שוב את אותה שלישיה מחדש בקמפוס של גוגל נרגשים ומציגים את Nexus One. איך הוא ימכר? לפי הידוע עד כה בדיוק באותה שיטה. תוכל לרכוש את הצעצוע ב-190 דולר עם חוזה לשנתיים מ-T-mobile ובמחיר 530 דולר דרך גוגל. מה שהיה, סביר מאוד להניח הוא מה שיהיה. האם מכירות ה-G1 ע”י גוגל פגעו ביצרניות הסלולרים מבוססי האנדרואיד? בינתיים התשובה היא “לא”. הכתב מעלה השערה שבהכרזה שתהיה ב-5 לחודש, המכשירים יהפכו ל”מיושנים” וזו כמובן טעות גדולה: אנדרואיד 2.1 יהיה זמין בקרוב גם למכשירי Droid ו-Milestone למיניהם, כמו (כנראה, לפי השמועות) גם למכשירי G1 הישנים. אנשים אולי לא יודעים או לא מודעים, אבל בכל הנוגע לתמיכת משתמשי קצה, גוגל, מה לעשות.. די גרועים.

נשאלת השאלה: כלום מוטורולה לא ידעה על כך שגוגל עובדים עם HTC על מכשיר חדש? לפחות משיחה שלי עם 2 מהנדסים בגוגל דווקא המהנדסים במוטורולה ידעו גם ידעו. בכל זאת, אי אפשר להמציא מכשיר, כולל אבות טיפוס, בחודשיים (מרגע הופעת ה-Droid). מוטורולה ידעו ולמוטורולה גם יש תשובה על כך והרשו לי להציג לכם תמונה (מצטער על הפסים האנכיים, ככה התמונה הגיעה):

ומה בטלפון הזה הולך להיות חוץ מהדברים הרגילים? שקע HDMI לוידאו HD לחבר לטלויזיה/מסך, מסך 4.3 אינטש ברזולוציה של 850X484, עובי 9 מ”מ (חזרנו , מצלמה 8 מגה-פיקסל ולראשונה: הקלטה של וידאו דרך אותה מצלמה ברזולוציית 1080P, כלומר ב-HD מלא. אז מה? למוטורולה אולי בכל זאת יש כמה קלפים בחזה?

הטענה הבאה של הכתב היא בקשר לכרום, ועל כך שישנן בדף התוספות לכרום חוסמי פרסומות, השם ישמור, ושזה פוגע בהכנסות של גוגל! לו היה קצת בודק הכתב, הוא אולי היה מבין כי הדפדפן הוא דפדפן שכתוב בקוד פתוח, מה שאומר שאם התוסף לא היה בדף התוספים, הוא היה באתר אחר וגם אם גוגל היו חוסמים תוספים חוסמי פרסומות, היה “עיקוף” מומצא לכך תוך ימים ספורים כי הקוד עצמו פתוח. גוגל מאפשרת לאנשים להתקין חוסמי פרסומות כי זה חלק מהמשחק כשזה מגיע לדפדפנים, אתה לא חוסם תוספים אלא אם הם מזיקים למשתמש (ולא לשורת הרווח שלך), וכנ”ל לגבי התוספים המאפשרים הורדת וידאו מיו-טיוב. הרי יש גם אפשרות להוריד סרטים בלי תוספים, פשוט להוסיף את המילה kick ל-URL, כלומר אם הלינק לפרומו של נוקיה N900 הוא בכתובת: http://www.youtube.com/watch?v=gHUwvaTmXWQ, אז פשוט מוסיפים את המילה kick לפני ה-youtube כך שיצא http://kickyoutube.com/watch/?v=gHUwvaTmXWQ ואז אפשר להוריד ישירות מהאתר את הוידאו בחופשיות במגוון פורמטים. שגוגל תחסום בדפדפן את הכתובת הזו גם? ולגבי האיסור: האיסור הוא למשתמש.

הכתב טוען ש-Google Docs חיסל את Google Notebook וכאן אני תוהה האם הכתב השתמש אי פעם ב-Google Notebook. השרות הזה משמש להעתקת קטעים ותמונות מבחוץ כך שאפשר להעתיק מבחוץ אל ה-Notebook ויותר מאוחר אפשר לשלוף את הקטע הרצוי מתוך ה-Notebook מבלי לחפש את האתר מחדש או לחפש באתר מחדש את הקטע שרצית. לכל קטע שהדבקת יש פעולות שאפשר לעשות והוא שונה לחלוטין מ-Google Docs שבכלל מיועד לעריכת מסמכים מלאה ולא רק להעתקה ולהדבקה. אלו 2 דברים שונים לחלוטין.

הלאה, הכתב טוען כי Wave מתחרה ב-Google Groups ו-Google Docs ו-GMail, מה שגורם לי להרים גבה: Wave זו המצאה של החבר’ה שהמציאו את GMAIL והוא מיועד יותר להתקשרות מיידית ועבודה משולבת על כתיבת טקסט פשוט. הוא בפירוש לא מחליף את Google Docs! אפילו טבלה אי אפשר ליצור בו ואין לו אפשרות לייצא או לייבא מסמכים! WAVE היא תוכנה מומצאת שעדיין לא גמורה להיות כתובה אפילו ואין לה הגדרות להחליף משהו כלשהו. אולי בעתיד, אבל עכשיו? איזו תחרות??

מה עוד.. אה, גוגל ארץ מתחרה בגוגל מפות וב-Google Altitude, ושוב: גוגל ארץ היא תוכנת מחשב שלא יכולה אפילו לרוץ על הדפדפן כי היא לא בנויה לכך, היא מפלצת קטנה (נסו להריץ אותה בלי כרטיס שתומך OpenGL), גוגל מפות לא מתחרה בגוגל ארץ ו-Altitude בפעם האחרונה שבדקתי, משתמש בגוגל מפות..

בתחילת הפוסט כתבתי כי יש לשנות דיסקט כשחושבים על
גוגל. מדוע? כי גוגל אינה חברה כמו מיקרוסופט והיא אינה כמו המתחרים. מקימי גוגל הם גיקים בנשמתם והמנכ”ל גם הוא גיק לא קטן שיושבים, חושבים ונושמים מחשבים וטכנולוגיה, ובמיוחד טכנולוגיות אינדוקס, חיפוש ופרסום. גוגל לא “רוקדת” לפי החליל של המשקיעים כמו מיקרוסופט וכו’. גוגל מוכרת פרסום ונותנת תוצאות חיפוש והם מרוויחים מיליארדים פר רבעון. המשקיעים מרוצים, והחבר’ה בגוגל עובדים על כל מיני טכנולוגיות שהמנהלים חושבים שיכולים לעזור לחברה להתקדם ולהרוויח בכל מיני תחומים, רק שבניגוד לחברות אחרות, גוגל מאוד ישירים ופתוחים בכך: מפתחים כותבים תוספים ל-GMAIL? כנס ל-LABS ב-GMAIL והפעל אם אתה רוצה. יש לנו שרות חדש? הנה URL, אתה מוזמן לשחק. פיתחנו שפה חדשה, הנה הקוד, קח תשחק, תגיד מה אתה חושב על כך וגוגל מעודדים את העובדים לעבוד על כך ואפילו מחלקים להם את זמן העבודה כ-20% ממנו לטובת כל פרויקט פיתוח שהמפתח חושב שזה יכול לעניין או לעזור, מאותם 20% יצא GMAIL.

גוגל מכוונת את עובדיה להיות יצירתיים בלי גבולות של תקציב או מה בעלי המניות יגידו. הם חושבים שמחשוב ענן יכול להיות טכנולוגיה שתעזור במכירות? הם יפתחו ויתנו לציבור את הקוד לשחק איתו. הם חושבים שטלפון כמו שלהם זה “הראש” של גיקים אחרים? תביא 530 דולר ותקבל טלפון עם כל הטכנולוגיות האחרות לחלוטין לא נעול, כולל ROOT. הם רוצים להוסיף תמיכת OpenGL ולא רוצים לחכות 5 שנים עד שהסטנדרט יזחל לכיוון משהו ממומש? הם מפתחים את O3D ושוב: הקוד פתוח, שחק עם זה כמה שתרצה.

יש להרבה אנשים תלונות לגבי איסוף המידע של גוגל, פרטיות וכו’, אך כשזה מגיע לפן הטכנולוגי, גוגל מאוד מזכירים מה שהיה בשנות ה-70 עם Bell Labs, וחברות אחרות שהיו משקיעים בפיתוח הרבה יותר והיו מקשיבים הרבה פחות לבעלי המניות שמצידם מוכנים למכור את העתיד תמורת רווחים ברבעון הקרוב. למה ללכת רחוק? איזו חברה נוספת אתם מכירים שמוכנים לפתוח שרות DNS בחינם עם מספרים קליטים בטירוף (8.8.8.8, 8.8.4.4 אחח איזה קומבינות יש להם) ולא בשביל לדחוף פרסומות אלא בשביל למצוא איך לשפר את חוויית הגלישה האינטרנט?