ה-NSA והמפגש עם האירוניה

מי שנמצא בתחום אבטחת מידע ועוקב אחרי החדשות, יזכור בוודאי את הסיפור שהיה לפני כשנתיים עם חברת Huawei וחברת ZTE הסיניות. מדובר ב-2 חברות סיניות גדולות שרצו למכור בארה"ב ציוד תקשורת בכל הרמות – החל מהרמה הביתית (מודמים DSL וכבלים) ועד לרמה של נתבי תקשורת לסיבים, מתגים חכמים וכו' – וכל זאת במחיר זול משמעותית ממחיר מהציוד שמיוצר ע"י חברות אמריקאיות.

מכיוון שחברות אמריקאיות לא אהבו את הרעיון, הם שכרו לוביסטים והחלו לפמפם כל מיני חששות. אחרי הכל, אם הממשל הסיני משקיע כספים באותן חברות תקשורת גדולות, מה מונע מהממשל לבקש מהיצרניות ליצור "דלתות אחוריות" כך שהממשל הסיני בעת רצון יוכל להאזין לתקשורת היוצאת והנכנסת? לא עזרו כל נסיונות ההסברה של נציגי אותן חברות סיניות שהסבירו שוב ושוב שכל בקשה כזו מהממשל הסיני משולה להתאבדות פיננסית, ואם יש משהו אחד שהממשל הסיני לא אוהב – זה לראות את כספו יורד לטמיון. הסנאט בארה"ב בראשות הסנטור מייק רוג'רס הקימו ועדה ש"חקרה" את הנושא והם הוציאו דו"ח מיוחד, אתם יכולים לקרוא אותו כאן (זה קובץ PDF)..

בסופו של דבר אותן חברות סיניות החליטו שהם יתמקדו בשוק הפרטי ולא יכנסו לשוק הארגוני ושוק ה-Telco.

אבל, אתם יודעים, החיים – מלאים באירוניה.

תודות לאדוארד סנואדן (שהוא הכאב ראש הכי גדול שהיה עד כה לסוכנות ביון כלשהי) בשיתוף דר ספיגל והניו יורק טיימס – היום נחשף מסמך שבהחלט גרם לכמה אנשים גבה. מתברר שבזמן שהסנאט האשים את Huawei ו-ZTE בכל מיני האשמות, ה-NSA כבר פרץ לשרתים של Huawei, ניטר שיחות בין בכירים וכבר הגיע לשלב שהם (ה-NSA) רצו להתקין על אותן נתבים ש-Huawei תמכור – דלתות אחוריות כך שה-NSA יוכל להאזין ישירות ללקוחות ש-Huawei מוכרת להן ציוד, כלומר בזמן שהאמריקאים מאשימים את אותן חברות, ה-NSA בדיוק עושה הפוך.

אני משער שכבר היום הסינים יתחילו לבצע Auditing ברמת הביט לכל קובץ שקיים וציודים יוחלפו במהירות. הלכה הפריצה של ה-NSA.

לפחות בשנתיים שלוש האחרונות מפמפמים לנו כמה הסינים הם הנבלות שמתקיפים התקפות סייבר את ארה"ב ושאר מדינות. זה כנראה נכון, אבל ה-NSA עוקף את הסינים בכל מובן אפשרי. הסינים מסוגלים ליזום התקפות סייבר, אבל רק לאחרונה דווח של-NSA יש יכולת חדשה מעניינת: את היכולת להקליט שיחות של מדינה שלמה!! לא מדובר על איזה Meta Data, אלא הקלטה קולית של כל השיחות!

ל-NSA אין גבולות. פעם הם היו עושים את הדברים תחת כסות של "פעילות לחיסול הטרור", אבל כפי שההדלפות מראות, ה-NSA ממזמן כבר שכח את עניין הטרור והוא עסוק בלהאזין ולחפש איך לפרוץ לכל מיני מדינות גם כשאין שום קשר לטרור. פעם האשימו את הסינים בפריצה ובריגול מסחרי, ומתברר עתה שהאמריקאים מקדימים בהרבה את הסינים ועושים זאת בצורה הרבה יותר גדולה.

ועוד משהו אחד שלא כך כך קשור: שר הבטחון שלנו, האיש והפה-שלא-נסגר – בוגי יעלון הצליח בשבוע האחרון שוב להעליב את האמריקאים ושוב לזלזל בהם. חבל ששר הבטחון שוכח שחלק מהפרוייקטים שיחידה 8200 מקבלת מהדוד סם – הוא DATA לעשות עליו כל מיני פעולות וללמוד איך אפשר להוציא ממנו נתונים משמעותיים (ה-NSA לא יכול לעשות את זה על אזרחים אמריקאיים, אז הם נותנים לישראלים, לבריטים ועוד 3 מדינות – לעשות את העבודה הזו. עקיפה של הקונגרס).

לינוקס, היסטוריה, ביטקוין והמשותף ביניהם

מי שעוקב אחרי החדשות בעולם בנושאי טכנולוגיה, סביר להניח ששמע יותר ויותר על הביטקוין, אותו מטבע שאין לו אבא ואמא, הוא כתוב בקוד פתוח, והדעות לגביו נעים בין "מדהים" ל"שרלטנות". עבדכם הנאמן מכיר את הפצות הלינוקס עוד משנת 1994 וגם אני וגם אחרים שנמצאים זמן רב עם לינוקס, שמענו את הדעות האלו בעבר, רק ששמענו את זה כמובן על לינוקס.

File:Tux.svgנחזור אחורה בזמן להתחלת שנות ה-90. לינוס טורבלד, האיש, המתכנת החכם, (והפה שלא נסגר!) הכריז על Linux Kernel, כלומר ליבה חדשה (שמשתלבת עם אפליקציות וספריות מבוססות GNU בראשות ריצ'רד סטולמן), כלומר הליבה יחד עם הכלים והספריות יוצרים מערכת תואמת יוניקס חדשה. טכנית, זה לא היה אמור לשנות הרבה. מערכות בקוד פתוח (עם רשיונות יותר קלים לעיכול עבור ה-Corporate) היו קיימים שנים רבות לפני כן. גרסאות BSD היו קיימות עוד משנות ה-80 פתוחות לכל. אז מה, עוד מערכת הפעלה פתוחה? לא נשמע כזה ביג דיל..

אלא מה.. החיים מלאים הפתעות. מה שכל מערכות BSD ביחד לא עשו מבחינת השתתפות קהילה, התפתחות מוצר וכו' – עשו הפצות ומערכות לינוקס. לראשונה לאחר זמן רב, אנשים שלא נגעו מעולם ב-BSD החלו לנסות ולשחק עם לינוקס, חלק מהם תרם קוד פתוח לליבה, חלק אחר פיתח כל מיני תוכנות, ותוך שנים ספורות לינוקס נהפך להיות שם ידוע למערכת הפעלה תואמת UNIX ומתחרה ישירה בגרסאות יוניקס המסחריות. כל יצרני מערכות היוניקס צחקו בקול ועקצו את הלינוקס בכל הזדמנות, החל מ-SUN, ממשיך ב-SCO ועד HP ואחרות. כולם הדגישו כמה לינוקס אינו בשל מספיק, אינו מסוגל להריץ ולבצע משימות רבות, כמה הוא "לא קל" ו"לא ידידותי" ועוד. 

במשך כל הזמן הזה חברות לא ידעו איך "לאכול" את לינוקס. חברות רוצות "מפת דרכים" לדעת מה הולך לקרות. (מפת דרכים לא קיימת עד היום מצד שום יצרן). מי נותן תמיכה וכמובן Who do we sue? שאלה שרבים שאלו (ובדרך שכחו שרשיונות המערכות שהם משתמשים כוללות סעיף שגם אם מערכת ההפעלה מחליטה לעשות חרקירי ולהשמיד לך את כל הנתונים, אתה מוותר על הזכות לתבוע את היצרן מערכת ההפעלה ברגע שאתה משתמש בה). חברות רבות גם לא רצו לשחרר מפרטים טכניים על ציוד ולא רצו להמיר אפליקציות שלהם ללינוקס, אבל קהילת הלינוקס בדרך לא דרך מצאה איך להתגבר על המכשולים ועם השנים חברות התוכנה והחומרה החלו להפנים שלינוקס יכול לגרום להם להרוויח. בהתחלה זה היה בתחום השרתים ואט אט זה החל לזלוג כלפי חומרה ודרייברים ללינוקס. 

כיום כל יצרן חומרה בתחום השרתים לא רק שמכיר בלינוקס, אלא מוודא שהפצות מסחריות (רד-האט, אובונטו, SuSE) תומכות בציוד שלו והיצרנים משחררים טלאים לתמיכה בציודים חדשים ישירות לליבת לינוקס (רבים מהם מעסיקים במשרה מלאה מספר מתכנתי קרנל לינוקס). בתחום הדסקטופ המצב הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, כך שאם לדוגמא אתה רוכש מדפסת או מצלמת Webcam, סביר להניח שהיא תפעל אוטומטית (או בעזרת התקנת חבילה פשוטה) בלינוקס, מבלי שתשבור יותר מדי את הראש.

זה היה לינוקס, עכשיו נעבור לביטקוין.

ביטקוין היתה המצאה של מתכנת אנונימי בכינוי "סאטושי נקמוטו". ההמצאה היא מערכת בקוד פתוח שיש בה מטבעות וירטואליים, עובדת בשיטת עמית לעמית (Peer to Peer) והיא כולה מוצפנת. היחודיות שלה? אין אף אחד ששולט עליה, אין עליה "בעלים", כל אחד יכול להשתתף, ואין עסקות אסורות. המערכת פתוחה 24/7 ואתה יכול לרכוש ולמכור כמה ואיך שאתה רוצה מבלי לבקש אישורים מאף אחד, וישנה שכבה מסויימת של אנונימיות (שכיום מספר חוקרים כבר הצליחו לעקוף).

ביטקוין מזכיר במשהו את לינוקס: 2 טכנולוגיות "שוברות שוק", כאשר לאף אחת מהן אין בעלים שיכול לבעוט אותך החוצה מהמשחק וחברות לא יודעות איך לאכול את זה.

ביטקוין היא דוגמא מצויינת לחסידי שיטת "כוחות השוק" (חלק קוראים לזה "היד הנעלמה"). מאמין שכוחות השוק יכולים להסתדר לבד? תעקוב אחרי הביטקוין. אף אחד לא יכול להתערב באמצע, אין פה שום ממשלה שאפשר לבכות אליה שתציל אותך כשמהטבע או העסק שלך קורס (זוכרים את 2008 בארה"ב?), אין פה סיום יום עסקאות, זה כל הזמן עובד, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, וישנם לא מעט אתרים שיתנו לך בזמן אמת (אין צורך להיות מנוי) את מצב המסחר, ואין "בורסה" אחת, יש כמה, כך שגם אם אחת תיפול, השאר ממשיכות לעבוד.

זוכרים את לינוקס? ב-20 שנים הראשונות ה-FUD היה מרקיע שחקים, וגם בביטקוין המצב דומה.

מה לא זרקו על ביטקוין? 

  • ביטקוין זו "תרמית פונזי", עבודה בעיניים שמישהו או גוף מרוויח ממנה. צר לי, אבל בביטקוין אין גוף ראשי שמרוויח מכל עיסקת קניה ומכירה. אם אני מוכר לך מוצר ב-X מטבעות ביטקוין, אני לא משלם עמלה כלשהי וגם אתה לא. 
  • ביטקוין היא "בועה". האמנם? בועה זה מצב שחברה מבטיחה משהו מסוים וכולם יודעים היא לא תוכל לעמוד בה ובכל זאת משקיעים מעדיפים לזרוק כספים עליה בתקווה שהיא תימכר במחיר גבוה או שאחרים לא ישימו לב עד שהמשקיעים יקבלו כסף (או שהמשקיעים הגדולים ירוויחו והקטנים ידפקו, אתם יכולים לזרוק בעל פה שמות של בנקים/חברות השקעה גדולות בארה"ב שהשתתפו במשחק הזה). ביטקוין מבטיח משהו? לא. הערך של המטבע נובע ממכירות וקניות לפי היצע וביקוש. אדרבא, אחד הדברים שניתן לראות בשבועות האחרונים הוא שגם כשהמטבע נפל חזק, הוא לא נפל ל-0, אלא נשאר באזור המאה ומשהו דולר עם תנודות לכאן ולכאן. בל נשכח שנפילות קורות גם לדברים שאנחנו לוקחים כיציבים. הזהב, לדוגמא, מספטמבר שנה שעברה ועד אמצע אפרילי צנח ביותר מ-500 דולר. זהב מעולם לא נחשב כ"בועה", ובכל זאת…
  • יש גם את אלו הבטוחים שאם רכשת לעצמך כמה מטבעות, אז תתבייש לך כי אתה כנראה מלבין מס ו/או משמיט מס. לא אני אמרתי זאת, כלכלני בנק ירושלים אמרו זאת.

לביטקוין קיימת עוד דרך לא קלה לעבור. חברות האשראי (שמטבע הדברים הן מאוד שמרניות) לא מוכנות לקבל אותו כמטבע שיש להתייחס אליו (אם כי אולי יהיה שינוי מצד אחד השחקנים החזקים בשוק מבחינת מסחר וסליקה – Paypal). ה-VC למיניהם כבר החלו "לרחרח" סביב סטארט-אפים המציעים טכנולוגיות המערבות ו/או משלימות לביטקוין ומבחינת רבים מהם זה "הדבר הבא". 

כל טכנולוגיה "מפריעה" נתקלת בחשדות. ביטקוין כדבר שתפס פרסום חזק בשנה האחרונה (ובמיוחד בחודשים האחרונים) חוטף על ימין ועל שמאל. האם נראה את המטבע החדש נופל בקרוב? לא נראה לי. מה שכן, צריך סבלנות. אלו שמצפים לרכוש מטבע ב-100 ולמכור ב-300 או 500 יהוו את גל הרוכשים הבא, וזה שאחריו וכו' כי תמיד אנשים יחפשו לעשות כסף מהיר בהשקעה קטנה, האם תוכל להשתמש במטבעות ביטקוין כבר בקרוב לשלם את חשבון החשמל והארנונה שלך? עדיין לא, אבל הסיכוי שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות הולך וגדל. יש כאן לא מעט אפשרויות להרוויח והשוק עדיין יחסית "בתול", כך שסביר להניח שנשמע על הכרזות חדשות מצד כל מיני חברות כבר בקרוב.

שילוב טאבלטים בתוך חברות

חברות מטבען הן דבר שמרני שזז לאט, יש שיאמרו אפילו מאוד לאט. טרנדים שונים שצצו לפני שנה שנתיים לא נכנסים באופן רשמי לחברות מחר בבוקר אלא אולי עוד שנה, וגם זה לאחר בדיקות כדאיות שונות. אם לדוגמא אתם באים לראות הרצאות על תחומי IT מסורתיים מאנשים שהם סמנכל"ים, מנמ"רים, ראשי IT וכו', סביר להניח שהמציג יעלה לבמה ומולו יהיה המחשב שלו. ברוב הפעמים אתם תראו דגם מחשב שבתמונה משמאל, ה-Thinkpad האלמותי. בחלק קטן מהמקרים תראו מחשבים אחרים כמו Dell או HP או אולי אפילו איזה Macbook של אפל, אבל שוב, זה רק בחלק קטן מהמקרים.

קצת היסטוריה
ב-4 שנים האחרונות חלו 2 שינויים מהותיים בתחום הציודים האישיים שנכנסו ל-Corporate כאשר אחד מהם נכנס בצורה מאסיבית והשני יותר בטיפין. השינוי הראשון שהחל בערך ב-2009 הוא כניסת מכשירי הסלולר (הכוונה מכשיר סלולרי מטעם העבודה, לא מכשיר שהוא רכוש פרטי של העובד) החכמים עם מסך מגע שהחלו להחליף לאט לאט מכשירי טלפון סלולריים פשוטים ובשנתיים האחרונות מכשירי סמארטפון עם מקלדות פיזיות (כדוגמת ה-BlackBerry ומכשירי הנוקיה מסידרה C ו-E). כיום רוב החברות הכניסו או שהם בשלבים מתקדמים של הכנסת סמארטפונים כמו iPhone או סמארטפונים אחרים מבוססי Android וההחלפה הזו חלה גם בחברות ישראליות גדולות מאוד כמו חברת החשמל שתכניס השנה 10,000 מכשירי HTC או צה"ל שמכניס מכשירים מ-2 ה"מחנות". סביר להניח שגם יורוקום תנסה להיכנס חזק בשוק ה-Corporate עם מכשירי ה-Lumia 820,920 אך להם מחכה מאבק לא קטן.

השינוי השני שהחל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא כניסתם של מכשירי טאבלט ל-Corporate. החדירה של טאבלטים החלה בד"כ מהדרגים העליונים ואנשי IT מכירים את הסיטואציה: המנכ"ל או אחד הסמנכל"ים רכש טאבלט חדש והוא רוצה שהמכשיר יחובר לתשתית של החברה כדי שהוא יוכל לעיין במיילים, לראות מסמכים וכו', וכיום המצב מגיע לכך שיותר ויותר חברות חושבות לרכוש טאבלטים בכמות גדולה, בין כתחליף ובין כתוספת – לעובדים מסויימים. עד לפני מספר שנים, היו טאבלטים מבוססי Windows בעיקר בחו"ל בסקטור ה-Vertical Market כאשר נציגים שהיו עם רכבים נוסעים ללקוחות, אותו מכשיר היה מריץ אפליקציה מיוחדת שמשרתת את הנציג. עם השנים המכשירים הללו הוחלפו במכשירי Pocket PC שאותם ניתן לראות גם כיום אצל נציגים בארץ של מובילי סחורות, טכנאי בזק ועוד. מיקרוסופט ניסתה יחד עם שותפות החומרה שלה להכניס את הטאבלטים לשוק, אולם השוק לא היה מעוניין בכך ממגוון סיבות: מכשירים כבדים, חיי סוללה קצרים, הכרח להשתמש ב-Stylus, וקושי עבודה עם המכשיר.

עד שאפל הגיעו.

אפל הפכה את הטאבלט למוצר נחשק עם GUI שמותאים לאצבעות, עם חיי סוללה רציניים (10 שעות), ובמשקל קל. אפל ב-2010 וב-2011 כבשו את שוק הטאבלטים, ושוב כולם ראו כיצד אפל מנצחת את מיקרוסופט, כאשר האחרונה נרדמה בשמירה, כמו שקרה לה בעשור האחרון גם עם האייפון.

באוקטובר 2011 גוגל שחררה את אנדרואיד 4.0 (ICS) ומכאן החלה התחרות לאפל. עד אותו תאריך היו טאבלטים עם אנדרואיד גירסאות ישנות יותר (עד אס היתה גירסה 3 היתה בעצם גירסה 2 + שפצורים שנתנו הרגשה שזו מערכת שנועדה לטלפון סלולרי אבל עם מסך יותר גדול, לא משהו ששווה להתלהב ממנו, במיוחד כשהמכשיר הדגל, הלו הוא מוטורולה XOOM עלה בגירסה הבסיסית שלו פי 1.5 מטאבלט של אפל – כ-800 דולר, הוא נחל כשלון חרוץ בשוק), אך מהרגע ששוחררה גירסה 4, יצרניות חומרה החלו לייצר במרץ טאבלטים מבוססי אנדרואיד כאשר כמעט כל יצרן מוכר הוציא מספר טאבלטים לשוק: ACER,ASUS,SAMSUNG,LENOVO,HTC ולאחרונה גם HP ועוד.

מיקרוסופט, כרגיל, הגיעו באיחור לשוק, עם ה-Surface שמבוסס על ARM וה-Surface Pro שמבוסס על אינטל. 2 הטאבלטים מריצים גירסת Windows 8 אולם ה-Surface לא יכול להריץ אפליקציות רגילות שרצות על PC מכיוון שמדובר במעבד על ארכיטקטורה שונה. כיום ה-Surface וטאבלטים אחרים מבוססי Windows 8 על מעבדי ARM קיימים כ-4 חודשים בשוק, אך עד כה הם נוחלים כשלון כה חרוץ, שחברת סמסונג, אחת היצרניות העיקריות של מכשירים כאלו, הודיעה לאחרונה שהיא מפסיקה לשווק אותו באירופה כי לקוחות פשוט לא רוכשים זאת. גרוע מכך, סמנכ"ל בכיר בסמסונג הכריז על Windows 8 כ"Windows Vista". מיקרוסופט מצידה מאשימה את יצרני החומרה במספרים הנמוכים שמכשירי טאבלט ומחשבים ניידים עם Windows 8 נמכרים.

האם טאבלטים יכנסו לשוק ה-Corporate? כן. יש להם יתרונות רבים, אך ראשית יש צורך לענות על מספר שאלות כדי לתכנן הטמעת טאבלטים ב-Corporate, ופוסט זה ינסה לענות על חלק מהשאלות והצרכים.

מהם יתרונות הטאבלט על מחשב נייד?

יתרונות הטאבלט על מחשב נייד הם:

  1. חיי סוללה כפולים בהשוואה לכל מחשב נייד ממוצע
  2. תחזוקה יותר קלה
  3. זמן לימוד קצר כדי להשתמש בטאבלט
  4. יכול להתחבר לתשתית החברה מרחוק
  5. קל משקל
  6. פתרון מתאים לחלק מהעובדים במקום המחשב הנייד שברשותם
  7. קלות התאוששות במידה וטאבלט אבד או נגנב 
  8. ניתן לשליטה מרחוק וניתן למחוק מרחוק מידע במידה והוא אבד או נגנב

מהם החסרונות של טאבלט?

  1. לא ניתן להריץ עליו אפליקציות שרצות על PC (למעט Surface Pro ולגביו אתייחס בהמשך הפוסט)
  2. בחלק מהמקרים לא ניתן להשתמש בפתרון ניהול מרכזי – על הטאבלטים (תלוי בסוג, שוב, אתייחס לכך בהמשך הפוסט)
  3. לא בנוי לעבודות כבדות (תכנות, גרפיקה וכו')
  4. כמות האחסון שניתן לאחסן פיזית על הטאבלט – די קטנה
  5. מערכות הפעלה "צעירות".
  6. יש צורך בתכנון מיוחד על מנת לאפשר לטאבלט להשתמש במשאבים שונים בחברה (הדפסה, השתתפות ברשתות שונות, ניתוב וכו')

תחרות בשוק
כפי שציינתי, כיום בשוק הטאבלטים יש תחרות עזה בשוק וברשותכם אחלק את השוק ל-3 לפי מערכות ההפעלה:

אפל (iOS) עם ה-iPad / iPad-Mini

אפל היו הראשונים בשוק הטאבלטים המודרניים ומערכת ההפעלה שלהם (כיום בגירסה 6.1.2) עובדת בצורה יציבה ומרשימה. 

יתרונות: לטאבלטים של אפל קיים שוק תוסס של תוספי חומרה ואפליקציות. מבחינת כמות אפליקציות, לאפל יש את הכמות הגדולה ביותר של אפליקציות (אם כי בניגוד לאנדרואיד לדוגמא, באפל רוב האפליקציות הן בתשלום) ורוב האפליקציות שקיימות ל-iPad גם רצות בצורה מיטבית על המכשיר, כאשר הן אינן סובלות ממחלת ה"מתיחה" (אפליקציה שנועדה לטלפון והיא "נמתחת" ע"י מערכת ההפעלה, והתוצאה לא נראית טוב). קיימים פתרונות תוכנה שונים לחיבור ל-VPN, ולהסתנכרנות ל-LDAP של החברה. קיימים פתרונות ניהול מרכזי, ומחיקה מרחוק. עקומת הלימוד היא מאוד קטנה ואם מישהו יודע להשתמש באייפון, הוא יודע להשתמש ב-iPad. יש נציגות רשמית בארץ לענייני תמיכה ושרות למכשירים (איידיגיטל).

חסרונות: אפל עובדים בשיטת "My Way or the high way". אינך יכול לשנות תפריטים ולהסיר אפליקציות שהגיעו עם המערכת, ואינך יכול לעשות root למכשיר בצורה רשמית (כדי לעשות קאסטומיזציה שתתאים לחברה). מבחינת אפליקציות, אין אפשרות לשייך אפליקציית צד ג' כדי שיפתחו סוגי מידע שונים (כך לדוגמא אם יש לך פתרון כמו CloudOn לצפיה/עריכה של מסמכי אופיס, לא תוכל לשייך את האפליקציה שתפתח מסמכי אופיס). אין תחרות מצד יצרנים שונים עם אותה מערכת הפעלה.

אנדרואיד (4.1. 4.2)

מערכת ההפעלה אנדרואיד (של גוגל) היא מערכת יציבה שתומכת במגוון גדול של חומרה וקיימים יצרנים רבים של טאבלטים מבוססי אנדרואיד. חברות כמו Asus (עם דגמי ה-Transformer), סמסונג (עם דגמי ה-TAB וה-NOTE 10.1), לנובו, ACER, HP ועוד מייצרים טאבלטים שמתאימים לשווקים שונים ולצרכים שונים כאשר כל חברה לעיתים מבדלת את עצמה (כמו סמסונג ולנובו), ואחרים פשוט מתקינים את מערכת ההפעלה ומוסיפים עליה מספר דברים קטנים, כך שמבחינת ה-Corporate יש מספיק חברות מוכרות שאפשר להוציא מיכרז לטאבלטים+תוספים, לחתום חוזה שרות לציוד ועוד.

יתרונות: מבחינת קאסטומיזציה, מהרגע שפותחים את הנעילה של הטאבלט (אפשר לפתוח ולא לאבד אחריות אם סוגרים זאת במסגרת חוזה רכישה רציני), ניתן לעשות קאסטומיזציה מכאן ועד להודעה חדשה באנדרואיד. ניתן להוסיף ולהסיר אפליקציות, שרותים, לנעול את המכשיר מבחינת התקנת אפליקציות שהחברה לא מרשה, לאפשר הצגה רק של דברים מסויימים. מבחינת חיבוריות, כל האפשרויות של התחברות נמצאות מהרגע הראשון ובד"כ אין צורך בתוכנות צד ג' להתחברות. בנוסף לכך, קיימות מגוון אפליקציות לריכוז וניהול טאבלטים מבוססי אנדרואיד המאפשרות נעילה מרחוק, מחיקה מרחוק, התחברות ל-Active Directory ועוד דברים רבים אחרים שמחלקת IT צריכה.

חסרונות: עדכונים. כשרוכשים את המכשירי NEXUS של גוגל, אתם תקבלו עדכונים מדי פעם. כשרוכשים מכשירים של יצרניות חומרה אחרות, לוקח חודשים עד שמקבלים עדכון. (רשמית זה יכול להוות אולי בעיה וחסרון, אך לאנדרואיד יש קהילה מאוד תוססת וחברים רבים בה משחררים עדכונים, טלאים ותוספות בחינם ואפשר לראות לפי התגובות האם העדכונים עובדים או לא. מעבר לכך, העדכונים הלא רשמיים ממשיכים גם כאשר היצרן כבר לא מייצר/לא נותן אחריות למוצר, וכך מכשיר בן שנתיים אפשר למצוא עבורו ROM שיתן יותר פונקציונאליות למכשיר ממה שהוא נרכש!). חסרון נוסף (שמתייחס ספציפית לישראל) הם שהיבואנים לא מכירים מי-יודע-מה אנדרואיד וכשיש שאלות טכניות על תוכנות/הגדרות, לא תמיד תמצאו מי שיענה (אפשר כמובן לפתור זאת בכך ששוכרים מישהו או חברה שיתן לכם שרות על תוכנה/הגדרות).

מיקרוסופט (Windows RT)

(הערה: אני בכוונה לא מתייחס ל-Windows 8 על X86 עם מכשיר Surface Pro הרגיל הואיל ומדובר במחשב לכל דבר ועניין, כך שאין לו קשר לפוסט זה)

מיקרוסופט שחררה באוקטובר 2012 את Windows RT שהוא Windows 8 גירסת HOME מקומפלת ל-ARM. כיום חלק מהיצרנים מייצרים טאבלטים מבוססי Windows RT, כאשר המגמה כרגע היא שחלק מהחברות "יורדות מהעץ" כדוגמת סמסונג, ו-HP אשר העדיפו כלל לא לייצר טאבלט כזה. 

Windows RT אינו תואם בינארית לשום דבר. מבחינת אפליקציות, לא ניתן להתקין שום אפליקציה במכשיר באופן עצמאי (במסגרת Mastering בחברה עצמה כ-Image מרכזי שיותקן על כל המכשירים) אלא אך ורק דרך החנות של מיקרוסופט. מערכת ההפעלה כוללת חלק מאופיס 2013 (גירסה קצוצת רגליים) ללא Outlook. לא ניתן "לשדך" בין מכשיר כזה לבין Active Directory ללא תשלום תוספת של 100$ לערך וכמות האפליקציות שקיימות לו כרגע היא מגוכחת. רוב האפליקציות הן לא יותר מאשר קישור לאתר מיוחד, כלומר Web Application. לא ניתן להתקין עליו כל כלי עבודה אחר שנמצא בחברה כי אין תאימות בינארית. בנוסף, הטאבלט סובל ממחלת ה"אמצע" – כאשר חלק מה-GUI בנוי לעבודה עם אצבעות וחלק אחר יגרום עצבים למשתמשים, במיוחד כאשר צריך להרחיב חלון במצב Desktop או כאשר יש לשנות הגדרות ואין לאותן הגדרות ממשק מגע נוח. 

Windows RT כפי שהינכם יכולים לנחש עד כה אינו מומלץ לשימוש במסגרת ה-Corporate ולמען האמת מיקרוסופט עשתה הכל על מנת שהוא לא יכנס ל-Corporate וזאת כדי להרוויח מגירסת ה-PRO של הטאבלט וגירסאות ה-PRO למערכת ההפעלה שלהם.

לאלו עובדים בחברה טאבלט יתאים?

טאבלט יכול להתאים בחברה לאנשים שעובדים עם המון מיילים ו-Web, כמו אנשי שיווק שנמצאים רוב הזמן בשטח. חיי הסוללה הארוכים, והמשקל הקל של הטאבלט יכולים להקל משמעותית על איש השיווק. דוגמאות נוספות הם טכנאי שטח (שוב, סוללה ומשקל), כמכשיר נוסף למנהלים, ושאר מקצועות שפחות צריכים להכין תוכן אלא יותר להציג תוכן ולעשות עריכות טקסט קלות, מענה למייל, גישה לקבצים מרחוק ועוד.

האם יש צורך בציוד נוסף?

כן. אם מחליטים לרכוש טאבלטים, מומלץ להוסיף את הדברים הבאים:

  1. מטען נוסף לכל מכשיר (מכירים את הצעקות "למי יש מטען לאייפון?" אז אתם יודעים על מה אני מדבר).
  2. מקלדת נוחה עם תושבת לטאבלט (שלא תהיה עם מקשים צפופים, שהטאבלט לא יעוף כשמחברים את המקלדת, שניתן יהיה להקליד גם כשהטאבלט+המקלדת נמצאים על הברכיים).
  3. חיבור ל-HDMI (חיבור ממיקרו ל-HDMI מלא) על מנת שאפשר לראות את התצוגה על מסך יותר גדול (בעת מצגת וכו'). מומלץ גם לרכוש מספר פלאגים לחיבור HDMI ל-VGA ול-DVI.
  4. כרטיס מיקרו SD (במקרים שלא מדובר על iPad) כך שהתכנים של העובד ישבו שם ולא יגמרו את האחסון הקטן של הטאבלט.
  5. לסגור חבילות DATA עם הספק הסלולרי המועדף על החברה.

האם יש צורך מבחינת ה-IT בהתאמות לתשתית ה-Corporate?

תלוי לאיזה מידע משתמש הטאבלט צריך לגשת. אם לדוגמא רק למייל והחברה נותנת שרותי OWA, אז הגדרה פשוטה בטאבלט תספיק.

אם לעומת זאת יש צורך להשתמש בחלק או רוב או כל השרותים שכל מחשב משתמש (קבצים, LDAP, הדפסה, Active Directory Authentication, Sharepoint, Lync וכו') והטאבלט ינוהל בניהול מרכזי, אז יש צורך בתכנון מקדים של הדברים ועדיף לשכור מישהו חיצוני שיעזור בהטמעה גם בצד הטאבלט וגם בצד ה-IT. מדובר בתהליך מורכב וחשוב להתייעץ ולהחליט לפני שרוכשים את הטאבלטים ובוחרים פלטפורמה של טאבלטים.

לסיכום: בניגוד לכל מיני אנשים שחושבים שטאבלטים הם צעצועים ותו לא, טאבלטים יכולים לסייע במקצועות שונים ולאנשים שונים בחברה, הן מבחינת הוזלת עלויות שונות (הדרכה, תחזוקה, ניהול), והן מבחינת החזרת השקעה (ROI). בטאבלטים מבוססי אנדרואיד אם אפליקציה אינה מגיבה, אפשר מרחוק למחוק את ה-User Data (שיכול "להישאב" לאחר מכן מהשרת) ומיד לחזור לעבודה הרגילה. קל יותר לקרוא טקסטים, מחלקת ה-IT יכולה לעקוב אחרי המכשיר בקלות, וניתן במקרים של גניבה/אבדה להשמיד מרחוק מידע סודי וחשוב. טאבלט שעובר הטמעה ונעילה בצורה נכונה, סביר להניח שגם לא יסבול מוירוסים/תולעים/בוטים ומכיוון שרוב האפליקציות שירוצו בו מבוססי ענן, כמות התקלות תהיה נמוכה.

גילוי נאות: הח"מ נותן כפרילאנסר שרותי יעוץ והטמעה לטאבלטים וסמארטפונים לחברות ועסוקים.

קוד פתוח, רכש ממשלתי, ובעיה מרכזית

קראתי בעיון את מאמרו של דורון אופק ידידי על מנהל הרכש הממשלתי והתעקשותם לרכוש תוכנות קנייניות שונות (של מיקרוסופט ואחרות). אני בהחלט מסכים עם דורון, אך לעניות דעתי, אחד הדברים שהכי חסרים כיום הוא דבר פשוט: מודעוּת.

אתחיל ברמה האינדיבידואלית: איש סיסטם לינוקס. אם מחר אתקבל למקום עבודה חדש, אבקש איזו "מפה" של השרתים/תחנות עבודה בארגון. אבדוק מה המערכת הפעלה שלהם והגירסה שהם משתמשים. גם אם זו הפצת לינוקס שלא נגעתי בה בעבר, יקח לי כמה שעות להכיר אותה ברמת המאקרו: היכן קבצי ההגדרות, מה מותקן, מה צריך לרוץ וכו'. עבורי אין מדובר בעניין מסובך יתר על המידה.

עד פה הכל טוב ויפה, אך על מנת שישכירו אותי לעבודה, עליי "להתפרסם" במגוון דרכים: שליחת קורות חיים, השתלבות בכל מיני אתרים כמו LinkedIn, אולי פייסבוק, השתתפות בפורומים ו/או ברשומות תפוצה, כתיבת פוסטים שיפורסמו על דברים הקשורים בלינוקס בהם אני משקף ידע מסוים וכיו', ו-וודאי יש דרכים ושיטות נוספות. רק בדרך זו סיכויי למציאת עבודה מכובדת כאיש לינוקס גבוהים יותר מ"הפצצה" של קורות החיים שלי (ואגב, כן, אני עדיין מחפש).

כעת נעבור מרמה אינדיבידואלית לרמה ארצית: על מנת שיכירו יותר את הלינוקס, יש לגרום להרבה יותר אנשים להבין מהו אותו לינוקס, מה ניתן לעשות איתו ומה שיותר חשוב: לעורר מודעוּת ש-לינוקס יכול לתת פתרונות לא פחות טובים מהפתרונות הקנייניים ומה שיותר חשוב: שיש חברות רציניות בארץ שמוכנות ויכולות לתת את הפתרונות הללו.

כיצד עושים זאת? התשובה פשוטה: פרסום.

אם חברת XYZ שהיא חברה שמתמחה בפתרונות מבוססי לינוקס, ואותה חברה בדיוק סיימה פרויקט גדול לחברה ABC, אז XYZ צריכים ליצור מודעות בשוק למה שהם עשו ואיך הם עשו. איך עושים זאת? אפשר לעשות זאת עם פוסט בבלוג של החברה, או לפרסם את זה באתר החברה במקום בולט, אפשר ליצור וידאו קליפ שבו ההנהלה מתראיינת, כולל כמה חלקיקי ראיון מנציג בכיר של חברת ABC שמתאר מה העניין שלשמו נשכרה החברה. נציג XYZ יוכל לספר (בקצרה) מה הטכנולוגיות שהם השתמשו, איזה בעיות היה צריך להתמודד מולם ואיך הם התמודדו, איזה כלים הם השתמשו בכדי לפתור את הבעיה, והכי חשוב לציין שכלים מבוססי קוד פתוח עזרו ללקוח לחסוך סכומים רציניים שהיה משלם אם היה בוחר לעבוד עם כלים קנייניים. אלו המעוניינים להשקיע יותר בפרסום, יכולים לקחת יחצ"ן לשם כך ש"ידחוף" את זה לעיתונות.

נקודה אחרת שאפשר לעשות (ואת זה יכולים לעשות אנשים בקהילה) היא בעצם לפרסם "פתרונות מתחרים" מבוססים קוד פתוח. חברה מפרסמת שהיא הרימה פרוייקט מבוסס מוצרים קניינים? מישהו (שמבין, או עמותה, או ארגון ששם לו למטרה לקדם לינוקס וקוד פתוח) יכול לפרסם איך היה אפשר לבנות פתרון עם כלים מבוססים קוד פתוח שהיו חוסכים רבות לאותו חברה אם היא היתה נמנעת מלאמץ פתרון מבוסס כלים סגורים.

בשביל שלינוקס יצליח יותר ויותר בישראל, חייבים יותר מודעות, יותר פרסום, יותר "להכיר" בין לינוקס וקוד פתוח למקבלי החלטות, אך הנקודה הכי חשובה שחייבים להדגיש אותה היא שיש פה מספיק חברות שמוכנות לתת לך פתרון מבוסס קוד פתוח שיעלה פחות לאותה חברה מהפתרון הקנייני.