מחשבות על גלקסי Note-3 ועל גלקסי Gear

צפיתי הערב בשידור החי של סמסונג שהציגה את הגלקסי Note-3, את הגלקסי Gear (השעון) ואת הגלקסי Note 10.1 (גירסת שנת 2014, לא יכלו למצוא שם יותר טוב?)

בניגוד למצגת שהיתה עם גלקסי S4 שנראתה כמו משהו מבהיל (ואני משער שגרמה לפרצי צחוק היסטריים ב-אפל), בהופעה הפעם הדוברים היו הרבה יותר רציניים והמצגת עצמה נראתה הרבה יותר רצינית ומרשימה. זה עדיין לא אפל וחלק מהדוברים מדברים באנגלית עם מבטא נוראי, אבל יש בהחלט שיפור.

אז הנה כמה מחשבות שעברו לי בראש לגבי המכשירים השונים:

גלקסי Note 3

image

כשסמסונג החלו להראות את ה-Note-3, אחד הדברים הראשונים שראו זה שבסמסונג כן מקשיבים לביקורות של העיתונות/בלוגרים סוקרים מקצועיים. סוקרים רבים לא אהבו את המעטה הפלסטיקי למכשירים של סמסונג שאמורים לשדר יוקרתיות, אז סמסונג שמו כיסוי אחורי שנראה כמו עור ושאפשר להוציא אותו (יש אותו במגוון צבעים) .. רק כדי לגלות שמתחת ל”עור”.. יש את אותו פלסטיק, וגמיש בצורה מפחידה!. נקודה מבורכת – סמסונג מוציאה הפעם גם כיסויים מלאים כך שהמכשיר נראה כמו פינקס – במגוון צבעים, רק שהם עם “חלון” גדול כך שאתה יכול לראות יותר ממחצית המסך, אם קיבלת מיילים או SMS, פספסת טלפונים וגם לא צריך לפתוח את הכיסוי על מנת לשוחח. נחמד.

כרגיל, סמסונג הוסיפה פונקציונאליות נוספת לעט שמגיע עם המכשיר, כעת תוכל לדוגמא לצייר על המסך מלבן ובתוך המלבן “לשבץ” אפליקציה נוספת, כך שאם אתה קורא סקירה מעניינת של מוצר וחושב לרכוש אותו ותוהה כמה המחיר בשקלים,אז אפשר לשלוף את העט, לצייר על המסך מלבן, יופיע חלון, תבחר את המחשב כיס (המחשב המעצבן שעדיין סמסונג לא החליפה!) ולחשב, שזה דבר נחמד (ואני משער שכשהמכשיר יצא, החבר’ה מ-XDA כבר יעבירו את האפליקציה “טיפול” קליל כך שזה ירוץ על כל מכשיר אנדרואיד), ויש עוד הרבה תוספות. הבעיה המרכזית? עם כל הגודל של חברת סמסונג, עדיין אין להם צוות UI רציני שידע לשלב את הפונקציונאליות במכשיר כך שתהיה גישה קלה, וכיום אתה צריך כמה וכמה קליקים בשביל להגיע לפונקציואנליות שרצית, כמו שקרה עם נוקיה ז”ל.

שיפור נאה שיש במכשיר הוא הסוללה שיש בתוכו. היא גדלה ל-3200 מיליאמפר, כך שהמכשיר יכול לעבוד עוד כמה שעות נוספות מבלי לראות שקע חשמלי. בבדיקות וידאו של סמסונג, ישנה תוספת של 4 שעות, נראה כמה הסקירות המקצועיות יוציאו באמת ממנו.

אישית כבר חשבתי לשלוף כרטיס אשראי ולרכוש אותו מהחנות הראשונה שתביא אותו ארצה (הוא יצא ב-25 לספטמבר) עד שראיתי את המפרט הטכני, והתאכזבתי. גירסת LTE של המכשיר תקבל את ה-Snapdragon 800 אבל אנחנו נקבל את ה-Octa core של סמסונג, שהוא לא יותר מגימיק שיווקי ומבחינת ביצועים, ה-Snapdragon 800 “מרביץ” ל-Octa core בכל מובן אפשרי – ביצועי מעבד, ביצועי גרפיקה וכו’. אני אמתין לאוקטובר, שגוגל תראה את הנקסוס 5 ואז אחליט איזה מכשיר לקנות במקום ה-Note-2 שלי.

גלקסי Gear

image המכשיר השני שסמסונג הציגה הוא הגלקסי Gear, הלו הוא ה”שעון” של סמסונג. המכשיר, אני חייב לציין, נראה מאוד נחמד מבחינה ויזואלית, ואפשר להחליף לו “רצועה” שקיימת ב-6 צבעים שונים. ה-Gear מריץ מספר אפליקציות והוא מאפשר לקבל ולהוציא שיחות בלי להוציא את הטלפון מהכיס, רק שהדיבור הוא בצורה מעוותת (הרמקול נמצא היכן שסוגרים את השעון כשעונדים אותו) וזה מאוד מזכיר סוכני שב”כ או סוכנים חשאיים איך שהם משוחחים עם מכשיריהם, משהו שאני בספק אם תמצאו מישהו שמוכן להיראות כזה מגוחך. יש לשעון גם מצלמה שבשביל לצלם איתה באופן נורמלי, תצטרך להרים את היד (בשביל מה צריך מצלמה בשעון??) – שוב, עוד משהו שיראה מגוחך. אפליקציות רגילות לא יוכלו לרוץ בגלל רזולוציית המסך והמגבלות הטכניות ויש צורך להתאים אותן.

על פניו זה נראה שסמסונג רצתה לעשות “שופוני”. מחיר המכשיר יבריח כל אדם שפוי (300$). הסוללה בקושי מחזיקה יום (עוד מכשיר לטעון בלילה), המכשיר לא מריץ אפליקציות אנדרואיד רגילות, ודרך השיחה איתו היא מוזרה. סמסונג צריכים להכניס את הרמקול והמיקרופונים למכשיר עצמו, ולהאריך את חיי הסוללה למספר ימים, ובמקביל להנחית את המחיר לפחות בחצי כדי שאנשים יחשבו לרכוש אותו. גוגל כבר הודיעו שהם עובדים על תכנון שעון (וגם אפל רמזו וגייסו לאחרונה עובדים שיעבדו על הפרויקט הזה), כך שכרגע מי שחושב לקנות צעצוע כזה, מומלץ לו להמתין.

גלקסי Note 10.1 (גירסת שנת 2014)

imageמכשיר הגלקסי Note 10.1 הוא בעצם “האח הגדול” של הגלקסי Note. גם כאן יש לך את הסטיילוס עם סט האפליקציות והטריקים. הפעם סמסונג כבר צמצמו את השוליים הפלסטיים, והמכשיר ירד במשקל ב-50 גרם למרות שהסוללה גדלה ל-8200 מיליאמפר והוא יותר דקיק. גם כאן תמצאו 3 ג’יגה זכרון (RAM), והוא מגיע בגרסאות 16,32,64 ג’יגה זכרון נדיף עם כניסה לכרטיס מיקרו SD (כמובן שתהיה גירסת 3G עם כניסת SIM). גם כאן סמסונג תוציא את המכשיר כשחלק מהדגמים הוא עם מעבד ה-Octa Core וחלק עם מעבד Snapdragon 800. גם כאן הכיסוי הפלסטי האחורי הוחלף לכיסוי עור רק שהוא לא ניתן להחלפה. המצלמה האחורית שודרגה ל-8 מגה-פיקסל והקידמית היא 2 מגה-פיקסל. גם כאן, גירסת האנדרואיד היא 4.3. המחיר – עדיין לא ידוע.

את המכשיר הזה אני כן ממליץ לחשוב עליו לרכישה, במיוחד לסטודנטים שמעוניינים לכתוב בשיעור עם הסטיילוס. בניגוד ל-TAB-3, כאן אין מעבד “עגלה” של אינטל שמאיט את הכל והמסך הוא פשוט מדהים ברזולוציה של 2560X1600 וזה פשוט תענוג לקרוא איתו טקסטים.

אסכם את האירוע של סמסונג כך: בכל הנוגע לגלקסי Note-3, סמסונג היו צריכים ללכת עם ה-Snapdragon גם לגירסאות 3G, וכדאי שהם סוף סוף ישכרו חברת UI/UX שתבנה להם מחדש את כל האינטרקציה עם הסטיילוס, זה פשוט מורכב מדי גם לאנשים טכניים ורבים מהאנשים שאני מכיר עם מכשירי Note משתמשים בסטיילוס אולי כדי לשרבט טלפון/טקסט בזמן שיחה במקום לרוץ לחפש עט ונייר, והם פשוט לא משתמשים בשאר הפונקציות שנותן הסטיילוס. ה-Note-10.1 נראה מכשיר מעולה שעבר אבולוזציה וכיום הוא יכול להתחרות בצורה יפה מאוד במתחרים כמו ASUS עם סידרת ה-Infinity שלהם (השאלה מתי סמסונג תוציא מקלדת שתשולב בחבילה..). מבחינת השעון – הוא נראה חיצונית נחמד אבל השימושיות שלו היא פשוט אסון ודוגמא איך לא לעשות דברים, הוא צריך לחזור לשולחן התכנונים והמהנדסים צריכים לחשוב איך לשלב אותו לשימוש מבלי לגרום לאנשים לשנות התנהגות, כי הם לא ישנו ולא ירכשו את המכשיר.

שנה טובה לכם 🙂

גאדג’ט חדש? לא צריך לרוץ להיות ראשון

כשיצא האייפד החדש, פנו אליי כמה אנשים ושאלו לדעתי. הסברתי להם את דעתי והדגשתי נקודה מאוד חשובה: מוצר חדש, לא מומלץ לרוץ ולהיות בין הראשונים לרכוש אותו, כי רוב הסיכויים הם שימצאו בו כמה תקלות שיצטרכו לטפל בהן לפני שתוכל להנות מהמכשיר.

הפעם לא לקח הרבה זמן: תלונות רבות מרחבי העולם הופיעו בפורומים של אפל לגבי חיבורים של 3G: מופיע כמחובר, הדפדפן (ושאר אפליקציות מבוססות רשת) טוענות שאין חיבור אינטרנט, וזה קורה במדינות שונות, וזו לא התקלה היחידה עם משתמשים רבים: גם בעיות WIFI רבות צצו לאייפד דור 3.

צריך להיות הוגנים: התקלות האלו אינן יחודיות לאפל. משתמשים רבים עם ASUS Transformer Prime מדווחים על בעיות WIFI ובעיות קליטת GPS. אסוס ניסו לטפל בבעיית ה-WIFI עם עדכון תוכנה (לרובם זה לא עזר) ולגבי ה-GPS, לא היתה להם ברירה אז הם מתחילים לחלק GPS DONGLE (שזה עניין בעייתי קצת: איפה אתה מחבר את ה-דונגל הזה שאתה מחבר את המקלדת?).

מדוע הבעיות קורות? יש לכך מספר סיבות:

  1. במקרים רבים חברות משתמשות בצ’יפים חדשים מאוד שעדיין לא נוסו במידה מספקת בשטח, במיוחד במקרים של כמו של האייפד החדש שהצ’יפ גם תומך ב-LTE והוא לא נוסה במידה מספקת (סודיות, פראנויה, מחק את המיותר)
  2. זמן קצר: התחרות בשוק היא לא קלה. בנוקיה אחד המהנדסים סיפר ש”עד שאנחנו מסיימים להכין מצגת פאוארפוינט, במזרח כבר מוציאים טלפון חדש”, ואסוס, סמסונג ואחרים בהחלט עושים כך: חודשיים בלבד לאחר שה-Transformer Prime יצא באופן רשמי, היו הדלפות (כולל תמונות) של הגירסאות הבאות (TF301, TF701) כשהן מוכן והן לשם בדיקה ובחינה, אז חברות מקצצות בזמן הבחינה כדי לא להיות עם מצב שהמתחרה “לוקח את הקופה” (כמו שקרה לסמסונג מול ASUS בתחום הטאבלטים)
  3. “יהיה בסדר” – יצוא כחול-לבן שהעותק בחדווה בחו”ל אצל היצרניות. יהיו בעיות? קצת נטרטר את הלקוחות, נאשים אותם (אפל מומחית בזה) בעבודה לא נכונה עם המכשיר ובסוף יוצאים עם משהו שמתקן חלקית.

מכיוון שיש תחרות ערה בין היצרנים, מכשירים חדשים יוצאים כל הזמן (למעט אפל) בתכיפות של מספר חודשים, במיוחד במקרה של סמסונג שהוציאה את גלקסי S-2 לדוגמא, ובדרך הוציאה עוד 10 גרסאות של S-2. בחלק מהמקרים זו אותה חומרה והתוכנה קצת שונה (בהתאם לדרישות חברות הסלולר) ובמקרים מסויימים יש צ’יפים אחרים לגמרי (פעם צ’יפ ARM של סמסונג, פעם של TI ופעם של nVidia לדוגמא). במצב כזה, אין שום סיכוי שמכשיר כלשהו יקבל זמן רב לשם בחינה בשטח איך הוא עובד, איך 3G+WIFI עובדים, החלפה ביניהם וכו’.

לכן, גם אם אתה רואה מחר את הגלקסי S-3 (חלק מהשמועות אומרות שהוא צריך לצאת החודש, חלק חודש הבא) והוא מגיע לארץ הקודש ואתה בדיוק רוצה להחליף מכשיר, אני ממליץ להמתין, במיוחד אם אתה רוצה לרכוש אותו דרך חברת הסלולר שאתה מנוי אליה. לוקח זמן עד שסמסונג מבצעת תיקון, עד שהיבואן בודק את התיקון, ואם התיקון מצריך ביצוע טיפול אצל החברה הסלולרית, הם לוקחים 48 שעות עד שהם מטפלים.

סבלנות עושה את ההבדל בין להיות שפן נסיונות במחיר מלא שאתה משלם, לבין אחד שרוכש מכשיר אחרי שכולם כבר גילו את הבאגים המהותיים שבו (אם יש צורך בהחלפת ברזל, לדוגמא).

לרכוש טאבלט? (אוקטובר 2011)

(כמדי תקופה אני כותב פוסט שיתן לכם קצת מידע לגבי רכישת טאבלט, אם אתם רוצים לרכוש. כמובן שפוסט זה הוא דעה, ואשמח אם אחרים ישתפו את דעותיהם)

בשעה טובה העסק VPS שלי חוגג בימים אלו שנה (ואני חייב לציין שזו הרגשה מעולה להיות בצד המצליח של הסטטיסטיקה, בה עסקים רבים קמים ונופלים תוך פחות משנה), יש רווחים והחלטתי שאחרי שנה של קריעת-תחת עם העסק, הגיע הזמן לאיזה פיצוי קטן.. לרכוש לעצמי טאבלט 10.1 אינטש.

איזה קניתי? אף אחד. כרטיס האשראי שלי נוחר בארנק 🙂

התקופה הנוכחית מתאפיינת (ותסלחו לי אם זה נשמע כאילו אתם קוראים על המזל שלכם בטור אסטרולוגיה בעיתון) בשינויים מהותיים בתחום הטאבלטים. אמזון השיקה בשבוע שעבר את ה-Kindle Fire (ביחד עם עוד כמה קוראי ספרים מתוצרתם), וביום שני הבא (ה-10/10… אמרתי שזה הולך להיראות כמו טקסט של אסטרולוגיה?) סמסונג וגוגל עושים מסיבת עיתונאים לחשוף גם את גירסת האנדרואיד הבאה (Ice Cream Sandwich), וכמו כן את ה-Nexus Prime, מכשיר הטלפון הבא המיועד למפתחים וחובבי root (יכול להיות שיחשף גם טאבלט חדש, אבל עדיין אין על כך אישורים).

נתחיל עם ה-Kindle Fire. המכשיר שאמזון הציגה מאוד מזכיר את ה-Playbook של RIM, מכיוון שהוא בנוי באותה תצורה, למעט מערכת ההפעלה שהיא אנדרואיד 2 נקודה-משהו-שאף-אחד-לא-יודע-איזה. אמזון פותחת במתקפת מחירים והמכשיר יעלה $199, פחות ממחירו של Nook Color. מדוע אמזון מוכרים אותו במחיר כזה זול? כי המכשיר הזה מיועד בראש ובראשונה כדי לדחוף את המוצרים של אמזון, בין אם בהשכרת סרטים וסדרות (רק לפני מס' ימים אמזון חתמו עם FOX והוסיפו מגוון נאה לקטלוג שלהם), רכישת ספרים אלקטרוניים, מוסיקה, וכמובן חנות של אמזון לאפליקציות למכשיר, כלומר אמזון בעצם למדו היטב את אפל ויישמו את הדברים כמעט אחד לאחד, רק בניגוד לאפל, אמזון מציבים את הטאבלט שלהם במחיר שקשה להתנגד לו מבחינה פסיכולוגית: $199 זה מחיר שחובב טכנולוגיה יכול לשלם מבלי לחשוב על כך פעמיים, וזה מחיר מעולה למתנה עבור קרוב משפחה או חבר. אמזון מדגישים בקמפיין שלהם את מה שהמכשיר עושה מבחינת השרותים, הם כלל לא מתעכבים על המפרט הטכני (אמזון אפילו לא פרסמה מהו המעבד שיש בטאבלט).

אז האם כדאי לך, חובב המחשבים הישראלי, לרכוש את הקינדל Fire? התשובה שלי היא לא. מדוע? השרותים הניתנים במכשיר זה פועלים רק לתושבי ארה"ב. כמובן שבעתיד הקרוב המכשיר יפרץ, ואז תוכל לרכוש אותו, להתקין עליו חבילת VPN ואז להנות מהשרותים כמו האמריקאי הממוצע, אבל עד אז, לא תוכל להשתמש במכשיר כאן בישראל, אפילו לא להתקין עליו אפליקציות מהחנות של אמזון.

מה עם שאר המתחרים? אה, שם המצב הולך להשתנות בקרוב מאוד.

כידוע, ל-ASUS יש את ה-Transformer וה-Slider, שני טאבלטים מבוססי Honeycomb, ולסמסונג יש את הגלקסי TAB, ומבחינה טכנית שניהם זהים לחלוטין (אם כי יש הבדל כמובן בחיצוניות), רק ששניהם מבוססים על מערכת סגורה שלא תראה עדכונים בעתיד הקרוב. גירסה 3.2 יצאה והיא תגיע לטאבלטים הנ"ל (אם לא הגיעה כבר) ומכיוון שהקוד שלה לא יוצא החוצה, קהילת המפתחים כמו Cyanogenmod לא תוכל לעזור הרבה. גוגל אולי יוציאו גירסה 3.2.1 ומעלה, אבל התעדוף מבחינת גוגל יהיה להוציא גרסאות ICS עם עדכונים תוך "עידוד" היצרנים למכור מכשירים מבוססי ICS.

יכול להיות שסמסונג, כמו ASUS, LENOVO, ACER ואחרים יוציאו גירסת אנדרואיד ICS לאותם טאבלטים בעתיד, אבל עד כה שום חברה לא התחייבה להוציא למכשירים הנוכחיים גירסת ICS (למעט LENOVO כמדומני), מה שאומר שהטאבלט Honeycomb שתקנה עכשיו, יקבל בקושי תמיכה בחודשים הקרובים.

במהלך החודש וחצי הקרובים יצאו טאבלטים חדשים עם צ'יפים של TI, של Qualcomm ושל nVidia. חלקם הגדול יהיו בעלי 4 ליבות, וחלק יהיו עדיין דו ליבתיים במהירות של 1.5 ג'יגהרץ ומעלה והטאבלטים החדשים עם ICS יהיו מבוססים עם אותם צ'יפים, אבל כדאי במיוחד לשים לב לטאבלטים מבוססי ה-Kal-El של nVidia.

מדוע? כי nVidia מוציאה צ'יפ חדש שהוא לא 4 ליבות, אלא 5 ליבות. הליבה החמישית רצה במהירות של עד 500 מגהרץ. נשמע איטי? כן, הליבה הזו איטית כי הליבה הזו תריץ בעצם את ישומי הרקע (קבלת SMS, הודעות, צ'אט, שיחות או כל התחלת פעולה של אפליקציה) במהירות נמוכה, ובכך תחסוך סוללה (באותו זמן שאר הליבות יהיו כבויות). מהרגע שהאפליקציה תצטרך יותר משאבים, יופעלו ליבות נוספות לפי הצורך. כך לדוגמא אם נפעיל סקייפ ויושמע צליל של שיחה נכנסת, רק הליבה הקטנה תופעל. אישרת את השיחה? ליבה נוספת מופעלת ולאחר שאתה מתחיל לשדר את הוידאו מהמצלמה של הטאבלט שלך ליבה נוספת תופעל ואם יהיה צורך ליבות נוספות יופעלו. סיימת שיחה? רק הליבה הקטנה נשארת לפעול, השאר כבים. nVidia טוענים שבשיטה זו הם מקבלים ביצועי סוללה משופרים בהרבה ממה ש-Tegra כרגע מסוגל לתת.

בל נשכח שישנה עדיין תחרות, והיצרנים יצטרכו להפיק לקחים (אהלן מוטורולה!) לגבי המחירים בהשוואה למתחרה הגדול, ה-iPad-2 של אפל. כך שסביר להניח שנראה טאבלטים מבוססי 4 ליבות במחירים של $500 ומטה. אז למה להשקיע $500 לקבל משהו עם 2 ליבות כרגע?

אני מאמין שבסמוך ליציאת אותם טאבלטים מבוססי 4 ליבות נראה גם צניחה חדה של מכירי טאבלטים מבוססי 2 ליבות (ניקוי מלאי) במחירים של $250-350, כך שהדבר שאני ממליץ כרגע לעשות זה פשוט להמתין חודשיים ואז לראות את המצב בשוק ולהחליט.

מחשבות על טאבלטים, מחירים ומקוריות

אי אפשר לקחת מאפל את כתר ההובלה בכל מיני מוצרים. זה לא שאפל הם הממציאים הראשונים של הדברים, אבל הם יודעים לקחת קטגוריית מוצר, להוציא משהו משל עצמם ובחלק מהמקרים להוביל באותו שוק. כך לדוגמא אפל לא היו הראשונים שהמציאו נגן MP3, הם לא היו הראשונים שהמציאו טאבלט (כאלו היו עוד מראשית שנות ה-90, מישהו זוכר מחשב לוח של GO?), לא היו הראשונים שהמציאו טלפון מבוסס לוח מגע (במקרה הזה דווקא IBM היו הראשונים עם Simon ב-92, למי שזוכר), אבל כיום אם תשאל את האדם ברחוב וגם אנשים טכניים איזה מוצר באותם קטגוריות הם מכירים, הם יענו לך: אייפד, אייפוד, אייפון – ובצדק: אפל יצרה מכשירים עם סביבה שלמה של מוצרים עבורם כמו סרטים, ספרים, מוסיקה, ובמיוחד – אפליקציות, אז אפל מרוויחה מאוד יפה גם ממכירת הברזל וגם מכל המסביב.

למתחרים אין את הלוקסוס הזה. אין להם "חנות" (וגם מה שיש ממש לא פופולרי, ע.ע. Samsung Apps), והרווח שלהם בסופו של דבר מתבטא במכירת הברזל, וכאן היתה הטעות הגדולה שלהם: הם ניסו להתחרות באפל בכך שהם הוציאו מוצר Me too, הכניסו Honeycomb ומכרו את זה במחיר שהוא פחות או יותר כמו אייפד, רק ש-Honeycomb עם כל האהבה שלי לאנדרואיד, לא נותן את אותה חוויה כמו iOS ואנשים אומרים לעצמם משהו פשוט: אם אני הולך להשקיע 400-500 דולר, מדוע שלא אקנה את האייפד מאשר את המוצר של המתחרה? לאפל עם האייפד יש יותר דברים להציע מאשר לאנדרואיד. אז הם קונים אייפד בהמוניהם, והמכירות של המתחרים זוחלות. מי שעשה את השגיאה הזו בצורה הכי גסה היתה מוטורולה, שתמחרה בהתחלה את ה-Xoom במחיר של לא פחות מ-799$, והם מכרו אפילו לא עשירית ממה שאפל מכרו באותה תקופה.

אז איך המתחרים יכולים להתחרות? בתוספות פנימיות.

הנה תזכורת: כשאפל החלו למכור את ה-Mac Book Air, הם הורידו את האפשרות להחלפת סוללה או הספת זכרון, בכך שהם שיקרו לקהל הצרכנים שלהם ואמרו להם שבגלל שהמחשב כזה דק, אין אפשרות להכניס מקום לקפיצים ופינים להחלפת סוללה או הוספת זכרון. מדוע שקר? כי אם אפל היו מסתכלים על ניידים מאוד דקים של לנובו או של סוני (שגם הם דקים כמו אפל), מהנדסי אפל היו רואים שאפשר גם אפשר לתת ללקוח אפשרות להחליף סוללה ולהוסיף זכרון, אבל אפל רוצה להרוויח כמה שיותר, אז קצת משקרים וככה מרוויחים.

נחזור למתחרים: אפשר לייצר טאבלט יותר זול בכך שמשנים מספר דברים:

  • לרדת ממסך IPS: כן, זה נחמד שאפשר לצפות ב-170 מעלות במסך, אבל לא מדובר במוניטור 25 אינצ' שכולם מסתכלים וצריך שכולם יראו בצורה מעולה. זה טאבלט, דבר קל מאוד להזזה וטכנולוגיות LCD רגילות יכולות לתת זוית של 100 מעלות צפיה בלי מריחות צבעים בהסתכלות מהצד. המעבר ל-LCD יכול לחסוך בסביבות ה-40$ ל-BOM.
  • זכרון: אין צורך ב-16/32/64 ג'יגהבייט זכרון מסיבה פשוטה: אנדרואיד משתמש בחצי ג'יגה או ג'יגה RAM שיש במכשיר והשאר בעצם הוא זכרון NAND פלאש, וכרטיס מיקרו SD במהירות טובה יכול לתת אחסון לא רע. אפשר להשאיר בטאבלט NAND בגודל 4 ג'יגה כמינימום ובכך לחסוך לפחות 20$ ל-BOM.
  • GPS, 3G, סנסורים נוספים – אפשר בהחלט לתת למשתמש לפתוח חלק מהכיסוי של הטאבלט כדי להכניס מעין כרטיס שיש בו את כל הפונקציות האלו וכרטיס כזה ימכר בתשלום נוסף. כך אפשר לחסוך כמה עשרות דולרים שאותם המשתמש הסופי ישלם בתוספת רווח ליצרן.
  • אפשר ליד אות מקום של כרטיס להוסיף מיני כרטיס נוסף להרחבת זכרון ה-NAND. המכניקה עצמה די פשוטה: פלסטיק בעובה של 3 מ"מ הכולל בתוכו Slot להכנסת הכרטיס, ובורג קטן לקראת סוף הכרטיס לחיזוק החיבור.
  • סוללה: 8-9 שעות של סוללה זה מעולה, אבל אפשר למכור דגם עם סוללה מוקטנת שנותנת 3-4 שעות עבודה, ואם המשתמש רוצה, הוא יוכל לפתוח את גב המכשיר ולהחליף לסוללה גדולה שנותנת 9-10 שעות עבודה. זה גם עוזר אם במקרה המשתמש רוצה להחליף סוללה באמצע טיול ולא להיתקע עם טאבלט שהסוללה שלו מתה.

אלו דברים שהיצרנים יכולים לעשות עכשיו ובכך הם יכולים למכור טאבלטים במחירים של 300-350 דולר (לצרכן הסופי, מול חברות סלולר המחיר כמובן יורד) מבלי שהם יפסידו על כל טאבלט. מבחינת היצרנים, אם הם רוצים להרוויח מכל ה"גל" של רצון לטאבלט, הם צריכים לעשות זאת, אבל לצערי היצירתיות של רוב המתחרים פשוט שואפת לאפס, וכך יצרנים לא מרוויחים והציבור לא קונה.

HP מכרו במחירי הפסד את ה-Touchpad, והמכירה הזו, למרות ש-HP הפסידה בה כספים רבים, הראתה משהו מעניין: יש שוק פוטנציאלי עצום לטאבלטים, ואנשים רוצים לרכוש, אבל רובם לא יהיו מוכנים להשקיע 400 דולר ומעלה על טאבלט. במקרים כאלו הם יעדיפו להשקיע עוד 200-300 דולר ולקנות מחשב נייד לא רע. אם אותן חברות רוצות למכור, הן צריכות למצוא את השיטה להוזיל את העלויות ולמכור בזול, או שהן לא ימכרו הרבה טאבלטים וכל החטיבה אצל אותו יצרן תפסיד.

אפל מול סמסונג, HP המחשבים והטאבלט

החלטתי לכתוב פוסט על כמה נושאים היום.

נתחיל באפל שתבעה (שוב) את סמסונג והפעם ב.. הולנד. מדוע הולנד? כי הולנד היא מרכז ההפצה באירופה של סמסונג, אז אפל החליטה לתבוע דווקא שם והפעם התביעה של אפל הרבה יותר גדולה: אפל מבקשת שבית המשפט ההולנדי יוציא צו שיכריח את סמסונג לאסוף כל את הטלפונים והטאבלטים מסוג גלקסי מהמפיצים ומחברות הסלולר (ברזלים שלא נרכשו עדיין ע"י לקוחות). אפל לא תובעת על פטנטים אלא על .. עיצוב.

גם הפעם אפל השתמשו בפוטושופ כדי להראות לבית משפט שהמכשירים "זהים" למרות שיש הבדל די ניכר בין המכשירים, אבל לדעתי אפל כאן לא רק יוצאים רשעים מהעניין (במקום להתחרות, הם מעדיפים להתבכיין בבית המשפט), אלא שלטענה של אפל אין ממש "גב".

הבה נחזור אחורה לשנת 2003. חברת HP מוציאה את ה-TC1100, אחד מהטאבלטים הראשונים ש-HP ממש השקיעה בו. הוא לא דומה ל-iPad אחד לאחד, אבל כבר אז היו מכשירים יחסית שמזכירים את הרעיון של iPad. היו כמובן למכשיר הרבה יציאות (כמו יציאות רשת, טלפוניה, SD, VGA ועוד), סטיילוס וכפתורים על המסך, כי HP כיוונה לכך שהמחשב הזה יוכל להשתתף בתקשורת של הלקוחות בחברות ויוכל לשמש גם כ-PC רגיל, אבל הוא היה דק מאוד (בהתחשב בכך שהיתה לו מקלדת חומרה מלאה).

נעבור ל-2009: חברת nVidia מציגה ללקוחות הפוטנציאליים שלה (תחת NDA כמובן) טאבלט דק ללא מקלדת ועם מסך די גדול (12 אינטש) כדי לבדוק את הדופק בשוק לגבי ערכות צ'יפים ותחרות עתידית. מה ש-nVidia הדגימה על המכשיר היה Windows CE, כי אז עדיין לא היתה שום מערכת הפעלה שמוגדרת משלב אפס לטאבלט. רק ב-2010 התחילו בגוגל לעבוד ברצינות על תמיכה בכל הקשור לטאבלט, אפליקציות מסך מלא והתאמות לאפליקציות שיוכלו לעבוד גם במסך קטן ובמסך גדול.

כשאפל הוציאו את ה-iPad אף יצרן בשוק לא "התעלף" מה"המצאה". אפל לא המציאה את המסך מגע הקפסיטיבי, אפל לא המציאה מכלום סוללות דקות, אפל לא המציאה כמעט שום דבר ב-iPad. כשפותחים אותו רואים מה שכל מהנדס אלקטרוניקה יכול לאמר לך: אם אתה רוצה מכשיר דק שירוץ זמן רב עם סוללות, תוודא שיהיה לך PCB הכי קטן שתוכל להכניס, סוללות "פחוסות" (יש מספר חברות שמייצרות זאת) גדולות, וכל העניין של תשדורת/אנטנות, חיבורים וכו'. בקיצור, לא משהו שכל כך קשה לחברות כמו Asus, Dell, HP ואחרות לייצר.

אבל מבחינת המתחרים היתה בעיה אחת: איזה מערכת הפעלה לשים על דבר כזה? אם ידחפו צ'יפ של אינטל (Atom) עם הסוללות האלו, יקבלו ביצועים של שעתיים עבודה גג. אפשר להכניס צ'יפ מבוסס ARM אבל איזו מערכת הפעלה? Windows CE? מת. Symbian? מת. הפצת לינוקס כלשהי? אף אחד לא ירצה לרכוש. אנדרואיד? לא מתאימה למכשירים האלו עדיין (לפני HoneyComb), אז אף יצרן לא ייצר מכשירים כאלו.

רק אחרי שגוגל שחררו את Honeycomb, אותם חברות החלו ביצור טאבלטים, ועדיין אותם טאבלטים אינם דומים ל-iPad. מסך ה-iPad מרובע ומסכי המתחרים מלבניים. מערכת הפעלה שונה לחלוטין, מיקומי כפתורים שונים מה-iPad, ויש יותר כניסות כמו HDMI, כרטיסי מיקרו SD, חיבור מיקרו USB, מקלדות נשלפות (במקרה של Asus בחלק מהדגמים) וכמובן, אין שום תאימות בין המכשירים מבחינת אפליקציות או תאימות בינארית. אף לקוח לא יכול להתבלבל ולרכוש גלקסי TAB ולהתחבר לשרותי iTunes או ל-App Store של אפל, זה ברור לכולם.

אבל כל זה לא מעניין את אפל. אם כבר חזירות, אז עד הסוף במקום להתחרות על ליבו של הצרכן.

ומאפל נעבור ל-HP. כמו שכולם יודעים, HP החליטה לעשות "אחורה פנה" ולנטוש במהירות את מערכת ההפעלה WebOS ואת מכשירי ה-TouchPad שיצאו אך לפני שבועות מספר, צעד שהפתיע רבים והזכיר את הצעד שמיקרוסופט ביצעה שזרקה לאחר חודש בלבד את מכשירי ה-KIN שהחלה לייצר.

אז מה קרה ש-HP כל כך מהר התפטרה מהטאבלט הזה (שאגב, עד לפני מס' שעות היה אפשר לרכוש גירסה של 16 ג'יגה שלו ב-100 דולר, ו-32 ג'יגה ב-150 דולר. חבל שפספסתי את זה)? תרמו לכך מס' דברים:

  1. כשמתחילים לתכנן מכשיר כזה, ראשית עושים זאת על סימולטור תוכנה (כמו QEMU ואחרים), ולאחר מכן על ברזל כלשהו. ב-HP בנו את המערכת הפעלה כולל ההתאמות לטאבלט על מכשיר של .. אפל, או לייתר דיוק, על ה-iPad (כלומר העיפו ממנו את המערכת iOS, קימפלו לינוקס + ספריות והכניסו את שאר החלקים של ה-WebOS), והדברים רצו יפה וטוב, עד ש-HP החלו לייצר לוחות לפיתוח עם המעבד Snapdragon שאיתו הם הולכים לשווק את המכשיר.. ואז הגיעה ההפתעה: ה-WebOS שרץ על ה-iPad רץ במהירות כפולה מהטאבלט ש-HP הולכים לשווק, וכבר אי אפשר לשנות מעבד אחרי שהוזמנו כל החלקים.
  2. סקירות שליליות: ברוב הסקירות אפשר לקרוא איך הסוקרים מתוסכלים מכך שוידאו בתוך הדפדפן רץ מאוד איטי, שאפליקציות לוקח להם לפעמים 10 שניות לעלות, ש-Boot של ה-Touchpad לוקח לו לא פחות מדקה וחצי עד שהוא עולה (ה-Nook שלי לשם השוואה עולה במחצית הזמן), לוקח לטאבלט לא מעט זמן להבין שהמשתמש שינה אוריינטציה למכשיר (סיבוב מכשיר), ועוד תקלות כאלו ואחרות. בקיצור, הסוקרים לא ממש אהבו את המכשיר, והמכירות – בהתאם: בסט ביי דיווחה כי הם הצליחו למכור רק עשירית מהכמות (25,000 מתוך 250,000) של הטאבלטים. בבריטניה המצב היה הרבה יותר מחפיר – כמות המכירות של הטאבלט? 100 יחידות. אירופה כולה? 700 יחידות, אז אפשר לנחש ש-HP לא ממש אהבו את המספרים האלו.

בקיצור, HP מתפטרת מהטאבלטים, מה-PC (שרתים ומדפסות ישארו ב-HP). מי שמנוי לגוגל פלוס ו"חבר" של מייקל דל, יכול לראות שהבחור שופע עליצות וחיוכים, ומדי פעם הוא זורק עוד ועוד דאחקות על HP. אחרי הכל, מי עכשיו ירצה לרכוש מחשבים נייחים וניידים של HP שהעתיד כלל לא ברור?

בחודש הבא ימלאו עשור להחלטה של המנכלי"ת הקודמת של HP לרכוש ב-25 מיליארד דולר את Compaq ולשלב אותם למרות התנגדות של וולט היולט, אחד מהמקימים של HP מול קארלי פיורינה (מוטו: גרועה בפוליטיקה, גרועה בניהול חברות גדולות). לוולטר היתה טענה הגיונית אחת: מה יצא מחיבור של 2 חברות PC שהרווח שלהן בין כה קטן והמחיר מאוד ענק? אחרי עשור, כל מה שפיורינה עשתה, ילך לפח, בדיוק כמו הקריירה שלה, רק שהעלות של כל ההרפתקאה המטומטמת הזו של קארלי פיורינה עלתה במחיר של עשרות אלפי עובדים מפוטרים (ועוד כמה אלפים יפוטרו גם הפעם לאחר שחברה כלשהי תקנה את חטיבת ה-PC של HP). הרפובליקנים בארה"ב קוראים למנכל"ים Job creators, אולי הגיע הזמן להחליף את זה ל-Job killers.