לעיתים קשה מאוד להישאר אדיש לצביעות האמריקאית והאירופאית בכל מה שמגיע למדינה שנקראת "ישראל" בנושא שנקרא "שטחים". כבר התחלנו להתרגל לכך שכששני המילים האלו מוזכרות ביחד, האמריקאים ובמיוחד הממשל הנוכחי שוכח כל עקרון של ניטרליות ומיד עובר למצב נזיפה בישראל.
זה התחיל במקריות גמורה: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את הפקדת התוכנית לבניית יחידות הדיור בשכונת רמת שלמה שנמצאת מעבר לקו הירוק בצפון-מזרח ירושלים.
שימו לב: לא מדובר באיזו ישיבת ממשלה שלאחריה התקשורת נכנסת, ביבי מיישר עניבה ומכריז שמתחילים לבנות עוד 1600 יחידות דיור, אלא מדובר באחת מוועדות רבות שמאשרת הפקדת תוכניות. מחר בבוקר לא יהיו שם בולדוזרים, וכל מי שניסה לסגור מרפסת יודע כי בישראל הבירוקרטיה חוגגת, צריך למלא טפסים על גבי טפסים (ולשלם על כך כמובן), ל-ה-מ-ת-י-ן עד לאיזה כינוס תת ועדה שאולי תאשר את הבקשה שלך ואולי הבקשה שלך תגיע אי שם בעוד כמה חודשים בדיון הבא, וכך חולף לו זמן רב מהרגע שתיכננת לבנות משהו עד שתוכל לרכוש את חומרי הבנייה ולקחת קבלן שיבצע בתכל'ס את העבודה. אותו דבר קורה גם ברמה של אישור כמה אלפי יחידות דיור: ועדות על גבי ועדות, ועוד לא דיברנו על כל הבקשות השונות של התנגדות מצד כל מיני גופים, לפעמים צריך גם אישורים של בתי משפט, ליווי פיננסי ועוד ועוד. בקיצור – זה חתיכת תהליך, במיוחד כאן.
אבל האמריקאים (וגם האירופאים) רק שמעו על החלק של האישור מבלי להתייחס למי אשר ומה, והתגובות החלו להישלף: ביידן כעס, אובמה התעצבן, קלינטון התקשרה לביבי לצעוק עליו, וגם השגריר ישראל בארה"ב אורן נקרא לאיזה שיחת "נו נו נו".
והפלסטינים? הם נהנים, תודה שהתעניינתם. הם הרי יודעים שמדובר בהצהרה של הפקדת תוכניות באיזו ועדה ותו לא, אבל הם כמובן שמשתמשים בזה להכריז כאילו מחר הבולדוזרים עולים לשטח להתחיל ליישר אותו ולבנות, וכבר הם דורשים מארה"ב ערבויות שאנחנו חס ושלום לא נבנה באזור שם. כמובן שדברים כאלו הם לא ביקשו ב-16 שנה האחרונות אבל הפלסטינים מאז עליית הליכוד לשלטון לפני שנה וקצת מוסיפים עוד ועוד תנאים חדשים שלא היו קיימים בעבר. עכשיו הם רוצים ערבויות. מה עם העובדה שהם עדיין לא מילאו אפילו פסיק אחד בהתחייבויות שלהם כלפי הנשיא הקודם? את זה גם האמריקאים וגם האירופאים מעדיפים "לשכוח". כרגע, צריך לצעוק על ישראל למרות שאין על מה לצעוק. זה היה רק אישור הליך בירוקרטי.
האמריקאים אוהבים מאוד לציין שהם ה-Allies (ברית) הכי גדולים שלנו. ממש חברים טובים עם קשרים עמוקים, אבל אם ה"חברים" הכי טובים שלנו לא יודעים להרים טלפון ולשאול על מה מדובר בכלל לפני שהם תופסים כל מיקרופון ומצלמה פנויה, אז איזה מין חברות זאת? איפה הבדיקה? אני לא מעיז לדבר על רעיון של ניטרליות כלשהי כדי לבדוק מה קורה גם בצד הפלסטיני בכלל. זו חברות? זו הקשבה לשני הצדדים? אם האמריקאים רצים ללקק לפלסטינים, אז איזה מין מו"מ עם הפלסטינים בחסות ארה"ב ואירופה (שאוטומטית רצה לטובת הצד הפלסטיני כבר שנים רבות) אפשר לנהל? אפילו הליגה נגד השמצה (שבד"כ לא מתערבת בענייני ישראל/פלסטינים) יצאה נגד אובמה ותהתה על הכרזותיו.
אם אלו החברים שלנו, אולי הגיע הזמן לעשות חושבים מחדש על כמה וכמה דברים, בראש ובראשונה על כספי הסיוע שבעקבות הצעקות של אובמה, חושבים בקונגרס לקצץ בסיוע לישראל. הגיע הזמן לדעתי להתחיל להתנתק מהעטינים האלו ולהסתדר בעצמנו, כך לפחות חברות היי-טק ישראליות (כמו אלביט ואחרות) שמפתחות טכנולוגיות צבאיות יוכלו למכור את הציוד לסין והודו מבלי שנצטרך להמשיך ללקק לאמריקאים בשביל שיאשרו לנו למכור. יותר מכירות שווה יותר פיתוח, יותר פיתוח שווה השכרה של יותר אנשי היי-טק, וכך יצא שאנחנו נרוויח מההתנתקות מהסיוע הזה.
אם החד צדדיות הזו תימשך, עוד נמצא את עצמנו בלי כוונה מתגעגעים… לימים של בוש.