בשבוע שעבר פורסם דו"ח פאלמר. כ-24 שעות לפני כן הוא "הודלף" לניו-יורק טייס. עיקרי הדו"ח: הסגר על עזה חוקי, צה"ל השתמש ב"כח לא סביר" בעת ההשתלטות על ה"מרמרה".
כמובן שגורמים כמו החמאס טענו מיד כי "הדו"ח משוחד". הטורקים הודיעו כמובן שהדו"ח "בטל ומבוטל" והם כמובן החלו בסידרת צעדים חד-צדדים לנתק את הקשר בין ירושלים לאנקרה. הסכמים בטחוניים? אין, הורדת הדרג היצוגי כולל גירוש השגריר הישראלי, ביטול חוזים ממשלתיים בין ישראל לטורקיה, ועוד היד נטויה, כפי שהסביר שוב ושוב ראש ממשלת טורקיה ארדואן.
קראתי מעט את הדו"ח, וחשבתי לכתוב עליו פוסט, אך החלטתי לחכות, ולתת לידידי יוסי גורביץ לכתוב על הדו"ח פוסט, ואכן יוסי כתב פוסט ארוך, עשיר בלינקים ומפורט (למרות שדעותיי בד"כ הפוכות מדעותיו שי יוסי, אני חושב שזהו אחד הבלוגים השווים לקריאה) ולהלן התייחסותי לחלק הקרבי של ההשתלטות על ה"מרמרה":
- יוסי מדבר על כך שנורו סה"כ 659 כדורים מסוגים שונים (לא הכללתי את ירי ה-Paintball), ובכך בעצם מראה את חוסר הפרופורציה המוחלט בין כמות הכדורים שנורו לבין כמות המתקיפים. התגובה שלי על כך פשוטה: כשאין לך מידע מודיעיני מדויק מי "אוהב" ומי "אויב", כשאתה שומע באוזניית הקשר שלך על חיילים חטופים ועל כך שנמסים להפיל חייל מקומה 3 בספינה אל הקומה הראשונה, ונוסיף לכך שאת העובדה שאינך יודע מי הולך לזרוק צינור ברזל על ראשך, אתה יורה קודם ואז שואל שאלות. בקרב יש נהלים, באנדרלמוסיה מוחלטת שכל אחד חשוד בלרצות להרוג אותך, אתה מנסה לשתק תנועה חשודה בירי לאזורים כמו רגליים. בסופו של יום, נהרגו 9 מאנשי ה-IHH. נחליף בתאוריה את השייטת בכח גבעתי או גולני מוצנח, וכמות הכדורים שהם ירו תעלה לפחות פי 4-5 וכמות הגופות גם תעלה פי 4-5, כי אותם לוחמים פשוט ירו בצרורות מהנשק האוטומטי שלהם.
- יוסי תוהה מדוע צה"ל לא משחרר את הוידאו של ההשתלטות ואף לא משחרר צילומי וידאו שצלמים אחרים צילמו בעת ההשתלטות, והתשובה לכך פשוטה: הפללה עצמית. צה"ל לא ישחרר שום צילום של ההשתלטות ובכך יכשיר העמדה לדין של לוחמי שייטת שעשו את כל המאמצים למלא פקודה שניתנה להם, וישראל בוודאי שלא רוצה להפוך למדינה הראשונה בעולם שתפליל את חייליה לטובת גופים שיעשו את המוות מבחינה משפטית לאותם חיילים. אף מדינה לא מסגירה פרטים של חייליה ומפלילה אותם לטובת גוף ו/או מדינה אחרת, ולשמחתי האישית בימין, במרכז ובשמאל יש תמימות דעים והסכמה על החלטת צה"ל בנושא.
יוסי קורא לדברים "השתוללות חסרת רסן", אני קורא לזה "פעולה באנדרלמוסיה".
ומהדו"ח נעבור להתנהגות של טורקיה. בניגוד למה שרבים חושבים (וגם עבדכם הנאמן חשב כך) טורקיה אינה מחפשת את ה"צער" ו"התנצלות", דבר שהיה ניתן לעשות באחד הנאומים של ביבי ולגמור עניין, אלא מדובר בעצם ב-3 דברים: מסמך התנצלות רשמי (שפותח גם רשמית את האפשרות לתבוע כל חייל שלטת שהשתתף בהשתלטות על המרמרה), פיצוי משפחות הרוגי טרור שהתכוונו להרוג ולפצוע כל חייל שיעלה לסיפון, ופתיחת הסגר על עזב. שוב, שום ממשלה מימין או משמאל לא היתה מאשרת דבר כזה. פתיחת הסגר תגרום לכך שתוך ימים עזה תהיה לבנון-2 מבחינת כמות טילים ואיכותם (עזה פשוט תוצף תודות לאיראן הספונסרית), במקום המצב כיום שכמות מועטה מוברחת בכל פעם במנהרות, שלא לדבר על האינטרסים המצרים שיפגעו מפתיחת הסגר (אנחנו באמת רוצים עוד כאב ראש עם המצרים?)
אז הטורקים מציבים רף בלתי אפשרי לחציה ע"י ישראל. הסיבה לרף הטיפשי? ה"כבוד" של הטורקים, אותו עניין שתופס מקום נכבד בכל מדינה ערבית במזרח התיכון ואצל כל עבריין או כנופיה: עניין ה"כבוד".
האם הטורקים ירדו מהעץ הזה של ה"כבוד"? שאלה טובה. העץ הזה מאוד מפתה לעלות עליו (ראו את הפלסטינים עם הגשת הבקשה שלהם להכרה במדינה. עצם הגשת הבקשה שומטת את אחת הדרישות שלהם ששום ממשלה לא הסכימה לגביה: זכות השיבה, אבל נו, בשביל הכבוד גם יורים ברגל בחופשיות, עדיף במצב של ירי-צרורות), אך קשה לרדת ממנו. זהו עץ לחלוטין לא-לוגי, שיגרום הפסדים הן לטורקים והן לישראלים, אבל את ארדואן זה לא מעניין, הטורקים מנסים כנראה לחזור לתקופה העותמאנית בה הם היו שליטים על אזורים רבים במזרח התיכון. אולי מישהו צריך לאמר להם "מה שהיה, לא יהיה".