בדיוק סיימתי לקרוא מאמר ב-YNET על אסיפת חרום שנערכה היום ב"צוותא" ובה עלו כל מיני שחקנים ואחרים לבמה לשפוך את ליבם על שרת החינוך, לימור לבנת, למרר כמה היא לא מתאימה, ולקרוא לה "לרדת מהעץ" ולהתפטר.

האמת, שאותי זה מרגיז, ואני רוצה לתת דוגמא מהעסק שלי:

יש לי לקוח שהוא די חשוב לי שיושב באותם שטחי 67. אותו לקוח משלם בזמן וקיבל את מה שהוא ביקש. לו הייתי שמאלני בדעותיי והייתי מערב פוליטיקה בביזנס שלי, אז לא הייתי לוקח אותו, ולאף אחד לא היה תלונות אליי, זה עסק שלי והוא עסק פרטי. זכותי, נכון?

עכשיו נעשה טוויסט: נניח שהחלטתי לגדול ולהתחרות במכרז של החשכ"ל לאספקת פתרונות Storage (אני משער שיש עכשיו קוראים שמחייכים חיוך מר: החשכ"ל כבר 5 שנים עדיין לא מצא את הזמן להוציא מכרז לפתרונות Storage). נוסיף לעניין שאחד מהתנאים שפתרונות ה-Storage ימוקמו באזורים שונים בארץ, וחלק מהם ישבו באותם שטחי 67 ואני אצטרך להגיע לאותם מקומות ולהתקין את הפתרונות ואם צריך לבוא ולתקן אותם, אצטרך להגיע פיזית לאותם שטחים ולתקן אותם, הכל כחלק מהתנאים שאני מחוייב במסגרת החוזה (אם אזכה) לעמוד בהם.

כאן נכנס החישוב הפנימי שלי. מה עדיף: דעות פוליטיות או הכנסות לעסק שלי? אם אני נניח שמאלני בדעותיי ורוצה שהמדינה תחזיר מיד את השטחים האלו לפלסטינים, אני יכול להחליט שאני לא תומך בממשלה הנוכחית ואני לא נותן שרות בשטחי 67, מה שכמובן פוסל אותי מלזכות במכרז (או שאני יכול לעשות טריקים, ובד"כ טוב לא יצא מזה). רוב מוחלט של העסקים מניחים את הדעה הפוליטית שלהם בצד ונותנים שרות גם בשטחים.

נחזור לשחקנים: הם "בוכים" על כך שהמדינה הולכת להתנות קבלת כספים בתנאים כאלו ואחרים הקשורים למיקומי הופעות והצגות, כולל בשטחי 67. נכון, רבים מהם בעלי דעה שמאלנית, אבל הם צריכים להחליט: או שאתה מקבל כספים מהמדינה ושם את דעותיך הפוליטיות בצד, או שאתה עומד בדעתך ולא לוקח כספים מהממשלה, או לכאן או לכאן.

גם בארה"ב הדברים האלו קורים, ושם דווקא אף אחד לא יוצא בצעקות שבר. כאשר ממשל רפובליקני עולה לשלטון, בתוך ימים ספורים נפסקת חלוקת כספים לכל מיני מוסדות, כמו מוסדות מחקר בתאים עובריים. כאשר ממשל דמוקרטי עולה לשלטון, תוך מס' ימים מוזרם מחדש כסף לאותן מוסדות, ומוסדות אלו יודעים להסתדר עם תרומות מגופים אחרים כשיש שלטון רפובליקני כמו השלטון הקודם בראשות ג'ורג' בוש.

בקיצור, שחקנים יקרים: אם אתם רוצים כספים מהממשלה הנוכחית, תצטרכו להופיע גם במקומות שהם בשטחים (למרות שכולם יודעים שאריאל לא תפורק ובכל הסכם היא תהיה חלק מישראל). אם אינכם מעוניינים, אל תיקחו כספים מהממשלה הנוכחית, חכו שתעלה ממשלת שמאל.

לפני שבועיים לערך פירסם עירא אברמוב ידידי פוסט תחת הכותרת "צדק אדמות מול פמיניזם, ליברליזם מול פלורליזם", ואחד הדברים המדוברים שם זה הבקשה של תושבי השכונה מהמפגינים "לכבד את המעמד" ולבוא בלבוש צנוע להפגנות (כמובן שאם תושבי השכונה היו חרדים שמבקשים זאת מהמפגינים היתה פורצת מהומת אלוהים, אבל צביעות… אתם יודעים). כפי שאפשר לראות בפוסט ובקישורים בפוסט של עירא, הבלוגוספירה כמרקחה.

היום ב-YNET התפרסמה כתבה על שלטים שהודבקו בשכונת שייח ג'ראח, כמו שאתם רואים בתמונה מימין עם הכיתוב "אזהרה, אין לעבור או לחנות בשכונותינו בלבוש לא צנוע".

בשמאל, כמו תמיד, מיד רצו להאשים את תושביה היהודיים של השכונה בגרימת פרובוקציה עם השילוט הזה, אך הדבר המצחיק הוא שבשמאל לפני שיצאו בהכרזות בומביסטיות והאשמות תושבים על לא עוול בכפם, לא טרחו קצת לבדוק את השלט ולהבין שמישהו בעצם כאן עושה דאחקות על חשבון השמאל.

כחרדי לשעבר וכאחד שהיה גר בבני ברק ומכיר את השלטים האלו, אני יכול לאמר בבירור שמי שעשה את השלט לא מבין בניירות שמודבקים על לוחות המודעות במאה שערים, בני ברק וכו'. הנה 3 הבדלים מול הדוגמא שאתם רואים:

1. שילוט של אזהרות, בקשות וכו' מודפס על דף לבן בלבד
2. הפונט הוא פונט אחר ויותר עבה
3. בשלטי אזהרה מובא בד"כ ציטוט מרבנים או מהתורה או מהמדרש – בהתחלה, באמצע או בסוף הטקסט.

לא צריך לנסוע עד 100 שערים, אפשר לחפש דרך גוגל תמונות דוגמאות לשילוט, כמו זו לדוגמא ולראות את ההבדלים.

אוי אברוך… 🙂

הסיפור פשוט: ראש אכ”א, האלוף אבי זמיר הרצה היום במרכז הבינתחומי בהרצליה, ושאלה הופנתה אליו. הנה הקטע הרלוונטי:

בהרצאה שנשא במרכז הבינתחומי בהרצליה נשאל האלוף זמיר על ידי סטודנט מדוע הצבא אינו פועל נגד רפאלי, שלדבריו הצהירה הצהרה כוזבת על נישואין כדי להתחמק מהשירות הצבאי. "בסוף אנחנו מדינת חוק והיא הביאה תעודה נישואין ואינני יכול לריב איתה", אמר זמיר אך הוסיף: "בסופו של יום היא זו שצריכה להסתכל על עצמה במראה. אנחנו חברה שיש לה צבא, ובר רפאלי לא צריכה להופיע בפרסומות של 'פוקס', ואם היא מפרסמת ב'פוקס' אז אתם אל תקנו את המוצרים שלהם. זו תהיה התשובה. הרי אני לא יכול להתמודד עם בר רפאלי אבל אתם כן".

אוו.. זה עיצבן את ציפי לוין, אמהּ של בר רפאלי, וזו תגובתה. לא נגעתי: “אמה של בר רפאלי, ציפי לוין, הגיבה בחריפות על דברי ראש אכ"א. בשיחה עם וואלה! חדשות היא טענה: "לפני שהם נטפלים לבר, שקודם כל יבואו בטענות לאנשים כמו דליה איציק שלא התגייסה לצבא, ולא שיש לי דבר נגדה. נו באמת, הדברים של ראש אכ"א הם מגוחכים ובושה וחרפה. לפני שהם תוקפים את בר, שיעשו בדק בית בממשלה ויראו מי שם לא מתגייס. בר תמשיך להצליח ושהם ימשיכו לדבר ולהיטפל אלינו. אנחנו מאלה שעושים ומצליחים ושהם ימשיכו לדבר".

כבר אמרו חכמים ש”לפני שמגיבים, כדאי להיות רגועים”. כפי הנראה ציפי לוין לא שמעה על כך, וחבל.

כולי תמיהה, איך אפשר להשוות בין ח”כ דליה איציק (קדימה) לבר רפאלי? אוקיי, שניהן לא עשו צבא, אך לעומת זאת, דווקא ח”כ איציק כן עשתה תפקיד מכובד ביצוג מדינת ישראל בכנסת, היא היתה יו”ר הכנסת והכניסה כמה נהלים רציניים לבית המחוקקים. היא עדיין מייצגת את מדינת ישראל בכל מיני פורומים במסגרת נסיעות לחו”ל ובמקומות אחרים.

ובמה בדיוק בר רפאלי מייצגת את ישראל? שהיא אומרת “I was born in Israel”? או בהתארחות (בתשלום מלא כמובן) בביטן ישראל בתערוכה בחו”ל עם שר התיירות דאז אופיר פינס? אה, בין לבין היא גם נתנה חתיכת ראיון שהראה כמה היא מאוד “אוהבת” את המדינה (כן, שמענו על התביעה של מיליון שקל..) וגם היא התחתנה חתונה פיקטיבית עם מישהו בן 37, וכולנו (כולל ליאונרדו די-קאפריו, בן זוגה הנוכחי של בר רפאלי) יודעים שזו היתה עבודה בעיניים, הכל כדי להתחמק מכל חובה אזרחית למדינה שגדלה בה. בימים אלו עובדים בשמה של בר רפאלי מס’ מומחים כדי לקבל פטור מס שחס ושלום שהיא תשלם מסים למדינת ישראל כמו כל אזרח כאן.

יש פה בארץ הרבה אזרחים שלא סובלים את בר רפאלי, לא בגלל היופי ולא בגלל האישיות, אלא בגלל אותן התבטאויות, בגלל אותן החלטות שבגלל שבר רפאלי מפורסמת, החלטות כאלו (כמו ההתחמקות מתשלום ע”י טריקים או ההשתמטות עם החתונה הפיקטיבית) שנעשות ע”י סלבריטי, מיד חוטפות זובור ציבורי, בשעה שאדם מהישוב יעשה זאת, לא יקבל יחס גרוע מאחרים.

מהצד השני, ניקח את מה שהעיתונים קוראים “המתחרה” של בר רפאלי, הלו היא אסתי גינזבורג שגם לה לא חסר יופי והיא דיגמנה ומדגמנת בכל מיני קמפיינים. אסתי יכלה גם להבריז מהצבא ומכל שרות לאומי באיזו תואנה כלשהי, אבל היא החליטה שדווקא היא תתגייס, והצבא קיבל אותה בזרועות פתוחות ונותן לה גם את האפשרות להתפתח מבחינת קריירה מקצועית, וגם לשרת את המדינה ולהסביר לצעירים כמה דברים בקשר לצבא (נו, ועל .. חיל שלישות), לענות על שאלות של טרום מתגייסים וכו’. גינזבורג מבחינה ציבורית מקבלת בניגוד לבר רפאלי, יחס מחבק וחם מכל הסקטורים בעם. איך אמר מישהו: ה”מאמי” של ישראל.

אז גב’ לוין היקרה: בואי וחסכי את הצעקות האלו. את הנזק זה את וביתך גרמתן ואין לכן אלא להלין על עצמכן. אסתי גינזבורג דווקא הוכיחה שאפשר גם אחרת מבלי שהקריירה תיפגע וגם להישאר מאוד פופולרית.

נהרות של דיו נשפכו על כל מה שקרה עם דודו טופז, האלימות כלפי מנהלים ב”רשת”, “קשת” ועוד, האיומים, ועוד. אין ספק שדודו טופז חרג לחלוטין מכל נורמה חברתית ואין שום הצדקה למעשיו, מזימותיו והנזק שהוא גרם בכל אספקט, אישי, נפשי, פיזי ועוד, ובטוחני שבתי המשפט בארץ ידונו בתביעות נגדו מצד הנפגעים, במיוחד שהוא הודה בדבר.

על כך רבים וטובים ממני כתבו.

אך ישנה נקודה אחת שדודו טופז מזכיר והיא נקודה חשובה. אפשר לראות את הקליפ שבו מדבר על כך דודו כאן.

ישנה איזו “מחלה” אצל אנשים מסויימים שברגע שהם מטפסים במעלה הסולם, הם מעדיפים “לשכוח” או להתעלם לחלוטין מכל מי שנמצא בסולם “למטה” מהם. אני אתן דוגמא שקרתה לי לפני מס’ שנים:

יצא לי להכיר בחור נחמד שלא אזכיר את שמו. הבחור היה ממש “שד” בתכנות בשפות שונות. שנינו הגענו מחברות “גולגולות” שונות ועבדנו יחד במשך מס’ חודשים. היה כיף לעבוד עם הבחור שהפעיל “ראש גדול” ותפס את הבעיות עוד כשהיו לא מהותיות וטיפל בהן. העבודה הסתיימה לאחר מס’ חודשים, אני המשכתי לעבודה אחרת וגם הוא. כל אחד מאיתנו הוסיף את השני ל-Google Talk שלו ודרכנו נפרדו.

חלפו מס’ שנים ואותו בחור התקדם בסולם התפקידים בחברה ידועה ואני חיפשתי עבודה אחרת לאחר שהמעסיק שעבדתי אצלו פשט רגל. באותם ימים מישהו גילה לי כי באותו חברה בו אותו בחור נחמד עובד, קיימת פוזיציה שמתאימה לי ככפפה ליד והם מחפשים בדחיפות מישהו. נו, אם הבחור מכיר אותי ועובד באותה חברה, אז אולי הוא יוכל לעזור להתקבל יותר בקלות.. כך לפחות חשבתי, ושלחתי אליו את קורות החיים שלי ובקשה אם הוא יוכל לקדם את זה..

חלפו מס’ ימים. דממה. כלום לא שומעים מהבחור. ניסיתי להשיג אותו בגוגל טוק.. אין תשובה. ניסיתי טלפון, יש רק מענה קולי שהוא לא מתייחס להודעות. חשבתי כבר אולי שפגעתי בו בלי כוונה או משהו ולכן יצרתי קשר עם חבר שלישי שמכיר אותו. אותו חבר שלישי הפתיע אותי: גם לו אותו בחור ניתק קשר ומתעלם לחלוטין ממנו, זה לא שאני פגעתי, זה משהו שהוא החליט לעשות: לנתק קשרים מהעבר.

אם לא רוצים קשר איתך, סביר להניח שלא תנסה בכח להחזיר קשרים, ולכן החלטתי להמשיך הלאה, התקבלתי לעבודה ושכחתי לחלוטין מהעניין.

חלפו מס’ שנים ובוקר אחד אני מקבל “שלום” בגוגל-טוק מאותו בחור שהתעלם ממני בעבר כשהייתי זקוק לו. הייתי נימוסי, שוחחנו קצת ומתברר שעומדים לפטר את הבחור והוא מחפש אם אני מכיר או יכול “לשדך” בינו לבין חברה שתתן לו עבודה במקצועו. עכשיו היו לי 2 ברירות: האחת היא להתעלם ממה שהיה בעבר (הוא לא התנצל) ולהפנות אותו למישהו, או האפשרות השניה: לחסום אותו בגוגל-טוק ושילך לעזאזל הוא וההתנהגות הבזויה שלו. לאחר מחשבה החלטתי ללכת באמצע: המלצתי לו שיפנה לחברות כח אדם (מבלי להפנות אותו ספציפית למישהו).

זו דוגמא אחת שאני בטוח שרבים וטובים מכירים. עכשיו נחזור לדודו טופז.

דודו מציין בצדק לדעתי את העניין הזה שסלבריטיז הופיעו אצלו ואילו כשהוא היה צריך אותם בגלל רייטינג נמוך, הם התעלמו לחלוטין ממנו, וסלבריטאים רבים שוכחים שאנחנו מדינה קטנה, שאחד מכיר את השני (שעוזר לדפוק את השלישי, אבל זה עניין אחר), ושפעם אתה למטה ופעם למעלה ואם תדרוך על אלו שמתחתיך, יגיע היום שאתה תצטרך אותם והם יתעלמו ממך. אני שוב ידגיש ואומר: זה שסלבריטאים התעלמו מדודו אינו מצדיק אלימות בשום צורה שהיא!

זה לא רק אצל הסלבריטאים, זה גם אצל אנשי היי-טק ובכל מקצוע אחר. אנשים, אל תטרקו את הדלת בפני מי שעזר לכם, כי בבוא היום יכול להיות שתיתקלו שוב באותם אלו שאתם מתעלמים מהם, ואז כשתצטרכו אותם תחטפו דלת בפרצוף וחבל.

אטילה שומפלבי מבשר בטורו כי נמשכים המגעים לקראת ממשלת אחדות לאומית.

מדהים, פשוט מדהים לראות כיצד כל עניין 2 מדינות, רמת הגולן ועוד עניינים מהותיים נזרקים הצידה כדי לשבת בממשלה. עקרונות? אה, עזבו שטויות, אפשר למכור. אחרי הכל, החושך שבישיבה באופוזיציה הרבה יותר מפחיד מאשר לשמור על העקרונות שלך.

רק מה, החושך לא תמיד מבהיל. הוא מבהיל כל עוד לא קיימת סוכריה "קטנה" שנקראת רוטציה. אם ביבי יהיה מוכן לתת לליבני להיות ראש ממשלה לאיזו שנה שנתיים, הו אז מפלגת קדימה ומפלגת העבודה יתפסו טיסת אקספרס ישירות לממשלת האחדות.

בקיצור, כל מה שמפריד עכשיו בין מצב של ממשלה ימנית לממשלת אחדות לאומית, זה כסא ראש הממשלה והרוטציה. היכן כל העקרונות המקודשים של לבני וברק? בפח!

לתשומת ליבם למאמיני הספינים בעת הבחירות. אוהבים אתכם, באמת. הנה אפילו קליפ של המלכה, רק בשבילכם 🙂

החלטתי לפתוח פינה חדשה בבלוג שתיקרא “פינת הטישו”. בפינה החדשה ניקח התבכיינות של גורמים (כל פעם אחד) שמעוות את העובדות והמידע לצרכיו בכדי להתבכיין על כל מיני דברים, וננסה להביא את המידע האמיתי פה. אתה הקורא כמובן מוזמן לתת את דעתך ולהוסיף מה שתרצה להוסיף. אגב, תכירו, זו הלוגו של הפינה (מצד שמאל).

הפעם בפינה: מאמרה של אריאנה מלמד “סחיטה באיומים, בעזרת השם”.

אריאנה פותחת בכך ש”ל-50 אחוזים מן האוכלוסיה אין כל ייצוג בשורותיה”. היא כמובן מתכוונת למפלגת ש”ס. האם שכחה גב’ מלמד ש-ש”ס היא מפלגה שפונה לסקטור מסויים ולאו דווקא לאחרים? ש”ס אינה מנסה לרדוף אחרי קולות של בוחרי מר”צ, מפלגת העבודה, אינה מנסה לרדוף אחרי קולות הנשים פמיניסטיות ואחרים, אלא פשוט מתרכזת בקהל היעד שלה: ספרדים שומרי מסורת ודתיים, ואותם היא מנסה לשכנע להצביע עבורה. לש”ס יש גם פניה לציבור הערבי (אם כי בהשקעה הרבה יותר קטנה מהפניה הרגילה) הואיל וגם לבוחרי ש”ס וגם לערבים יש מכנה משותף והוא כמובן עניין הילודה (משפחות ברוכות ילדים).

כן, הרב עובדיה כינה מורים חילוניים כ”חמורים”, ואני חושב שהסיבה שהוא אמר מה שאמר, נובעת מחוסר הפנמה של הרב לגבי המדיה שהוא משתמש בה, ששם יש הבדל ענק בין לאמר מילות גנאי ב-ד’ אמות, לבין לאמר את אותם מילים מול מיקרופון פתוח, שידור חי בלווין ושידור חי באינטרנט בזמן שהדברים מוקלטים.

הפיסקה הבאה של גב’ מלמד מתחילה ב”ש"ס היא ארגון סקטוריאלי לוחמני ובכייני, שמצפצף בלי בושה על עקרונותיה של דמוקרטיה ייצוגית אמיתית..”. אתה לא יכול להיות את שניהם. או שאתה לוחמני או שאתה בכייני. ש”ס דווקא ממש לא בכיינית ואין להם שום בעיה להפיל קואליציה אם התנאים וההסכמים איתם מופרים, ואת האמת? הלוואי על כל המפלגות להיות כך! המפלגה מייצגת בוחרים שהובטחו להם דברים, וש”ס, בניגוד למפלגות אחרות מקיימת את ההבטחות, ובגלל זה אפילו ערבים מצביעים ש”ס. לגבי העניין של השוואת יהודים לעכברים, הייתי באמת ממליץ לגב’ מלמד לקפוץ לביקור באתר יד ושם ולראות את סרטי התעמולה הנאצית, שבהם בפירוש מדגישים שהיהודים מעבירי מחלות כמו עכברים. יכול להיות שח”כ מרגי לא דייק לגבי עניין העכברים, אבל זה באמת לחפש אותו בזוטות.

אריאנה כותבת: “אנשים שעל פי השקפתם בכלל לא ברור אם מותר להצביע למפלגה שאשה, אם כל הטומאות, עומדת בראשה. אנשים שנכונותם להשתלב בשוק העבודה הישראלי עומדת ביחס הפוך לרצונם לבזות, להכפיש וללעוג לציבור הגדול והחילוני שממסיו משלמים את משכורות רשתות החינוך החשוכות והבדלניות שלהם, שם הם מלמדים דור חדש מדוע וכיצד נשים, חילונים, עולים חדשים, ערבים וכל מי שאינו ש"סניק פסולים בעיניהם לגמרי”. כן, הם יכולים לדרוש מה שהם רוצים, וראש הממשלה הנבחר צריך להחליט אם לתת להם את התיק הזה או תיק אחר, כי זה שם המשחק: “הסכמים קואליציוניים” מאז ומתמיד. לגבי אשה, אולי תפתחי ספר תנ”ך? היו נביאות, והיו גם מנהיגות במורשת של העם היהודי ולש”ס אין שום בעיה אם אשה תהיה ראש ממשלה, אבל היי, צריך לקטול את ש”ס, גם אם צריך להמציא שקרים, נכון?

שוב השקר חוזר ש”הציבור החילוני משלם את משכורות רשתות החינוך”. הציבור משלם על הדברים האלו כמו שהציבור משלם על מיליון דברים אחרים, וש”ס היא אינה מפלגת יהדות התורה או כל מפלגה חרדית אחרת. דווקא בוחרי ש”ס עושים צבא ברובם, ועובדים למחייתם. אם מישהו ינסה לבדוק את התקציב הפנימי של ש”ס, הוא יראה שש”ס יותר מממנת כוללים מאשר ישיבות, ובכוללים לומדים בערב, כלומר זה לאנשים שעובדים ורוצים ללמוד לאחר העבודה שלהם, בדיוק כמו שיש תנועות נוער וצופים שממומנים ממשלתית.

היכן בדיוק נשים, חילונים, עולים חדשים וערבים פסולים בעיני ש”ס? ל-ש”ס אין איזו דעה אחידה אנטי חילונים/עולים/ערבים (על ערבים דיברתי מקודם), וש”ס היא לא BNP כפי שגב’ מלמד מנסה לצייר אותם. יש להם דעות שונות לגבי אותם סקטורים, כמו שלתמוכי מרצ יש דעות על דתיים/מסורתיים. האם לקרוא גם מרצ גזעניים?

במאי 1999 זעקו מאות מתומכיו של אהוד ברק “רק לא ש’ס”. שיזעקו, גם אני זועק “רק לא מרצ”, רק שלי אין שום דבר אישי נגד בוחרי מרצ, יש לי הרבה נגד מצע מפלגת מרצ. מה זה אומר? בוחרי העבודה לא רוצים לקבל מפלגה כזו ומה לעשות שלא חסרים אנשים ששינאת הדת מעבירה אותם על דעתם, אז? זה אומר שחייבים להתייחס לכמה מאות שצועקים? אפילו ברק בעצמו התעלם מהם, אז מה ה-ISSUE כאן?

“מסע הסחטנות של נבחריה הוביל בסופו של דבר להתפוררות הממשלה, וספק אם יש מי שזוכר זאת בחיינו הפוליטיים רבי התהפוכות”, ושמפלגת העבודה מבקשת ומקבלת 2 מיליארד ש”ח? אה, זה הסכמים קואליציוניים! שוב דאבל סטנדרנט? לא נגמור עם הטמטום הזה בלקרוא לזה “סחטנות”?

אבל הדובדבן של הקצפת נשארה לסוף: “הצרה של התבטאויות כמו של ח"כ מרגי איננה העובדה שהיא מושמעת בלהט של ערב בחירות, אלא שהיא חלק ממשנה סדורה של ארגון שמטרתו הסופית – תסלחו לי על הביטוי – היא הקמת מדינת הלכה בישראל. אם תדחקו אותם לפינה, כל הח"כים של ש"ס יודו כי בעזרת השם, זה בדיוק מה שהם רואים בחז
ונם”. כשקראתי את המשפט הזה, הרמתי חצי גבה. כשנזכרתי שמי שכתבה את הטקסט רמזה על עצמה שהיא עוברת איזה תהליך התקרבות ליהדות בעצמה, הרמתי את הגבה השניה.

ש”ס כולה יכולה לפנטז על מדינת הלכה. אין אפשרות כזו, חד וחלק. לפי איזה הלכה תלך המדינה? אשכנז? ספרד? איפה בדיוק סנהדרין? מה עם בית מקדש? כהנים? מה לגבי עוד 1001 דברים שנשארו בחזקת תיק”ו? כל הדברים האלו לא מאפשרים שום אפשרות הקמת מדינת הלכה, גם אם כל ש”ס יעשו שמיניות באויר, אין שום אפשרות להרים דבר כזה. גם הדבר שהיהדות מדברת עליו רבות (תהליך גאולה) אינו אומר שהמדינה תהפוך למדינת הלכה מתי שיהיה משיח, ומי שטוען שכן הוא מפנטז בלי שום דבר לגבות את דבריו.

לסיכום: אריאנה מלמד כתבה מאמר רצוף בטעויות ואי דיוקים, שלא לדבר על הגזמות ושקרים. מוטב כי גב’ מלמד תבדוק את הדברים לאשורם טרם כתיבת מאמרי דעה כאלו, במיוחד כשהדברים מפורסמים באתרים גדולים כמו YNET. דעה זה אחלה של דבר, אבל עדיף שהדעה תהיה מגובה בדברים ולא המצאות.