תכירו – Android TV

כל מי שמכיר את תחום האנדרואיד היטב זמן מה, סביר להניח ששמע על Google TV. זה היה הנסיון הראשון של גוגל לנסות “לכבוש” את הטלויזיה.

הנסיון נכשל כשלון חרוץ מכמה סיבות: קודם כל גוגל התייחסו לטלויזיה כאל טאבלט נוסף עם מקשים וכו’. הם לא סגרו שום דבר עם האולפנים (מה שגרם לכך שהאולפנים חסמו תוך ימים ספורים את Google TV מלנגן ערוצי Online), לא היתה כמעט שום תמיכת DRM, המכשיר עצמו מבחינת “כח” היה חלש מאוד, ושת”פ עם יצרני קופסאות היה מינימלי – סוני ו-Dish הבטיחו שזה יהיה בחלק מהדגמים, לא יותר מזה.

הנסיון השני של גוגל לכבוש את הטלויזיה היה עם Nexus Q – מכשיר שנראה קצת מוזר, אבל היה מבוסס רק על יוטיוב ושאר פתרונות של גוגל והכוונה היתה למכור אותו לציבור במחיר מופרע של 299$. הביקורות קטלו אותו כל כך חזק, שגוגל בסוף לא הוציאה אותו לשוק ומי שביצע הזמנה מוקדמת קיבל אותו בחינם. זה היה אחד הכשלונות הכי מהדהדים של גוגל, כשלון שגוגל למדו ממנו המון.

מכיוון שכחברה שמעוניינת שאנדרואיד יהיה בכל מקום אפשרי (ולפעמים לא כל כך אפשרי), גוגל לקחה את הזמן לחשוב ולתכנן מחדש, תוך לימוד לקחים מהעבר.

עד שגוגל יצאו עם מכשיר, יצאו יצרנים סיניים רבים עם קופסאות קטנות וזולות שכוללות אנדרואיד ושמתחברות ל-HDMI. הגרסאות הראשונות שיצאו היו גרועים הן מבחינת ביצועים והן מבחינת קליטת WIFI, ואילו הגרסאות שנמכרות היום כבר כוללות מעבד 4 ליבות עם אנטנה חיצונית ובחלקם 2 חיבורי USB אך עדיין מדובר באנדרואיד רגיל שקיים לך בטלפון וטאבלט ומחייב אותך לחבר למכשיר (דרך כבל או דרך Bluetooth) עכבר בשביל לבצע ניווט בתפריטים. הגירסה האחרונה שקיימת כיום, אגב, היא MK 903IV כפי שמופיע בתמונה מימין (יש כמובן 1001 חיקויים).

כפי שציינתי לעיל, גוגל הפיקו לקחים מהעבר וכבר בשלב התכנון הם התייעצו עם יצרני הטלויזיות והממירים (קופסאות STB) ורצו לשמוע מה הם רוצים ומה הם צריכים בשביל לעמוד בסטנדרטים.

התוצאה היא Android TV שתצא בקרוב, והיא תיראה כך:

במבט ראשון התמונה די מזכירה את Google TV אך ההבדלים הם עצומים בין Google TV לאנדרואיד TV.

נתחיל בשוק היעד: אנדרואיד TV מיועד ל-3 קבוצות שיחדיו כוללים כמעט את כולם:

  • יצרני הטלויזיות
  • יצרני ממירים (STB), נגני Blu Ray ומזרימי מדיה אחרים.
  • המשתמש הביתי.

אנדרואיד TV כולל מפרט שהיצרן צריך לעמוד בו על מנת למכור פתרון של אנדרואיד TV, הנה המפרט בקצרה:

android-tv1כפי שאתם יכולים לראות, בגוגל הפעם לא מוכנים להסתפק בחצי ג’יגה זכרון ובמעבד חלש, הפעם יש צורך בחיבור גם WIFI וגם חיבור Ethernet, חובה לתמוך ב-2 סוגי ה-DRM הנ”ל לפחות, כך שאנדרואיד TV מהרגע הראשון נותן לך חוויה חלקה וחזקה מבחינת מפרט.

ואיך נשלוט באנדרואיד TV? תוכל לעשות זאת באחת משלושת הדרכים הבאות (חוץ מכמובן לחבר עכבר, אם אתה מתעקש 🙂 ):

  • שלט מינימלי שכולל: 4 כפתורי חיצים, כפתור בחירה, כפתור Back וכפתור Home ומיקרופון
  • אפליקציית שלט שיכולה לרוץ על מכשירי אנדרואיד ו-iOS (טלפונים וטאבלטים)
  • בקר משחק (ג’ויסטיק)

יצרנים כמובן יכולים לקחת את השלט המינימלי ולהוסיף כפתורים איך שהם רוצים, אך הם מחוייבים לתת את המינימום.

הזכרתי מיקרופון, וכאן אחד החידושים המעניינים: גוגל NOW לוקח חלק חשוב מאוד באנדרואיד TV ובמקום להקיש שם סרט או סידרה, אתה פשוט תדבר אל תוך המיקרופון בשלט (או בטאבלט או בטלפון) ותאמר את שם הסרט, סידרה, שחקן וכו’ שתרצה, וגוגל NOW יראה לך תכנים בהתאם לשרותים המותקנים לך במכשיר (שרותים כמו Google Play, Netflix, Hulu, Amazon Prime וכו’). תוכל גם להשתמש במיקרופון כדי לבצע חיפוש רגיל, והדפדפן כרום יוכל להציג לך תכנים בדיוק כמו בטאבלט שלך, כאשר הניווט מבוצע דרך השלט.

מבחינת כל ה-ECO System של אנדרואיד, הכל סובב סביב הטלויזיה. כך לדוגמא אם יש מספר ממירים או מכשירים שמחוברים לטלויזיה, אנדרואיד TV יוכל לתמוך (בהתאם ליצרן ולמפתחים) בממירים ובציוד שלך ויהפוך את כל חיבורי ה-HDMI ל-Unified TV, כך שכל דבר, בין אם זה הפלייסטיישן שלך או חיבור HOT או YES או צלחת לויין פרטית או כל ציוד אחר שמתחבר ב-HDMI, או שהוא שרות שידור וידאו מבוסס IP (כמו IPTV וכו’) נהיה עוד ערוץ ואז תוכל לעבור בקלילות עם השלט בדיוק לערוץ שאתה מעוניין במקום להשתמש בשלט של הטלויזיה כדי להחליף ל-HDMI אחר ועוד שלט כדי לעבור ערוץ.

גם על צריכת תכנים מקומיים (סרטי Blu Ray לדוגמא) גוגל חשבו והם תומכים באופן טבעי בכל קידודי האודיו והוידאו כולל סינכרון מלא, תמיכה ב-AC3 כולל ניתוב (אם יש לך מערכת סאונד רצינית), וגוגל גם חשבו קדימה והם תומכים כבר מעתה ברזולוציית 4K, קידוד HEVC וקידוד DRM שנחוץ לפי העדפות היצרן.

אבל החלק הכי חשוב באנדרואיד TV הוא האפליקציות. אחרי הכל, לא חסרים היום קופסאות שנותנות לך לצפות בנוחות בטלויזיה ובערוצי On Line שונים, קופסאות כמו ROKU, Fire TV, מערכות HTPC וכו’.

גוגל הרחיבה את ה-SDK כדי לתמוך באנדרואיד TV והיא מפרסמת הוראות ודוגמאות כיצד מפתחי אפליקציות יכולים לקחת את האפליקציה שלהם ולהרחיב אותה לשימוש אנדרואיד TV ששם אין מקשים ואין עכבר אלא חצים, כפתור בחירה, חזרה ו-Home, כך שמפתחים המעוניינים שהאפליקציות שלהם יופיעו למשתמשי אנדרואיד TV, יצטרכו לשנות מעט את הממשק (אפליקציות שלא ישנו את הממשק לא יופיעו ב-Play Store באנדרואיד TV). חברות כמו נטפליקס, Showtime ואחרות לדוגמא – כבר בנו ממשק והן מופיעות ב-Play Store וסביר להניח שמפתחים רבים יוסיפו את הממשק. (על כך – בסיום הפוסט).

אנדרואיד TV גם מסמן התחלה חדשה לגוגל – משחקים. משחקים קיימים כבר כיום לאנדרואיד בטלפון ובטאבלט, אולם המשחקים הללו צריכים להתמודד עם מכשירים שיש להם זכרון מועט או עם אחסון קטן ומעבדים חלשים. באנדרואיד TV לעומת זאת, הדרישה היא למינימום 1 ג’יגהבייט זכרון ומכיוון שהמערכת כבר בנויה עם אופטימיזציה טובה לזכרון (גם של 1 ג’יגהבייט) והדרישה היא למעבד גרפי חזק, משחקים יכולים לנצל את הרזולוציה של הטלויזיה הגדולה (1080P או 720P) ואת המעבד החזק שבתוך ה-Android TV ואת בקר המשחקים שניתן לחבר (אגב, ניתן גם לחבר בקרי משחק מצד שלישי) כדי לאפשר לצופה לשחק משחקים בגרפיקה רצינית עם כמות פריימים מכובדת. זה לא XBOX ONE ולא פלייסטיישן 4, אבל מעבדים כמו Tegra K – שרוב ה-Android TV יהיו איתו – נותנים גרפיקה מהממת. רוצים דוגמא? בשמחה (ההדגמה היא מתוך Shield Tablet של nVidia שמשתמש ב-Tegra K – קרדיט ל-Android Police):

אז עכשיו יש גם משחקים שאתה יכול לשחק עם אנדרואיד TV וכבונוס אתה יכול להתקין ללא תשלום נוסף משחקים שקנית בטאבלט או בטלפון – ישירות על האנדרואיד TV. אין ספק OUYA יהיו בצרות ויקח קצת זמן אבל האיום על הקונסולות המכורות יהיה יותר גבוה.

אחת הבעיות המוכרות באנדרואיד הם העדכונים. אתם בטח מכירים זאת – רכשתם מכשיר, יוצא גירסת אנדרואיד חדשה או תיקון אבטחה דחוף והיצרן או שמשחרר עדכון רק לאחר מספר חודשים או בכלל לא (רמז .. ASUS!). עם אנדרואיד TV כל העניין משתנה וכצרכן אנדרואיד TV אתה מקבל את כל העדכונים ישירות מגוגל, לא חשוב מאיזה יצרן רכשת את האנדרואיד TV והאם זוהי קופסא או שזה בתוך הטלויזיה או נגן כלשהו, אתה תקבל את העדכונים מגוגל.

ועכשיו – לחלק ההפתעה. גוגל הכריזו על אנדרואיד TV בגוגל I/O והם בנו מכשיר דוגמא שמריץ אנדרואיד TV. המכשיר כולל מעבד Tegra-4 עם 2 ג’יגהבייט זכרון, 16 ג’יגה אחסון, חיבור Ethernet, יש WIFI ו-Bluetooth וגוגל מייעדת את המכשיר הזה למפתחים. מי שהשתתף בגוגל I/O בסשן על אנדרואיד TV קיבל אותו בחינם אבל עכשיו גם מפתחים שלא היו יכולים לקבל אותו בחינם, אם נרשמתם לגוגל כמפתחים ואם פרסמתם אפליקציה אי פעם בגוגל Play. לשם כך יש להיכנס לקישור כאן ולמלא את הפרטים.

לסיכום – נראה שבגוגל, בניגוד למתחרים (אפל, שלא לדבר על מיקרוסופט שבכלל “מתה” בשוק הזה) הפיקו לקחים והם כבר עובדים בשת”פ עם יצרנים כמו סוני, LG ועוד 30 שותפים אחרים הן באינטגרציה של אנדרואיד TV לתוך הטלויזיה או הוצאה של מכשיר אנדרואיד TV יעודי או כפלטפורה לממיר (STB), והפעם הם רוצים שאנדרואיד TV יהיה אזרח שווה בדיוק כמו טלפונים וטאבלטים מבוססי אנדרואיד ולא משהו עצמאי (כמו שהיה גוגל TV), ולשם כך גוגל עשו הכל כדי שאנדרואיד TV יהיה מכשיר שתרצה לקנות ולשים בסלון ולהשתמש בו או שאולי תרצה לרכוש טלויזיה – ועדיף שיהיה לה אנדרואיד TV בתוכה במקום כל הזבל שיש ב”טלויזיות החכמות” – אפליקציות שרק היצרן כתב, הן לא מתעדכנות, והן “גן עדן” לכל פורץ אבטחה. ה-ECO System של אנדרואיד כיום כבר מאוד מרשים וגדול ויצרני אפליקציות ותוכנה ירצו להיכנס כדי להרוויח ממכירה של אפליקציות ומשחקים. האם זה יכבוש את שוק הממירים? בעבר הייתי אומר “לא”, כיום אני מהסס לשלול. שוק הטלויזיות? אני דווקא מהמר שכן (אם כי זה יקח שנתיים פלוס) כי ליצרן זה מתורגם לחסכון בפיתוח מערכת ותחזוקה. האם זה יכה את שוק הקונסולות? כאן זה תלוי לגמרי במאמצים שגוגל תשקיע מול אולפני המשחקים, אבל אני כן מהמר שמיקרוסופט תראה פחות מכירות קונסולות.

לאלו המעוניינים לקבל יותר פרטים על אנדרואיד TV (בצד הטכני), להלן וידאו מגוגל I/O שמסביר יותר פרטים:

 

סקירה: HP Slate 21

לפני כחצי שנה כתבתי את הפוסט הזה על ה-Slate 21 ש-HP בדיוק הלכה להוציא. המכשיר עצמו עניין אותי יותר ממכשירים אחרים (שאני בד"כ רואה, מתלהב, ואחרי יומיים ההתלהבות נעלמת) עד כדי כך ש… רכשתי אותו ישירות מאמזון. הוא הגיע אליי היום בבוקר (ליתר דיוק, "תודות" לדואר ישראל שהחליט שאם יורד 2.5 טיפות בחוץ, אז אין דואר שליחים, כך שהייתי צריך בגשם לסחוב את זה הביתה!). הנה הוא (לחצו על התמונה להגדלה):

slate-21אז מה בעצם גרם לי ללכת ולרכוש את המכשיר הזה? ב-2 מילים: הפוטנציאל שלו.

מבחינת המכשיר בשימוש פשוט – זהו מחשב אנדרואיד לכל דבר ועניין. הוא מגיע עם מקלדת ועכבר, והוא עובד יפה מאוד עם אפליקציות שונות. המסך הוא מסך IPS עם זווית צפיה רחבה כך שמספר אנשים יכולים לצפות בו מכל מיני כיוונים (כן, זה גם אומר שאם אתה משתמש במחשב ויש ליידך כל מיני אנשים שאתה לא מעוניין שיראו מה שאתה עושה – הם יראו גם יראו), איכות הצליל שלו בהחלט מרשימה, יש לו חיבור רשת חוטי ואלחוטי, כניסת כרטיס SD ויציאת אוזניות, ובוידאו הוא נותן תוצאות מאוד מרשימות (אם כי יש באג שדיווחתי ל-HP בקשר לפריימיים שלא נראים טוב אחת לכמה דקות ב-Netflix).

אני משער לעצמי שהשאלה הראשונה שרבים ירצו לדעת זה – האם זה יכול להחליף מחשב רגיל? התשובה שלי היא "חלקית". המכשיר מגיע עם תוכנת Splashtop-2 כך שאם אתה מחפש שליטה מרחוק על המחשב האישי שלך, אז יש לך פתרון מעולה ישר מהקופסא. אם אתה מחפש לערוך קבצי וורד/אקסל וכו' אז אתה יכול להשתמש ב-kingsoft office שכבר מגיע עם המכשיר (אם כי אין לו תמיכה בכתיבת מסמכים חדשים בעברית, אבל בלהציג בעברית -הוא מציג מעולה). יש ערימות של אפליקציות לאנדרואיד שיכולות לסייע לך בחלופות (חלקן מלאות, חלקן חלקית) במעבר מ-PC. אני לא טוען כמובן שזה יכול להיות תחליף מלא ל-PC, אבל הוא יכול לשמש כמחשב משני לך.

אפשרות נוספת היא מחשב לילדיך. רובם לא ממש עובדים עם הרבה אפליקציות ל-PC ואת רוב צרכיהם מכשיר כזה מספק בהחלט. אפשר להניח אותו על השולחן, הוא יכול "להתכופף אחורה" עד כמעט למצב שכיבה, כך שלא צריך לאמץ את הזרועות, ומבחינת תחזוקה – זה אנדרואיד, במצב הכי גרוע תמחוק את הפרופיל ותשחזר גיבוי או תתחיל מחדש, לא כמו תחזוקה של Windows 🙂

מבחינה טכנית, למכשיר אין דיגיטייזר כמו שיש בטאבלטים או בטלפונים. הוא משתמש בשיטה של מצלמות זעירות פנימיות מתחת למסגרת המסך שמצלמות את האצבעות שלך ובכך מאפשרות למכשיר לדעת היכן אצבעך וכמה היא קרובה למסך, כך שאם ממש תקרב את האצבע למסך ולא תיגע ממש פיזית בזכוכית, סביר להניח שהוא ירשום זאת כ"נגיעה", אבל מהתנסות עד כה שלי, דווקא הצלחתי להסתדר עם זה יפה מאוד. צריך טיפה להתרגל לגלילה מלמעלה של הודעות המערכת (Notification) – אני רגיל למשוך את האצבע מהמסגרת של המסך כלפי מטה, וזה לא עובד כאן. צריך מהתחלת המסך, עניין תרגול של פעמיים שלוש ומסתדרים עם זה.

מבחינת חומרה עצמה, HP פה מאכזבים. יש לך 1 ג'יגה זכרון ו-8 ג'יגה אחסון שזה ממש קצת, אך מצד שני, יש מספר אפליקציות צד ג' שיודעות להעביר (וחלקן מספיק חכמות ליצור Symbolic link לכרטיס SD) אפליקציות לכרטיס SD ומכיוון שמדובר פה בכרטיס SD רגיל ולא מיקרו SD, כך שאפשר אפילו לדחוף לו כרטיס 128GB (רק אל תפרמטו אותו כ-EXFAT כי אין עדיין במכשיר תמיכה לפורמט הזה) ולהשתמש באפליקציות צד ג' להעביר אפליקציות לשם. מצד שני, יש Tegra-4 עם 4 ליבות שעובד יפה ודי מהר. 

במהלך השעות מאז שהקמתי את המכשיר וחקרתי אותו, הצלחתי לפתוח לו את ה-Bootloader (וכתבתי על זה פוסט באנגלית), אבל כשזה מגיע ל-root, נראה שב-HP דפקו חתיכת עבודה רצינית, והם עושים back porting של עדכוני אבטחה לגירסת אנדרואיד של המכשיר (4.2.2), כך ששום טריק שניסיתי איתו לעשות root לא עבד (כולל טריקים של מכשירים אחרים מבוססי טגרה 4), כך שמבחינת אבטחה, המכשיר מוגן בצורה יפה (מצד שני… אני עקשן ועוד לא הרמתי ידיים). 

מבחינה גיקית, המכשיר הזה יכול להוות כר מצוין ל-MOD. בטאבלטים אתה לא יכול להשתולל עם Overclock כי הטאבלט יתחמם ויגמור את הסוללה במהירות. פה אין סוללה והמכשיר לא יושב לך בידיים, ואני משער שלהאיץ אותו למהירות ה-2.5 ג'יגהרץ לא יהיה עניין מסובך (מצד שני, ל-Shield שאותו כבר האיצו, יש מאוורר בפנים. צריך לחקור עוד קצת). 

לצערי HP עדיין לא מוכרים את ה-Slate 21 בארץ וכולי תקווה שהם יתחילו למכור אותו. לי אישית ברכישה מחו"ל הוא עלה כמעט 2500 שקל (כולל משלוח ומסים).

לסיכום: האם מכשיר כזה יהיה שווה לך? תלוי מה השימושים שלך. אם אתה גיק שמריץ כל מיני מכונות וירטואליות בבית, אז אין שום בעיה שתריץ מכונת Windows כ-VM ותתחבר אליה עם Splashtop (שמותקן במכשיר) או עם Microsoft RDP (שניתן להוריד בחינם מה-Play Store) ואז להשתמש באפליקציות שאתה רגיל אליהן. אם אתה משתמש בהרבה אפליקציות אנדרואיד אז מכשיר כזה יכול להיות אחלה פתרון כדי לעבור כמה שיותר קבוע להשתמש באנדרואיד עם מקלדת ועכבר. יש כמובן מגבלות – אם אתה רוצה להשתמש בתוכנות מקצועיות שרצות על Windows ודורשות מאיץ גרפי חזק, אז מכשיר כזה לא יעזור לך. אם יש לך ילדים שמצליחים לדפוק כל פעם מחדש את ה-Windows עם וירוסים, תולעים ושאר חולירות, אז מכשיר כזה יכול להתמודד בהצלחה מול הילדים שלך וגם להריץ את המשחקים האהובים עליהם מהטלפון/טאבלט.

ולמי שתוהה מה אני הולך לעשות עם המכשיר הזה ביום יום – יש לי ליד המיטה מעמד של 2 מגירות שאני לא שם עליו כלום, אז ה-Slate ישב שם וישמש כעמדה נחמדה לצפיה בסרטים, שעון מעורר (עם הרמקולים שלו אפשר להעיר מתים!), וגלישה/מייל אם יש צורך במשהו דחוף (אני לא מחבר אליו את המקלדת והעכבר שהגיעו איתו). 

תגובה לרני רהב וכמה מילים ליחצ"נים אחרים

רני רהב פרסם היום טור דעה באתר עין השביעית. מי שרוצה, מוזמן לקרוא את הטור (לעניות דעתי, ארוך וחוזר על עצמו וניתן היה לסכם את הטור ב-3 פסקאות, אבל ניחא…). אני רוצה לקחת את ההזדמנות הזו ולהגיב גם לרני רהב וגם ליחצנ"ים אחרים שמפספסים את פואנטת האינטרנט והכפר הגלובאלי לחלוטין.

כיום, כל אחד יודע להשתמש באינטרנט. רני רהב יודע, השכנה הערסית שלי מלמטה יודעת ואפילו הילדה הקטנה של השכנים עם האייפון והנצנצים שולחת הודעות לחברות שלה בפייסבוק (כיתה ג', איזה חיים…). יחד עם זאת, זה שיודעים להשתמש בפייסבוק ואפילו בטוויטר, לא אומר שאותם אנשים מבינים ברמת המאקרו את עולם האינטרנט, וכפי שאני רואה – גם אדון רני רהב לא מבין זאת, ולכן כשרות לציבור, אשמח להבהיר כמה דברים.

רני רהב מדבר על החוק כ-נר לרגליו ובמיוחד עניין צווי הפרסום ואיך שהוא ילחם בבלוגרים דוגמת עומרי חיון ואחרים שמעיזים לפרסם את שמם של לקוחותיו של רני כשמוטל צו פרסום. נכון, יש חוק, אבל מה לעשות שהחוק הוא א-ר-כ-א-י. החוק תופס לגבי אזרחים ישראלים ומדיה ישראלית אך הוא אינו תופס בחו"ל, מה שאומר שאם מחר שחקן/זמר/בדרן כלשהו נתפס כשהוא משחק "רופא וחולה" עם קטין או קטינה, גם 100 צווי פרסום לא ימנעו מאחרים בחו"ל לפרסם את הדברים, ואז כל מה שצריך זה לתרגם את הסיטואציה לאנגלית, להריץ חיפוש פשוט בגוגל, וכבר בעמוד הראשון תקבלו את התוצאות עם כל הקישורים למגוון אתרים שישמחו לתת לכם את כל הפרטים העסיסיים והרכילות האחרונה (תלוי באתר כמובן). במילים אחרות – בזמן שהצו מחייב אתרים ישראליים להריץ פוטושופ של טשטוש פנים על סלבריטאי חשוד זה או אחר, בחו"ל יראו תמונה עדכנית של אותו סלבריטי עם כל הפרטים ואותם לינקים זמינים גם לציבור הישראלי ולא ניתן להסיר אותם (גוגל כחברה אמריקאית אינה מחוייבת לצווי איסור פרסום מישראל).

נקודה נוספת שרבים מפספסים בקשר לאינטרנט, היא ה"זכרון הארוך" שיש לרשת, ובמיוחד לגוגל. כשאתה עושה פאדיחה ברבים והיא זמינה לציבור גולשים, יקח הרבה זמן ומאמץ כדי להסיר אותה אם בכלל. רני רהב יצא בהתקפה על Cofix, רשת חדשה שקמה ומוכרת קפה ומוצרים ב-5 שקלים, וההתקפה על הרשת רק "ירתה בחזרה" (Backfired) לכיוונם של רולדין וגם ליחצ"ן שלהם, רני רהב. כל מי שהציץ בטוקבקים ובתגובות בפייסבוק ובאתרים אחרים, ראה איך הקהל הישראלי העדיף את הצד של Cofix ואותה התקפה הצליחה להשניא את רשת רולדין. אינני טוען שרשת רולדין לא היתה צריכה להגיב, אך היה ניתן להגיב בצורה עניינית, לתאר את הדברים בצורה כזו שהרשת משקיעה יותר חומרים במוצרים, התהליך יותר יקר ובעקבות זה המחיר. זה היה מתקבל יותר בהבנה. זלזול מופגן והתנשאות כלפי רשת צעירה שבאה לשנות דברים – רק דופק את הקמפיין. הדוגמא הכי פשוטה: תסתכלו על חברות הסלולר הישראליות – האם הן יוצאות במסיבות עיתונאים שמשחירות את פני המתחרים הצעירים? לא. הנציגים של חברות הסלולר דואגים לכך, אך לא בקמפיין יחצ"ני.

אני האדם האחרון שיקבע ליחצ"ן זה או אחר, בין אם הוא חולש על יחצנ"ות של חברות רבות או שהוא עוד ילד/בחור יחצ"ן של מסיבות – איך לעבוד. כל אחד יעבוד כפי שהוא רוצה, אולם כל יחצ"ן שרוצה ליחצ"ן משהו ברשת ושלא יכיר את עניין הכפר הגלובאלי והזכרון הארוך של הרשת, עלול למצוא את עצמו עם פחות ופחות לקוחות שמעוניינים בשרותיו, ובמדינתנו הקטנה, כדאי לזכור זאת.

תכירו את Unblock-US וצפיה בוידאו באמזון

image

חברות רבות מספקות היום שרותי VPN המאפשרים לך להתחבר לשרותים שונים בחו”ל ולהנות מהם כאילו היית תושב מקומי שיכול להתחבר לשרותים הנ”ל.

שרותי VPN מוצעים ע”י ספקים שונים זה זמן רב, אולם בשנים האחרונות הגיעו פתרונות אחרים. פתרון כמו Hola הוא פתרון מעולה וחינמי לדפדפני פיירפוקס וכרום תחת כל מערכת הפעלה (קיימת גם גירסת מובייל ל-Android) שנותן גישה לחלק גדול מהאתרים הפופולריים שחוסמים גולשים מחו”ל.

הבעיה המרכזית עם Hola על דסקטופ היא שאתה יכול לגלוש לאותם אתרים ולצפות דרך הדפדפן, אך לא באמצעים אחרים (כמו לדוגמא XBMC). בנוסף, Hola לא עובד עם כל מיני מכשירי אנדרואיד כמו ה-Mini PC, אייפון, iPad וכו’. בנוסף, אינך יכול בגירסת ה-Mobile לפתוח אתרים אחרים שחסומים.

פתרון VPN הוא פתרון שמאפשר לך לעבוד בד”כ באותם מכשירים ש-Hola לא יכול לתת מעננה, אולם ל-VPN יש בעיה אחרת ושהיא בעיה גדולה: אתה צריך להתנתק מהחיבור בכל פעם שאתה מעוניין להנות מהשרותים המקומיים, אם אתה רוצה זמן תגובה מהיר ואיכות טובה. כך לדוגמא, אם אתה מחובר בסקייפ ואתה מחובר גם ל-VPN, איכות האודיו והוידאו תרד משמעותית אם חבר יתקשר אליך מאותה ארץ שאתה נמצא בה. בנוסף, מהירות הגלישה לכל מיני אתרים היא איטית כי הנתונים צריכים לעבור ניתובים נוספים.

תכירו את הפתרון של Unblock-US.

הפתרון של Unblock-US הוא פתרון ש-Hola בעצם עושים, רק ללא צורך ב-Client או בהתקנה כלשהי זולת הגדרה אחת בראוטר שלכם או במחשב שלכם/טאבלט וכו’ (מיד נגיע לכך).

השיטה ש-Hola ו-Unblock-US עובדים היא שיטה ששונה מחיבור VPN. בשיטה הזו, גם Hola וגם Unblock-US בעצם בודקים לאן אתם גולשים וכשאתם גולשים לאתר שחסום, הם מספקים לשרת של האתר החסום נתונים שונים מבחינת ה-IP שלכם. לא כל הגלישה תהיה מ-IP שונה משלכם אלא רק אותו חלק באתר שגלשתם אליו שבודק מהיכן אתם. בשאר הגלישה עצמה, המערכת תהיה שקופה ותעביר ישירות את הנתונים משרתי האתר אליכם מבלי לבצע מעין Tunnelling כמו ש-VPN (או PPTP) מבצעים. כך אתם מקבלים מהירות גלישה גבוהה בהרבה בהשוואה לחיבור VPN.

כשמשתמשים ב-Unblock-US, השינוי היחידי שצריך לבצע הוא שינוי בהגדרת DNS של המחשב שלכם. יש צורך לשנות את כתובות ה-DNS למספרים ש-Unblock-US נותנים לכם, וזהו שינוי חד פעמי. האם שינוי ה-DNS יאיט את הגלישה? התשובה היא “לא” כי מערכת ההפעלה במכשיר שלכם מבצעת Cache דינמי מבחינת DNS לאתרים שאתם גולשים בהם.

יתרון חשוב שיש ל-Unblock-US הוא שניתן להגדיר את ה-DNS בראוטר (נתב) הביתי שלכם, כך שכל מי שמתחבר בבית לרשת החוטית/אלחוטית שלכם, יוכל לצפות ב-Netflix, ב-Amazon Instant Video ובעשרות אתרים אחרים שחסומים לנו.

Unblock-US הוא אינו שרות חינמי, והוא עולה סכום קטן של 5$ לחודש. תוכלו להירשם בחינם ולקבל שבוע נסיון.

נקודה חשובה: עבדכם הנאמן ביצע שורת נסיונות עם Unblock-US ולצערי לא חשוב באיזו מערכת הפעלה, ההגדרות DNS שנתתי לא עבדו. הבעיה קשורה לנתב D-Link שמשום מה לא מאפשר עבודה עם Unblock-US, כך שלא תוכלו להגדיר זאת (אם יש לכם את הנתב הנ”ל) במחשב שלכם. הפתרון? להגדיר את ה-DNS בנתב עצמו ולא במחשב שלכם.

מכאן נעבור לחלק הצפיה באמזון. למי שלא ידע, אמזון מציעה שרות שנקרא Amazon Instant Video ובו תמצאו אלפי סרטים וסדרות לצפיה מיידית (תוכלו להצטרף לשרות ל-30 יום נסיון חינם ולאחר מכן תשלמו 80 דולר לשנה). מבחינת איכות הוידאו, היא די טובה. היא לא מעולה כמו Netflix אך לעיניים לא מקצועיות בעריכת וידאו/גרפיקה – היא תספיק בהחלט. נקודה חשובה: יש צורך ב-Unblock-US כדי לצפות בסרטים/סדרות מאתר אמזון.

על מנת לצפות ולקבל את ה-30 יום הראשונים, תצטרכו קצת “לתחמן” את אמזון. אם אתם רשומים באמזון, שנו שם את פרטיכם מבחינת כתובת והזינו כתובת בארה”ב (אתם יכולים להשתמש בשרות הזה שיצור עבורכם כתובת בארה”ב).

על מנת להשתמש בשרות, תצטרכו כרטיס אשראי שהונפק בארה”ב. גשו לאתר EntroPay ופתחו חשבון (ציינו את כתובתכם האמיתית בארץ). שימו לב: כחלק משלב האימות של Entropay, יש צורך שתהיה לכם מצלמת Webcam מחוברת למחשב, התוכנה תפעיל את המצלמה ואתם תצטרכו להראות למצלמה מקרוב את כרטיס האשראי שלכם. בלי זה – לא תוכלו לפתוח חשבון. (אגב, שוחחתי איתם, והם כן מקבלים ישראלים, לאלו שלא הצליחו בעבר לפתוח, מומלץ ליצור איתם קשר דרך התמיכה שלהם). לאחר שיצרתם כרטיס, תצטרכו להעביר אליו כסף. בזמן ההעברה אתם אולי תקבלו חלון בעברית המבקש את פרטי ההתחברות שלכם למנפיק הכרטיס (ויזה כא”ל לדוגמא). הכניסו את שם המשתמש והסיסמא שלכם. העמלה של Entropay היא 5% מהסכום.

לאחר שיצרתם כרטיס, הכניסו את פרטיו באתר של אמזון, והיכנסו לחלק ה-Amazon Prime. שם תוכלו להפעיל את ה-30 יום חינם ולבחור אם להמשיך בתשלום אוטומטית לאחר 30 יום או לא. אם אינכם בטוחים, בחרו ב”לא”. לאחר שעברתם את התהליך, תוכלו להיכנס ל-Amazon Instant Video ולבחור במה לצפות. חלק מהתכנים הם אינם בחינם ותצטרכו לרכוש פרקים, אולם חלקים אחרים ניתן לצפות בתשלום 0. חלק מהסדרות ניתן לצפות ב-HD אולם בסרטים בגירסת HD ניתן לצפות אך ורק במכשירי ה-Kindle Fire, סוני פלייסטיישן ומכשירים אחרים (לא מכשירי אנדרואיד רגילים לצערי).

בהצלחה

שילוב טאבלטים בתוך חברות

חברות מטבען הן דבר שמרני שזז לאט, יש שיאמרו אפילו מאוד לאט. טרנדים שונים שצצו לפני שנה שנתיים לא נכנסים באופן רשמי לחברות מחר בבוקר אלא אולי עוד שנה, וגם זה לאחר בדיקות כדאיות שונות. אם לדוגמא אתם באים לראות הרצאות על תחומי IT מסורתיים מאנשים שהם סמנכל"ים, מנמ"רים, ראשי IT וכו', סביר להניח שהמציג יעלה לבמה ומולו יהיה המחשב שלו. ברוב הפעמים אתם תראו דגם מחשב שבתמונה משמאל, ה-Thinkpad האלמותי. בחלק קטן מהמקרים תראו מחשבים אחרים כמו Dell או HP או אולי אפילו איזה Macbook של אפל, אבל שוב, זה רק בחלק קטן מהמקרים.

קצת היסטוריה
ב-4 שנים האחרונות חלו 2 שינויים מהותיים בתחום הציודים האישיים שנכנסו ל-Corporate כאשר אחד מהם נכנס בצורה מאסיבית והשני יותר בטיפין. השינוי הראשון שהחל בערך ב-2009 הוא כניסת מכשירי הסלולר (הכוונה מכשיר סלולרי מטעם העבודה, לא מכשיר שהוא רכוש פרטי של העובד) החכמים עם מסך מגע שהחלו להחליף לאט לאט מכשירי טלפון סלולריים פשוטים ובשנתיים האחרונות מכשירי סמארטפון עם מקלדות פיזיות (כדוגמת ה-BlackBerry ומכשירי הנוקיה מסידרה C ו-E). כיום רוב החברות הכניסו או שהם בשלבים מתקדמים של הכנסת סמארטפונים כמו iPhone או סמארטפונים אחרים מבוססי Android וההחלפה הזו חלה גם בחברות ישראליות גדולות מאוד כמו חברת החשמל שתכניס השנה 10,000 מכשירי HTC או צה"ל שמכניס מכשירים מ-2 ה"מחנות". סביר להניח שגם יורוקום תנסה להיכנס חזק בשוק ה-Corporate עם מכשירי ה-Lumia 820,920 אך להם מחכה מאבק לא קטן.

השינוי השני שהחל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא כניסתם של מכשירי טאבלט ל-Corporate. החדירה של טאבלטים החלה בד"כ מהדרגים העליונים ואנשי IT מכירים את הסיטואציה: המנכ"ל או אחד הסמנכל"ים רכש טאבלט חדש והוא רוצה שהמכשיר יחובר לתשתית של החברה כדי שהוא יוכל לעיין במיילים, לראות מסמכים וכו', וכיום המצב מגיע לכך שיותר ויותר חברות חושבות לרכוש טאבלטים בכמות גדולה, בין כתחליף ובין כתוספת – לעובדים מסויימים. עד לפני מספר שנים, היו טאבלטים מבוססי Windows בעיקר בחו"ל בסקטור ה-Vertical Market כאשר נציגים שהיו עם רכבים נוסעים ללקוחות, אותו מכשיר היה מריץ אפליקציה מיוחדת שמשרתת את הנציג. עם השנים המכשירים הללו הוחלפו במכשירי Pocket PC שאותם ניתן לראות גם כיום אצל נציגים בארץ של מובילי סחורות, טכנאי בזק ועוד. מיקרוסופט ניסתה יחד עם שותפות החומרה שלה להכניס את הטאבלטים לשוק, אולם השוק לא היה מעוניין בכך ממגוון סיבות: מכשירים כבדים, חיי סוללה קצרים, הכרח להשתמש ב-Stylus, וקושי עבודה עם המכשיר.

עד שאפל הגיעו.

אפל הפכה את הטאבלט למוצר נחשק עם GUI שמותאים לאצבעות, עם חיי סוללה רציניים (10 שעות), ובמשקל קל. אפל ב-2010 וב-2011 כבשו את שוק הטאבלטים, ושוב כולם ראו כיצד אפל מנצחת את מיקרוסופט, כאשר האחרונה נרדמה בשמירה, כמו שקרה לה בעשור האחרון גם עם האייפון.

באוקטובר 2011 גוגל שחררה את אנדרואיד 4.0 (ICS) ומכאן החלה התחרות לאפל. עד אותו תאריך היו טאבלטים עם אנדרואיד גירסאות ישנות יותר (עד אס היתה גירסה 3 היתה בעצם גירסה 2 + שפצורים שנתנו הרגשה שזו מערכת שנועדה לטלפון סלולרי אבל עם מסך יותר גדול, לא משהו ששווה להתלהב ממנו, במיוחד כשהמכשיר הדגל, הלו הוא מוטורולה XOOM עלה בגירסה הבסיסית שלו פי 1.5 מטאבלט של אפל – כ-800 דולר, הוא נחל כשלון חרוץ בשוק), אך מהרגע ששוחררה גירסה 4, יצרניות חומרה החלו לייצר במרץ טאבלטים מבוססי אנדרואיד כאשר כמעט כל יצרן מוכר הוציא מספר טאבלטים לשוק: ACER,ASUS,SAMSUNG,LENOVO,HTC ולאחרונה גם HP ועוד.

מיקרוסופט, כרגיל, הגיעו באיחור לשוק, עם ה-Surface שמבוסס על ARM וה-Surface Pro שמבוסס על אינטל. 2 הטאבלטים מריצים גירסת Windows 8 אולם ה-Surface לא יכול להריץ אפליקציות רגילות שרצות על PC מכיוון שמדובר במעבד על ארכיטקטורה שונה. כיום ה-Surface וטאבלטים אחרים מבוססי Windows 8 על מעבדי ARM קיימים כ-4 חודשים בשוק, אך עד כה הם נוחלים כשלון כה חרוץ, שחברת סמסונג, אחת היצרניות העיקריות של מכשירים כאלו, הודיעה לאחרונה שהיא מפסיקה לשווק אותו באירופה כי לקוחות פשוט לא רוכשים זאת. גרוע מכך, סמנכ"ל בכיר בסמסונג הכריז על Windows 8 כ"Windows Vista". מיקרוסופט מצידה מאשימה את יצרני החומרה במספרים הנמוכים שמכשירי טאבלט ומחשבים ניידים עם Windows 8 נמכרים.

האם טאבלטים יכנסו לשוק ה-Corporate? כן. יש להם יתרונות רבים, אך ראשית יש צורך לענות על מספר שאלות כדי לתכנן הטמעת טאבלטים ב-Corporate, ופוסט זה ינסה לענות על חלק מהשאלות והצרכים.

מהם יתרונות הטאבלט על מחשב נייד?

יתרונות הטאבלט על מחשב נייד הם:

  1. חיי סוללה כפולים בהשוואה לכל מחשב נייד ממוצע
  2. תחזוקה יותר קלה
  3. זמן לימוד קצר כדי להשתמש בטאבלט
  4. יכול להתחבר לתשתית החברה מרחוק
  5. קל משקל
  6. פתרון מתאים לחלק מהעובדים במקום המחשב הנייד שברשותם
  7. קלות התאוששות במידה וטאבלט אבד או נגנב 
  8. ניתן לשליטה מרחוק וניתן למחוק מרחוק מידע במידה והוא אבד או נגנב

מהם החסרונות של טאבלט?

  1. לא ניתן להריץ עליו אפליקציות שרצות על PC (למעט Surface Pro ולגביו אתייחס בהמשך הפוסט)
  2. בחלק מהמקרים לא ניתן להשתמש בפתרון ניהול מרכזי – על הטאבלטים (תלוי בסוג, שוב, אתייחס לכך בהמשך הפוסט)
  3. לא בנוי לעבודות כבדות (תכנות, גרפיקה וכו')
  4. כמות האחסון שניתן לאחסן פיזית על הטאבלט – די קטנה
  5. מערכות הפעלה "צעירות".
  6. יש צורך בתכנון מיוחד על מנת לאפשר לטאבלט להשתמש במשאבים שונים בחברה (הדפסה, השתתפות ברשתות שונות, ניתוב וכו')

תחרות בשוק
כפי שציינתי, כיום בשוק הטאבלטים יש תחרות עזה בשוק וברשותכם אחלק את השוק ל-3 לפי מערכות ההפעלה:

אפל (iOS) עם ה-iPad / iPad-Mini

אפל היו הראשונים בשוק הטאבלטים המודרניים ומערכת ההפעלה שלהם (כיום בגירסה 6.1.2) עובדת בצורה יציבה ומרשימה. 

יתרונות: לטאבלטים של אפל קיים שוק תוסס של תוספי חומרה ואפליקציות. מבחינת כמות אפליקציות, לאפל יש את הכמות הגדולה ביותר של אפליקציות (אם כי בניגוד לאנדרואיד לדוגמא, באפל רוב האפליקציות הן בתשלום) ורוב האפליקציות שקיימות ל-iPad גם רצות בצורה מיטבית על המכשיר, כאשר הן אינן סובלות ממחלת ה"מתיחה" (אפליקציה שנועדה לטלפון והיא "נמתחת" ע"י מערכת ההפעלה, והתוצאה לא נראית טוב). קיימים פתרונות תוכנה שונים לחיבור ל-VPN, ולהסתנכרנות ל-LDAP של החברה. קיימים פתרונות ניהול מרכזי, ומחיקה מרחוק. עקומת הלימוד היא מאוד קטנה ואם מישהו יודע להשתמש באייפון, הוא יודע להשתמש ב-iPad. יש נציגות רשמית בארץ לענייני תמיכה ושרות למכשירים (איידיגיטל).

חסרונות: אפל עובדים בשיטת "My Way or the high way". אינך יכול לשנות תפריטים ולהסיר אפליקציות שהגיעו עם המערכת, ואינך יכול לעשות root למכשיר בצורה רשמית (כדי לעשות קאסטומיזציה שתתאים לחברה). מבחינת אפליקציות, אין אפשרות לשייך אפליקציית צד ג' כדי שיפתחו סוגי מידע שונים (כך לדוגמא אם יש לך פתרון כמו CloudOn לצפיה/עריכה של מסמכי אופיס, לא תוכל לשייך את האפליקציה שתפתח מסמכי אופיס). אין תחרות מצד יצרנים שונים עם אותה מערכת הפעלה.

אנדרואיד (4.1. 4.2)

מערכת ההפעלה אנדרואיד (של גוגל) היא מערכת יציבה שתומכת במגוון גדול של חומרה וקיימים יצרנים רבים של טאבלטים מבוססי אנדרואיד. חברות כמו Asus (עם דגמי ה-Transformer), סמסונג (עם דגמי ה-TAB וה-NOTE 10.1), לנובו, ACER, HP ועוד מייצרים טאבלטים שמתאימים לשווקים שונים ולצרכים שונים כאשר כל חברה לעיתים מבדלת את עצמה (כמו סמסונג ולנובו), ואחרים פשוט מתקינים את מערכת ההפעלה ומוסיפים עליה מספר דברים קטנים, כך שמבחינת ה-Corporate יש מספיק חברות מוכרות שאפשר להוציא מיכרז לטאבלטים+תוספים, לחתום חוזה שרות לציוד ועוד.

יתרונות: מבחינת קאסטומיזציה, מהרגע שפותחים את הנעילה של הטאבלט (אפשר לפתוח ולא לאבד אחריות אם סוגרים זאת במסגרת חוזה רכישה רציני), ניתן לעשות קאסטומיזציה מכאן ועד להודעה חדשה באנדרואיד. ניתן להוסיף ולהסיר אפליקציות, שרותים, לנעול את המכשיר מבחינת התקנת אפליקציות שהחברה לא מרשה, לאפשר הצגה רק של דברים מסויימים. מבחינת חיבוריות, כל האפשרויות של התחברות נמצאות מהרגע הראשון ובד"כ אין צורך בתוכנות צד ג' להתחברות. בנוסף לכך, קיימות מגוון אפליקציות לריכוז וניהול טאבלטים מבוססי אנדרואיד המאפשרות נעילה מרחוק, מחיקה מרחוק, התחברות ל-Active Directory ועוד דברים רבים אחרים שמחלקת IT צריכה.

חסרונות: עדכונים. כשרוכשים את המכשירי NEXUS של גוגל, אתם תקבלו עדכונים מדי פעם. כשרוכשים מכשירים של יצרניות חומרה אחרות, לוקח חודשים עד שמקבלים עדכון. (רשמית זה יכול להוות אולי בעיה וחסרון, אך לאנדרואיד יש קהילה מאוד תוססת וחברים רבים בה משחררים עדכונים, טלאים ותוספות בחינם ואפשר לראות לפי התגובות האם העדכונים עובדים או לא. מעבר לכך, העדכונים הלא רשמיים ממשיכים גם כאשר היצרן כבר לא מייצר/לא נותן אחריות למוצר, וכך מכשיר בן שנתיים אפשר למצוא עבורו ROM שיתן יותר פונקציונאליות למכשיר ממה שהוא נרכש!). חסרון נוסף (שמתייחס ספציפית לישראל) הם שהיבואנים לא מכירים מי-יודע-מה אנדרואיד וכשיש שאלות טכניות על תוכנות/הגדרות, לא תמיד תמצאו מי שיענה (אפשר כמובן לפתור זאת בכך ששוכרים מישהו או חברה שיתן לכם שרות על תוכנה/הגדרות).

מיקרוסופט (Windows RT)

(הערה: אני בכוונה לא מתייחס ל-Windows 8 על X86 עם מכשיר Surface Pro הרגיל הואיל ומדובר במחשב לכל דבר ועניין, כך שאין לו קשר לפוסט זה)

מיקרוסופט שחררה באוקטובר 2012 את Windows RT שהוא Windows 8 גירסת HOME מקומפלת ל-ARM. כיום חלק מהיצרנים מייצרים טאבלטים מבוססי Windows RT, כאשר המגמה כרגע היא שחלק מהחברות "יורדות מהעץ" כדוגמת סמסונג, ו-HP אשר העדיפו כלל לא לייצר טאבלט כזה. 

Windows RT אינו תואם בינארית לשום דבר. מבחינת אפליקציות, לא ניתן להתקין שום אפליקציה במכשיר באופן עצמאי (במסגרת Mastering בחברה עצמה כ-Image מרכזי שיותקן על כל המכשירים) אלא אך ורק דרך החנות של מיקרוסופט. מערכת ההפעלה כוללת חלק מאופיס 2013 (גירסה קצוצת רגליים) ללא Outlook. לא ניתן "לשדך" בין מכשיר כזה לבין Active Directory ללא תשלום תוספת של 100$ לערך וכמות האפליקציות שקיימות לו כרגע היא מגוכחת. רוב האפליקציות הן לא יותר מאשר קישור לאתר מיוחד, כלומר Web Application. לא ניתן להתקין עליו כל כלי עבודה אחר שנמצא בחברה כי אין תאימות בינארית. בנוסף, הטאבלט סובל ממחלת ה"אמצע" – כאשר חלק מה-GUI בנוי לעבודה עם אצבעות וחלק אחר יגרום עצבים למשתמשים, במיוחד כאשר צריך להרחיב חלון במצב Desktop או כאשר יש לשנות הגדרות ואין לאותן הגדרות ממשק מגע נוח. 

Windows RT כפי שהינכם יכולים לנחש עד כה אינו מומלץ לשימוש במסגרת ה-Corporate ולמען האמת מיקרוסופט עשתה הכל על מנת שהוא לא יכנס ל-Corporate וזאת כדי להרוויח מגירסת ה-PRO של הטאבלט וגירסאות ה-PRO למערכת ההפעלה שלהם.

לאלו עובדים בחברה טאבלט יתאים?

טאבלט יכול להתאים בחברה לאנשים שעובדים עם המון מיילים ו-Web, כמו אנשי שיווק שנמצאים רוב הזמן בשטח. חיי הסוללה הארוכים, והמשקל הקל של הטאבלט יכולים להקל משמעותית על איש השיווק. דוגמאות נוספות הם טכנאי שטח (שוב, סוללה ומשקל), כמכשיר נוסף למנהלים, ושאר מקצועות שפחות צריכים להכין תוכן אלא יותר להציג תוכן ולעשות עריכות טקסט קלות, מענה למייל, גישה לקבצים מרחוק ועוד.

האם יש צורך בציוד נוסף?

כן. אם מחליטים לרכוש טאבלטים, מומלץ להוסיף את הדברים הבאים:

  1. מטען נוסף לכל מכשיר (מכירים את הצעקות "למי יש מטען לאייפון?" אז אתם יודעים על מה אני מדבר).
  2. מקלדת נוחה עם תושבת לטאבלט (שלא תהיה עם מקשים צפופים, שהטאבלט לא יעוף כשמחברים את המקלדת, שניתן יהיה להקליד גם כשהטאבלט+המקלדת נמצאים על הברכיים).
  3. חיבור ל-HDMI (חיבור ממיקרו ל-HDMI מלא) על מנת שאפשר לראות את התצוגה על מסך יותר גדול (בעת מצגת וכו'). מומלץ גם לרכוש מספר פלאגים לחיבור HDMI ל-VGA ול-DVI.
  4. כרטיס מיקרו SD (במקרים שלא מדובר על iPad) כך שהתכנים של העובד ישבו שם ולא יגמרו את האחסון הקטן של הטאבלט.
  5. לסגור חבילות DATA עם הספק הסלולרי המועדף על החברה.

האם יש צורך מבחינת ה-IT בהתאמות לתשתית ה-Corporate?

תלוי לאיזה מידע משתמש הטאבלט צריך לגשת. אם לדוגמא רק למייל והחברה נותנת שרותי OWA, אז הגדרה פשוטה בטאבלט תספיק.

אם לעומת זאת יש צורך להשתמש בחלק או רוב או כל השרותים שכל מחשב משתמש (קבצים, LDAP, הדפסה, Active Directory Authentication, Sharepoint, Lync וכו') והטאבלט ינוהל בניהול מרכזי, אז יש צורך בתכנון מקדים של הדברים ועדיף לשכור מישהו חיצוני שיעזור בהטמעה גם בצד הטאבלט וגם בצד ה-IT. מדובר בתהליך מורכב וחשוב להתייעץ ולהחליט לפני שרוכשים את הטאבלטים ובוחרים פלטפורמה של טאבלטים.

לסיכום: בניגוד לכל מיני אנשים שחושבים שטאבלטים הם צעצועים ותו לא, טאבלטים יכולים לסייע במקצועות שונים ולאנשים שונים בחברה, הן מבחינת הוזלת עלויות שונות (הדרכה, תחזוקה, ניהול), והן מבחינת החזרת השקעה (ROI). בטאבלטים מבוססי אנדרואיד אם אפליקציה אינה מגיבה, אפשר מרחוק למחוק את ה-User Data (שיכול "להישאב" לאחר מכן מהשרת) ומיד לחזור לעבודה הרגילה. קל יותר לקרוא טקסטים, מחלקת ה-IT יכולה לעקוב אחרי המכשיר בקלות, וניתן במקרים של גניבה/אבדה להשמיד מרחוק מידע סודי וחשוב. טאבלט שעובר הטמעה ונעילה בצורה נכונה, סביר להניח שגם לא יסבול מוירוסים/תולעים/בוטים ומכיוון שרוב האפליקציות שירוצו בו מבוססי ענן, כמות התקלות תהיה נמוכה.

גילוי נאות: הח"מ נותן כפרילאנסר שרותי יעוץ והטמעה לטאבלטים וסמארטפונים לחברות ועסוקים.

לצפות ב-Netflix בקלות ובנוחות – מישראל

אם יש משהו שעדיין מעצבן אותי בכל הקשור לאינטרנט בארץ, זה איכות הוידאו שמשודרת באתרים ישראלים, החל ב"וואלה", "תפוז" וכלה ב-Mako ועוד. איכות ה-"HD" (גם אחרי שאתה מתקין את תוספי הפרסומות המפגרים הללו!) פשוט זוועתית, פרקים שמקודדים ב-Single Encoding ולא בקידוד כפול, פריימים עיקריים (K Frame) חסרים, אף אחד לא פותח גוגל לבדוק מה זה Quantizer כדי להבין איכות קידוד על חשבון פרמטרים אחרים (יותר/פחות חשוב), פיקסליזציה מכאן ועד הודעה חדשה כשרואים את זה על מוניטור איכותי ובקיצור – ישראל מפגרת שוב בעשור בהשוואה לארה"ב. כמובן שספקים שונים מייבבים על רוחב פס, ומידיעה שלי – שטויות במיץ עגבניות.

כשמסתכלים על Netflix לעומת זאת (גם Hulu+ במובנים מסויימים) – אז רואים איכות וידאו! 1080P זה באמת 1080P ולא וידאו קטן שנפרס על מסך מלא. גם מבחינת תוכן לא חסר לנט פליקס כיום בהשוואה לאחרים, ובקיצור – עם נט-פליקס שרואים סרטים וסדרות – נהנים. הדוגמא האחרונה התרחשה בשבוע שעבר, ש-Netflix נתנו לצפיה את הסידרה המעולה House of cards. לא פרק בשבוע, אלא את כל 13 הפרקים במכה אחת, כך שהיית יכול לארגן חטיפים, להזמין חברים, ולראות בכיף את הסידרה המעולה. אני ראיתי ומאוד נהניתי.

אבל כפי שכל אחד יודע, נט-פליקס לא ממש קלה לצפיה בישראל. 

ולכן פוסט זה יכול לסייע 🙂

ראשית, יש צורך לדאוג לאפשרות להגיע לאתר ולצפות בו מישראל. לא צריך לרכוש מנוי VPN, מספיק להתקין את Hola בדפדפן פיירפוקס או כרום. זה יאפשר לך להיכנס לאתר של Netflix. אם אתה רוצה לצפות בשביל לנסות, קח את הפרק הראשון של House of cards מכאן. אין צורך ברישום בשביל לצפות בפרק, רק לוודא שהתוסף של Hola רץ.

נהנית? עכשיו נפתור את הבעיות הבאות:

  • רישום ב-Netflix מצריך כתובת ומיקוד בארה"ב. אתה יכול לבקר בכל מיני סוכניות תיווך אוןליין שנותנות כתובות ומיקוד. תירשם לכתובת כלשהי בעת פתיחת המשתמש.
  • תשלום עבור המנוי: Netflix בודקת את כרטיס האשראי שלך ובמיוחד היכן הוא הונפק (לפי ה-4 ספרות ראשונות), כך שכל כרטיס שהונפק בארץ, גם פלטיניום, לא יעבוד. הפתרון? להירשם ל-Entropay. זהו אתר (בשיתוף ויזה העולמית) שמנפיק עבורך כרטיס אשראי וירטואלי תקף. כנס לאתר, תירשם (תכניס כתובת אמיתית בישראל, אין צורך להגדיר את זה כתושב ארה"ב), ולאחר הרישום תצטרך להכניס את פרטי כרטיס האשראי שלך ולהכניס לכרטיס הוירטואלי כסף, מינימום 20 דולר (זה 21, דולר אחד זה עמלה). לאחר שתקיש את הכרטיס שלך תצטרך לעבור הליך זיהוי עם מצלמת ה-Webcam שלך שבה תצטרך להציג את הכרטיס שלך מול המצלמה. אחרי התהליך הזה המנוי שלך יאושר ואתה תקבל כרטיס חיוב וירטואלי שתוכל להשתמש בו היכן שתרצה.
  • ברגע שיש לך את כרטיס החיוב הוירטואלי, כנס לאתר של Netflix והזן את המספר. אם אתה מנוי חדש, תקבל חודש חינם ולאחר חודש תחויב ב-8 דולר לחודש.

זהו, עכשיו נשאר לך רק לבחור את הסרט או הסידרה שאתה רוצה לצפות, ולהנות.

משתמשי לינוקס: לצערי Netflix משתמשים בטכנולוגיית Silverlight של מיקרוסופט (Mono לא יעזור) ולכן יש צורך להשתמש ב-Wine. אם יש לכם אובונטו, כנסו לכאן. אם אתם משתמשים בפדורה, כנסו לכאן. אם אתם משתמשים בגירסאות לינוקס 64-ביט, תריצו התקנה של Wine לפני כן (דרך DEB או איך שההפצה שלכם מעדיפה) ואז תשתמשו בהוראות הנ"ל. זה פתרון זמני. Netflix הוציאו אפליקציה וובית לכרום-בוק, ואני משער שתוך זמן קצר מישהו ידע איך לעשות לה port ללינוקס רגיל.

תהנו.

לגבי ההתלהמות על בר רפאלי, ולגבי המצב

bar refaeli

ביומיים האחרונים יצא לי לראות איזו התקפה על בר רפאלי ע”י כל מיני סלבריטיז בשקל וגם ע”י כל מיני מתלהמים שאני מכנה אותם “מפגרים”.

קודם כל אני רוצה להבהיר משהו לגביי: אני לא מהגרופיז של בר רפאלי, היא לא מכירה אותי, אני לא מכיר אותה. היא דוגמנית/שחקנית/אשת-עסקים עם שם עולמי ואני מאחל לה בהצלחה, כך שכל מה שאני כותב לא בא ללקק כאן למישהי ולא להרוויח בצורה כלשהי מהפוסט.

אז מה בר כתבה? הנה צילום הטוויט.

tweet bar

בתרגום לעברית: “אני מתפללת לבטחונם של אזרחי 2 הצדדים וליום שנחיה בשלום ואחווה אמן”.

כידוע, פה בישראל יש לא מעט כאלו המפנטזים שעזה תהפך למגרש חניה גדול, עדיף בלי שום פלסטיני חי ויש כאלו המייחלים למצוא את עזה כחלק ממדינת ישראל (בניכוי הערבים שם כמובן). זה פה בצד שלנו. בצד השני ישנם כאלו שמייחלים לי ולך שנלמד קורס שחיה מזורז כדי שהם יזרקו אותנו לים ושנטבע.

קיצונים יש ב-2 הצדדים, גם פה וגם שם, אבל ב-2 הצדדים יש גם לא מעט אזרחים ואנשים שלא רוצים מלחמה, לא רוצים עימותים ופיגועים, הם רוצים לחיות את החיים שלהם בשלום ובשלווה. תנו לחיות וזהו.

בר, כבעלת שם ידוע נעקבת בטוויטר שלה ע”י לא מעט ישראלים, אך גם לא מעט אזרחים ממדינות שונות וגם מישויות שלחלק מהאנשים פה לא נוח איתם, כמו הרשות הפלסטינית, עזה, מדינות ערב וכו’. היא מאמינה בשלום והיא לא מסתירה את זה, בדיוק כמו שאחרים מאמינים בשלום. זו האמונה האישית שלה.

היא בסופו של דבר איחלה לבטחונם של אזרחים מ-2 הצדדים. היא לא צידדה בחמאס ומצד שני היא לא כתבה טוויט בסגנון “צה”ל – כנסו בהם!”.

מהטוויט הזה אנשים נכנסו לאטרף טוטאלי והתחילו להתקיף אותה, ואלו בדיוק האנשים שאינם יודעים להבחין בין חמאס וארגוני טרור אחרים שיורים עלינו טילים, לבין אזרחים שרוצים שקט ואלו שמתעלמים מקיומם של אותם אזרחים פשוט “עיוורים” לקיום הצד השני.

גם אני מאחל לבטחונם של 2 הצדדים. האם זה הופך אותי ל”סמולני עוכר ישראל”?

ומ-בר רפאלי, נעבור לעניין הטילים והמצב המלחמתי בין ישראל לעזה.

אלו הקיצונים בימין מעדיפים במקרים רבים לא להתעדכן בחדשות שאינם ממקורות בימין. כך לדוגמא, רבים אינם יודעים שדווקא רוב ירי הרקטות שבוצע טרום מבצע “עמוד ענן” לא ירה החמאס אלא ארגונים אחרים. היחסים של חמאס והספונסר הראשי שלהם (אירן) מזמן נקטעו וההוכחה הפשוטה היא ביקור שליט קטאר בעזה לפני זמן מה, ולמי שלא יודע – יש יחסי איבה רציניים בין האיראנים לקטארים (הקטארים הם אלו שמממנים את המורדים בסוריה והאיראנים הם אלו שמממנים את הצבא הסורי ואסד), אז האיראנים מעבירים ומממנים גופים כמו ג’יהאד בעזה שהם אלו שירו את רוב הרקטות לישובי הדרום. אני לא מנסה לאמר שהחמאס הם “צדיקים”, אלא שצריך להסתכל על כל הגורמים, ומה לעשות שהתקשורת בימין מעדיפה להתעלם מכך.

האם אפשר להגיע להסדר עם החמאס שיניב פירות ל-2 הצדדים? התשובה היא כן, אבל בישראל מעדיפים להתעלם מכך. כך לדוגמא החמאס רוצה שיסירו את המצור הימי ויתנו להם לפתוח נמל, ישראל מתנגדת בטענה שהחמאס ישתמש בכך להברחת טילים ואמצעי לחימה אחרים וזו טענה שיקרית וטיפשית. מדוע? מכיוון שהיה אפשר למצוא פתרון לוגיסטי שכולל את הנקודות הבאות:

  1. לישראל תישאר הזכות לפטרל בשטח הימי הסמוך לעזה ולעלות לביקורת לספינות שלישראל יש חשד שמוברח דרכם אמל”ח.
  2. בנמל עצמו כל ספינה וכל מכולה תעבור ביקורת ע”י נציגי מדינות מוסכמות על דעת 2 הצדדים, כך פותרים את בעיית הברחות האמל”ח.

הסכם רציני היה כולל סעיפים נוספים כמובן, אבל כמו שאתם רואים אפשר למצוא פתרונות, הכל תלוי ברצון של מדינת ישראל וראשיה לנהל מו”מ רציני. צריך לזכור שחמאס שכבש את עזה הוא לא החמאס שנמצא כיום בשלטון. החמאס בעבר רצה לכפות את השריעה בעזה כדבר חובה. היום הוא לא מעלה את זה אפילו.

ההסכם שיחתם בימים הקרובים בין ישראל לחמאס בתיווך מצרים לא יחזיק מעמד זמן רב מסיבה פשוטה מאוד: אם החמאס לא ירה, הג’יהאד ירה. אם לא הג’יהאד אז אנשי אל-קעידה ירו, ואם לא הם, תהיו בטוחים שיהיו גופים אחרים שירו. אחרי הכל, יש ספונסרים שגם דואגים להברחות האמל”ח וזו אירן. ישראל לא יכולה להפיל את החמאס כי אז זה יכריח את ישראל לשהות בעזה שוב, וכל מנהיג יודע שזה מתכונת להמון גופות של חיילים. גם אם מחר הפתח יקח שליטה על עזה זה לא יפתור את הבעיה שתיארתי. אחרי הכל – תראו לי אמא אחת שתהיה מוכנה שהבן שלה ישרת בעזה בשביל שישראל תיפטר מהחמאס ותתן אותו לפתח…

אנחנו חוזרים על הסיטואציה הזו שוב ושוב. זוכרים את עופרת יצוקה? זוכרים עוד מבצעים? היינו בדיוק באותו מצב ושוב אנו חוז
רים אליו. מתי הממשלה תפסיק להקשיב לימין הקיצוני שמעדיף לדפוק ראש בקיר במקום להגיע להסכם כולל? שאלה מצוינת.

אירוע ההשקה של אפל (אוק’ 2012)

לפני מספר שעות צפיתי באירוע ההשקה של האייפד מיני ועדכוני מק אחרים. אני יכול לאמר שהיה בהחלט מעניין, ורציתי לשתף אתכם בהתרשמויותיי ולהעיר כמה הערות.

ככלל, אין ספק שאפל יודעים לייצר מוצרים שנראים טוב והציבור רוכש את זה בהמוניו, ואני בהחלט יכול להבין מדוע אנשים רואים, מתלהבים ורוכשים, למרות שמבחינה טכנית יש מוצרים יותר טובים של המתחרים.

כמה נקודות לגבי המוצרים החדשים:

  • אתחיל במקבוק פרו החדש (13.3 אינטש): כן, אפל הכניסו לו מסך IPS עם רזולוציה שכבר קיימת היום בטאבלטים ברמה הגבוהה (2560X1600 כמו TF700 של ASUS ועוד), עדכנו מעבד ומערכת הפעלה. המחיר? 1700$. הבעיה? המעבד הגרפי. אינטל HD-4000? זו בדיחה או מה? זה מעבד גרפי שמכניסים במחשבים ניידים במחירים של 700-900$ אצל המתחרים! עם צ’יפ כזה מי שירצה לשחק משחקים או לערוך וידאו בצורה רצינית – עדיף שידלג על הדגם הזה. זו חתיכת פאשלה ואפל לא מתביישת לגבות מחיר פרימיום על משהו שפשוט לא שווה את זה.
  • ה-iMac החדש: אפל ניצלו את זה שהם לא מכניסים יותר כוננים אופטיים והם עשו אותו יותר דק. כולם התלהבו ובטוחים שאפל הם הראשונים שעשו זאת. הם לא. הם העתיקו את זה מ-LG (כן, גם LG מייצרת מחשבים דמויי iMac). הפורטים של האוזניות וכניסת כרטיס SD הועברו לאחור (בהצלחה עם הכנסת כרטיסים כך. נוח – זה לא). רזולוציות הדגמים לעומת זאת, קצת.. ישנות. גירסה 21 אינטש עם רזולוציית FULL HD? זה ישן! היצרנים מציעים היום רזולוציות יותר גבוהות ב-21 אינטש עם פאנלים IPS ובהבדל זניח של מחיר, שישאלו את LG וסמסונג שהוציאו מסכי 21 אינטש לאחרונה (עדיין לא הגיעו לארה”ב) עם רזולוציות כמו 2048X1600 ועם הבדל של 25$ לחברות מחשבים. ב-DELL ו-HP התלהבו ובקרוב נראה דגמים כאלו, איפה אפל? ב-27 אינטש אפל מציעים רזולוצייה של 2560X1440, אותה רזולוציה כמו המסך עם פאנל ה-IPS שאני משתמש, כלומר משהו זול וגם כאן, יש רזולוציות יותר גבוהות וחבל שאפל לא מציעים את זה לצרכנים שלהם.
  • אייפד דור 4: שיא חדש בבעיטה לפרצוף של לקוחות אפל. אייפד דור 3 בקושי יצא לפני 7 חודשים והמכשיר כבר בחזקת ז”ל, קבלו את דור רביעי שעבר שדרוג מעבד, חיבור תחתון ו..מצלמה קדמית. רוג’ר צ’אנג מ-CNET כתב מאמר על כך. זה הזכיר לי שלפני כחודש היתה שמועה (רק שמועה!) שסמסונג הולכים להציג בקרוב את הגלקסי S4, כל העולם ואחותו התרעם על סמסונג: בקושי קנינו מכשיר וכבר הוא מת? סמסונג הוציאה במהירות הודעה שזו שמועה שקרית, אפל פשוט עוברת לעובדות בשטח.
  • אייפד מיני: תודות להדלפות נון סטופ מצד עובדי פוקסקון (מדוע שישמרו סודיות עם משכורות הרעב שמשלמים להם?) כבר לפני כחודש וחצי ראינו תמונות של המכשיר, וידאו שמראה את המכשיר וכל המפרט הטכני היה ידוע. גורם ההפתעה עף מהחלון ממזמן. עכשיו שראינו את המכשיר בצורה רשמית, אפשר לראות שמדובר בלא יותר מאשר דגם מוקטן של אייפד 2 עם מסך שהוא אפילו לא IPS (זה LCD בדיוק כמו הנטבוק שיושב כאן ליידי). המסגרת הוקטנה מימין ומשמאל ולכן אני יכול להמליץ לכל אחד שחושק במכשיר לרכוש מיד כיסוי למכשיר. אפל כל כך אוהבים את המכשיר דק דק דק, שהזכוכית היא סופר דקה ונשברת בקלות. שאפל ירכשו זכוכיות של Gorilla Glass במחיר שהם ימכרו את האייפד מיני? למה מי מת?
    אם דיברנו על מחיר – אפל הולכים לגבות לא פחות מ-329$ עליו, שזה 130 דולר מעל המחיר של נקסוס 7 (שנותן מבחינה טכנית הרבה יותר).

לגבי המצגת עצמה: פיל שילר אוהב להתגאות במוצרי אפל (אפשר להבין), אבל בדרך הוא אוהב לעוות את המציאות לצרכיו, הנה מספר דוגמאות:

  • פיל שילר מתגאה שמעבד ה-A5X עקף את המתחרים (הוא מתכוון ל-nVidia Tegra 3) ו-A6X בכלל לא רואה את המתחרים. המציאות, מה לעשות, קצת אחרת: נכון, כמעבד CPU ה-A5X הוא יותר חזק מ-Tegra-3, אבל כמעבד גרפי ה-Tegra-3 נותן פייט יפה מאוד ומגיע לאותם תוצאות כמו ה-A5X ובמקרים מסויימים (כמו Geekbench) הוא נותן ביצועים כפולים מ-A5X. אם תסתכלו כאן על 3 הגרפים הראשונים (ה-2 האחרונים הם Off screen test כלומר המעבד הגרפי לא עושה/מציג כלום), תראו את המספרים. בשביל להשוות ל-A6X נצטרך להמתין ל-Tegra-4 שאמור לצאת בקרוב ואז נראה מי יותר חזק.

פיל הדגים את האייפד מיני מול נקסוס 7 בגלישה לאתר מוזאון גוגנהיים, והוא “הראה” שבמצב מאוזן (Landscape) האייפד מיני מציג 67% יותר תוכן על המסך בהשוואה לנקסוס 7. צר לי, אבל.. זה לא מדויק מכמה סיבות:

  • לנקסוס 7 יש רזולוציה של 1280X800. לעומת 1024X768 של האייפד מיני, כך שקודם כל, אתה מקבל יותר תוכן באספקט המאוזן במקום לגלול ימינה ושמאל.
  • הסטטוסים למעלה? בהגדרה פשוטה ניתן להעיף אותם ולקבל מצב מסך מלא, כך אתה מקבל עוד מקום לגלישה. למי שלא יודע איך – אפשר לראות כאן.
  • גם את הכפתורים למטה ניתן לשנות בשינוי פשוט של Theme, כך שהכפתורים יהיו קטנים יותר וניתן גם להעלים אותם לחלוטין, לא חסרים טיפים לכך

כך שניתן לצמצם בהחלט את הפערים ולהגיע למה שאפל מציגים עם האייפד מיני.

נקודה מעניינת: כך פיל שילר מציג את הנקסוס מול האייפד מיני (מתוך הוידאו, צר לי על האיכות):

nexus-vs-mini

והנה אחר אתר מוזיאון גוגנהיים נראה על ה-Nook Color שלי שיש לו פחות פיקסלים מהאייפד מיני (הוא 1024X600):

screenshot-1351037078390

מעניין… ה-Nook שלי מראה יותר מההדגמה של אפל על נקסוס 7. הדפדפן שאני משתמש, לחדי העין שביניכם, זה הדפדפן המובנה ב-Gingerbread ובלחיצת כפתור אחת הייתי יכול להשיג יותר מקום, אם הייתי משתמש בדפדפן חלופי כמו Dolphin Browser.

אבל אם כבר מדברים על גלישה, פיל מסתיר אמת פשוטה: אפל לא מאפשרת לא לגוגל ולא לאף אחד אחר אפשרות לתת למשתמשים דפדפן אחר, יותר מהיר עם פונקציות נוספות. כרום ל-iOS צריך להשתמש בגירסה החלשה יותר של רינדור דפים, ב-Webview ואסור לגוגל להכניס מנוע רינדור משל עצמה, כך שאם רוצים להשוות דווקא גלישה, באנדרואיד אתה מקבל את הכרום האמיתי שיותר מהיר מהספארי ב-IOS, יש לך סינכרון מלא של טאבים בין כל המכשירים שלך כל הזמן, יש תאימות מלאה לאתרים (גם כאלו שלא עשו אופטימיזציה לטאבלט/טלפון), וגם אפשר להשתמש ב-Flash.

פיל שילר בהחלט צודק בקשר לאפליקציות שנמצאות ב-Google Play עבור טאבלטים. יש הרבה מאוד אפליקציות שנראות שבנו אותן לטלפון והן נראות זוועה על טאבלט, ולצערי גוגל בקטע הזה התעקשו לא לבנות קטגוריה לטאבלטים כך שמפתחים ישחררו 2 גרסאות (טאבלט וטלפון), אבל מצד שני – דברים מתחילים לזוז בגוגל. הם שחררו לאחרונה הוראות מה לשים לב בקשר לטאבלט כשמפתחים אפליקציה ואני מאמין שכבר בקרוב נראה דגש יותר חזק מצד גוגל לגבי טאבלטים, כך שיש עוד תקווה.

לסיכום: לא, אני לא מנסה לשכנע אף אחד לא לרכוש את המוצרים של אפל. גם אני לא פעם ולא פעמיים חשבתי לרכוש מחשב נייד מאפל, עד שנזכרתי שאני טיפוס שאוהב לפרק דברים ו”לפרוץ” אותם (האסוס טרנספורמר שלי היה תחת אחריות במשך כ…10 דקות לערך מהרגע שהוצאתי אותו מהקופסא) והמקבוקים למיניהם מאוד בעייתיים בכל הקשור לשדרוגים שלא ע”י חברת אפל (במחירי פרימיום כמובן!), אבל זה אני. כל הפואנטה שלי היא לשים לב לדברים ולא לתת להתלהבות רגעית לגרום לך לשלוף את הכרטיס אשראי שלך, אלא לחשוב האם זה מה שאתה רוצה וזה מה שמתאים לך, ואם כן – שיהיה במזל.

כמה מילים על Nexus 7

nexus7

גוגל הכריזה אתמול רשמית על הטאבלט שלה, ה-Nexus 7 (אחרי שכל העולם ואחותו קראו על ההדלפה יום קודם לכן).

ממבט ראשון, זה נראה כמו עוד טאבלט וגוגל מנסים להיכנס לשוק ולהתחרות הן מול אפל והן מול אמזון עם ה-Kindle Fire שלהם (השמועות טוענות כי אמזון בחודש הבא תוציא גירסה חדשה ל-Fire). בטאבלט עצמו מבחינת חומרה אין ממש משהו חדש. טגרה 3 קיים היום בטאבלטים רבים ובטלפונים. מסך זה קיים בטאבלטים נוספים וגירסת האנדרואיד 4.1 תצא בקרוב למכשירים נוספים ויצרנים ישחררו עדכון אליה בזמן הקרוב.

טכנית גוגל מייצבת את המכשיר בתחרות ישירה מול הקינדל Fire כמו שציינתי, במיוחד בתחום המחירים – 199 דולר ל-8 ג’יגה ו-249 דולר ל-16 ג’יגה וגוגל הרחיבה את הגוגל Play שלה כך שהצרכן יכול מאתמול לרכוש לא רק סרטים ואפליקציות, אלא גם סדרות ומגוון יותר גדול של מגזינים וספרות. תחרות מול אמזון? בהחלט.

אבל כשמסתכלים על הנקסוס 7 מקרוב, ניתן להבחין במשהו שחסר בו.

sandisk_32gb_microsdכן, אין כניסת מיקרו SD שזה דבר קצת מוזר, בהתחשב בכך שכמעט לכל המתחרים יש את זה (טושיבה מגדילה לעשות ופשוט מאפשרת להכניס לטאבלט ישירות כרטיס SD רגיל)

מה קרה, ב-אסוס המהנדסים מתקשים למצוא מקום לתושבת מיקרו SD? לצ’יפ שיקרא? קשה להאמין. יותר מכך, גוגל כלל לא הולכים למכור מכשירים עם יותר מ-16 ג’יגהבייט זכרון פלאש. לא 32, לא 64 ולכל המתחרים יש גרסאות כאלו.

אז מדוע זה לא קיים לנקסוס 7?

Qרמז לסיבה אפשר לקבל ממכשיר אחר שגוגל הכריזו עליו אתמול, ה-Nexus Q שהוא בעצם מחשב מבוסס ARM עם אנדרואיד ומשמש כמזרים מדיה (במחיר מוגזם של 300 דולר!). במה המזרים מדיה הזה שונה מאחרים? בכך שהוא לא מזרים מדיה מהמחשבים שלך בבית או מהשרת הביתי שלך אלא אך ורק מהענן.

וזה, לדעתי, מה שקורה עם הנקסוס 7.

גוגל מעוניינת שתצרוך את התוכן שלך, בין אם זה סרטים או מוסיקה ישירות מהענן עם כמה שפחות לאחסן את הדברים מקומית. קנה מגוגל Play את התוכן וצרוך אותו ישירות מהענן, כך שברוב המקרים כשאתה בין כה נמצא בסביבת חיבור אינטרנט (Wifi או חיבור אחר) פשוט תפעיל את הנגן ותן לו להוריד ולהפעיל את המדיה ישירות בזרימה. מכיוון שבזרימה אין צורך לשמור את כל התוכן, אז אין צורך בכמות גדולה של זכרון פלאש. את זכרון הפלאש גוגל בעצם משאירה לאפליקציות שרוצות לשמור נתונים, התקנת אפליקציות, מפות וכו’. כך בעצם קורה מה שקורה היום בקינדל Fire: כמות פלאש מועטה והשאר הכל נעשה בחיבור ישיר לשרתים של אמזון. גוגל פשוט רוצה לגרום לך להשתמש הרבה יותר בשירותי PLAY שלה ולהרוויח מכך.

אז מה בעצם יש לנו כאן? טאבלט (ומזרים מדיה) שהם “מקדמי מכירות” ראשיים לשרותי גוגל PLAY, בדיוק כמו שאייפד/אייפון/אייפוד הם “מקדמי מכירות” ל-iTunes ו-App store. גוגל לא תרוויח ממש מהמכירות של הטאבלט, אבל את הרווחים הם יקטפו דרך המכשיר במכירות יותר ויותר גדולות. בשביל מה אתה צריך 30 ג’יגה של מוסיקה על הטאבלט שלך בשעה שאתה יכול להתחבר ל-Google Music ולשמוע כל שיר שתרצה מיידית? לשם מה לך לרכוש סרטים/סדרות מספק אחר בשעה שאתה יכול לקנות מה-PLAY ולנגן אותם מהמחשב או כל מכשיר אנדרואיד או ממזרים המדיה?

גוגל, כך נראה, מעתיקים מ-אפל, אבל לוקחים את זה צעד קדימה, צעד שמוריד את הצורך באחסון מקומי ונותן את התוכן בזרימה.

האם ילך לגוגל? מחיר הטבאלט מאוד מפתה (המזרים הרבה פחות, עד שגוגל לא תוריד את המחיר לאזור ה-100 דולר כמו המתחרים) ואני משער שרבים ירצו לרכוש אותו וכשאנשים ירכשו, הסיכוי למימוש התוכנית של גוגל – רק יגדל.

גולן טלקום – סקירה קצרה

לפני כשבוע וחצי עברתי מאורנג’ (“השוחטים במחיר”) לגולן טלקום, והחלטתי לשתף אתכם הקוראים בסקירה טכנית של הדברים, מה קורה ומה לא.

אז קודם כל נתחיל בנקודה שלא ממש מובהרת באתר גולן-טלקום: אם אתם רוצים לעבור והמכשיר שלכם נעול לסים “זר”, תהיה לכם בעיה רצינית לעבור (כבר קרה לי שנציגה של אורנג’ רצתה לשלוח אותי למרכז שרות על מנת לפתוח את המכשיר. מספר צעקות – והפלא ופלא, יש קוד פתיחה).

איך בודקים אם המכשיר שלכם נעול או לא? הזמינו את ה-SIM, ולאחר שתקבלו אותו פיתחו את המכשיר והכניסו את ה-SIM. במידה והמערכת תציג לכם הודעה שזה Not valid SIM או הודעה אחרת – אז מכשירכם היקר נעול ויש לפנות אל חברת הסלולר הישנה שעבדתם איתה, לקבל את הקוד, להקיש, לקבל מהמכשיר הודעה המאשרת כי הנעילה הוסרה ורק אז להתחיל את האקטיבציה של ה-SIM. אם תעשו זאת הפוך (כמו שעבדכם הנאמן עשה.. הייתי בטוח שהמכשיר שלי פתוח), מחכה לכם שעות של תסכול בלי שום קו.

הערה חשובה שחלק מהאנשים שוכחים אותה: שמרו את קוד פתיחת המכשיר. אם בעתיד תהיו מעוניינים לאפס לגמרי את המכשיר, תצטרכו להזין את הקוד מחדש. בהחזרת המכשיר למצב התחלתי, הנעילה חוזרת.

לאחר שקיבלתי את ה-SIM והפעלתי אותו, ניסיתי לבצע איתו מספר שיחות, לקבל שיחות, לשלוח SMS ולקבל ואז גיליתי את ההפתעה הלא נעימה. אם אתם עובדים עם “תותח מסרים” בחו”ל, מקבלים הודעות תזכורת ויומן מגוגל וכו’ – לא מקבלים את ההודעות בגולן טלקום, כך שאם הינך מנטר שרתים ושרותים שונים, דאג לפתרון חלופי כרגע או תשתמש בתותח מסרים שעובד מישראל.

מבחינת איכות שיחות – זה סלקום, לטוב ולרע (לרע – בצפון הארץ! סלקום מתקמצנים באנטנות? אורנג’ בהשוואה לכך נותנת איכות קליטה טובה בהרבה!). מכמה בדיקות שערכתי בתוך מבנים (ואני מדבר על מבנים עם חללים גדולים), הטלפון שלי (נוקיה E72) מיהר לעבור מדור שלישי לדור שני וגם אז למחצית מהקווים המייצגים קליטה סלולרית.

שרות לקוחות: עד הבוקר לא היה קיים כמעט שרות לקוחות לגולן טלקום. שיחות טלפון היו מנותקות לאחר מספר דקות, אימיילים לא נענו (שלחתי 2 מיילים, לא קיבלתי תשובה) והודעות דרך פייסבוק גם לא נענו (שלחתי 2 הודעות). קצת מפתיע שחברה כמו גולן טלקום לא יכלה להקים מערכת טיקטים מבוססת קוד פתוח כפתרון זמני. יחד עם זאת, הבוקר שהרמתי טלפון ענתה נציגת שרות שאמנם עדיין לא ידעה לענות על הכל אך היא שאלה אחרים וחזרה עם תשובות. סוף סוף שיפור בתחום.

הנקודה היחידה שעדיין לא קיבלתי עליה תשובה היא “כמה זה ללא הגבלה”. מהו אותו מספר שאחריו יש צורך בתשלום נוסף לשיחות והודעות בחבילת ה-99 שקל?

לסיכום: נכון להיום, מה שגולן טלקום הבטיחו – הם מקיימים פחות או יותר. עדיין ישנם “חריקות” כמו קבלת הודעות SMS מחו”ל, עדיין אין להם חבילות יעודיות ל-DATA (לטובת כל הרוכשים טאבלטים ומכשירים אחרים הכוללים SIM לתקשורת סלולרית) ועדיין אין תמחור מעבר לשימוש 3 ג’יגהבייט של נתונים. כולי תקווה שגולן טלקום יתנו על כך תשובות ופתרונות בקרוב.

ולשאלת השאלות: האם לעבור לגולן טלקום? תשובתי על כך היא כן. הם שווים את ה-99 שקלים וגם לחבילות ה-10 שקלים יש מקום (במיוחד להורים שלא מבצעים שיחות רבות).