סוף סוף בשבוע שעבר עברתי רשמית לגור בתל אביב, ולאחר שמכרתי את הפעילות העסקית הישראלית של העסק, אני מחפש עבודה (כסיסטם לינוקס ו-וירטואליזציה, קורות חיים אפשר להוריד כאן).

מכיוון שהמעבר שלי היה יחסית די לא מתוכנן (כשתכננתי זאת לפני מס’ חודשים זה נפל), עברתי מספר חוויות הקשורות לתקשורת נתונים ורציתי לשתף את הקוראים היקרים בנסיון שלי, ואולי מישהו ישתמש בידע הזה כדי למנוע מעצמו תקלות ובעיות.

הדבר הראשון שעשיתי לאחר שחתמתי חוזה לשכירת הדירה, הוא ליצור קשר עם בזק כדי לקחת קו ADSL, וכאן מתחיל הטיפ הראשון: יש קו ADSL רגיל ויש קו ADSL “קל” (הגירסת עירום – הנציגה לא שמעה עליה), וכאן חשוב שתבדקו מה הצרכים שלכם, לדוגמא: אם אתם שולחים פקסים רבים מהבית (כן, יש עדיין לצערי מקומות רבים שמקבלים רק פקסים, חס ושלום אימיילים), עדיף לכם קו רגיל כי מחירי השיחות ב”קו קל” ממש לא זולים.

אני העדפתי את הפתרון תשתית של בזק מאשר הפתרון של HOT הואיל ובעבר התקלות שהיו לי עם HOT לפני זמן רב נענו בצורה גרועה ורבים חוו בדיוק את אותה חוויה. ב”בזק” לפחות עונים יותר מהר ופותרים, אם כי לא פותרים תמיד נכון (תיכף אפרט).

החלטתם על קו ADSL? מצוין. כמה רוחב הפס שאתם רוצים? למי שחושב על 100 מגהביט, אני ממליץ לרדת מהר מהרעיון בגלל כמה סיבות:

• ברוב המקומות בארץ, לא תקבלו 100 מגהביט ולא חשוב כמה אתם קרובים למרכזת. לדוגמא – אני נמצא במרחק אוירי של בערך 400 מטר מהמרכזת ובמהירות 100 מגהביט אני מקבל מהתשתית מהירות של 60 מגהביט גג.
• מחיר ה-100 מגהביט עדיין לא זול ועדיין לא אמין. בזק עדיין משתמשים בזוג אחד של גידים כדי להתחבר (רק בגירסה הבאה יהיו חיבורים של 2 זוגות), כך שאין שום אמינות לחיבור עצמו.

מבחינת מחירי התשתית – בזק עדיין לא זולים. חבילת תשתית 50 מגהביט לדוגמא תעלה לך כ-142 שקל לחודש (לא כולל מע”מ).

אם כבר מדברים על תשתית, אחד החלקים החשובים הוא הראוטר, וכאן צריך לשים לב: בזק נותנים נתבים של Netgear ו-D-Link עם קושחה מיוחדת לבזק. תחליפו לקושחה מהשוק החופשי, הראוטר פשוט יעשה לכם בעיות (אם כי לא ניסיתי להתקין DD-WRT). ספציפית קיבלתי את הראוטר של D-Link בדגם DSL6740U-G2 וזה ראוטר גרוע. איך אני יודע שהוא גרוע? מסתבר שלעיתים קרובות (לפעמים פעם ביומיים, לפעמים פעם בכמה שעות) הראוטר מפיל את החיבור, וכשהוא מנסה להתחבר מחדש, הוא נתקע על סטטוס Connecting ולא חשוב כמה תכבה את הראוטר, תאפס אותו ותדליק – לא יעזור כלום, ויש צורך שב-166 יגדירו מחדש את החיבור שלך (וכדאי לאחר שמגדירים שתבדקו שוב את המהירות, כבר קרה לי שהגדירו אותי מחדש ל-ADSL ולא ל-VDSL כך שבמקום 50 מגה קיבלתי … 5 מגה). אני ממליץ בחום על ה-Netgear גירסת VVG (זה 2 אותיות V).

מבחינת ספקי אינטרנט, ישנה תחרות, ואני מצאתי מחיר דווקא לא רע בכלל באקספון: 35 שקל בין אם אתה מחובר 50 או 100 מגה (כלומר המהירות תלוית תשתית).

עכשיו מגיע קאץ’ שהרבה לא מודעים אליו: זה שיש לך 50 מגהביט בתשתית ובספק, לא אומר שתקבל את זה בביתך, זה יותר תלוי בתשתית שלך בבית. כך לדוגמא, אם אתה משתמש בחיבור WIFI (גם בפרוטוקול N), אתה תקבל מהירות בערך של 20-35 מגהביט, גם אם תהיה 2 ס”מ ליד הראוטר (ניסיתי זאת במספר מחשבים וגם ב-Note-2 שלי). טכנאי בזק שהתקין לי את הקו סיפר לי על כך שבחיבור קוי אצל לקוח הוא קיבל מהירות 50 מגה אבל הלקוח שיש לו Macbook Air קיבל עם ה-WIFI שלו מהירות של 23 מגהביט והלקוח ביטל את החיבור.

מתכנן לחבר את המחשבים בבית דרך החשמל? (PNA או Homeplug), גם כאן צפה להנחתה משמעותית, בכיוון ה-35 מגהביט מקסימום, כך שאם אתה מחפש לקבל מקסימום מהירות בכל הבית, תצטרך לחשוב על חיווט של CAT-5 עם סוויצ’ בבית.

מכיוון שהזמנתי את בזק ולקח להם 3 ימים להגיע, הייתי צריך להיות מחובר בחיבור סלולרי (פה ושם התחברתי ב-WIFI לשכנים להורדות ) וכאן ההמלצה החמה שלי לא לבנות על חבילות הטריפל/חבילת גלישה סלולרית. החבילות הללו מוגבלות מאוד מבחינת כמות ההורדה (פרק בסידרה ב-HD שוקל בד”כ 1 ג’יגה ומעלה, מה שאומר שתוך 2-3 הורדות תגמור את החבילה שלך). החבילות הללו מתאימים לגולשים מאוד קלים שפה ושם בודקים מייל ואולי גולשים לכמה אתרים ביום, לא מעבר לכך. בנוסף, חלק מהחברות גובות תעריף גבוה מאוד מהרגע שנגמרה לך החבילה (חלק אחר מהחברות מורידים אותך למהירות גלישה מגוחכת, עוד רגע נוציא מודם אנלוגי!).

אם אתם משפחה וחברים/קרובים/ידידים באים לבקר תכופות, מומלץ להשתמש בתכונות של הראוטר לבנות רשת לאורחים נפרדת עם הגבלות מהירות. כבר יצא לי לחוות ביקור של ידידה טובה עם הבן שלה ולבן היתה תוכנת טורנט בסלולרי שלו ששתתה את הקו כאילו אין מחר. לא לשכוח כמובן להחליף מיד את סיסמת ה-Admin לראוטר וכמובן לקבוע סיסמא ל-WIFI, עדיף WPA2+TKIP – זהו דבר שנתמך ע”י כל מכשיר סלולרי/WIFI מודרני.

זהו, אני שמח לחזור למרכז, ה-מ-ח-י-י-ה