כל מי שמסתכל לא מעט זמן בטלויזיה על סדרות, מתעדכן פה ושם על סלבריטיז בחו”ל בוודאי שמע על ג’ני מקארתי, הבחורה שהתחילה את הקריירה שלה בפלייבוי ומשם הופיעה בעשרות סדרות, טוק שואוז (יש לה גם תוכנית משלה) ובשנים האחרונות גם פעילה שלא כל כך מחבבת את הרעיון של חיסונים (על כך – בהמשך).

בספר הזה ג’ני מספרת על עצמה מגיל קטן, כילדה להורים אירים קתולים שלמדה בבית ספר די שמרני, ולאחר מכן למדה בחטיבת הביניים בבית ספר דתי קתולי. ג’ני משתפת את הקורא בשאלות שהיא שאלה, על אורך החיים הדתי שלה ואת הסתירות שהיא מוצאת, את העובדה שהיא לא מקבלת תשובות לשאלותיה ועוד.

הספר עצמו כתוב בצורה קולחת, ג’ני מספרת שם על חוויות, המעבר ללוס אנג’לס, העבודה הראשונה, איך עבדו עליה ואיך היא היתה ענייה וכו’. הפרקים מתחילים בגיל צעיר שבו מראה לקורא ג’ני כמה היא רגישה וכמה היא לוקחת כל דבר ללב, במיוחד את האמונה הקתולית ואת ישו, דבר שהיא חונכה אליו עוד מבית. כשמלמדים את ג’ני כשמעט על כל פיפס שגוי היא תגיע לגהינום, היא לוקחת את הדברים מאוד קשה והיא רצה כל שבוע לוידויו בכנסיה כי לפי איך שלימדו אותה, אם מישהו חטא ולא עשה וידוי בכנסיה ומת – הוא יגיע לגהינום.

במהלך הפרקים רואים גם איך ג’ני מתחילה להיכנס גם למקומות רוחניים ומתנסה גם בדברים לא בדיוק חוקיים (סמים, אקסטסי וכו’) והיא לא מתביישת לתאר את החוויה כפי שהיא חוותה אותה. לקראת סוף הספר מגיע פרק שבהתחלה נראה שגרתי בו היא מזמינה את אמא שלה להיות בקהל בזמן שהם מקליטים תוכנית, ושם במהלך ראיון מגיעה לג’ני מקרתי הפתעה ששוברת לה את כל האמונה בנצרות. היא לא שוברת לה את האמונה בקיום אלוהים או באלוהים עצמו, אלא בנצרות.

הפרקים האחרונים מוקדשים לאוון, הבן שלה שנולד ואובחן כאוטיסט. ג’ני מספרת איך היא קיבלה את הבשורה מהרופא, איך חרב עליה עולמה ומה היא עשתה בנידון. ראוי לציין שאת ה”מלחמה” שלה בחברו התרופות וברופאים היא לא מביאה לספר הזה, וזה אחת הנקודות החסרות בספר זה.

מדוע חסרות? כי רק לאחר שקראתי מספר מאמרים בכל מיני אתרים, מצטיירת תמונה שונה ממה שבעצם רבים מתארים את ג’ני מקארתי (כ”אנטי חיסונים”), בשעה שמה שהיא טוענת זה שהיא לא אנטי חיסונים, אלא שיש צורך בשינוי כמות הזריקות המיידית (שם זה 6 זריקות במכה אחת והיא בעצם מבקשת שיעשו 1 בכל פעם) ויותר מחקר מבחינת החיסונים כדי לא להגיע למצב שבו החיסונים גורמים לאוטיזם (דבר שבין כה למרות שההורים בטוחים שהאוטיזם זה בגלל החיסון, אין שום הוכחה מדעית לכך).

האם אני ממליץ לקרוא את הספר? בתור ספר פנאי להרוג כמה שעות – בהחלט. הרבה צחוקים והומור יש שם והשאלות שהיא מעלה לגבי הנצרות והתשובות שהנזירות נותנות לה מראות כמה דברים על הנצרות והקתוליזם בכלל. יש פרק או 2 שישעממו אנשים מסויימים ויעניינו רוחניקים מסויימים (היא מדברת על אקהרט טולה וספרו “עולם חדש”).