בזק וחברת חשמל, כל חברה לחוד, מתכננת הקמה של מערכת סיבים בישראל. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מכאן דברים נראים לי קצת מוזרים..

נתחיל בבזק. לפני מספר שנים (ועד היום) יצאה בזק בקמפיין ענק של ה-NGN הלו הוא האינטרנט הסופר-אולטרה-מגה מהיר הביתה. את הסרטים (שרובם לא חוקיים) שתוריד תקבל במהירות כזו, שבקושי תספיק ללכת להכין שתיה/פופ-קורן וכבר הסרט יהיה על הדיסק הקשיח המקומי שלך.

כמו שכולנו יודעים, מחלקות שיווק של חברות גדולות חיות על איזה ענן. המציאות, מה לעשות, לא מאפשרת לבזק למכור חבילות של 100 ו-200 מגהביט בגלל .. התשתית של בזק. מי שבאמת מאמין שאפשר להעביר על זוג חוטי נחושת מהירות 100-200 מגהביט כאשר בין 2 הנקודות יש מרחק של 1-2 קילומטר (מהמרכזת הביתה), אז הוא קצת .. טועה.

אבהיר מראש – יש לי המון, המון ריספקט למהנדסים של בזק, ואני די בטוח שמנהלי מחלקות העלו את הטיעון לעיל בפני מנהליהם ואותם מנהלים העלו את זה כלפי מעלה, אבל מישהו בצוות שחותך דברים, החליט ללכת על ה-NGN גם כשרוב הלקוחות פשוט לא יוכלו לקבל 100 מגה ובזק תצטרך למכור חבילות של 20-50 מגה במקרה הטוב.

עכשיו שרואים בהנהלת בזק ש-NGN לא ממש יכול למכור חבילות גדולות, מתחילים להקשיב (כפי הנראה, לי אין מקורות בבזק) לאותם מהנדסים (בזק כמובן לא יודו על כך בפומבי) ובבזק מנסים עכשיו 2 פתרונות:

1. שיטת ה-Bonding: אם תפתח את שקע התקשורת שלך בבית, תראה שמחוברים אצלך זוג חוטי נחות. בשיטת ה-Bonding מכפילים את הכמות כך שתוכל לקבל מהירות עד 200 מגהביט. אינני יודע אם באמת הלקוחות יקבלו 200 מגהביט, אבל עם 2 זוגות חוטים התקשורת אכן תהיה יותר טובה.
2. שיטת ה-FTTH – בזק ביצעה ניסוי בפתח תקווה, ובאותו ניסוי חיברו את הלקוחות הנסייניים לסיב אופטי בבתים צמודי קרקע או לארונות תקשורת קרובים לבית. בזק הגדירה את הניסוי כ”הצלחה”.

עבדכם הנאמן ספקן לגבי חיבור ג’יגהביט, אבל אין ספק שאם בזק תסלול סיבים עד לארונות שנמצאים בין מספר בניינים בשכונות ובערים השונות, התקשורת תהיה הרבה יותר טובה, כי זוג החוטים שלך יצטרך להעביר נתונים במרחק קצר בהרבה מהמרחק שהוא צריך להתחבר כיום. הניסוי בפתח תקווה הסתיים לפני מספר חודשים, אולם הטמעה של פתרון כזה תצטרך השקעה מאסיבית מצד בזק בסלילת סיבים לארונות שכונתיים, רכישת אלפי נתבים, מתגים, כרטיסים וכו’ להטמיע בכל ארון. בקיצור – זה פתרון שיקח לבזק לפחות שנתיים פלוס להטמיע.

בכל הקשור לסיבים ובזק, אני מבין את ההגיון. אמנם עושים את הדברים באיחור (אופנתי?) ובצורה עקומה (למה לא עשו את זה מההתחלה?) – אבל יש הגיון בדברים.

בכל הקשור לפרויקט הסיבים של חברת החשמל – אני פשוט לא מוצא הגיון.

בעקרון, המיזם של חברת החשמל הוא להביא אליך לבניין (או לבית צמוד הקרקע שלך) סיב אופטי כדי שתקבל אינטרנט סופר-אולטרה מהיר, אבל הבעיה היא שהוא לא כלכלי מכמה סיבות:

1. הפריסה עצמה תהיה בקצב של צב גוסס. כמה איטי? תוך 7 שנים כ-2/3 מישראל יהיו מכוסים. ב-7 שנים טכנולוגיות משתנות מקצה לקצה.
2. המחיר ללקוחות יהיה גבוה: כיום אתה משלם כמה עשרות שקלים לבזק או לכבלים עבור הולכה + תשלום לספק האינטרנט. במקרה של סיב אופטי, המחיר יקפוץ למאות שקלים בחודש וזה – רק על ההולכה. צפה לקפיצה משמעותית גם אצל ספק האינטרנט. כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם בין 600-900 שקל (הערכה גסה שלי) לחודש? בזמן שאנשים קופצים על החבילות 99 שקל של גולן טלקום – אני בספק אם הם יהיו מוכנים לשלם מחירים כאלו.
3. אנליסטים, חברות השקעה וחברות שהתעניינו הצהירו לא פעם ולא פעמיים שכל העסק לא כדאי מבחינה כלכלית. היחיד שכרגע שדוחף את זה – זה שר התקשורת שלנו(שכנראה מפספס שזה לא מה שישפר את האינטרנט בישראל. קצב UPLOAD וריסון ספקי האינטרנט עם ההאטה המכוונת שהם מכניסים – זה מה שישפר!).
4. חברת החשמל הצהירה לא פעם כי הם מעוניינים לכוון את כל עניין הסיבים בראש ובראשונה לעסקים. למי שלא יודע – עיסקי התקשורת הקווית וסיבים אופטיים הם ביצי הזהב של בזק, הוט וגם של חברות הסלולר. הם דופקים מחירים מופקעים בטירוף עם רווחים אדירים על ההשקעה שהם ביצעו בעבר, וכשזה מגיע ללקוחות עסקיים וחיבורים של סיבים או תקשורת ממסרים אחרת, אותן חברות תקשורת ילחמו בשיניים ובמחירים אגרסיביים מול כל מה שחברת החשמל תציע. בזק יכולה לוותר בקלות על חץ בן חמו שמשלם לה 200-300 שקל בחודש, אבל כשזה מגיע לללקוח שמשלם כמה עשרות אלפי שקלים בחודש על סיב או חיבור מטרו או חיבור אחר יוקרתי – בזק תגייס את מירב אנשי השיווק, מחירים יחתכו, הצעות “שאי אפשר לסרב” ינתנו – הכל כדי שהלקוח ישאר, עדיף עם חידוש חוזה לשנתיים שלוש.

אז מה בעצם יתן מיזם סיבים של חברת חשמל? לא הרבה. עד שחברת החשמל תגיע ל-2/3 בזק והוט יוכלו להציע ג’יגהביט ללקוח במחירים מפתים וזאת תוך שנתיים שלוש מהתקופה הנוכחית! מי יהיה מספיק אידיוט לזרוק את הכסף שלו במיזם הזה של חברת חשמל?

נעבור לסלולר: בעקבות שוד הדיבידנדים הגדול (אורנג’), תחרות מצד ה-MVNO, תכנון לקוי (ותמוה) של התרחבות, חברות הסלולר לא מביעות עניין בכל הקשור לטכנולוגיה סלולרית מתקדמת כמו LTE. משרד התקשורת לא הוציא מכרזים (לאבי וייס יש כמה מילים לאמר על כך).

טכנית, המשרד יכול להוציא וכל חברות הסלולר יוציאו הצעות ותוך ימים ספורים מפרסום הזוכים (זוכים.. כולם יזכו!) ינחתו צ’קים בנקאיים של חברות הסלולר בקופת משרד התקשורת.

מה יעשו עם התדרים? לפי תשובות של מנהלים בכירים בחברות הסלולר הגדולות התשובה תהיה … כלום. יש לנו תדרים? יופי. שיהיה.

וזה חבל. כיום טכנולוגיית ה-LTE התפתחה לרמה כזו ש-LTE Advanced מגיעה למהירות תיאורתית של 3.3 ג’יגהביט לשניה! במהירות כזו ובפריסת תשתית מתאימה (ולא בצורה גרועה כמו שיש כיום בכל הקשור ל-DATA!), אפשר יהיה להציע ללקוחות האינטרנט הקווי חבילות מפתות, אבל היי – מדובר בחברות התקשורת הסלולריות הישראליות, שמחפשות למכור כאילו אנחנו בשנת 2000, עם חבילות של 1 ג’יגה וכל מגה יותר במחיר מופקע, אז הצרכן הישראלי הממוצע אפילו לא חושב לנטוש את החיבור הקווי שלו. חיבור מתקדם כזה, בתוספת תקשורת טובה ובמחיר נוח יכול להביא לא מעט לקוחות, אבל ההגיון הזה לא נכנס לראשיהם של המנהלים (לא רק בארץ, גם בארה”ב).

לסיכום – בשביל לשפר את התקשורת בארץ צריך לא רק שבזק תשפר את החיבוריות שלה לבתי הלקוחות, אלא גם להעלות את ה-Upload וגם לטפל בספקי האינטרנט המקומיים. סיבים לבית לא יסייעו בכלום אם המצב ימשך כמו שהוא כרגע. חברות הסלולר מפספסות הזדמנות להרוויח מה-DATA אם הם יציעו חבילות שוות באמת, אבל גם אצלהן ההגיון קיבל שחרור.