על אנדרואיד ופיראטיות

בזמן האחרון שמעתי יותר ויותר תלונות מצד כל מיני חברות שנדהמו מכמות הפיראטיות שיש בשוק האנדרואיד והם החליטו שלא מתאים להם לפתח ולמכור דברים לאנדרואיד.

לי אישית לא כל כך אכפת מאותן חברות, הואיל ואני לא משתמש במשחקים. אני אוהב את אנדרואיד בגלל מה שהוא: פתוח.

תרשו לי להציג בפניכם תמונה:

nook-android4

תכירו את ה-Nook שלי שנראה כך נכון לכתיבת שורות אלו. את ה-Nook רכשתי עם אנדרואיד 2.1 שהיה מאוד מוגבל ומקוצץ כשהגיע מחברת B&N ואחרי כל מיני פיתוחים של פרוייקטים שונים בקוד פתוח, הגיעו למצב שאפשר להריץ על Nook את אנדרואיד 4.0 (זו גירסת Nightly שעדיין לא הכי יציבה בעולם, אבל עובדת לא רע).

וזה הדבר הגדול באנדרואיד – הפתיחות שלו. האפשרות לקחת את גירסת הקוד הפתוח, לשנות ולשפר אותה ולהריץ אותה על מכשיר שבחיים לא יקבל גירסה 4 של אנדרואיד.

אנדרואיד הוא קוד פתוח, אבל האם זה שהוא קוד פתוח היא היא הסיבה לפיראטיות? אינני חושב כך.

הבה ניקח דוגמא מ-2 חברות שונות שמוכרות מוצרים על טאבלטים, טלפונים חכמים ומכשירים אחרים מבוססים אנדרואיד. אמזון ו-Netflix.

לאמזון יש את התוכנה שלהם שנקראת Kindle (גם למכשירי הקריאה שלהם קוראים Kindle אבל עם תוספות שם אחרות לשם בידול). תוכנת ה-Kindle מאפשרת לך להתחבר לאמזון, לרכוש ספרים ולקרוא אותם ישירות על המכשיר שלך שמבוסס אנדרואיד (בנוסף לשאר מכשירים ו-PC).

החברה השניה היא Netflix. התוכנה של Netflix מאפשרת למנויים להפעיל את התוכנה, לבחור סרט ולצפות בו בצורה קלה ופשוטה. כל עוד יש לך חיבור אינטרנט, אין שום בעיה שתצפה.

כמה פיראטיות ממוצרי אותם חברות תמצאו ברשת? בקושי. אמזון לא ממש מוצאת את עצמה צריכה להילחם בפיראטיות כי היא כמעט ולא קיימת, וכנ”ל Netflix. זה לא שאין פיראטיות לסרטים וסדרות, אנשים פשוט מעדיפים או לצפות ישירות (אם אתה תושב ארה”ב או מחובר ב-VPN כמובן!) או להוריד דרך טורנטים.

ב-2 המקרים, המוצרים הנ”ל רצים לעילא על אנדרואיד עם גרסאות מערכת הפעלה ישנות כמו Gingerbread (גירסה 2.3).ב-2 המקרים החברות הנ”ל פיתחו DRM (והסתמכו חלקית על DRM שקיים בגירסה 2.3), ביחד עם תמחור אגרסיבי, אותן חברות הצליחו ומצליחות למכור את מוצריהן עד היום.

שיעור היסטוריה קטן: עבדכם הנאמן עבד על כל מחשב 8 ביט שיצא לשוק. החל מאטארי 400/800/XL/XE, קומודור ויק 20, C64 ו-128 (כן, גם על 4+ שאף אחד לא הבין מדוע קומודור הוציאה אותו), אפל 2, Color Genie, וגם TI 99/4A, ו-Oric, גם ב-BBC וכמובן ZX Spectrum ושאר מחשבים תיכננתי (בין אם ב-Basic או באסמבלר, מה שהיה ניתן להשיג ספרות). המכנה המשותף לכולם? לאף אחד מהם לא היתה חומרת DRM כלשהי, ובכל זאת חברות משחקים פיתחו להם כל מיני הגנות לתוכנות, בין אם בשינוי הגדרות קריאה מטייפ/דיסק, מספרים סידוריים שהיית צריך להכניס ו-1001 שיטות הגנה אחרות. גם במחשבי 16 ביט המצב היה דומה וגם כאן חברות תוכנה ומשחקים מצאו לעצמן דרכים לפתח הגנות, בין אם בכתיבה מיוחדת על דיסקטים מקוריים (סקטורים “חלשים”, טראקים ארוכים, חורי לייזר בדיסקטים ועוד טריקים שלא היה ניתן בתוכנת העתקה להעתיק את הדיסקט ללא חומרה יעודית שעלתה אלפי דולרים) ובין שילוב של כל מיני פלאגים ועוד.

כל שיטות ההגנה פוצחו ונפרצו תוך זמן קצר, אולם היו מספיק אנשים שהצליחו להחזיק את שוק המשחקים חי באותן פלטפורמות עד שנכנסו מחשבים אחרים לשוק.

מי שהכניס לשוק בענק את ההגנות היו יצרניות הקונסולות, החל מנינטנדו, סגה וסוני ועד מיקרוסופט עם ה-XBOX. שם החומרה תוכננה מראש למניעת פיראטיות (לא שזה עזר להם הרבה, אבל שוב, היו מספיק שקנו והחזיקו את כל המעגל חי עד שיצאו קונסולות חדשות וחוזר חלילה).

נחזור לאנדרואיד: כן, ישנו שוק פיראטיות מאוד שוקק חיים, ומשתמשי אנדרואיד רבים מחפשים דווקא את התוכנות החינמיות, ויש הרבה יותר תוכנות חינמיות לאנדרואיד מאשר שיש לכל מכשיר של אפל, ולכן אנשים חושבים פעמיים אם לשלם כסף על תוכנות או לא.

האם בגלל שגוגל שלא עבדה על פתרון טוב לפיראטיות (בניגוד לאפל), כדאי לזרוק מיליוני משתמשים החוצה? התשובה לדעתי היא לא. מה שמפתחים צריכים לעשות זה מה שעשו בשנות ה-80 וה-90, רק בצורה אחרת. אם מתכנת כותב משחק XYZ, מה שהוא צריך לעשות זה למכור בחנות האפליקציות של גוגל – מעין Loader למשחק. אפליקציה קטנה שתרוץ על המכשיר ואז בעצם תיישם DRM. למפתח המשחק יש את כל הפרטים של הקונה, ה-Loader יכול לתקשר עם השרת ולמסור לו את פרטי הרוכש לשם השוואה האם הלקוח אכן רכש. רכש? התוכנה מוריד חלק קריטי של הקוד בצורה מקודדת עם פרטים יחודיים של הלקוח, ורק עם החלק הקריטי הזה התוכנה תתקין את עצמה, תוריד את שאר החלקים ואז תאפשר למשחק לרוץ. למשתמש הדברים שקופים, למפצח החיים לא כל כך יהיו קלים, וכל ה-“DRM” הזה זה רעיון פשוט (שאפשר לפתח בהרבה) כדי להתמודד חלקית עם הפיראטיות. שיווק אגרסיבי, מחירים זולים – וניתן יהיה למכור כמות לא רעה גם למשתמשי אנדרואיד שהכמות שלהם כיום – היא יותר ממשתמשי אפל.

פיראטיות היתה, פיראטיות תישאר איתנו לתמיד. תמיד יהיו אלו
שלא ירצו לשלם, אבל עם הגנה טובה, מחיר זול ושיווק טוב – ניתן יהיה למכור ולהתפרנס בצורה לא רעה. אם אתם רוצים דוגמא רעה לאיך מעודדים פיראטיות, תסתכלו בחנות של נוקיה (שמשנה את שמה כל שני וחמישי), איך תוכנת שעור מעורר פשוטה עולה 5 דולר, ותוכנה שמאפשרת להפוך את הנוקיה לראוטר WIFI קטן עלתה 40 דולר! (כיום היא ירדה ל-9 יורו אחרי שהיא היתה זמן רב 15 יורו למכשירי מגע של נוקיה). במחיר שכזה, פלא שאנשים רצים לחפש עותק פיראטי?

Print Friendly, PDF & Email

3 תגובות בנושא “על אנדרואיד ופיראטיות

  1. עוד לא נכתבה ההגנה שאי אפשר לפרוץ.
    או שהתוכנה זולה ואנשים לא טורחים או שהיא נדירה והאקרים לא טורחים לפרוץ.

  2. זו טעות מרה לחשוב שיכול להיות דבר כזה "DRM טוב".

    הבעיה העיקרית בכל הרעיון של DRM, עוד לפני שמגיעים למימוש שלו, היא שהלקוח שלך הוא גם האויב שמנסה לגנוב ממך.

    מצד אחד אתה מנסה למכור את היכולת להשתמש בתוכנה שלך לאדם מסוים, מצד שני, בו בזמן אתה מנסה למנוע מאותו אדם בדיוק להשתמש בה.

    וזה כמובן בלטי אפשרי.

    הסיבה שבגללה הגנות נפרצות בסופו של דבר היא שהקוד שמנסים להגן עליו חייב לרוץ. המפתח שם, חייבים לתת אותו, השאלה רק כמה קשה להגיע עליו כדי להשתמש בו בכל מקום ובכל זמן במקום רק היכן ומתי שהיצרן בחר לאפשר לך.

    אבל בוא נסתכל רגע ברעיון שאתה מציע:
    מצד אחד, יש כאן מלא מקומות לכשל שיכולים להשאיר לקוחות ישרים ששילמו כסף על התוכנה מאוד לא מרוצים: באג בהצפנה, תקלה בהורדה, נפילה של שרת פרטי של חברת פיתוח קטנה.

    ובום – יש לך מלא לקוחות לא מרוצים על היידיים, שרכשו תוכנה ולא יכולים להשתמש בה. אתה חושב שהם יקנו ממך עוד משהו? יקשיבו לתירוצים "זה לא עובד כי"?
    או שיתנו לך ציון נמוך בחנות היישומים בתוספת הערות של "תוכנה זבל", "לא עובד".

    מצד שני, יש את שודדי הים (הכינוי הזה לא מתאים ואף לא עושה את העבודה שלו, אבל אני אזרום איתו):
    אז ירדה תוכנה מוצפנת, והוריד את שאר הרכיבים שהיא צריכה כדי לעבוד.
    מה עכשיו? עכשיו היא חייבת לפתוח את ההצפנה, כי אחרת Dalvik לא תריץ אותה (ובטח שבטח לא המעבד האמתי).
    ובום – מי שרוצה "לגנוב" את הקוד, יכול לקחת אותו כעת.

    זה אולי לא יהיה פשוט וקל, אבל אפשרי, ופעם אחת מספיקה – אחרי זה אפשר להפיץ את הגרסה המלאה והלא מוצפנת.

    אגב, אני תוהה מניין הסטטיסטיקה ש-"שודדים" יותר ב-Android מאשר ב-iOS?
    ההגנה ב-iOS אחידה לחלוטין, למפתחים אין צעד ימינה או שמאלה וזה אומר שאם יישום אחד נפרץ – כולם נפרצו.

    בנוסף, לדעתי האישית, חברה בתחום Mobile, שמוותרת על פלטפורמת Android ששולטת על 60% משוק הטלפונים החכמים ומאפשרת להביא את המוצר לידי מאות מליוני לקוחות בלחיצת כפתור, יש לה הנהלה עיוורת (לא בדיוק מה שהתכוונתי לכתוב, אבל אני מנסה להיות מנומס).

    בשוק כזה ענק, גם ללא כל מנגנון DRM ימצאו מספיק אנשים שישלמו על התוכנה שלך. בתנאי כמובן שהיא באמת שווה משהו.
    אבל אם היא לא – אף אחד גם לא יטרח להוריד גרסה פרוצה שלה…

    לסיכום – יש רק דרך אחת להתמודד עם שודדי ים: לאמץ מודל כלכלי שמתאים לעידן האינטרנט, ולזנוח מודלים שנבנו לתקופה שבה תוכנות נמכרו בקופסת קרטון על מדפי חנויות פיזיות.

    הוכחות? תסתכלו על ה-"צרורות הענווים". Humble Indie Bundles.
    זה לא נגמר באחד. זה ממשיך, וממשיך, ועכשיו גם הוסיפו מוזיקה. כנראה שכולם מרוויחים מזה…

    ואם כבר מדברים על מוזיקה – כש-Apple עשתה את מהפכת מכירת המוזיקה המכוונת שלה, היא עשתה זאת עם פורמט MP3 נטול DRM לחלוטין.

    יש עוד מה להוסיף?

    • אני לא כזה חסיד של DRM, אבל הוא נותן לכותב האפליקציה איזה שהוא שקט זמני. כמובן שיכולים לפצח את האפליקציה ולהפיץ אותה בכל חור, אבל זה נותן לו תקופה כלשהי שעדיין היא לא מפוצחת -למכור אותה. ה-DRM לא מונע ממך לגבות את המכשיר שלך עם ROM Manager

      טכנית ב-Google Play אתה יכול להתקין את האפליקציות שלך שרכשת גם בטלפון שלך וגם בטאבלט שלך, גוגל לא מגבילה אותך ומאפשרת לך להתקין את האפליקציות שרכשת גם אחרי שפירמטת את המכשיר שלך. DRM יכול להיות חרא של דבר, תלוי איזה DRM מדובר.

      לגבי Apple, כדאי לדייק: הם התחילו עם מהפכת המוסיקה עם RIP והמרה ל-MP3 כי עדיין לא היה להם את כל התשתית של AAC, ו-DRM. הם היו עסוקים בלסגור חוזים עם חברות התקליטים ומכרו נגנים שידעו לנגן מה שקיים בשוק. אגב, כיום אין DRM ב-iTunes במוסיקה, אבל בכל קובץ שאתה מוריד, מוטבע שם המשתמש שלך ופרטים נוספים שלך.

סגור לתגובות.