גוגל הכריזה אתמול רשמית על הטאבלט שלה, ה-Nexus 7 (אחרי שכל העולם ואחותו קראו על ההדלפה יום קודם לכן).

ממבט ראשון, זה נראה כמו עוד טאבלט וגוגל מנסים להיכנס לשוק ולהתחרות הן מול אפל והן מול אמזון עם ה-Kindle Fire שלהם (השמועות טוענות כי אמזון בחודש הבא תוציא גירסה חדשה ל-Fire). בטאבלט עצמו מבחינת חומרה אין ממש משהו חדש. טגרה 3 קיים היום בטאבלטים רבים ובטלפונים. מסך זה קיים בטאבלטים נוספים וגירסת האנדרואיד 4.1 תצא בקרוב למכשירים נוספים ויצרנים ישחררו עדכון אליה בזמן הקרוב.

טכנית גוגל מייצבת את המכשיר בתחרות ישירה מול הקינדל Fire כמו שציינתי, במיוחד בתחום המחירים – 199 דולר ל-8 ג’יגה ו-249 דולר ל-16 ג’יגה וגוגל הרחיבה את הגוגל Play שלה כך שהצרכן יכול מאתמול לרכוש לא רק סרטים ואפליקציות, אלא גם סדרות ומגוון יותר גדול של מגזינים וספרות. תחרות מול אמזון? בהחלט.

אבל כשמסתכלים על הנקסוס 7 מקרוב, ניתן להבחין במשהו שחסר בו.

כן, אין כניסת מיקרו SD שזה דבר קצת מוזר, בהתחשב בכך שכמעט לכל המתחרים יש את זה (טושיבה מגדילה לעשות ופשוט מאפשרת להכניס לטאבלט ישירות כרטיס SD רגיל)

מה קרה, ב-אסוס המהנדסים מתקשים למצוא מקום לתושבת מיקרו SD? לצ’יפ שיקרא? קשה להאמין. יותר מכך, גוגל כלל לא הולכים למכור מכשירים עם יותר מ-16 ג’יגהבייט זכרון פלאש. לא 32, לא 64 ולכל המתחרים יש גרסאות כאלו.

אז מדוע זה לא קיים לנקסוס 7?

רמז לסיבה אפשר לקבל ממכשיר אחר שגוגל הכריזו עליו אתמול, ה-Nexus Q שהוא בעצם מחשב מבוסס ARM עם אנדרואיד ומשמש כמזרים מדיה (במחיר מוגזם של 300 דולר!). במה המזרים מדיה הזה שונה מאחרים? בכך שהוא לא מזרים מדיה מהמחשבים שלך בבית או מהשרת הביתי שלך אלא אך ורק מהענן.

וזה, לדעתי, מה שקורה עם הנקסוס 7.

גוגל מעוניינת שתצרוך את התוכן שלך, בין אם זה סרטים או מוסיקה ישירות מהענן עם כמה שפחות לאחסן את הדברים מקומית. קנה מגוגל Play את התוכן וצרוך אותו ישירות מהענן, כך שברוב המקרים כשאתה בין כה נמצא בסביבת חיבור אינטרנט (Wifi או חיבור אחר) פשוט תפעיל את הנגן ותן לו להוריד ולהפעיל את המדיה ישירות בזרימה. מכיוון שבזרימה אין צורך לשמור את כל התוכן, אז אין צורך בכמות גדולה של זכרון פלאש. את זכרון הפלאש גוגל בעצם משאירה לאפליקציות שרוצות לשמור נתונים, התקנת אפליקציות, מפות וכו’. כך בעצם קורה מה שקורה היום בקינדל Fire: כמות פלאש מועטה והשאר הכל נעשה בחיבור ישיר לשרתים של אמזון. גוגל פשוט רוצה לגרום לך להשתמש הרבה יותר בשירותי PLAY שלה ולהרוויח מכך.

אז מה בעצם יש לנו כאן? טאבלט (ומזרים מדיה) שהם “מקדמי מכירות” ראשיים לשרותי גוגל PLAY, בדיוק כמו שאייפד/אייפון/אייפוד הם “מקדמי מכירות” ל-iTunes ו-App store. גוגל לא תרוויח ממש מהמכירות של הטאבלט, אבל את הרווחים הם יקטפו דרך המכשיר במכירות יותר ויותר גדולות. בשביל מה אתה צריך 30 ג’יגה של מוסיקה על הטאבלט שלך בשעה שאתה יכול להתחבר ל-Google Music ולשמוע כל שיר שתרצה מיידית? לשם מה לך לרכוש סרטים/סדרות מספק אחר בשעה שאתה יכול לקנות מה-PLAY ולנגן אותם מהמחשב או כל מכשיר אנדרואיד או ממזרים המדיה?

גוגל, כך נראה, מעתיקים מ-אפל, אבל לוקחים את זה צעד קדימה, צעד שמוריד את הצורך באחסון מקומי ונותן את התוכן בזרימה.

האם ילך לגוגל? מחיר הטבאלט מאוד מפתה (המזרים הרבה פחות, עד שגוגל לא תוריד את המחיר לאזור ה-100 דולר כמו המתחרים) ואני משער שרבים ירצו לרכוש אותו וכשאנשים ירכשו, הסיכוי למימוש התוכנית של גוגל – רק יגדל.