6.6 מיליון אנשים נאחזים באוויר

אם מישהו מחפש דרך להרוויח כסף בצורה לא רעה וחוקית, אז יש דרך כזו: כתוב ספר על מישהו שעבר מוות קליני וחזר, רק כדי לספר שהוא ראה את אלוהים/ישו/משה/מוחמד, או שתכתוב סיפורי “עדויות” (לא צריך ממש הוכחות) על יכולותיו המופלאות של “צדיק” שהתפגר. ב-2 המקרים האלו, תרוויח לא רע ותחזיר די מהר את ההשקעה.

הספר החדש שמכה גלים באמריקה נקרא “Heaven is for Real” (יש כתבה על הספר ב”כלכליסט”)). עד כה 6.6 מיליון ספרים נמכרו וכמובן שהוא גם מופיע ברשתות הטורנט (כאן לדוגמא בגירסאות PDF,EPUB וגם בגירסת אודיו, שלא תתאמץ יותר מדי..).

הסיפור די פשוט: אבא שהוא כומר (וגם עובד בהתקנת שערים ועוד עבודות) שלוקח את בנו לבית חולים (לייתר דיוק לוקח אותו לבית חולים אחר, אחרי שבבית החולים הראשון לא מצאו מה יש לילד.., ורק אחרי 3 ימים נופל להורים האסימון על כך!), הילד שחולה ונלקח לניתוח מיידי, ובמהלך הניתוח הילד “חווה מוות קליני” (למרות שזה כלל לא מתועד ברישומים הרפואיים), ומה קורה במוות קליני? הילד רואה “מלמעלה” את הוריו, ואז הוא מגיע אקספרס לגן עדן, שם הוא פוגש את אחותו (שלא נולדה, היתה הפלה), את ה-סבא-רבא שלו (שמת לפני 34 שנה, כלומר 30 שנה לפני שהילד בכלל נולד), ואז הוא פוגש את ישו, והילד פוגש את אלוהים, ונותנים לילד כסא כדי לדבר עם אלוהים, ומלאכים שרים לילד ואז הילד יורד בחזרה לעולמנו.

הילד מספר את הסיפור להוריו לאחר מספר חודשים אחרי הניתוח. הורה שפוי היה פוטר את העניין ב”סיפור נחמד” (בכל זאת, הילד בן 4, הוא לא עבר שום מוות קליני ולילדים יש דמיון מאוד עשיר), אבל כאן מדובר באב כומר שגר ב-חור בארה”ב עם 2000 תושבים ו-10 כנסיות, אז מה האב עושה? מוציא ספר על מה שהבן שלו חלם בזמן הניתוח, וכרגיל בשביל ספר כזה, מוסיפים כל מיני דברים: פתאום הבן יודע היכן האב הלך (למקום סודי ש”אף אחד לא ידע”), פתאום הילד יודע איך הסבא-רבא נראה (הילד, בן 4, מתי שהסקרנות בשיא ואולי ראה תמונות בעבר? מ’פתאום!), הילד פתאום יודע על ההפלה שהיתה לאם (שהילד ישמע את זה בזמן שהוא שוכב בבית החולים וההורים בטוחים שהוא ישן והאמא זורקת את זה? לא יכול להיות!), בקיצור – מוסיפים רבע טון של “ידע” שהילד “לא אמור לדעת”, מוסיפים גם כל מיני “אישורים” בפתיח הספר של כל מיני קבוצות “מדענים” (שממומנים ע”י כנסיות וגופים דתיים שונים) – ויש לנו כאן מתכון מנצח ל-Best Seller!

וכך זה גם נהיה. האב והמשפחה מרוויחים יופי טופי מהפאקים בהחלטות הקודמות הגרועות שלהם. נהדר!

אמריקה קונה את הסיפור בשקיקה. אותה אמריקה (ליתר דיוק – האף הימני) שזועמת שיש לה נשיא שחור, אותה אמריקה שהעלתה לשלטון את “מפלגת מסיבת התה” (לא נראה לי שבארץ שם כזה היה הולך), אלו שמאמינים לחלוטין באלוהים/ישו, אלו שקונים את הספר בהתלהבות ושוכחים שמדובר בילד בן 4 שעבר מה שעבר. העיקר האמונה העיוורת ולעזאזל השאר.

גם בארץ לא חסרים מקרים כאלו ולפני יותר מעשור יצא לי לבקר אצל 2 שכתבו ספרים על החוויה ועל הפגישה שלהם עם אלוהים. אני ביקשתי להיפגש ולשאול שאלות, הם חשבו שאני “מאמין מושבע” שזקוק ל”חיזוק”, וב-2 המקרים אחרי שהתחלתי עם השאלות שנכנסות קצת לעומק הדברים לגבי מה שהם “חוו”, הראיונות נגמרו תוך דקות ספורות וגמגומים במקום תשובות, שזה קצת מוזר – לכתוב ספרים עם מאות עמודים על החוויה ולתאר בצורה מפורטת, אבל כששואלים אותם שאלות לגבי מה שהם ראו טיפה יותר בפרוטרוט, המראיין (אני) נהפך ל”שטן” והראיון ונגמר ותלך מכאן.

חווית סף המוות (NDE) מתועדת ומוסברת בכל מיני מקומות, ולמרות הילת המיסתורין והסקרנות לדעת כביכול “מה קורה שם”, אם קוראים את הטקסט של החוויה של כל מיני אנשים מדתות שונות, אפשר להגיע למסקנה אחת פשוטה: מדובר בסופו של דבר במעין “חלום סגור” של כל אחד מהם. היהודי לא רואה באותה חוויה את ישו או סממנים נוצריים, המוסלמי לא רואה שום ישו ושום דבר יהודי והנוצרי לא רואה סממנים מוסלמים או יהודים, כך שמאותם חוויות ניתן להסיק שהבחור חלם משהו חזק, אבל זה בסופו של דבר מה שקרה – הוא חלם וחלומות יכולים להגיע בעוצמות שונות.

ישנם כמובן את אלו שחלמו את הדברים וכבר לאחר שהתעוררו שינו את חייהם מהקצה לקצה (בין אם חזרה בתשובה או חזרה בשאלה, מי שחושב שלעבור נס רפואי יגרום לאדם תמיד להודות לאלוהים, מוזמן לחשוב על כך שנית), ויש כמובן תעשיה שלמה של “ספרי חיזוק” שלוקחים סיפורים כאלו, עוטפים אותם ב-הילה מיסטית, מוסיפים כל מיני דברים (למה, מישהו באמת יבדוק את זה?) ומוכרים את זה להמונים, וכך מחזקים את ה”מאמינים” בשקרים והגזמות.

כל מה שנותר לי לאמר לאלו שמאמינים לאותם “חוויות” זה – יש לי אבקת פיות למכור לך Smile

על גוגל ישראל, “עסקים אונליין”, בוני אתרים ותחרות

(התווסף עדכון בסוף הפוסט ללקוחות פוטנציאליים).

גוגל ישראל בשיתוף התמ”ת, ויזה כא”ל, דואר ישראל, iDigital, חברת WebyDo ועוד כמה גופים הכריזו על מיזם משותף לעסקים קטנים: בוא תקים אתר לעסק שלך בחינם (שנה ראשונה). אתה תקים עם הכלים של WebyDo את האתר שלך, הם גם יארחו אותו, ויהיה לך גישה לכלים של גוגל החל ממודעות ועד רשת חברתית, בלוגים וכו’ וכו’. מי שמעוניין בפרטים ולהתחיל להקים את האתר לעסק שלו, יכול לגלוש לאתר כאן.

התגובות החלו לצאת. רויטל סולומון, בונת אתרים מוכרת כתבה פוסט שמסביר מה החסרונות המהותים של אותה הצעה ובפורום קידום אתרים של ACTV-TEC החל להתפתח דיון עירני על הנושא.

לפי הכתבה (ואני מצטט): “עלות הקמה ותחזוקת אתר אינטרנט עבור עסק קטן גבוה פי שניים בממוצע ביחס למדינות מערביות אחרות. מתוך 14 מדינות שנבדקו, ישראל היא המדינה השנייה הכי יקרה – אחרי דנמרק”. יש לי תחושת בטן שבוני אתרים לא ממש יאהבו את הסטטיסטיקות האלו ויחלקו עליה, אבל יש אמת בדבריו – אם אתה רוצה משהו שהוא לא וורדפרס/דרופל/ג’ומלה + תבנית מוכנה שהבונה לקח ו”שפך” את החומרים שלך והשקיע חצי יום עבודה על זה – תצטרך לשלם ולא מעט. כמובן, יש את אלו שמציינים מחירי רצפה, ואז מתברר לך שאלו שנותנים את מחירי הרצפה הם גם ברוב המקרים הצעירים שלא ממש יודעים לעמוד ב-דד-ליין.

גם האחסון בארץ עדיין אינו זול כלל וכלל למרות שמחירי התשתית לאחסון אתרים צנחה באופן פראי כלפי מטה בשנים האחרונות. בחו”ל פתרו את העניין בכך שציינו שכמות הנתונים והתעבורה היא “בלתי מוגבלת” (אך קריאת ההסכם מראה שהיא מאוד מוגבלת, רק שהם לא טורחים לציין מה המגבלה במספרים ממשיים. יחד עם זאת, אם תהפוך את האחסון ל”כספת” משלך, מהר מאוד תיבעט או שתקבל התראה למחוק דברים, וכמובן שלא תקבל את כספך (ששילמת מראש) בחזרה אם יוחלט לחסום אותך. מדוע אף ספק רציני בארץ לא העתיק את השיטה הזו? שאלה טובה (האחסון המשותף בעסק שלי לא מיועד ללקוחות קצה אלא למפתחים, בוני אתרים, אנשי סיסטם וכו’).

השיטה של גוגל ל”הקמת אתר” היא לדעתי אינה טובה עבור הלקוח: הקמת אתר בכלים של Google Sites או WebyDo היא שיטה יעילה לנעול את המשתמש בתוך המערכת של אותו ספק. רצה הלקוח מחר לעזוב למקום אחר? הוא יצטרך למצוא בונה אתרים, לשלם לו אלפי שקלים ולהתחיל את הכל מחדש, כולל קידום אתרים מ-אפס! (מה לעשות, המערכות המוצעות אינן תומכות ב-Redirect).

אז מצד אחד, לעניות דעתי, טוב שגוגל נכנסה לשטח הזה בארץ (אם כי האתר מלא ב”חורים”: ה”סיפורי הצלחה” מאוחסנים בכל מיני מקומות בארץ ובעולם (כולל גו-דדי, אללה יוסטור, אחד מהסיפורים מדבר בכלל על שימוש ב-Google Sites שהוא חינמי לגמרי ולא רק בשנה הראשונה אם אתה פותח חשבון Google Apps Free. התמיכה היא חינם .. לשעה וחצי הראשונות, אחרי זה כל דקה – המונה דופק, וכמו שציינתי למעלה – הלקוח נעול.

זה בדיוק המקום שבוני אתרים ומקדמי אתרים יכולים להיכנס אליו ולהסביר ללקוח (שלא מבין הרבה בתחום) שההצעה של גוגל היא נחמדה וטובה, אבל בלי קידום אתרים רציני, אף אחד לא יגיע לאתר שלך, שבשיטה של גוגל אין לך שום אפשרות לעשות כרצונך באתר אלא רק להשתמש בתבניות מוכנות וכלים מסויימים בלבד, ואם תרצה לעזוב את הספק שמארח את האתר (האתרים אינם יושבים בגוגל, למעט האתר עסקים-אוןליין), לא תוכל מבלי להשקיע סכום גדול בבנייה וקידום מ-אפס. טבלה חיננית שמראה את היתרונות של בונה אתר מול המערכת של גוגל יכולה לשכנע אנשים לבנות אצל אותו בונה אתרים, ואם הוא יבנה לעצמו תוכנית עם תשלומים נכונים ומחירים נוחים, הוא יוכל לקחת את אותו לקוח פוטנציאלי ולהרוויח מכל הנושא.

זה גם המקום והזמן של ספקי אחסון שיתופי (שזו ההתמחות שלהם) להזיז את התחת ולבנות חבילות חדשות הרבה יותר זולות ממה שמוצע כיום אצל ספקים קטנים ובינוניים, וכאחד שמכיר את החישובים מבפנים אני יכול לאמר זה אפשרי. קצת חשיבה, זה הכל.

לסיכום: אני חושב שזה מעולה שגוגל עם התמ”ת ושאר החברות נכנסו למיזם כזה, מיזם שיוסיף אנשים רבים המעוניינים באתר עבור העסק שלהם או השרותים שלהם. אני חושב שההצעה שגוגל נותנת היא בסיס טוב למקדמי אתרים ולבוני אתרים להציע את שרותיהם (אם הם יציעו מחירים נוחים) וחברות אחסון אתרים יכולים לסגור דילים טובים עם בוני אתרים כך שהכל יהיה בחבילה אחת.

עדכון: לאלו המעוניינים להקים את האתר, אני מציע להיכנס לדף זה ולקרוא על אלטרנטיבות.

החישובים העקומים של אורנג’

אומרים שה”ראש היהודי” ממציא לנו הרבה פטנטים, והוא יצירתי. לכותב שורות אלו יצא לראות לאחרונה את ה”יצירתיות” של אורנג’.

כדי להסביר מה קרה בין אורנג’ לבין עבדכם הנאמן, אקח דוגמא מהעסק שלי. נניח שלקוח רוכש שרת וירטואלי כלשהו מהעסק. הוא בחר בשרת עם דיסק של 30 ג’יגהבייט אך לאחר זמן מה הוא מצא כי הוא צריך בעצם דיסק של 50 ג’יגהבייט ולא 30. במקרה כזה הלקוח יפנה אלינו, נרחיב לו את הדיסק ל-50 ג’יגהבייט (או שניתן לו דיסק נוסף של 20), נזכה אותו ב-30 ג’יגהבייט ה”ישן” והלקוח ישלם את ההפרש. כך כל עסק הגיוני היה עושה..

מהמשל – לנמשל: בחודש הקודם הייתי עסוק בנסיעות ופגישות לגבי הקמה של שרותים חדשים ונוספים לעסק. מטבע הדברים, אין ADSL בדרך ולכן השתמשתי בחיבור האינטרנט הסלולרי שאורנג’ מציעים והשתמשתי בו לא מעט. החבילה הקטנה אזלה, ודרך ה”פורטל” עברתי לחבילה הבינונית שגם אותה ניצלתי ולקחתי את החבילה הגדולה.

הגיונית, המערכת של אורנג’ היתה אמורה לעשות כמו בדוגמא למעלה: לקזז את החבילה הקודמת בחבילה החדשה כך שלא תצטרך לשלם סכום גבוה. במסגרת הקיזוז, מהחבילה החדשה היה אמורה להיות מקוזזת החבילה הישנה והחיוב היה משתנה למחיר החבילה החדשה בלבד.

אבל באורנג’ לא כל כך אוהבים את הרעיון, ולכן בחשבונית האחרונה במקום להיות מחויב סכום של 49 שקלים, חוייבתי ב.. 265 שקלים. כל נסיונותיי להסביר בפשטות את הדברים לנציגה בטלפון עלו בתוהו – אתה צריך לשלם, לא תקבל זיכוי וזהו.

החלטתי לשים פעמיי לסניף שרות של אורנג’. שם ניסיתי להסביר לבחורה וגם אז לא עובד, אבל כשהתחלתי לדפוק על השולחן (ולאחר שיחה שהיא ניהלה עם האחראי) לפתע “צץ” לו הסכם: אורנג’ תזכה אותי על חשבונית זו ב-210 שקלים.

זה כבר יותר טוב.

אבל חכו, זה לא נגמר..

מכיוון שאני משתמש “כבד” ואני לעיתים בדרכים צריך לחבר מספר ציודים לאינטרנט (את ה-Nook שלי, ולעיתים מחשב ניייד או 2), החלטתי לבקש לרכוש מאורנג’ עוד כרטיס SIM לראוטר הסלולרי שלי. שימוש בטלפון E72 שלי כראוטר אינו רעיון כל כך טוב כי אז תוך שעה וחצי הסלולרי של הטלפון נגמרת (גם אם היא היתה טעונה במלואה). טלפונים חכמים אחרים אינם נותנים תוצאות יותר טובות ולכן הפתרון שלי הוא להשתמש בראוטר הסלולרי לכל ענייני האינטרנט, כולל לנוקיה שלי.

הרעיון שלי היה לקחת SIM על אותו מספר, ולהשאיר אותו בתוך הראוטר הסלולרי. אני לא צריך את ה-SIM לשיחות טלפון כי את זה אני עושה עם הנוקיה. כל הרעיון הוא לשם נוחות, במקום להוציא מהנוקיה את ה-SIM ולהכניס אותו למכשיר ואחר כך להחזיר לנוקיה.

בקשה פשוטה והגיונית, לא?

לא באורנג’.

לפי דברי הנציגה, עליי לקחת חבילת DATA נוספת על אותו SIM נוסף וגם לשלם 15 שקל דמי תחזוקת קו חודשיים. שימו לב: לא ביקשתי מספר נוסף, לא ביקשתי שום Feature נוסף.

לאחר דין ודברים, הסברים חוזרים ונשנים על מה שכתבתי כאן ב-2 שורות פה למעלה, הגענו ל”הסכמה”: אורנג’ תבטל את חבילת הגלישה בנוקיה ותפעיל חבילת גלישה “במבצע” של 5 ג’יגה ב-SIM שישב בראוטר.

ואני תוהה: מאיפה הטמטום הזה? מדוע אי אפשר שתהיה חבילת גלישה אחת ל-2 כרטיסי ה-SIM, כך שאם אתחבר עם הנוקיה (גלישה במכשיר) או עם הראוטר (כל הציודים הניידים), החישוב יהיה במצטבר על חבילת הגלישה שלקחתי ותו לא, ומדוע אין זיכוי/קיזוז אם אני עובר בין חבילות גלישה?

אורנג’ נמצאת בזמן האחרון במצב … בעייתי משהו מבחינת רווחים (הבעלים עסוק ב”תספורות”). תמהני איך עם כל מצבת כח האדם שיש באורנג’, אין אפילו אחד שיכול להסביר לחברה משהו פשוט: שיטת ההתראות ב-SMS לגבי ניצול חבילת הגלישה מועילה ללקוח בכך שהוא מודע שאו-טו-טו מסתיימת לו החבילה, אבל אפשר לנצל את הנקודה בכך שאורנג’ היתה מנתבת את הלקוח ל”מבצע” – שלח SMS “אישור” וחבילת הגלישה שלך תוכפל בתוספת 20-30 שקלים. במקום זאת, הלקוח כיום חושש שאם הוא יגלוש מעבר לחבילה, הוא ישלם כ-4 שקלים למגה, אז הוא ממהר לסיים את הגלישה. פוף, הלכה הזדמנות לאורנג’ להרוויח וגם לגולש להמשיך לגלוש.

אורנג’ יכולה להרוויח ויכולה בעת ובעונה אחת לגרום ללקוחות להרגיש יותר טוב (ולא מרומים!) בכך שאורנג’ תתחיל להפנים שהמצב בשוק היום שונה. יש ליותר ויותר אנשים מחשב נייד או טאבלט בנוסף לטלפון הסלולרי שלהם. נכון, מחירי המודמים והראוטרים באורנג’ ירדו (אני רכשתי את ה-ZTE MF30 שלי ב-600 שקלים, כיום באורנג’ דגם MF60 עולה 468 שקלים, אם כי הוא לא מופיע באתר שלהם), אבל מחירי ה-DATA עדיין גבוהים מדי, בנוסף, הגיע הזמן שאורנג’ תאמץ את האינטרנט גם כדי לתת שרות ללקוחות בצורה נורמלית (לדוגמא: לתת אפשרות להחליף חבילות גלישה דרך האתר, ולא דרך הפורטל של האייפון בלבד!), לאפשר לשוחח עם נציג ישירות דרך האתר, אולי (חס ושלום!) מערכת קריאות נורמלית שנציג חוזר אליך, דברים שלא יעלו לאורנג’ הרבה, אבל יעשו את החיים ללקוח יותר קלים ונעימים.

אבל עד אז, נצטרך לסבול את הטמטום בחישובים של אורנג’ ואת הפאקים האחרים.

שלום למר יאיר לפיד

גם אני קראתי בוואלה וב-YNET את הדברים שלפיד אמר בועידת העסקים לפני זמן קצר (לצערי פספסתי את השידור החי, יש למישהו לינק לוידאו?), והחלטתי לענות לו. האם הוא יקרא את הטקסט ויגיב? קשה לי להאמין, אבל אולי “Team Lapid” כן יקראו ויגיבו, לכו תדעו…

ברשותכם, אגיב בצורה החביבה עליי, בנקודות:

  • ליאיר לפיד נמאס מש”ס ש”מסובבת את המדינה על האצבע”. הוא לא היחיד שנמאס לו מזה, לרוב האנשים נמאס לו מזה, אבל יאיר היקר שוכח שאם המפלגה שלו תיבחר ויהיה לה מספיק מנדטים, הם גם … יסובבו אותנו על האצבע. מדוע? כי ש”ס עושה מה שכל מפלגה שנבחרת ע”י הבוחרים שלה עושה – מטיבה עם בוחריה. אותו שס”ניק שכמובן לא יבחר ביאיר לפיד, יאמר בדיוק את הנקודה הזו, כי מבחינתו ברגע שלפיד עולה, כל מה שש”ס עבדה עליו – ימחק.
  • לימודי ליבה בכל בתי הספר – מסכים בהחלט, אבל כנראה שיאיר לא מכיר את הטריקים שאותם אנשי ישיבות עושים: לימודי ליבה? בכיף! ב-4 בצהרים, כשלתלמידים אין שום ראש ללמוד, ומי שמלמד אותם הוא דפ”ר שמשוואה עם 3 נעלמים זה מושג עלום בשבילו. הייתי שם בצעירותי. זה לא הטריק היחיד שהם יעשו לו ובשביל להרכיב ממשלה, תצטרך מפלגה גדולה או 2 קטנות, מה שמביא אותי ל…
  • שינוי השיטה? אוקיי, כולי אוזן! הבה נראה את המפה כיום: יש את הימין שמבחינתו שיחנקו הפלסטינים היכן שהם נמצאים והם לא יקבלו אפילו אבן אחת בתור החזרת שטחים, ויש את השמאל שמסתכל על המתנחלים כאויבי העם ושרוצה בכל מאודו להחזיר את שטחי 67 לפלסטינים ולחתום על “הסכם שלום” כלשהו, משהו. מה יש באמצע? (אם עדיין יהיה בבחירות הבאות) מפלגת האופורטוניסטים “קקדימהקדימה” עם ראש מפלגה שלא יודעת להחליט על כלום ומצליחה לעשות פאדיחות על ימין ועל שמאל. אז בשביל שהשיטה תשתנה, יאיר לפיד יצטרך רוב ענק שיעקוף את המנדטים של הליכוד וקדימה (ואולי העבודה). אני לא מכיר שום אסטרטג בחירות שיכול להביא ליאיר לפיד נצחון כזה, מה שמחזיר אותנו לכך שהשיטה לא תשתנה, לפחות עד שלא נראה שיטה חדש עם “מיפרט” ועל מה מדובר.
  • טייקונים וכו’ – נכון, הטייקונים קיבלו בלי שום בעיה מקרנות הפנסיה כספים רבים וכשהיה צריך להחזיר, הם ביקשו (וקיבלו) תספורות בלי הרבה בעיות, אבל דברים דווקא משתפרים בנושא זה תודות להצעת החוק של ח”כ זהבה גלאון (מרצ) ויצחק וקנין (ש”ס).

 

אני יכול להמשיך עוד ועוד, אבל אני חושב שהבהרתי את עצמי.

אדון לפיד, יש פתגם באנגלית “You never have a second chance to make a first impression” ולצערי בהופעה הראשונה שלך (השקת הקמפיין שלך?) היום, פספסת. כולנו מודעים לבעיות הכואבות שיש במדינה, בין אם זה חרדים “על גב” מעמד הביניים (חלקית נכון, לא ניכנס לזה כרגע), לימודי ליבה, גיוס, טייקונים, רכישת דירה וכו’. כל ישראלי שמוציא את האף החוצה מחלונו יכול לדקלם את הנושאים האלו מתוך שינה.

מה שלא קיבלנו ממך יאיר לפיד – זה תשובות! אתה מחובר לאנשי תקשורת ומדיה, והם יכולים לספר לך משהו פשוט: לטיזר (Teaser) יש מומנטום אבל הוא מוגבל. עבר המומנטום, זה לא יעניין אף אחד. הטיזר שלך יאיר, עומד לפוג, הציבור מוכן לשמוע אותך – אם תתחיל לתת תשובות! מה אתה רוצה לעשות בנידון? איך התעדוף שלך יהיה? כבר היינו בסרט הזה עם מפלגת שינוי ו-13 המנדטים. מה יצא מזה? מה שיצא עם מפלגת הגמלאים, הווה אומר – כלום.

תרשה לי לתת לך עצה טכנית: יש לך במקרה כמה מאות שקלים פנוים? אני מאמין שכן. קנה לך מצלמה כמו Microsoft Lifecam HD Studio, תסדר קצת תאורה, פתח לך ערוץ ב-Youtube, ותשתף אותנו בבעיות ובפתרונות שאתה מציע.

עד אז, זהבה גלאון תמשיך לאמר מה שאמרה היום וציבור גדול יסכים איתה.

נטויז'ן וסלקום התאחדו, נחשו מי נדפק

לפני זמן מה נטויז’ן “התאחדו” עם סלקום. הדבר הופיע בעיתונות, שמפניה נפתחה, ונטויז’ן נעלמה לה בתוך תוכה של סלקום. עובדים רבים שהיו מגיעים לעבוד בראש העין “הועברו” לעבוד במטה של סלקום בנתניה. מי שלא יכל לעשות את השינוי (מבחינת מרחק נסיעה יומי) עזב.

לקוחות פרטיים לא ממש ירגישו בשינוי. פעם היית משוחח עם נציג כזה או נציגה כזו ואיתם היית צריך לסגור את הדברים, בדיוק כמו שאר חברות הסלולר, אולם בנטויז’ן (לפני שנבלעה בתוככי סלקום) ללקוחות עסקיים היו את המתל”ים (מנהלי תיקי לקוחות) וזה היה אחד הדברים שממש אהבתי: אדם אחד שמולו היית מתנהל, עושה מו”מ, סוגר דברים, ואם דברים לא היו בתחום סמכותו של המת”ל, היית יכול לפנות למנהל מעליו ישירות – טלפונית או במייל, כך הכרתי אדם מקסים בשם אסף אדרי שסייע לי לא מעט בהרכבת כל מיני עסקאות, ובחור בשם דרור שטילר- אדם שיכול להוות מופת ודוגמא למנהל תיק לקוח שעוזר, מסייע, דואג, בודק שהכל תקין גם בשעות לא שגרתיות. זה לא שה”רומן” בין נטויז’ן עבר בצורה חלקה תמיד, היו פאקים וחיובים שגויים בין 2 הצדדים,  אבל תמיד בסופו של דבר היה אל מי לפנות, בין אם זו בחורה בשם גילה פרנבוק או המנהלת מעליה, מיטל בן ישי – היתה אוזן קשבת, גישה ישירה.

אבל עכשיו – הכל התהפך. לפי דברי הנציגה במחלקת העסקים של נטויז’ן “כולם מטפלים בכולם”. אין יותר מנהלי תיקים, אין עם מי לסגור עסקאות בצורה ישירה ותקשורת אישית, אין לך שום גישה למנהל מעליו. כלום. רוצה לדבר עם מנהל? הנציגה תמסור לו מילה או שתיים (כמובן לא המילים שלך), ואם יתחשק לו הוא יחייג אליך או שיתן תשובה ש-X זה X וזהו. ראש – תכיר את הקיר.

וזה עצוב, כי בסופו של דבר, למרות כל הויכוחים שהיו לי כעסק עם נטויז’ן, היה עם מי לדבר, שם קבוע, משהו, ועכשיו כל מה שתסכם עם נציג כזה, בפעם הבאה תקבל נציג אחר, לא תוכל לדבר עם מנהל כלשהו ולסגור איתו עיסקה כי .. אה, אסור לך לקבל טלפון ישיר של המנהל!

כעסק, “חץ ביז” דווקא עכשיו נמצא בתכנון לקראת “גירסה 2.0”: מעבר ל-KVM (הוירטואליזציה, לא הסוויצ’), פתרונות וידאו שכתבתי עליהם כאן בעבר, תקשורת מהירה לחו”ל ועוד דברים שעדיין אי אפשר לכתוב עליהם (ואני מעוניין למצוא משקיע רציני כדי להתרחב בצורה רצינית, ויש בארץ לאן לגדול) – דברים אלו מצריכים שרתים רציניים, רוחב פס נוסף ועוד ציוד, וצריך מו”מ ארוך, אבל עם מי בדיוק עושים מו”מ במצב הנוכחי? עם הנציג הרנדומלי שעונה לך? מה שמציג בעיה שצריך לתת את הדעת לגביה. העסק בריא וחי, אבל צריך לחשוב איך לגדול.

לסיכום: נטויז’ן נבלעה, ולקוחות עסקיים כמוני נמצאים עתה בבעיה. פתרון של “תדבר עם שולה” אינו פתרון רציני כי זה פתרון נקודתי לי (וגם אז הפתרון לא עוזר) ולא עוזר ללקוחות עסקיים אחרים וכל עוד אין את מה שהיה בעבר, זה יהיה אתגר להתנהל מולם בצורה רצינית לגבי עסקאות גדולות וחבל.

היום שבו נגעלתי מ-Dreamhost

עדכון: אנשים פה כתבו ובצדק דברים נכונים לגבי עניין האתר שבנידון, אז אני חוזר בי בזאת מההאשמה. פוסט זה ימחק בלילה.

(הערה: הפוסט הזה נכתב לא כעסק מתחרה ב-Dreamhost [“חץ ביז” אינו מתחרה בהם, הם מייעדים עצמם לקהל קצה, והעסק שלי מיועד לאנשים אחרים])

היום ביצעתי קצת סדר בתיבות המייל שיש לי. מחקתי דואר ישן שאינני זקוק לו, יצרתי תיקיות, מיונים, אתם יודעים – קצת סדר.

אחד המיילים שנתקלתי בו בעת המיון היה תלונה ל-Dreamhost על כך שהם מארחים אתר פדופיליה ישראלי (ILBL). אם יש משהו שלא רק אני מתעב אלא רוב האנשים מתעבים והוא אינו חוקי בארץ ובארה”ב – זה פדופיליה. לתומי חשבתי שאם אדווח על העניין, הם יסירו את האתר או יעשו משהו בנידון. כנראה שעקב תקלה כלשהי המייל נשאר בטיוטות ולא יצא, אז בדקתי אם האתר קיים עדיין (אני התכוונתי בחודש מאי 2011 לשלוח את המייל) – והאתר עדיין קיים, ושלחתי, רק כדי לקבל מייל אוטומטי שחלקו הרלוונטי לנושא הוא…

Concerns over the specific content of a DreamHost hosted site should be
referred to the site’s operator. As a part of our commitment to free
speech and expression, DreamHost does not censor the content of its
hosted sites beyond the removal of illegal content and protecting the
security and integrity of shared network/server resources.

מעניין…

כלומר אם הייתי פדופיל, והייתי מצלם ילדה קטנה או ילד קטן בכל מיני פוזות/תנוחות מפתות או בכל מיני “משחקים” מיניים, לדרימהוסט לא תהיה שום בעיה עם זה, כל עוד המשאבים שלהם לא נפגעים. זה שזה לא חוקי בארה”ב ובמדינות אחרות (כולל ישראל) לא מעניין אותם כהוא זה (למרות שמקום מושבם בארה”ב).

אני רוצה להדגיש נקודה מסויימת: גם אני בהחלט בעד Free Speech, אבל לפעמים יש גבולות מסויימים, אבל לדעתי יש גבולות מסויימים גם לחופש הביטוי, ואחד הגבולות האלו לדעתי הוא אתרי פדופיליה, וספק אחסון ששם פס ענק על גבול כזה, העיקר להרוויח עוד כמה דולרים, הוא ספק פסול בעיניי.

בדקתי את ההסכמים של ספקים אחרים, כמו Midphase, Bluehost, HostGator,GoDaddy ואצל כולם התנאים הם בדיוק אותם תנאים: חל איסור לארח תוכן כזה ואם תוכן כזה נמצא, האתר נחסם מיידית על ידם. שוחחתי גם עם נציגים מאותם אתרים ושאלתי אותם: אם אני מוצא שהם מארחים אתר עם תוכן פדופיליה, האם הם יבדקו ויחסמו? התשובה היתה חד משמעית: כן.

אז בפעם הבאה שאתם באים לפתוח חשבון אירוח ב-Dreamhost, קחו בחשבון שאותו ספק מוכן לדרוך על כל דבר ובלבד שירוויח את עשרות הדולרים שלכם, והכל בשם “חופש הביטוי”, ולעזאזל הצעדים שננקטים ע”י גופים שונים למיגור התופעה הזו.

בשביל שלא להשאיר את הנושא פתוח, מילאתי טופס באתר של ה-FBI עם דיווח על כך. נראה מה הם יעשו בנידון.

על זיר”ה שחרגה מהזירה, ותוכנת טורנט מעניינת

איגוד זיר”ה (הקישור לוויקיפדיה, אין עדיין אתר רשמי) פשטו ביום שישי (ה-3 לחודש זה) על ביתו של חייל בשם אפרים מור. הבחור, בן 20, משרת כשמגיח כשרות בצה”ל, ובזמנו החופשי הוא מתכנת. הוא כתב תוכנה לשיתוף קבצים עבור אתרים, ונציגי זיר”ה הציגו בפניו צו משפטי המורה על החרמת המחשבים האישיים בביתו. עו”ד אוריה ירקוני כתב על כך ב”חורים ברשת

לו היתה זו פשיטה של זיר”ה על מנת לעצור עוד נער שמפעיל אתר גדול לשיתוף קבצים, ניחא, אך במקרה זה לא מדובר על כך, אלא מדובר על צו המחרים מחשבים כשכל חטאו של אפרים היה … כתיבת תוכנה.

עו”ד ירקוני מעלה תהיה מדוע בית המשפט הסכים לתת צו כזה, והעו”ד היקר צודק לחלוטין. כך לדוגמא, ישראל היא “מעצמה” לא קטנה בכל הקשור לאפליקציות לצרכי הימורים. יש בארץ חברות כמו פלייטק (שמפתחת פלטפורמות ואלגוריתמים לצרכי הימורים), AdGency (שכיום היא חלק מתאגיד William Hills Online) שמפתחת פלטפורמת פרסומות לאותם אתרי הימורים – ויש גם את המתחרים שגם הם כחול לבן: 888 שמפתחים משחקים שלמים, פלטפורמות, ניהול וכו’ וכולם יודעים על כך ולאיש אין בעיה עם העניין למרות שהימורים ומשחקי מזלות אינם מורשים (אבל כן מרשים בארץ לוטו וטוטו עם סיכוי זכיה של 1 ל-500,000 לערך). חברות אלו אינן מוכרות את מוצריהן בארץ אלא מוכרות אותו באירופה ובמקומות אחרים בהם מותרים משחקי מזל. מה שקרה עם אפרים מור הוא מה שלא היה יכול לקרות עם החברות הנ”ל שציינתי. גם אפרים וגם אותן חברות מפתחות משהו שאינו חוקי לשימוש בארץ, אבל איש אינו סבור שפיתוח תוכנות כאלו אסור.

וזה בעצם העניין החשוב – איגוד זיר”ה חורג מהגבולות של מניעת גניבת תוכן, ואסור שאיגוד כמו זיר”ה יקבל בכלל צו אנטון פילר להחרמת ציוד, רק בגלל שמישהו מתכנת דבר כזה! יש גבולות מאוד ברורים ומאוד עצוב שזיר”ה עוקפים אותם: מותר לי באופן אישי לפתח וירוס מחשבים שימחוק לך את המחשב ויהפוך אותו לקומודור 64. מה אסור לי? להפיץ אותו או להשתמש בו על מחשבי אחרים כדי לגרום נזקים ולהפיץ אותו הלאה, כי אז אני חשוף לסוגי תביעות שונות.

מסתבר שגם זיר”ה, כמו הנציגים המקומיים בארצות אחרות של חברות המדיה, מצליחות לעשות את אותם שטויות בנסיון לעצור את הפיראטיות, במקום לחשוב באופן יצירתי על מתן פתרונות נוחים וזולים לקהל הגולשים. יש כסף להקים אגודה כזו שתרדוף אחרי ילדים, אבל משום מה אין כסף (או רצון) להקים אתרים שדרכם הציבור יכול לרכוש ולצרוך תוכן כמו סדרות וסרטים באופן חוקי ולגטימי.

ומאיגוד זיר”ה נעבור בכלליות לאותם איגודים המייצגים את אולפני הסרטים והטלויזיה: בעבר, האיגודים שהיו מייצגים את האולפנים (MPAA,RIAA) היו רודפים ותובעים אנשים שהיו מורידים קבצים. מכיוון ששיטה כזו מביאה באופן מהיר מאוד אסונות יחצנ”יים (כמו הנסיון לתבוע עיוורת על הורדת סרטים), החלו האיגודים לתבוע ולהוריד אתרי שיתוף אחרים, החל מנאפסטר, Kazaa ועוד. בדרך הם גם החליטו לתבוע גם אתרים המשמשים מנועי חיפוש לקבצי טורנט, וכפי שראינו בחודש האחרון – לוביסטים מטעם אותם איגודים הצליחו לשכנע הן את הרפובליקנים והן את הדמוקרטים להעביר חוקים כמו PIPA ו-SOPA על מנת למגר את תופעת הפיראטיות, ובדרך הם גם היו דופקים כמחצית מתשתית האינטרנט ואת הגולשים האמריקאיים. הסיפור עם PIPA ו-SOPA לבינתיים נעצר, אך אני בטוח שיהיו עוד יוזמות חדשות מטעם אותם איגודים, הכל כדי “למנוע פיראטיות” ובדרך גם דופקים משתמשים לגטימיים שעשו את הצעד הלוגי ורכשו תוכן בצורה חוקית.

כמו תמיד, עד שהאיגודים האלו זזים, הטכנולוגיה עוקפת אותם. פעם היו צריכים שרתים להוריד מהם את התוכן. עם כניסת רשתות P2P למיניהן (כשביטורנט תופס מקום ראשון בשנים האחרונות), היה צורך בשרתים רק על מנת לקבל קבצי טורנט קטנים שמצביעים מי המשתפים ואיזה חלקים מהקבצים יש להם.

תרשו לי להציג תוכנה שבימים האחרונים תופסת פופולריות רצינית בשם Tribler. זוהי תוכנה (בקוד פתוח כמובן) שיודעת להוריד קבצי ביטורנט, אך יש לה תוספת מאוד מעניינת שתעשה חיים מאוד קשים לאותם איגודים: Tribler עובדת כ”רשת על רשת” (Overlay Network), ומה שהיא עושה בעצם, היא מחברת בין משתמשי התוכנה ויוצרת רשת נקודות (Peers) כאשר בכל מחשב נמצאים קבצי טורנט, וחיפוש של טורנט מתבצע בעצם במחשבים אחרים, כך שאין יותר שרת מרכזי ואין צורך בו יותר – על מנת למצוא תוכנה/סרט/סידרה/שיר וכו’.

כאשר המשתמש מתקין את התוכנה ומפעיל אותה, התוכנה יוצרת תיקיית טורנטים ומתחילה להוריד למחשבו של המשתמש את אותם טורנטים, קבצים קטנים. כאשר אתה מחפש טורנט, המערכת מחפשת אותו בקבצי טורנט שהיא הורידה ולאחר מכן במחשבים אחרים. על מנת לייעל את חיפוש הטורנטים, התוכנה גם בונה באופן מרוכז “ערוצים”, כאשר כל אחד יכול לפתוח ערוץ משלו, להעלות אליו קובץ טורנט ולאחר מספר שניות, כולם יכולים להיכנס לערוץ, ולהתחיל להוריד את אותו טורנט, ושוב – הכל ללא שימוש בשום שרת מרכזי.

hashאז מה? אם מחר יתפסו איגודים כמו זיר”ה מחשב, אפשר להאשים את בעל המחשב שהוא הוריד קבצים, כי יש שם טורנטים, נכון? זהו, שלא. הקבצים עצמם מוצגים כאותיות ומספרים “מעורבלים”, וזה נראה כמו בתמונה כאן מימין, כלומר לא ניתן להבין כלל וכלל לעין האנושית מה זה הקבצים האלו, במיוחד שהם רבים מאוד (מספיק להפעיל את התוכנה במשך שעה, שעתיים, ויהיו לך יותר מ-2000 קבצי טורנט שיקחו בערך כ-100 מגה במחשב שלך, זה ה”מחיר” של השימוש בתוכנה וברשת הזו).

התוכנה עצמה מפותחת כבר משנת 2005 וקיימת להורדה ל-Windows, Mac וכמובן גם ל-Linux. השימוש בה די קל לאנשים המתמצאים בטכנולוגיה, והיא כוללת בתוכנה דברים כמו נגן וידאו מובנה, תמיכה בהוספת תרגום בקליק, וגם “צפיה בזרימה” – כלומר אם תלחץ על כפתור play לאחר שבחרת את הטורנט להורדה, התוכנה תסדר את ההורדה כך שהחלקים ירדו מההתחלה ולא בצורה מפוזרת, כך שתוך זמן קצר תוכל להתחיל לצפות בוידאו בזמן שהקובץ יורד. לא רע בכלל..

התוכנה עצמה, כפי שציינתי, מפתחת מ-2005, אולם עדיין היא אינה מתאימה כל כך לקהל הרחב (שלא ממש מבין בטכנולוגיה). יש בה עדיין איטיות מסויימת וחוויית המשתמש לגבי איטיות זו חסרה (יש צורך באינדיקציה למשתמש שפעולה נעשית כרגע לדוגמא), אך הדברים הולכים להשתנות: בימים האחרונים עקב מאמר באתר TorrentFreak, התוכנה צברה כל כך הרבה פופולריות, שהאתר עצמו קרס ומה שמוצג באתר אלו רק גירסאות להורדה, ומכיוון שיש לתוכנה הרבה פופולריות, אני מאמין שבקרוב יכנסו לפרוייקט מפתחים אחרים שיתנו את ה”זריקה” המאסיבית מבחינת חוויית משתמש, ותוכנות טורנט אחרות בוודאי יאמצו את “המילה האחרונה” וישתמשו בטכנולוגיות שמופיעים בתוכנה זו (כמו Overlay Network, פרוטוקול ה”רכילות” [Gossip] ועוד), כך שבסופו של דבר, מי שירצה להשתמש בתוכנות עם פונקציות אלו, ימצא אפליקציות קלות לשימוש.

עם כל היתרונות של התוכנה, עדיין קיימות בה מספר חסרונות מהותיים:

  • אין תמיכה ב-Black List, כך שיהיו בהחלט משתתפים מטעם האולפנים ש”יזרעו” טורנטים מזויפים, ירשמו את כתובות ה-IP שלכם וכו’.
  • מכיוון שאין שום פיקוח על הערוצים שנפתחים, יהיו ערוצים רבים עם הורדות של דברים “מפתים” הכוללים נוזקה/וירוסים ושאר מרעין בישין בתוכן ולכן מומלץ לשים לב מהיכן מורידים. ישנו מדד פופולריות לכל ערוץ וכדאי לשים לב לכך.
  • אין הצפנה לתוכנה – סביר להניח שאם אתם בחו”ל ומשתמשים בתוכנה להנאתכם, יש מצב שהאיגודים האלו יודעים את כתובת ה-IP שלכם ומה אתם משתפים, כך שכדאי מאוד לשים לב לכך.

יוצאים משביתה, ונכנסים לשביתה

רק הבוקר התבשרנו שהשביתה הגדולה הסתיימה לה. שר האוצר ויו”ר ההסתדרות הדגישו במסיבת העיתונאים את היתרונות שכל אחד השיג, לחצו ידיים, חתמו, והכל נראה מאחורינו, אבל במדינת ישראל דברים זזים מהר (לפעמים, ובמובן הרע של המילה), וכבר אנו מתבשרים כי הוועד החזק של רכבת ישראל מאיים לשבות.

ועל מה הפעם? הפעם יצא קיצפם על כך שמי שיתחזק את הקרונות הם לא העובדים של הרכבת, אלא עובדי יצרן הרכבת, בומברדיה, כלומר העובדים שיעשו את העבודה בארץ, יהיו עובדים ישראליים שיועסקו ישירות ע”י חברת בומברדיה ולא עובדי קבלן.

אני לא יודע לגביכם, אבל מבחינתי לעסק שלי יש כמה וכמה שרתים ואם אחד מהם יתקלקל, אני מעדיף לתת לטכנאי מוסמך של היצרן לתקן לי את השרת במקום לתת לאיזה “כלבויניק” שהרכיב מחשבים בחנות מחשבים שכונתית – לתקן לי את השרת. אני מאמין שיצרן ישקיע בטכנאים שלו הרבה יותר מאשר בעל חנות שכונתית שישקיע בטכנאי שלו, וכך אני מאמין שגם חברת בומברדיה תשקיע הרבה יותר בעובדים בהכשרה מאשר ההכשרה שתינתן (אולי) לעובדי הרכבת, מה גם שלחברות בינלאומיות יש סטנדרטים קצת יותר מחמירים מהסטנדרטים (אם קיימים) של רכבת ישראל.

אבל מתברר שהשביתה לא מגיעה בגלל הכשרה כזו או אחרת, אלא בגלל מינוי מנהל לאחת מתחנות הרכבת. אחד הנהגים ציין בפירוש כי לא מינו מקורב ליו”ר הקרבית של הועד (גילה אדרעי) ומכיוון שלא מינו – פוף, שביתה, רק שאי אפשר לעשות כך שביתה על מינוי, אז מוסיפים את עניין תחזוקת הקרונות.

אם יש משהו שעדיין הוועד אינו מצליח להבין (והיו”ר עצמה גם לא) זה שלציבור יותר ויותר נמאס מהוועד הלוחמני של הרכבת שמשבית אותה שוב ושוב, שהרכבת מתנהגת כמו חגיגת בזבוזים עם איחורים משוועים ועם תקלות אין ספור. יש כמובן את התיאוריה שמשרד האוצר “מייבש תקציבים” לרכבת. אינני יודע אם התיאוריה נכונה או לא, אולם גם בלי תיאוריה זו, הוועד מצליח כל כך לעצבן את הציבור, שאם מחר משרד האוצר יחליט להפריט את הרכבת ויהי מה – הציבור ימחא כף למשרד האוצר. מי יודע, אולי חברה צרפתית או סינית או אנגלית כלשהי תיקח שליטה על הרכבת ותביא קצת ממה שקורה באירופה – פה לארץ.

עד אז אנחנו נמשיך לסבול את השגעונות של אותו ועד, נמשיך לסבול עם רכבות וקרונות שלא מתוחזקים כראוי ומתאימים ללפני 20 שנה (מדוע אין יותר מ-2 שקעי חשמל בכל קרון? הרי לא מדובר כאן בהפעלת מכונת כביסה או מקרר ע”י הנוסעים!), עד שמישהו שם למעלה יתעורר.

המאבק לגבי תנאי עבודה של עובדי קבלן במדינה

אנו נמצאים כבר מספר ימים במאבק של ההסתדרות מול האוצר בעניין התנאים של עובדי הקבלן. כבעל עסק, אני יכול לאמר שהשביתה הזו לא עושה טוב לעסק. לקוחות שהעבירו פקסים לבנק להעברות כספים – יושבים בפקסים של הבנק ולא מבוצעים. בחלק מהמקרים צ’קים שהופקדו לטובת העסק לא נכנסים למערכת, ובקיצור – לא מצב נעים.

אבל אני אישית תומך בהסתדרות במאבק הזה, וצר לי לראות את המשחקים של משרד האוצר וההתחמקות שלו ממתן תנאים נאותים לאותם עובדים, גם עבדכם הנאמן היה במצב זה בעבר וסבל מכך רבות.

האוצר כל הזמן “צועק” על כמה מהלך כמה זה יעלה כספים רבים וכמה האוצר והמדינה לא יכולים בכלל לעמוד ברעיון של לקחת את העובדים האלו ולהעניק להם תנאים של עובדי מדינה.

באמת? הבה נבדוק.

במהלך העשור האחרון עלו אתרים ממשלתיים רבים לאוויר, כל משרד העלה אתר שלו שבו ניתן למצוא מידע, וחלק מהאתרים שימושי לצורך תשלומים שונים כמו מס הכנסה, מע”מ, קנסות, ביטוח לאומי, ארנונה וכו’. כמובן שהוצאו מכרזים על מנת לבנות את אותם אתרים, ושיטת ה”מאכר” עבדה שעות נוספות: האוצר משלם מאות אלפי שקלים, ומקבל בתמורה אתר שבשוק החופשי היה עולה לבנות אותו כעשירית מהמחיר ששילם האוצר. כמעט כל האתרים הממשלתיים (כולל אתרי רשויות המס, ביטוח לאומי, בתי המשפט, משרד הפנים ועוד) בנויים לא לפי סטנדרטים (כי כולם חשבו ש”אקספלורר זה מספיק”, למרות שאקספלורר בזמנו לא עמד בשום סטנדרט כמעט) וכיום אינך יכול לשלם מע”מ, מס הכנסה וביטוח לאומי דרך דפדפנים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ועוד.

עקרונית, מכיוון שישנם אתרים שדרכם יכול הציבור לשלם את המיסים, ניתן היה לחשוב באופן הגיוני שיהיה איזה צעד של יעילות כמו קיצוץ כח אדם, אבל מה שקרה הוא להיפך, במרוצת העשור האחרון, המדינה דווקא גייסה עובדים נוספים (ובמקרים לא מעטים – מיותרים), רק שלא גייסה אותם רשמית כעובדי מדינה, אלא כעובדי קבלן. כך המדינה לא צריכה לתת להם תנאים, חברות כח האדם מרוויחות את רוב הכסף שמעביר להם האוצר והעובד מקבל גרושים.

חלמאות בהתגלמותה!

האוצר “בוכה” על עלויות עתק? האמת היא שאין צורך באותם עלויות עתק. כל מה שצריך זה יעול ותוכנית קטנה שיכולה לקחת בין מספר חודשים עד שנתיים לביצוע מלא. הנה הסעיפים:

  1. שכתוב אתרי האינטרנט עם כלים מודרניים בקוד פתוח וחיוב הזוכה לתאימות של 100% בכל הדפדפנים: כרום, פייקפורס, אקספלורר, אופרה ודפדפנים ניידים (אנדרואיד, אייפון/אייפד). אני משער שחברות שיגשו למכרז ויראו תנאים אלו, ינסו לבקש כספים נוספים עבור התאימות. לא מגיע להם על כך שקל נוסף! כיום אם כותבים בקוד סטנדרטי וראוי, עלויות בניית התאימות הן זניחות בהשוואה לבניית האתר כולו.
  2. ריכוז התשלומים תחת אתר אחד שבנוי בצורה סטנדרטית! לצערי תשלומי רשויות מקומיות רבות מפוזרים בכל מיני מקומות ואתרים שפשוט לא נגישים לדפדפנים שהם אינם אקספלורר, ובחלק מהמקומות שהם כן נגישים (שלום לעירית ראשל”צ!) המערכת לא יודעת לסלוק כרטיסים מסויימים (כן, גם כרטיסים מקומיים), ובהזדמנות זו גם לתמוך ב-Paypal. קצת מצחיק לראות שמליוני אתרים בעולם וחלק הולך וגדל בארץ תומכים בשיטת תשלום זו, אך שום משרד ממשלתי לא תומך בכך.
  3. חיוב כל המשרדים לפתוח מערכת קריאות (או להשתמש במערכת קריאות מומלצת) שתתמוך בדפדפנים הסטנדרטיים ותחייב את פקידות המשרדים לחזור תוך שעות ספורות (בהתאם לזמן שבה נפתחה הקריאה) עם תשובות מלאות לאזרחים ולפונים, וכמו כן לחייב משרדים ממשלתיים לקבל דרך אותה מערכת מסמכים מהציבור, במקום להטריח את הציבור לרוץ ולהמתין שעות כדי שרוחל’ה תקבל מסמך בין נגיסת ביס למשנהו בסנדביץ’ שהיא הביאה מהבית!
  4. מינוי משקיפים מהסקטור הפרטי על מנת לבקר את תהליך קיום מכרזי “שיפוץ”/בניית אתרים ומערכות שונות. כבר מזמן משרד האוצר נהפך לבדיחה בכל הקשור לעלויות, וכמו שציינתי בהתחלה – משרד האוצר משלם הרבה יותר מכל עסק על בניית אתרים והטמעת טכנולוגיות.
  5. מינוי חברה שתבצע בדיקות גלויות וסמויות לגבי יעילות עובדים (כמו: כמות תיקים מטופלת, העדרויות, זמן שלוקח לשרת נציגת ביקורת סמויה, התנהגות מול לקוחות ועוד), ויישום ההמלצות.

במדינתנו הנחמדה, החשב הכללי (חשכ”ל) “אלוף” בקבלת מחירי רצפה לציודים כמו שרתים (חוץ מהזמן שבו לחשכ”ל בורח ההגיון, כמו אי אישור רכישת Storage כבר שנה וחצי), אבל כל החסכון בורח מהחלון בכך שהמדינה מעסיקה יותר מדי עצלנים, יותר מדי טיפשים, יותר מדי פקידות שלא מגלה הבנה אפילו בהפעלת מחשב (עד עכשיו אני זוכר את הנציגה במס הכנסה שמנסה להפעיל Outlook רק שרץ לה כבר 6 תהליכים של Outlook במחשב, והיא ממשיכה להתעקש). דברים זזים מאוד לאט ויש אפס יעילות במערכת, כך שהמדינה ממשיכה לשרוף כספים על אי-יעילות (לידיעת הקורא יאיר לפיד שתוהה איפה הכסף, זה רק אחד המקומות שבו הוא נשרף). כיום אם אני רוצה לפנות לרשויות, (כמו במקרה שהיה לי לפני שנתיים שחוייבתי בקנס ענק לעיריית תל אביב על מים כאילו היו לי בבית 2 בריכות שחייה אולימפיות) אני חייב לשלוח פקס והמשרד המקבל מחוייב לענות לי תוך 30 יום. מדוע כל כך הרבה זמן? הרי אם אבוא למשרד, הטיפול יקח דקות ספורות.

אם במשרד האוצר יכניסו מערכת כזו, אז ניתן יהיה לפטר יותר ממחצית מאותה פקידות עצלנית וחסרת יעילות – לטובת שרות מהיר יותר וטוב יותר למי שמממן בסופו של דבר את אותן משכורות, וכך יהיה אפשרי גם לממן קבלת עובדי קבלן מקצועיים ומתאימים להיות עובדי מדינה מבלי שמשרד האוצר יחרוג בצורה רצינית מהתקציב.

מישהו שם למעלה חשב על זה אולי?

כמה מהירות התקשורת לארץ איטית? הדגמת וידאו

לאחר שכתבתי את הפוסט האחרון לגבי המהירות והאיטיות שכופים ספקי האינטרנט הגדולים, תהו חלק מהאנשים על מה מדובר, וכמה זה באמת איטי בהשוואה לחו”ל.

לשם כך החלטתי לערוך השוואה. השתמשתי בשרת VPS שנמצא בתשתית של העסק שהוא משמש להורדת טורנטים של הפצות לינוקס/גירסאות BSD/סולאריס ללקוחות, הקצתי לו רוחב פס של 150 מגהביט, והקמתי שרת VPS זהה באירופה עם אותו רוחב פס. מכיוון שיש לנו באירופה חיבור ל-2 רשתות (אחת מאוד מהירה ויקרה, ורשת אחרת רגילה), הגדרתי את השרת באירופה לחיבור לרשת הרגילה.

על מנת להשוות את התנאים כמה שיותר, לא השתמשתי בקובץ טורנט, אלא בקישור Magnet לפרק של House (הערה: אני לא מעודד פיראטיות, זה רק לשם הדגמה ובסוף הוידאו כפי שניתן לראות, מחקתי לחלוטין את הקובץ).

לפניכם הדגמת הוידאו (מומלץ לעבור לאיכות 720P כדי לראות באיכות טובה את הוידאו):

אז כפי שאתם יכולים לראות, ההאטה היא משמעותית ביותר, אבל זה לא מונע מאותם ספקים לדחוף לנו חבילות ענקיות למרות שאתם לא תקבלו כמעט שום תוספת בסופו של דבר.