אומרים שה”ראש היהודי” ממציא לנו הרבה פטנטים, והוא יצירתי. לכותב שורות אלו יצא לראות לאחרונה את ה”יצירתיות” של אורנג’.

כדי להסביר מה קרה בין אורנג’ לבין עבדכם הנאמן, אקח דוגמא מהעסק שלי. נניח שלקוח רוכש שרת וירטואלי כלשהו מהעסק. הוא בחר בשרת עם דיסק של 30 ג’יגהבייט אך לאחר זמן מה הוא מצא כי הוא צריך בעצם דיסק של 50 ג’יגהבייט ולא 30. במקרה כזה הלקוח יפנה אלינו, נרחיב לו את הדיסק ל-50 ג’יגהבייט (או שניתן לו דיסק נוסף של 20), נזכה אותו ב-30 ג’יגהבייט ה”ישן” והלקוח ישלם את ההפרש. כך כל עסק הגיוני היה עושה..

מהמשל – לנמשל: בחודש הקודם הייתי עסוק בנסיעות ופגישות לגבי הקמה של שרותים חדשים ונוספים לעסק. מטבע הדברים, אין ADSL בדרך ולכן השתמשתי בחיבור האינטרנט הסלולרי שאורנג’ מציעים והשתמשתי בו לא מעט. החבילה הקטנה אזלה, ודרך ה”פורטל” עברתי לחבילה הבינונית שגם אותה ניצלתי ולקחתי את החבילה הגדולה.

הגיונית, המערכת של אורנג’ היתה אמורה לעשות כמו בדוגמא למעלה: לקזז את החבילה הקודמת בחבילה החדשה כך שלא תצטרך לשלם סכום גבוה. במסגרת הקיזוז, מהחבילה החדשה היה אמורה להיות מקוזזת החבילה הישנה והחיוב היה משתנה למחיר החבילה החדשה בלבד.

אבל באורנג’ לא כל כך אוהבים את הרעיון, ולכן בחשבונית האחרונה במקום להיות מחויב סכום של 49 שקלים, חוייבתי ב.. 265 שקלים. כל נסיונותיי להסביר בפשטות את הדברים לנציגה בטלפון עלו בתוהו – אתה צריך לשלם, לא תקבל זיכוי וזהו.

החלטתי לשים פעמיי לסניף שרות של אורנג’. שם ניסיתי להסביר לבחורה וגם אז לא עובד, אבל כשהתחלתי לדפוק על השולחן (ולאחר שיחה שהיא ניהלה עם האחראי) לפתע “צץ” לו הסכם: אורנג’ תזכה אותי על חשבונית זו ב-210 שקלים.

זה כבר יותר טוב.

אבל חכו, זה לא נגמר..

מכיוון שאני משתמש “כבד” ואני לעיתים בדרכים צריך לחבר מספר ציודים לאינטרנט (את ה-Nook שלי, ולעיתים מחשב ניייד או 2), החלטתי לבקש לרכוש מאורנג’ עוד כרטיס SIM לראוטר הסלולרי שלי. שימוש בטלפון E72 שלי כראוטר אינו רעיון כל כך טוב כי אז תוך שעה וחצי הסלולרי של הטלפון נגמרת (גם אם היא היתה טעונה במלואה). טלפונים חכמים אחרים אינם נותנים תוצאות יותר טובות ולכן הפתרון שלי הוא להשתמש בראוטר הסלולרי לכל ענייני האינטרנט, כולל לנוקיה שלי.

הרעיון שלי היה לקחת SIM על אותו מספר, ולהשאיר אותו בתוך הראוטר הסלולרי. אני לא צריך את ה-SIM לשיחות טלפון כי את זה אני עושה עם הנוקיה. כל הרעיון הוא לשם נוחות, במקום להוציא מהנוקיה את ה-SIM ולהכניס אותו למכשיר ואחר כך להחזיר לנוקיה.

בקשה פשוטה והגיונית, לא?

לא באורנג’.

לפי דברי הנציגה, עליי לקחת חבילת DATA נוספת על אותו SIM נוסף וגם לשלם 15 שקל דמי תחזוקת קו חודשיים. שימו לב: לא ביקשתי מספר נוסף, לא ביקשתי שום Feature נוסף.

לאחר דין ודברים, הסברים חוזרים ונשנים על מה שכתבתי כאן ב-2 שורות פה למעלה, הגענו ל”הסכמה”: אורנג’ תבטל את חבילת הגלישה בנוקיה ותפעיל חבילת גלישה “במבצע” של 5 ג’יגה ב-SIM שישב בראוטר.

ואני תוהה: מאיפה הטמטום הזה? מדוע אי אפשר שתהיה חבילת גלישה אחת ל-2 כרטיסי ה-SIM, כך שאם אתחבר עם הנוקיה (גלישה במכשיר) או עם הראוטר (כל הציודים הניידים), החישוב יהיה במצטבר על חבילת הגלישה שלקחתי ותו לא, ומדוע אין זיכוי/קיזוז אם אני עובר בין חבילות גלישה?

אורנג’ נמצאת בזמן האחרון במצב … בעייתי משהו מבחינת רווחים (הבעלים עסוק ב”תספורות”). תמהני איך עם כל מצבת כח האדם שיש באורנג’, אין אפילו אחד שיכול להסביר לחברה משהו פשוט: שיטת ההתראות ב-SMS לגבי ניצול חבילת הגלישה מועילה ללקוח בכך שהוא מודע שאו-טו-טו מסתיימת לו החבילה, אבל אפשר לנצל את הנקודה בכך שאורנג’ היתה מנתבת את הלקוח ל”מבצע” – שלח SMS “אישור” וחבילת הגלישה שלך תוכפל בתוספת 20-30 שקלים. במקום זאת, הלקוח כיום חושש שאם הוא יגלוש מעבר לחבילה, הוא ישלם כ-4 שקלים למגה, אז הוא ממהר לסיים את הגלישה. פוף, הלכה הזדמנות לאורנג’ להרוויח וגם לגולש להמשיך לגלוש.

אורנג’ יכולה להרוויח ויכולה בעת ובעונה אחת לגרום ללקוחות להרגיש יותר טוב (ולא מרומים!) בכך שאורנג’ תתחיל להפנים שהמצב בשוק היום שונה. יש ליותר ויותר אנשים מחשב נייד או טאבלט בנוסף לטלפון הסלולרי שלהם. נכון, מחירי המודמים והראוטרים באורנג’ ירדו (אני רכשתי את ה-ZTE MF30 שלי ב-600 שקלים, כיום באורנג’ דגם MF60 עולה 468 שקלים, אם כי הוא לא מופיע באתר שלהם), אבל מחירי ה-DATA עדיין גבוהים מדי, בנוסף, הגיע הזמן שאורנג’ תאמץ את האינטרנט גם כדי לתת שרות ללקוחות בצורה נורמלית (לדוגמא: לתת אפשרות להחליף חבילות גלישה דרך האתר, ולא דרך הפורטל של האייפון בלבד!), לאפשר לשוחח עם נציג ישירות דרך האתר, אולי (חס ושלום!) מערכת קריאות נורמלית שנציג חוזר אליך, דברים שלא יעלו לאורנג’ הרבה, אבל יעשו את החיים ללקוח יותר קלים ונעימים.

אבל עד אז, נצטרך לסבול את הטמטום בחישובים של אורנג’ ואת הפאקים האחרים.

גם אני קראתי בוואלה וב-YNET את הדברים שלפיד אמר בועידת העסקים לפני זמן קצר (לצערי פספסתי את השידור החי, יש למישהו לינק לוידאו?), והחלטתי לענות לו. האם הוא יקרא את הטקסט ויגיב? קשה לי להאמין, אבל אולי “Team Lapid” כן יקראו ויגיבו, לכו תדעו…

ברשותכם, אגיב בצורה החביבה עליי, בנקודות:

• ליאיר לפיד נמאס מש”ס ש”מסובבת את המדינה על האצבע”. הוא לא היחיד שנמאס לו מזה, לרוב האנשים נמאס לו מזה, אבל יאיר היקר שוכח שאם המפלגה שלו תיבחר ויהיה לה מספיק מנדטים, הם גם … יסובבו אותנו על האצבע. מדוע? כי ש”ס עושה מה שכל מפלגה שנבחרת ע”י הבוחרים שלה עושה – מטיבה עם בוחריה. אותו שס”ניק שכמובן לא יבחר ביאיר לפיד, יאמר בדיוק את הנקודה הזו, כי מבחינתו ברגע שלפיד עולה, כל מה שש”ס עבדה עליו – ימחק.
• לימודי ליבה בכל בתי הספר – מסכים בהחלט, אבל כנראה שיאיר לא מכיר את הטריקים שאותם אנשי ישיבות עושים: לימודי ליבה? בכיף! ב-4 בצהרים, כשלתלמידים אין שום ראש ללמוד, ומי שמלמד אותם הוא דפ”ר שמשוואה עם 3 נעלמים זה מושג עלום בשבילו. הייתי שם בצעירותי. זה לא הטריק היחיד שהם יעשו לו ובשביל להרכיב ממשלה, תצטרך מפלגה גדולה או 2 קטנות, מה שמביא אותי ל…
• שינוי השיטה? אוקיי, כולי אוזן! הבה נראה את המפה כיום: יש את הימין שמבחינתו שיחנקו הפלסטינים היכן שהם נמצאים והם לא יקבלו אפילו אבן אחת בתור החזרת שטחים, ויש את השמאל שמסתכל על המתנחלים כאויבי העם ושרוצה בכל מאודו להחזיר את שטחי 67 לפלסטינים ולחתום על “הסכם שלום” כלשהו, משהו. מה יש באמצע? (אם עדיין יהיה בבחירות הבאות) מפלגת האופורטוניסטים “קקדימהקדימה” עם ראש מפלגה שלא יודעת להחליט על כלום ומצליחה לעשות פאדיחות על ימין ועל שמאל. אז בשביל שהשיטה תשתנה, יאיר לפיד יצטרך רוב ענק שיעקוף את המנדטים של הליכוד וקדימה (ואולי העבודה). אני לא מכיר שום אסטרטג בחירות שיכול להביא ליאיר לפיד נצחון כזה, מה שמחזיר אותנו לכך שהשיטה לא תשתנה, לפחות עד שלא נראה שיטה חדש עם “מיפרט” ועל מה מדובר.
• טייקונים וכו’ – נכון, הטייקונים קיבלו בלי שום בעיה מקרנות הפנסיה כספים רבים וכשהיה צריך להחזיר, הם ביקשו (וקיבלו) תספורות בלי הרבה בעיות, אבל דברים דווקא משתפרים בנושא זה תודות להצעת החוק של ח”כ זהבה גלאון (מרצ) ויצחק וקנין (ש”ס).

 

אני יכול להמשיך עוד ועוד, אבל אני חושב שהבהרתי את עצמי.

אדון לפיד, יש פתגם באנגלית “You never have a second chance to make a first impression” ולצערי בהופעה הראשונה שלך (השקת הקמפיין שלך?) היום, פספסת. כולנו מודעים לבעיות הכואבות שיש במדינה, בין אם זה חרדים “על גב” מעמד הביניים (חלקית נכון, לא ניכנס לזה כרגע), לימודי ליבה, גיוס, טייקונים, רכישת דירה וכו’. כל ישראלי שמוציא את האף החוצה מחלונו יכול לדקלם את הנושאים האלו מתוך שינה.

מה שלא קיבלנו ממך יאיר לפיד – זה תשובות! אתה מחובר לאנשי תקשורת ומדיה, והם יכולים לספר לך משהו פשוט: לטיזר (Teaser) יש מומנטום אבל הוא מוגבל. עבר המומנטום, זה לא יעניין אף אחד. הטיזר שלך יאיר, עומד לפוג, הציבור מוכן לשמוע אותך – אם תתחיל לתת תשובות! מה אתה רוצה לעשות בנידון? איך התעדוף שלך יהיה? כבר היינו בסרט הזה עם מפלגת שינוי ו-13 המנדטים. מה יצא מזה? מה שיצא עם מפלגת הגמלאים, הווה אומר – כלום.

תרשה לי לתת לך עצה טכנית: יש לך במקרה כמה מאות שקלים פנוים? אני מאמין שכן. קנה לך מצלמה כמו Microsoft Lifecam HD Studio, תסדר קצת תאורה, פתח לך ערוץ ב-Youtube, ותשתף אותנו בבעיות ובפתרונות שאתה מציע.

עד אז, זהבה גלאון תמשיך לאמר מה שאמרה היום וציבור גדול יסכים איתה.

לפני זמן מה נטויז'ן "התאחדו" עם סלקום. הדבר הופיע בעיתונות, שמפניה נפתחה, ונטויז'ן נעלמה לה בתוך תוכה של סלקום. עובדים רבים שהיו מגיעים לעבוד בראש העין "הועברו" לעבוד במטה של סלקום בנתניה. מי שלא יכל לעשות את השינוי (מבחינת מרחק נסיעה יומי) עזב.

לקוחות פרטיים לא ממש ירגישו בשינוי. פעם היית משוחח עם נציג כזה או נציגה כזו ואיתם היית צריך לסגור את הדברים, בדיוק כמו שאר חברות הסלולר, אולם בנטויז'ן (לפני שנבלעה בתוככי סלקום) ללקוחות עסקיים היו את המתל"ים (מנהלי תיקי לקוחות) וזה היה אחד הדברים שממש אהבתי: אדם אחד שמולו היית מתנהל, עושה מו"מ, סוגר דברים, ואם דברים לא היו בתחום סמכותו של המת"ל, היית יכול לפנות למנהל מעליו ישירות – טלפונית או במייל, כך הכרתי אדם מקסים בשם אסף אדרי שסייע לי לא מעט בהרכבת כל מיני עסקאות, ובחור בשם דרור שטילר- אדם שיכול להוות מופת ודוגמא למנהל תיק לקוח שעוזר, מסייע, דואג, בודק שהכל תקין גם בשעות לא שגרתיות. זה לא שה"רומן" בין נטויז'ן עבר בצורה חלקה תמיד, היו פאקים וחיובים שגויים בין 2 הצדדים,  אבל תמיד בסופו של דבר היה אל מי לפנות, בין אם זו בחורה בשם גילה פרנבוק או המנהלת מעליה, מיטל בן ישי – היתה אוזן קשבת, גישה ישירה.

אבל עכשיו – הכל התהפך. לפי דברי הנציגה במחלקת העסקים של נטויז'ן "כולם מטפלים בכולם". אין יותר מנהלי תיקים, אין עם מי לסגור עסקאות בצורה ישירה ותקשורת אישית, אין לך שום גישה למנהל מעליו. כלום. רוצה לדבר עם מנהל? הנציגה תמסור לו מילה או שתיים (כמובן לא המילים שלך), ואם יתחשק לו הוא יחייג אליך או שיתן תשובה ש-X זה X וזהו. ראש – תכיר את הקיר.

וזה עצוב, כי בסופו של דבר, למרות כל הויכוחים שהיו לי כעסק עם נטויז'ן, היה עם מי לדבר, שם קבוע, משהו, ועכשיו כל מה שתסכם עם נציג כזה, בפעם הבאה תקבל נציג אחר, לא תוכל לדבר עם מנהל כלשהו ולסגור איתו עיסקה כי .. אה, אסור לך לקבל טלפון ישיר של המנהל!

כעסק, "חץ ביז" דווקא עכשיו נמצא בתכנון לקראת "גירסה 2.0": מעבר ל-KVM (הוירטואליזציה, לא הסוויצ'), פתרונות וידאו שכתבתי עליהם כאן בעבר, תקשורת מהירה לחו"ל ועוד דברים שעדיין אי אפשר לכתוב עליהם (ואני מעוניין למצוא משקיע רציני כדי להתרחב בצורה רצינית, ויש בארץ לאן לגדול) – דברים אלו מצריכים שרתים רציניים, רוחב פס נוסף ועוד ציוד, וצריך מו"מ ארוך, אבל עם מי בדיוק עושים מו"מ במצב הנוכחי? עם הנציג הרנדומלי שעונה לך? מה שמציג בעיה שצריך לתת את הדעת לגביה. העסק בריא וחי, אבל צריך לחשוב איך לגדול.

לסיכום: נטויז'ן נבלעה, ולקוחות עסקיים כמוני נמצאים עתה בבעיה. פתרון של "תדבר עם שולה" אינו פתרון רציני כי זה פתרון נקודתי לי (וגם אז הפתרון לא עוזר) ולא עוזר ללקוחות עסקיים אחרים וכל עוד אין את מה שהיה בעבר, זה יהיה אתגר להתנהל מולם בצורה רצינית לגבי עסקאות גדולות וחבל.

רק הבוקר התבשרנו שהשביתה הגדולה הסתיימה לה. שר האוצר ויו"ר ההסתדרות הדגישו במסיבת העיתונאים את היתרונות שכל אחד השיג, לחצו ידיים, חתמו, והכל נראה מאחורינו, אבל במדינת ישראל דברים זזים מהר (לפעמים, ובמובן הרע של המילה), וכבר אנו מתבשרים כי הוועד החזק של רכבת ישראל מאיים לשבות.

ועל מה הפעם? הפעם יצא קיצפם על כך שמי שיתחזק את הקרונות הם לא העובדים של הרכבת, אלא עובדי יצרן הרכבת, בומברדיה, כלומר העובדים שיעשו את העבודה בארץ, יהיו עובדים ישראליים שיועסקו ישירות ע"י חברת בומברדיה ולא עובדי קבלן.

אני לא יודע לגביכם, אבל מבחינתי לעסק שלי יש כמה וכמה שרתים ואם אחד מהם יתקלקל, אני מעדיף לתת לטכנאי מוסמך של היצרן לתקן לי את השרת במקום לתת לאיזה "כלבויניק" שהרכיב מחשבים בחנות מחשבים שכונתית – לתקן לי את השרת. אני מאמין שיצרן ישקיע בטכנאים שלו הרבה יותר מאשר בעל חנות שכונתית שישקיע בטכנאי שלו, וכך אני מאמין שגם חברת בומברדיה תשקיע הרבה יותר בעובדים בהכשרה מאשר ההכשרה שתינתן (אולי) לעובדי הרכבת, מה גם שלחברות בינלאומיות יש סטנדרטים קצת יותר מחמירים מהסטנדרטים (אם קיימים) של רכבת ישראל.

אבל מתברר שהשביתה לא מגיעה בגלל הכשרה כזו או אחרת, אלא בגלל מינוי מנהל לאחת מתחנות הרכבת. אחד הנהגים ציין בפירוש כי לא מינו מקורב ליו"ר הקרבית של הועד (גילה אדרעי) ומכיוון שלא מינו – פוף, שביתה, רק שאי אפשר לעשות כך שביתה על מינוי, אז מוסיפים את עניין תחזוקת הקרונות.

אם יש משהו שעדיין הוועד אינו מצליח להבין (והיו"ר עצמה גם לא) זה שלציבור יותר ויותר נמאס מהוועד הלוחמני של הרכבת שמשבית אותה שוב ושוב, שהרכבת מתנהגת כמו חגיגת בזבוזים עם איחורים משוועים ועם תקלות אין ספור. יש כמובן את התיאוריה שמשרד האוצר "מייבש תקציבים" לרכבת. אינני יודע אם התיאוריה נכונה או לא, אולם גם בלי תיאוריה זו, הוועד מצליח כל כך לעצבן את הציבור, שאם מחר משרד האוצר יחליט להפריט את הרכבת ויהי מה – הציבור ימחא כף למשרד האוצר. מי יודע, אולי חברה צרפתית או סינית או אנגלית כלשהי תיקח שליטה על הרכבת ותביא קצת ממה שקורה באירופה – פה לארץ.

עד אז אנחנו נמשיך לסבול את השגעונות של אותו ועד, נמשיך לסבול עם רכבות וקרונות שלא מתוחזקים כראוי ומתאימים ללפני 20 שנה (מדוע אין יותר מ-2 שקעי חשמל בכל קרון? הרי לא מדובר כאן בהפעלת מכונת כביסה או מקרר ע"י הנוסעים!), עד שמישהו שם למעלה יתעורר.

אנו נמצאים כבר מספר ימים במאבק של ההסתדרות מול האוצר בעניין התנאים של עובדי הקבלן. כבעל עסק, אני יכול לאמר שהשביתה הזו לא עושה טוב לעסק. לקוחות שהעבירו פקסים לבנק להעברות כספים – יושבים בפקסים של הבנק ולא מבוצעים. בחלק מהמקרים צ'קים שהופקדו לטובת העסק לא נכנסים למערכת, ובקיצור – לא מצב נעים.

אבל אני אישית תומך בהסתדרות במאבק הזה, וצר לי לראות את המשחקים של משרד האוצר וההתחמקות שלו ממתן תנאים נאותים לאותם עובדים, גם עבדכם הנאמן היה במצב זה בעבר וסבל מכך רבות.

האוצר כל הזמן "צועק" על כמה מהלך כמה זה יעלה כספים רבים וכמה האוצר והמדינה לא יכולים בכלל לעמוד ברעיון של לקחת את העובדים האלו ולהעניק להם תנאים של עובדי מדינה.

באמת? הבה נבדוק.

במהלך העשור האחרון עלו אתרים ממשלתיים רבים לאוויר, כל משרד העלה אתר שלו שבו ניתן למצוא מידע, וחלק מהאתרים שימושי לצורך תשלומים שונים כמו מס הכנסה, מע"מ, קנסות, ביטוח לאומי, ארנונה וכו'. כמובן שהוצאו מכרזים על מנת לבנות את אותם אתרים, ושיטת ה"מאכר" עבדה שעות נוספות: האוצר משלם מאות אלפי שקלים, ומקבל בתמורה אתר שבשוק החופשי היה עולה לבנות אותו כעשירית מהמחיר ששילם האוצר. כמעט כל האתרים הממשלתיים (כולל אתרי רשויות המס, ביטוח לאומי, בתי המשפט, משרד הפנים ועוד) בנויים לא לפי סטנדרטים (כי כולם חשבו ש"אקספלורר זה מספיק", למרות שאקספלורר בזמנו לא עמד בשום סטנדרט כמעט) וכיום אינך יכול לשלם מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי דרך דפדפנים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ועוד.

עקרונית, מכיוון שישנם אתרים שדרכם יכול הציבור לשלם את המיסים, ניתן היה לחשוב באופן הגיוני שיהיה איזה צעד של יעילות כמו קיצוץ כח אדם, אבל מה שקרה הוא להיפך, במרוצת העשור האחרון, המדינה דווקא גייסה עובדים נוספים (ובמקרים לא מעטים – מיותרים), רק שלא גייסה אותם רשמית כעובדי מדינה, אלא כעובדי קבלן. כך המדינה לא צריכה לתת להם תנאים, חברות כח האדם מרוויחות את רוב הכסף שמעביר להם האוצר והעובד מקבל גרושים.

חלמאות בהתגלמותה!

האוצר "בוכה" על עלויות עתק? האמת היא שאין צורך באותם עלויות עתק. כל מה שצריך זה יעול ותוכנית קטנה שיכולה לקחת בין מספר חודשים עד שנתיים לביצוע מלא. הנה הסעיפים:

1. שכתוב אתרי האינטרנט עם כלים מודרניים בקוד פתוח וחיוב הזוכה לתאימות של 100% בכל הדפדפנים: כרום, פייקפורס, אקספלורר, אופרה ודפדפנים ניידים (אנדרואיד, אייפון/אייפד). אני משער שחברות שיגשו למכרז ויראו תנאים אלו, ינסו לבקש כספים נוספים עבור התאימות. לא מגיע להם על כך שקל נוסף! כיום אם כותבים בקוד סטנדרטי וראוי, עלויות בניית התאימות הן זניחות בהשוואה לבניית האתר כולו.
2. ריכוז התשלומים תחת אתר אחד שבנוי בצורה סטנדרטית! לצערי תשלומי רשויות מקומיות רבות מפוזרים בכל מיני מקומות ואתרים שפשוט לא נגישים לדפדפנים שהם אינם אקספלורר, ובחלק מהמקומות שהם כן נגישים (שלום לעירית ראשל"צ!) המערכת לא יודעת לסלוק כרטיסים מסויימים (כן, גם כרטיסים מקומיים), ובהזדמנות זו גם לתמוך ב-Paypal. קצת מצחיק לראות שמליוני אתרים בעולם וחלק הולך וגדל בארץ תומכים בשיטת תשלום זו, אך שום משרד ממשלתי לא תומך בכך.
3. חיוב כל המשרדים לפתוח מערכת קריאות (או להשתמש במערכת קריאות מומלצת) שתתמוך בדפדפנים הסטנדרטיים ותחייב את פקידות המשרדים לחזור תוך שעות ספורות (בהתאם לזמן שבה נפתחה הקריאה) עם תשובות מלאות לאזרחים ולפונים, וכמו כן לחייב משרדים ממשלתיים לקבל דרך אותה מערכת מסמכים מהציבור, במקום להטריח את הציבור לרוץ ולהמתין שעות כדי שרוחל'ה תקבל מסמך בין נגיסת ביס למשנהו בסנדביץ' שהיא הביאה מהבית!
4. מינוי משקיפים מהסקטור הפרטי על מנת לבקר את תהליך קיום מכרזי "שיפוץ"/בניית אתרים ומערכות שונות. כבר מזמן משרד האוצר נהפך לבדיחה בכל הקשור לעלויות, וכמו שציינתי בהתחלה – משרד האוצר משלם הרבה יותר מכל עסק על בניית אתרים והטמעת טכנולוגיות.
5. מינוי חברה שתבצע בדיקות גלויות וסמויות לגבי יעילות עובדים (כמו: כמות תיקים מטופלת, העדרויות, זמן שלוקח לשרת נציגת ביקורת סמויה, התנהגות מול לקוחות ועוד), ויישום ההמלצות.

במדינתנו הנחמדה, החשב הכללי (חשכ"ל) "אלוף" בקבלת מחירי רצפה לציודים כמו שרתים (חוץ מהזמן שבו לחשכ"ל בורח ההגיון, כמו אי אישור רכישת Storage כבר שנה וחצי), אבל כל החסכון בורח מהחלון בכך שהמדינה מעסיקה יותר מדי עצלנים, יותר מדי טיפשים, יותר מדי פקידות שלא מגלה הבנה אפילו בהפעלת מחשב (עד עכשיו אני זוכר את הנציגה במס הכנסה שמנסה להפעיל Outlook רק שרץ לה כבר 6 תהליכים של Outlook במחשב, והיא ממשיכה להתעקש). דברים זזים מאוד לאט ויש אפס יעילות במערכת, כך שהמדינה ממשיכה לשרוף כספים על אי-יעילות (לידיעת הקורא יאיר לפיד שתוהה איפה הכסף, זה רק אחד המקומות שבו הוא נשרף). כיום אם אני רוצה לפנות לרשויות, (כמו במקרה שהיה לי לפני שנתיים שחוייבתי בקנס ענק לעיריית תל אביב על מים כאילו היו לי בבית 2 בריכות שחייה אולימפיות) אני חייב לשלוח פקס והמשרד המקבל מחוייב לענות לי תוך 30 יום. מדוע כל כך הרבה זמן? הרי אם אבוא למשרד, הטיפול יקח דקות ספורות.

אם במשרד האוצר יכניסו מערכת כזו, אז ניתן יהיה לפטר יותר ממחצית מאותה פקידות עצלנית וחסרת יעילות – לטובת שרות מהיר יותר וטוב יותר למי שמממן בסופו של דבר את אותן משכורות, וכך יהיה אפשרי גם לממן קבלת עובדי קבלן מקצועיים ומתאימים להיות עובדי מדינה מבלי שמשרד האוצר יחרוג בצורה רצינית מהתקציב.

מישהו שם למעלה חשב על זה אולי?

לאחר שכתבתי את הפוסט האחרון לגבי המהירות והאיטיות שכופים ספקי האינטרנט הגדולים, תהו חלק מהאנשים על מה מדובר, וכמה זה באמת איטי בהשוואה לחו"ל.

לשם כך החלטתי לערוך השוואה. השתמשתי בשרת VPS שנמצא בתשתית של העסק שהוא משמש להורדת טורנטים של הפצות לינוקס/גירסאות BSD/סולאריס ללקוחות, הקצתי לו רוחב פס של 150 מגהביט, והקמתי שרת VPS זהה באירופה עם אותו רוחב פס. מכיוון שיש לנו באירופה חיבור ל-2 רשתות (אחת מאוד מהירה ויקרה, ורשת אחרת רגילה), הגדרתי את השרת באירופה לחיבור לרשת הרגילה.

על מנת להשוות את התנאים כמה שיותר, לא השתמשתי בקובץ טורנט, אלא בקישור Magnet לפרק של House (הערה: אני לא מעודד פיראטיות, זה רק לשם הדגמה ובסוף הוידאו כפי שניתן לראות, מחקתי לחלוטין את הקובץ).

לפניכם הדגמת הוידאו (מומלץ לעבור לאיכות 720P כדי לראות באיכות טובה את הוידאו):

אז כפי שאתם יכולים לראות, ההאטה היא משמעותית ביותר, אבל זה לא מונע מאותם ספקים לדחוף לנו חבילות ענקיות למרות שאתם לא תקבלו כמעט שום תוספת בסופו של דבר.