ריצ’רד סטולמן, פלסטינים וסטירת לחי מצלצלת

זה התחיל במשהו יפה: ריצ’ארד סטולמן, מי שהתחיל את ה-FSF, תרם קוד ומשאבים אחרים לטובת קהילת הקוד הפתוח ולינוקס, היה אמור להגיע לאזור ולהרצות אצל ברשות הפלסטינית וגם בישראל על קוד פתוח. העניין פורסם במקומות רבים ולא מעט אנשים ציפו להרצאה זו.

.. עד אתמול. אתמול שלח ריצ’רד סטולמן אימייל לאדי ארונוביץ’ (מי שמארגן את החלק הישראלי של הפגישה) ובפיו הודעה: הפלסטינים החליטו לפתע להודיע לסטולמן שאם הוא בא להרצות גם בישראל, אז כל עניין ההרצאות מבוטל.

עד כאן העובדות היבשות. מה קרה מאז שסוכמו הדברים לפני מס’ חודשים ועד שהפלסטינים החליטו לעשות “אחורה פנה”? שאלה טובה. רבים משערים שאחד מ-2 הדברים קרה: או שפעילים פרו פלסטינים בחו”ל גילו את עניין ההרצאה והם איימו איומים על הפלסטינים ברשות הפלסטינית, או שמישהו ישראלי מחו”ל שלא בדיוק חובב את ישראל (או חובב “בדרכו שלו” תוך כדי גרימת נזק לישראלים) גילה את עניין הפגישה ודיווח לפלסטינים מחו”ל שלחצו על הפלסטינים בארץ לבטל את המפגש.

מה שקרה כאן מראה במדויק את עניין היחס בין ישראלים לפלסטינים, ודי נותן דוגמא למה שהעתיד יראה מבחינת היחסים בין 2 המדינות: איבה שממשיכה למרות מאמצים מצד כל מיני גורמים לקיים שיתוף פעולה – מישהו מהצד הפלסטיני בסופו של דבר מפיל זאת. אני בספק אם גוף/עמותה כלשהי היתה מזמינה את ריצ’ארד סטולמן ומתנה תנאים שביקורו ישולם אך ורק אם לא ירצה ברשות הפלסטינית, אבל כמו שאנו רואים – מהצד השני זה כבר נהיה עניין שבשיגרה.

ריצ’רד סטולמן לעומת זאת הפתיע אותי – לרעה. הרי היה אפשר לבנות אפשרות כזו שהצד הפלסטיני ישלם על כרטיס טיסה בכיוון הלוך + לינה ואירוח בצד הפלסטיני בזמן שהוא מרצה שם, ולינה, אירוח וכרטיס טיסה לארה”ב כשהוא מרצה בצד הישראלי. כך כל צד היה נושא במחצית התשלום ו-2 הצדדים היו נהנים מההרצאות, אולם האפשרויות שסטולמן הציג שעומדות בפניו הם לא לבוא בכלל לאזור, או להרצות לפלסטינים בלבד. את האפשרות של חצי חצי הוא לא העלה (שלחתי לו מייל על כך).

רבים אולי לא יודעים זאת, אבל כיום בעולם הקוד הפתוח, ישנם סטודנטים, מתכנתים ומהנדסים רבים ממדינות שדי שונאות אותנו (איראן, סעודיה וכו’), אבל ברמה האינדיבידואלית יש שיתוף פעולה (אם כי לא רשמי). סטודנטים מאירן תרמו טלאים עם תמיכה בשפות ימין-שמאל (RTL) ותיקנו באגים ואף השתתפו בדיבוג של תוכנות שונות (KDE וכו’) גם כשהם ראו שהמשתתף בצד השני הוא ישראלי ולא התעוררו בעיות כלשהן בגלל הניתוק בין 2 המדינות.

דווקא במקרה זה, על הרצאה שמדברת על קוד פתוח, על שיתוף וסיוע הדדי – החליטו הפלסטינים לחשוף את ה”אמת” שלהם, בצורה של או אירוח בלעדי, או ביטול – אם יש גם צד ישראלי. חבל שבשמאל מעדיפים להתעלם מדברים כאלו תוך כדי ריצה לכיוון “שלום” שיותר נראה כמו “להתראות”.

לטובת מיקרוסופט–באלמר צריך ללכת

ballmerבימים האחרונים התחלתי במסגרת העסק שלי להציע חבילת PPTP-VPN זולה שמאפשרת להנות משרותי סרטים/מדיה/אודי/בנקאות/טלפוניה שניתנים בארה”ב בלבד (מי שמעוניין לקבל לנסיון בחינם ל-4 שעות מוזמן לשלוח מייל), וגם אני כמובן משתמש בשרות הזה לראות סרטים ופרקים ממקורות חוקיים בארה”ב במקום להוריד אותם, במיוחד מאתר HULU. מכיוון ש-HULU משדרים סדרות תמורת הצגת פרסומות, יצא לי לראות כמה פעמים את הפרסומת על Bing של מיקרוסופט, מה שהם (מיקרוסופט) קוראים: Decision Engine.

אחרי שראיתי את הפרסומת מספר פעמים, החלטתי להעיף מבט בסטטיסטיקות וב-לוגים של האתרים שלי, לראות כמה בינג מבקר אצלי בהשוואה לגוגל. לא אלאה אתכם יותר מדי בפרטים, אבל נאמר שעל כל 20-40 ביקורים של גוגל, בינג מבקר פעם אחת וגם אז לוקח רק מידע חלקי, כלומר אם מישהו מבסס החלטות לפי מה שבינג מראה/מפנה את הגולש, הוא מפסיד מידע רב, בין אם הוא מבקר בחנות אצלי, בבלוגים שלי או בכל מקום אחר. לעניות דעתי, זה לא Decision Engine, זה Illusion Engine.

אפשר לאמר אותו דבר גם על שאר השרותים של מיקרוסופט בכל הנוגע לפעילות און-ליין. מסנג’ר מפסיד מדי יום מנויים לטובת סקייפ ופייסבוק. Azure (שיכול לקבל מקום של כבוד בהסברה הכי גרועה שיש לגבי המוצר) לא ממש מקבל יחס מלקוחות/מפתחים שחושבים על מחשוב ענן/שרותים דרך הענן. שרותי הענן של מיקרוסופט אופיס הם בדיחה גרועה מבחינת פונקציונאליות ותמחור (ועדיף כבר ללכת על Google Apps שנותן 50 חשבונות חינמיים פר דומיין) ושאר השרותי און-ליין של מיקרוסופט ממשיכים לגרום לחברה חורים רציניים מבחינה פיננסית רבעון אחר רבעון.

בחברה אחרת הדירקטוריון היה בועט החוצה את ההנהלה והיו משכירים אנשים מספיק חכמים כדי למצוא מה צריך לעשות כדי לתפוס יותר דומיננטיות און-ליין. אבל במיקרוסופט דברים נשארים גרועים. מיקרוסופט לדוגמא העדיפה לחסוך 20 מיליון דולר (לערך) דמי יעוץ חיצוניים בזמן המו”מ על רכישת סקייפ. מה יצא מזה? שמיקרוסופט שילמה 4.5 מילארד דולר יותר מההצעה הכי גבוהה של המתחרים. שוב, בחברה אחרת כשהיו מגלים את הפאשלה הזו, המנכ”ל היה נשלח לארוז את החפצים שלו, אבל במיקרוסופט ממשיכים במדיניות התמוהה הזו של להשאיר את המנכ”ל ולהמשיך לדשדש בתחום האון-ליין.

נסתכל לרגע על המתחרה ממול: אפל. נכון, אפל מתייחסת למפתחים כמו שסרסור מתייחס לזונות שלו (השקעת דם יזע, דמעות וכספים רבים, ויום אחד אפל מחליטה להעיף את האפליקציה שלך, או בכלל לא לקבל אותה. למה? ככה!), אבל אף אחד לא יכול לאמר שאפל לא משקיעה בתחום האון-ליין. חנות ה-iTunes שלהם מאוד קלה לשימוש, מכשיר ה-Apple TV מגדיר מחדש קלות הפעלה בהזרמת מוסיקה ווידאו, והאייפון/אייפד מראים מה זה קלות שימוש בשרותי אינטרנט שונים. אפל משקיעים ולא מפחדים להוביל את השוק למחוזות חדשים שאחרים כלל לא שם והמספרים לא משקרים: רבעון אחרי רבעון אפל מראה רווחים פנטסטיים (וכמובן בעלי המניות לא רואים סנט אחד של דיבידנד, כי ככה החליט סטיב ג’ובס). מה מיקרוסופט עושים? ממשיכים להרוויח מחלונות (ה-Client, חטיבת ה-Server לא ממש רווחיים) ואופיס. שאר החטיבות ממשיכות לאכול את הרווחים כאילו אין מחר. זה הגיע למצב אבסורדי ששווי השוק של אפל הרבה יותר גדול מזה של מיקרוסופט.

אם מיקרוסופט רוצים להציל את עצמם, הם צריכים לזרוק את המנכ”ל שלהם, סטיב באלמר, לקחת סיכון ולהתחיל להמציא דברים. לזרוק מפלצת כמו Windows 7 על מעבדי ARM זו לא החלטה חכמה. רכישת פלטפורמה כמו סקייפ לא תעזור הרבה למיקרוסופט כי סקייפ בעצמם בקושי הרוויחו כמה מיליוני דולרים בשנה רווח, כך שהכסף שנזרק על רכישת סקייפ בחיים לא יחזור למיקרוסופט. מיקרוסופט צריכים להפסיק להעתיק ולהתחיל לחדש, ועדיף שיחדשו היכן שיש להם הזדמנות, כמו ב-Windows 8, או בשיפור מאסיבי של בינג, או בשינוי מהותי בכל הקשור ל-Azure. עם המנכ”ל הנוכחי זה לא קורה וכנראה שזה לא יקרה, ועדיף למיקרוסופט להשתנות עכשיו, לפני שימצאו את עצמם נאכלים הן ע”י אפל והן ע”י גוגל.

מיקרוסופט והסכין בגב, חלק שני

למי שלא קרא, בבלוג העסקי כתבתי אתמול פוסט על כך שמצד אחד מיקרוסופט משתפת פעולה, ומצד שני מפעילה את מערך השיווק האדיר שלה נגדך, ולא חשוב איזה ספק אחסון אתה. יש למיקרוסופט עבר די עשיר בתחום ולא רק מול עסקים קטנים ובינוניים אלא גם מול חברות ענק. זוכרים את כל הנגני מוסיקה שמיקרוסופט האיצה ביצרני חומרה לייצר ולבסוף היא דפקה להם סכין בגב בצורת Zune? (בעברית שם הנגן מאוד מתאים למיקרוסופט…)

היום נתקלתי במשהו יותר מעניין, רק לפני שאכתוב אותו, אכתוב על מקור החדשות, בחור בשם אלדר מורטזין, בלוגר רוסי די ידוע. לאלדר יש מקורות מאוד רציניים בנוקיה. בעבר אלדר בישר על כך שנוקיה הולכת לעבוד עם מיקרוסופט וה-Windows Phone 7 תהיה המערכת העיקרית של נוקיה. מכיוון שזה לא הופיע על הרדאר של אף אנליסט/פותחת-בקלפים/קוראת-בכדורי-בדולח (לשלושתם יש לי בדיוק אותו יחס), אף אחד לא האמין לאלדר ובסוף כמו שכולנו יודעים – זה קרה. לפני מס’ שבועות אלדר בישר לעולם שמועה שנוקיה זורקת את המותג OVI ומה אתם יודעים – הוא צדק.

החדשות האחרונות של אלדר? מיקרוסופט במו”מ לרכוש את .. חטיבת הסלולר של נוקיה (מקור: טוויט, מאמר ברוסית)…

מעניין מה עכשיו יחשבו על כך חברות כמו  HTC, סמסונג, אסוס, Dell, שהשקיעו כספים רבים, מהנדסים, פיתוח ויצור של טלפונים – ומיקרוסופט שוב שולפת את הטריק שעשתה עם הנגנים וחוזרת עליו עם טלפונים. נסו לחשוב על מכשירים מבוססים Windows Phone 7 שירכשו ע”י יחידים וחברות במהלך השנה הקרובה והלקוחות יגלו להפתעתם תוך זמן קצר שמיקרוסופט לא תתן את אותה תמיכה כמו שתתן לטלפונים מתוצרתם. לא נעים.

כמה מילים על הכרום בוק

אתחיל בטיפ קטן עבור מתכנתים שרוצים לכתוב משהו ולהרוויח ממנו כמה שקלים: נכון להרגע, ב-Web Store של גוגל אין שום תוכנת VPN Client וובית. הראשון שיכתוב אפליקציה וובית כזו שיודעת להתממשק למספר מימושים של VPN (כמו Open VPN / פורטיגייט / צ’ק-פוינט) יכול להרוויח כסף לא רע ממכירת האפליקציה דרך ה-Web Store, אז אם אתה לא מתכנת אבל מכיר מתכנת שמחפש לפתח משהו ולהרוויח עליו, תודיע לו על כך בבקשה.

נעבור עתה לעניין הכרום בוק (כרומבוק?) שגוגל הכריזה בכנס ה-Google I/O השבוע: סוף סוף אפשר לראות מחשבים ניידים (ואחד נייח) מבית סמסונג ואייסר מבוססי ChromeOS שגוגל קוראת להם ChromeBooks. הגירסה של סמסונג עולה 429$ כגירסת WIFI ו-499$ בגירסה עם WIFI ומודם 3G מובנה. אייסר הציגה מחירים קצת יותר שפוי: 349$ ל-WIFI ועדיין לא ידוע מה יהיה מחיר ה-3G.

מבחינת הברזלים עצמם: הם פחות או יותר כמו כל נטבוק, עם מספר שינויים: אין דיסק קשיח גדול (יש כונן פלאש בחיבור mSATA של 16 ג’יגה), אין BIOS סטנדרטי. המעבד הוא Atom N570 דו ליבתי, מסך 12.1 אינטש (במקרה של סמסונג), מצלמת 1 מגהפיקסל “HD” (אין לי מושג למה הם קוראים לזה כך). מבחינת המערכת, מרגע לחיצת כפתור ה-Power, היא עולה תוך 8 שניות ועם סוגרים את המסך ומפעילים מחדש, הוא פועל תוך 2 שניות.

מאז שגוגל הכריזה על ChromeOS ועד להכרזה על המחשבים הניידים עם שמות, מחירים ומפרטים, השתנו מספר דברים כאשר אחד הבולטים בהם היה תמיכה לקבצים מקומיים: מעתה תוכל לחבר מצלמה או דיסק קשיח ולהשתמש בקבצים מקומית. מבחינת ההדפסה, גוגל עשו שת”פ עם HP וכיום ההדפסה היא מימוש של Cloud Print.

מבחינת תמחור, המחיר הוא גבוה בהשוואה לכל נטבוק ממוצע, אבל זהו מוצר חדש וחברות נוטות לגבות מחירים די גבוהים על מוצר חדש (סמסונג לדעתי הגזימה במחיר), וכאן גוגל הכריזו על משהו חדש: אם אתה סטונדט, תוכל לשכור דרך גוגל כרום-בוק במחיר של 20$ לחודש (למשך 36 חודשים.. הממ, העתיקו מחברות הסלולר הישראליות?) ובמחיר זה תקבל גם תמיכה מלאה לחומרה ולתוכנה כולל שדרוגים. למי שכבר חושב לשלוף כרטיס אשראי ולהיכנס לחוזה כזה, מוטב לו שיחזיר את כרטיס האשראי לארנק: התוכנית לסטונדטים תהיה דרך מוסדות הלימוד האקדמאיים/מכללות וכו’. החבילה, אגב, אינה כוללת את Google Apps for Education, כך שאם המוסד לימודים ירצה בכך, הוא יכול להיות מנוי ולהוסיף את המחיר למנוי החודשי.

גם לעסקים גוגל דאגה ואותה עיסקה שיש לסטונדטים יש לעסקים (מינימום רכישה: 10 ברזלים) במחיר של 28$ ואם רוצים Google Apps for Business יש צורך לשלם עוד 50$ שנתי פר משתמש (או 4 דולר לערך חודשית). גם כאן יש תמיכה דרך גוגל כולל תמיכה, תיקון ושדרוג החומרה וכלים לניהול הכרום-בוקים.

עד כאן מה שגוגל (וסמסונג ואייסר) הכריזו. נעבור לעולם המעשי. האם יש סיכוי לכרום-בוקים להיכנס ולכבוש נתחים בשוק?

אתחיל בגוגל עצמה: גוגל חייבת תשתית רצינית לתמיכה, על מנת שלא לחזור על הפאשלה הקודמת עם מה שקרה לנקסוס-1 שרכשת מכשיר והתמיכה היתה הכי גרועה שאפשר. גוגל צריכים לבנות תשתית רצינית בינלאומית לתמיכה, וזה כולל נציגי תמיכה בטלפון, טיקטים ועוד. מבחינת תחזוקת ברזלים, גוגל תצטרך להגיע להסכמים עם היצרנים השונים בעניין החלפת חומרה, שדרוגים וכו’, והעניין צריך להיות סגור אתמול, אחרת עסקים ומוסדות לא כל כך יסכימו ליפול בין הכסאות. אחד הדברים הנוספים שגוגל צריכה לעשות, זה לשכנע יצרני חומרה אחרים ליצור כרום-בוקים עם ChromeOS. עדיין לא הוכרזו כרום-בוקים מלנובו, דל, HP.

שוק הסטודנטים: כאן יש לגוגל סיכוי לא רע בכלל להיכנס, כל עוד גוגל תעמיד לרשות מוסדות הלימוד קו לתמיכה, סיוע, ותיקונים. אם גוגל תעשה כך, ישאר למוסד הלימודים עניין ההחלטה מאיזה יצרן לרכוש כרום-בוק. מבחינת התשתית, אותם מוסדות יצטרכו לעבור בקצב יותר מהיר לארכיטקטורת שרת-לקוח על מנת שסטודנטים יוכלו להשתמש בכרום-בוקים. יש צורך גם בשינויים נוספים כמו מעבר לשימוש ב-Terminal Services אם המוסד ממוקד טכנולוגיה של מיקרוסופט ובכך לאפשר לתלמידים להתחבר דרך RDP ולעשות את מה שהם רוצים. במקרים של שימוש ב-Linux, יהיה צורך בהקמת שרתים וירטואליים עבור תלמידים שיתחברו דרך SSH אל אותם מכונות וירטואליות, הואיל ואי אפשר במצב רגיל להריץ אפליקציות לינוקס על הכרום-בוק.

השוק העסקי: פה צפויה לגוגל משימה לא קלה בכלל. עסקים גדולים לא נוטים להכניס מחשבים של יצרנים אחרים לתוך החברות (כל מנהל IT יכול לספר בהרחבה מדוע הוא מעדיף דגם כזה של מחשב ולא דגם של חברות אחרות), וכמו שכתבתי למעלה, גוגל תצטרך ש-HP, DELL ולנובו ייצרו כרום-בוקים על מנת להכניס רגל כלשהי לאותם עסקים.

הדבר השני שלא קל לעשות זה מיגרציה מתחנות עבודה סטנדרטיות למצב שהכל רץ על השרתים והמשתמשים מתחברים דרך RDP (כולל VPN לעבודה מבחוץ). כאן צפויות מלחמות לא קטנות בין אנשים ומחלקות לגבי ויתור על המחשב הרגיל לטובת כרום-בוק “טיפש”. מבחינה כספית, עלות תחזוקת כרום-בוק היא הרבה יותר זולה מתחזוקת מחשב שולחני רגיל: אין טלאים, אין אנטי וירוס, אין עוד הרבה דברים כך שמחלקת התמיכה תצטרך פחות לטפל במשתמשים ויותר לטפל בשרתים (מה שאומר קיצוץ עובדים במקרים מסויימים), מה שיגרום להנהלה לחייך מבחינת חסכון תקציבי.

תחרות: תהיו בטוחים שבמיקרוסופט יש את ChromeOS רץ על כמה מחשבים וכנראה שעם הקשרים שלהם הם כבר השיגו כמה כרום-בוקים לשם “לימוד”. גוגל מנסה להיכנס לתחום שבו מיקרוסופט שולטת, ומיקרוסופט לא תעשה חיים קלים לגוגל ומיקרוסופט בהחלט תשלוף שיניים וציפורניים: אני די בטוח שתוך מספר חודשים מיקרוסופט יחד עם שותפיה המסורתיים (כל יצרני המחשבים) תוציא גירסה של נט-בוק עם Windows CE (כן, זה עדיין קיים) ואקספלורר משודרג עם עוד כמה דברים קטנים, וכמובן תמיכה ב-3G ו-WIFI. מיקרוסופט בהחלט בעד שתעבור לארכיטקטורה של Windows 2008 R2 (שרת) וגישה דרך RDP (לקוח, כל עוד תשלם רשיונות CAL פר מכונה כמובן), אך הם “ידחפו” את הפתרון שלהם מול הפתרון של גוגל: במקום ChromeBook תעבור עם ExplorerBook.

אני מאמין שהשינויים המהותיים האלו לא יקרו היום או מחר (הכרום-בוקים יצאו לשוק רק ב-15 ביוני, ומי שהשתתף בגוגל I/O מקבל אחד חינם במתנה) ומה שגוגל עושה הוא בעצם לדחוף את השוק לעבוד דרך הדפדפן אקסלוסיבית. זה לא יהיה קל, יהיו הרבה נגד המעבר, אבל אם זה יצליח לגוגל, היא תרוויח הרבה מהמעבר.

מיקרוסופט קנו את Skype

אני כותב את הפוסט הזה ביום העצמאות. אנשים רבים שמחים, עושים “על האש” ודי מאושרים. גם חברת סקייפ יכולה לפתוח שמפניה: מיקרוסופט רכשו את סקייפ מקבוצת משקיעים בראשות Silver Lake תמורת סכום מדהים: 8.5 מיליארד דולר.

אין ספק שמקימי החברה, המשקיעים, וההנהלה של סקייפ מאושרים בהחלט מהסכום. מיקרוסופט אולי מאושרים שהם הצליחו “לחטוף” את סקייפ מתחת לידיים של גוגל ופייסבוק (שלפי השמועות ניהלו מגעים לרכוש את סקייפ), אבל הסכום מצליח להראות משהו מסויים אחד לגבי מיקרוסופט…

מיקרוסופט בפאניקה!

מדוע? הסיבה פשוטה: מיקרוסופט פספסה את האפשרות לרכוש את החברה בעבר בסכום הרבה יותר זול: eBay שרכשו את סקייפ, מכרו אותה לקבוצת משקיעים בזמנו תמורת 2.75 מיליארד דולר, כלומר אם מיקרוסופט היתה רוכשת את Skype ישירות מ-eBay דאז, הם היו יכולים לסגור את רכישת החברה תמורת אותו סכום או משהו קרוב לכך.

יבואו אנשים ויאמרו “אבל מיקרוסופט לא היתה במצב כמו שהיא נמצאת היום”, וזה נכון, אבל אותה פאניקה קיימת אצל מיקרוסופט גם כיום: לפי פוסט ב-Tech Crunch, גוגל היתה מוכנה לשלם 4 מיליארד על סקייפ, ומיקרוסופט הכפילה בהצעתה כל הצעה של גוגל (כמובן מבלי לדעת מה המחיר שגוגל מציעה. אם מיקרוסופט היתה יודעת, היא לא היתה רוכשת במחיר הנוכחי שהיא רכשה, שאפו למי שניהל את המו”מ).

העניין הוא שאיש לא יודע מה יש למיקרוסופט בדיוק לעשות עם Skype. למיקרוסופט יש מספר מוצרים שכבר עושים את מה שסקייפ עושה, למעט עניין ה-P2P שהיום הוא כבר לא כל כך עניין בעייתי כבעבר. מה הם בדיוק יעשו? ישלבו אותו עם Windows Live Messenger? זה לא יתן ממש למיקרוסופט רווח. אריק סקונפלד חושב שמיקרוסופט יכניסו את סקייפ לתחום ה-Enterprise, אבל למיקרוסופט כבר יש מוצר בתחום (Lync), ולדעתי הכנסת סקייפ תצטרך שינויים מאסיביים מאוד בקוד הואיל ו-2 הטכנולוגיות עובדות בצורה שונה לחלוטין. האם מיקרוסופט חושבים לבנות על רווחים משיחות Skypeout? סקייפ הרוויחה אמנם 859 מיליון דולר בשנת 2010 (בשנה, לא ברבעון!), אבל רוב הכסף הולך כמובן לחברות התקשורת השונות, וסקייפ בתכל’ס הרוויחה ב-2010 סכום של כ-20.6 מיליון דולר בשנת 2010 (שוב, לא ברבעון). לא בדיוק סכום שמיקרוסופט מתרגשת ממנו.

מיקרוסופט, עם כל השקעות העתק, עדיין נמצאת בבעיה בכל מה שקשור ל-On Line. מנוע החיפוש בינג עושה למיקרוסופט בכל רבעון “בינג” של חור ברווחי חטיבת ה-On Line והוא פשוט גרוע ורבים לא רוצים אותו (הנה עדות אישית: בבלוג העסקי שלי בינג ביקר כמה פעמים וסך הדפים שיש לבינג מהבלוג שלי הוא … 10. גוגל מאותו בלוג “משכה” 681 עמודים! תנחשו למי יש את המידע הכי מדוייק מהבלוג שלי? תנחשו מי יתן תוצאות חיפוש יותר מדוייקות?). אז מה מיקרוסופט עושה? באקספלורר 9, שינוי המנוע חיפוש אינו משהו קליל למשתמשים שאינם טכנולוגיים, אז אם הם יחפשו משהו, הם אולי ימצאו אותו דרך בינג, אלא אם המשתמש יכנס ספציפית לגוגל ויחפש את מה שהוא רוצה למצוא.

כעת מפת ה-IM/VOIP תשתנה מעט. פייסבוק יצטרכו לחפש חברה אחרת לרכוש (אולי מיקרוסופט תשתף פעולה בנושא, אם כי גם כאן יש צורך בהשקעה די רצינית כדי לבנות Client וובי לחלוטין). גוגל נמצאת כרגע עם כל עניין ה-IM/VOIP במצב לא רע: התוכנה שלהם נמצאת מבחינת IM בכל מכשיר אנדרואיד וגם בכל תיבת GMAIL, אולם הם צריכים לשפר את עניין התקשורת (מנסיון, רבים המקרים בהם אנשים זמינים Online ואינני רואה את אותם אנשים כזמינים, דבר שלא קורה בסקייפ). מבחינת VOIP גם בזה יש לגוגל מה לשפר, בכך שיוסיפו תמיכה ביותר מקודדי אודיו (Celt יכול לשמש כפתרון מצויין לתקשורת אודיו החל מטלפונים סלולריים ועד Desktop) וגם לשפר בדחיפות קידוד וידאו (WebM הוא פתרון לא רע, השאלה כמה הוא לוקח מבחינת מעבד בשביל לקודד תמונה ב-15 או 30 פריימים לשניה ואם הוא יכול לתמוך ב-HD).

לסטיב באלמר יש עכשיו עבודה לא קלה: להשתמש בסקייפ כפלטפורמה להציג יותר נוכחות Online אחרי שורה של כשלונות (זוכרים את הבלוגים של מיקרוסופט? הם עברו לוורדפרס. מסנג’ר נעקף בקלילות ע”י פייסבוק וסקייפ ויש הרבה דוגמאות נוספות). האם הוא יצליח? רוב הכתבים מאמינים שלא. נראה.

באמת סוף רומן בין אפל לאינטל?

קראתי את הפוסט של נתי שוחט בניוזגיק על השותפות בין אפל לאינטל ועל כל מיני שמועות על קץ קרוב בין החברות, ורציתי להגיב לדברים.

קודם כל הערה קטנה לגביי: יש לי הערכה גדולה לאפל על מוצריהם, אם כי אני לא אקנה את המוצרים שלהם בגלל סיבות כמו מחירים מופרזים, התייחסות גרועה ללקוחות וגם עניין של “דיקטטורה”. אני אוהב מכשירים קלים לפריצה, שאפשר לשנות בהם כמעט הכל (המממ… Nook Color?).

אתחיל במחמאה לאפל: אם יש חברת טכנולוגיה גדולה שיודעת לקום ולעזוב פלטפורמה אחת ולעבור לאחרת, זו אפל. מיקרוסופט היא דוגמא הפוכה לכך: רק כש”מכריחים” את מיקרוסופט לתמוך בפלטפורמה חדשה, הם מוכנים לעשות צעד כלשהו (קחו לדוגמא את מעבדי Itanium: יש גירסה של Windows 2008, אין Exchange ל-Itanium. למה? ככה.

אז מבחינה תאורתית, האם אפל יכולה מחר בבוקר להרים את OS X על ARM? כן ולא, הרבה יותר לכיוון “לא”. הסיבה לכך היא די פשוטה: לא חשוב איזה מעבד ARM ניקח היום מכל חברה, הביצועים שלו נחותים פי כמה וכמה מכל מעבד מקביל של אינטל, בין אם לשולחנות עבודה כמו i3, i5, i7 או מעבדים למכונות רציניות/שרתים (מעבדי Xeon). בנוסף, למעבדי ARM אין את התוספות שיש כיום למעבדי אינטל. רוצה להריץ וירטואליזציה בצורה רצינית? אין VT ל-ARM. אין מיפוי משתנה של PCI למכונות וירטואליות (VT-D), אין אפילו צ’יפ של חברה כלשהי שתומכת בדברים כמו USB 3.0, Thunderbolt, Firewire וכו’. (טכנית אפשר לדחוף על לוח האם צ’יפ כזה, אבל בשביל לאתחל אותו תצטרך לעשות שמיניות באויר, קחו לדוגמא מה שקרה עם Amiga OS 4 ותמיכת AGP, וזה היה לפני שנתיים). בנוסף, ריבוי ליבות (4 ומעלה) רק מתוכנן להיות בערך ב-2013/2014.

מה יוצא מכך? שאפל לא תעבור בזמן הקרוב מבחינת מחשבים אישיים ל-ARM. זה טוב לאייפון/אייפוד/אייפד שהיישומים שרצים עליהם לא גדולים, ואין דרישות Multitasking רציניות. Final Cut pro “ירצח” מעבד ARM.

נעבור לסעיף היתרון: אפל הם לקוח בינוני לאינטל (HP, IBM ו-DELL הם הרבה יותר גדולים מאפל) ואינטל מוכנה לעשות עם אפל דילים של בלעדיות, אם כי לזמן מסויים. למק-בוק אייר היה יתרון של מעבד חדש, אבל היתרון הזה החזיק בקושי 6 חודשים: לנובו הוציאו Thinkpad דקיק עם בדיוק אותו מעבד אחרי 6 חודשים. במקרה של Thunderbolt, מדובר על שת”פ בין אינטל לאפל ומכיוון שאפל היו המובילים בפיתוח הטכנולוגיה, הם קיבלו בלעדיות, אבל גם כאן זה לא יהיה לטווח ארוך: אינטל יכולים לעשות המון כסף מ-Thunderbolt לא רק במחשבי Desktop אלא גם בשרתים: תארו לכם חיבור של Storage פשוט למספר שרתים עם Thunderbold – זה פשוט יהיה מטריף להשתמש בטכנולוגיה הזו במקום כל ערימת הסוויצ’ים והסיבים שצריכים היום בשביל להגיע ל-10 ג’יגהביט (ולמי שלא מודע: כרטיס רשת 10 ג’יגהביט נותן הרבה פחות מ-10 ג’יגהביט בתנאי שטח).

לגבי העניין של יצור מעבדי A5 ושאר מעבדים מבוססי ARM עבור אפל, אני בספק אם השמועה נכונה: אפל היא לקוח ענקי של סמסונג (סמסונג מייצרת עבור אפל לא רק מעבדים אלא גם זכרון Flash ועוד כמה רכיבים) וסמסונג לא תוותר כל כך על אפל כלקוח, ובל נשכח שאפל שילמה סכום של כמה מאות מיליוני דולרים מראש על יצור הצ’יפים. כל עניין התחרות הוא לא רלוונטי כי גם אינטל מייצרת כל מה שסמסונג מייצרת, וזה לא מפריע לאפל.

בקיצור, יש כאן שוב שמועות (המסתמכות על דו”חות של אנליסטים.. כן, ראינו כמה אנליסטים הוזים בעבר לא פעם ולא פעמיים. הממ, אולי יש קשר בין אנליסטים למיסטיקנים? 🙂 ) שאין להם שום אחיזה במציאות. חברות גדולות יודעות להתחרות מצד אחד, ולשתף פעולה מצד שני (בניגוד לכל מיני ספקי אחסון שרתים בארץ). לאפל בשלב זה אין שום יתרון בלנסות לעבור למעבדי ARM למחשבי מק-בוק בשלל הסוגים שהם מציעים, אין להם שום חשק לזרוק השקעה עתירת דולרים רק בגלל שסמסונג מייצרת טלפונים סלולריים (סמסונג נמצאת רחוק מאפל בטבלת המכירות של טלפונים סלולריים).

לצערי שמועות כאלו יוצאים על ימין ועל שמאל בכל הקשור לאפל, וגם כשהשמועות מופרכות לחלוטין (מי היה האידיוט שהזה על כך שאייפד 2 יתן רזולוציה של 2048X1536, דבר שהיה מייקר בטירוף כל אייפד, שלא לדבר על כך שהאייפד היה יכול להפוך בקלות לתנור לחימום אוכל) אנשים עדיין מאמינים לשטויות.

יום השואה

עוד שנה עברה ושוב אנו מציינים את יום השואה. בארץ ובעולם מציינים יום זה ומדברים על כך ש”לא נשכח” וש”שנית זה לא יחזור”. בכל שנה נפטרים עשרות אלפי ניצולי שואה (ובדרך הביטוח הלאומי משתדל להתעמר בניצולי השואה, ולא חסרים עוד דוגמאות), אך האירועים מראים כי הדברים יכולים לקרות שוב.

קחו לדוגמא את אירן, מדינה המממנת גופי טרור שונים בכל אספקט אפשרי: טילים, נשקים, תחמושת מחולקים ביד רחבה לחמאס בדרום ולחיזבאללה בצפון. מה העולם עושה בנדון? אמברגו על אירן והחרמת נכסים בחו”ל (כאילו שזו תהיה בעיה עבור אותם אנשים שהחרימו להם כספים – לגייס את הכספים מחדש מאותה מדינה בה הם שולטים/קרובים לצלחת). צעדים יותר נשכניים? אין, ובדרך מדינות כמו רוסיה, סין, לוב ואחרות משתדלות להפיל כל יוזמה לעצירת התפתחות הנשק הגרעיני באירן. מה כבר יכול להיות? אירן תשמיד איזו מדינה או תירה כמה טילים ותסב נזק כבד ואותן מדינות תפלוטנה התנצלות רפה – וגם זה במקרה הטוב. אחרי הכל, הכסף בא לפני הכל, ואיראן, אחת היצואניות נפט מהגדולות בעולם היא לקוחה חשובה של אותן מדינות. אז אחרים ידפקו.

יש לנו כיום דוגמא יותר אקטואלית כמה אסור לנו לסמוך על אומות העולם בנוגע להצלה שלנו: כמה קילומטרים מזרחה מהגבול הישראלי, בדרעא בסוריה התושבים מנסים להפגין על משהו שהם רוצים: קץ לדיקטטוריה, והם לא היחידים שרוצים זאת, עשרות אלפים בהפגנות הראו שגם הם רוצים דמוקרטיה. אסד הדיקטטור כמובן שלא אוהב זאת והוא שלח חיילים ושאר חולירות כדי להרוג את המפגינים. עכשיו הגענו למצב שדרעא מחולקת ל-4 בלי דלק, בלי מים, בלי ששום אספקה אזרחית נכנסת, אבל עם טנקים וחיילים שאוספים את הצעירים ולוקחים אותם החוצה וירי בילדים, נשים וזקנים – לא רק עם נק”ל, אלא עם טנקים.

מה העולם המערבי וה-סו-קולד “נאור” עושה? כלום. אובמה, מנהיג ארה”ב היה בין הראשונים כדי לרמוז למובארק לעוף, במקרה של סוריה הוא לא עושה כלום. גם אחרים לא עושים כלום ואסד לוקח את הזמן וקוטל אותם. הגופות מפוזרות ברחובות, וכל תחינותיהם של התושבים לסיוע – לא נענות. אסד האב ב-82 רצח 20,000 והבן ב-2011 טווח בתושביו ללא רחם – וכולם שותקים.

זה לא מוכר לנו היהודים מאיזה שהוא מקום? אה כן, במלחמת העולם השניה האמריקאים והבריטים ידעו היטב, היו גם תצ”א שהראו את המחנות שהקימו הנאצים, ובמשך שנים שניהם לא עשו מאומה.

66 שנה עברו, ובכל הנוגע להשמדת היהודים, נראה כי לא השתנה הרבה. פעם אלו היו הנאצים, היום השליטים באירן (ובעוד כמה מקומות) רוצים להשמיד את היהודים ואת “הישות הציונית”. לפני 66 לקח זמן רב ו-6 מיליון יהודים שהושמדו עד ש”בנות הברית” החלו להגיב. הפעם, עושה רושם, נצטרך לסמוך רק על עצמנו, או שנמצא את עצמנו מושמדים במהירות הרבה יותר גבוהה מנשק גרעיני ושאר התקפות של גרורות אירניות.