היום הייתי עם לקוח שביקש ממני להתקין עבור הלקוח שלו את השרת בחווה של בזק בינ"ל. ללקוח יש שרתים כבר שם כך שהוא אינו נמנה עם לקוחותיי. כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להתקין לו את השרת עם Linux, להגדיר מס' דברים וזהו. לא אמור להיות סיפור..

עד שהגעתי לבזק בינלאומי ל-"Data Center" שלהם, החווה שאנשי המכירות שלהם מפארים ומהללים, ולאחר שביצעתי ללקוח את העבודה אני יכול לסכם את ההתרשמות שלי מהחווה של בזק בינלאומי במילה אחת:

א מ א ' ל ה !

ברשותכם, אפרט. אני מזהיר מראש: זה לא הולך להיות פוסט נימוסי.

• מסרתי את מס' תעודת הזהות שלי יום לפני כן (אתמול) ללקוח כדי שיעביר אותו לבזק בינ"ל. האם מישהו בדק את תעודת הזהות שלי בכניסתי? שלילי. אף אחד לא שאל לשמי או בדק תעודת זהות שלי. מבחינת בזק בינלאומי במצב הנוכחי, כל דכפין יוכל להיכנס בלי שום בדיקה (יש מצלמה, כאילו שקשה לעבוד על המצלמה עם כובע בייסבול טיפוסי).
• KVM – אני לא יודע מה הסיפור של בזק בינלאומי, אבל מה שיש להם כ"KVM" זה עגלה (פיזית) המכילה מסך, מקלדת ועכבר. יש 3 כאלו, וכשהגענו קיבלנו עגלה תקולה. עגלה נוספת היתה בשימוש ורק ברגע האחרון נמצאה עבורנו עגלה עם מסך תקין. אני מתפלא על בזק: האם כל כך קשה להתקין בארונות מתגים עם KVM Over IP?. אם היה מגיע לקוח נוסף, אגב, והוא היה צריך להתחבר ישירות לשרת, הוא היה נמצא בבעיה: תמתין עד שמישהו יסיים עם השרתים. זה מתאים לחברות שיש להם שורה של ארונות, לא חברה שמתיימרת להיות אחת החוות הגדולות בארץ.
• הבאתי תקליטור של CentOS להתקין על השרת, וכמו תמיד, כונן ה-DVD לא ממש רצה לקרוא מהתקליטור. שאלתי את הטכנאים אם אפשר לצרוב תקליטור אחר או לקבל עותק של CentOS, אחרי הכל – מדובר במשהו שחברות רבות מתקינות בשרתיהם. לא היה אפשרי לצרוב ולא היה להם CentOS. בסוף במקרה נמצא כונן DVD עם חיבור USB.
• מה עם טכנאים במקום? היו כמה שלא היו קשורים, היה בחור אחד שלא ידע מאומה, והיה עוד מישהו שנכנס ויצא כל הזמן. לשאלות על כתובות כמו Gateway Address ודברים כאלו לא היתה לו שום תשובה. זה הטכנאים שיש לבזק בינלאומי?
• בכניסה לבזק בינלאומי עומדות 3 תחנות לשרות הלקוחות שרוצים להתחבר מרחוק. תחנה אחת לא עבדה, בשניה המסך תקול ובשלישית לא היה אפילו תוכנת Putty ולא היה ניתן להתקין מאומה. למזלי, הבאתי איתי מחשב נייד, אני לא יודע מה מישהו אחר היה עושה אם הוא היה מגיע ללא מחשב נייד.
• בזמן שעבדתי על השרת איש לא השגיח. טיילתי בחווה (בזמן ההתקנה, לוקח זמן להתקין לינוקס), הסתכלתי בכל מיני דברים ואיש לא שאל למעשיי. אחד הדברים התמוהים ששמתי לב הם שארונות נעולים עם צילינדר שלוקח 30 שניות לפרוץ עם מפתח גנרי, אבל לשם מה לפרוץ? מספיק שמגיע לקוח שיש לו שרת ואין לו ארון משלו, והוא יכול לעשות כרצונו: לנתק דיסקים של אחרים, חיבורי רשת וכל שעולה על דעתו. אין שום השגחה על מעשיו.
• נכנסתי לחוות שרתים יחד עם הלקוח, יצאתי לעשן סיגריה לבד, לחצתי על האינטרקום ונתנו לי כניסה בלי לשאול את שמי או מאיזה חברה אני, וזה קרה כמה פעמים. שום בדיקה, שום דבר.
• נקודה טכנית קטנה: "חווה גדולה" זו לא. ראיתי מספיק חברות בארץ שיש להם ארונות שרתים והם הרבה יותר גדולים מהחווה של בזק בינלאומי. הופתעתי מאוד מכמה שהחווה קטנה.

בזק בינלאומי גובים מחירים מפולפלים. יותר מפי 2 מנטויז'ן, והיום כשהגעתי לא הבנתי על מה המחירים האלו. אבטחה גרועה, תחזוקה גרועה, אין עם מי לדבר, אז על מה בדיוק לשלם? אני חשבתי לפני שהגעתי להתרחב ולשים שרתים בבזק בינלאומי לטובת לקוחות שיש להם איזה אג'נדה נגן 013 נטויז'ן, אבל אחרי הביקור היום, אפילו דיסק קשיח אני לא אשאיר שם!

שלא תבינו אותי לא נכון: נתקלתי גם במקומות אחרים בתסמין כזה או אחרת אצל ספקיות מתחרות, אבל לפחות לכל מה שמגיע לצריבה, או תמיכה טכנית, קיבלתי שרות מעולה. כך לדוגמא, כשהייתי צריך סגמנט כתובות נוסף לטובת חומת אש, עברתי את כל התהליך הבירוקרטי אצל מנהל התיקים, אך לאחר מכן בשיחה עם החווה, הבחור שענה לי (לירן) הכיר את החומר על בוריו והיה כיף לשוחח עם מישהו שמבין אותך ויודע בדיוק מה אתה רוצה וצריך. בזה לא נתקלתי בבזק בינלאומי היום.

לקוחות רבים של חברות שונות שוכרים ארונות ואחסון לפי מחיר, אולם לדעתי כדאי מאוד לשים לב לנקודות שהעלתי, במיוחד אם אתה מארח ציוד מבלי שיהיה לך חצי ארון או ארון. אחרי הכל, אם אין השגחה, מה ימנע מטיפוס שלא מבין מאומה לשחק בציוד שלך?

חומר למחשבה.