גיא גרימלנד פירסם מאמר ב-טוש על הפיצוץ האחרון שהיה בין EDS לבין הבנק הבינלאומי, ורציתי לכתוב כמה מילים על הסצינה (לא על הבנק או על EDS, אני לא הייתי מעולם מועסק של אחד מהם ולא היה לי שום קשר עם אף אחד מהגורמים).
שוק המיקור חוץ בארץ הוא שוק אכזר ביותר, והבה נודה באמת, תחמן ביותר. חברות רבות מציעות הרים וגבעות במחירי הפסד מתוך תקווה כי יוכלו להרחיב את החוזה אח”כ (ואת המחיר בהתאם), וגם כדי להעיף את האחרים.חברת מיקור חוץ גדולה לא רוצה לראות את IBM Global Services אצל לקוח, אז חותכים מחירים בהצעה שמגישים ללקוח וזו סתם דוגמא, ועל עסקאות כאלו ואחרות אפשר לשמוע כל הזמן.
לעניות דעתי, הגיע הזמן לפוצץ כמה בלונים:
- תשכחו מחסכון. חברות מיקור חוץ רבות מציגות עולם ורוד עם גרפים שמראים חסכון משמעותי, אולם חסכון זה לעולם לא יראה במציאות, כי תמיד יש הוצאות בלתי מתוכננות, ה-SLA שהלקוח ידרוש יהווה לעיתים קרש מקפצה מצוין לספק מיקור החוץ להעלות מחירים, ואם הלקוח לא יהיה מרוצה מהשרות של המיקור חוץ, תמיד יהיה אפשר לזרוק לו רמז שאפשר לשפר… תמורת עוד תקציב למיקור חוץ.
- שרות IT גרוע, בין אם זה Helpdesk ובין אם זה תחומים אחרים בתוך ה-IT לא יפתרו כבמטה קסם אם יעברו למיקור חוץ. את הבעיות האלו ניתן ורצוי לפתור ברמה הפנימית. אדרבא, לא חסרות עדויות לכך ששרות IT גרוע שהוחלף במיקור חוץ (במיוחד אם היו בעיות ה-Help Desk והם הוחלפו בסיוע מרחוק, הסיוע מרחוק היה גרוע יותר).
- זהירות מ”קבלני משנה” שלוקח אותו ספק מיקור חוץ: במקרים רבים, אותם “קבלני משנה” בחלק לא קטן מהמקרים אינם מקצועיים כמו שהם טוענים שהם וספק מיקור החוץ פשוט לא בודק אותם והולך על המילה שלהם. חושבים שאני ממציא? 2 פרוייקטים שהרמתי אצל חברות גדולות פשוט נמחקו ע”י “קבלן משנה” מכיוון שקבלן המשנה לא ידע לינוקס בצורה מתקדמת (כן, LVM זה חלק אינטגרלי מכל הפצת לינוקס!!).
גלית פיין בראיון אומרת את האמת: חברות פרטיות רבות נהפכות יותר חשדניות כלפי מיקור חוץ. את האמת? אותן חברות צודקות לחלוטין. הבאזז מלכתחילה היה מוטעה ומי שלא אכפת לו להפסיד תקציבים עדיין לוקח בכיף מיקור חוץ: משרד המשפטים וה-טאבו.
חברות יקרות, הגיע הזמן לחזור למקורות, לפתח IT בתוך החברה. נאמנות לא קונים בכסף והאנשים הכי “שפיצים” בתוך ה-IT הם הראשונים שמטיסים קורות חיים החוצה מהרגע ששומעים כל מיני באזזים על כך שמיקור חוץ הולך להיכנס לחברה פנימה ובצדק: במיקור חוץ אתה משרת של 2 אדונים ובמקרים רבים ל-2 האדונים יש דרישות סותרות שאותו איש IT רק יקרע ביניהם. כשחברה מפתחת את ה-IT בתוכה, אז לא רק שיש אמינות, יש גם קשרים, קירבה, ראש גדול, השקעה מעבר לשעות הרגילות, אכפתיות, וכל הדברים האלו בד”כ לא עולים לחברה שקל אחד, אך הם לא יהיו קיימים במיקור חוץ וכל שעה נוספת שאיש IT יבצע מעבר לשעון, זו תהיה שעת חיוב.. לאותה חברה שניסתה לזרוק את מחלקת ה-IT לטובת מיקור חוץ ולטובת חסכון אשלייתי.
אסייג את דבריי במשהו אחד: יש עדיין בהחלט מקום למיקור חוץ בתחום מאוד חשוב: כשאין צורך באדם קבוע לעשות דברים מסויימים בחברה. שם בהחלט יש מקום למחשבה על מיקור חוץ, אולם גם אז, אם הסכום שיוצא בסוף החודש לתשלום עולה על שכר חודשי של איש שיעודו יהיה לבצע את אותה משימה, כדאי לבטל את המיקור חוץ ולשכור משרה מלאה איש כזה.
מסכים עם כל מילה. מניסיוני הרב בתחום ברוב המקרים יוצא העליות גדלות והתפוקה קטנה.
(למעט מקרים יוצאי דופן שהצליחו וגם בהם לא היה חיסכון עלויות אלא מה שנקרא גמישות ניהולית ויחסים פיננסים – הכנסה פר עובד. כלומר החברה חיה באשליה שמחר ניתן לפטר
50% מהעובדים בלי להניד עפעף כי הרי הם לא עובדים שלי אלא של הקבלן. כמובן שזה לא אפשרי וגם לא עובר בשקט אבל, יחי האשלייה)
אתה מתייחס לתוצאות האמיתיות ואני מסכים לכל מילה שלך.
הבעיה היא שהרבה פעמים חברות לוקחות מיקור חוץ מסיבות חשבונאיות, עבור דיווחים לבעלי מניות או על מנת לעקוף הנחיות של הנהלת החברה (שיושבת בחו"ל וקשה לה לראות את האנשים הפיזיים שעומדים מאחורי החשבוניות שהיא משלמת).
חץ,
יפה דיברת. כמו כל דבר החיים במציאות אינם כה סטיכיים. אני מדבר מנסיון שלי, ממקום של מקבלי ההחלטות.
עוד הערה: שוק העבודה היום הוא שוק של מעסיקים. את העובדים לא "סופרים ממטר". צר לי על כך אך זו המציאות והיא מונהגת ,גם ובעיקר, על ידי הממשל.
והערה צינית שקשורה לנושא: אני לא מכיר מדינה בעולם המערבי שבה בעלי הבית של בנק גדול היה מעיז לומר שהוא שומע קולות ושהקולות מנחים אותו בניהול הבנק. אבל בישראל, מותר לשמוע קולות כל עוד אתה על כורסת המהל….
כאשר נדרש פרויקט שאיננו בליבה העסקית של הפירמה בעיית שוק העבודה מעצימה. מכורסת המנהל נאלצתי לקבל החלטה להוציא למיקור חוץ פרויקט תשתיתי שלא היה בליבה העסקית של הפירמה. הפרויקט התחלק לשני אבני דרך: ההקמה של התשתית והתחזוקה שלה. חשבתי שנכון יהיה את הקמת התשתית לבצע במיקור חוץ ואת התחזוקה להסתייע בקבלן המשנה אבל את האיש הטכני להחזיק כעובד חברה. בסופו של דבר הפרוייקט נכשל ומבוצע היום מחדש ע"י קבלן משנה אחר,כשכל הפרוייקט עבר למיקור חוץ. כאשר ההחלטה נפלה בשל העובדה שמיקור חוץ יש לו (וזו אחיזת עיניים), יתרונות חשבואנאיים.
אני לא רואה את הדברים הולכים ומישתנים,להיפך: משל היותהשוק שוק מעסיקים הפירמות מעדיפות "עובדים בחשבונית", ועושות חטא על פשע, כאשר מדובר בעינינים שהם חלק מהליבי העסקית.
כל עוד תפיסת שוק העבודה היא שהשוק הוא של מעסיקים, כל עוד הממשלה עצמה נוהגת כבת יענה ומקדשת את מיקור החוץ, ומקדשת "עבדות מודרנית" בקרב עובדי ה IT לא נראה לי שיכול שינוי והתתנהגויות שציינת יחזרו על עצמן שוב ושוב.
דווקא בעולם שמחוץ לא"י ארץ הקודש הדברים משתנים. המערב אירופה ,למשל צרפת, הממשלה משקיעה סכומי אתק ביצירה ובעידוד של מקומות עבודה בהעסקה ישירה. אולי ,כרוחות המשבר, גם סערה זו תפקוד את מחוזותינו. בטוח שלו בשנות הכספים 09 ו- 2010 ודי להציץ בספר התקציב ובחוק ההסדרים.
הדברים האלה לא קורים מעצמם. היד הנעלמה ,כנראה, עברה ניתוח קטיעה. עד שיבינו את זה בשוק הישראלי יקח זמן ובנתיים ישאר שוק העבודה שוק של מעסיקים וקבלני משנה חמדנים המניע והמטרה היחידה שלהם היא לעשות כסף, מהר, הרבה וזהו.
מנחם