במפלגת מרצ החליטו להקים ועדה שתחקור איך המפלגה נפלה למצב של 3 מנדטים וכמעט נמחקה מהמפה. (אגב, עיון באתר מרצ לא מראה כלל את הדברים. כנראה שנגמרו הבחירות, נגמרו העדכונים..)

האם באמת צריך ועדה שתחקור את הדברים? אני בספק. אני עוקב אחרי תנועת מרצ ואפשר להצביע דווקא על הסיבות בקלות. הנה הן:

• “תנועת השמאל החדשה”: מה? מו? מי? איך? למה? יום אחד קמה לה תנועה שאיש לא הבין מה לעזאזל הם רוצים. בתנועה היו כל מיני אנשים שפוליטית אבד עליהם הכלח (מי אמר אברום בורג?), וחלק מהם עם דעות זהות מלפני 20 שנה (כן, אני מדבר על עמוס עוז). בעיתונות דיברו על הקמת המפלגה הזו, לא היה מובן שהיא תתמזג לתוך מרצ ולא היה אפילו אתר שמסביר לגביהם (לי אישית לקח זמן להבין), וכשאנשים התחילו להזדהות איתם, אותה “תנועת שמאל חדשה” שכבר התחילה לגרוף קולות פוטנציאליים התמזגה לתוך מרצ, מה שהשאיר אנשים מבולבלים מכל הספין הזה.
• אותה “תנועת שמאל חדשה” התמזגה לתוך מרצ (של מי היה הרעיון אגב? של ג’ומס?) מבלי לקחת בחשבון שהמצע של מרצ כמעט ולא השתנה במאומה, אז על הסוס שנקרא מרצ שהיו בו מס’ אנשים נוספו עוד מס’ אנשים, ומכיוון שאותו סוס שקוראים לו מרצ בין כה היה חלש, אז הוא כמעט מת.
• הזגזוג של מרצ גרם למצביעים בהתחלה להרים גבה ולבסוף לברוח מהם. בהתחלה ג’ומס תמך ב”עופרת יצוקה” (מה שדי עיצבן את תומכי מרצ), ואחר כך הוא עשה סיבוב פרסה וחזר בו, ובאותו זמן קרא עמוס עוז לפתוח ב”שיחות שלום” עם החמאס (בתזמון מאוד גרוע אגב: בדיוק שהחמאס יורה טילים לדרום).
• תחת סעיף ה-“לא רוצים יותר את האוכל שלכם” אפשר להכניס את העניין ה”פעוט” שלעם נמאס מהמצע שלכם, וזה כולל שמאלנים רבים שכבר לא אוהבים יותר את המצע.
• האשם העיקרי: “קדימה”. אחלה טריק דפקו לכם ארד ואדלר, הבה נעשה “ריגשי” לשמאל ונסביר להם שאו שהם מצביעים ללבני או שביבי יעלה לשלטון. מכיוון ששמאלני טיפוסי שרואי תמונה של ביבי ישר מתחרפן, רוב השמאל פשוט רץ לשים קדימה ושכח שאלו אינם בחירות שבוחרים פתק אחד לראש ממשלה ופתק שני למפלגה. מה יצא? כל הקולות שהיו אמורים להיכנס למרצ, לעבודה, לתי”מ ושאר מפלגות שמאל הלכו ישירות ל”קדימה”. ביג אופס. אגב, הטריק יחזור בבחירות הבאות, תסמכו על ארד ואדלר בקטע הזה.
• יש עוד “אשם” אחד שנקרא “תנועה ירוקה מימד” שהציעה מצע קצת יותר שפוי לשמאלני החושש מהימין (נו, תגידו קיצוני). הבאזז בבלוגים היה חזק לכיוון תי”מ. אמנם בסוף התנועה לא עברה את אחוז החסימה אך מצד שני קולות שהיו מאוד עוזרים למרצ הלכו לעזאזל לכיוון “קדימה” תחת הסכם עודפים שנחתם בין 2 הצדדים.

אני בטוח שיש עוד סיבות (עירא ידידי כתב עליהם בפוסט נפרד), אבל יש פואנטה אחת שאני בספק אם אותה ועדת חקירה תרשום במסקנותיה: מפלגה כמו “מרצ” שמתהדרת בנוצות של חוקה “מודרנית” עם קבלת אחריות מצד אחד, לא מוכנה לבעוט את האדם שלא לקח בחשבון את כל הפרמטרים והיום הוא עומד בראש המפלגה. כן, אני מדבר על ג’ומס, ואני די בטוח שמצביעי מרצ לא מעטים לא אוהבים את הרעיון שדווקא הוא לא לוקח שום אחריות ומתפטר מהתפקיד.

לסיכום: סיבות לנפילה לא חסרות, אך אני בספק אם ועדת חקירה תעזור, במיוחד שמסקנות הועדה כה ברורות והן לא ימולאו. הועדה הזו נראית כמו עוד נסיון לסתימת פיות. חכו חכו לשולה ויוסי שיפתחו ג’ורה על הועדה הזו. יהיה שמח. 🙂