מי שהספיק להציץ בשעות האחרונות בחדשות באינטרנט בארץ, יכל לראות שהכותרות הראשיות מדברות על המהומות שהיו בכיפור בעכו (וואלה, YNET, מעריב/NRG לקחו כנראה חופש בחג, אין שום חדשות שם לגבי זה). האירוע בקצרה: רכב ערבי העביר ציוד לקראת חתונה ערבית שתיערך היום (חמישי) בערב דרך שכונת בן גוריון בעכו ועורר את זעמם של התושבים היהודים הצמים, והם התחילו לזרוק על רכבו אבנים, הוא נסע משם ואחרי חצי שעה הגיעו מאות ערבים מצויידים באלות, גרזנים וכו’ והתחילו קטטות המוניות כאשר רכבים שהיו במקום נופצו, חלונות של חנויות נופצו ונגרם נזק רב. כמובן שגם היו איומים מהערבים בנוסח “אם תצאו מהבית, נהרוג אתכם” ועוד.
יש כאלו שיסתכלו על מה שקרה כאירוע בודד, אבל אם מסתכלים בזווית מעט יותר רחבה, ניתן לראות פה משהו פשוט: זה היה רק עניין של זמן עד שפיצוצים כאלו יגיעו עד שהגיעו עכשיו ואני בספק אם המתיחות הזו תתפוגג לאחר אירוע זה.
הסיעות הערביות, בגיבוי פעילים וראשי מפלגת העבודה ופעילים של מרצ ומפלגות אחרות עושים את כל הצעדים על מנת ללבות את המתחים האלו. כאשר שייח’ ראאד סלאח מדבר על ירושלים, מסית לאלימות וגזענות בירושלים, באום אל-פאחם ובעוד מקומות, אצלנו שותקים. כאשר נערכות עצרות בימים כמו “יום האדמה” ועוד אירועים אשר נואמים בהם נאומים די מתסיסים נגד הממשלה בפרט ונגד היהודים ככלל, אז בסופו של דבר השנאה הזו יוצאת החוצה, רק שאלו שליבו אותה פתאום מגלגלים עיניהם השמיימה. “אנחנו? רק דיברנו על דו קיום”.
אצל הצעירים זה גם מגיע מהלימודים, כששרת החינוך שלנו מאשרת ללמד את הצעירים על ה”נאכבה” (אגב, לא רק לילדים הערביים אלא גם לתלמידים היהודיים), הרי בסופו של דבר ישאל התלמיד הערבי מדוע בעצם מתאבלים הערבים? כלומר הוא מקבל מיד תמונה של אסון, וסביר להניח שאחר כך הוא ישאל את חבריו, משפחתו, מדוע האסון. משם והלאה הדרך לשנאת היהודים די קצרה, אבל אצלנו “פרופסור” יולי תמיר לא מצליחה להגיע למחשבה כזו קצרה. הליקוק לערבים יותר חשוב, יהי אשר יהי.
אורי אוריאל כתב טור ב-YNET על ה”עליהום” התקשורתי שהמתנחלים סופגים השכם והערב, וכשהאמת נמצאת שהערבים שיקרו, בשמאל ובתקשורת מתעלמים מהעניין וממשיכים הלאה. התנצלות? חס ושלום! הרי מדובר על ה”מתנחלים” האלו, אותם אנשים מוזרים עם כיפות וזקנים שמוכנים לגור במקומות שאף שמאלן לא מוכן אפילו לשהות מעבר למה שהוא צריך (בשביל להופיע בחדשות ו/או לעזור לפלסטינאים, חס ושלום ליהודים!). לדעתי, זהו המשך ישיר של ליקוק לערבים (בין אם פלסטינאים או ערבים ישראלים, שחלקם מציגים את עצמם כפלסטינאים, אבל לא מעיזים ללכת לגור ברש”פ) והעדפת גרסאות הערבים על פני דבריהם של היהודים, מה יוצא מכך? רוח גבית לערבים ופלסטינאים, והכל תחת כסות של “שלום” שלמען האמת יותר גרוע מכל מלחמה. במלחמה אתה יכול להגיב, ופה אתה משותק.
עכשיו מוצאי החג, מעניין איך הדברים יתפתחו היום בלילה ומחר. נקווה לטוב, אמן.
הכל התחיל כשהערבי נכנס לשכונת יהודים וניסה לדרוס את הילדות היהודיות שהסתובבו שם ולא שהוא העביר דברים בשביל החתונה הוא היה עם ווליום חזק מאוד ועשה הכל בכוונה!!!
האינפורמציה שאתה מעביר פה לא נכונה אני חושבת שאתה צריך לשמוע יותר מצד אחד כדי להעביר את האינפורמציה האמיתית ולא להשמיע רק צד אחד .
הערבינסע ביום כיפור ברחוב שהמון יהודים הולכים בו וניסה לדרוס ילדים וקיבל מכות על זה ואז המואזין של העיר העתיקה קרא שערבי נרצח בידי יהודים דבר לא נכון והגיעו מאות ערבים מהכפרים ליד ומהעתיקה רעולי פנים עם רובים ואלות וסכינים ועשו ונדליזם בעשרות רכבים בעיר ושברו שמשות של חנויות של יהודים בלבד . בקיצור הכל היה מתוכנן כי הערבים הגיעו מאורגנים להפליא מהר מאוד באופן לא כל כך מפתיע כי זו לא הפעם הראשונה שהם מתפרעים בכיפור . מה שאני לא מבינה זה למה אנחנו יכולים לכבד אותם ברמאדן והם לא מכבדים אותנו בכיפור .
אה שאני לא אשכח .. המשטרה לא עשתה כלום בפרעות בכיפור . הערבים הספיקו לעבור בכמעט כל העיר ולהשחיט רכוש עד שהשוטרים הואילו בטובם להתערב וגם השוטרים שהיו בשטח לא עזרו לנו למרות שקראנו להם לבוא ולעזור להפסיק את הונדליזם הזו ( ויש לציין שהשוטרים שהיו בתורנות בעיר , אילו שלא עזרו לנו, הם ערבים )
לא לא. שכחתם. הערבים הגיעו עם קלאצ'ניקובים, התחפשו לשוטרים וירו עלן עצמם, אחרי שהסיעו אוטובוס בתוך שכונה יהודית, תוך שהם פורצים לבתים ודורסים את מי שגר בפנים, ביום כיפור, תוך כדי שהם דואגים להעביר אותו לשבת!!!
סליחה, אבל תוספת האינפורמציה הלא הייתה ולא נבראה שהייתה כאן בתגובות היא מזעזעת.
ועכשיו קצת יותר ברצינות: אנשים שמלבים יש משני הצדדים. אני לא אתכחש לכך שלדעתי, הפרובוקציות נראות חזקות יותר מצד הערבים (ואין להם שום גיבוי בשמאל הציוני הישראלי, לא יודע מאיפה את מוציא את הטענה הזו). אבל נקודת המבט שלי, היא נקודת המבט של היהודים, כך שייתכן שדברים שנראים לי טרוויאלים, נראים לערבים כפרובוקציה, ולהפך.
השאלה היא למה בכלל להגיב על פרובוקציה כזו בצורה כזו? נניח ואני הייתי נוסע, היה מקום להתעצבן, כי אני יהודי (נניח). אבל מה הקשר של ערבי לאיסור לנסוע ביום כיפור? איך בנאדם שעושה מעשה, שאפילו מנקודת מבט של היהדות איננו חטא, הופך לפרובוקטור, בעשיית מעשה טריוויאלי למדי, כמו נסיעה באוטו, ועוד בצורה שמצדיקה את החטא של יידוי אבנים והשחתה ביום קדוש?
וגם אני נניח לרגע שמדובר במעשה לא נחמד במיוחד, כמה קשה לצקצק בלשון, לצעוק כמה מילים לא יפות לבחור, ולהניח לזה בלי לפוצץ את האוטו שלו באבנים? הרי דרך ז'בוטינסקי בבני ברק הומה אדם כל יום, כולל שבת, ואף אחד לא מעלה בדעתו לזרוק אבנים שם, למרות שזה לא נראה לי מעשה הרבה יותר מנומס.
יאיא,
בתור אחד שהיה בהפגנות וכל מיני כנסים בעכו ובשפרעם (סיפור ארוך), האמן לי ששמעתי הצהרות (בתרגום סימולטני של חבר אמין) ואני לא כותב את הדברים סתם כדי להתנגח בשמאל.