החגים הגיעו, ראש השנה כבר בעיצומו, חלק גודל מהצעירים נוסעים להוריהם לחג (מי אם בגלל רצון ללכת ומי בגלל "ריגשי" שהאמא/אבא עושים לבן). כמובן שלא תהיו לבד בחג, גם מגיעים הדודים והדודות, אותם אנשים שבמקרים רבים תעדיפו להתנשק צרפתית עם השטן מאשר לפגוע אותם, אבל אין מה לעשות: אנחנו יהודים, יש חגים, וזה מה יש. מנסים לעבור את זה, מי בטוב, מי ברע. המרוויחים הכי גדולים מזה יהיו כמובן הפסיכולוגים אחרי החגים, לאחר שיתעוררו אצל חלק מהאנשים הטראומות עקב חוויית אכילת ארוחת ערב עם קרוב משפחה מהגהינום.

אחד הפאקים הכי גדולים של ארוחות מעין אלו זה העניין הידוע של בן/בת-זוג. "נו, הכרת מישהי? יש לך חברה?" עברתם את זה בטוב ויש חברה? מגיעה השאלה המוחצת "נו, מתי תתחתנו?". לא עברת את השאלה הקודמת? מיד יצוצו שרותי השדכנות של אותן דודות ודודים.

ומה אז קורה? אחרי החג פתאום תתחיל לקבל טלפונים מכל מיני בחורות ש"במקרה" קיבלו את הטלפון מאותה דודה אובר-דואגת. מישהו שאל לרשותך לתת את הטלפון שלך? מה פתאום! הכלל הידוע הוא שכשעושים זאת "מטוב לב", אז שמים עליך פס ונותנים את מס' הטלפון שלך לכל מיני בחורות/בחורים שיתקשרו אליך. פרטיות? עשה לי טובה! אצל המשפחה והדודה, פרטיות זה פיקציה, ואם מזלך ממש גרוע, הבחור/ה שמנסים להכיר לך תקבל גם תמונה שלך (למה יש מייל?) וגם כמה פרטים עליך שלא ממש היית משתף מישהי/ו אחר/ת בהתחלת ההיכרות.

אתה לא רוצה להכיר כרגע מישהי ואתה לא חושב להיכנס לפלונטר של חתונה/משכנתא/ילדים? הצחקת את אותה "שדכנית"! אין דבר כזה לא רוצה! בטוח יש בך פגם גנטי כלשהו שמונע ממך "לראות את האור" אבל בעזרת אותה "שדכנית", אתה תכיר מישהי ותתחתן, ואם לא תסכים להכיר את אותה אחת שהיא נותנת לה את פרטיך, תגיע מישהי אחרת שתישלח גם היא, ע"י אותה "שדכנית".

אז הנה פניה לכל הדודות והדודים וקרובי המשפחה עם אותו רצון לשדך לרווקים שבמשפחה. אנא ממכם, תשאלו את הבחור/ה אם הוא מעוניין! אם הוא לא מעוניין, או לא רוצה, כבדו את רצונו והפסיקו עם נסיונות השידוך!! גם לאותו בחור רווק או בחורה רווקה יש סיבות משלו/ה מדוע אין הוא/היא מעוניינים בקשר/היכרות חדשים. תהיו בטוחים שאם אותו רווק או רווקה ירצו, הם ישמחו לבקש ממכם שתכירו לו/לה.

מוסכם?