אני לא ממש טיפוס של משחקים (אם כי נחמד לפעמים לשחק בתור "בוחן" דברים על Linux), אבל לדיאבלו תמיד היתה לי פינה חמה בלב.

אז בלי יותר מדי מילים, הנה הטריילר (ליתר דיוק טיזר) הסינמתי הרשמי של דיאבלו 3

תהנו

מי שזוכר, בעבר, היה בממוצע בארץ מחשב שולחני אחד ומישהו היה משתמש בו, ולפעמים היו שניים משתמשים במחשב בתחלופה (ובמקרה של ילדים – מריבות קולניות ולפעמים אלימות). עם השנים וירידת המחירים, נוצר המצב שבו בהרבה מאוד בתים ממוצעים במשפחה עם 2 ילדים ומעלה, יש 2 מחשבים ויותר, כאשר אחד מהמחשבים הוא מחשב נייד.

בעקבות מלחמת המפרץ, חוקקו חוקים חדשים המגדירים "מרחב מוגן דירתי" (להלן: ממ"ד/ממ"ק) המחייבים כל קבלן בנייה לבנות בכל דירה, חדר אחד שישמש כ"חדר מוגן". בחדר כזה הקירות הרבה יותר עבים והכניסה היא עם דלת פלדה.

מכיוון שהרבה משפחות גרות בדירות כאלו, נוצר מצב מעניין: אם החדר של האדם שהכי משתמש במחשב בבית נמצא בתוך הממ"ד, יש בעיה לשים שם נתב אלחוטי לשימוש עבור אחרים. בעיה נוספת היא קידוח (לא דבר כל כך קל בחדר מוגן) והעברת כבלי תקשורת למחשבים האחרים בבית. יש כמובן פתרונות שונים, אבל חיצונית הם לא נראים אסתטיים, ומקשים את העברת המחשב השולחני במידה והוחלט לסדר מחדש את החדר, או להעביר את המחשבים בין החדרים.

יש פתרון אחר שלא כל כך מקודם בארץ, אבל הדבר ידוע מאוד בחו"ל והוא נקרא: HomePlug (הנה קישור ב-ZAP למקומות שאפשר לקנות ציוד זה). מחירו בארץ נע בין 200 ל-350 ש"ח (כאשר יש צורך לרכוש זוג)

מה נותן HomePlug? הוא נותן משהו פשוט ויעיל: הוא מאפשר העברת נתוני תקשורת דרך רשת החשמל שנמצאת בבית בצורה מאובטחת (אפשר לקרוא בהרחבה על הסטנדרנט כאן) מקצה לקצה.

איך משתמשים בזה? מאוד פשוט:

ראשית, כדאי למצוא מקום פתוח כמעט מכל זוית בבית. זה יכול להיות בסלון, יכול להיות במרכז הבית, או בכל מקום אחר שאין קירות שחוסמים את קליטת/שידור אות ה-WIFI. בנוסף, חשוב מאוד שבאותו מקום יהיו לפחות 2 נקודות חשמל (או נקודה עם מפצל). כמו כן חשוב שבאותה נקודה יהיה נקודת טלפון או כבלים (בהתאם לחיבור האינטרנט).

לאחר שנמצאה הנקודה, יש לחבר את הראוטר האלחוטי למודם, ולנקודת הטלפון או הכבלים ולחשמל (במידה והנתב הוא גם המודם, מספיק יהיה לחבר אותו לחשמל ולכבלים/נקודת טלפון).

בשלב הבא מחברים נקודת רשת מתוך הנתב האלחוטי אל קופסת ה-HomePlug ולחיבור החשמל בקיר (לא צריך לדאוג, לא הולך לעבור 220 וולט אל כניסת הרשת של המחשב). לאחר מכן יש לגשת לחדר בו נמצא המחשב, לחבר עוד קפסת HomePlug ואליה כבל רשת שימשיך משם ליציאת הרשת של המחשב. (במקרים מסויימים יהיה צורך להפעיל תוכנה שמגיעה עם קופסאות ה-HomePlug, ועל כך ניתן לעיין במסמך המגיע עם הקופסא, אולם ברוב המקרים אין צורך בכך וחיבור רגיל מספיק. בכל מקרה מומלץ לעיין בתיעוד שמגיע עם ה-HomePlug).

כעת ניתן לגלוש באינטרנט כאילו הנתב והמודם נמצאים ממש לידך במהירות הרגילה שעליה חתמת אצל ספק התשתית והאינטרנט. המהירות המקסימלית התיאורתית למכשירי HomePlug היא כ-85 מגה-ביט "ברוטו" (כיום. בעתיד זה יגדל לכיוון ה-300 מגה-ביט), כלומר אפשר לשדר סרטים מלאים ממקום למקום במהירות מצוינת.

כדאי לשים לב: ישנם מספר משווקים שלא כל כך מבינים את הטרמינולוגיה וינסו לשווק לכם ציוד שאינו HomePlug, ציוד של סטנדרט אחר כמו HomePNA או במקרים של סוחרים ממש שאינם מבינים על מה הם מדברים, הם עלולים להזמין לכם ציוד של סטנדרט PoE. בעקרון, 2 השיטות (HomePNA,PoE) נועדו לעשות פעולה הפוכה מ-HomePlug ובעצם להעביר חשמל דרך ציוד שמיועד מראש להעביר נתונים (והוא בהחלט יכול לעזור בנקודות בהן ישנם נקודות תקשורת זמינות אך אין נקודת חשמל או לא אפשרי להתקין נקודות חשמל מבלי לעבור בירוקרטיה שלמה).

בהצלחה,
חץ

הנה עוד מכה למיקרוסופט: אינטל הענקית החליטה שלא להתקין את Vista בכל מחשבי החברה (ולא, גם לא במחשבים של עובדי החברה) סופית, כך פירסם אתמול הניו-יורק טיימס.

הסיבה? אותו מקור ששוחח עם הכתב סטיב לוהר, אמר כי בחברה נעשתה עבודת מחקר מעמיקה לבדוק האם ההוצאות הכרוכות בהטמעת Vista ושידרוג חומרת המחשבים הקיימים, התוכנות והתשתית שווה את זה, והתוצאה הסופית היתה: לא, לא שווה את זה.

יחד עם זאת, אינטל מודיעה שהיא תתקין Vista אצל חלק מהאנשים. הימור שלי: לאלו שצריכים לכתוב דרייברים עבור Vista או לבדוק מוצרים עם Vista.

לאינטל יש בערך 80,000 עובדים, כלומר הערכה מאוד גסה שלי (מתוך הנחה שעובדים רבים יש ברשותכם גם Desktop וגם Laptop) שיש באינטל לפחות 100,000 מחשבים, ורובם המוחץ לא יקבלו שום שידרוג לויסטה.

הפסד למיקרוסופט, רווח לאינטל.

הרבה חברות (ובצדק), עסקים ואנשים פרטיים, אחרי ששמעו את סיפורי הבהלה, קראו סקירות מקצועיות מכמה מקומות, החליטו שלא לקפוץ על עגלת ה-VISTA ולהישאר עם XP.

העניין הוא שמיקרוסופט הודיעה ש-XP יפסיק להיות משווק החל מסוף חודש זה, למעט לחברות קטנות המוכרות מחשבים בבניה עצמית שבשבילם זה הוארך עד תחילת 2009. ליצרני המחשבים הגדולים ניתן פתרון אחר (ויותר יקר), ולצרכן הביתי שרוצה לרכוש מחשב ביתי ולא עסקי – אין שום ברירה: ויסטה או… ויסטה.

הנה כמה טיפים ל-3 סוגים של ישויות המשתמשות ב-XP ואיך אפשר להאריך:

חברות גדולות
חברות בעלות מאות או אלפי מחשבים, צריכים להמשיך לרכוש מחשבים עם Vista Business (או XP כמובן אם יש להן כושר מיקוח עם ספק החומרה), ולאחר מכן להשתמש במפתח ה-VLK כדי למחוק את ה-VISTA ולהתקין XP. הפתרון הזה הוא פתרון חוקי, וכך נמנע הצורך מחברה לשלם כפול (על VISTA ועל רשיון ו/או דיסק ו/או COA של XP).

חברות קטנות / עצמאים
לחברות הקטנות (מחשבים אחדים עד עשרות מחשבים) אני ממליץ לרכוש את Vista Business ולהשתמש בכלים כמו Sysprep כדי למחוק את המחשב ולהתקין את ה-XP (או עם Ghost). במקרים רבים ניתן לעקוף את הדרישה לרכישת XP חוקית בכך שיש לחברה מדבקת XP על כל מחשב שמריץ XP. הואיל ובארץ כל רשיון של XP Pro מתחיל לעלות בסביבות 500 ש"ח וצפונה, אפשר לעשות טריק מאוד פשוט והוא: לרכוש מחשבים ישנים (גם שלא עובדים) או חלקי פלסטיק של מחשבים ישנים המכילים מדבקות XP PRO. אין מניעה חוקית "להעביר" מדבקה של XP ממחשב מת (לא חשוב מה הסוג) אל מחשב חי (אפילו לא צריך להעביר, אפשר פשוט לשמור את המדבקה עם הפלסטיק או בלי הפלסטיק בצד). העלות, אגב, היא ממש אפסית: ב-EBAY אפשר למצוא חלקים ומחשבים כאלו בדולרים בודדים.

שים לב: אם מדבקת ה-XP שלך היא עבור מחשבים של חברה מסויימת (Dell, HP וכו'), המספר בה לא יעבוד עם התקנת XP של חברה אחרת. במקרה כזה אפשר לחייג למיקרוסופט, לאשר שהמחשב הישן כבר לא עובד ושאתם מעוניינים להעביר את ה-XP שלכם למחשב אחר. במקרה כזה ישאל אתכם נציג השרות מס' שאלות ולאחר מכן יתן לכם מס' חדש להתקנה.

אנשים פרטיים
לעניות דעתי, אנשים פרטיים לא ממש צריכים לרכוש את ה-XP (אלא אם הם רוצים להשקיע ו/או מקבלים החזר כספי על זה). מיקרוסופט כעקרון לא רודפת אחרי אנשים פרטיים שהתקינו XP על המחשב שלהם (בניגוד למצב שבו אנשים מתקינים XP עבור אחרים בתשלום, שם מיקרוסופט בהחלט רודפת אחרי אנשים כאלו ומבקשת לראות הוכחות על רכישת ה-XP). מי שרכש מחשב חדש ומעוניין להתקין עליו XP, פשוט מוזמן לפתוח ביטורנט, להפעיל את הקובץ הזה, לצרוב, ולהתקין. אפילו פיצוח ה-WGA נמצא בתוכו ומצריך דאבל-קליק בלבד. מי שלא שם לב אולי, מיקרוסופט כבר מזמן הפסיקה את משחקי החתול ועכבר עם גרסאות ה-WGA והגירסא האחרונה שיצאה היתה לפני חצי שנה. כרגע ה-WGA מתעדכן בגרסאות VISTA למיניהם ו-Windows Server 2008.

ועוד משהו קטן אחד
לאחרונה חברות רבות "פוזלות" יותר ויותר לכיוון וירטואליזציה עם כל מיני פתרונות VDI. במקרים אלו כלל אין צורך ב-XP או כל מוצר מיקרוסופט על המכונה שתשב מול העובד. כל הפצת לינוקס מודרנית (אובונטו, פדורה, CentOS, Red Hat, SuSE, Mandriva וכו') יכולה לשמש כבסיס ועליה ניתן להריץ פתרונות מבוססי Linux כמו RDesktop או Client של VMWare, תלוי בפתרון VDI המוצע. הדבר חוסך המון שרותי תחזוקה, ומערכות לינוקס יצא שם למרחקים כמערכות יציבות כמו אבן.

כמובן שכל מה שכתבתי כאן לא מהווה שכנוע לעקוף את מיקרוסופט, זה לא יעוץ מהווה לתחליף ליעוץ משפטי או דברים כאלו, אלא אוסף טיפים שמצאתי בכל מיני מקומות.

בימים האחרונים כל מי שקרא עיתון וראה חדשות, בוודאי שמע על תוכנית ה"רגיעה", שזו כמובן מילה מכובסת ל"הסכם" עם החמאס. כן, אותו ארגון שישראל הפצירה בכל העולם ואחותו להחרים אותו ולא לדבר איתו ובוודאי שלא להזרים לו כסף..

אבל אצלנו, במדינת הלה-לה לאנד, עם ראש ממשלה שנחשד בקבלת שוחד (והוא כמובן מיתמם ואומר שהוא "לא זוכר") מצד אחד, וראש סיעת מפלגת השמאל הגדולה (מפלגת העבודה) שמצהיר משהו אחד אך 2 דקות לאחר מכן – החליטו בכל זאת לעשות עיסקה עם החמאס. אחרי הכל, אמרו ברק ואולמרט – עדיף הסכם מאשר לוחמה, לא? מי יודע, עוד ועדת חקירה זה לא ממש טוב. כמובן שגם המון סופרים ואנשי רוח (מהשמאל כמובן) עודדו לשוחח ולהגיע להסכמות: "הם אמנם רוצים להשמיד אותנו, אבל מילה שלהם זו מילה!".

סבר פלוצקר מ"ידיעות" כתב השבוע כמה מילים חזקות על הסכם זה. "לא נופלים למלכודת הדבש של הסכמי פיוס עם השטן", כתב סבר, ולא ידע כמה הוא הולך להיות צודק..

לא עברו אפילו 48 שעות (40 שעות נכון לכתיבת פוסט זה) וראש ממשלת החמאס הודיע: "למרות הרגיעה, הברחות הנשק יימשכו"- והרי אחד הדברים הכי עיקריים היה הפסקת ההברחות, אבל הנה החמאס מצהיר בריש גליי – לא יעזור כלום, ההברחות ימשכו (במיוחד לאור הרקורד של המצרים ש"מפספסים" 99% מההברחות).

החמאס אמין? מילה שלו זו מילה? לא יהיו יותר הברחות? הנה העובדות מראות זמן קצר מאוד לאחר הכרזה על ההסכם כי החמאס ממשיך לשקר בדיוק כמו חבריו בפת"ח..

אולי, אולי ההנהגה שלנו תבין שכאן הסכמים לא יעזרו, וכל עוד יש פה מצב ששדרות, אשקלון, קיבוץ ניר-עוז ומקומות אחרים חוטפים קסאמים מס' פעמים ביום, יש צורך להיכנס בכח.

הפצות לינוקס יש המון, לכל מכשיר, לכל פלטפורמה, וכמעט לכל צ'יפ שמכבד את עצמו ומסוגל להריץ יותר ממס' פקודות קטן.

כיום, כל הפצה שמכבדת את עצמה, מוציאה גירסה שהיא "יציבה", שהחבילות תוכנה בה נשארות כמו שהן מרגע שיצאה ההפצה עד שהאחראים על ההפצה מכריזים על סוף חייה. בין לבין יוצאים עדכונים קריטיים לחבילות, כל עוד נשמרת התאימות הבינארית. זו השיטה של RedHat, SuSE, Ubuntu, Mandriva ואחרים. היא מיועדת בעיקר לשרתים ולחברות אשר מחפשות משהו יציב ואחיד למפתחים.

אלו המעוניינים להשתמש ולקבל את הפונקציונאליות הכי חדשה, "מתכבדים" להשתמש בהפצות שאקרא להן "קצרות מועד". מצד אחד מקבלים את המוצר בחינם עם כל החבילות הכי חדשות, ומצד שני המוצר "מת" תוך חצי שנה-שנה, והברירה היחידה שנשאר למשתמש המתוחכם היא לשדרג לגירסה חדשה (ולהתפלל שתהליך השדרוג יצליח). לו אותו משתמש מתוחכם "יפספס" גירסה, הרי שסיכוייו של השדרוג לא ממש גדולים להצליח אלא חמור מכך – לא בטוח שהשדרוג האוטומטי בכלל יעבוד עם ההפצה ה"ישנה". כך קורה עם Fedora, עם Open Suse ועם Ubuntu (אם כי באחרון, לפי השמועות, השדרוג עובד בד"כ לא רע).

לעניות דעתי, בשיטה הזו חסרה תשובה לסקטור מסויים של אנשים שאני קורא לו "משתמשים מתוכחמים": כאלו שאוהבים לינוקס מצד אחד ומשתמשים בו יום יום, אבל מצד שני גם רוצה את המילה האחרונה בטכנולוגיה, כל עוד היא יציבה.

אקח דוגמא: נניח שיצאה גירסת X חדשה. אם אני משתמש בהפצה כמו CENTOS או Red Hat Enterprise Linux או SLES/SLED, אצטרך לחכות לגירסה המסחרית הבאה שתצא עוד שנה או שנתיים כדי להשתמש באותו X, או שאצטרך "להפשיל שרוולים" ולהתחיל לקמפל את האפליקציה. יכול להיות בהחלט שהאפליקציה תימצא בתצורת חבילה נורמלית בהפצה ה"קיצרת מועד" כמו Fedora, אולם גם אז אצטרך להיאבק ב-1001 חבילות נוספות בכדי לקמפל אותה בתצורה הכי מתאימה להפצה שלי. יש כמובן מקרים שמספיק שאקח את ה-SRPM ואקמפל אותו מחדש, אולם לא חסרים מקרים בהם נסיון כזה יכשל ואז יהיה צורך בהתקנה של תלויות (שאינני צריך אותם בכל הזמן) ושינויי קונפיגורציות שונות.

ישנם כמובן מצבים שאנשים טובים כמו Dag Wieers, פרוייקט LIVNA ואחרים יכינו חבילות עבור ההפצה שאני משתמש בה, אולם הדבר תלוי בטוב ליבם, זמן פנוי ואם יש להם חשק להכין חבילה. יהיו מצבים שכן, ויהיו מצבים שלא.

הבעיה הגדולה שלי שאין הפצה שמוכנה למכור/לשחרר גירסה מסויימת, ולא רק לשחרר עדכוני אבטחה (ובהתחלה תיקוני באגים ולאחר זמן מה לרדת מזה.. מנסיון, מנסיון), אלא במקביל גם לאפשר למשתמש להוריד מאותה חברה שמשחררת את ההפצה – גם גירסאות חדשות של האפליקציות. שוב, יש או ללכת עם "הפצות קצרות מועד" שאז אין שום תמיכה אחורה וקדימה, או ללכת עם הפצה יציבה ואתה כבר תשבור את הראש בלקמפל ולהטמיע חבילות חדשות.

בכדי להבהיר יותר את הנקודה, ניקח את המתחרים הגדולים, את מיקרוסופט ואת XP כדוגמא: מיקרוסופט מכרה ותמכה ב-XP כמערכת שולחנית ולמפתחים. כשמיקרוסופט שיחררה תוכנה חדשה או גירסה חדשה, מטבע הדברים היא רצה על XP, כך קרה שמיקרוסופט לדוגמא שחררה את גירסאות הדפדפן שלה: 5, 5.5, 6, 7 ו-8 בטא – על XP. כנ"ל לגבי DirectX, דרייברים וכו', כי זו היתה המערכת היחידה שהם יחדו עבור המשתמשים והמפתחים.ב-Red Hat לשם השוואה, אם תרצה גירסת KDE חדשה, תיאלץ לקמפל או למצוא מקור שיכין זאת עבורך אם בכלל, והחברה פשוט לא תשחרר את הגירסה החדשה של KDE עבור ההפצה היציבה. כך גם קורה ב-SUSE, וכמדומני שגם ב-UBUNTU ואחרים: משחררים חבילות לגירסה האחרונה, ואילו לגירסה היציבה לא ממש משחררים משהו אלא אם מישהו מתנדב להכין חבילות ולארח אותם.

מה דעתכם? האם יש איזה פתרון שיאפשר למשתמש המתוחכם להתקין הפצה יציבה שגם (החברה שמשחררת את ההפצה) תכין חבילות עתידיות לאותה הפצה במשך זמן ארוך (נאמר: 3 שנים) מבלי שהמשתמש יצטרך בעצמו לקמפל בשביל להשתמש? כמובן שיש מאגרים שמופעלים ע"י מתנדבים, אולם אני מדבר על מאגרים (Repositories) שהחברה מחוייבת לבנות חבילות תוכנה עם הגרסאות החדשות עבור לקוחותיה.יש חיה כזו?

תודה,
חץ