כמה מילים על תפילה ועל "כפייה אנטי דתית"

pray2יצא לי לקרוא היום על דיון בוועדת החינוך (אפשר לקרוא את זה כאן או בגירסה יותר מלאה כאן) שנערך היום לגבי ביה"ס "אוהל שם" (אני משער שמי שקצת מבין ביהדות וקרא את הכתבות, מחייך קצת כרגע לגבי שמו של בית הספר). הדיון התנהל על כך שתלמידים התלוננו על מנהל ביה"ס, מר אדם קינגסברג, וסגניו לא מאפשרים לקבוצת תלמידים להתפלל בחדר ריק תפילת מנחה.

אמנם אינני דעתי, אך אני הייתי המום. לאיזה מצב הגענו? האם אסור כבר לתלמידים להיכנס לחדר שהוא ריק ולהתפלל? הרי הם אינם מושכים תלמידים אחרים מהאוזניים להתפלל, אינם מתפללים עם מערכת הגברה פתוחה, אינם מפריעים לאיש, אלא פשוט לוקחים מזמנם החופשי בכדי להתפלל תפילה, לא מעבר לכך!

לדברי מר קינגסברג, "…תפילת מנחה היא תופעה חדשה, שהתחילה בכל העיר במספר כיתות ט’. גורמים חיצוניים משפיעים דתית על התלמידים בשלבים: מתחילים בתפילה בבית ספר, וממשיכים: בבית כנסת, התחזקות, שמירת כשרות, כשרות מסוימת, ויש כבר מקרים שתלמידים נטשו את הלימודים ואף לא התגייסו לצה"ל. אני מכבד תפילה של תלמידים בבית כנסת, ומוכן להאריך את ההפסקה כדי לאפשר להם להתפלל. יש הורים שאינם מסכימים לתפילה בבית הספר, וקיבלנו הנחיה לא לאפשר זאת".

רוצים עוד כמה פנינים מדברי מר קינגסברג? בבקשה: "זה אינו בית ספר דתי, אתם בסך הכול בני נוער צעירים, תמימים, מעורערים נפשית ומאחורי הסורגים מחכים לכם אנשים מיסיונרים דתיים שמנסים לקנות אתכם בשביל להפוך אתכם לדתיים ובסופו של דבר הכול קשור לכסף"

אמא’לה הצילו! מדהים איך אדם שאמור להיות נאור וחכם ועוד מנהל בית ספר, פשוט נבער מהבנה בסיסית בענייני דת ותפילות, מדקלם טקסט שמתאים יותר לעמותות כמו עמותת "חופש" להחזרה בשאלה. מה קשורים הדברים אחד בשני, אינני יודע. האם אדם שמתפלל מנחה, מיד אפשר להשליך עליו כי הוא לא יתגייס לצבא? התלמידים האלו הרי מגיעים לבתי הספר, אז מאיפה הקטע של "מקרים שתלמידים נטשו את הלימודים"? מה הקשר? האם אם מחר פלוני אלמוני יתחיל להתפלל ולהתקרב לדת, אז זהו? הוא יעזוב את כל השקעתו בלימודים? אלו שטויות במיץ עגבניות!

השעה כרגע היא 23:35, בעוד 25 דקות מתחלפת לה השנה ל-2008, ובישראל בשנת 2008 מצב הנבערות והפראנויה מכל נושא דת, נמצא בשיאו מצד אחד, בזמן שיותר ויותר אנשים מתקרבים לדת ורוחניות מצד שני, וכמות ההתעניינות בדת ורוחניות שוברת שיאים בהשוואה לתקופות קודמות. כמה חבל שאנשים מביאים את האנטי שלהם לדת משנים קודמות ובמקום לטפל באותו אנטי (אינני מבקש שיהיו דתיים או יתקרבו לדת, אולם לפחות שיבדקו את הדברים לפני שמשליכים אימרות טפלות), מעדיפים להתנגח במס’ תלמידים שכל בקשתם היתה להתפלל מבלי להפריע לאיש. לא הגיע השעה לתת לכל אחד להחליט מה טוב בשבילו מבלי להציק/להשפיל/להתנגח בו? אינני מוצא בעייתיות כלשהי אם ההוא מתפלל בשקט ולא מפריע לאיש.

כאחד שעובד בהיי-טק, לא שמעתי אפילו על חברת טכנולוגיה אחת שסירבה לאפשר למי מעובדיה להתפלל מדי יום בחדר כלשהו. להיפך – שמעתי על הרבה חברות, גם שאינן גדולות, שמוכנות שחדר כלשהו במשרדים יוקצה לתפילה בשעות מסויימות לפי התפילות (מנחה וערבית בד"כ).

אנחנו סומכים על התלמידים האלו בחשבונות בנק, בעשיית רשיון רכב ובעוד דברים "בוגרים". אולי ניתן להם את ההחלטה אם להתפלל ולמה להתקרב וממה להתרחק? היכן חופש הבחירה כאן?

תודה,
חץ

כמה מילים על זוגיות גרועה, הייטק ודרגים בכירים

red heartהדברים הבאים שיאמרו כאן לא מחדשים הרבה, ואין כאן המצאות או גילויים מרעישים. מה יש כאן? יש פה דברים שהרבה אנשים מכירים, אבל שוכחים או "שוכחים", מה שגורם בהרבה מקרים לפרידה או גירושין. הפעם אני רוצה להעלות מס’ נקודות שאולי יעזרו לקוראים מסויימים או קוראות מסויימות, לגבי הזוגיות שלהם.

נתחיל עם מספרים: לפי המספרים של הרבנות הראשית, דו"ח נתונים מסכמים לשנת 2006 (אפשר לקרוא אותו כאן, זה קובץ PDF), ב-2006 התגרשו או הגישו תביעה להתגרש 9,963 זוגות. המספר הזה כמובן לא כולל זוגות שאינם נשואים ברבנות, זוגות "ידועים בציבור" או רומנים ארוכי טווח שהיו ופורקו. אחוז הגירושין עולה כל שנה (למעט שנת 2005 ו-2003 בהם היתה ירידה מסויימת).

גם בלי המספרים האלו, ידוע שבכל יום מאות זוגות נפרדים בארץ, לא צריך סטטיטיקה בשביל זה.

מדוע זה קורה? מה ניתן לעשות? היכן ניתן לשפר? המאמר הזה כמובן לא יכול לתת תשובות להכל, אבל יכול לתת מס’ נקודות למחשבה.

נתחיל בהיי טק וגם במגזר העובדים הבכירים. אם את/ה הקורא/ת עובד באחד הקטגוריות, אז בטח תכיר/י את הדברים: עבודה שוחקת בטירוף של מינימום 10 שעות ביום, פרוייקטים שונים או לקוחות חשובים שעבודה עבורם גוזלת שעות שינה וימים טרופים, מוצר חדש שאמור לצאת בחברה שאתה עובד בה ואז עד השעות הקטנות עמלים על מנת לתקן בעיות קריטיות אחרונות, וכו’. אצל המנהלים והמשרות הבכירות המצב לא פחות חמור: ישיבות עד השעות הקטנות של הלילה, עבודה לעיתים בשעות לילה בהתאמה לשעון האמריקאי, סיום רבעונים ועוד ועוד נקודות שכל אחת מהן דורשת השקעה עצומה בשעות העבודה.

כמובן שבתחומים אלו השכר אינו קטן ובחלק מהמקרים הוא גם מפצה קצת על השעות המטורפות, אבל בראייה ארוכת טווח, הפיצוי אפילו לא מתחיל לכסות על הנזק מצד אחר לחלוטין: מהצד הפנימי של אותו עובד/מנהל. חברות טכנולוגיה רבות מנסות לצ’פר עובדים עם שלל אטרקציות: ארוחות על חשבון החברה, נופשים ע"ח החברה במקומות שונים בארץ ובעולם, מנוי למכון כושר, מכונית צמודה (שגם לעובד יורד משכורת עבור התענוג כמובן), קורסים מקצועיים, לעובדים הבכירים ניתנות אופציות למימוש לאחר תקופה, ועוד צ’ופרים כאלו ואחרים.

הבעיה נמצאת במיוחדות במקצועות הנ"ל, אותם מקצועות שדורשים שעות נוספות בצורה גבוהה. מדוע? כי יש לנו 24 שעות ביום, אם נוריד 6 שעות שינה ישארו 18 שעות. אם עובד מגיע ב-9 ועוזב ב-8, הרי שנשארו 7 שעות (ברוטו, לא דיברנו על פקקים ונסיעות שגם גוזלים זמן) לצרכיו של העובד. נשארו 6-7 שעות לעובד לצרכיו האישיים.

המודל הזה נמצא בדיוק גם אצל האמריקאים מבחינת שעות, אולם דוח"ות תפוקה שמתפרסמים בעיתונות היומיומיות לעיתים מראות משהו מאוד מעניין: באירופה, עניין השעות המטורפות כמעט ולא קיים ובכל זאת האירופאים מראים תפוקה מצויינת בהשוואה לישראל ולארה"ב. כיצד זה קורה? אולי בגלל היעילות? שאלה טובה..

נחזור לזוגיות: זוכרים את אותו עובד עם 6-7 שעות פנויות? הוא מגיע בסופו של דבר הביתה ומחכים לו הסידורים הרגילים הקבועים (להוציא את הכלב, מכון כושר, קניות, התחייבויות אחרות), ומה יוצא בסוף? עובד שמרוויח סכום יפה של משכורת, אולם אותו עובד בסופו של דבר ולאחר תקופה מרגיש סמרטוט, ויעידו על כך בנות הזוג/בני הזוג של אותו עובד/ת.

אחד החוליים הגדולים של החברה המודרנית היא המלצת ההדחקה. הבוס נתן לך בראש? תדחיק! הפרוייקט נכשל? תדחיק! אתה לא מסתדר בעבודה עם כל מיני דברים? תדחיק, או בלשון יותר פשוטה: תתעלם מהכעסים, "תשכח מהם" ועוד צירופים כאלו ואחרים.

הדחקה, אם מישהו שכח, זו סוג של "הלוואה" מאוד מאוד יקרה. אפשר להדחיק דברים פה ושם, אבל בסופו של דבר זה יצא ברגע הכי לא נכון וגם יגרום נזק שלא תמיד ניתן לשלוט עליו. פסיכולוגים רבים יכולים להעיד על משברים כמו התמוטטות נפשית, שהם בסופו של דבר הצטברות ענקית של הדחקות שמתפוצצת בפרצוף ואותו אדם פשוט נופל. את כל מה שהוא "חסך" עם ההדחקה, הוא ישלם בריבית דריבית אצל הפסיכולוג, שם "פגישה" מתחילה במחירים של 200-300 ש"ח וישנם מינימום 12 פגישות רק בשביל "להכיר" (מה שנקרא "חוזה טיפולי")

זוגיות שיש בה הרבה הדחקות היא זוגיות שבסופו של דבר תיפול בצורה כזו או אחרת. כאשר צד אחד מהזוג (או 2 בני הזוג) מדחיקים, זה יתפוצץ והתוצאות בד"כ מובילות להתרחקות עד שהזוג נפרד בצורה טובה (נדיר) או בצורה מלוכלכת (תדיר).

מה ניתן לעשות? יש כמה וכמה דברים, תלוי בשלב ההכרות, תלוי באדם, אולם ניתן לנקוב במס’ נקודות כלליות:

  1. לא להדחיק! הדחקה הכי אחת הסיבות העיקריות לפרידות! שבו אחד עם השני ושתפו אותם בדברים שמציקים לכם, גם אם אתם הכי עסוקים, תפנו זמן לזה. כל אחד משתף את הצד השני בהדחקות על מנת להוציא את הדברים החוצה. הצד השני צריך להבין שמדובר בשיתוף ולא בקטילה.
    בנים – כן, אנחנו עם מהסוג ששומעים בעיה ורצים לחפש לה פתרון. תשכחו מזה הפעם. אצל אנשים רגישים ובמיוחד נשים, הדרך היא תהליך מאוד חשוב, לא רק הפתרון.
    בנות – אנחנו הבנים לא יודעים לקרוא מחשבות. עדיף לשתף בכעסים ובהדחקות את הבן זוג, כי כשמוציאים הח
    וצה, לא חשוב מה זה יהיה, הרבה יותר קל להתמודד אחר כך. בשביל בן זוגך, היי, כמאמר ביאלייק, "אם ואחות".
    בזמן הוצאת ההדחקות, כדאי שהצד שמקשיב ישאל שאלות, לא ינסה לדפוק ביקורת, יתעניין, יתמוך והכי חשוב – להיות אמפטי. ביקורת – אחר כך!
  2. אתה מקבל אותה באמת? את מקבלת אותו באמת?
    נכון, לכולם חשוב מראה חיצוני והרבה מאוד שמים דגש על כך, אבל מראה חיצוני לבד לא מחזיק קשר מעמד. צריך פנימיות שתתאים בין בני הזוג. כל אחד צריך לבדוק "האם הוא מקבל אותי?", "האם היא מקבלת אותי?" במובן לא רק של האופי, אלא גם הפנימיות עצמה.
    הנה דוגמא שעולה הרבה: בכל אדם יש "ילד פנימי", ולפעמים (תלוי באדם) הילד הפנימי הזה יוצא. האם הצד השני מקבל את הילד הפנימי או שהצד השני מקרין אי נחת כשאותו "ילד" יוצא? האם בת זוגך מקבלת את השטיקים והדברים המוזרים שלך? או מתעלמת ממך?
    אם הצד השני אינו מקבל את הפנימיות שלך, הקשר לא יצליח. אפשר להדחיק את הילד הפנימי, אבל בסופו של דבר זה יצא וגם אז יתחילו המשברים. חפש לך אחת שמקבלת אותך כמו שאתה והכי חשוב שלא תנסה לשנות אותך ממה שאתה, כי שינויים כאלו תמיד מגיעים למשנה בפרצוף בחזרה בצורה כואבת, אלא אם עובדים על זה.
  3. האם אתם נותנים גב אחד לשני?
    החיים מלאי צרות, וגם מלאים בדברים טובים. יש דאגות, יש שמחות, יש תהיות, יש בעיות ויש עוד המון דברים. נתינת גב אחד לשני תמיד תמיד עוזרת. אם בת זוגתך מתפתחת בשונה ממך, תן לה גב. זה לא קשה. מילה טובה, "אני איתך" יכולה לעזור בהרבה יותר מאשר התעלמות. גם אם בת זוגתך לומדת או מתקדמת בדברים שאינך מסכים או מבין בהם (מי אמר רוחניות?), תן לה גב, תן לה עידוד, ואותו דבר גם הפוך. לפעמים, מגע אישה הוא קסם שעוזר, וגם הבת זוג צריכה לתת גב לבן הזוג אם יש לו קשיים או בעיות.
  4. מגורים
    כל אחד יכול לשאול הרבה בעלי דירות על סיפורים של שכירות דירה שזוג שכר ולאחר מס’ חודשים ההסכם בוטל כי הזוג התפרק. הסיבה גם ידועה: מהרגע שגרים ביחד, אין אפשרות "לברוח" וחלק גדול מקשר זוגי הוא להתפשר ולהכניס מישהי/ו לחיים שלך בכל יום.
    פה הייתי מציע לזוגות לפני שהולכים וגרים יחד לעשות משהו פשוט: שבוע הבן זוג ישן אצל הבת זוג (שבוע שלם, כל השבוע) ושבוע הבת זוג תישן אצל הבן זוג. נסיון כזה יכול להראות ל-2 הצדדים אם מגורים ביחד אפשריים והאם גם ברגעים קשים הם יכולים להסתדר מבלי לריב על כל פיפס. במידה וה"ניסוי" מצליח, אפשר לחשוב על מגורים יחד.

נחזור להיי טק ולבכירים: כן, זה נותן הרבה כסף, אבל כסף לא קונה אהבה ולא חשוב כמה כסף יש לבחור או בחורה. כסף יכול לתת חיים קצת יותר נוחים, אבל הוא לא יכול להביא בת זוג מתאימה. לפעמים עדיף לחפש עבודה עם קצת פחות שעות עבודה, אך אם אפשרות יותר לתת מקום לזוגיות ולהתפתחות האישית של כל אחד מבני הזוג. גם בהיי טק, כשיש לחץ, אפשר למצוא את הדרכים ואת הזמן כדי להשקיע באהבה ולהצליח בזוגיות.

אלה היו רק מס’ דוגמאות פשוטות כיצד אפשר להתפתח ולהישאר עם האהבה שלך, וישנם דוגמאות אין ספור כיצד להמשיך ולחיות עם האהבה שלך ולהיות נאהב ואוהב. החוכמה היא להשקיע, לתת ולקבל, ולא רק בפרחים או מתנות.

אהבה זה לא הכל בחיים, אבל זה אחד מאבני יסוד להצליח בחיים בכל תחום.

תודה,
חץ

תוצאות מחקר: תדמית ישראל נפגעה בעקבות ההתנתקות

hitnatkutשנתיים עברו מאז ההתנתקות. 8600 איש נזרקו מהישובים, למדינה התענוג עלה 9 מיליארד ש”ח. אלו נתונים יבשים שנמצאים בוויקיפדיה על ההתנתקות.

אחת המטרות של אותה התנתקות (חוץ מלהציל את ראשו של שרון, לא שזה עזר הרבה לנוכח מצבו הנוכחי), היתה לעשות “שלום” עם האמריקאים שלא אהבו את התוכניות של שרון ואת הבניה בשטחים. מטרה נוספת היא היתה “למצוא חן” בעיני הקהילה הבינלאומית (אין לי מושג למה קוראים לזה “קהילה”. היה לי לינק לפני כמה ימים על דו”ח מאלף של מדינות שמנסות לפרוץ לרשתות חסומות של מדינות אחרות, כל המי ומי היו שם, כולל מדינות שרבים לא היו מעלים בדעתם, אבל זה כבר נושא אחר).

היום פורסמו תוצאות מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית. עורכי המחקר, ד”ר תמיר שפר והמאסטרנט איתי גבאי מהמחלקות למדע המדינה ולתקשורת באונ’ העברית, עקבו אחר ההתייחסות לישראל בכלי התקשורת המרכזיים בארה”ב ובבריטניה, וניהלו מעקב גם אחר ההודעות הרשמיות שיצאו מהממשל בשתי המדינות. הם ביצעו את המעקב במשך תשעה חודשים, החל משלושה חודשים לפני ההתנתקות ועד לבחירות ברשות הפלסטינית. אפשר לקרוא את המאמר כאן.

איך אומרים באנגלית: I’ll be damned! העולם (והתקשורת העולמית) פשוט לא אוהב אותנו! זרקנו אנשים מביתם, נתננו שטחים בלי שום משא ומתן, בשיטת “תבוא תיקח”, בלי להתחייב, כולה רק לתאם מתי לבוא וזהו! תאורתית, הקהיליה הבינלאומית שמנדנדת לישראל כמה אנחנו “רעים” כלפי הפלסטינים ושאנחנו תיכף ומיד צריכים לחזור לגבולות 67 ולתת חצי מירושלים, צריכה ממש לחבק אותנו, לא?

זהו, תוצאות המחקר מראים שממש, אבל ממש לא. היום היחיד שהפופולריות שלנו היתה בשיא היה ביום ההתנתקות, ומשם ועד הבחירות ברשות הפלסטינים, שוב העולם חזר להסתכל עלינו כ-עם “פויה” ש”מתאכזר” לפלסטינים ה”צדיקים תמימים”.

זה שמעזה יורים עלינו מדי יום קסאמים חופשי בלי תגובה ממשית של ישראל לא מזיז להם (מי שמעוניין לראות עבודה שנערכה על איום הקסאמים, היסטוריית ירי על ישראל וכו’ מוזמן לעיין בעבודת המחקר כאן [קובץ PDF]).

למה לא מזיז הרבה? בגלל הצילומים! ומאיפה מגיעים הצילומים? מצלמים פלסטיניים שמשמשים כפרילאנסרים לרשתות הזרות, כלומר הרשתות הזרות “מופצצות” בצילומי וידאו איכותיים ישירות מאותם פלסטינאים. מה התגובה הישראלית? כרגיל, תגובה מתוך חולשה, התנצלות, התרפסות, שלפי תוצאות מחקר זה, מראה מה שידוע לבני האדם כבר אלפי שנים: כשאתה משדר חולשה, כולם עטים עליך. כשאתה משדר חוזק וכח, הם מפחדים ממך. את הדבר הזה שקיים בטבע מזה אלפי שנים לא למדו אצלנו בהנהגה או שלא רוצים להפנים זאת.

האם נלמד לקח ההתנתקות? אני בספק. בירושלים המזרחית בונים כיום בניינים חדשים לאוכלוסיה, והאמריקאים כבר מיד גוערים בנו ושרת החוץ שלנו מחפשת הצטדקויות במקום לעמוד ולאמר שזו המדינה שלנו וזו עיר הבירה שלנו. הפלסטינים משדרים כעס כי הם כבר סגורים שמזרח ירושלים צריכה להיות עיר הבירה שלהם למרות שאף אחד לא אישר זאת בישראל (כמובן שיש אנשים כמו חיים רמון שכבר מחפש איך לתת להם משהו שאף מדינה בעולם לא חלמה לעשות – לתת רשמית חלק מעיר הבירה שלה למדינה אחרת!), אבל מה לעשות, מי שפותח היום CNN או כל ערוץ אחר בעולם, יכול לראות את הנחישות שהפלסטינים משדרים כלפי ירושלים, ומולם את הרפיסות שישראל משדרת.

ד”ר רענן גיסין מצוטט בכתבה כאומר:”הפלסטינים תמיד ידעו להוציא ברגע הנכון את ‘מצלמת מוחמד א-דורה’ ולהציג את עצמם כקורבנות.אבל ההתנתקות לא נכשלה”. מדהים כמה אדם כמו הד”ר הזה מצליח להדחיק הכל ולמרות שרבים מהימין ומהמרכז מוכנים להודות היום כי זו היתה טעות פטאלית, הוא עדיין בשלו. אפילו חלקים בשמאל מוכנים להודות שזו היתה טעות (חלקם אומרים את זה מסיבות אחרות כמובן), אבל לא הד”ר הנכבד.

רבותי היקרים, כל עוד נשדר חולשה, יהיה מי שינצל אותה. כל עוד מכונת יח”צ של ישראל עובדת במצב של “נכה קטטוני” אנחנו רק נחטוף על ימין ועל שמאל, וזה כבר לא קשור לדיעה של ימין או מרכז או שמאל, זה קשור לאיך אתה מציג את עצמך ודעותיך, באיזו נחישות והאם אתה משתפן או לא, זה החוק מאז האדם הראשון.

תודה,
חץ

סקירת ספר: Beginning PHP5, Apache, MySQL Web Dev

beginning php5 apache mysql web devבשבועות האחרונים החלטתי קצת לחזור על תכנות ב-PHP ולהתקדם לכיוון תכנות מונחה עצמים (Object Oriented). בגירסה 5 של PHP תכנות מונחה העצמים שופר לאין ערוך (כך מוסרים לי חברים שמתכנתים בזה).

אז הלכתי לחפש קצת ספרות ונתקלתי בספר הזה. אמנם יש לי נסיון ב-Apache וגם ידע ב-MySQL אבל ב-PHP רצית ממש להתחיל מחדש כאילו זו הפעם הראשונה שאני נוגע בשפה.

אז היו לי המלצות על הספר שמופיע פה בצד ימין, והשאלתי את הספר מחבר ורציתי לראות איך הוא כתוב לאדם שיחסית חדש לשפת PHP, אחרי הכל, הספר מתהדר בכותרת "Beginning PHP5, Apache, MySQL Web Development"!

איך אומר בעדינות… לא ספר ממש מומלץ. אני פה מתנסח בעדינות, והנה הסיבות:

הספר עצמו מכיל מספר דוגמאות שעליהם עוברים במשך הפרקים, כמו לדוגמא אתר של סרטי קולנוע, ויש עוד מספר דוגמאות, ויש קוד לתקתק (או להעתיק).

מי שמחזיק בגירסת PDF וחושב שיעשה לעצמו עבודה קלה, מומלץ לשכוח מזה. למה? כי החבר’ה הנחמדים שהדפיסו את זה, בדרך החליפו מרכאות לקוד של מרכאות פתוחות וסגורות. זה נראה טוב ויפה על הדף, PHP לעומת זאת נותן שגיאות שהוא לא מבין מה רוצים ממנו, וכך צריך לעבור כל שורה שיש בה מרכאות או גרש, ולהחליף אותם ידנית. הפתרון כמובן הוא להוריד את הקוד מהאתר של WROX.

זה עדיין חלק שיכולות לקרות תקלות בו. החלק הכי מעצבן בספר זה שהמפתחים של הקוד מנסים לקפוץ איתך בקלילות. נותנים הסבר ל-2,3 דברים והשאר? שאלה מצויינת!

אחת הדוגמאות המעצבנות: באמצע פרק 4 מביאים פוקנציות. פונקציות זה דבר מאוד נחמד, אבל היכן ההסבר ל-מהי פונקציה, איך מכניסים פרמטרים, מה השימוש ב-global? איך מייצאים את התוצאה? שאלות מצויינות! הסבר? הממ, דלג לכיוון ה-Appendix B שנמצא בעמוד 704, בשעה שאתה נמצא בעמוד .. 127!

עוד דוגמא מעצבנת? בכיף! ב-MySQL משתמשים בנקודה (.) כדי להתייחס לטור מסויים של נתונים בטבלה מסויימת. איפה ההתייחסות לנקודה? כמובן, בעמוד 751 (וגם אז בקושי נוגעים בזה).

בקיצור, דוגמאות כאלו לא חסרות איך המשתמש שתוהה על מה לכל הרוחות הכותבים מדברים, והם מצידם מפנים אותו או לאתר PHP או לאתר MYSQL או לאיזה Appendix, אבל לא נותנים הסבר מלא לפני הדוגמאות.

בקצרה, זהו ספר למי שרוצה אולי להעתיק קוד מהספר ולהשוויץ בפני החברים, אבל הסברים לגבי מהם הדברים עם דוגמאות ספציפיות להראות את הנקודות, לא קיימים או קיימים בסוף הספר. נראה כי הספר נכתב כ"מחטף" שכל סופר כתב חלק קטן העיקר לגמור עם זה.

ואגב, לגבי הסבר על OO בספר? הסבר גרוע ביותר!

ציון לספר (באחוזים מ-1 עד 100):

תודה,
חץ

כמה מילים לגבי אקספלורר 8, ו-acid2

למי שלא מפתח אתרים או מכיר טכנולוגיות לבניית אתרים או אפליקציות WEB, הפרצוף כאן משמאל לא יאמר הרבה. רבים יחשבו שזהו עוד איזה סמיילי שמצויין בצורה מכוערת ותו לא.

אבל בגלל הסמיילי הזה, במיקרוסופט השבוע היו מרוצים עד הגג, והנה הסיפור:

קודם כל קצת פרטים על הסמיילי הזה. הוא לא סתם סמיילי.

הפרצוף המחייך הזה הוא בסופו של דבר "מבחן עינוי" לדפדפן אינטרנט שלך (אקספלורר, Firefox ואחרים). כל נקודה או ריבוע/עיגול מציינת מבחן מסויים של סטנדרטים שאם הדפדפן מיישם נכון את הסטנדרטים, הדברים יופיעו במקום, אחרת הם יופיעו בצורה מאוד רעה. אפשר להסתכל בתמונה בקישור ולראות איך דפדפנים שהריצו עליהם את המבחן עינוי הזה "עברו" או לא. התוצאות די עגומות.

עכשיו, קצת היסטוריה:

בעבר היו מס’ תוכנות לגלישה באינטרנט (דפדפן), כשהמובילים בסוף שנות ה-2000 היו Netscape Navigator ואינטרנט אקספלורר. שני הדפדפנים התחרו ביניהם, עד שמיקרוסופט החליטה להטמיע בצורה חזקה מאוד את דפדפן האינטרנט בתוך חלונות, מה שגרם לכך שמשרד המשפטים האמריקאי תבע את מיקרוסופט. כתוצאה מאותה הטמעה, נטסקייפ לאט לאט מת עד שהחברה נמכרה ל-AOL ול-SUN כאשר הדפדפן עצמו הפך לקוד פתוח.

מיקרוסופט, כמו תמיד, לא ממש מסתדרת טוב עם סטנדרטים, וכך יצא שאקספלורר 4,5 היו מאוד מאוד גרועים במימוש סטנדרטים ופקודות, כך שדף שהיה מעוצב עם אקספלורר 4 או 5, נראה יחסית על הפרצוף בדפדפן אחר, אבל מכיוון שהדפדפן של מיקרוסופט כבש את השוק בסערה, מפתחים התעלמו מהסטנדרטים והחלו לבנות אך ורק אתרים שירוצו עם אקספלורר.

בגירסה 6 של האקספלורר, המצב קצת השתפר לטובה אם כי עדיין היו המון המון באגים במימושים, מה שגרם להרבה כאב ראש להרבה מפתחים שפינטזו להשתמש בסטנדרט או חס ושלום לבנות אתר שירוץ על Mozilla ועל אקספלורר. זמן קצר לאחר מכן יוצא FireFox, שהוא בעצם דפדפן אינטרנט מבוסס מוזילה, אבל בלי כל החלקים של הדואר, צ’אט, עורך דפים וכו’ אלא דפדפן נטו.

הזמן עובר, ומיקרוסופט שכבשה את השוק, "שוכחת" מפיתוח האקספלורר, ואנשים מתחילים לגלות יותר ויותר את השועל (Firefox). יותר ויותר אנשים אוהבים את הרעיון של לפתוח כמה אתרים בדפדפן אחד, ועוד הרבה פונקציות והרחבות של השועל, מה שמביא למצב חדש שבו השועל היקר שולט ביותר מ-10% מהשוק.

מיקרוסופט מריחים תחרות, והם לא אוהבים תחרות, אז הם אוספים מחדש את הצוות שפיתח את האקספלורר ולאחר תקופה ארוכה מאוד, יוצא לאוויר אקספלורר 7. החידוש באקספלורר 7? העתקת תכונות מהשועל ותמיכה יותר טובה בסטנדרטים. לא תמיכה מלאה, אבל בדרך.

זוכרים את הסמיילי? אז הרבה אנשים שאלו את מיקרוסופט "מדוע המבחן Acid2 נכשל באקספלורר 7?" ותשובת מיקרוסופט היתה: כי זה לא סטנדרט. נכון, זה לא סטנדרט והמבחן עצמו אינו סטנדרטי, הוא עינוי בכדי לבדוק כמה הדפדפן יכול לסבוך ולתמוך בשגיאות בצורה נורמלית. גם אקספלורר 7 נכשל במבחן Acid-2.

והנה, השבוע התבשרנו ממיקרוסופט בבלוג של אחד המפתחים של האקספלורר, כי הנה הנה גם אקספלורר 8 עובר את מבחן Acid2. מיקרוסופט כמובן ניצלה את זה כסיבה למסיבה, לבכות כמה קשים הם החיים בגלל שאתרים לא בנויים לפי סטנדרטים (למרות שמיקרוסופט הם הם אלו שדחפו לכך!) וכי צריך לתמוך בדברים לאחור ובגלל זה, זה היה נורא קשה.

אז מה עם שאר הדפדפנים? טוב, תודה ששאלתם :-). אמנם Firefox גירסה 2 לא עברה את המבחן, אבל גירסה 3 שנמצאת כרגע ב-Beta דווקא עוברת את זה מצוין, ועוד הרבה הרבה לפני מיקרוסופט. גם דפדפנים אחרים (ספארי, אופרה) עברו את המבחן בהצלחה עוד לפני כן.

אז מה יוצא מזה בסופו של דבר? משהו פשוט: כתיבה יותר סטנדרטית של דפים ואפליקציות WEB. ככל שהסטנדרט יותר ממומש בצורה נכונה בדפדפני אינטרנט, למפתח יש מצד אחד חיים יותר קלים בהרבה, ומהצד השני מאפשר למשתמש לבחור איזה תוכנת דפדפן שהא חושק בה ולגלוש בצורה חלקה ברשת!

אומרים "עדיף מאוחר מאשר לעולם לא", וזה נכון גם למיקרוסופט. עדיף שיישמו עתה את הסטנדרטים השונים כדי לתת חווית גלישה טובה לאלו שכותבים אתרים בסטנדרטים פתוחים מאשר להיתקל בעוד אתר שמחייב אקספלורר 6 או 5 בכדי לצפות בו!

תודה,
חץ

כמה מילים על Google Analytics + תשובה לניר

בהיותי רשום על רשימת המיילים של Linux IL, קיבלתי את המייל הזה מ-שרה פינק שמפנה לבלוג של ניר מ-קפה דה-מרקר לגבי Google Analytics. החלטתי לענות לניר ולאחרים ולהראות את הצד השני של המטבע. מי שמעוניין, יכול להיכנס לבלוג של ניר ולקרוא את מאמרו לגבי Google Analytics (אני פשוט אקרא לזה GA) ולהתרשם מחששו של ניר לגבי פרטיותו והשיטה שהוא מציע בכדי לפתור את הבעיה.

עכשיו אני רוצה להראות את הצד השני, הצד שניר לא ממש מסתכל עליו.

מי שקורא את סקרי TIM שבודקים איזה אתרים פופולריים, יכול לראות בסקר האחרון שלהם שבארצנו הנחמדה והקטנה, גוגל, כמו שאומרים הילדים היום.. “שולתתת!” עם 90% חשיפה! נתון כזה כמובן כל אתר אינטרנט רק מפנטז עליו וכל הטריקים של מיקרוסופט לא עוזרים להם גם כשאתר הבית בהתקנה של אקספלורר או מסנג’ר הופך ל-MSN.

אם גוגל כל כך רוצים את פרטי הגולש לאן הוא גלש וכו’, הרי שעם מספרים אלו, גוגל יודעים גם יודעים מה אנשים חיפשו, מה ה-IP, איזה דפדפן, ועוד פרמטרים כאלו ואחרים שהדפדפן (או ה-Toolbar) בהחלט חושפים.

בעידן הפרטיות של היום, קשה מאוד לחמוק מגוגל. כל מנוע חיפוש גדול עושה בדיוק כמו גוגל, אם כי פה ושם הפרטים שנשמרים אצל ספק מנוע החיפוש נמחקים בזמן כזה או אחר. כלומר בסופו של דבר, גוגל יודע עלינו בין אם ישירות או בין בעקיפין (באמצעות שת”פ עם חברות אחרות כדוגמת Double-Click, שעדיין תהליך הקניה לא הסתיים ע”י גוגל והדבר נתון עדיין בחקירה על ידי נציבות ה-EU), גם אם נחסום מפורשות את גוגל בקובץ ה-HOSTS.

עכשיו נעבור לעניין Google Analytics:

בסופו של דבר, GA עוזר הרבה הרבה יותר לבעלי אתרים מאשר גוגל עצמם. לגוגל כבר יש את הנתונים מהחיפוש עצמו (אם נערך כזה) או מה-Toolbar עצמו.

statsה-GA עוזר לבעלי אתרים במגוון דרכים שדווקא די חשובים לגולשים, ומשום מה הרבה שומרי פרטיות שוכחים את הדברים האלו.

לדוגמא: הרבה מאוד אנשים מעוניינים שאתרים קטנים וגדולים יתמכו בסטנדרטים פתוחים ובדפדפנים כמו Firefox וגם יכתבו קוד התואם את המלצות W3C. זה משהו בהחלט רצוי ומוצדק, אבל בלי כלים כמו GA יהיה קשה מאוד לשכנע חברות ואתרים לשנות את הקוד שלהם לקוד תקני עם תמיכה ב-Firefox. עם מספרים לעומת זאת, מאוד קשה להתווכח.

אני אתן דוגמא מציאותית מהבלוג שלי. לפני מס’ חודשים החלטתי להוסיף קטעי וידאו שצילמתי שמסבירים נושאים שונים. רציתי שכמה שיותר אנשים שניגשים ממקומות שונים בעולם, עם דפדפנים שונים ומערכות הפעלה שונות, יוכלו, אם ירצו, לצפות בקטעי הוידאו.

הדבר הראשון שניגשתי אליו היה GA (כן, גם הבלוג שלי משתמש ב-GA) בכדי לבדוק באלו דפדפנים ופלטפורמה הקוראים שלי משתמשים. שמתי לב שיש חלק לא קטן שנכנסים עם Linux וגם עם MAC. חלק נכנסים עם Firefox וחלק גדוול עם אקספלורר, כך שישר פסלתי את האופציה של מיקרוסופט, ו-Quicktime (לרבים מהם כלל אין את ה-Quicktime מותקן, שלא לדבר על כך שרבים מהחברות המציעים שרותי Hosting לא מציעים שרותי סטרימינג של Apple). בסופו של דבר החלטתי ללכת על Flash ו-VP6. היתרון ש-GA נתן לי היה במקום להמר על פורמט, יכלתי ללכת על מספרים מוצקים.

נקודה נוספת ומאוד חשובה היא העזרה שנותן GA בעת תכנון וכתיבת קוד לאתרים. אם לדוגמא אני בונה אתר שכבר רץ, אני יכול לראות בעצם מה הגולשים משתמשים ולהחליט החלטות שמאוד יעזרו הן לי כמתכנת והן לגולש עצמו. אם לדוגמא רבים מהגולשים משתמשים באקספלורר 7 או ב-Firefox 2 או ב-Opera 9, אני אוכל הרבה יותר להשתמש בטריקים של CSS כדי לעצב את האתר במקום לבנות טבלאות מסובכות. אוכל להשתמש בטריקים של AJAX וכל מיני Toolkits שיאפשרו לי יותר עיצוב מודרני וזורם מאשר להשתמש בעשרות קבצי GIF כדי לבנות חזות מודרנית. המשתמש מרוויח מכך שהדף יעלה לו יותר מהר (פחות קבצים לחכות להם) ואני אוכל להשתמש בכלים יותר מודרנים וקוד יותר תקני כדי לעשות את האתר יותר זמין וקל לשימוש, במקום לבזבז עשרות שעות על כל מיני טריקים כדי שאקספלורר 5 ו-6 המחורבנים יוכלו להראות משהו טוב, כלומר 2 הצדדים מרוויחים בקלות.

חסימה של GA פוגעת הן בגולשים והן במפתחים. בלי הסטטיסטיקות האלו אני לא יכול לדעת מה הגולש משתמש, אני לא יכול לדעת כמה זמן הוא נמצא והאם בכלל האתר נוח עבורו! אם ארצה מחר לשכנע מנהל אתר לתמוך ב-Firefox, אצטרך לשכנע אותו שבעולם יש יותר חדירה, אבל לא יהיה לי שום מספרים להראות לו את זה באתר שלו.

לחסום את GA בגלל חשש פרטיות זו זריית חול בעיני הגולשים! אין שום בעיה לכתוב קוד קצר ב-PHP או PERL או JAVA או ASP בשביל לגלות את כל הפרטים שהגולש מנסה לחסום מ-GA.את הפרטים עצמם ניתן אח”כ “להזריק” ל-GA ויש לכך מספר טריקים לבצע שלא אפרט אותם כאן, גם אם חסמת את GA בקובץ ה-hosts שלך במערכת ההפעלה שלך!

לסיכום: חסימת GA דופקת הרבה יותר את הגולש והמפתח מאשר מחביאה מידע מ-Google, מידע שהיא מקבלת בדרכים עקיפות גם כאשר המשתמש חוסם את GA.

זה לא צעד שיעזור לאיש.

תודה,
חץ

כמה מילים על פתיחת בלוג

הפעם אני רוצה לכתוב כמה מילים לגבי העניין של פתיחת בלוגים, ולהוסיף נקודה או 2 שלא ראיתי התייחסות אליה במקומות אחרים.

יותר ויותר אנשים רצים היום לפתוח בלוגים, שהם בסופו של דבר גלגול מתקדם של “יומני היקר”. פעם היינו ילדים וכותבים יומן אישי, היום זה בלוג ציבורי. חלק מהבלוגים משעממים/מרדימים וחלק מעניינים.

כיום יש כמה וכמה אתרים המציעים שרותי בלוגים למשתמשים שלהם והשימוש בחינם. אתרים כמו תפוז בלוגים, ישראבלוג, בלוגלי, קפה דה-מרקר ועוד רבים אחרים, יתנו לכם רישום ושימוש בשרותי הבלוגים שלהם בחינם, רק תבואו, תירשמו ותתחילו לתקתק.

יש כמובן את אלו שאוהבים קצת יותר שליטה, ומעדיפים לעשות זאת בעצמם ופשוט מרימים תוכנת בלוגים אצל ספק מארח, או קונים שרות כזה. בד”כ התוכנה הפופולרית לבלוגים הינה WordPress שגם נמצאת בגירסה עברית תודות לרן יניב הרטשטיין.

לכל בלוג יש את ההגדרות שלו שמופיעות בכל אתר. מי שרוצה להתקין WordPress יוכל לעקוב אחר הוראותיה המצויינות של חנית כהן שפרסמה מאמרים על כך ב-YNET.

עד פה הכל טוב ויפה, עכשיו אני רוצה לתת כמה נקודות שלעניות דעתי כדאי לקחת אותם בחשבון לפני שפותחים בלוג או במהלך כתיבת בלוג, ואלו הנקודות:

  1. בחו”ל המקצוע “בלוגר” מוכר לרבים. בארה”ב במיוחד, ישנם בלוגרים שמפורסמים לא פחות מעיתונאים ידועים, לא חסרים מאמרים שחושפים דברים (שחיתויות וכו’) וישנם הרבה כאלו שזהו מקצועם העיקרי.
    בארץ לעומת זאת, בלוגרים נתקלים ביחס מזלזל מצד הרשויות. ברבים מהמקרים, נסיון להיכנס למסיבת עיתונאים כזו או אחרת תוך הצגתך כ”בלוגר” תיענה בזלזול דוגמת “ילד, לך מפה”. לאחרונה יש שינוי מבורך בהתייחסות לבלוגרים, אולם הדרך ארוכה עד שיתן יחס מכובד לבלוגרים מצד הרשויות והממסד, כך שאם אתה חושב לבנות על זה קריירה, כדאי לחשוב על כך שוב. נדירים מאוד המקרים שלקחו בלוגר לתפקיד ניהולי מרוויח.
  2. חושב לעשות כסף מהבלוג שלך? רעיון אחלה. רק שהוא בעייתי בטירוף. הישראלים סרבניים כרוניים להקליק על פרסומות והתשלום על צפיה בפרסומות כמו Google-Ads הוא מאוד קטן, כך שגם אם הבלוג שלך מפורסם, עשיר לא תהיה מזה. אולי תוכל לכסות הוצאת אירוח בלוג (אם הבלוג שלך נמצא אצל ספק אינטרנט ומופעל על פלטפורמה כמו WordPress), אבל לא הרבה מעבר לכך.
  3. הנה התלבטות שהרבה לא חושבים לגביה: האם לכתוב את הבלוג עם השם האמיתי של הכותב או עם כינוי (Alias)? רובם כלל וכלל לא חושבים על כך וכותבים תחת שמם האמיתי בלי שום בעיה.
    פה דווקא הייתי ממליץ להקדיש מחשבה. הכל תלוי בתוכן הטקסט הנכתב בבלוג.
    אם לדוגמא הבלוגר כותב על תחומים בהם הוא עוסק והוא גם כותב דברים שאינם נחשבים כ”נורמה” (לדוגמא – “קטילה” על חברת מחשבים X או על מנהל Y) כדרך שבשיגרה, הוא עוד עלול להצטער על כך שהוא פירסם את הדברים תחת שמו האמיתי. זיכרו: לעולם אינכם יכולים לדעת מי יקרא את הבלוג שלכם, לא חשוב כמה טריקים של סיסמאות תשתמשו או הגנות אחרות. תמיד יהיה אפשר להדפיס את המסך או לשמור Screenshot ולהעביר הלאה. גוגל שומר את כל מה שהוא מוצא, וקשה עד בלתי אפשרי למחוק דברים מה-Cache של גוגל, תלוי במקרה.
    כיום, מנהלים רבים בודקים בגוגל את שמותיהם של מרואיינים פוטנציאליים ורואים מה גוגל מעלה בחכתם. ישנם אנשים רבים שמפתחים להם “תחביב” של כריית מידע בעזרת המנוע של גוגל (בניגוד לצעצוע שנקרא “Live Search” של מיקרוסופט) ותתפלאו איזה נתונים אפשר לשלוף. אישית, מנסיון, היו לי כמה ראיונות בעבר שנשאלתי בראיון עבודה על דברים שכתבתי, בחלק מהמקרים זה לא היה הכי נעים.
    אם אתה כותב על תחום העיסוק שלך ויש לך הרבה ביקורת מפורשת על אנשים כולל דברים בלתי מוכחים רשמית, כדאי ללכת על כינוי ולא על השם האמיתי. זיכרו: ביקורת קטלנית בלתי מבוססת, כאשר מגיעה לידי המבוקר עלולה להוות עילה לתביעת דיבה כשהבלוג שלכם מעיד כאלף עדים – נגדכם.
  4. ביקורת: לא חשוב כמה חיובי תכתבו את הטקסט שלכם, כמה מסובר ומבואר הטקסט, תמיד תמיד יצוץ מאן דהוא שידפוק ביקורת על דעתכם ועל החומר שכתבתם. חלקם יכתבו בנימוס את הביקורת, וחלקם ישתלח בכם בצורה חופשית.
    מאוד מאוד קל לעשות 2 קליקים ולמחוק תגובות בלתי אוהבות את התוכן שלכם, אולם שיטה זו בד”כ מראה על אותו בלוגר כאחד שלא מסוגל לקבל ביקורת, ולכן לא מומלץ למחוק תגובות גם שהתגובה הפוכה לחלוטין ממה שכתבתם, אלא אם אותו אדם פשוט מגיב נגדכם שיטתית מבלי שקרא את התוכן לעומק.
  5. גילוי נאות: לצערי רבים מהבלוגרים לא משתמשים בדבר הזה וחבל. גילוי נאות על תוכן הטקסט במידה והוא קשור אליכם ישירות (לדוגמא: כתיבה על קורס/סדנא/הכשרה מסויימת שהכותב השתתף או לא השתתף בה) יכול לתת לתוכן המאמר יותר לגטימיות והטקסט יכול להיראות פחות “צליבה” ויותר ביקורת קונקרטית לגבי נשוא המאמר.
  6. רשיון וזכויות יוצרים: אכפת לכם אם מישהו אחר יעתיק את הטקסט שכתבתם? ואם יעתיק, אכפת לכם אם הוא יעתיק רק חלקים, “ישפץ” ויפרסם את זה תחת שמו או שאתם מתנגדים? האם אינכם מעוניינים ששום קישור לבלוג שלכם לא יתפרסם ללא אישורכם?
    דברים אלו ואחרים, מומלץ שיהיו מוגדרים בדף ה”אודות” של הבלוגר עצמו. כדאי להתעניין ברשיונות כמו Creative Commons או GNU FDL לדוגמא אם הינכם מעוניינים לאפשר גישה חופשית לטקסט, ציטוטים וכו’.
  7. כתובת מייל שלכם: מאוד מומלץ להכניס בבלוג את כתובת האימייל שלכם על מנת שאנשים יוכלו לפנות אליכם בנושאים שכתבתם. לא כל דבר אפשר לכתוב בבלוג וחלקם רוצים להתכתב באופן אישי אל הבלוגר. כדאי לפרסם כתובת אימייל שתהיה (עדיף) יחודית לבלוג שלכם.
  8. קישורים: קראתם משהו מעניין/יפה/מסקרן אצל בלוגר אחר? תנו לינק לטקסט. התייחסתם לפיסקה מסויימת מבלוג של מישהו אחר? צטטו את הטקסט, אך אל תשכחו לשים לינק לחומר המקורי, כך גם הבלוג של אותו אחד מקבל יותר חשיפה וגם הבלוג שלכם יזכה לחשיפות. במידה ואתם מביאים יותר מציטוט או 2, מומלץ ליידע לפחות את הכותב על כך בצירוף קישור סופי לפוסט. עניין של נימוס.
  9. גיבויים: אין יותר מעצבן מאשר לראות שכל המאמרים, התגובות והדברים האחרים שהכנסתם לבלוג, נעלמו פתאום בגלל ספק אינטרנט או ספק בלוגים לא רציני ולא אחראי. ודאו כי יש לכם גיבוי מקומי של הבלוג! ברוב שרותי הבלוגים (בוודאי שבתוך WordPress) יש אפשרות לייצא את הבלוג לקובץ בין אם ע”י תוכנה שמורידים משרות הבלוגים, ובין אם זה אופציה מתפריט הניהול שבסופו של דבר יוצרת למנהל הבלוג קישור להורדת גיבוי.

שימוש בנקודות אלו (או חלק מהם כמובן, אין פה כפייה), יכול לעזור לפרסם את הבלוג שלכם, לתת יותר חשיפה לכם ויכול גם לעזור לכם להכיר אחרים, שגם אותם מעניינים אותם תחומים שאתם כותבים עליהם.
תודה ובהצלחה,
חץ

כמה מילים על פיטורין ואמונה בתורת דארווין

יצא לי לראות היום כתבה בוואלה (וכאן הגירסה האנגלית המלאה) על בחור נוצרי בשם נתנאל אברהם שמאמין בתנ”ך הנוצרי ואינו מאמין בתורת האבולוציה של דארווין.

מהרגע שנודע הדבר לממונים עליו, נתנאל פוטר, כשלטענתו של נתנאל, עקב חוסר רצונו להאמין בתורת האבולוציה.

אפשר למצוא באינטרנט תגובות רבות לכתבה הזו, ואפשר גם למצוא שטויות, אז אולי כדאי לשים את הדברים על השולחן.

“תורתו” של דארווין היא עם כל הכבוד, תאוריה בלבד ומה לעשות, גם בתאוריה זו יש חורים. נכון, התורה (או “הברית הישנה” בגירסה של הנוצרים) מדברת על כך שהעולם קיים 5,800 שנה לערך וישנם מספיק מוצגים שמראים שהם בני מיליוני שנים, והאמת היא שגם לכך יש הסבר (מאמר על כך יבוא בקרוב בנפרד עם טוויסט מעניין לשם שינוי), אבל הבעיה הכי רצינית היא שרבים מאוד לוקחים את תורת האבולוציה כ”עובדה”.

זהו. שהיא לא עובדה. ישנם מספיק מאמרים וספרים שמראים שבתורתו של דארווין ישנם חורים (איפה המאובן בשלב ביניים? וזו רק דוגמא אחת), ורק בגלל שאדם מאמין לתורה ולא לאבולוציה, אי אפשר לזרוק אותו על כך.

אני יכול לתת דוגמא אישית: אני באמת מאמין שקיים אלוהים, מלאכים, ישויות, מדריכים וכו’ וכו’ וזאת לאחר מחקר שלי ב-15 שנה האחרונות. האם זה משפיע עליי כהוא זה בעבודתי במחשבים? האם אני “מביא” לעבודתי את אמונתי? התשובה היא לא. אני עובד במחשבים ואין לתחום שום קשר למיסטיקה ו/או רוחניות. חבר טוב שעובד לצידי כלל אינו מאמין בקיום הדברים שלדידי קיימים, וזה נחמד לפעמים להתפלסף על כך בהפסקות אם הנושא עולה, ,אך יחד עם זאת, זה לא משפיע על מערכת העבודה שלנו.

גם אדם שמקצועו קשור לביולוגיה ומחקרים ביולוגיים, אינו חייב להאמין בתורת האבולוציה או בתורות אחרות והוא יכול להיות טיפוס שאינו מאמין בכלום זולת מראה עיניו, אינני מוצא שום מקום לפטר אדם זה או אחר בגלל אמונתו. מה הלאה? לו מחר אדם יהיה דתי וידרוש להתפלל 3 פעמים ביום, האם על כך גם יפטרו אותו?

חומר למחשבה.

תודה,
חץ

פורסם בקטגוריה מדע

סקירה: Windows Live Writer

ראשית, אני מודה: אני לא חובב את מוצרי מיקרוסופט ומשתדל למצוא תחליפים ראויים לתוכנות שלהם. אינני אוהב ש”דוחפים” לי כל מיני תוספות שאינם לרוחי. יחד עם זאת, לפעמים קורה שיש לצוותי הפיתוח במיקרוסופט הברקות שוות, וכזו היא תוכנת Windows Live Writer (כמובן, קיימת רק ל-Windows XP ומעלה)

תוכנת Windows Live Writer (או בקיצור WLW) היא אחת מהתוכנות שנמצאות במסגרת ה-“LIVE” שמיקרוסופט נותנת חינם ללקוחותיהם. ה-LIVE הינה “חבילה” (אם אפשר לקרוא לדבר הזה ככה) של תוכנות כמו מסנג’ר, דואר אלקטרוני בסיסי, שיתוף תיקיות, בלוגים ועוד כמה שרותים ומהווים מעין תחרות לשרותים ש-Google נותנים.

WLW בולטת בכך שהינה תוכנה לכתוב ישירות אל הבלוג שלך, אך יחד עם זאת לא להיות מחוייב לשרותי הבלוגים של מיקרוסופט. התוכנה תומכת במספר פלטפורמות כמו Word Press, Blogger  LiveJournal, TypePad ושרותי בלוגים אחרים. התוכנה מאפשרת לך לכתוב במצב WYSIWYG כך שכמו שאתה כותב את הטקסט עם התוכנה, כך בדיוק זה נראה בבלוג, ואין צורך בצפיה מוקדמת.

WLW מאפשר גם לכתוב בקלות כל מיני PLUGINS כך שניתן להרחיב את התוכנה וקיימים כבר מספר PLUGINS נחמדים כמו יצירת טבלאות, הכנסת סמיילים מתוך מקורות שונים, הכנסת תמונה היא הרבה יותר קלה, מפות (מתוך השרות של מיקרוסופט) וידאו ועוד ועוד בקלילות ללא צורך בידע מוקדם של HTML. בהשוואה לעורכי טקסט מובנים כמו ב-WordPress, ההבדל הוא שמיים וארץ (לטובת WLW). אפילו הקוד שתוכנת WLW יחסית סטדנרטי ללא טריקים של מיקרוסופט, הישג לכשעצמו.

בנוסף, כשמכניסים את פרטי חשבון ה-BLOG שלך אל WLW, התוכנה מטעינה את העטיפה (SKIN או Theme, תלוי באיזה שרות/תוכנת בלוגים משתמשים), וכך הכתיבה נראית כאילו אתה מציץ בבלוג. אותי זה מאוד הרשים.

עברית
מבחינה עברית, התוכנה עובדת מצויין עוד מהבטא הראשון. אפשר לכתוב ישירות מימין לשמאל ללא שום בעיה, שילוב של עברית ואנגלית עובד מאוד יפה.

תמיכה באופציות של בלוגים
לכל בלוג והאופציות שלו, ומיקרוסופט יחסית כוללת את רוב התמיכה בזמן עריכת/כתיבת POST. אפשר להוסיף סיסמא ל-POST, אפשר לקבוע תאריך פרסום, לבחור/למחוק/להוסיף קטגוריות, לבחור אם תהיה אפשרות הוספת טוקבקים, פינגים, SLUG, תקצירים, טראקבקים ועוד. מנסיוני מול הבלוג שלי, האופציות עובדות יפה מאוד. אחלה של עבודה עשו.

חסרונות
כמובן, זה מיקרוסופט, ואיך אפשר בלי חסרונות מאוד תמוהים?

אז ככה: אם החלטת לרכוש לך מערכת הפעלה ממיקרוסופט מבוססת 64 ביט (כדוגמת XP 64 bit או VISTA 64 bit, או Windows 2003), תתאכזב לשמוע שנסיון התקנה של התוכנה ידחה באדיבות והתמיכה היחידה שיש (רשמית) זה רק ב-XP או ויסטה 32 ביט.

למה? ככה מיקרוסופט החליטה. ניתן לעקוף זאת בקלות אם מחפשים את גירסת ה-MSI של WLW, וגירסה זו תתקין את עצמה ללא שום בעיה ותרוץ מצויין על מערכות ההפעלה האלו, אך מיקרוסופט, כמו מיקרוסופט, אוהבים להשאיר דברים תמוהים.

חסרון נוסף הוא שלא ניתן לערוך פוסטים מהעבר ושלא נכתבו עם WLW. למה? שאלה טובה.

עוד חסרון אחד: בזמן בחינת הגירסה התוכנה (לאחר יציאה מה-BETA), התוכנה עדיין בעייתית עם WordPress לגבי קובץ xmlrpc.php, אם כי כיום זה קצת יותר נדיר (בעבר לא היה ניתן לעשות POST דרך תקשורת איטית, כיום זה תקין).

הדבר הבא לא חסרון, אך אינני מוצא לו שימוש ממשי: במהלך ההתקנה, התוכנה מתעקשת להתקין לך Windows Live Sign-In assistant. לא מצאתי לכך שום שימוש.

לסיכום
אם אתה משתמש ב-XP או VISTA ואתה מנוי על שרות בלוגים מאלו שהזכרתי למעלה או שיש לך תוכנת בלוגים מותקנת בשרת שלך, מאוד מומלץ לנסות את ה-WLW ולשחק איתה. היא בהחלט שווה, כל עוד לוקחים את החסרונות בחשבון.

ציון סופי:

תודה,
חץ

כמה מילים על הקמת אתרים לרשויות מקומיות

shiltonלאחרונה פורסם כי ועדת הפנים והסביבה אישרה לקריאה שניה ושלישית תיקון להצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (111) (ממשל זמין) התשס”ח 2007. אותו תיקון מחייב כל רשות מקומית, עיריה או מועצה אזורית להקים אתר אינטרנט שלא ישמש רק כפרסומת עבור ראש המועצה/עיריה וחבריו, אלא שהאתר יחוייב להיות מעודכן ופרוטוקולים מדיונים פתוחים יהיו חייבים להיות מפורסמים בו לשרות הציבור (אפשר לקרוא כתבה על כך ב-YNET כאן, או את התיקון עצמו [קובץ PDF] כאן, בעמוד אחרון).

לדעתי הרעיון הוא מעולה, אבל הבעיה הכי גדולה בהצעת החוק עצמה היא די פשוטה: חיוב לתקנים.

IE_logo כיום המצב הוא שכל אחד יכול לגשת למכרז שהרשויות המקומיות (וישויות אחרות כמו עיריות ומועצות אזוריות), להגיש הצעה למכרז במחיר מגוחך, לקחת 2 ילדים שיכתבו אתר ובכך לזכות, ולצערי אתרי רשויות רבים גם נראים כך, ללא אחידות, ללא תמיכה לאנשים מוגבלים, ללא תמיכה לדפדפנים אחרים חוץ מאקספלורר 6, כך שגם אנשים עם מחשבים ישנים עם אקספלורר 5 לא ממש יכולים לנווט באתר או לקרוא את הדברים בנוחות.

חיוב להשתמש בתקנים מגדיל את אפשרויות הגלישה באתר, מאפשר גלישה עם תוכנות שאינן אקספלורר וגם יותר קל לניווט במכשירים כמו קוראי טקסטים עבור עיוורים.

הבעיה בארצנו, זה שברגע שחברות שומעות מלקוחות פוטנציאליים “תמיכה בתקנים”, אז מתחילים התירוצים: “רוב האנשים גולשים עם אקספלורר 6” (לא ממש נכון, אקספלורר 7 לאט לאט כובש יותר ויותר אנשים, שלא לדבר על Firefox שהוא כבר מעוברת ויותר ויותר משתמשים בו), “זה הרבה יותר עבודה” (כן, זה יותר עבודה אם המתכנת שלך לא יודע להשתמש בספריות שמאפשרות שתומכות בתוכן כבר ב-2 הדפדפנים המובילים ובסטנדרטים תקניים!)

תמיכה בתקנים לא אמורה להיות בעיה לחברה שמפתחת ולא אמורה לקחת יותר זמן עבודה מאשר לבנות אתר על דפדפן מסויים. כן, יש פה ושם תיקונים שאמורים לעשות הואיל ומיקרוסופט צפצפו בגדול על תקנים, אולם אותה עבודה בטלה ב-60 לעומת בניית אתר מלא. עם תוסף כמו IE TAB בתוך FireFox, אפשר לבדוק אם האתר תקין ב-2 קליקים של העכבר. אפשר גם להשתמש בתכונות של תוכנות כמו Dreamweaver CS2 ומעלה שמאפשרות בדיקה מיידית לגבי תאימות לסטנדרטים ודפדפנים, בקיצור, זה ממש לא אמור לקחת זמן רב ובוודאי שלא מחירים מפולפלים כמו שחברות שבונות אתרים לוקחות על בקשות מסוג זה.

דבר נוסף שהצעת החוק לצערי לא מתייחסת אליו הוא ה”דו שיח” בין המועצה המקומית/מועצה אזורית/עיריה לבין האזרח, ובמילים פשוטות: פורומים. אין שום התייחסות לנושא זה. כל מה שהיה צריך זה להקצות מס’ שעות נוספות ולחייב עיריות/מועצות להקצות מישהו שיענה לפחות פעם ביום על שאלות תושבים ויפנה אותם לאנשים הנכונים באותה מועצה/עיריה או שיוכל להפנות אותם לדפים שיש למלא (מישהו שמע שם על המרת מסמכים לדפי אינטרנט שניתן למלא ONLINE או שזה “עתידני” מדי?). גג שעתיים ביום אמורים להיות מספיקים בהחלט לענות לתושבים על שאלות.

תודה,
חץ