לינוקס, ישראל, ועברית

banana-boy-tux-perso-2990 כל מי שמשתמש בלינוקס מעל 10 שנים יכול לספר על ההתחלה הקשה עם לינוקס ותמיכה בעברית, איך היה צריך להגדיר ידנית את התמיכה למקלדת עברית, איך ספריות גרפיות תמכו חלקית בעברית אם בכלל, ואיך המצב מבחינת עברית ימין-שמאל לא היה קל.

כיום, עם ההפצות השונות, התמיכה בעברית היא פשוט מעולה. הספריות הגרפיות העיקריות (GTK, QT) תומכות בעברית בצורה מלאה, הגדרות המקלדת נעשות כבר בצורה גרפית, והחיים הרבה יותר קלים למשתמש שמעוניין לכתוב ולערוך בעברית החל ממסמכים ועד קוד.

יחד עם זאת, אם מנסים לחשוב על אדפאטציה של לינוקס בחברות היי-טק כתחליף למערכות Windows, ישנה בעיה מאוד מהותית, והיא תמיכה עברית ב-Wine.

imageכיום אם משתמשים באפליקציות Windows דרך Wine, אפשר לסדר את זה שתוכל לתקתק בעברית תגובות או דברים מעין אלו, אך ברגע שמנסים לשלב טקסטים בערבוב של אנגלית, עברית ומספרים, התוצאות די גרועות.

למשתמש הפשוט אין בעיה לעבוד עם תוכנות אופיס כמו Open Office, אך במשרדים וחברות, Open Office הוא בעייתי, במיוחד אם החברה שילבה כל מיני פונקציות VBA או שהפקידות והעובדים האחרים מכירים רק Office של מיקרוסופט. עקומת הלימוד היא די תלולה ופונקציות רבות שונות במימוש וגישה אליהן, מה שיגרום לחברות רבות לרצות להשתמש ב-Office ובשאר אפליקציות מבוססות Windows שאין להן תחליף חופשי/חינמי/מסחרי בלינוקס ורעיון החלפת מערכות הפעלה ידחה או יגנז.

לו היתה תמיכה עברית טובה יותר ב-Wine, היה הרבה יותר קל “למכור” לחברות את הרעיון של לאמץ לינוקס במקום Windows לפחות בחלק מהמקרים, במיוחד כשחברות מתעקשות להשתמש ב-Outlook, Excel ועוד, שלא לדבר על אפליקציות מסחריות שהחברה צריכה להשתמש. יש כיום מספיק אפליקציות בלינוקס שמאפשרות שימוש במקום המתחרים ב-Windows, עניין היציבות וחוסר הוירוסים זו גם דוגמא מצוינת ליתרון שימוש עם Linux בחברה, ועוד לא דיברתי על פונקציונאליות כמו ניהול הרבה יותר טוב, חזק ורציני מאשר הפתרונות של מיקרוסופט, גמישות מבחינת ביצועי מחשב ושדרוגים (אפשר להריץ סביבת שולחן מלאה על שרת רציני ולתת למשתמש לקבל את הגרפיקה על המחשב החלש עם הטכנולוגיה של X Windows ללא צורך ברכישת רשיונות כפולים של Windows server ו-CAL פר תחנה), עבודת גיבוי ושיחזור הרבה יותר קלה (בין אם משתמשים בפתרונות מסחריים לגיבוי או שכותבים משהו In House), ותמיד אפשר להזכיר את השרתי Linux שמריצים את רוב שרותי האינטרנט בעולם – מבחינת ביצועים ויציבות. בארה”ב ובאירופה, עניין החלפת תחנות Windows ב-Linux היא דבר קיים שקורה, אך כאן עדיין חסרים בלוק או 2 לגרום לדבר זה לקרות.

נשאלת השאלה אם יש גורם שמוכן לקחת דבר זה על עצמו. הרווח הפיננסי יכול לבוא בצורה שהחברה שתכתוב את העברית תוכל למכור אקסלוסיבית פתרון כזה, בסגנון CrossOver Hebrew Enabled וחוזי תמיכה, כמו ש-קוויקסופט עושים עם מוצרי אדובי (Adobe בחו”ל מוכרת מוצרים ללא תמיכה בעברית, וקוויקסופט מוכרים את הגירסה שתומכת בעברית כולל תמיכה מלאה). השינויים ב-Wine יכולים להיות משוחררים לקהילה, אך כל מי שהתקין תוכנות ב-Wine יכול לספר: יש הבדל ענק בין להתקין תוכנות עם Wine לבין להריץ תוכנות עם Wine לאחר שהותקנו, והמוצר של CodeWeavers (הכוונה ל-CrossOver) עושה את כל ה”קסם”.

לסיכום: התמיכה בעברית בלינוקס היא די טובה, אולם בשביל להכניס את השימוש בלינוקס לחברות רבות בארץ, נדרשת עברית ב-Wine. ידרש גם “שינוי דיסקט” אצל רבים מקובעי ההחלטות, אך להם יהיה קשה מאוד להתווכח אם הם יראו את האפליקציות שלהם רצות בלינוקס באותה מהירות כמו עם XP, ולאחר שיתוודעו ליתרונות שיש למערכות לינוקס מול המתחרים.

מי מרים את הכפפה? 🙂