ה”מלחמה” החדשה של כרום

chrome-icon היום במזל טוב מלאו לדפדפן כרום 5 שנים. הדפדפן הידוע כבש כבר כ-42% משוק הדפדפנים העולמי והוא מוביל על פני כל דפדפן שקיים. רבים משתמשים בו ככלי עבודה עיקרי ורציני, וגוגל ממשיכה לפתח אותו בקצב מהיר כאשר ישנם מספר ערוצים (Beta, Developer, Canary וכו’) שדרכם תוכל להוריד גרסאות עם החידושים האחרונים.

והיום בדיוק גוגל מכריזה על “מלחמה” חדשה, מלחמת הדסקטופ.

אם אתם משתמשים ב-Windows (בקרוב במק ובלינוקס כמובן), אתם מוזמנים לגלוש לכאן. רואים? יש לנו קטגוריה חדשה שנקראת “For your desktop”. על מה מדובר? על אפליקציות מלאות שישתמשו בכרום כדי לרוץ. אותן אפליקציות עצמאיות לחלוטין וכשתתקין אפליקציה מסויימת (אני ממליץ על Pixlr Touch Up לאלו שמעוניינים בעריכה בסיסית של תמונות), תקבל אייקון חדש למטה, זה יראה משהו כזה..

imageרואים את האייקון הימני ביותר? זה ה-Launcher החדש של גוגל שדרכו תוכלו להפעיל את האפליקציות גם כשכרום אינו פעיל.

אז מהי אותה “מלחמה” שאני מדבר עליה? גוגל מעוניינים בדסקטופ, לכבוש אותו מאפל וממיקרוסופט. בשיטה של האפליקציות הווביות שקיימות היום, גוגל לא תגיע רחוק (גם לא עם כרום OS), ולכן גוגל מוסיפה טכנולוגיות חדשות ישירות לכרום, גם שלא נתמכות בסטנדרטים. הקוד כמובן עדיין נשאר קוד פתוח, אבל הקוד הזה ספציפית לא תומך בסטנדרטים. לגוגל אין ממש ברירה – אם הם רוצים לגשת ל-GPU שלך, לציודי ה-USB שלך, למעבד שלך, וכו’ – הם חייבים להוסיף קוד שלא תומך בסטנדרט כי הסטנדרט לא מכיר בציודים אלו. זה לא שגוגל לא תמשיך לתמוך בסטנדרטים, היא תמשיך, אבל היא גם תוסיף דברים קנייניים.

לותיקים שבינינו יש עכשיו תחושה של Deja Vu. לא היינו שם? כן, בהחלט היינו, עם ActiveX, השיטה שמיקרוסופט פיתחה שהדף שלך מתקין תוסף קנייני שרץ רק על Windows ורק על אקספלורר, מה שמשאיר דפדפנים אחרים עם מלבן לבן או דף שלא פעיל בכלל, ומיקרוסופט חטפה על כך מימין ומשמאל וזו אחת הסיבות שהדפדפן שלה מקושש אחוזים במונחי שליטה בדסקטופ (אוקיי, חוץ ממשרדים ממשלתיים, חברות גדולות ובנקים).

גוגל לא תצבור מזה “אוהבים”, אבל הם רוצים לשלוט בשוק, והם לא ירדו מהעץ הזה…

אבל מצד שני.. אנחנו צריכים משהו כזה, יותר סטנדרטי. אנחנו רוצים אפליקציות שאתה יכול להפעיל אותם על Windows או על MAC או על Linux מבלי לחשוב ש”אוי, אפליקציה וובית, בטח היא בסיסית ואיטית”, ולשם כך אנחנו צריכים סטנדרט חדש, משהו שיתן לך גישה ל”ברזלים”, שיריץ קוד כמה שיותר מהר ושלא יהיה תלוי דפדפן. פעם אחת התנסנו בכך עם Java והתוצאות היו .. מחרידות (לא כדאי לחשוב על סיבוב שני עם Java בדסקטופ, במיוחד שהחבר’ה שם פשוט לא שמעו על אבטחה!). מי שכן יכולים לעזור בנידון זה מוזילה ואולי אולי (מותר לחלום, לא?) מיקרוסופט. סטנדרט כזה יאפשר לחברות גדולות לכתוב אפליקציות גדולות ומורכבות שיודעות לגשת לברזלים וגם לרוץ על כל דסקטופ.

האם גוגל יצליחו עם התוספת החדשה? שאלה טובה. אני בטוח שגוגל לא הולכים לרדת מזה בקרוב, השאלה מה במוזילה יאמרו ומה שהכי חשוב – האם מפתחים יאמצו או יזרקו את זה.

סקירה: לינט, הנהלת חשבונות בקוד פתוח

שוק תוכנות הנהלת החשבונות בארץ הוא שוק לא גדול, ומי ששולט בשוק הזה הן תוכנות גדולות ומסובכות שבמקרים רבים רצות על … DOS, או על Windows. דוגמא לתוכנה שולטת: חשבשבת.

ידידי היקר אורי עידן לקח על עצמו לפתח תוכנת הנהלת חשבונות דו-צדדית בעברית ובקוד פתוח בשם דרורית, ואדם בן חור לקח את העבודה ויחד עם אחרים הם שינו את הקוד ויצרו את לינט ששוחררה לאחרונה בגירסה 2 בקוד פתוח להורדה ולהתקנה על Linux או על Windows.

תודות לעבודה של אדם, אורי ועוד מספר קטן של אנשים ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי, סוף סוף יש תוכנה בקוד פתוח ומאושרת על ידי רשויות המס לביצוע הנהלת חשבונות דו צדדית.

אנשים רבים אינם מודעים מדוע דבר כזה הוא מאוד חשוב: בתחרות שיש היום בשוק, ישנם הרבה פתרונות ישנים מאוד (מבוססים על אופיס 2000, 2003 עם Access) שקשה מאוד להתממשק אליהם (במיוחד אם אתה עצמאי ומפעיל שרות SaaS כלשהו ומעוניין להוציא אוטומטית חשבוניות לתשלום ללקוחות שלך. עד היום – התהליך היה ידני, היית צריך להוציא פלט משרות ה-SaaS שלך (לדוגמא – Asterix) ולהזין את המידע איכשהו לתוכנת הנהלת החשבונות, ובמקרים מסויימים היית צריך לשלם על הפריבילגיה להשתמש ב-API.

עם לינט הדברים הרבה יותר קלים, יש מסמך API פשוט שאתה יכול איתו להתממשק אפילו עם PHP או בכל שפה אחרת שיודעת לשלוח פקודות GET דרך הרשת ולהוסיף/לשנות/למחוק לקוחות, להוציא חשבוניות וכו'. דבר מעולה!

האם אני ממליץ להשתמש בתוכנה לכל עצמאי שמנפיק חשבוניות במקום הפתרונות מבוססי רשת כמו Invoice4u, icount ואחרים? כן, אבל לאט לאט..

ראשית, הייתי ממליץ להתקין את התוכנה על מחשב שלך. בין אם אתה משתמש ב-Linux או Windows יש לך חיים קלים והתקנה די פשוטה (ב-Windows זה 5 קליקים), "להקים" עסק, ולהכיר את המסכים בתפריטים. בשלב זה עדיין אין קבצי וידאו שמדריכים את המשתמשים מה לעשות ואיך, אבל מכיוון שזו גירסה המותקנת לנסיון, אפשר לשחק, למחוק ולעשות מה שרוצים. לינט גם מציעים באתר שלהם אפשרות להיכנס ל-DEMO.

מרוצה מהמשחק? כעת אני ממליץ להתקין דבר כזה על שרת VPS, בין אם אצל הספק המועדף עליך בארץ ובעולם או אצלנו ב"חץ ביז". אני ממליץ לא להתקין את זה על אחסון משותף כי בכל זאת .. מדובר בנתונים מאוד אישיים לעסק שלך ולא כל ספק מגן בצורה טובה על אחסון משותף. מספיק שהוא לא מעדכן גירסת PHP או Apache או MySQL שמתגלים בה חורי אבטחה – כדי לגנוב לך את כל המידע והדבר האחרון שתרצה זה שהמתחרים שלך יקבלו את רשימת הלקוחות והמחירים שנתת להם.

לאחר ששיחקתי עם התוכנה, הנה ההערות שלי לדברים שמומלץ לשפר על מנת שהיא תהיה בשימוש כמה שיותר רחב:

  1. יש צורך בלפשט את התוכנה. רבים מהעצמאים לא יודעים מה ההבדל בין הנח"ש דו צדדית לחד צדדית – ובהתאם "לקצץ" בתפריטים. כך לדוגמא עצמאי שמנהל החשבונות שלו עושה הכל בשבילו והעצמאי רק מוציא חשבוניות/קבלות ומנהל את רשימת הלקוחות שלו ורוצה מדי פעם דו"ח על הכנסות – בשבילו יותר ממחצית מהתפריטים מיותרים.
  2. שאפו על התמיכה בטרנזילה וב-Easycard, אבל מה עם הכי פופולרי – Paypal?
  3. יבוא נתונים מתוכנות/שרותים מתחרים: קשה יהיה לשכנע מישהו שמשתמש בתוכנה/שרות אחר בלי יבוא מסודר של הרשומות שלו מהשרות/תוכנה אחרת. כאן דווקא המתכנתים יכולים להציע שרות כזה בתשלום, ולהחליט אם לשחרר את הקוד המייבא.
  4. חישוב שורות – מומלץ להציע גם אופציה של הוספת שורות כשהמחיר כולל מע"מ והמערכת עושה חישוב אוטומטי בקיזוז המע"מ ומוסיפה אותו בשורה התחתונה (זה עוזר כשמסכמים עם לקוח מחיר כולל מע"מ ורק אז כותבים את החשבונית).
  5. אפשרויות עיצוב: אפשר לפתח שוק שלם של עיצובים (כמו שנעשה בג'ומלה, וורדפרס, דרופל ואחרים), אם מאפשרים שינוי עיצוב בצורה מסודרת. אינטגרטור שירצה להטמיע את המוצר ולקבל תשלום על האינטגרציה לדוגמא – עיצוב יכול להטות את הכף אם לקחת את המוצר או לא.

שוב, אינני מנסה "לקטול" את התוכנה, אני חושב שהיא דבר בהחלט מעולה (וזה קצת מוריד את הביקורת מ-ISOC לאן הולך הכסף על הדומיינים) וכולי תקווה שכולם ישתמשו בה. אישית אני הולך להרים אותה פה אצלי בבית לנסיון, ואני ממליץ גם לעצמאים ופרילנסרים אחרים לנסות אותה.

כל הכבוד על היוזמה!

דרוש: איש Helpdesk

חברת וידאו ותיקה (הם לקוחות שלי) מחפשת איש Helpdesk שמבין די טוב ב-Windows. הם מחפשים מישהו למשרה מלאה או חלקית (גם סטודנט זה טוב). השכר לא משהו בהתחלה (הייתי מפרסם אבל הם ירביצו לי), אבל אפשרי לגדול והחבר'ה די נחמדים למען האמת..

אז אם יש כאן מישהו (לא איש סיסטם, באמת) שמחפש עבודה בתחום גם במשכורת די צנועה, מוכן לעבוד בתל אביב, אחרי גיל 21/אחרי צבא, להיות רציני ואחראי – מוזמן לשלוח לי קו"ח עם הפרטים שלו לאימייל: [email protected]

ולכל הנשמות הטובות שחושבים שאני עושה כסף מהסיוע הזה – אני לא.

בוני אתרים, כדאי שתקראו

בדיוק יצא לי לקרוא מאמר מעולה של עו"ד יהונתן קלינגר על כל עניין החוזים בין בוני אתרים לבין לקוחותיהם, מה חוקי, מה מומלץ ומה לא (חשוב לדעתי לקרוא גם את החלק של רשיון קוד, חלק שלדעתי בוני אתרים מתעלמים ממנו, במיוחד לאלו שמשתמשים בכלים מבוססי קוד פתוח).

כבעל עסק לשרתים וירטואלים להשכרה, אני מעוניין להתייחס בהרחבה לדברים שיהונתן ציין שאחרים כתבו (הפוסט של ניצן ברומר, הפוסט של יובל דרור, והפוסט של רויטל סולומון) לגבי אחסון אתרים בארץ.

אם תשימו לב, כל 3 הפוסטים מגיעים לאותה מסקנה: לא לאחסן אתרים בארץ. חלק ממליצים על Go Daddy וחלק ממליצים על אחרים, כאשר כולם נמצאים מחוץ לישראל.

ראשית, אני רוצה לתת רקע: כותב שורות אלו מכיר את שוק ההוסטינג עוד מ-95 (מהזמנים של ISDN NET, בהם היה לנו לקוח ספאמר שבגללו חסמו לנו שרת דואר. אז לא היו בחבר'ה סוויצ'ים מנוהלים חכמים, והאפשרות היחידה לחסום את הספאמר שאירח "שרת" (PC פשוט) היתה .. לנתק לו פיזית את הכבל רשת. היו זמנים Smile). מאז שנות ה-90 המנטליות בארץ עדיין אותו מנטליות של מחירים ללא פרופורציה בהשוואה לחו"ל, במיוחד אצל בזק בינלאומי, 012 ונטויז'ן (אז היה גם את אינטרנט זהב, ואקטקום – אחת החברות היחידות שהותיקים זוכרים לטובה בגלל השרות והמחירים ועד היום אני חושב שהבעלים שלה עשו טעות שמכרו את העסק ל-ISDN NET, מה שלימים יהפך ל"בזק בינלאומי – אינטרנט"), וזה עדיין ממשיך כיום, אתם מוזמנים לחייג אליהם ולקבל מחירים שיגרמו לכם לא לנשום לכמה שניות.

הסיבה למחירים? מישהו צריך לממן את מערך התמיכה הגדול שלהם (תכניסו כאן את הבדיחות לגבי איכות התמיכה), שרות 24/7, תחזוקת שרתים וכו'. זו הסיבה שאני שמעתי מכל החברות הנ"ל כשהייתי מברר מחירים עבור אנשים לארח את האתר שלהם. גם גו-דדי ואחרים בחו"ל צריכים לשלם על אותם דברים והם גם מחזיקים אנשי תמיכה ומשלמים להם שכר, ובכל זאת אותם חברות בחו"ל מציעים במחירים הרבה יותר זולים, אבל אם אתם מחפשים את ההגיון מדוע כאן יקר, תהיה בעיה: זה לא בגלל מחירי הברזלים (מי שיודע לחפש ומכיר עם מי לדבר, יכול להשיג מחירים כמו בחו"ל ואף זולים מכך על שרתי מותג חדשים), זה לא בגלל עלות של כמות תעבורה חודשית (בין אם תעביר 100 מגהבייט או 20 טרהבייט, הספק ישלם בדיוק אותו דבר). זה בגלל שאפשר למקסם רווחים.

סעיף אחסון משותף אצל ספקים הוא סעיף הכי "בזבזני". הוא מצריך תומכים ולתומכים צריך לשלם מדי חודש. אין שוטף +30, אין קרדיט, אין תנאי אשראי. צריך בחודש להוציא מינימום 5K פר עובד (זאת מתוך הנחה שהעובד עובד בשכר רעב של תנאי שכר מינימום). בשביל תמיכה 24/7 צריך לפחות 3 תומכים, משמע הוצאה חודשית של 15K, כלומר בשביל לכסות את עניין האחסון המשותף צריך למכור לפחות ב-15K לחודש או שסעיפים אחרים יממנו את זה. אפשרות אחרת: להקפיץ את המחירים ולהוסיף מגבלות לחבילות כדי להרוויח.

בחו"ל, לפחות אצל גו דדי ואחרים, עושים טריק אחר באחסון שיתופי: נותנים לך מחירי רצפה, רק אם תשלם מינימום שנה מראש. רויטל הזכירה את MidPhase אך אם תציצו לאותיות הקטנות של החבילות במחיר הנמוך, תראו שאם לא תשלמו מינימום שנה מראש, תצטרכו לשלם "דמי הקמה" בסך 50 דולר מיידית. אותם ספקים עושים את הכסף בכך שהם גובים מראש מינימום שנה או שנתיים (בלו הוסט: שנתיים, לדוגמא), והם משקיעים המון בפרסום בכל מדיה אפשרית, ובכך הם מוכרים אלפי חבילות מדי חודש ומכסים בקלילות את שכר העובדים, הברזלים, שיווק וכו'. אם נחזור לארץ: אני לא מכיר אפילו ספק אחד שמוכר 10 חבילות ביום (ואני עבדתי אצל הרבה הספקיות בתמיכה, כך שאני מכיר את הנתונים).

בשנים האחרונות נמכרים בארץ פתרונות "אמצע": מישהו לוקח ב-100-200 יורו (או פחות) שרת באירופה, מתקין עליו לינוקס ו-WHM/cPanel ומתחיל לדפוק מחירים נמוכים של אחסון משותף (אפשר למצוא כמה כאלו כאן). במבט ראשון זו נראית עסקה מצוינת, אבל מי שמכיר את התחום ידע להיזהר מחבילות כאלו: רוחב הפס מאירופה לישראל מואט בכוונה ע"י ספקי האינטרנט הישראלים (אז תתעלמו מ"100 מגהביט רוחב פס", כי תקבלו אולי 2-3 מאיות מזה בד"כ), ואם יש תקלה אז אתם צריכים לפנות למי שקניתם את זה בארץ, הוא צריך לפנות לספק, הספק בחו"ל יענה לו, הוא יענה לכם, ואם הפתרון הזה לא יעבוד, אז הסיבוב יתחיל שוב. בקיצור, כאב ראש לא קטן.

אפשר למצוא בארץ פתרונות אחסון משותף זולים, אבל כדאי לנהוג במשנה זהירות לגביהם: הדבר האחרון שהייתם רוצים זה למצוא שעשיתם עיסקה עם מישהו שעוד חודשיים רוצה לנסוע לגואה בהודו לכמה חודשים ולעזאזל הלקוחות (כבר ראיתי מס' מקרים כאלו), לכן אם אתם מוצאים בארץ אחסון משותף טוב, תבדקו כמה זמן הוא קיים, מי הממליצים, מי הגב שלו וכו'.

גם אני חשבתי בזמנו להקים פתרון אחסון משותף, אבל כשחשבתי לעומק על כך, החלטתי לוותר על האופציה הזו מסיבה פשוטה: אני לא מוכן להמציא חבילות יקרות רק בשביל לכסות את עלויות תמיכה באחסון המשותף, ובגלל זה אני מעדיף להציע חבילה בסיסית
במחיר מצחיק שזולת מגבלת הליבה, היא יכולה להתחרות בכל אחסון משותף ואין ללקוח שום מגבלות דומיינים, מייל, MySQL ועוד.

נקודה נוספת שיהונתן ורויטל הזכירו ואני רוצה לחזק: אם מציעים לך תשלום שנתי, תבדוק את השוק ותבדוק אלו פתרונות מציעים לך. אם בונה האתרים שלך משתמש באחסון משותף וגובה ממך מחיר של יותר מ-1000 לשנה, אז אתה מסבסד לו את כל העלויות האחרות. כנ"ל לגבי בעלי חנויות: אתרים כמו Yalla ואחרים שגובים 2000 ש"ח + לשנה לא שווים את הכסף הזה! עדיף לשלם לבונה אתרים שיבנה לכם את החנות עם הדרישות שלכם מאשר ללכת אליהם, ואני אומר זאת לצערי על סמך נסיון.

לסיכום: אכן מחירי האחסון המשותף בארץ יקרים אצל חלק גדול מהספקים, ולפעמים פתרון אחסון משותף בחו"ל יכול להיות טוב (תלוי באיזו חברה. תסתכלו מה קרה לי עם Blue Host לדוגמא), אבל כדאי לזכור שפתרונות אחסון משותפים גם מגיעים עם שלל צרות ומגבלות משלהם. אם יש לבונה אתרים מספר אתרים, אולי כדאי לחשוב על פתרון אחר שכבר קשור ל-VPS (שאגב, לא זקוק להרבה תחזוקה, בניגוד למה שרבים חושבים) ששם יש לך הרבה חופש.

המעבר למכונת ווינדוז וירטואלית

במסגרת העסק שלי אני תמיד לומד דברים חדשים, כמו העובדה שלמכור לעצמאים או לסטארטאפים זה כיף! במקרים כאלו אתה מבין מהר שהצד השני יודע את המושגים והמונחים וגם הוא יודע שמי שמשוחח איתו מכיר את המושגים והמונחים ולא צריך "לתרגם" (כן, לך תסביר לאיש מכירות את ההבדל בין NAS ל-SAN). בסופו של דבר גם אני וגם הלקוח הפוטנציאלי משוחחים, הוא מסביר מה הוא רוצה לעשות, אני מציע הצעה ואם הוא רוצה הוא יכול לקבל מכונה וירטואלית לנסיון ללא כל התחייבות. במידה והוא מרוצה, אנחנו סוגרים על תנאי התשלום ושאר פרטים טכניים וסוגרים עיסקה.

אבל כשזה מגיע לעסקים קצת יותר גדולים, שיש שם CTO, ומנכ"ל, ומנהל IT וכמה אנשי IT שכל אחד יש לו רעיונות משלו ודעות משלו… פה זה כבר נהיה הרבה יותר מסובך, אך לא מסובך טכנית (תתפלאו כמה מהר ניתן לסגור עניינים טכניים), אלא מסובך מבחינה מנהלתית או בעברית: חוזים.

לקוחות גדולים אוהבים חוזים ארוכים ומפורטים. אין מצב בעולם שאתה מעביר חוזה והלקוח יחתום. תמיד יהיו ללקוח הערות, תיקונים, הוספות ומחיקות, ואיך אפשר בלי כל ה"בלונים" של ההערות בוורד?

כאיש לינוקס, חשבתי שאני פשוט אעבוד עם Open Office עם שמירת מסמכים לוורד וכך אוכל לעבור עם הלקוח על חוזים, אך מה לעשות, מה ש-Open Office מייצא לוורד נראה זוועה (לטענתם של הלקוחות), אז הרמתי מכונה וירטואלית עם Windows בבית (אין כמו VirtualBox!) עם אופיס 2003 ועם זה עבדתי מול אותם לקוחות, חשבתי שפתרתי את הבעיה.

עד שהגעתי לישיבה עם לקוח גדול ובאמצע הישיבה הוא ביקש ממני "חץ, תן לי בבקשה את החוזה 2 גירסאות אחורה, כתבתי שם משהו חשוב שלא התייחסנו אליו".

מכירים את ההרגשה כאילו נתקע לכם עצם בגרון? זו בערך ההרגשה שהיתה לי. טכנית, אני עובד עם Google Apps, אז אני יכול לשלוף את המסמך ששלחתי לו במייל, אבל לך תבדוק בסביבות 50 מיילים מה היה המסמך. בסופו של דבר מצאתי את המסמך בזמן הישיבה ומסרתי אותו, אבל התהליך לא היה נעים. הבנתי שאני צריך מכונה וירטואלית עם Windows שיושבת בחוות שרתים, ולא בבית, ו"במקרה" אני מוכר חבילה כזו, כך שאני יכול לעבוד בה מרחוק במהירות טובה וגם לשלוף ישירות מסמכים ולתקן אותם מיידית מול הלקוח.

עכשיו מגיע החלק הטכני המעניין.

יש לי מס' מכונות בבית, כולם מריצים Fedora או CentOS, וכדי להתחבר למכונה הוירטואלית עם RDP, צריך תוכנה טובה. אני מכיר את rdesktop וכל התוכנות שנסמכות עליו וניסיתי להתחבר איתם, והצלחתי, אך עם בעיה אחת: המכונה הוירטואלית מריצה Windows 7 Enterprise עם RDP גירסה 7 ו-rdesktop תומך עד RDP 5.1. מה ההבדל? שבגירסאות RDP יותר מאוחרות, אפשר לקבל מרחוק רק את החלון של האפליקציה לדוגמא, הדחיסה הרבה יותר טובה, והפונטים נראים הרבה יותר טוב. עם rdesktop הפונטים פשוט נראו זוועה.

יום שלם ביליתי בחיפושים אחר תוכנת RDP ללינוקס, חופשית או מסחרית, שתתן לי תמיכה ב-RDP מעבר למה ש-rdesktop נותנת (rdesktop כבר שנתיים לא מפותחת, אגב). מצאתי את FreeRDP, שאומרים שהם fork ל-rdesktop והם ממשיכים בפיתוח, אך כרגע אין בו תמיכה ל-RDP מעבר למה שיש ב-rdesktop כלומר אין תמיכה ב-RDP 6 ומעלה.

לאחר מס' שעות מצאתי משהו מעניין: מישהו פישפש בקוד של rdesktop ומצא כי אם שולחים פרמטר שונה ממה שכתוב, אפשר לקבל Font smoothing, שזה בדיוק הדבר שאני מחפש. הפוסט עצמו אומר שצריך לשנות בקוד משהו, אבל ניסיתי בלי לשנות בקוד לשלוח פרמטר בהפעלת rdesktop: הפרמטר הוא: 0x80 בפונקציית x-:

rdesktop -g 1024×768 -x 0x80 -a 32 -z mywinmachine.com

ניסיתי את הפרמטר ואכן, הפלא ופלא, יש פונטים שנראים בצורה מעולה! ניסיתי את אותו דבר ב-FreeRDP ואכן זה גם שם עובד. סוף סוף אני יכול להתחבר מהאתר של הלקוח עם ה-Fedora שלי ולשלוף את הכל מיידית. יש גם את היתרון שאפשר להראות ללקוח גם חשבוניות קודמות וכו', אבל זה כבר בונוס.

אם מישהו מכיר תוכנת RDP שתומכת ב-RDP 6 ומעלה, בבקשה תיידעו אותי. תודה.

(אגב, פוסט זה נכתב עם Windows Live Writer 2011 על המכונה הוירטואלית שנמצאת בחווה סמיילי)

יש איש סיסטם Windows?

בעסקים, כמו בחיים, תמיד יש הפתעות. אני מכוון לסקטור מסויים ופתאום סקטור אחר שחשבתי שלא יתעניין בהצעות שאני מציע במסגרת העסק שלי, דווקא מתעניין ורוצה מוצרים…

אבל הם גם רוצים דברים אחרים, כמו תמיכה במערכת הפעלה… של מיקרוסופט או שלא עושים עיסקה.

מכיוון שאינני מומחה Windows (מה לעשות, השקעתי את הזמן ב-Linux), אני מודיע בזאת שאני מחפש איש סיסטם Windows עם נסיון של לפחות 3-4 שנים עם Windows 2003/2008/Vista/7, וכמובן עם Exchange ואופיס 2003/2007/2010 ושאר ירקות תוצרת מיקרוסופט.

העבודה היא על בסיס ריטיינר חודשי והמחיר אמור להיות נמוך. ההצעה מיועדת לפרילאנסרים (ולא לחברות) שרשומים כעוסקים פטורים/מורשים עם חשבוניות וקבלות ופטורים ושאר הניירות הצבעוניים האלו.

למעוניינים, אפשר לשלוח הצעות מחיר (מדובר בלקוחות קטנים שרוב עבודתם תיעשה ב-RDP) באימייל: [email protected] או שאפשר לשוחח דרך הצ'אט של הבלוג שלי פה למטה משמאל, בשורה הכחולה.

תודה מראש לפונים.

גם גבולות צריך לשים

עם ישראל הוא עם מיוחד, את זה הרבה יודעים, אבל אחד הדברים שאפשר לאמר על הרבה מאוד ישראלים (לא כולם) שהם יודעים לנצל עד הסוף, לקחת נשימה, ולנסות לנצל עוד. איך אומר המשפט: נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד.

אחד הדברים שאני רואה בעבודתי ואנשי לינוקס/ווינדוז רואים בעבודתם (במיוחד הפרילאנסרים שבהם) זה את הניצול שהם חווים. אתה מסכם עם לקוח משהו X, הלקוח מסכים, אבל לאחר שנתת לו X הוא רוצה עוד. בהתחלה זה דברים פשוטים כמו שאלה על משהו שעבדת עליו, אחר כך עוד כמה שאלות בנושא ולאט לאט זה זוחל לדברים שלא נגעת בהם במסגרת ההסכם, וזה לפעמים מגיע למצבים שאותם אנשי לינוקס/ווינדוז מקבלים זו תחושה של "ניצלו אותי" בתום העזרה. אותו לקוח הרי לא ישלם על התמיכה הזו והוא בד"כ יבקש שתגלה גמישות, אותו לקוח במקרים רבים יאמר שהנה הוא לקח אותך לפרויקט X וכבר בעתיד הקרוב הם מרימים פרויקט Y והם ישמחו להשתמש בשרותיך באותו פרויקט Y, אז .. "תגלה גמישות".

ומה קורה אז? אותם אנשי לינוקס/ווינדוז יעזרו קצת מתוך מחשבה שהלקוח יזכור להם את אותם "חסדים", את אותה תמיכה טכנית בחינם, ורבים מהם ממש בטוחים שעזרה זו תהפוך לנקודות זכות ברגע שהלקוח יתחיל את אותו פרויקט Y.

אך המציאות, מה לעשות, קצת שונה.

במקרים רבים כשאותו לקוח יגש להתחיל את פרויקט Y, הוא לא תמיד יזכור את אותו זמן שהקדשתם לו בחינם. הוא יזכור בדיוק את העניין ש"העזת" לאמר לו שעבר כבר מה שהוא שילם עליו. הוא לא יפסול אותך מהפרויקט, אבל הוא בהחלט "יהיה פתוח" לקבל הצעות חדשות מהמתחרים שלך. אותן נקודות זכות שכל כך בנית עליהן ושנתת בחינם, לא תמיד הלקוח יזכור אותם. יותר מזה: אם אתה מבקש נניח סכום של 20$ לשעה והמתחרה שלך מציע 17$ לשעה, יש סיכוי לא רע שהמתחרה יקח.

את המציאות הזו ניתן לשנות בעזרת מעט יצירתיות, וקצת יותר בטחון עצמי. אסביר:

נניח שנחום מעוניין שארים לו שרת לינוקס + LAMP ואעשה לו הגדרות WebDav, דוא"ל, ולקינוח SVN. אני עושה את החישוב שלי שהדבר יקח לי לשם הדוגמא 10 שעות ועל כל שעה אגבה ממנו 20$ (כן, מחיר פיקטיבי, רק לשם הדוגמא). סה"כ יוצא 200 דולר לפני מע"מ וכו'. פה כדאי לשנות את החשבון ולהוסיף "מתנות" ללקוח, אך מה שיותר חשוב הוא להדגיש בהסכם עם הלקוח את המתנות שאתה מוכן לתת לו. הנה מס' דוגמאות:

  1. בנק של שעתיים תמיכה טלפונית.
  2. 3-4 קריאות תמיכה Online (אם אתה מריץ מערכת לטיפול תקלות משלך. אגב, למישהו יש המלצה על מערכת כזו? זה יכול לעזור לקוראי פוסט זה).
  3. עדכוני אבטחה לשרתי לינוקס/Windows שלו בחינם.
  4. דו"ח חינם אם הלקוח מעוניין לקבל חוו"ד מקצועית על נושא שהוא בודק הקשור בתחום שלך

כל הדברים האלו לא לוקחים לך זמן רב לבצע, אבל הם כ"חבילה כרוכה" (Packaged Bundle) נותנים ללקוח רושם טוב שאתה נותן ללקוח הרבה מעבר ל-10 שעות שהוא משלם לך עליו. החבילה וההסכם יחד מציגים אותך ללקוח כמישהו רציני, לא עוד חאפר שאפשר לנצל אותו עד בלי די, ועם הצגת רושם כזה, הסיכוי שלך לקבל את אותו פרוייקט Y הרבה יותר גדול.

ישנם עוד שיטות ודרכים לקבל יותר שעות מהלקוח ולבנות מערכת יחסים עם הלקוח (שלא מבוססת על "קח וקח"), אך יש לזכור כי הנקודה הכי חשובה היא לא להקרין בטחון עצמי נמוך (הבה נודה על כך: רבים בתחום הזה עם בטחון עצמי בגובה דשא), כי כשמקרינים דבר כזה, גם חוטפים יחס תואם מהסביבה המקצועית, ואז הסיכוי לקבל פרויקטים עתידיים מאותו לקוח הוא לא ממש גבוה.

ביטוח לאומי, אחלה תחזוקת שרתים..

היום הייתי צריך לברר משהו בקשר לזיכוי/חיוב בביטוח לאומי, חשבתי שדרך הרשת אוכל לדעת למי ולאן לפנות בביטוח לאומי, ומה יותר טוב מאשר להסתכל באתר שלהם?

אז זהו, שזה בעייתי.. שופופו.. (אם התמונה קטנה מדי, תקליקו עליה)

btl

אני לא כל כך מצליח להבין: ביטוח לאומי לא שמעו על כלים קצת יותר רציניים מ-Share Point? בעבודה הקודמת שלי, שרתי ה-Share Point נפלו 3 פעמים למצב שהיה צריך איזה “מומחה” מיוחד כדי להציל/לשחזר נתונים (לי אין קשר ולא היה קשר עם הנושא, אני איש לינוקס..), אז אם הכלי הזה לא יודע לעמוד בעומסים ונופל מכל עומס רציני, למה ביטוח לאומי משתמשים בו?

לינוקס, ישראל, ועברית

banana-boy-tux-perso-2990 כל מי שמשתמש בלינוקס מעל 10 שנים יכול לספר על ההתחלה הקשה עם לינוקס ותמיכה בעברית, איך היה צריך להגדיר ידנית את התמיכה למקלדת עברית, איך ספריות גרפיות תמכו חלקית בעברית אם בכלל, ואיך המצב מבחינת עברית ימין-שמאל לא היה קל.

כיום, עם ההפצות השונות, התמיכה בעברית היא פשוט מעולה. הספריות הגרפיות העיקריות (GTK, QT) תומכות בעברית בצורה מלאה, הגדרות המקלדת נעשות כבר בצורה גרפית, והחיים הרבה יותר קלים למשתמש שמעוניין לכתוב ולערוך בעברית החל ממסמכים ועד קוד.

יחד עם זאת, אם מנסים לחשוב על אדפאטציה של לינוקס בחברות היי-טק כתחליף למערכות Windows, ישנה בעיה מאוד מהותית, והיא תמיכה עברית ב-Wine.

imageכיום אם משתמשים באפליקציות Windows דרך Wine, אפשר לסדר את זה שתוכל לתקתק בעברית תגובות או דברים מעין אלו, אך ברגע שמנסים לשלב טקסטים בערבוב של אנגלית, עברית ומספרים, התוצאות די גרועות.

למשתמש הפשוט אין בעיה לעבוד עם תוכנות אופיס כמו Open Office, אך במשרדים וחברות, Open Office הוא בעייתי, במיוחד אם החברה שילבה כל מיני פונקציות VBA או שהפקידות והעובדים האחרים מכירים רק Office של מיקרוסופט. עקומת הלימוד היא די תלולה ופונקציות רבות שונות במימוש וגישה אליהן, מה שיגרום לחברות רבות לרצות להשתמש ב-Office ובשאר אפליקציות מבוססות Windows שאין להן תחליף חופשי/חינמי/מסחרי בלינוקס ורעיון החלפת מערכות הפעלה ידחה או יגנז.

לו היתה תמיכה עברית טובה יותר ב-Wine, היה הרבה יותר קל “למכור” לחברות את הרעיון של לאמץ לינוקס במקום Windows לפחות בחלק מהמקרים, במיוחד כשחברות מתעקשות להשתמש ב-Outlook, Excel ועוד, שלא לדבר על אפליקציות מסחריות שהחברה צריכה להשתמש. יש כיום מספיק אפליקציות בלינוקס שמאפשרות שימוש במקום המתחרים ב-Windows, עניין היציבות וחוסר הוירוסים זו גם דוגמא מצוינת ליתרון שימוש עם Linux בחברה, ועוד לא דיברתי על פונקציונאליות כמו ניהול הרבה יותר טוב, חזק ורציני מאשר הפתרונות של מיקרוסופט, גמישות מבחינת ביצועי מחשב ושדרוגים (אפשר להריץ סביבת שולחן מלאה על שרת רציני ולתת למשתמש לקבל את הגרפיקה על המחשב החלש עם הטכנולוגיה של X Windows ללא צורך ברכישת רשיונות כפולים של Windows server ו-CAL פר תחנה), עבודת גיבוי ושיחזור הרבה יותר קלה (בין אם משתמשים בפתרונות מסחריים לגיבוי או שכותבים משהו In House), ותמיד אפשר להזכיר את השרתי Linux שמריצים את רוב שרותי האינטרנט בעולם – מבחינת ביצועים ויציבות. בארה”ב ובאירופה, עניין החלפת תחנות Windows ב-Linux היא דבר קיים שקורה, אך כאן עדיין חסרים בלוק או 2 לגרום לדבר זה לקרות.

נשאלת השאלה אם יש גורם שמוכן לקחת דבר זה על עצמו. הרווח הפיננסי יכול לבוא בצורה שהחברה שתכתוב את העברית תוכל למכור אקסלוסיבית פתרון כזה, בסגנון CrossOver Hebrew Enabled וחוזי תמיכה, כמו ש-קוויקסופט עושים עם מוצרי אדובי (Adobe בחו”ל מוכרת מוצרים ללא תמיכה בעברית, וקוויקסופט מוכרים את הגירסה שתומכת בעברית כולל תמיכה מלאה). השינויים ב-Wine יכולים להיות משוחררים לקהילה, אך כל מי שהתקין תוכנות ב-Wine יכול לספר: יש הבדל ענק בין להתקין תוכנות עם Wine לבין להריץ תוכנות עם Wine לאחר שהותקנו, והמוצר של CodeWeavers (הכוונה ל-CrossOver) עושה את כל ה”קסם”.

לסיכום: התמיכה בעברית בלינוקס היא די טובה, אולם בשביל להכניס את השימוש בלינוקס לחברות רבות בארץ, נדרשת עברית ב-Wine. ידרש גם “שינוי דיסקט” אצל רבים מקובעי ההחלטות, אך להם יהיה קשה מאוד להתווכח אם הם יראו את האפליקציות שלהם רצות בלינוקס באותה מהירות כמו עם XP, ולאחר שיתוודעו ליתרונות שיש למערכות לינוקס מול המתחרים.

מי מרים את הכפפה? 🙂

אבטחת מידע: וירוס ושמו קונפיקר (Confiker)

image כבר נכתב רבות על הוירוס הנ”ל, וירוס שתוקף ללא רחם מחשבי Windows מגירסאות Windows 2000 ומעלה כולל את כל הגרסאות. הוירוס מנטרל עדכונים, מנטרל גם עדכוני אנטי וירוס למיניהם וחוסם גישה לאתרי אבטחה ואתרי אנטי וירוס שונים, ובקיצור – די משבית את המחשב מבחינת הגנות.

חוץ מלהפיץ את עצמו בכל צורה הניתנת על הדעת (דיסקים ניידים, דיסק-און קי, דוא”ל וכו’) ולבטל שרותים, הוירוס עדיין לא עושה כלום.. עד למחר, ה-1 לאפריל, או אז הוא יתחיל לקבל פקודות מאי שם לעשות דברים שיוצרי הוירוס ירצו לעשות, ומכיוון שהוירוס יושב ברמה של מנהל המחשב, הוא טכנית יכול לעשות כמעט הכל, החל בלמחוק קבצים, לשלוח דברים אישיים שלכם, סיסמאות ועוד דברים שלא כל כך הייתם רוצים שיצאו החוצה ממחשבכם.

מבחינת הגנת המחשב הבודד, יש מגוון פתרונות ובוואלה כתבו על כך מאמר מה לעשות, אבל זה רק ברמת המשתמש הבודד.

מה עם מנהל הרשת? כן, אני בטוח שלכל המחשבים בחברה יש אנטי וירוס עם עדכונים, ובכל זאת, לפעמים העדכונים לא תמיד רצים, אנשים לפעמים מחברים מחשבים נוספים שאינם מחשבי החברה, מישהו יכול להביא דיסק-און-קי עם הוירוס ואם האנטי וירוס לא עובד כרגע או אינו מעודכן עקב בעיות שונות (בכל זאת.. Windows), מחשבים אחרים בחברה יותקפו, קצב האינטרנט יואט ויהיו עוד כל מיני צרות.

בשביל זה יש כלי אבטחה שמיועדים עבור מנהלי הרשתות, ולא למשתמשים הרגילים, כלים המשמשים לסריקת הרשת הפנימית ומציאת בעיות. כלים כמו  Nessus, nmap, ncircle ועוד.

לאחרונה הצליח דן קמינסקי, יחד עם עוד מס’ חברים ופרויקט Honey pot למצוא “טביעות אצבע” שהוירוס משאיר אחריו, וכשיש טביעות אצבע, אפשר לא רק לאתר את המחשב המודבק, אלא גם לחסום את הוירוס ולטפל במחשב. הכלים הנ”ל עודכנו בחתימת טביעות האצבע וכל מה שנותר למנהלי הרשת הוא לעדכן את החתימות בתוכנות הנ”ל ולעשות את הפעולות הבאות:

  • להריץ סריקה מאסיבית על כל הרשת הפנימית (כן, זה כולל שרתי Windows server שמשום מה רבים ממנהלי רשתות Windows אינם מתקינים עליהם אנטי-וירוס. לא ברור לי מדוע).
  • לבדוק עם הכלי המרכזי של האנטי וירוס שלכם (יש לכם כלי כזה, נכון?) שכל המחשבים עם עדכונים אחרונים. אין לאנטי וירוס כלי שלכם? תתחילו להזרים דרך הכלים שאתם משתמשים בהם לניהל מרכזי של הרשת עדכון אחרון של האנטי וירוס.
  • לנעול פורטים USB במחשבי המשתמשים שאינם צריכים להשתמש בציודי USB, כי משם בד”כ מתחילה הרעה. אל תסגרו דרך ה-Windows אלא דרך ה-BIOS.
  • מומלץ לעבור למצב של Strict DHCP (נשמע טריוויאלי, אך שוב, ראיתי גם בחברות גדולות דברים מוזרים): המשתמשים היחידים שיכולים לקבל כתובת IP הם אך ורק מחשבי החברה שכתובת ה-MAC רשומה בשרת DHCP וגם בחוקים של ה-Firewall, כך שמחשבים אחרים של אנשים חיצוניים המנסים להתחבר לרשת הפנימית בחברה לא יקבלו שום כתובת ושום תעבורה, וכך אם המחשב האורח נמצא עם הוירוס, הוירוס לא יוכל להתפשט הלאה כי לא תהיה לו תקשורת.

התולעת מתחילה לעבוד מחר, את הדברים האלו צריכים לעשות היום.

בהצלחה.