דעה: DRM – כן או לא ומתי?

אנחנו נמצאים היום בשנת 2013 ועדיין יש לנו בעיה מהותית בכל הקשור לזכויות קניין רוחני מכל מיני כיוונים. מהצד של יצרן התוכן, חברות רבות עדיין מתייחסות לצרכן הסופי כגנב פוטנציאלי, כאשר מדי פעם מעלים כל מיני נציגי מדיה הצעות דרקוניות כדי להעניש גנבים פוטנציאליים וגם סתם כאלו שהורידו איזה קובץ מבלי לדעת שיש עליו זכויות יוצרים. רק לפני מספר ימים הציע בכיר בחברת מדיה ידועה להתקין בתוך מחשבים חדשים תוכנה בתוך מערכת ההפעלה שתסרוק אחת למספר ימים את המחשב ואם היא תמצא קובץ גנוב, היא תנעל למשתמש את המחשב עד שהוא יצור קשר, ישלם קנס ורק אז יפתח לו המחשב, ממש Ransomware בפעולה. ההצעה הזו כמובן לא זכתה לתמיכה אבל אפשר ללמוד מזה מה קברניטי האולפנים, MPAA, RIAA ושאר חולירות רוצים להכניס לנו.

המצב כיום מבחינת תמיכת DRM בחומרה ובתוכנה עדיין גרוע. אם מחר לדוגמא ארצה ליצור ולמכור תוכן מוגן, אצטרך מספר מערכות הגנה כי מערכת אחת שרצה על מערכת הפעלה אחת לא מדברת עם מערכת אחרת. כך לדוגמא ה-DRM של אפל לא מדבר עם DRM של גוגל וה-DRM של מיקרוסופט לא מדבר עם כלום חוץ ממערכות הפעלה של מיקרוסופט. (יש חריגים כמובן, ה-DRM של מיקרוסופט מיושם ע”י Netflix במערכות הפעלה אחרות בנגן של Netflix אולם לא ניתן להשתמש בו במערכות עצמן עבור ניגון קבצים ומדיה "זרה" של חברות תוכן אחרות).

ישנו נסיון של מיקרוסופט וגוגל להכניס סביבת DRM פתוחה (הכוונה הקוד של המערכת יהיה פתוח כחלק מהקוד של הדפדפן כרום, אבל ההגנות עצמן יהיו בעצם BLOB סגור), אך יש לכך מתנגדים רבים.

לעניות דעתי, יש מקום ל-DRM במקום מסוים, ובמקום אחר ה-DRM רק מזיק ורק דופק את הלקוח. להלן 2 הסיטואציות העיקריות:

  • ניגון תוכן מיידי/תוכן מושכר לזמן קצר: אם שכרת פרק מסידרה או סרט, יש צורך ב-DRM אחרת בעל הזכויות פשוט לא ימכור לך אותו. במקרים כאלו יש הגיון ל-DRM. כיום אם תרכוש סידרה או סרט דרך Google Play (אם אתה תושב ארה”ב כמובן), הסרט ינוגן דרך יוטיוב, כי יוטיוב כבר משלבת DRM די חזק בנגן שלה. היתרון הגדול בנגן של יוטיוב הוא שהוא רץ על כל מערכות ההפעלה, ואין צורך בתוספים שונים כדי לנגן מדיה מוגנת שנקנתה מגוגל. במקרים כאלו גם אם המוכר (גוגל לדוגמא) פושט רגל, הלקוח לא ניזוק כי הקובץ היה מושכר מראש לזמן קצר. סיטואציה זו, אגב, לא קיימת כיום.
  • סרטים/פרקים לרכישה קבועה: פה דווקא ה-DRM רק מזיק לצרכן. בכל פעם שאתה מנגן את התוכן שרכשת, הנגן מבקש מהשרת לבדוק אם הקובץ חוקי וקנוי על ידך, ובמידה ולא – הוא לא ינגן. מה קורה אם מוכר התוכן נרכש ע”י חברה אחרת או פושט רגל? תשאלו לקוחות שרכשו סרטים ומדיה סגורה המופעלת ע”י ה-DRM של מיקרוסופט (PlayForSure, זכור למישהו?) – הם פשוט מצאו את עצמם עם קובץ שאי אפשר להריץ אותו והכסף הלך.

חברות המדיה הגדולות יודעות ומודעות לכך שהגנות DRM נפרצות על ימין ועל שמאל. ב-Netflix לדוגמא, הם חוו פיראטיות תוך 24 שעות מאז ששוחררה הסידרה House of cards והפרקים הופיעו באתרי הטורנט השונים, ולמרות זאת חברות המדיה דורשות מצד חברות השכרת המדיה DRM חזק או ש-No deal. חברות התוכנה לעומת זאת מנסות לשמור על חופשיות כלשהי בדרגות שונות. מיקרוסופט לדוגמא היא הגרועה ביניהם: קובץ שרכשת/שכרת במחשב אחד, לא יכול להתנגן במחשב שני אלא אם חברת ההשכרה ממש התעקשה מול מיקרוסופט (כמו מה שקרה עם Netflix, רק שבמקרה דנן מדובר על Streaming). אפל קצת יותר גמישה ומאפשרת לך לנגן את המדיה שרכשת על 5 ציודים שונים (של אפל או על Windows Desktop, לא על מכשירים מבוססי אנדרואיד או כל מערכת הפעלה אחרת). גוגל היא הכי “ליברלית” ואתה יכול לנגן Stream או קובץ שרכשת על 10 ציודים שונים (כולל אייפון, אייפד, מכשירי אנדרואיד, מק, לינוקס ו-Windows). נקודה אירונית: כשאתה קונה סרט, או פרק בסידרה ב-iTunes, אינך יכול לצפות בו דרך חיבור HDMI מהאייפון או האייפד כי אפל ביטלו אפשרות כזו. אם לעומת זאת תוריד את אותו קובץ כטורנט, תוכל לצפות בו בלי שום בעיה באייפון/אייפד או בטלויזיה שמחוברת לציודים אלו.

אני בספק אם נראה בעתיד מצב בו חברות יוותרו על DRM טוטאלית. יש ויתור מסוים בקבצי אודיו הן אצל אפל והן אצל גוגל (הקבצים שאתה קונה מקודדים ב-AAC ללא DRM אולם פרטיך מקודדים בתוך הקובץ כך שאם תפיץ, הם ידעו שהקובץ הגיע ממך), אבל ויתור זה עדיין לא הגיע לעולם הוידאו, שם ה-MPAA מכתיב מה יהיה ואיך. יחד עם זאת, אם נגזר עלינו לחיות עם תוכן מוגן, עדיף שעניין ההגנה יהיה מסודר כסטנדרט ולא יהיה קנייני של חברה זו או אחרת ויפעל על ציוד אחד ולא על אחר.