כמה מילים על תשלומים דיגיטליים

כעסק המציג ומוכר שרותי אינטרנט שונים, אני מעדיף לעבוד באמצעים דיגיטליים ופחות עם ניירת. במקום חשבוניות וקבלות עשויות מנייר, עדיף לעבוד עם חשבוניות וקבלות דיגיטליות שיוצאות כ-PDF. במקום להטריח את הלקוח לשלוח פקסים להעברות בנקאיות או לשלוח אותו לעמדת "אל תור" להפקיד צ'ק, עדיף העברות באינטרנט ותשלומים בכרטיסי אשראי. רוב המתחרים גם עברו לפתרונות דיגיטליים כאלו ואחרים.

אבל אז גם מתגלות כל מיני הפתעות, חלקן קשורות לפחדים למעבר לעולם הדיגיטלי וחלקן קשורות לבעיות תמוהות, שברשותכם אפרט.

אתחיל עם חתימות דיגיטליות: כל עצמאי, עסק קטן/בינוני/גדול צריכים להכין את עצמם לכך שבשנה הבאה הכל יעשה דרך האינטרנט ועם דרישת חתימות דיגיטליות. השנה חייבים לעשות זאת בעלי העסקים שיש להם מחזור של 4 מיליון שקלים ומעלה, אך משנה הבאה – כולם צריכים לעשות זאת.

העסק שלי משתמש בשרות של invoice4u. המחירים שלהם נוחים, המערכת שלהם מאוד קלה ונוחה והמחירים שלהם לא בשמיים (ישנה אגב מערכת חלופית חינמית – ifreelance). אפשר להוציא בקלות חשבוניות, קבלות, זיכויים, הצעות מחיר ועוד.

הכל טוב ויפה, עד שלפני שבוע אחד הלקוחות שלי שלח אלייי אימייל עם אבחנה מעניינת: החתימה הדיגיטלית לא ממש לגטימית (התמונה משמאל). זה נראה לי מאוד מוזר, בהתחשב בכך שהאתר של invoice4u מדגיש כמה החתימות שלו אמיתיות ונכונות. הרמתי טלפון אל החברה והם הודיעו שיחזרו אליי. זה היה לפני שבוע, עד כה לא חזרו אליי. כשתהיה תשובה, אני מבטיח לעדכן אתכם.

ומכאן – לכרטיסי אשראי.

אם יום אחד חברות אשראי כמו ויזה-כא"ל, לאומי קארד, וישראכרט לא יבינו לאן נעלמו להם כל הלקוחות העושים עסקאות ברשת, הם יוכלו למצוא אותם אצל המתחרה הגדול מחו"ל, Paypal. מדוע? מבדיקה שלי מתברר כי כל חברות האשראי מפלים לרעה עסקים הסולקים דרך האינטרנט. ישראכרט לדוגמא נותנים את הכסף רק לאחר 30 יום + הימים עד לתאריך הזיכוי. ויזה כא"ל ולאומי קארד דורשות שתיהן 10,000 שקלים ערבות בנקאית, גם אם אתה סולק בסכומים של מאות שקלים בחודש (מעניין ששתי החברות טוענות שהן צריכות את הערבות בגלל התאוריה שלא תספק את המוצר והן יצטרכו להחזיר את הכסף. כשמנסים להסביר להן שהלקוח יכול לקבל את המוצר עוד לפני שהוא משלם, זה לא משכנע אותן).

לעומת זאת, ב-Paypal החיים הרבה יותר קלים: אפשר להנפיק חשבוניות (אם כי אינני יודע כמה החשבוניות הללו מוכרות ע"י רשויות המס בארץ. בכל מקרה אני מפיק גם ב-invoice4u חשבונית מקור) ולדרוש את התשלום והוא מופיע לך מיידית בחשבון ב-Paypal. תרצה להוציא את הכסף? תוך 3-5 ימים תקבל אותו ישירות לחשבון הבנק הישראלי שלך (או לכל חשבון בעולם, לפחות במדינות ש-Paypal תומכת), והכי חשוב: Paypal יותר זולה מחברות האשראי, כשלוקחים בחשבון את דמי החבר ושאר עמלות שחברות האשראי גובות מהעסק כל חודש. החסרון היחיד של Paypal כשזה מגיע לסליקה, הוא שאינך יכול לסלוק כרטיסים בעלי 8 ספרות כמו ישראכרט מקומי (יש לכך פתרון לא כל כך זול – הלקוח יכול להיכנס לאתר ישראכרט ולהנפיק לעצמו מספר אשראי "ישראכרט Web", אך אז מדובר על הקצאת אשראי שיורדת מקו האשראי ואינה ניתנת להחזרה לקו האשראי, כך שאם יצרת כרטיס וירטואלי עם 1000 שקלים ושילמת על מוצר ברשת 600 שקלים, לא תוכל להחזיר את ה-400 שקלים לקו אשראי שלך ותצטרך למצוא מה לעשות עם אותם 400 שקלים).

וכך יוצא כאן מצב שעקב עודף חשש מצד חברות האשראי הישראליות, "הרגל" של גביית סכומים נכבדים (שלא תמיד מוצדקים), המתחרה החדש בסליקה נכנס בתנאים מאוד נוחים לשוק, וכל מה ש-Paypal צריכים לעשות זה לפרסם את המחירים שהם גובים מול המתחרים. לא יהיה קשה כל כך לשכנע את העסקים המבוססים על מכירות ברשת לעבור (אפילו אקסלוסיבית) לעבוד מול Paypal.

בחודש שעבר חזיתי במחזה מעניין בחשבון העסקי: חיוב של 582 שקלים מחברת ישראכרט. על שום מה? על שום הצטרפות כעסק לישראכרט. 450 שקלים הצטרפות ועוד "דמי חבר" של 132 שקלים, שכמובן ירדו כל חודש, ללא קשר לכמות העסקאות שתסלוק (לשם השוואה: Paypal לא גבו ממני שקל בהצטרפות כחשבון עסקי). הבוקר חתמתי את המסמכים לסיום הרומן העסקי שלי עם ישראכרט. ב-Paypal סך כל העמלות על עסקאות לא מגיע אפילו למחצית מכך. תודה ישראכרט, אך לא תודה.

בוני אתרים, מתכנתים, פרילנסרים – ממליץ לקרוא..

לא ראיתי התייחסות לדבר הבא בבלוגוספירה הישראלית, ולכן חשבתי שזה רעיון טוב להעלות את הדבר הבא:

בבית משפט השלום בראשון לציון ניתן לאחרונה גזר דין ע"י כב' השופט רפי ארניה ב-ת"פ 6655-03-10 – מדינת ישראל נגד בול-סטאר אינטרקטיב בע"מ ועוד מס' נאשמים. האשמה? "סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים". חוץ מהחברה האחראית על האתר וההימורים בו, נוספו לרשימת הנאשמים מס' צעירים שבסיוטים הכי גדולים שלהם לא חשבו שהם ימצאו את עצמם בבית משפט פלילי. מה אשמתם? הם תחזקו את אתר ההימורים ובנו לאתר אלמנטים (עיצוב, סקריפטים וכו').

אני מצרף את כתב גזר הדין ואני ממליץ לקרוא אותו לפני ההתייחסות שלי (ותודה ל-חי שהעלה את גזר הדין לפורום בוני אתרים בתפוז)

Court(function() { var scribd = document.createElement("script"); scribd.type = "text/javascript"; scribd.async = true; scribd.src = "http://www.scribd.com/javascripts/embed_code/inject.js"; var s = document.getElementsByTagName("script")[0]; s.parentNode.insertBefore(scribd, s); })();

כפי שניתן לראות, כב' השופט גזר גזר-דין לא קל על נאשמים 5 ו-6, יצחק גולדמן ו-ניר דותן שניהם קשורים לבניית אתרים, כל אחד מהם חטף 9 חודשים על תנאי ל-3 שנים.

תרשו לעבדכם הנאמן לתת לכם קצת רקע מה קורה בישראל מבחינה טכנולוגית: בכל הקשור לפיתוח אפליקציות/אלגוריתמים להימורים (מצד בית הקזינו כמובן) ולפורנו – לישראל יש בהחלט מקום של כבוד. חברות כמו Playtech מייצרת פלטפורמות הימורים, AdGency מייצרת פלטפורמות לפירסומות במשחקי מזל, וכמובן המתחרים כמו 888 מפתחים פתרונות שנמצאים באתרי הימורים המובילים בעולם. בארץ ישנם יותר מ-1000 איש שעובדים על דברים אלו.

פסיקה זו בעצם הופכת כל בונה אתרים, כל גרפיקאי, כל מתכנת, איש SEO וכו' לעבריינים – אם הם עובדים על אתר הימורים גם אם האתר עצמו מיועד לתושבים בחו"ל. כב' השופט מכיר בכך שזו החלטה תקדימית והוא גם מציין זאת בגזר הדין.

אם פסיקה זו לא תיהפך בקרוב, יהיו הרבה פה בארץ שיצטרכו לחשוש לעבודתם, והשאלה היא כמובן לאן זה ממשיך: האם מחר בונה אתרים שיבנה אתר לנערת ליווי (שבעצם עוסקת במקצוע העתיק בעולם) יהיה שותף לדבר עבירת זנות?

מעניין מה המחלקות המשפטיות של אותן חברות יאמרו על פסק דין זה. לעניות דעתי, השלב הזה במלחמה בהימורים עברה כבר גבול סביר. חבל שכב' השופט לא לקח בחשבון את כל אלו שמתפרנסים ביושר מפיתוח טכנולוגי לצרכנים שאינם נמצאים בארץ ואשר אינם רצים על שרתים הנמצאים בשטחי מדינת ישראל.

מעוניינים במכונה וירטואלית רצינית בחינם לשנה?

בעקבות העלאת דף העסק לפייסבוק, החלטתי לערוך תחרות קטנה עם פרס שווה: שרת וירטואלי רציני בחינם למשך שנה. שווי המתנה: 3600 שקלים.

מה צריך לעשות כדי לזכות? משהו פשוט מאוד: הראשון שיכנס, יעשה Like ויענה נכונה על השאלה שמופיעה בפתקה בדף הפייסבוק הנ”ל, יקבל את המכונה. אין הגרלות, אין צורך לגרד שום דבר. תצליח לענות, תקבל.

אתם עדיין כאן? Smile

טיפים לחסכון כספי באירוח שרת/אתר

במסגרת העסק שלי אני מוכר שרתים ומשכיר וירטואליים ופיזיים (אה, ואירוח שרתים), וכמו כל עסק, אני מקבל בשאלות שונות הקשורים לשרותים כמו DNS, דוא"ל, גיבוי חיצוני ועוד. מכיוון שהעסק שלי אינו כולל את תחום האירוח השיתופי, אני לא נתקל בבקשות כמו רכישת דומיין ללקוח או להוציא מייל מהשרתים שלו כי רוב הלקוחות מעדיפים לרכוש או לעשות בעצמם, וגם אלו שמבקשים, אני ממליץ להם על שרותים מסויימים שאותם אני רוצה להמליץ פה בחינם (או במחיר זול מאוד) לאחרים. מהשרותים האלו אני לא עושה כסף ולדעתי חבל שהלקוח ישלם עליהם סכומים נוספים.

היתרונות של השרותים שאני ממליץ כאן הם פשוטים: הם הרבה יותר שרידים מאשר שרת או 2 של הלקוח שסביר להניח שלא יעמדו בהתקפות מאסיביות או פריצות ותקלות.

להלן הטיפים:

  • רכישת דומיין: אם רוצים לרכוש דומיין, כדאי לעשות זאת עצמאית מול רשמים בארץ או בחו"ל. היתרון בדומיין מחו"ל הוא המחיר הזול מאוד. לדוגמא: Cheap Domain עם סיומת info יעלה לך 2 דולר לשנה ו-6 דולר לשנתיים. אתרים אחרים ימכרו לך דומיינים עם סיומת COM בדולרים בודדים (רק כדאי לשים לב מה המחיר לשנתיים). אפשר לקנות דומיינים עם סיומת co.il אך אם קונים את זה רק לשם הניקוד בגוגל, גוגל כבר לא מתייחסים לשם הדומיין למען ניקוד PR גבוה יותר.
    אם מעוניינים בדומיין חינמי, אפשר לפנות אל co.cc ולפתוח שם דומיין. כל עוד שם הדומיין שלך לא תפוס או שהוא מעל 8 אותיות, תוכל לקבל 2 דומיינים בחינם (בלי פרסומות).
  • לאחר שרוכשים דומיין, צריך שרת DNS שיחזיק את הרשומות. לצערי רבים עושים שגיאה מסויימת ונסמכים על שרת פיזי אחד (עם 2 מכונות וירטואליות) כדי להרים שרת DNS. חברים, יש את Zone Edit שישמחו לארח את שרות ה-DNS אצלהם ל-2 הדומיינים הראשונים שלכם בחינם. היתרון שלהם על פני כל מיני חברות שמציגות יכולות DNS "מעולות" (תחת שמות כמו "Triple DNS") של-Zone Edit יש 18 שרתי DNS פיזיים רק בשביל זה, ומנסיון שלי: לי יש אצלם 25 דומיינים עוד מ-95 ועד היום לא היתה לי שום בעיה עם השרות שלהם.
  • הולכים להקים שרת מייל? זה נחמד, אבל זה כרוך במקרים רבים בכאב ראש לא קטן: יוזרים, דואר זבל, התקפות על שרת המייל ושאר מרעין בישין. לעומת זאת, גוגל נותנים לך בחינם את Google Apps, שרות שנותן לך 50 תיבות דואר כשכל תיבה בגודל 7 ג'יגהבייט, וכבונוס אתם מקבלים יומן, בניית אתר פשוט (עם Google Sites), את Google Docs ושאר תופינים. כל מה שצריך לעשות זה להירשם, להפנות את רישומי ה-MX שלכם לכיוון גוגל, ותוך זמן קצר אתם יכולים להוציא את המייל שלכם מהשרת דרך גוגל, וגוגל הרבה יותר יציבים מבחינת מייל מול כל שרת שאתם תקימו, והם כבר בין כה מטפלים בדואר זבל, וירוסים ושאר קללות.
  • צריכים לאחסן את הגיבויים שלכם בצורה מאובטחת? יש כל מיני אתרים שמציעים גיבוי, אבל רובם גם מגיעים עם מחיר חודשי שאם השתמשת או לא השתמשת, אתה תשלם את המחיר המלא של אותו מנוי. לעומת זאת, אמזון מציעים את S3 או ה-Simple Storage Service שלהם, ושם אתם תשלמו בדיוק מה שאתם משתמשים פר ג'יגהבייט: 9 סנט לגיבוי עם שרידות או 14 סנט לגיבוי עם שרידות מטורפת (ויש עוד עלות של 10 סנט פר ג'יגה תעבורה). שוב, הגיבוי שאתה תעשה לא יחזיק כמו הגיבוי שאמזון נותנים כ-שרות. משהו שחשוב לזכור: השרות S3 של אמזון לא מתאים לשימוש כ-Storage נוסף כאילו חיברת SAN או NAS לשרת שלך (אלא אם יש לך מכונות וירטואליות באמזון AWS ואז ה-S3 נותן לך אחסון למכונה שלך שם), אלא כגיבוי ושחזור וגישה מכל מקום אליהם דרך כלים שונים.

אלו הם חלק מהשרותים החינמיים שיש ברשת ויכולים לחסוך לך גם כסף וגם כאב ראש, ולא חשוב מי הספק שאצלו תארח את השרת שלך ו/או ספק שתשכור אצלו אתר/שרת/אירוח. שרותים כאלו גם משחררים אותך מתלות בספק אם מחר אתה מחליט לעזוב אותו (ולא חסר אנשים שיכולים להעיד על מצב בו הדומיין שלך הוא "בן ערובה" לדוגמא).

מוגש כחומר למחשבה.

בוני אתרים, כדאי שתקראו

בדיוק יצא לי לקרוא מאמר מעולה של עו"ד יהונתן קלינגר על כל עניין החוזים בין בוני אתרים לבין לקוחותיהם, מה חוקי, מה מומלץ ומה לא (חשוב לדעתי לקרוא גם את החלק של רשיון קוד, חלק שלדעתי בוני אתרים מתעלמים ממנו, במיוחד לאלו שמשתמשים בכלים מבוססי קוד פתוח).

כבעל עסק לשרתים וירטואלים להשכרה, אני מעוניין להתייחס בהרחבה לדברים שיהונתן ציין שאחרים כתבו (הפוסט של ניצן ברומר, הפוסט של יובל דרור, והפוסט של רויטל סולומון) לגבי אחסון אתרים בארץ.

אם תשימו לב, כל 3 הפוסטים מגיעים לאותה מסקנה: לא לאחסן אתרים בארץ. חלק ממליצים על Go Daddy וחלק ממליצים על אחרים, כאשר כולם נמצאים מחוץ לישראל.

ראשית, אני רוצה לתת רקע: כותב שורות אלו מכיר את שוק ההוסטינג עוד מ-95 (מהזמנים של ISDN NET, בהם היה לנו לקוח ספאמר שבגללו חסמו לנו שרת דואר. אז לא היו בחבר'ה סוויצ'ים מנוהלים חכמים, והאפשרות היחידה לחסום את הספאמר שאירח "שרת" (PC פשוט) היתה .. לנתק לו פיזית את הכבל רשת. היו זמנים Smile). מאז שנות ה-90 המנטליות בארץ עדיין אותו מנטליות של מחירים ללא פרופורציה בהשוואה לחו"ל, במיוחד אצל בזק בינלאומי, 012 ונטויז'ן (אז היה גם את אינטרנט זהב, ואקטקום – אחת החברות היחידות שהותיקים זוכרים לטובה בגלל השרות והמחירים ועד היום אני חושב שהבעלים שלה עשו טעות שמכרו את העסק ל-ISDN NET, מה שלימים יהפך ל"בזק בינלאומי – אינטרנט"), וזה עדיין ממשיך כיום, אתם מוזמנים לחייג אליהם ולקבל מחירים שיגרמו לכם לא לנשום לכמה שניות.

הסיבה למחירים? מישהו צריך לממן את מערך התמיכה הגדול שלהם (תכניסו כאן את הבדיחות לגבי איכות התמיכה), שרות 24/7, תחזוקת שרתים וכו'. זו הסיבה שאני שמעתי מכל החברות הנ"ל כשהייתי מברר מחירים עבור אנשים לארח את האתר שלהם. גם גו-דדי ואחרים בחו"ל צריכים לשלם על אותם דברים והם גם מחזיקים אנשי תמיכה ומשלמים להם שכר, ובכל זאת אותם חברות בחו"ל מציעים במחירים הרבה יותר זולים, אבל אם אתם מחפשים את ההגיון מדוע כאן יקר, תהיה בעיה: זה לא בגלל מחירי הברזלים (מי שיודע לחפש ומכיר עם מי לדבר, יכול להשיג מחירים כמו בחו"ל ואף זולים מכך על שרתי מותג חדשים), זה לא בגלל עלות של כמות תעבורה חודשית (בין אם תעביר 100 מגהבייט או 20 טרהבייט, הספק ישלם בדיוק אותו דבר). זה בגלל שאפשר למקסם רווחים.

סעיף אחסון משותף אצל ספקים הוא סעיף הכי "בזבזני". הוא מצריך תומכים ולתומכים צריך לשלם מדי חודש. אין שוטף +30, אין קרדיט, אין תנאי אשראי. צריך בחודש להוציא מינימום 5K פר עובד (זאת מתוך הנחה שהעובד עובד בשכר רעב של תנאי שכר מינימום). בשביל תמיכה 24/7 צריך לפחות 3 תומכים, משמע הוצאה חודשית של 15K, כלומר בשביל לכסות את עניין האחסון המשותף צריך למכור לפחות ב-15K לחודש או שסעיפים אחרים יממנו את זה. אפשרות אחרת: להקפיץ את המחירים ולהוסיף מגבלות לחבילות כדי להרוויח.

בחו"ל, לפחות אצל גו דדי ואחרים, עושים טריק אחר באחסון שיתופי: נותנים לך מחירי רצפה, רק אם תשלם מינימום שנה מראש. רויטל הזכירה את MidPhase אך אם תציצו לאותיות הקטנות של החבילות במחיר הנמוך, תראו שאם לא תשלמו מינימום שנה מראש, תצטרכו לשלם "דמי הקמה" בסך 50 דולר מיידית. אותם ספקים עושים את הכסף בכך שהם גובים מראש מינימום שנה או שנתיים (בלו הוסט: שנתיים, לדוגמא), והם משקיעים המון בפרסום בכל מדיה אפשרית, ובכך הם מוכרים אלפי חבילות מדי חודש ומכסים בקלילות את שכר העובדים, הברזלים, שיווק וכו'. אם נחזור לארץ: אני לא מכיר אפילו ספק אחד שמוכר 10 חבילות ביום (ואני עבדתי אצל הרבה הספקיות בתמיכה, כך שאני מכיר את הנתונים).

בשנים האחרונות נמכרים בארץ פתרונות "אמצע": מישהו לוקח ב-100-200 יורו (או פחות) שרת באירופה, מתקין עליו לינוקס ו-WHM/cPanel ומתחיל לדפוק מחירים נמוכים של אחסון משותף (אפשר למצוא כמה כאלו כאן). במבט ראשון זו נראית עסקה מצוינת, אבל מי שמכיר את התחום ידע להיזהר מחבילות כאלו: רוחב הפס מאירופה לישראל מואט בכוונה ע"י ספקי האינטרנט הישראלים (אז תתעלמו מ"100 מגהביט רוחב פס", כי תקבלו אולי 2-3 מאיות מזה בד"כ), ואם יש תקלה אז אתם צריכים לפנות למי שקניתם את זה בארץ, הוא צריך לפנות לספק, הספק בחו"ל יענה לו, הוא יענה לכם, ואם הפתרון הזה לא יעבוד, אז הסיבוב יתחיל שוב. בקיצור, כאב ראש לא קטן.

אפשר למצוא בארץ פתרונות אחסון משותף זולים, אבל כדאי לנהוג במשנה זהירות לגביהם: הדבר האחרון שהייתם רוצים זה למצוא שעשיתם עיסקה עם מישהו שעוד חודשיים רוצה לנסוע לגואה בהודו לכמה חודשים ולעזאזל הלקוחות (כבר ראיתי מס' מקרים כאלו), לכן אם אתם מוצאים בארץ אחסון משותף טוב, תבדקו כמה זמן הוא קיים, מי הממליצים, מי הגב שלו וכו'.

גם אני חשבתי בזמנו להקים פתרון אחסון משותף, אבל כשחשבתי לעומק על כך, החלטתי לוותר על האופציה הזו מסיבה פשוטה: אני לא מוכן להמציא חבילות יקרות רק בשביל לכסות את עלויות תמיכה באחסון המשותף, ובגלל זה אני מעדיף להציע חבילה בסיסית
במחיר מצחיק שזולת מגבלת הליבה, היא יכולה להתחרות בכל אחסון משותף ואין ללקוח שום מגבלות דומיינים, מייל, MySQL ועוד.

נקודה נוספת שיהונתן ורויטל הזכירו ואני רוצה לחזק: אם מציעים לך תשלום שנתי, תבדוק את השוק ותבדוק אלו פתרונות מציעים לך. אם בונה האתרים שלך משתמש באחסון משותף וגובה ממך מחיר של יותר מ-1000 לשנה, אז אתה מסבסד לו את כל העלויות האחרות. כנ"ל לגבי בעלי חנויות: אתרים כמו Yalla ואחרים שגובים 2000 ש"ח + לשנה לא שווים את הכסף הזה! עדיף לשלם לבונה אתרים שיבנה לכם את החנות עם הדרישות שלכם מאשר ללכת אליהם, ואני אומר זאת לצערי על סמך נסיון.

לסיכום: אכן מחירי האחסון המשותף בארץ יקרים אצל חלק גדול מהספקים, ולפעמים פתרון אחסון משותף בחו"ל יכול להיות טוב (תלוי באיזו חברה. תסתכלו מה קרה לי עם Blue Host לדוגמא), אבל כדאי לזכור שפתרונות אחסון משותפים גם מגיעים עם שלל צרות ומגבלות משלהם. אם יש לבונה אתרים מספר אתרים, אולי כדאי לחשוב על פתרון אחר שכבר קשור ל-VPS (שאגב, לא זקוק להרבה תחזוקה, בניגוד למה שרבים חושבים) ששם יש לך הרבה חופש.

בעיית וידאו מהותית – ופתרון

במסגרת העסק שלי ישנם לקוחות שלקחו רוחב פס מכובד ומשדרים וידאו לכמה אלפי אנשים במקביל. אני נותן תמיכה לבעלי המכונות הוירטואליות, והכל עובד טוב ויפה כולל וידאו לפי דרישה (VOD) ווידאו בשידור חי (Live) ואנשים מצליחים לראות את הוידאו…

חוץ מכמה אנשים, וכמובן שלקוחות הכי מתעצבנים שיש כמה אנשים ששולחים אימיילים שהם לא רואים כלום.

העסק שלי משדר בפרוטוקול RTMP שנותן לא רק אפשרות לשדר שידור חי ולפי דרישה, אלא שהוא יודע להתמודד היטב במצבים בהם הצופה מקפיא שידור, ו"קופץ" בוידאו קדימה ואחורה (בוידאו לפי דרישה), וכמובן שלפני שאני נותן ללקוח את המכונה הוירטואלית, אני מוודא כי הוידאו נצפה בדפדפנים שונים (אקספלורר 8, פיירפוקס 3, כרום 6, אופרה 9) ובמערכות הפעלה שונות.

הערב החלטתי לנסות ולעלות על הבעיה שנותנת הודעה כי השרת לא זמין עבורם. ביקשתי מהלקוחות פרטים איזו מערכת הפעלה ואיזה דפדפן הם משתמשים, הרמתי מכונה וירטואלית כמו שלהם וניסיתי… הוידאו פעל שם טוב.

ביקשתי שישלחו לי תמונות מסך לראות את התקלה ולא מצאתי שום דבר שיראה מה הבעיה… עד שראיתי במקרה מהתמונות מסך כי הם משתמשים בחיבור הסלולרי של סלקום.

מכיוון שיש לי מודם של סלקום, התחברתי עם מחשב נייד דרכו וניסיתי לבדוק את הדפים של הוידאו. עד מהירה קיבלתי את התקלה גם אצלי. הרמתי Wireshack ובדקתי מה קורה עם התעבורה ואז גיליתי את הסיבה האמיתית..

לשמחתי, לא היה מדובר בתקלת הגדרות בשרתים אצלי ולא בתקשורת אצלי, אלא התקלה אצל סלקום. מהי התקלה? די פשוטה:

תוכנת הנגן יוצרת קשר עם שרת הוידאו אצלי ומזדהה עם כתובת IP ומבקשת את התחלת ה-Stream שישודר לנגן. השרת מקבל את הבקשה ומתחיל לשדר, והכל עובד… אם יש לך חיבור כבלים או ADSL. בחיבור עם סלקום, בגלל שהכל סלולרי, כל הסיפור לוקח יותר מ-100 מילישניות, וחומת האש של סלקום מהרגע ש"קולטת" את עניין פתיחת פורט 1935 מנסה לחסום זאת מיידית. חומת האש מצליחה לעשות זאת אם יש בקשה אחת, אבל אם המשתמש לוחץ על Play שוב ושוב, אחרי 5 פעמים בערך חומת האש "מרימה ידיים" ויש שידור.

עיון מהיר במסמכים של מספר תוכנות שידור מראה כי אפשר לפתוח עוד פורטים כמו פורט 80 (ובעצם לעבור לשידור ב-RTMPT) שהוא אינו חסום אצל סלקום בברירת המחדל. הגדרתי את השרת וידאו לשדר גם בפורט 80 ובנוסף את פורט 1935 והפלא ופלא – השידור רץ חלק. (ניסיתי זאת על FMS של אדובי, Wowza, ו-Red5).

לכן, אם אתם משדרים וידאו לקהל שאינכם יודעים איך הוא מתחבר לרשת, פתחו גם את פורט 80 וגם את פורט 1935. אם אתם מריצים שרת ווב כמו אפאצ'י או IIS, מומלץ להוסיף כתובת IP לשרת ולכוון את הגדרות ה-Listen ל-IP הנוסף, ולהגדיר כמובן את ה-DNS בהתאם.

שימו לב: לשיטת עבודה עם RTMPT ופורט 80 יש חסרון אם כמות התעבורה היוצאת מחושבת (כמו במקרים של אמזון EC2) לפי תשלום פר מגה או ג'יגהבייט, הואיל והשרת צריך להצמיד HTTP Headers לכל "הודעה". בשידור לכמה אלפי לקוחות זה יחסית זניח, בשידור למיליוני אנשים בעת ובעונה אחת, זה לא כל כך זניח.

זה לא "מחשוב ענן"

יוצא לי באחרונה לראות יותר ויותר חברות המציעות שרותים כמו VPS או שרתים יעודיים אשר משרבבים את המושג "מחשוב ענן" לתוך הפרסומים שלהם, בין אם זה ברושורים, פרסומות וידאו, אימיילים פרסומיים ועוד, ולצערי מדובר פה במשהו הגובל בהטעיית הצרכן/הלקוח הפוטנציאלי.

כדי להבין מהו מחשוב ענן נסתכל על משהו שיש לכולם בבתים: החשמל בביתכם. ברגע שמכשיר חשמלי שמחובר לשקע מתחיל לפעול, מונה החשמל שלכם מתחיל להסתובב ואתם תשלמו לחברת החשמל לפי קוט"ש שצרכתם ותו לא (בתוספת מסים כמובן). כיביתם את כל המכשירים? המונה מפסיק להסתובב והחיוב נפסק.

ניקח דוגמא אחרת מחברה מאוד מוכרת: Amazon ושרת ה-AWS. אמזון מציעה מחשבים וירטואלים, אחסון, איזון עומסים, CDN ושאר שרותים, כאשר כל השרותים מבוססים על עקרון פשוט: אתה משתמש בהם לפי שעה, ואתה מרים אותם בסקריפט פשוט. רוצה 2 טרה אחסון? עוד 40 מכונות וירטואליות גדולות? 20 בינוניות ו-50 קטנות? כמה שורות בסקריפט קטן ותוך רגעים ספורים אותם מוצרים שביקשת עומדים לרשותך. רוצה "להרוג" מכונות שהיית צריך בשביל עומס ולחזור למצב של 2 שרתים? מס' פקודות בסקריפט וכל מה שהיה מקודם "מת". צריך שרתים ומשאבים אחרים באירופה, אסיה, ארה"ב וכו'? כמה שורות ונגמר. לא צריך להתעסק ברכישת רשיונות, התקנות, איזה מעבדים יש בשרת וכל הקונפיגורציות למערכות הפעלה – הכל מוכן, הפעל והשתמש. הגביה תהיה פר שעה, ולפי צריכת הנתונים שהכנסת/הוצאת מהאחסון/שרתים וירטואליים. בסוף החודש (או בתאריך אחר) תחוייב בכרטיס האשראי וחוזר חלילה.

ספק גדול שמספק שרותי ענן מוריד ממך את הצורך לבדוק כמה רוחב פס יש לו (ג'יגות על ג'יגות ממספר ספקים), איזה פירמה של שרתים יש לו (בד"כ זה Custom לפי דרישות שלו), איזה סוג אחסון יש לו (שוב, ברוב המקרים מדובר במשהו שנבנה In House), איזה מעבדים יש (אמזון עובדים עם AMD לדוגמא), איזה וירטואליזציה הם משתמשים (שוב, אמזון משתמשים ב-Xen גירסה שלהם), והכל כבר נמצא עם רשיונות בצורה חוקית. אתה לא צריך לדאוג לכלום, רק תתקין את האפליקציות שלך, תקנפג אותם ותשתמש.

בוא נשווה את זה לכל ספק רגיל אחר, בין אם זה מהגדולים (012, נטויז'ן, בזק בינלאומי) ועד הבינוניים: רוצה עכשיו 50 שרתים וירטואליים ו-2 טרה? נראה אם בכלל יש להם במלאי דבר כזה. אין? תחכה, מנהל התיק שלך יפנה בקשה למחלקת הרכש, מחלקת הרכש תוציא בקשת הצעות מחיר למפיצים השונים (שבעוד  כמה ימים יחזירו תשובה למחלקת הרכש), אחרי שחוזרים ההצעות מחלקת הרכש תוסיף את הנתח שלה, תכפיל ב"דולרים" (4.1 שקל לדולר, זה השער שכל הספקים גובים, 012 גובים לפי מחיר של 4.12 שקל לדולר) ואז ישלחו לך את ההצעה באימייל ואם ההצעה תיראה בעיניך תצטרך להחתים את המנכ"ל/סמנכ"ל/איש-כספים, תמתין לפחות 14 ימי עסקים, תשרוף עוד שבוע-3 שבועות לכוונן את כל העסק – ו… יש לך את מה שרצית. עבר שבוע ואתה לא צריך את זה? לא נורא, תשלם לפחות מחיר חודש ואם קנו במיוחד עבורך ציוד, תשלם את מלוא ההתחייבות ואז נחשוב הלאה.

יש ספקים בארץ שהחליטו לעשות טריק ולהעתיק פחות או יותר את הממשק של VPS.Net, רק שהשרות של VPS.Net הוא יומי, וה"ענן" שלהם הוא די קטן (בהשוואה לאמזון ואחרים), והוא יותר מבוסס על שימוש יומי ותעבורה יומית/חודשית, בהשוואה לישראל שהדברים כאן הם אך ורק חודשיים, כך שמה שיש כיום בארץ לספקים גדולים ובינוניים הוא לא ענן ולא נעליים, ומי שמפרסם את עצמו כ"מחשוב ענן" הוא לא יותר מאשר זורה חול בעיניהם של לקוחותיו ולקוחות פוטנציאליים.

לעניות דעתי, מחשוב ענן הוא דבר פנטסטי מהסיבות שתיארתי לעיל. אם מישהו רוצה לרכוש לעצמו VPS בארה"ב או אירופה, אני הייתי ממליץ בהחלט לקחת את הפתרון של אמזון, לדוגמא, מהסיבה הפשוטה שזה הפתרון הכי מהיר, הכי זמין, והוא יחסית די קל לשימוש: נרשמים באמזון, בוחרים AMI, מקנפגים למכונה מה שצריך מבחינת אחסון וכו', ומתחילים להתקין את התוכנות שלך ולהשתמש. פעם ראשונה לוקח קצת זמן להתרגל לרעיון, אבל אח"כ זה הרבה יותר קל להתממשק ולהשתמש, ובל נשכח שהמחירים של אמזון תחרותיים בטירוף מול כל ספק אחר. יש להם גם שרותים כמו איזוני עומסים וגם אם תצטרך עכשיו הרגע עוד 100 שרתים בגלל שיש לך פרסום שמושך אליך מאות אלפי מבקרים יחודיים, לאמזון זה לא יזיז.

אז אם אתם באמת רוצים מחשוב ענן, תבדקו שהספק באמת נותן מחשוב ענן ולא VPS עם שם המכיל את המילה "ענן" ומחירים שמגיעים לעננים.

מחשבות על חומת אש ורעיון קטן

כל אחד שיש לו מחשב שמשרת אותו ו/או אחרים צריך חומת אש. בעסק שלי, לדוגמא, הלקוחות מוגנים ע"י חומת אש שהיא בעצם קופסא פיזית קטנה שנותנת שרות לא רע של חסימת כל מיני דברים. הקופסא עובדת טוב ומעבירה את הנתונים בצורה משביעת רצון (יחסית, יחסית). הקופסא עצמה לא יכולה להתחרות בפתרונות של עשרות אלפי דולרים כמובן, אבל ללקוחות שלי אני יכול לתת מגוון פתרונות שחוסמים כל מיני דברים, בהתאם לצרכי הלקוח (כל הלקוחות מוגנים במס' שכבות, לתוהים מביניכם).

מדוע אני מספר לכם את זה? הסיבה פשוטה: תעבורה. ברשותכם, אפרט..

רוב הקופסאות המשמשות היום כחומות אש עבור שרתים ותחנות עבודה בנויים פחות או יותר אותו דבר. הם בעצם PC עם לוח אם קטנטן, ומספר חיבורים. מה שרץ על ה-PC זו מערכת הפעלה כלשהי (ברוב המקרים זה לינוקס, בשאר זה BSD) ומעליה "שכבה" שכוללת ממשק וובי וכל מיני תוספות, בהתאם לסוג המוצר והחברה המייצרת אותו.

אבל ההבדל הגדול ביותר בין הקופסאות, היכן שההבדל מגיע ממחיר של 1000-3000$ למחירים של 10,000 דולר ומעלה – הוא הבדל התעבורה. קופסא קטנה יודעת להעביר תעבורה של כמה עשרות מגהביטים בשניה (כולל תקשורת VPN), קופסא בינונית יודעת להעביר מאות עד משהו כמו 8 ג'גהביט בשניה, וקופסאות יותר גדולות מתחילות ב-6 ג'יגהביט לשניה ומטפסות בהתאם, כולל מחיר שמזניק בחופשיות כלפי מעלה.

בעסק שלי, לדוגמא, אני נתקל ב"בעיה" די מבורכת: בהתאם לכמות הלקוחות אני מגדיל את הקווים (כרגע זה עומד על 300 מגהביט סימטרי, לסקרנים) ואם אזמין לדוגמא עכשיו קופסא הרבה יותר רצינית שתשמש כחומת אש, אני אצטרך לשלם בסביבות ה-2000-3000 דולר, אבל אם קצב הגדילה שלי ימשיך להיות כמו שהוא כרגע, אני מאמין שעוד מס' חודשים יהיה לי רוחב פס של ג'יגה פלוס בקו סימטרי וכאן תצוץ בעיה: אותה קופסא לא רק שלא יכולה לעזור לי עם התעבורה, אלא שאני אפסיד בעצם את הסכום ששילמתי, שלא לדבר על הסכום שאצטרך לשלם על קופסת חומת אש שיודעת לנתב תקשורת ברוחב פס של ג'יגה ומעלה. המחירים לדברים כאלו למוצרים מוכרים וידועים מתחילים ב-10,000$, ואם אני אגדל ליותר מ-5-8 ג'יגהביט תעבורה, שוב אמצא את עצמי באותו מצב. נכון, אפשר להשתמש במס' קופסאות של חומות אש להגן על קבוצות שונות של שרתים, אבל זה לא תמיד הדבר הכי יעיל.

מה שחסר (לדעתי) בשוק הוא קופסת חומת אש, אבל לא קופסאות כמו שיש היום, אלא קופסא יותר מודולרית. קופסא שאני יכול לרכוש נניח ב-1000-2000 דולר, והרשיון שלה הוא מודולרי. ברמה הבסיסית לדוגמא היא יכולה לנתב כמה עשרות מגהביטים בשניה. רמה יותר גבוהה – מאות מגהביטים, רמה יותר גבוהה ג'יגהביטים ורמה הכי גבוהה – עשרות ג'יגהביט בשניה. הקופסא עצמה היא מכונת PC חזקה אבל היא תהיה "מוחלשת" ע"י התוכנה בהתאם לרשיון, כך שברשיון הכי גבוה, המכונה לא תהיה מוחלשת כלל.

מבחינת רווחים, דבר כזה יכול להיות מאוד רווחי לחברה שמייצרת קופסא כזו מסיבה מאוד פשוטה: כיום הקופסאות המתחרות קבועות בכמות תעבורת הנתונים שהן מעבירות ואז הצרכן של הקופסא אם הוא מגדיל את הקו מעבר למכסה שהקופסא יכולה לנתב, צריך לכתת את רגליו ולשוטט באינטרנט על מנת לחפש קופסא נוספת ולראות אם יש הצעות מפתות. קופסא מודולרית כזו רחוקה מרחק של רכישת רשיון מהגדלת הכח שלה, כלומר הלקוח לא צריך לחפש קופסא אחרת, הוא רוכש רשיון נוסף, מקליד אותו למכונה ונגמר העניין, כך שלחברה יהיה כדאי בעצם לגרום ללקוח להישאר איתה עם הקופסא ואולי למכור לו מוצרים נוספים (אנטי וירוס, אנטי ספאם, חומת אש שבודקת תכנים ועוד ועוד), ואז הלקוח נשאר עם החברה.

קופסא כזו לי היה יותר קל לרכוש ולהצדיק את ההשקעה בה ואני בטוח שאני לא היחיד שחושב כך.

מישהו רוצה להרים את הכפפה? 🙂

יש איש סיסטם Windows?

בעסקים, כמו בחיים, תמיד יש הפתעות. אני מכוון לסקטור מסויים ופתאום סקטור אחר שחשבתי שלא יתעניין בהצעות שאני מציע במסגרת העסק שלי, דווקא מתעניין ורוצה מוצרים…

אבל הם גם רוצים דברים אחרים, כמו תמיכה במערכת הפעלה… של מיקרוסופט או שלא עושים עיסקה.

מכיוון שאינני מומחה Windows (מה לעשות, השקעתי את הזמן ב-Linux), אני מודיע בזאת שאני מחפש איש סיסטם Windows עם נסיון של לפחות 3-4 שנים עם Windows 2003/2008/Vista/7, וכמובן עם Exchange ואופיס 2003/2007/2010 ושאר ירקות תוצרת מיקרוסופט.

העבודה היא על בסיס ריטיינר חודשי והמחיר אמור להיות נמוך. ההצעה מיועדת לפרילאנסרים (ולא לחברות) שרשומים כעוסקים פטורים/מורשים עם חשבוניות וקבלות ופטורים ושאר הניירות הצבעוניים האלו.

למעוניינים, אפשר לשלוח הצעות מחיר (מדובר בלקוחות קטנים שרוב עבודתם תיעשה ב-RDP) באימייל: [email protected] או שאפשר לשוחח דרך הצ'אט של הבלוג שלי פה למטה משמאל, בשורה הכחולה.

תודה מראש לפונים.

הבטחתי – ואני מקיים

כשפתחתי את "חץ ביז" הבטחתי כאן בבלוג שאני אתרום לקהילה מקום לאחסון וידאו עם רוחב פס נדיב כדי לשדר את הקליפים. אתמול היתה לי ישיבה עם הספק שלי (נטויז'ן) ואת תוצאות הישיבה כתבתי בפוסט בבלוג העסקי שלי. כתוצאה מאותה ישיבה, החל מהיום אני נמצא על קו סימטרי ואני יכול למכור רוחב פס (בישראל ) במחיר הכי זול שיש (תאמינו לי שבדקתי את המחירים עם המתחרים. לקוחות קיימים, אגב, שודרגו בחינם אתמול).

אז כמו שהבטחתי, אני מקיים: החל מאתמול, רכשתי עוד 100 מגה רוחב פס סימטרי (בנוסף למה שיש לעסק כרגע) שהוא מיועד כולו לשידור קליפים הקשורים לקוד פתוח, כלומר כל מי שרוצה ליצור תוכן ורוצה לשדר אותו, מוזמן ליצור איתי קשר ואני אארגן את המקום והשרות ללא כל תשלום. יש גם מספיק מקום לאחסון.

מי שיש לו תוכן ורוצה להעלות אותו, מוזמן ליצור עימי קשר. כדאי לשים לב: על מנת לתת שידור איכותי, יש צורך במספר דברים מצד מי שמקליט:

  • הוידאו צריך להיות איכותי ברמת HD, כלומר גודל מסך (אם מדובר בהדרכת וידאו) יהיה מינימום 1024X720 או יותר.
  • קידוד: אני מודע לכך שיש מלחמה שלמה על Codecs אך אינני משדר את הוידאו ב-HTTP אלא ב-RTMP, ובשביל איכות, צריך Codec טוב, ולכן אני מבקש לקודד ב-H.264, מעבר כפול (Double Pass) עם רוחב פס לפחות בגודל 750 קילוביט. אודיו יכול להיות MP3 או AAC. לגבי OGG אני עדיין בודק, מכיוון שהנגן מבוסס Flash.
  • גודל הקובץ: עד 2 ג'יגה פר קובץ

מעניין מי מהמתחרים יציע גם תרומה משמעותית לקהילת הקוד הפתוח.