בוני אתרים, כדאי שתקראו

בדיוק יצא לי לקרוא מאמר מעולה של עו"ד יהונתן קלינגר על כל עניין החוזים בין בוני אתרים לבין לקוחותיהם, מה חוקי, מה מומלץ ומה לא (חשוב לדעתי לקרוא גם את החלק של רשיון קוד, חלק שלדעתי בוני אתרים מתעלמים ממנו, במיוחד לאלו שמשתמשים בכלים מבוססי קוד פתוח).

כבעל עסק לשרתים וירטואלים להשכרה, אני מעוניין להתייחס בהרחבה לדברים שיהונתן ציין שאחרים כתבו (הפוסט של ניצן ברומר, הפוסט של יובל דרור, והפוסט של רויטל סולומון) לגבי אחסון אתרים בארץ.

אם תשימו לב, כל 3 הפוסטים מגיעים לאותה מסקנה: לא לאחסן אתרים בארץ. חלק ממליצים על Go Daddy וחלק ממליצים על אחרים, כאשר כולם נמצאים מחוץ לישראל.

ראשית, אני רוצה לתת רקע: כותב שורות אלו מכיר את שוק ההוסטינג עוד מ-95 (מהזמנים של ISDN NET, בהם היה לנו לקוח ספאמר שבגללו חסמו לנו שרת דואר. אז לא היו בחבר'ה סוויצ'ים מנוהלים חכמים, והאפשרות היחידה לחסום את הספאמר שאירח "שרת" (PC פשוט) היתה .. לנתק לו פיזית את הכבל רשת. היו זמנים Smile). מאז שנות ה-90 המנטליות בארץ עדיין אותו מנטליות של מחירים ללא פרופורציה בהשוואה לחו"ל, במיוחד אצל בזק בינלאומי, 012 ונטויז'ן (אז היה גם את אינטרנט זהב, ואקטקום – אחת החברות היחידות שהותיקים זוכרים לטובה בגלל השרות והמחירים ועד היום אני חושב שהבעלים שלה עשו טעות שמכרו את העסק ל-ISDN NET, מה שלימים יהפך ל"בזק בינלאומי – אינטרנט"), וזה עדיין ממשיך כיום, אתם מוזמנים לחייג אליהם ולקבל מחירים שיגרמו לכם לא לנשום לכמה שניות.

הסיבה למחירים? מישהו צריך לממן את מערך התמיכה הגדול שלהם (תכניסו כאן את הבדיחות לגבי איכות התמיכה), שרות 24/7, תחזוקת שרתים וכו'. זו הסיבה שאני שמעתי מכל החברות הנ"ל כשהייתי מברר מחירים עבור אנשים לארח את האתר שלהם. גם גו-דדי ואחרים בחו"ל צריכים לשלם על אותם דברים והם גם מחזיקים אנשי תמיכה ומשלמים להם שכר, ובכל זאת אותם חברות בחו"ל מציעים במחירים הרבה יותר זולים, אבל אם אתם מחפשים את ההגיון מדוע כאן יקר, תהיה בעיה: זה לא בגלל מחירי הברזלים (מי שיודע לחפש ומכיר עם מי לדבר, יכול להשיג מחירים כמו בחו"ל ואף זולים מכך על שרתי מותג חדשים), זה לא בגלל עלות של כמות תעבורה חודשית (בין אם תעביר 100 מגהבייט או 20 טרהבייט, הספק ישלם בדיוק אותו דבר). זה בגלל שאפשר למקסם רווחים.

סעיף אחסון משותף אצל ספקים הוא סעיף הכי "בזבזני". הוא מצריך תומכים ולתומכים צריך לשלם מדי חודש. אין שוטף +30, אין קרדיט, אין תנאי אשראי. צריך בחודש להוציא מינימום 5K פר עובד (זאת מתוך הנחה שהעובד עובד בשכר רעב של תנאי שכר מינימום). בשביל תמיכה 24/7 צריך לפחות 3 תומכים, משמע הוצאה חודשית של 15K, כלומר בשביל לכסות את עניין האחסון המשותף צריך למכור לפחות ב-15K לחודש או שסעיפים אחרים יממנו את זה. אפשרות אחרת: להקפיץ את המחירים ולהוסיף מגבלות לחבילות כדי להרוויח.

בחו"ל, לפחות אצל גו דדי ואחרים, עושים טריק אחר באחסון שיתופי: נותנים לך מחירי רצפה, רק אם תשלם מינימום שנה מראש. רויטל הזכירה את MidPhase אך אם תציצו לאותיות הקטנות של החבילות במחיר הנמוך, תראו שאם לא תשלמו מינימום שנה מראש, תצטרכו לשלם "דמי הקמה" בסך 50 דולר מיידית. אותם ספקים עושים את הכסף בכך שהם גובים מראש מינימום שנה או שנתיים (בלו הוסט: שנתיים, לדוגמא), והם משקיעים המון בפרסום בכל מדיה אפשרית, ובכך הם מוכרים אלפי חבילות מדי חודש ומכסים בקלילות את שכר העובדים, הברזלים, שיווק וכו'. אם נחזור לארץ: אני לא מכיר אפילו ספק אחד שמוכר 10 חבילות ביום (ואני עבדתי אצל הרבה הספקיות בתמיכה, כך שאני מכיר את הנתונים).

בשנים האחרונות נמכרים בארץ פתרונות "אמצע": מישהו לוקח ב-100-200 יורו (או פחות) שרת באירופה, מתקין עליו לינוקס ו-WHM/cPanel ומתחיל לדפוק מחירים נמוכים של אחסון משותף (אפשר למצוא כמה כאלו כאן). במבט ראשון זו נראית עסקה מצוינת, אבל מי שמכיר את התחום ידע להיזהר מחבילות כאלו: רוחב הפס מאירופה לישראל מואט בכוונה ע"י ספקי האינטרנט הישראלים (אז תתעלמו מ"100 מגהביט רוחב פס", כי תקבלו אולי 2-3 מאיות מזה בד"כ), ואם יש תקלה אז אתם צריכים לפנות למי שקניתם את זה בארץ, הוא צריך לפנות לספק, הספק בחו"ל יענה לו, הוא יענה לכם, ואם הפתרון הזה לא יעבוד, אז הסיבוב יתחיל שוב. בקיצור, כאב ראש לא קטן.

אפשר למצוא בארץ פתרונות אחסון משותף זולים, אבל כדאי לנהוג במשנה זהירות לגביהם: הדבר האחרון שהייתם רוצים זה למצוא שעשיתם עיסקה עם מישהו שעוד חודשיים רוצה לנסוע לגואה בהודו לכמה חודשים ולעזאזל הלקוחות (כבר ראיתי מס' מקרים כאלו), לכן אם אתם מוצאים בארץ אחסון משותף טוב, תבדקו כמה זמן הוא קיים, מי הממליצים, מי הגב שלו וכו'.

גם אני חשבתי בזמנו להקים פתרון אחסון משותף, אבל כשחשבתי לעומק על כך, החלטתי לוותר על האופציה הזו מסיבה פשוטה: אני לא מוכן להמציא חבילות יקרות רק בשביל לכסות את עלויות תמיכה באחסון המשותף, ובגלל זה אני מעדיף להציע חבילה בסיסית
במחיר מצחיק שזולת מגבלת הליבה, היא יכולה להתחרות בכל אחסון משותף ואין ללקוח שום מגבלות דומיינים, מייל, MySQL ועוד.

נקודה נוספת שיהונתן ורויטל הזכירו ואני רוצה לחזק: אם מציעים לך תשלום שנתי, תבדוק את השוק ותבדוק אלו פתרונות מציעים לך. אם בונה האתרים שלך משתמש באחסון משותף וגובה ממך מחיר של יותר מ-1000 לשנה, אז אתה מסבסד לו את כל העלויות האחרות. כנ"ל לגבי בעלי חנויות: אתרים כמו Yalla ואחרים שגובים 2000 ש"ח + לשנה לא שווים את הכסף הזה! עדיף לשלם לבונה אתרים שיבנה לכם את החנות עם הדרישות שלכם מאשר ללכת אליהם, ואני אומר זאת לצערי על סמך נסיון.

לסיכום: אכן מחירי האחסון המשותף בארץ יקרים אצל חלק גדול מהספקים, ולפעמים פתרון אחסון משותף בחו"ל יכול להיות טוב (תלוי באיזו חברה. תסתכלו מה קרה לי עם Blue Host לדוגמא), אבל כדאי לזכור שפתרונות אחסון משותפים גם מגיעים עם שלל צרות ומגבלות משלהם. אם יש לבונה אתרים מספר אתרים, אולי כדאי לחשוב על פתרון אחר שכבר קשור ל-VPS (שאגב, לא זקוק להרבה תחזוקה, בניגוד למה שרבים חושבים) ששם יש לך הרבה חופש.

בעיית וידאו מהותית – ופתרון

במסגרת העסק שלי ישנם לקוחות שלקחו רוחב פס מכובד ומשדרים וידאו לכמה אלפי אנשים במקביל. אני נותן תמיכה לבעלי המכונות הוירטואליות, והכל עובד טוב ויפה כולל וידאו לפי דרישה (VOD) ווידאו בשידור חי (Live) ואנשים מצליחים לראות את הוידאו…

חוץ מכמה אנשים, וכמובן שלקוחות הכי מתעצבנים שיש כמה אנשים ששולחים אימיילים שהם לא רואים כלום.

העסק שלי משדר בפרוטוקול RTMP שנותן לא רק אפשרות לשדר שידור חי ולפי דרישה, אלא שהוא יודע להתמודד היטב במצבים בהם הצופה מקפיא שידור, ו"קופץ" בוידאו קדימה ואחורה (בוידאו לפי דרישה), וכמובן שלפני שאני נותן ללקוח את המכונה הוירטואלית, אני מוודא כי הוידאו נצפה בדפדפנים שונים (אקספלורר 8, פיירפוקס 3, כרום 6, אופרה 9) ובמערכות הפעלה שונות.

הערב החלטתי לנסות ולעלות על הבעיה שנותנת הודעה כי השרת לא זמין עבורם. ביקשתי מהלקוחות פרטים איזו מערכת הפעלה ואיזה דפדפן הם משתמשים, הרמתי מכונה וירטואלית כמו שלהם וניסיתי… הוידאו פעל שם טוב.

ביקשתי שישלחו לי תמונות מסך לראות את התקלה ולא מצאתי שום דבר שיראה מה הבעיה… עד שראיתי במקרה מהתמונות מסך כי הם משתמשים בחיבור הסלולרי של סלקום.

מכיוון שיש לי מודם של סלקום, התחברתי עם מחשב נייד דרכו וניסיתי לבדוק את הדפים של הוידאו. עד מהירה קיבלתי את התקלה גם אצלי. הרמתי Wireshack ובדקתי מה קורה עם התעבורה ואז גיליתי את הסיבה האמיתית..

לשמחתי, לא היה מדובר בתקלת הגדרות בשרתים אצלי ולא בתקשורת אצלי, אלא התקלה אצל סלקום. מהי התקלה? די פשוטה:

תוכנת הנגן יוצרת קשר עם שרת הוידאו אצלי ומזדהה עם כתובת IP ומבקשת את התחלת ה-Stream שישודר לנגן. השרת מקבל את הבקשה ומתחיל לשדר, והכל עובד… אם יש לך חיבור כבלים או ADSL. בחיבור עם סלקום, בגלל שהכל סלולרי, כל הסיפור לוקח יותר מ-100 מילישניות, וחומת האש של סלקום מהרגע ש"קולטת" את עניין פתיחת פורט 1935 מנסה לחסום זאת מיידית. חומת האש מצליחה לעשות זאת אם יש בקשה אחת, אבל אם המשתמש לוחץ על Play שוב ושוב, אחרי 5 פעמים בערך חומת האש "מרימה ידיים" ויש שידור.

עיון מהיר במסמכים של מספר תוכנות שידור מראה כי אפשר לפתוח עוד פורטים כמו פורט 80 (ובעצם לעבור לשידור ב-RTMPT) שהוא אינו חסום אצל סלקום בברירת המחדל. הגדרתי את השרת וידאו לשדר גם בפורט 80 ובנוסף את פורט 1935 והפלא ופלא – השידור רץ חלק. (ניסיתי זאת על FMS של אדובי, Wowza, ו-Red5).

לכן, אם אתם משדרים וידאו לקהל שאינכם יודעים איך הוא מתחבר לרשת, פתחו גם את פורט 80 וגם את פורט 1935. אם אתם מריצים שרת ווב כמו אפאצ'י או IIS, מומלץ להוסיף כתובת IP לשרת ולכוון את הגדרות ה-Listen ל-IP הנוסף, ולהגדיר כמובן את ה-DNS בהתאם.

שימו לב: לשיטת עבודה עם RTMPT ופורט 80 יש חסרון אם כמות התעבורה היוצאת מחושבת (כמו במקרים של אמזון EC2) לפי תשלום פר מגה או ג'יגהבייט, הואיל והשרת צריך להצמיד HTTP Headers לכל "הודעה". בשידור לכמה אלפי לקוחות זה יחסית זניח, בשידור למיליוני אנשים בעת ובעונה אחת, זה לא כל כך זניח.

הבטחתי – ואני מקיים

כשפתחתי את "חץ ביז" הבטחתי כאן בבלוג שאני אתרום לקהילה מקום לאחסון וידאו עם רוחב פס נדיב כדי לשדר את הקליפים. אתמול היתה לי ישיבה עם הספק שלי (נטויז'ן) ואת תוצאות הישיבה כתבתי בפוסט בבלוג העסקי שלי. כתוצאה מאותה ישיבה, החל מהיום אני נמצא על קו סימטרי ואני יכול למכור רוחב פס (בישראל ) במחיר הכי זול שיש (תאמינו לי שבדקתי את המחירים עם המתחרים. לקוחות קיימים, אגב, שודרגו בחינם אתמול).

אז כמו שהבטחתי, אני מקיים: החל מאתמול, רכשתי עוד 100 מגה רוחב פס סימטרי (בנוסף למה שיש לעסק כרגע) שהוא מיועד כולו לשידור קליפים הקשורים לקוד פתוח, כלומר כל מי שרוצה ליצור תוכן ורוצה לשדר אותו, מוזמן ליצור איתי קשר ואני אארגן את המקום והשרות ללא כל תשלום. יש גם מספיק מקום לאחסון.

מי שיש לו תוכן ורוצה להעלות אותו, מוזמן ליצור עימי קשר. כדאי לשים לב: על מנת לתת שידור איכותי, יש צורך במספר דברים מצד מי שמקליט:

  • הוידאו צריך להיות איכותי ברמת HD, כלומר גודל מסך (אם מדובר בהדרכת וידאו) יהיה מינימום 1024X720 או יותר.
  • קידוד: אני מודע לכך שיש מלחמה שלמה על Codecs אך אינני משדר את הוידאו ב-HTTP אלא ב-RTMP, ובשביל איכות, צריך Codec טוב, ולכן אני מבקש לקודד ב-H.264, מעבר כפול (Double Pass) עם רוחב פס לפחות בגודל 750 קילוביט. אודיו יכול להיות MP3 או AAC. לגבי OGG אני עדיין בודק, מכיוון שהנגן מבוסס Flash.
  • גודל הקובץ: עד 2 ג'יגה פר קובץ

מעניין מי מהמתחרים יציע גם תרומה משמעותית לקהילת הקוד הפתוח.

כמה מילים על: אירוח שרתים וחוסר יחס מספק

יצא לי בשבועיים האחרונים לשוחח עם כל מיני אנשים לגבי אירוח שרתים, אתם יודעים: לקוח שיש לו כמה ברזלים (או שרת אחד) ורוצה לאחסן אותם אצל ספק כדי לשרת אחרים מהברזלים האלו. יצא לי לשוחח עוד עם הגדולים (013, 012, 014) והגעתי למס' תובנות שאני מעוניין לשתף אתכם, חלקם יפתיעו אתכם:

  • ברוב המקרים, אירוח שרת שלך ישירות מול אחד הספקים הגדולים הנ"ל לא שווה את הכסף. מה שאתה מקבל תמורת כספך תוכל לקבל אצל ספק יותר קטן שמאחסן באותה חווה, במחיר נמוך יותר, וגם המתחרים שלי יסכימו עימי בנושא זה, אבל זה לא נעצר כאן….
  • לא רק שהמחיר של הגדולים מופקע, גם מחירי השירותים הנלווים (אם רצית חס ושלום איזה שטח גיבוי או כל משהו אחר) פשוט בשמיים בלי הצדקה. אל תאמינו לי, תתקשרו לגדולים ותבקשו שטח גיבוי יותר גדול מ-5 ג'יגה סטנדרטיים. רוצים 20 ג'יגה מקום? תתכוננו לתשלום של עוד כמה מאות שקלים וזו רק דוגמא אחת.
  • המקרים היחידים שכן כדאי לשקול את הגדולים, זה אם אתה מתכוון לארח כמות גדולה (מעבר ל5-6 שרתים, אחסון), רוחב פס גדול, ואתה רוצה ממש ברית אסטרטגית עם ספק. אז בתנאים כאלו, הספקים ישמחו "להתכופף" פלאים במחירים.

לפי התובנות האלו, כדאי לפנות לאלו שמארחים ואין ברשותם חוות שרתים עצמאית, נכון? זהו שגם כאן יש בעיה מהותית: רוב הספקים הקטנים לא ממש יודעים איך להתייחס נכון ללקוח שרוצה לארח שרתים. אצל כולם אתה תמצא את השרות הבסיסי במחירים שונים: אתה תשלם X ובתמורה תקבל כך וכך כתובות IP, מקום לשרת שלך (בין אם זה 1U או 2U), כבל חשמל, כבל רשת – ושיהיה בהצלחה.

וזה, לדעתי, היחס הלא נכון.

לקוח שבא לארח שרת הוא לקוח שונה לחלוטין מהלקוחות שיש להם חשבון ריסלר ב-Shared Hosting או לקוח VPS. שני הראשונים יכולים להעביר את הנתונים שלהם במינימום מאמצים למתחרים והנאמנות שלהם לחברת האחסון תלויה בקשר שלהם עם הספק האחסון, שרות שהם מקבלים וכו'. אצל לקוח שמביא שרת לעומת זאת, התשלום הוא בד"כ יותר גבוה (פר חודש), והם לא כל כך מהר מחליפים ספק. אלו בדיוק הלקוחות שישארו זמן רב כל עוד הם מקבלים שרות טוב בהתאם למה שהם סיכמו, ואלו לקוחות שקשובים יותר לקבלת אפשרויות הרחבה.

לקוח כזה צריך יחס הרבה יותר רציני מאשר סתם לזרוק לו מחיר על חבילת כתובות, רוחב פס ומקום בארון, וכאן רוב המתחרים מפספסים. לקוח כזה צריך שרותים מסויימים שלפעמים הוא לא מודע אליהם, לפעמים הוא צריך גם אפשרויות שונות לשרידות ועוד…

לפיכך אני החלטתי שבעסק שלי "חץ ביז (hosting)", לקוחות שירצו לאחסן שרתים יקבלו יחס שונה וחבילה שונה לחלוטין. למי שמעוניין לדעת עוד פרטים, מוזמן להיכנס לכאן.

כמה מילים על מיקום שרתים

בשעה טובה העסק נפתח, שרתים נרכשו, ואפשר להציץ בחנות ולהזמין Trials או לרכוש חבילות. אגב, הבלוג הזה מאוחסן באחד מהשרתים הוירטואליים ורק המעבר קיצץ ב-45% את זמן הטעינה שלו.

במסגרת ההקמה יצא לי לשוחח עם כמה לקוחות פוטנציאליים ושמתי לב לנקודה מעניינת: חברות רבות שוכרות חיבור סימטרי למשרדיהם ומשם השרתים רצים ומגישים דפים למשתמשים. אני מדבר במיוחד על חברות גדולות לבניית אתרים, ועוד כמה חברות שיש להן יד ורגל בעניין.

אני מנסה להבין, בשביל מה?

הבה נתחיל לנתח תעבורה: הדבר שלוקח בחברה טיפוסית הכי הרבה תעבורה החוצה זה המייל, במיוחד היום שכל הודעה של משתמש/ת ממוצע/ת מכילה לפחות מקטע גרפי אחד (לוגו חברה לדוגמא), נכפיל במס' נמענים, ואפשר לראות איך הקו החוצה נצרך בחופשיות, ואם היה לחברה חיבור ADSL או הוט שמופעל אסינכרונית, הקו לגלישה היה נחנק.

בחברות שבונות אתרים/ישומי אינטרנט וכו', הדבר שמוציא תעבורה לא פחות ממייל הוא כמובן הדפים המוגשים לגולשים, כולל גרפיקה, פלאש, וידאו וכו', ואלו בהחלט תופסים רוחב פס נכבד מה שמצריך חיבור יעודי (סיב, נל"ן, ATM, מטרו וכו') בגודל מס' מגהביט לשניה.

בחברות היי-טק אחרות גם קיים חיבור סימטרי לשם שימוש בחיבורי VPN למפתחים, מנהלה וכו'

הסידור הזה עובד לא רע לאותן חברות, חוץ מעניין קטן: קווים אלו עולים הרבה לחודש: אם נחשב את עלות התשתית + ספק, אפשר בקלות להגיע לכמה אלפי שקלים לחודש רק על חיבור לרשת.

אפשר לחסוך לא מעט. הבה נבדוק היכן ניתן לחסוך (וכאן אני מדבר מנסיון):

  • דוא"ל: רוכשים 2 כתובות IP קבועות ו-2 קווי ADSL, כאשר הראשון יכול להיות 20-30 מגה ב-Downstream ו-1 מגה ב-Upstream והשני יכול להיות גם במהירות 1-2 מגה ב-Downstream ו-1 מגה ב-Upstream. המודם השני ישמש אך ורק ככתובת SMTP ואיתה שרת הדוא"ל יוציא החוצה מיילים, כאשר הגלישה לעובדי המשרד מתבצעת דרך המודם הראשון. אם רוצים לייעל את התהליך, אפשר להשתמש ב-PFsense לחלק גם את הגלישה במצב שהקו השני לא עושה כלום, וכך כולם במשרד יכולים לקבל שרותי אינטרנט.
  • Web Serving: אני לא מצליח להעלות בדעתי שום יתרון להגשת דפים דרך שרתים שיושבים בחברה. דווקא אחסון של אותם שרתים תחת חברת אחסון שרתים/אתרים יכול לתת לכם הרבה יותר מהירות ממה שיהיה לכם במשרד, ואני יכול לתת דוגמא: אני מציע לדוגמא חבילת VPS Basic ששם מדובר בחבילת וירטואליזציה בסיסית ואיתה אני נותן עד 10 מגהביט החוצה מהשרת פה בארץ, והאמינו לי, אני לא מוכר בהפסד. עם אחסון שרת אני יכול לתת הרבה יותר קו ממה שחברה יכולה לשכור לעצמה בחיבור למשרדים שלהם ובהרבה הרבה פחות מחיר. בוא לא נשכח שכל Data Center מכובד ערוך ומוכן להגן על השרתים שלכם הרבה יותר ממה שיש במשרד טיפוסי, ששם ה-UPS יכול להחליט בדיוק ברגע שיש Spike בחשמל (או הפסקת חשמל) לא לפעול ואז אותו מנהל רשת בחברה – בבעיה.
  • שרידות: דווקא בשרידות יש לספק אחסון שרתים/אתרים יתרון מאשר לחברות קטנות. כמה חברות חתומות על חוזה שהטכנאי של החברה שממנה רכשתם את השרתים (HP, DELL וכו') מגיע תוך 4 שעות ומחליף חלקים בלי לשאול יותר מדי שאלות? לא הרבה. לפחות במקרה שלי  – זה ה-SLA שלי לציוד שאני רוכש, כלומר אם אתה שוכר/רוכש ממני (לדוגמא) את הברזל בזמן שאתה בונה שרידות, יהיה לך SLA לגבי טכנאי בזמן יותר קצר מבלי לשלם הון תועפות על חוזה כזה.
  • וירטואליזציה: אם חברה מגישה תוכן משרתי Web שרצים על פתרונות וירטואליים, אפשר הרבה יותר בקלות להעביר אותם לספק אחסון אתרים/שרתים ולנהל אותם עם איזה ממשק שרוצים וגם לקבל רוחב פס להגשה החוצה הרבה יותר גדול בשבריר מחיר ממה שעולה קו יעודי למשרד.

בקיצור, אפשר כיום לחסוך הרבה כסף בהעברת חלק ניכר מהשרתים לספק אחסון. ספק אחסון עולה הרבה פחות מהשכרת קווים יעודיים, וספק אחסון יכול לתת הרבה יותר קו ובמחיר יותר נמוך מקווים יעודיים. אפשר להעביר את רוב השרתים ואף להגדיל את מהירות הגלישה במשרד באמצעות שימוש בדברים פשוטים מבלי לסכן דבר.

כל מה שצריך הוא לשמור על ראש פתוח.

מוגש כחומר למחשבה.