סקירה: CyanogenMod 7.0

כשרכשתי בזמנו את ה-Nook Color שלי, קיבלתי קורא ספרים אלקטרוני עם מעט מאוד שימושיות מעבר לאפשרות לקרוא ספרים: כמה משחקים פשוטים, דפדפן פשוט (בלי פלאש, בלי אפשרות לעשות Pinch to zoom), בלי אימייל, יומן או דברים אחרים. המעט שבמעט.

קהילת משתמשי ה-Android "התאהבה" במכשיר. לא בגלל מה שהוא מציע מבחינת תוכנות, אלא מבחינת מה שאפשר לעשות איתו ברגע שפורצים אותו, וכך מהר מאוד הוציאה קהילה של מפתחים/האקרים את אנדרואיד 2.2 ל-Nook Color, ומישהו אחר הצליח להתקין את Honeycomb על ה-Nook. בקיצור – מכשיר מעולה לנסיונות ולהשתוללות.

ואז הגיעו קבוצת CyanogenMod, קבוצת מפתחים שעובדים להנאתם על כל מיני מכשירים סלולריים ומוציאים להם גרסאות אנדרואיד החופשית + המון שפצורים ותוכניות, וגם הם התלהבו מה-Nook Color, וכך התחילה פעילות משותפת של אותם מפתחים + קהילת XDA להמיר את אנדרואיד 2.3 (Gingerbread) ל-Nook Color.

ההמרה לא היתה קלה. מצד בארנס&נובל אין כמובן שום שיתוף פעולה, ובעיות לא חסרו: וידאו עם האצת חומרה לא עבד, צליל עבד גרוע, תוכנות עפו על ימין ועל שמאל ובקיצור – בלאגן אטומי. המפתחים של CyanogenMod (במיוחד אחד בכינוי dalingrin) עבדו ימים כלילות כדי להפעיל את הדברים. מצב הסוללה הנורמלי הוחזר, תקשורת Wifi (כולל AdHoc, דבר שחסר ב-Nook Color) הוחזר ומשם הדברים החלו להשתפר ולהתווסף. עכשיו הבלוטות' עובד (דבר שבכלל לא תוכנן ב-Nook Color, אם כי לטווח קצר מאוד, עדיין מחפשים רעיונות איך אפשר להרחיב את הטווח), אפשר להאיץ את ה-Nook Color למהירות 1.1 ג'יגהרץ בצורה יציבה, יש עברית מלאה (כולל בתפריטים, תודה למתרגמים בארץ) כולל מקלדת עברית שעובדת מעולה, ובקיצור ה-Nook Color עובד כמו כל טאבלט אחר (כמו Galaxy Tab לדוגמא) רק במחיר מזערי.

אתמול שוחררה גירסה 7.0.0 של CyanogenMod. מכיוון שעבדתי עם הגרסאות הקודמות, שדרגתי לגירסה זו ולהלן התרשמותי:

  • השדרוג שווה בכל אספקט שמסתכלים עליו: מהיר כשד, ישנם הגדרות לטאבלט וכל הבעיות שהיו עם Nook Color שרוכשים – נפתרו. כך לדוגמא, ל-Nook Color אין מקשי מגע לקבלת תפריטים, לחזור אחורה או לחפש. יש רק כפתור n שלוקח אותך למסך הראשי וזו בעיה מאוד גדולה מכיוון שתוכנות רבות לא מאפשרות לך לצאת בלי ללחוץ על הכפתורים האלו. ב-CyanogenMod 7 ישנם כפתורים מצד שמאל למטה (כן, כמו ב-Honeycomb) שלא נעלמים גם כשמריצים משחקים או וידאו במסך מלא, כך שאפשר לחזור אחורה.
  • ישנם אפליקציות ש"עפות". אהלן בנק דיסקונט, האפליקציה שלכם עפה מיידית עם טענה של "אין תקשורת" (למרות שיש בהחלט תקשורת). האפליקציה של פייסבוק עפה ברגע שלוחצים על Places. אפליקציית Google reader מתעקשת להציג את התוכן בחלון קטנטן, וגם אפליקציית הפורום XDA עפה.
  • חנות האפליקציות של גוגל לא מראה את האפליקציות המותקנות. במקרה כזה יש לגשת בתפריט הבית ל"הגדרות", ישומים, נהל ישומים, Market, ולבחור "נקה נתונים" ולאשר. לאחר מכן הרשימה כולה תופיע.
  • בלוטות' : פועל, אבל בטווח של כמה ס"מ בלבד. מעבר לכך התקשורת נופלת. בשלב זה אין פתרון.
  • דואר, סינכרון יומן, פלאש 10.2 וכל מה שמצפים שיפעל ב-Gingerbread – עובד בצורה מעולה, וזה כולל עירוב של עברית, אנגלית ומספרים באותה שורה.

לסיכום: אם יש לכם Nook Color – רוצו להתקין את גירסה 7.0 של CyanogenMod. מכיוון שהאתר של CyanogenMod איטי בהורדה כרגע. אתם יכולים להוריד את העדכון מהקישור כאן מהשרתים של העסק שלי.

עוד סיבה למפתחים לחשוב על NOOK COLOR

אני עוקב אחרי מחירי הטאבלטים שעומדים לצאת לשוק. בחלק מהמקרים המחיר כבר מפורסם (כמו במקרה של מוטורולה XOOM ב-Best Buy האמריקאי), ובחלק מהמקרים המחיר מפורסם באירופה ומתורגם לדולרים בקיזוז מע"מ גרמני (כמו במקרה של LG).

בכל מקרה, התמונה שמצטיירת מאוד מבהילה: מדובר על מחירים של 4 ספרות לטאבלט! רק לשם השוואה:  ה-iPad בגירסת ה-64 ג'יגהבייט שלו עם דור 3 וכו' עולה בחנות האמריקאית של אפל סכום של 829 דולר.

קשה לדעת כרגע על מה בדיוק אותן חברות רוצות סכומים מגוכחים כאלו. מחירי מסכי LCD לא עלו באחרונה, ואולי האשמה העיקרית היא המחיר ש-nVidia רוצה פר Tegra 2, אבל בכל מקרה, עם מחירים כאלו לא יהיו הרבה קופצים.

וכאן מגיעה הנקודה למפתחי אפליקציות אנדרואיד שאינם מרוויחים עשרות אלפי דולרים בחודש ממכירת אפליקציות. האם להשקיע כמה אלפי דולרים במספר טאבלטים כדי לכתוב אפליקציות ל-Honeycomb ולוודא שהם רצים על טאבלטים פופולריים?

בדקתי בימים האחרונים אפשרות במסגרת העסק שלי של השכרת מכונות, לתת למפתחים מכונה מבוססת ARM מכל מיני יצרנים (כמו nVidia, Qualcomm, TI וכו') כאשר המכונה תהיה בעצם כרטיס עם מעבד ARM, זכרון 1 ג'יגהבייט, דיסק קשיח של 20 ג'יגהבייט ורוחב פס של 10 מגהביט (לגרפיקה) עם JTAG ומכונת PC וירטואלית לשלוט על כל החבילה הזו, והמחירים יצאו גבוהים מאוד: בסביבות 500-700 דולר לחודש, ואינני חושב שקיימים לקוחות בארץ שירצו דבר כזה.

אבל יש אפשרות אחרת, הרבה יותר זולה לתת למפתחים אפשרות לפתח אפליקציות ל-Honeycomb מבלי לשלם הון תועפות: אפשר לרכוש Nook Color ולהתקין עליו Honeycomb.

מדוע זה רעיון טוב? ראשית, מהסיבה הפשוטה שהאמולציה שגוגל נותנת במסגרת ה-SDK רצה מאוד מאוד לאט גם על PC עוצמתי. שנית, ה-Nook אמנם אינה מכונה שרצה במהירות מטורפת עם Honeycomb, אולם אפשר להריץ עליה אפליקציות שהמפתחים כותבים ואפשר לבדוק איך האפליקציות רצות. נכון, גירסת ה-Honeycomb שקיימת כיום להתקנה אינה הגירסה הסופית של Honeycomb, אולם מה שיש מספיק כדי לראות שהדברים עובדים, וכך אפשר להיות מוכנים לזמן שגוגל תאפשר מכירת אפליקציות לאנדרואיד 3.

סקירה: Nook Color

nook-color-02בשעה טובה החלטתי גם אני להצטרף לגל משתמשי הטאבלט. חיפשתי בשבועות האחרונים איזה טאבלט לרכוש, לאו דווקא מתוך מטרה של שימוש ישיר במה שהיצרן נותן אלא כמכשיר ל-Hacking ברמה כזו או אחרת. לאחר שחיפשתי זמן רב משהו זול (יחסית) ועם מפרט טכני לא רע, מצאתי שה-Nook מתאים לי והזמנתי אותו.

(הערה קטנה לקוראים שאינם מתמצאים במושגים: Hacking, בניגוד לשמועה הרווחת, אינו מושג שבמקור מדבר על פריצה לשרתים, בנקים ודברים כאלו, אלא “לפרוץ” לציוד משלך או של אחרים [ברשות כמובן] על מנת להוציא יותר מאותו ציוד).

קיבלתי אותו הבוקר והתחלתי לשחק איתו, ולהלן הממצאים:

אם לא ראיתם את הטאבלט במציאות, אז אפשר לבשר לכם שהוא קטן. כמה קטן? כמו הגלאקסי TAB של סמסונג. המכשיר עצמו מעוצב בצורה נאה עם פלסטיק שנראה כמו גומי בכל החלק האחורי ומסביב למסך. המסך עצמו הוא מסך בהחלט מעולה ברזולוציה של 1024X600 והוא מסך מסוג IPS, כמו שיש במתחרה הגדול שלו, ה-IPAD.

מבחינת כפתורים, אין הרבה: כפתור הדלקה, 2 כפתורי ווליום, וכפתור פיזי של Home בצורת האות n. יש כניסה לאוזניות וכניסת כרטיס מיקרו SD שנמצאת בחלק האחורי שמכוסה ע”י פלסטיק ומחוזק ע”י 2 “גומיות”, היכן שישנה מעין “אוזן” חלולה (מה שרואים בתמונה כאן למטה משמאל). בתחתית המכשיר נמצאת כניסת מיקרו USB (לי נראה שהחיבור קנייני. ניסיתי לחבר את הכבל הזה לנוקיה E72, הוא לא נכנס). נקודה חמודה: בכבל החיבור שלו למחשב ישנו LED המסמן סטטוס כמו טעינה (נדלק בצבע צהוב) או טעון (ירוק). הכפתורים הסטנדרטיים של אנדרואים (אחורה, חיפוש, תפריט) אינם נמצאים למעט מקש ה-Home, ואפשר “לעקוף” זאת בכך שמתקינים תוכנת Soft keys שנותנת עיגול קטן שכשלוחצים עליו, מקבלים את התפריט של הרביעיה.

ה-Nook Color מבחינת “ברזל” הוא מכשיר שלא כל כך מרשים: מעבד 800 מגהרץ, עם 512 מגה זכרון RAM וזכרון פלאש פנימי של 8 ג’יגהבייט והוא מצוייד במעבד גרפי חלש של PowerVR SGX530. מי שמתכנן להשתמש בטאבלט הזה כמפלצת מדיה לצפיה בתוכן HD בפורמטים כמו DIVX כמו MKV הפופולריים, כדאי שירד מהעץ: ניסיתי לנגן פרק מסידרה שהיה מקודד עם XVID באיכות סטנדרטית (מהקבצים בגודל 350 מגהבייט) והמכשיר העיף פריימים מכאן ועד הודעה חדשה. יש לו תמיכה טבעית ב-Codecs מסויימים ועל כך (כמו שאר המפרט) תוכלו לקרוא בהרחבה כאן.

מבחינת חיבוריות לעולם: למכשיר אין Bluetooth (כלומר יש אבל הוא מבוטל בגלל דרייברים.. אמרתי שלקחתי את המכשיר הזה לשם Hacking?), והוא תומך ב-WIFI בסטנדרטים B/G/N. אין לו מקום ל-SIM ואין לו חיבור סלולרי כלשהו.

הסוללה של המכשיר עובדת יפה: B&N מצהירים על 8 שעות עבודה (עם WIFI מכובה), הגעתי בערך ל-5 שעות עם WIFI. מכובד.

תוכנה: אפשר לאמר שהמכשיר הזה “מבוסס אנדרואיד” ולא “מכשיר אנדרואיד”. מה ההבדל? מכשיר אנדרואיד נותן לך את כל (או רוב) הפונקציות של אנדרואיד ואולי “שכבה ידידותית” מעליה כמו ה-Touchwiz של סמסונג או Sense של HTC. במקרה של Nook Color היצרן לקח את המינימום שבמינימום של אנדרואיד ושיכתב את הכל בצורה קניינית מלמעלה עד למטה. אין מסכי Setting סטנדרטיים, ה-Launcher קנייני וגרוע (הוא לא יודע להתעדכן אם התקנת תוכנה חדשה אלא אם תפעיל את המכשיר מחדש), וכמות האפליקציות שמגיעות עם המכשיר היא מאוד קטנה: תוכנת קריאת ספרים, תוכנת רכישת ספרים, דפדפן, משחק שח, סודוקו, גלריית תמונות, מייל וזהו בערך. אין אפשרות להתקין שום תוכנה נוספת.

ה-Nook Color עצמו מציג את הספרים בצורה לא רעה ויזואלית, אבל חסרים לקורא פונקציות רבות, כך שבהשוואה מול Kindle, ה-Kindle עוקף בקלילות רבה. גם מגוון הספרים לא כזה מרשים (ניסיתי לחפש מספר ספרים על לינוקס, PHP, וספרות פנטזיה כמו הארי פוטר. את רוב הדברים לא מצאתי). ישנה אפשרות “להציץ” בספר לפני רכישה, אבל אז תקבל את ה-10 עמודים הראשונים ותו לא. כמו שאמרתי – ה-Kindle מנצח כאן בגדול.

מבחינת Hacking: מדובר במכשיר עם אנדרואיד 2.1 עם כל הצרות והמגבלות שלו. החבר’ה ב-XDA-Developers מאוד אהבו את המכשיר וממצב שהגיעו תוך יומיים מהיציאה שלו ל-Root הגיעו למצב שאינך צריך לדעת מאומה בשביל לפרוץ לחלוטין את המכשיר: כל מה שעליך לעשות הוא לקחת קורא כרטיסים, כרטיס מיקרו SD, להתקין עליו אימג’ שנקרא Auto Nooter, להכניס את הכרטיס מיקרו SD ל-Nook Color, להפעיל אותו מחדש, להמתין בערך דקה (לא רואים כלום על המסך באותו זמן), ולאחר מכן תקבל מסך Greeting שונה עם מספר אפליקציות נוספות ובראשן ה-Market, יוטיוב, מצב Super User, ו-Busybox, יומן, מחשב כיס, ג’ימייל, מולטי טאצ’ באפליקציות מסויימות (אם כי לא בדפדפן), ועוד תופינים שאפשר לראות כאן, כלומר כל התהליך יקח בערך 5 דקות ובסופו של דבר ה-Nook Color נהפך למכשיר אנדרואיד מהשורה.

המכשיר (לאחר פריצה) תומך כמובן ב-ADB, מה שאומר שניתן לחבר את המכשיר ולהתחיל לתת לו פקודות ישירות כמו push ו-pull להעתקת קבצים מ/אל ה-Nook Color, אפשר לעשות reboot ועוד הרבה דברים שתוכנת ADB המעולה נותנת. אגב, כשאני מסתכל על ADB עם הטאבלט, אני יכול בהחלט לדמיין מצב שיכול להתאים לחברות בו ניתן לתת טאבלטים לאנשי שטח עם אפליקציות מסויימות: ה-ADB “זועק” לשימוש בסקריפטים להתקנה והסרה של דברים תוך “דחיפה” של הגדרות בקבצי XML. המכשיר הזה ספציפית יכול להתאים מכיוון שהוא מצליח “לסחוב” יום עבודה סטנדרטי עם הסוללה המובנית שלו.

עברית: כאן אפשר לאמר שדי נתקעתי.. את קבצי הפונטים בעברית שיש ברשת לאנדרואיד התקנתי (adb push, איזה נחמד!), אבל כשזה מגיע למקלדת עברית.. פה מתחילות הבעיות: מסתבר שיש ב-Nook Color קובץ שנקרא LatinIME.apk והגדרות המקלדת מתייחסות אליו. בשביל לשנות, צריך להעיף את הקובץ מתוך מחיצת system/app/ ולהחליף בקובץ עם השפה שלך, רק מה, לא מצאתי שום hebrew.apk להכניס במערכת ולשנות לו שם ל-LatinIME.apk. אין את האפשרות הסטנדרטית ללכת ל-Locale and Keyboard כי התפריטים הסטנדרטיים פשוט לא קיימים. ניסיתי להתקין את המקלדות של BetterKeyboard ושל Anysoft (כן, כולל התוספים של העברית), אך לצערי זה בינתיים לא מרשים את ה-Nook Color שלי שמסרב להיכנע, רק שהוא שוכח שאני טיפוס יותר עקשן. אם יש למישהו טיפים – אשמח לשמוע.

משהו חיובי מאוד שאפשר לאמר על Barnes & Noble, זה שהם בהחלט מקשיבים לקהילה: ואנדרואיד 2.2 (Froyo) יצא בינואר ל-Nook Color, כך שבעיות רבות (ובכללן העברית) יפתרו והטאבלט יקבל תאוצה בביצועים, כך שאלו חדשות בהחלט טובות.

לסיכום: האם הייתי ממליץ את המכשיר לכולם? לא. למי שמחפש לו טאבלט מולטימדיה חזק, הייתי ממליץ לחכות לטאבלטים כמו ה-XOOM של מוטורולה שיצא לשוק בסביבות מרץ-אפריל כשבתוכו מעבד עצבני וצ’יפ גרפי מאוד חזק (Tegra-2 של nVidia) עם אנדרואיד 3.0 (שיצא כנראה בחודש מרץ הקרוב) ולשאר המתחרים (אייסר, סמסונג שבונים גם דברים מאוד חזקים שיוצגו ב-CES הקרוב, וכמובן LG ו-Sony שהחליטו לאחרונה לאמץ בחום את אנדרואיד לכל מכשיר אפשרי. הנה טיפ קטן לאלו ששוקלים ללמוד פיתוח: JAVA JAVA JAVA ושוב JAVA). לעומת זאת, אם מחפשים מכשיר עם מסך מעולה, קל (יחסית) במשקל, סוללה טובה, עם WIFI למטרות שימוש כמו גלישה, SSH (כן, עכשיו אפשר להצדיק רכישת טאבלט על חשבון החברה: בוס, צריך קונסולת SSH בשביל לתחזק את השרתים כשאתה לא בעבודה Smile) והוא מעולה למטרות Hacking וגם זול (249$) וגם כמכונת לינוקס מזדמנת – אז Nook Color מצוין בשביל זה.