זוכרים את Bphone של בזק?

בינואר כתבתי פוסט על Bphone של בזק ואיך להפעיל אותה בלינוקס, דבר שבזק מאוד מהר חסמו בעדכונים. השבוע יצא לי לקבל חשבון טלפון ואחרי סחרחורת קלה שחטפתי, החלטתי לבדוק איך אני משתמש באלטרנטיבות ומשאיר אצלי כמה שקלים.. אני חושב שזה רעיון טוב שאוכל לאכול קצת יותר מגרעינים….

אחד הדברים שדי "פיתו" אותי להשתמש בפתרון של בזק הם המחירים החדשים של חבילות ה-SMS. בשעה שחברות הסלולר גובות 10 אגורות ומעלה עד SMS לעיתים (לפעמים פחות, תלוי בחבילה), בזק מציעים חבילה מאוד מפתה.. 1000 SMS בחצי אגורה פר הודעה! זה לא רע בכלל (אני אתייחס לחבילות של חברות הסלולר בסוף הפוסט).

ככלל, הרעיון של להשתמש בקו הטלפון שלי ממכשיר הנוקיה שלי, יחד עם שליחת וקבלת SMS בזיל הזול נשמע לי פתרון שיכול לחסוך לי המון כסף. המחירים של בזק החוצה לחברות סלולר גם כך יותר זולות מכל מה שחברה סלולרית נותנת, אז מדוע לא להשתמש בזה?

נכנסתי לאתר של Bphone בבזק ורציתי להוריד את התוכנה לנוקיה E72 שלי. ראיתי שיש אייקונים למרקט של אנדרואיד, ל-iTunes עבור אייפון אבל לנוקיה.. כלום. שיחת טלפון ל-166 הבהירה לי מספר דברים שלדעתי קצת תמוהים:

  1. את הלינק להורדת ה-Client לנוקיה מקבלים אך ורק בהרשמה חדשה לשרות מתי שבוחרים את המכשיר.
  2. אין "זרימה" בין ה-Clients, כלומר לא קיים מצב שתהיה מחובר ל-Client בסלולרי וכשתגיע הביתה, תתחבר ל-PC שלך וה-Client בסלולרי יתנתק. אם אתה משתמש בתוכנת דסקטופ, אין סלולר וההיפך, כלומר גם אם תתקין תוכנה ל-Desktop והתוכנה בסלולר לא תפעל, התוכנה במחשב שלך לא תצליח להתחבר.
  3. קבלת ושליחת SMS: אתה יכול לשלוח מהמחשב, אבל לא לקבל (אלא אם בא לך לשמוע צליל מתכתי מקריא את ההודעה שלך, משהו בלתי מובן). באייפון ובאנדרואיד אפשר לקבל SMS, וזה אמור לעבוד גם בנוקיה (זה לא עובד).

קיבלתי את התנאים, ניתקו אותי מהדסקטופ, שלחו לי לינק מיוחד שנתן לי להוריד את התוכנה של בזק. התקנתי את התוכנה והיא עבדה… בערך ל-30 שניות, עד שקיבלתי הודעת Internal Server Error. נסיונות חוזרים להתחבר, כולל בחור נחמד בשם עופר מהאגף הטכני שאחראים על התוכנה – לא עזרו, עד שפשוט מחקתי לחלוטין את הטלפון שלי והתקנתי רק את התוכנה. אז – התוכנה הואילה לעבוד….

למשך 3 דקות… עד ששוב קיבלתי Internal Server Error…. יופי של יציבות יש לתוכנה!

מאחר ויש לי גם עסק לנהל, לקחתי את הטלפון איתי והחלטתי לראות אם אני מצליח לקבל איכות שיחה טובה בזמן שאני ממתין ללקוח במסעדה, אך אבוי.. התוכנה מתעלמת בכוונה מכל חיבור 3G. בירור עם בזק העלה ש… "משרד התקשורת הורה לנו לחסום אפשרות לשוחח דרך 3G". ההוראה הזו קצת מוזרה לי: חברות הסלולר גובות מחירי שוד על תעבורת נתונים, כאילו חזרנו אחורה בזמן לשנות ה-90 (המוקדמות?), מדוע אני לא יכול להשתמש ב-Bphone עם 3G? אני חייב לשלם 40+ אגורות לדקה בשביל לשוחח עם זוגתי? הרי אני יכול להשתמש בסקייפ והוא עובד יפה מאוד עם 3G, אז למה לא Bphone? למשרד התקשורת הפתרונים. כבוד השר.. בבקשה תפתור את הטמטום הזה…

ניסיתי לבקש מבזק שיתנו לי את פרטי ההתחברות כדי שאתחבר בעצמי עם תוכנות SIP שונות שיש לי. אחרי הכל, לא חסר לשום פלטפורמה אפליקציות כאלו שאינן מוגבלות ב-3G או הגבלות אחרות. הנציג אמר לי שזה "לא ניתן" כי בזק "חוששים שזה ישמש לרעה או שאחרים יגנבו את הפרטים וישתמשו ללא רשות לביצוע שיחות". אני יכול להבין את הדאגה העמוקה של בזק, אבל מדוע שבזק לא ינסו גם להבין את הצד שלי? כן, אני מוכן לחתום על הסכם שאני מסיר מעל בזק כל אחריות לגבי פרטי שם משתמש/סיסמא וכו' לאחר שהם נותנים לי, ושאם אי פעם אתלונן שגנבו לי שיחות דרך שימוש בפרטים אלו, שבזק יצמידו לי נציגת לקוחות עצבנית שמקללת במבטא זר עם צעקות, רק תביאו לי את הפרטים, אני אסתדר, מבטיח לכם, ואם צריך, אכתוב How-to עם ניקוד ופונט של ספר תורה..

ולגבי עניין החבילות הסלולריות.. צר לי, אבל אני לא מוכן לשלם מחיר כזה יקר על משהו שלא אשתמש בו. אם ניקח לדוגמא את החבילת SMS של בזק, ואני מוציא 200 הודעות בחודש נניח ולא שלחתי 1000, אז הפסדתי בערך 4 שקלים, לא בדיוק הסכום שאכנס לדכאון בגללו, אבל החבילות של חברות הסלולר בנויות לכך שהלקוח לא ישתמש בהן, ואז בעצם הלקוח משלם עשרות ומאות שקלים לשווא. אם החבילה מאוד מאוד קרובה למה שאני משתמש בממוצע ואני בעצם משלם פחות עם החבילה מאשר בשימוש רגיל, אז בכיף, אבל אם לא.. אז מדוע עליי לממן את הוילה החדשה של אילן בן-דב ואת ההפסדים של טאו?

ולסיום, רמז קטן לחבריי חובבי הלינוקס ותוכנות המוניטורינג למיניהם (Nagios, Zabbix, Cacti ושאר ירקות יוצרי גרפים והתרעות): חצי אגורה ל-SMS! מי הראשון שמתחבר לאפליקציית JAVA, ה-Bphone של בזק ומתממשק איתה לשלוח דרכה התראות? זה חסכון עצום בהוצאות (מכירים את זה שאתם מחליפים סוויצ' ואז נזרקים לעברכם מאות הודעות SMS מהשרתים שאין להם תקשורת?)

עזרה לחברים טובים

אני רוצה לבקש את עזרת ציבור הגיקים הקוראים בלוג זה: יש לי חבר טוב (שבשלב זה לא אפרסם את שמו לפי בקשתו, הבחור ביישן) שמכיר טוב לינוקס והוא פרילאנסר. הוא מחפש בנרות עבודות פרילאנס בלינוקס. יש לו כמה שנים טובות נסיון בתחום.

אני יודע שהמצב בשוק עדיין לא משהו (אני יודע את זה אישית. יש לי עסק אבל אני עדיין פרילאנסר שמחפש בעצמי עבודות פרילאנס נוספות), אבל אם אתם שומעים על עבודות סיסטם בלינוקס (או תכנות ב-++C או JAVA) שלחו אימייל אליי ([email protected]) עם מה שאתם מחפשים ואני אעביר את זה. אני מכיר למען האמת מספר אנשים שישמחו לקבל פרוייקטים בתחומים שונים.

כמובן שכל העניין נעשה ללא תשלום אליי וכל עניין של מחירי שעה וכו' יסוכמו בין הפונה לבין מי שאני מפנה אליו.

כמה מילים על הכרום בוק

אתחיל בטיפ קטן עבור מתכנתים שרוצים לכתוב משהו ולהרוויח ממנו כמה שקלים: נכון להרגע, ב-Web Store של גוגל אין שום תוכנת VPN Client וובית. הראשון שיכתוב אפליקציה וובית כזו שיודעת להתממשק למספר מימושים של VPN (כמו Open VPN / פורטיגייט / צ'ק-פוינט) יכול להרוויח כסף לא רע ממכירת האפליקציה דרך ה-Web Store, אז אם אתה לא מתכנת אבל מכיר מתכנת שמחפש לפתח משהו ולהרוויח עליו, תודיע לו על כך בבקשה.

נעבור עתה לעניין הכרום בוק (כרומבוק?) שגוגל הכריזה בכנס ה-Google I/O השבוע: סוף סוף אפשר לראות מחשבים ניידים (ואחד נייח) מבית סמסונג ואייסר מבוססי ChromeOS שגוגל קוראת להם ChromeBooks. הגירסה של סמסונג עולה 429$ כגירסת WIFI ו-499$ בגירסה עם WIFI ומודם 3G מובנה. אייסר הציגה מחירים קצת יותר שפוי: 349$ ל-WIFI ועדיין לא ידוע מה יהיה מחיר ה-3G.

מבחינת הברזלים עצמם: הם פחות או יותר כמו כל נטבוק, עם מספר שינויים: אין דיסק קשיח גדול (יש כונן פלאש בחיבור mSATA של 16 ג'יגה), אין BIOS סטנדרטי. המעבד הוא Atom N570 דו ליבתי, מסך 12.1 אינטש (במקרה של סמסונג), מצלמת 1 מגהפיקסל "HD" (אין לי מושג למה הם קוראים לזה כך). מבחינת המערכת, מרגע לחיצת כפתור ה-Power, היא עולה תוך 8 שניות ועם סוגרים את המסך ומפעילים מחדש, הוא פועל תוך 2 שניות.

מאז שגוגל הכריזה על ChromeOS ועד להכרזה על המחשבים הניידים עם שמות, מחירים ומפרטים, השתנו מספר דברים כאשר אחד הבולטים בהם היה תמיכה לקבצים מקומיים: מעתה תוכל לחבר מצלמה או דיסק קשיח ולהשתמש בקבצים מקומית. מבחינת ההדפסה, גוגל עשו שת"פ עם HP וכיום ההדפסה היא מימוש של Cloud Print.

מבחינת תמחור, המחיר הוא גבוה בהשוואה לכל נטבוק ממוצע, אבל זהו מוצר חדש וחברות נוטות לגבות מחירים די גבוהים על מוצר חדש (סמסונג לדעתי הגזימה במחיר), וכאן גוגל הכריזו על משהו חדש: אם אתה סטונדט, תוכל לשכור דרך גוגל כרום-בוק במחיר של 20$ לחודש (למשך 36 חודשים.. הממ, העתיקו מחברות הסלולר הישראליות?) ובמחיר זה תקבל גם תמיכה מלאה לחומרה ולתוכנה כולל שדרוגים. למי שכבר חושב לשלוף כרטיס אשראי ולהיכנס לחוזה כזה, מוטב לו שיחזיר את כרטיס האשראי לארנק: התוכנית לסטונדטים תהיה דרך מוסדות הלימוד האקדמאיים/מכללות וכו'. החבילה, אגב, אינה כוללת את Google Apps for Education, כך שאם המוסד לימודים ירצה בכך, הוא יכול להיות מנוי ולהוסיף את המחיר למנוי החודשי.

גם לעסקים גוגל דאגה ואותה עיסקה שיש לסטונדטים יש לעסקים (מינימום רכישה: 10 ברזלים) במחיר של 28$ ואם רוצים Google Apps for Business יש צורך לשלם עוד 50$ שנתי פר משתמש (או 4 דולר לערך חודשית). גם כאן יש תמיכה דרך גוגל כולל תמיכה, תיקון ושדרוג החומרה וכלים לניהול הכרום-בוקים.

עד כאן מה שגוגל (וסמסונג ואייסר) הכריזו. נעבור לעולם המעשי. האם יש סיכוי לכרום-בוקים להיכנס ולכבוש נתחים בשוק?

אתחיל בגוגל עצמה: גוגל חייבת תשתית רצינית לתמיכה, על מנת שלא לחזור על הפאשלה הקודמת עם מה שקרה לנקסוס-1 שרכשת מכשיר והתמיכה היתה הכי גרועה שאפשר. גוגל צריכים לבנות תשתית רצינית בינלאומית לתמיכה, וזה כולל נציגי תמיכה בטלפון, טיקטים ועוד. מבחינת תחזוקת ברזלים, גוגל תצטרך להגיע להסכמים עם היצרנים השונים בעניין החלפת חומרה, שדרוגים וכו', והעניין צריך להיות סגור אתמול, אחרת עסקים ומוסדות לא כל כך יסכימו ליפול בין הכסאות. אחד הדברים הנוספים שגוגל צריכה לעשות, זה לשכנע יצרני חומרה אחרים ליצור כרום-בוקים עם ChromeOS. עדיין לא הוכרזו כרום-בוקים מלנובו, דל, HP.

שוק הסטודנטים: כאן יש לגוגל סיכוי לא רע בכלל להיכנס, כל עוד גוגל תעמיד לרשות מוסדות הלימוד קו לתמיכה, סיוע, ותיקונים. אם גוגל תעשה כך, ישאר למוסד הלימודים עניין ההחלטה מאיזה יצרן לרכוש כרום-בוק. מבחינת התשתית, אותם מוסדות יצטרכו לעבור בקצב יותר מהיר לארכיטקטורת שרת-לקוח על מנת שסטודנטים יוכלו להשתמש בכרום-בוקים. יש צורך גם בשינויים נוספים כמו מעבר לשימוש ב-Terminal Services אם המוסד ממוקד טכנולוגיה של מיקרוסופט ובכך לאפשר לתלמידים להתחבר דרך RDP ולעשות את מה שהם רוצים. במקרים של שימוש ב-Linux, יהיה צורך בהקמת שרתים וירטואליים עבור תלמידים שיתחברו דרך SSH אל אותם מכונות וירטואליות, הואיל ואי אפשר במצב רגיל להריץ אפליקציות לינוקס על הכרום-בוק.

השוק העסקי: פה צפויה לגוגל משימה לא קלה בכלל. עסקים גדולים לא נוטים להכניס מחשבים של יצרנים אחרים לתוך החברות (כל מנהל IT יכול לספר בהרחבה מדוע הוא מעדיף דגם כזה של מחשב ולא דגם של חברות אחרות), וכמו שכתבתי למעלה, גוגל תצטרך ש-HP, DELL ולנובו ייצרו כרום-בוקים על מנת להכניס רגל כלשהי לאותם עסקים.

הדבר השני שלא קל לעשות זה מיגרציה מתחנות עבודה סטנדרטיות למצב שהכל רץ על השרתים והמשתמשים מתחברים דרך RDP (כולל VPN לעבודה מבחוץ). כאן צפויות מלחמות לא קטנות בין אנשים ומחלקות לגבי ויתור על המחשב הרגיל לטובת כרום-בוק "טיפש". מבחינה כספית, עלות תחזוקת כרום-בוק היא הרבה יותר זולה מתחזוקת מחשב שולחני רגיל: אין טלאים, אין אנטי וירוס, אין עוד הרבה דברים כך שמחלקת התמיכה תצטרך פחות לטפל במשתמשים ויותר לטפל בשרתים (מה שאומר קיצוץ עובדים במקרים מסויימים), מה שיגרום להנהלה לחייך מבחינת חסכון תקציבי.

תחרות: תהיו בטוחים שבמיקרוסופט יש את ChromeOS רץ על כמה מחשבים וכנראה שעם הקשרים שלהם הם כבר השיגו כמה כרום-בוקים לשם "לימוד". גוגל מנסה להיכנס לתחום שבו מיקרוסופט שולטת, ומיקרוסופט לא תעשה חיים קלים לגוגל ומיקרוסופט בהחלט תשלוף שיניים וציפורניים: אני די בטוח שתוך מספר חודשים מיקרוסופט יחד עם שותפיה המסורתיים (כל יצרני המחשבים) תוציא גירסה של נט-בוק עם Windows CE (כן, זה עדיין קיים) ואקספלורר משודרג עם עוד כמה דברים קטנים, וכמובן תמיכה ב-3G ו-WIFI. מיקרוסופט בהחלט בעד שתעבור לארכיטקטורה של Windows 2008 R2 (שרת) וגישה דרך RDP (לקוח, כל עוד תשלם רשיונות CAL פר מכונה כמובן), אך הם "ידחפו" את הפתרון שלהם מול הפתרון של גוגל: במקום ChromeBook תעבור עם ExplorerBook.

אני מאמין שהשינויים המהותיים האלו לא יקרו היום או מחר (הכרום-בוקים יצאו לשוק רק ב-15 ביוני, ומי שהשתתף בגוגל I/O מקבל אחד חינם במתנה) ומה שגוגל עושה הוא בעצם לדחוף את השוק לעבוד דרך הדפדפן אקסלוסיבית. זה לא יהיה קל, יהיו הרבה נגד המעבר, אבל אם זה יצליח לגוגל, היא תרוויח הרבה מהמעבר.