זוכרים את Bphone של בזק?

בינואר כתבתי פוסט על Bphone של בזק ואיך להפעיל אותה בלינוקס, דבר שבזק מאוד מהר חסמו בעדכונים. השבוע יצא לי לקבל חשבון טלפון ואחרי סחרחורת קלה שחטפתי, החלטתי לבדוק איך אני משתמש באלטרנטיבות ומשאיר אצלי כמה שקלים.. אני חושב שזה רעיון טוב שאוכל לאכול קצת יותר מגרעינים….

אחד הדברים שדי "פיתו" אותי להשתמש בפתרון של בזק הם המחירים החדשים של חבילות ה-SMS. בשעה שחברות הסלולר גובות 10 אגורות ומעלה עד SMS לעיתים (לפעמים פחות, תלוי בחבילה), בזק מציעים חבילה מאוד מפתה.. 1000 SMS בחצי אגורה פר הודעה! זה לא רע בכלל (אני אתייחס לחבילות של חברות הסלולר בסוף הפוסט).

ככלל, הרעיון של להשתמש בקו הטלפון שלי ממכשיר הנוקיה שלי, יחד עם שליחת וקבלת SMS בזיל הזול נשמע לי פתרון שיכול לחסוך לי המון כסף. המחירים של בזק החוצה לחברות סלולר גם כך יותר זולות מכל מה שחברה סלולרית נותנת, אז מדוע לא להשתמש בזה?

נכנסתי לאתר של Bphone בבזק ורציתי להוריד את התוכנה לנוקיה E72 שלי. ראיתי שיש אייקונים למרקט של אנדרואיד, ל-iTunes עבור אייפון אבל לנוקיה.. כלום. שיחת טלפון ל-166 הבהירה לי מספר דברים שלדעתי קצת תמוהים:

  1. את הלינק להורדת ה-Client לנוקיה מקבלים אך ורק בהרשמה חדשה לשרות מתי שבוחרים את המכשיר.
  2. אין "זרימה" בין ה-Clients, כלומר לא קיים מצב שתהיה מחובר ל-Client בסלולרי וכשתגיע הביתה, תתחבר ל-PC שלך וה-Client בסלולרי יתנתק. אם אתה משתמש בתוכנת דסקטופ, אין סלולר וההיפך, כלומר גם אם תתקין תוכנה ל-Desktop והתוכנה בסלולר לא תפעל, התוכנה במחשב שלך לא תצליח להתחבר.
  3. קבלת ושליחת SMS: אתה יכול לשלוח מהמחשב, אבל לא לקבל (אלא אם בא לך לשמוע צליל מתכתי מקריא את ההודעה שלך, משהו בלתי מובן). באייפון ובאנדרואיד אפשר לקבל SMS, וזה אמור לעבוד גם בנוקיה (זה לא עובד).

קיבלתי את התנאים, ניתקו אותי מהדסקטופ, שלחו לי לינק מיוחד שנתן לי להוריד את התוכנה של בזק. התקנתי את התוכנה והיא עבדה… בערך ל-30 שניות, עד שקיבלתי הודעת Internal Server Error. נסיונות חוזרים להתחבר, כולל בחור נחמד בשם עופר מהאגף הטכני שאחראים על התוכנה – לא עזרו, עד שפשוט מחקתי לחלוטין את הטלפון שלי והתקנתי רק את התוכנה. אז – התוכנה הואילה לעבוד….

למשך 3 דקות… עד ששוב קיבלתי Internal Server Error…. יופי של יציבות יש לתוכנה!

מאחר ויש לי גם עסק לנהל, לקחתי את הטלפון איתי והחלטתי לראות אם אני מצליח לקבל איכות שיחה טובה בזמן שאני ממתין ללקוח במסעדה, אך אבוי.. התוכנה מתעלמת בכוונה מכל חיבור 3G. בירור עם בזק העלה ש… "משרד התקשורת הורה לנו לחסום אפשרות לשוחח דרך 3G". ההוראה הזו קצת מוזרה לי: חברות הסלולר גובות מחירי שוד על תעבורת נתונים, כאילו חזרנו אחורה בזמן לשנות ה-90 (המוקדמות?), מדוע אני לא יכול להשתמש ב-Bphone עם 3G? אני חייב לשלם 40+ אגורות לדקה בשביל לשוחח עם זוגתי? הרי אני יכול להשתמש בסקייפ והוא עובד יפה מאוד עם 3G, אז למה לא Bphone? למשרד התקשורת הפתרונים. כבוד השר.. בבקשה תפתור את הטמטום הזה…

ניסיתי לבקש מבזק שיתנו לי את פרטי ההתחברות כדי שאתחבר בעצמי עם תוכנות SIP שונות שיש לי. אחרי הכל, לא חסר לשום פלטפורמה אפליקציות כאלו שאינן מוגבלות ב-3G או הגבלות אחרות. הנציג אמר לי שזה "לא ניתן" כי בזק "חוששים שזה ישמש לרעה או שאחרים יגנבו את הפרטים וישתמשו ללא רשות לביצוע שיחות". אני יכול להבין את הדאגה העמוקה של בזק, אבל מדוע שבזק לא ינסו גם להבין את הצד שלי? כן, אני מוכן לחתום על הסכם שאני מסיר מעל בזק כל אחריות לגבי פרטי שם משתמש/סיסמא וכו' לאחר שהם נותנים לי, ושאם אי פעם אתלונן שגנבו לי שיחות דרך שימוש בפרטים אלו, שבזק יצמידו לי נציגת לקוחות עצבנית שמקללת במבטא זר עם צעקות, רק תביאו לי את הפרטים, אני אסתדר, מבטיח לכם, ואם צריך, אכתוב How-to עם ניקוד ופונט של ספר תורה..

ולגבי עניין החבילות הסלולריות.. צר לי, אבל אני לא מוכן לשלם מחיר כזה יקר על משהו שלא אשתמש בו. אם ניקח לדוגמא את החבילת SMS של בזק, ואני מוציא 200 הודעות בחודש נניח ולא שלחתי 1000, אז הפסדתי בערך 4 שקלים, לא בדיוק הסכום שאכנס לדכאון בגללו, אבל החבילות של חברות הסלולר בנויות לכך שהלקוח לא ישתמש בהן, ואז בעצם הלקוח משלם עשרות ומאות שקלים לשווא. אם החבילה מאוד מאוד קרובה למה שאני משתמש בממוצע ואני בעצם משלם פחות עם החבילה מאשר בשימוש רגיל, אז בכיף, אבל אם לא.. אז מדוע עליי לממן את הוילה החדשה של אילן בן-דב ואת ההפסדים של טאו?

ולסיום, רמז קטן לחבריי חובבי הלינוקס ותוכנות המוניטורינג למיניהם (Nagios, Zabbix, Cacti ושאר ירקות יוצרי גרפים והתרעות): חצי אגורה ל-SMS! מי הראשון שמתחבר לאפליקציית JAVA, ה-Bphone של בזק ומתממשק איתה לשלוח דרכה התראות? זה חסכון עצום בהוצאות (מכירים את זה שאתם מחליפים סוויצ' ואז נזרקים לעברכם מאות הודעות SMS מהשרתים שאין להם תקשורת?)

אדובי מול אפל בעניין Flash: מי צודק בעצם?

הנה עניין ש-אפל בהחלט לא מסתירים את דעתם לגביו: לדעת אפל, פלאש הוא דבר כבד, איטי, מלא באגים ועם חורי אבטחה וזו הסיבה שאפל החליטו לא לאפשר פלאש על מכשירי האייפוד והאייפד. עד כאן הכל ידוע. עכשיו מגיע הסיפור המעניין:

סטיב ג'ובס החליט לפני מס' ימים לפרסם את מחשבותיו על פלאש. לא בצורה הרגילה של "הדלפה" מ"מקור בכיר ב-אפל", אלא פשוט לכתוב מאמר ארוך (3500 מילה) המסביר מדוע פלאש זה דבר מחורבן הן על מק, והוא יהיה מחורבן הרבה יותר על מכשירים ניידים (אייפוד, אייפון, אייפד וגם על המכשירים המתחרים), ומדוע בכלל פלאש מחורבן.

באדובי לא ממש אהבו את מה שסטיב ג'ובס אמר, והחליטו להגיב, הוידאו הבא הוא התגובה של המנכ"ל שלהם, אתם מוזמנים לצפות:

אז השאלה בעצם מי כאן צודק ומי טועה? מי "אשם" ומי "לא אשם"?

ממעקב טכני שלי אחרי שתי החברות, אפשר לאמר שגם אפל וגם אדובי אשמים במצב במספר נקודות:

  • אתחיל בטענה של סטיב: פלאש על מק (במיוחד וידאו) הוא איטי הרבה יותר בהשוואה לפלאש על Windows. זו עובדה. מי אשם בכך? אפל מאשימים את אדובי בקוד בלתי יעיל, אבל האמת היא שמי שבאמת אשם בכך הם דווקא .. אפל. מסתבר ש-אפל לא אפשרו גישת פענוח וידאו עם קידוד H.264 דרך החומרה, שזה מצב די מוזר מצד אפל. אם נסתכל לדוגמא ב-Windows, כשיצרן מייצר דרייבר עבור צ'יפ גרפי שלו (לדוגמא nVidia), הדרייבר נותן גם ספריות מסויימות ש"נקשרות" ל-DirectX וחלקים ממנו (בעבר DirectShow וכיום DXVA), כאשר בשנה האחרונה יצרני צ'יפים הוסיפו ספריות ספציפיות הקשורות לפענוח וידאו שיעשה על המעבד הגרפי במקום על המעבד הראשי של המחשב, מה שנותן ביצועים מעולים. כל מה שיצרן התוכנה צריך לעשות הוא פשוט לשלב קריאה לספריות DXVA עם פענוח ספציפי עם הנתונים והמעבד יעשה את שלו, כך בגירסה 10.1 של נגן פלאש (שזמינה כ-BETA כיום), יש האצת חומרה מבחינת ניגון וידאו איכותי אפילו על נטבוקים (לפחות בכל מה שלא קשור ל-HD בנטבוקים, אם כי יש תמיכה למעבדי DSP שונים בנטבוקים כך שניגון HD יהיה חלק אם יש לנטבוק DSP נתמך). אצל אפל יש תמיכה מבחינת חומרה, אבל עד כה היא היתה סגורה אך ורק לשימוש של iTunes ו-Quicktime. אפל לפני מס' שבועות שחררה את OS X 10.6.3 עם תמיכת חומרה לפענוח H.264 לצד ג' ובתגובה אדובי הוציאו גירסת בטא לנגן פלאש שתומך בכך. התוצאות עד כה מאוד מעודדות עם שיפורים בין 10-30% בביצועים, כלומר מי שאשם בחלק זה היא דווקא אפל (בכל הקשור לפלאש על מק).
  • אחת הטענות של סטיב ג'ובס היא שאם ינגנו וידאו על אייפון עם פלאש, הסוללה תיגמר בחצי מהזמן. טענה זו למען האמת אינה נכונה. אם לאייפון יש רכיב לפענוח H.264 בברזל (ויש לאייפון ולאייפד תמיכה כזו ברמת הצ'יפ) ונגן הפלאש יודע לפנות אל הברזל כדי לפענח את המידע וזה לא נעשה ברמת תוכנה, לא תהיה הנחתה משמעותית (אם בכלל) מהסיבה הפשוטה שפלאש פשוט יכול להשתמש בצ'יפ בדיוק כמו ש-Quicktime משתמש.
  • טענה נוספת של ג'ובס היא שכיום יש HTML-5 ויש ג'אווה סקריפט ו-CSS ואפשר לעשות מה שפלאש נותן כיום, וזה בפירוש לא נכון. ישנם דברים רבים מאוד שפלאש יכל לעשות עוד לפני מס' שנים ש-HTML-5 עדיין לא יכול לעשות כיום מבחינת מולטימדיה. נכון HTML-5 מתקדם בכיוון הזה, אך עדיין צריך "לריב" עם כל דפדפן בהתאם למימוש HTML-5 שלו ולא כל המימושים שווים (אקספלורר מול פיירפוקס מול כרום מול ספארי מול אופרה). כל אחד מממש חלק ניכר אך עדיין יש אי אלו תאימויות. אדובי בעצמם תומכים ב-HTML-5 והם הכריזו לא פעם כי אם HTML יגיע לרמה של מה שפלאש עושה, הם ינטשו את פלאש (ולך תאמין להצהרה הזו). פלאש נותן היום משהו אחד ש-HTML-5 לא נותן ולא יתן בקרוב, והוא תאימות לדפדפנים: כתוב אפליקציית פלאש וסביר מאוד להניח שהיא תרוץ מהדקה הראשונה על כל דפדפן שתומך בפלאש (אם כי יש פה ושם בעיות בתאימויות כמו עניין העברית בפלאש. תנסו לראות וידאו עם פרסומת ביוטיוב בלינוקס, תקבלו עברית הפוכה בפרסומת או חוסר אפשרות לכתוב בעברית בפלאש בלינוקס). זה משהו שמאוד קריטי עבור חברות רבות.
  • סטיב ג'ובס מדבר על סטנדרטים, HTML-5 הוא דבר פתוח ואילו פלאש אינו דבר פתוח. זה נכון, אבל השאלה למי זה משנה. מבחינת המעצב שצריך להוציא אפליקציה ללקוח שלו, זה שזה סטנדרט פתוח לא משנה ממש. לפלאש יש מפרטים ו-API פתוחים לכל דורש, כך שאינך מחוייב לכתוב עם הכלים של אדובי או בכלל לרכוש את הכלים של אדובי לשם כך. יותר מכך, אם לדוגמא הינך מפתח ב-PHP, אתה פשוט יכול לתכנת אפליקציות פלאש עם PHP ויש לכך תיעוד מסודר למי שמעוניין בכך. כשזה מגיע לאפל מבחינת API גלוי ומתועד, כדאי שבאפל ישתקו, כי יש להם על מה להתבייש (ולמי שחושב שאני מדבר שטויות, אז שיקח אייפון, ושיסתכל על מסכי העזרה, שם רואים כל מיני דברים בצורה מאוד "חלקה" מבחינת גלילה, הזזת TABS וכו' שאפל פשוט לא מפרטים איך הם עושים זאת, לא ברמת קוד ולא ברמת API).
  • אדובי אינה טלית שכולה תכלת: אחד הפאקים הכי מעצבנים של אדובי זה האיטיות שהם מגיבים: היכן גירסאות 64 ביט של הנגנים שלהם? הם שחררו ללינוקס לדוגמא גירסה נסיונית של 64 ביט אך מאז לא הוציאו גרסאות 64 ביט לאף פלטפורמה (יכול להיות ש-10.1 תצא בגירסת 64 ביט, אלוהים יודע). אדובי היו מאוד איטיים מבחינת הוספת תמיכה לפענוח וידאו מבוסס חומרה. הטכנולוגיה קיימת ב-Windows עוד משנת 2007, בלינוקס יותר משנתיים (תלוי איזה חלק מסתכלים, בין אם זה VDPAU או XvMC) ורק עכשיו הם מתחילים להשתמש בכך! פלא שאפל ואחרים עצבניים? סטיב ג'ובס דווקא צודק בטענתו המרכזית: בקצב שאדובי תומכים בציודים ובטכנולוגיה, כל משהו שתכתוב בפלאש לא ידע להשתמש במלוא הפוטאנציאל של הברזל.

האם אפל ואדובי ישבו ביחד ויפתרו סוף סוף את הכסאח הבלתי נלאה הזה? לפי מה שרואים כרגע, התשובה היא חד משמעית: לא. סטיב ג'ובס עצבני מאדובי, ואדובי מעוניינת לדחוף את פלאש כפתרון של "כתוב פעם אחת, הרץ בכל מכשיר" והיריבות שם תופסת תאוצה מיום ליום. אדובי "נפגעה" מ-אפל בכך שהיא חסמה את האפשרות לכתוב אפליקציה בפלאש ולהמיר אותה לאייפון/אייפד, ואפל עצבנים על פלאש של אדובי.

אינני צופה תגובה "רגשית" של אדובי שתגרום לכך שפתאום חבילת CS5 תופיע ללינוקס (הלוואי!), אך מצד שני, אי אפשר לצפות את העתיד אך אין לי ספק שיהיה מעניין להמשיך לעקוב אחר הויכוח הזה.

השקר של אפל נחשף

לפני כחודש כתבתי על הבקשה של ה-FCC האמריקני לקבל מידע על הדחיה של Google Voice. ה-FCC ביקש תגובות מ-אפל, גוגל, ו-AT&T. שלושת הגופים שלחו תגובות, גוגל ביקשה במסגרת הזכאות שלה, להחביא חלק מהתגובה.

באותה תגובה, אפל הודיעו שהם לא ממש דחו את האפליקציה, אלא שיש להם השגות והם עדיין "חושבים" על האפליקציה אם לשחרר או לא. גוגל בתגובתה ל-FCC ביקשה לא לפרסם מה שקרה בינה ל-אפל בעניין Google Voice. אנשים תהו מדוע, אבל העניין נשאר חסוי.

.. עד עתה. גוגל פרסמה את המכתב תשובה המלא ל-FCC ללא צנזורה, והנה רואים משהו מעניין: נציג גוגל Alan Eustace ביקר אישית את פיל שילר, סמנכ"ל מכירות עולמי באפל, ו-פיל עצמו הודיע חגיגית ל-אלן: אפליקציית Google Voice נדחית. לא פקס, לא טלפון, לא אימייל אלא פגישה פנים מול פנים גוגל קיבלו סירוב מאפל. היתה עוד פגישה בין 2 האנשים וגם שם שוב פיל שילר הודיע ל-אלן כי האפליקציה של גוגל Google Latitude מקבלת סירוב מ-אפל.

מדוע גוגל החליטו להחביא את התגובה מעיני הציבור? כפי הנראה בשביל לתת לאפל צ'אנס לרדת מהעץ מבלי שגוגל תראה מי משקר כאן, רק מה, עבר חודש ואפל לא אישרה את 2 האפליקציות, אז גוגל החליטו פשוט לחשוף את תגובתם ולהראות מי השקרן פה: אפל.

ומה אפל הודיעה לפני מס' דקות כתגובה? שהם "לא מסכימים" עם ההצהרות של גוגל לגבי סירוב האפליקציות ושהם (אפל) "עדיין בשיחות" עם גוגל לגבי האפליקציה. מה עם הפגישות של נציג גוגל עם נציג בכיר של אפל? אפל לא מגיבה לכך. אולי הם חושבים שאם הם יתעלמו מכך, עניין הפגישות שהיו יתפוגג באוויר..

אולי מישהו באפל (סטיב? טים?) יתחיל להבין שהם פתחו לעצמם תיבת פנדורה רצינית עם עניין הסירוב המטומטם הזה? זה מה שאפל מחפשת? צרות עם FCC שיודע לנשוך כשצריך? (בניגוד למשרד התקשורת עם השר החלבי שיש לנו כרגע..)

אנדרואיד, Mameo, אייפון, חלונות מובייל: מי ינצח?

בשבוע וחצי האחרונים היו הכרזות מכל מיני חברות המייצרות טלפונים על טלפונים חדשים ועל מערכות ההפעלה שהן משתמשות, וכל מיני כתבים טכניים כבר התחילו לשער מי מערכת ההפעלה שתנצח. דידי חנוך, לדוגמא, כתב כי לדעתו אנדרואיד תנצח. אחרים הימרו על מערכות הפעלה אחרות.

בשביל לנסות לחזות את העתיד, אולי כדאי שנחזור לעבר. לא לעבר הרחוק, לזמן שיצא אייפון לשוק. אחד הדברים הראשונים שאפל הבינה בזמן שהם בנו ותכננו את המכשיר, היה עניין של תוכנות צד ג’. לשם כך אפל תכננה את ה-App Store המאפשר לרכוש תוכנות הן מהמחשב והן ישירות מהטלפון. אפל בהתחלה רצתה שהכל יהיה אפליקציות ווביות, אולם לאחר לחץ של מפתחים אפל החליטה לשחרר SDK יותר מקובל.

באותו זמן המתחרות כלל לא חשבו על מקום מרכזי לרכישת תוכנות, ותהליך ההתקנה לא היה כל כך קליל למשתמשים הפשוטים. כל יצרן תוכנה היה צריך לבנות אתר להורדה ולוודא שהאתר בכלל נראה בטלפון הסלולרי, להסביר למשתמש איך להוריד ואיך להתקין, לוודא שיש למשתמש את כל הספריות כדי להריץ את האפליקציה, את ה-Firmware הנכון ועוד, הכל כדי שהצרכן יוכל להריץ את האפליקציה של היצרן. המצב היה גרוע אצל כל יצרני הטלפונים עד שאפל הגיע. היו יוזמות כאלו ואחרות של כל מיני אתרים לרכז אפליקציות ולמכור / לתת הורדה של גירסת התנסות, אך הבעיה היתה שהאתרים נראו מאוד גרוע בטלפונים הסלולריים, כך שחוויית המשתמש היתה גרועה במקרים רבים, והלקוח לא היה תמיד יכול להוריד ולהתקין את התוכנה.

לאחר שאפל יצאה על האייפון, המצב השתנה. גוגל הקימה את Android Market, נוקיה את OVI ומיקרוסופט כרגיל לוקח להם זמן להבין: בינתיים הם מציעים קטלוג מסובך לתפארת ואם חשקה נפשך באפליקציה, אתה מופנה בכלל ל-2 אתרים אחרים כדי לרכוש/להוריד. מיקרוסופט הודיעו שהם “עובדים” על איזה רעיון כמו של נוקיה וגוגל, ויפרסמו כשיהיה משהו. תמתינו..

כיום, מבחינת מכירת תוכנה ע”י מפתחים, שלושת המערכות המתחרות (אני מדבר על 3 שאחת מהם היא מאמאו שבקרוב תכלול בתוכה את סימביאן, כך שאפליקציות ישנות יותר יצטרכו שינויים מינוריים כדי לרוץ) שונות לחלוטין אחת מהשניה. אצל אפל אתה צריך מק כדי לפתח אפליקציות, ולאחר שפיתחת והגשת את זה ל”ועדת הבדיקה” של אפל, תצטרך סידור תפילה ולהתחיל להתפלל שאפל יאשרו את האפליקציה שלך ומהר, כי אפל לוקחים את הזמן חופשי כדי לבדוק והם דוחים אפליקציות בקלילות עקב כל מיני סיבות שטותיות. תצטרך לוודא שאינך “עוקף” כל מיני דברים שכבר יש באייפון, לוודא שחוויית המשתמש היא בדיוק מה שאפל מאשרת ופסיק לא יותר מזה, ושאינך משתמש בטריקים שאינם מתועדים רשמית ב-SDK. מתי האפליקציה תופיע ב-App Store? לאלוהים ואפל הפתרונים, אז תתפלל. על כל מכירה של אפליקציה, אפל ואתה תתחלקו כך שאפל לוקחת 30% ואתה מקבל 70%. מתי תקבל את הכסף? שאלה מצויינת: רבים כבר התלוננו שעברו חודשים ואפל לא העבירה אליהם סנט אחד.

עם אנדרואיד המצב יותר קל: תתקין SDK וכתוב את האפליקציה ב-JAVA, היא תרוץ על “מכונה וירטואלית” שנקראת Dalvik. בגירסה 1.5 של אנדרואיד, אתה יכול לכתוב חלקים לאפליקציה שלך ב-C או ++C בעזרת ה-NDK שגוגל שחררה, אם כי ההמלצה החמה של גוגל היא לכתוב את האפליקציה ב-JAVA ורק את החלקים שצריכים ביצועים אופטימליים לכתוב ב-C או ++C. האפליקציה מוכנה? גש לכאן, שלם 25$ דמי חבר שנתיים ופרסם את האפליקציה שלך. הרווח ממכירת האפליקציה יתחלק כך: 70% לך, 30% גוגל. הזיכוי עובר דרך כרטיס האשראי שלך.

בנוקיה עם Maemo המצב שונה וכרגע די בעייתי. אם אתה מכיר לינוקס טוב ואתה כותב אפליקציות קוד פתוח, אז כל מה שאתה צריך לעשות זה להוריד את ה-SDK (שמשום מה עדיין BETA) כאן ולהתקין אותו על הלינוקס שלך, ומשם אפשר לפתח בדיוק כמו שאתה מפתח אפליקציה על כל הפצת לינוקס, שזה אחד היתרונות הגדולים עם N900: אתה לא “כבול” עם שפת הפיתוח או כל מיני דברים אחרים, אתה יכול לקחת תוכנה שפיתחת לדסקטופ, להתאים אותה לרזולוציית המסך ושאר מגבלות הטלפון, לקמפל, להכין חבילה ולהעלות אותה ל-Extras אם האפליקציה שלך היא קוד פתוח. אם לעומת זאת אתה רוצה לשחרר משהו כבינארי בלבד ללא שחרור קוד, כאן תצטרך להמתין. לחנות OVI של נוקיה אין עדיין תמיכה ל-N900 להעלות ולמכור אפליקציות.

כשנוקיה שחררו בשבוע שעבר את MAEMO-5 והציגו את מפת הדרכים לסימביאן ואת השילוב בין השניים שיקרה מאוחר יותר, נוקיה הציגה בעצם משהו פשוט: אנחנו מוכנים שגם אחרים ישתמשו בתוכנה שלנו על מכשירים מתחרים, בדיוק כמו השכנים (גוגל, אנדרואיד). לנוקיה לא יפריע אם מחר יצרן סיני יחליט לשחרר טלפונים עם MAEMO שישוחרר כקוד פתוח, נוקיה בעסק של מכירת ברזלים, מזה הם עושים את עיקר הכסף. אנדרואיד משך מס’ יצרנים כמו סמסנוג, LG, מוטורולה ואחרים שישחררו מוצרים מבוססי אנדרואיד בהמשך השנה, אבל אל תתפלאו אם בשנה הבאה יצאו גם מכשירים מבוססי MAEMO שלא כתוב עליהם “NOKIA”.

לעניות דעתי, פיתוח ל-MAEMO הוא הרבה יותר קל וזריז מאשר פיתוח לכל פלטפורמה אחרת, אם יש לך ידע בלינוקס. מי שכתב פעם אפליקציה ל-GTK או QT או KDE או GNOME יכול תוך דקות להרגיש “בבית” ולכתוב אפליקציה עם העורך החביב עליו ו
הכלים החביבים עליו. אין (כמעט) צורך להתחיל ללמוד ספריות וקוד חדש, אלו הספריות שיש היום בכל הפצת לינוקס ויש לך בטלפון גם מסך Xorg שאותו אתה יכול “לייבא” בין אם הוא בסימולטור או מה”ברזל” עצמו בעזרת פקודת SSH פשוטה, אותו Xorg שיש לך בלינוקס הרגיל אצלך, אותן ספריות GTK ו-QT, אותו קומפיילר (אם כי תצטרך לקמפל ל-Target אחר בתוך ה-SDK), כך שאפליקציה שכבר נכתבה לדסקטופ לינוקס תצטרך שינוי GUI להתאמה לרזולוציית המסך ולשאר הגבלות. באנדרואיד אתה צריך לכתוב ב-JAVA ולהשתמש בספריות שונות לחלוטין לתצוגה ולשאר דברים ואין לך גישה ישירה ל”ברזל” כי הכל רץ בסביבה וירטואלית (לטוב ולרע) ובאייפון.. המגבלות רבות מאין ספור ואם אין לך מק, תצטרך לקנות מק בשביל לפתח “Hello World” פשוט!

אז מי בעצם יתפוס את השוק? לדעתי התחרות תהיה צמודה בין אנדרואיד ל-Mameo ואייפון. מיקרוסופט שוב תידחק אחורה עקב אסטרטגיית פיצול בין חלונות מובייל 6.5 לשוק ה”נמוך” לחלונות מובייל 7 לשוק ה”גבוה” והיוקרתי, מה שכמובן אומר השקעה כפולה של המפתח עם 2 מערכות שתאימות בינארית אינה מובטחת, טסטים כפולים, שחרור כפול ותמיכה כפולה. מי אמר שזה לא FUN לפתח לחלונות מובייל?

בשלב זה הכל פתוח, יש תחרות רצינית בשוק ושני המתמודדים מבוססי הלינוקס נותנים פתרונות נאים (חבל שאין ביניהם תאימות..), כך שלחזות בוודאות עתידות זה קשה עד בלתי אפשרי, אבל יהיה בהחלט מעניין בשנה שנתיים הקרובות..

נוקיה N900

image סוף סוף נוקיה שחררו היום את הפרטים הטכניים (שניתן לקרוא אותם כאן) לגבי אחד הטלפונים המדוברים ביותר באתרים טכנולוגיים. רבים ציפו לראות תשובה של נוקיה לאייפון, לגוגל אנדרואיד ולפאלם PRE. הפרטים דלפו החוצה לאט לאט ואתר Mobile Review פרסם גם “מבט ראשוני” על המכשיר הרבה לפני כולם, עוד בזמן שהוא היה נקרא בקוד פנימי של נוקיה: RX-51.

בניגוד לטלפונים קודמים של נוקיה שמבוססים על סימביאן סידרה 60 (גרסאות 1 עד 5, כאשר 5 נמצאת ב-N97), ב-N900 נוקיה עברו מקצה אחד לקצה שני, ללינוקס. נוקיה החלה לפני מס’ שנים לשווק Tablet קטנטן ונחמד לאנשים טכנולוגיים חובבי לינוקס. זה לא היה מכשיר טלפון, זה היה Tablet קטן שאיפשר לעשות הרבה דברים (לא כולל שיחות טלפון סלולריות רגילות, כי הציוד הזה לא היה בתוך המכשירים האלו), ומפתחי לינוקס המירו אליו הרבה תוכנות, כך שאם ידעת לפתח אפליקציה בלינוקס, החיים עבורך היו קלים בהמרת האפליקציה שלך ל-Tablet של נוקיה. ב-N900 נוקיה לקחו את אותה מערכת הפעלה (הנקראת: Maemo) ושילבו לה כמה אלמנטים נוספים, הקטינו את המכשיר והוסיפו פונקציונאליות נוספת כך שאפשר להשתמש במכשיר כטלפון רגיל עם המון תוספות מצד אחד, ואותו טלפון גם זוכה ל”ירושה” מכובדת של תוכנות צד ג’ ממכשירי ה-Tablets, כך שהמשתמש מרוויח משני העולמות.

מבחינת ציוד, כפי שאפשר לראות במפרט הטכני, בנוקיה הכניסו כמעט כל דבר שניתן להעלות על הדעת. תמיכה בשלל פורמטים בוידאו ואודיו? יש. גרפיקה “מואצת”? יש. זכרון? יש לך 1 ג’יגה זכרון רגיל (שמחולק משום מה ל-256 מגה זכרון ו-768 מגה “זכרון וירטואלי”. מדוע לא לעשות את זה כחלק אחד? שאלה טובה), ו-32 ג’יגה זכרון לאחסון מובנים במכשיר. לא מספיק? אפשר להכניס כרטיס Micro SDHC ואתה יכול להתרחב בנחת עד 48 ג’יגה לאחסון. קישוריות? בלוטות’ הסטנדרט האחרון, HSDPA/HSUPA במהירות מקסימלית של עד 10 מגהביט/2 מגה ביט (הורדה/העלאה), WIFI. התחברות ל-UPNP ועוד שלל דברים.

גם מבחינת מסך ורזולוציה נוקיה השקיעו פה יותר. הרזולוציה הפעם היא 800X480, מה שכמובן מתורגם ליותר שטח מסך עבור אפליקציות, גלישה ועוד. בנוסף נוקיה משתמשת במשהו שהם קוראים לו “פנורמה” שמאפשר לך להחליף בין מסכים כמו שכל משתמש לינוקס מכיר.

בכלל, כשזה מגיע ללינוקס, משתמשים חובבי לינוקס יכולים להנות עוד מהרגע הראשון: אחת האפליקציות המובנית בתוך הטלפון היא… טרמינל X, ומכיוון שהפעם המקלדת (נראית) די נוחה, אפשר להתחיל לתקתק פקודות, לכתוב סקריפטים, להתחבר ב-SSH לשרתים אחרים ולתחזק אותם ועוד. נכון שישנם טלפונים אחרים מבוססי ליבת לינוקס (כמו אנדרואיד), אבל בהשוואה לנוקיה N900, ה-N900 מנצח, מכיוון שכל הספריות הרגילות שקיימות בלינוקס (כולל ספריות גרפיות כמו GTK) כבר מותקנות בטלפון עצמו, כלומר אם תכתוב אפליקצייה ל-N900 שמשתמשת ב-GTK, המשתמשים האחרים יוכלו להתקין את האפליקציה ולהשתמש בה מיידית, מה שפותח את הדלת כמובן למאות תוכנות המבוססות קוד פתוח שכל מה שצריך הוא לקמפל וליצור חבילה, והמשתמש יוכל להוריד ולהריץ, והכל בחינם!

אלו שראו בעבר את ה-N97 של נוקיה וחושבים לרכוש אותו, מומלץ להם לעצור ולחשוב על ביטול רכישה. מדוע? ה-N900 עולה בכמה דרגות מעל N97 ויהיה זול מ-N97.

אישית, כבעל מכשיר E61 ותיק, חשבתי בעבר לעבור ל-E71 או ל-E72, אך אחרי ששיחקתי עם E71 החלטתי שלא לעבור אליו הואיל והשינויים ביניהם לא הצדיקו את המחיר. כן, יש פלאש ויש עוד כמה שינויים, אבל אם אני כל כך רוצה פלאש, אני יכול להשתמש ב-Skyfire על ה-E61 שלי. שאר השינויים לא היו מהותיים. ה-N97 היה נראה מכשיר מעניין אבל מערכת ההפעלה שלו היא כנראה בסוף דרכה לצערי והדבר האחרון שאני מחפש הוא להיתקע עם מערכת הפעלה שעוד שנה, שנה וחצי תגווע. ה-N900 לעומת זאת נראה מאוד מסקרן. עדיין לא יצאו סקירות מלאות ומקצועיות (למעט אותו “מבט ראשוני” שנתתי לינק למעלה), אבל את הסקרנות שלי המכשיר בהחלט תפס.

מה דעתכם? אם המחיר ישמע נורמלי והסקירות יהיו טובות, תחשבו לעבור ל-N900?

הנה הפרסומת של המכשיר:

ועוד וידאו קליפ לגבי מערכת ההפעלה של N900, ה-Maemo 5:

כמה מילים על חישובים לא נכונים לגבי iPhone בישראל

אמיר טייג פירסם מאמר בכלכליסט על ההכרזות של פלאפון ופרטנר (כל אחת לחוד) על כך שתוך מס’ חודשים הספקיות הנ”ל ימכרו לאזרחי ישראל את המכשיר החדש ביותר והנוצץ מבית אפל, הלוא הוא ה-iPhone 3GS. מחיאות כפיים!

אבל הכתב הנכבד הגיע בדרך לכמה מסקנות לא נכונות. אולי בגלל הטעיה של אחת החברות, אולי ממידע שגוי שקיבל או אולי מתוך סתם חישובים שלו, בכל מקרה רציתי לתת את התמונה היותר מדויקת (לפחות ממה שבדקתי בעצמי):

אמיר טוען שגם פלאפון וגם פרטנר “התחייבו לסבסד את המכשיר בשיעור של כ-450 עד 550 דולר”. לא יודע מי בדיוק המציא את זה, אבל זה ממש לא נכון. אפל מוכרת ב-700 דולר מכשיר שאינו נעול בחו”ל ללא כל תוכנית התחייבותית של דיבור/שיחה/SMS אצל ספק רט”ן מסוים. המחיר הזה הינו המחיר לצרכן בלבד, והוא אינו המחיר שספק הרט”ן קונה אותו מ-אפל, אחרת אותו ספק רט”ן לא היה רוכש את המכשיר בכלל. מדוע לו לקנות מ-אפל מכשיר ב-700 דולר ולמכור אותו ב-700 דולר? איפה הרווח שלו?

לפי דו”ח שפורסם ב-Apple Insider, העלות המוערכת של אפל ליצור מכשיר iPhone היא בסביבות ה-174 דולר. נוסיף לכך אריזה, הובלה, פרסום, אוכל לחתול של סטיב ג’ובס, מסאג’ להנהלת אפל והוצאות אחרות ונגיע נניח לעלות של 250$ פר ברזל. בל נשכח שככל שהכמות יותר גדולה ליצור, העלויות יורדות, מה שאומר שעוד מס’ חודשים אפל בעצם תשלם פחות מ-174 דולר פר מכשיר.

עכשיו נעבור לצד של ספק הרט”ן: ספק הרט”ן לא רוכש מכשיר או 2 או 1000, הוא קונה בכמות של 100,000 חתיכות ומעלה, תלוי במדינה שהוא נותן שרות שם, תלוי בפריסה שלו, גודלו וכו’, וספקים אלו אינם רוכשים את המכשירים במחירים של 500 דולר ומעלה, אלא יותר קרוב ל-350 דולר (אי אפשר לדעת במדויק עקב הסכמי סודיות דרקוניים, אבל אפשר להעריך), וכנ”ל גם במקרה שלנו: פלאפון ופרטנר פשוט לא יסכימו לרכוש מכשירים מעבר לעלות הזו, מסיבה פשוטה: כל חברות הסלולר מצמצמות מדי שנה את הסבסוד על המכשירים ורק בגלל שאפל הוציאו מכשיר חדש, לא אומר שהחברות הולכות לעשות פרסה למדיניות הזו, במיוחד שיש מיתון בשוק עכשיו. פלאפון העדיפו אפילו לחתוך את היבואן ולייבא בעצמם ולחסוך עוד כמה שקלים!

לסיכום עניין הסבסוד: אין מצב שזה יקרה. פרטנר ופלפאון לא פראייריות.

נעבור לטענה הראשונה של הכתב: “פלאפון ופרטנר התחייבו למכור כל אחת כ-100 אלף מכשירי אייפון בישראל בכל אחת משלוש השנים הבאות”. אם נתרגם את ההצהרה הזו למספרים, יצא לנו ש-2 החברות יצטרכו למכור 600,000 מכשירים, 300,000 כל אחת תוך 3 שנים. מספר יפה, רק בעייתי: אפילו יורוקום, יבואנית נוקיה שמוכרת את מכשיריה לסלקום, פרטנר ועכשיו לפלאפון ומוכרת הרבה יותר מכל יבואן טלפון סלולרי, לא מכרה כבר שנים דגם מסוים בכמויות כאלו. היו להם הצלחות מסחריות רציניות עם טלפון פשוטים (מי לא זוכר את 3510i, או 6230 האלמותי), אבל מכשירים כמו ה-E71 שהוא עד עכשיו להיט בשוק הסמארטפונים במיוחד במגזר העיסקי, לא מכר יותר מ-100,000 חתיכות, וכאן מדובר ב-2 ספקי רט”ן שיתחרו “ראש בראש” על הלקוחות, כלומר הם יצטרכו למכור יחד 200,000 מכשירים בשנה. מי בדיוק ירכוש מאסות של מכשירים בתקופה הנוכחית? צריך להזכיר אולי לקוראים שבחברות היי-טק גדולות, גם כשנותנים לעובד טלפון סלולרי על חשבון החברה, המכשיר שניתן בד”כ הוא מכשיר ללא מצלמה, מאוד פשוט, בד”כ תוצרת נוקיה עם מערכת הפעלה סידרה 40, כלומר טלפון שלא עולה יותר מכמה מאות שקלים. פתאום חברות גדולות יחליטו לזרוק את כל המכשירים בשביל לעבור ל-iPhone ולשלם סכומי עתק בגלל שפרטנר ופלאפון החליטו לייבא iPhone? לא סביר להניח שזה יקרה.

ולבסוף, כרגיל ב”טכנולוגי על הבוקר” של היום יוסי גורביץ מאוד בטוח ש-אפל תקעה סכין בגב לאיידיגיטל, יבואנית אפל בארץ. נכון, פלאפון תייבא את המכשירים בעצמה, אבל אורנג’ לא. אדרבא, יש יחסים מאוד פוריים בין פרטנר לאיידיגיטל וניתן לראות זאת בחנויות הקונספט של אורנג’ בארץ, ופרטנר לא תייבא את מכשירי ה-iPhone בעצמה כמו פלאפון, אלא תביא מכשירים מאיידיגיטל, שייבאו את המכשירים באפל בעצמם. אז איידיגיטל בהחלט הולכת להרוויח לא רע מכל העיסקה הזו.

עדכון: לפני מס' ימים סלקום גם הכריזה כי היא תשווק iPhone ללקוחותיה, כך שכבר אין צורך לתכנן לעזוב את החברה אם הינך מנוי בסלקום רק בגלל שהמתחרים מוכרים iPhone. בכל מקרה, עכשיו הקטע שאורנג' ופלאפון התחייבו למכור (שוב, לפי החדשות וללא שום הודעה רשמית של החברות) 100,000 יחידות בשנה נהיה הרבה יותר בלתי מציאותי לדעתי..

העברית החינמית לאייפון חוזרת – עם טוויסט

לאחר שהחבר’ה מ-Hebdev החליטו לסגור את הבאסטה עקב כל מיני תלונות (חלקן מוצדקות, חלקן לא, אבל זה קוד שלהם ומי אני שיאמר להם מה לעשות), החליטו אנשים לקחת את הדברים לידיים, וקבוצה בשם PH1 תשחרר בקרוב גירסה חדשה של עברית בחינם והפעם תחת רשיון קוד פתוח, כך שכל אחד יוכל להוריד ולעשות עם הדברים כרצונו וגם אם קבוצה זו תיסגר, הקוד עדיין ישאר בחוץ.

ברכותיי לקבוצה, למפתחים ולמשתתפים, כה לחי!

מפתחים יקרים: לא כל אחד יכול לתרום קוד ויש כאלו שמעוניינים לתרום כמה גרושים/סנטים וכו’, אכפת לכם לפתוח חשבון PayPal לתרומות? ולמשתמשים היקרים: אכפת לכם להעביר למפתחים (שדופקים את שעות השינה שלהם בכיף ועוד כמה דברים) כמה שקלים? מצווה, נו…

בהצלחה!

מכתב פתוח לצוות HebDev

שלום לצוות HebDev.

ראיתי לאחרונה באתרכם שהחלטתם לסגור בגלל כפיות הטובה הישראלית בכך שאתם מפתחים עברית למכשירי ה-iPhone ומחלקים בחינם, והישראלי הממוצע לא רק שלא נותן לכם ממש כספים, גם אלו שמוכרים את המכשירים מתקינים את העברית שלכם והם עושים קופה על המכשירים ולא נותנים לכם גרוש, וכתוצאה מכך החלטתם לסגור לגמרי את הבאסטה, כולל פורום וכו’.

אינני בעל iPhone (מה לעשות, אני נשאר עם הנוקיה E61 שלי), אבל בתור אדם שנמצא בסצינת הקוד הפתוח ולינוקס כבר 14 שנה בערך (שיט איך שהזמן רץ!), אני רוצה לתת לכם כמה טיפים, אם תחליטו בכל זאת לחזור בכם. אכפת לכם?

  • קודם כל, לפני שסוגרים את הבאסטה, היה מומלץ להתייעץ עם אנשים שמכירים קוד פתוח, רשיונות, ואיך להוציא כסף מכל העניין, ולצערי לא ראיתי שום מילה מאף אחד מהצוות בפורומי לינוקס וקוד פתוח השונים וחבל. אנשים היו בעבר בדיוק באותה סצינה ופתרו זאת בדרכים שונות, אולי היה כדאי לשאול לפני הסגירה?
  • דבר שני וחשוב: קוד פתוח אינו אומר שאסור לגבות תשלום. היה בהחלט אפשרי מצידכם להתחבר למערכת כמו וואלה-PAY ולבקש סכום טרום הורדה. נניח 50 ש”ח? ואז לתת לאדם את קובץ ההרצה ואם הוא רוצה את קובץ הקוד מקור.
  • מכיוון שהקוד הוא כולו שלכם, היה אפשר לבחור ברשיון פחות ליברלי מאשר GPL כמו LGPL או QPL ויש עוד מגוון רשיונות וארגונים רבים היו שמחים לייעץ בחינם איזה רשיון מתאים לכם להכל או לחלק מהדברים וגם איך להרוויח כמה שקלים.

לו אני הייתי נתקל בבעיה כמו שלכם, הייתי מתכנן את התהליך הבא:

  1. בשרת שלי הייתי כותב תוכנית (נניח ב-PHP או PERL או NET., במה שצריך) שמתממשקת לבסיס נתונים פרטי. התוכנה שהייתי כותב היא ליצירת רצף מספרים ל”פתיחת נעילה” של התוכנה שלי ושמירת מספרי ה-IMEI של מכשירי ה-iPhone. המספרים הינם יחודיים פר IMEI של כל מכשיר.
  2. בתוכנת ההתקנה הייתי מוסיף חלק שלאחר ההתקנה, החלק הנ”ל היה בעצם בודק את מספר ה-IMEI ומבקש מהמשתמש מס’ סידורי או נותן אפשרות לגירסת ניסוי ל-10 ימים. המשתמש צריך להקליד את המספר ואז התוכנה מעבירה את המספר לבדיקה בשרת. המספר שהוקלד נכון ונרכשה גירסה מלאה? התוכנה תעדכן את השרת שהמספר הסידורי הופעל ותפעיל את התוכנה בגירסה המלאה. לא הוקלד מספר נכון? התוכנה תפעל במצב נסיון ל-10 ימים ולאחר 10 ימים תאפשר אך ורק הכנסת מספר או הפעלת הסרת העברית.
  3. אם מחר מישהו מחליט לשתף את חברו במספר הסידורי והוא מנסה להפעיל את המספר על מכשיר iPhone אחר, זה לא יעבוד כי המספר הסידורי הוא יחודי ל-IMEI של ה-iPhone.
  4. מבחינת קוד פתוח, הייתי משחרר את הקוד עצמו למעט קוד האקטיבציה, כך שמי שבאמת רוצה לתרום שינויים, תוספות או תיקונים יכול לעשות זאת בנקל.
  5. את המספר הסידורי שהלקוח רכש הייתי מכניס במספר מקומות בצורה מוצפנת, כך שאם מחר מישהו מפצח את ההגנה, יהיה אפשר לראות מה המספר הסידורי פרוץ שמשתמשים בו ולתבוע את אותו מנוי.
  6. הייתי מסכם עם חנויות שמוכרות iPhone על מחיר מועדף עבורם כאשר הם מקבלים חלק מהמחיר, ואני מקבל חלק מהמחיר ומאפשר להם גישה מוגבלת לשרת ליצירת מספר סידורי, כאשר כל יצירת מספר מחייבת את החנות.
  7. את רשיון התוכנה הייתי משנה כך שמותר להפיץ את קוד המקור, אך חל איסור ליצור “גירסה עוקפת” ללא בקשת מס’ סידורי וללא הסכמה מפורשת שלי.

זה, בגדול, התהליך שהייתי עושה. הוא כמובן נתון לשינויים אבל בעקרון השיטה הזו עובדת מצוין אצל המתחרים, רק שכאן ההבדל הוא שאני משחרר 95% מהקוד החוצה. בשיטה הזו אני מקבל תגמול כספי על קוד פתוח, אני יכול לרכוש מכשירים ולפתח גירסאות חדשות לעברית ועדכונים ותיקונים כאשר מנויים חוקיים יכולים לקבל את העדכונים במשך הזמן כאשר הם יוצאים.

בקיצור, לא חסרים שיטות להרוויח כספים, צריך רק לשאול, חברים. בטוחני כי יש עוד שיטות רבות ומגוונות. חבל לרוץ ולשבור את הכלים מבלי לבדוק את האופציות העומדות לרשותכם.

עדכון: יש התפתחות.

איזה “כיף” למשתמשי iPhone

מאז ש-Apple פתחו את App store שלהם על מנת לאפשר למפתחים למכור את מרכולתם (תוכנות שהם כותבים), Apple מתגלה כיותר ויותר כחברה אכזרית ביותר כשזה מגיע לתוכנות שהיא מאפשרת למכור דרך אותו פורטל. (אפשר כמובן לעשות Jailbreak ל-iPhone או ל-iPod Touch, אבל אז האחריות הולכת לפח).

התנאים של אפל כל כך אבסורדיים, שלא ראיתי מעולם הסכמים כאלו (ולצערי יצא לי לפני מס’ שנים לקרוא לעומק מס’ רשיונות למפתחים, כולל רשיונות פיתוח לקונסולות, משהו שקשור לבוס שהיה בטוח שיש לי איזה ידע של עו”ד מומחה [למרות שאין לי] בצירוף איום של “תכתוב דו’ח על רשיונות או שתתחיל לשלוח קורות חיים”).

כמה זה אבסורדי? אם נניח אני אכתוב תוכנה שתדע לגלוש לחשבונות המייל שלך ולהביא לך תקצירים של המיילים שמחכים לך לקריאה, אפל תפסול את התוכנה מלהימכר כי היא … “מתחרה” בתוכנת ה-Mail שמגיעה עם iPhone! יותר גרוע: אם כתבתי תוכנית שמקפיצה 10 ספרות על המסך ואני מוכר אותה דרך Appstore וחברי כתב תוכנה מתחרה שעושה אותו דבר רק עם פונטים בצבע כחול עם צלילים, אפל לא תאפשר לו למכור את התוכנה דרך Appstore כי התוכנה שלו “מתחרה” בתוכנה שלי. שוק חופשי של תוכנות? בטח! לא בבית ספרם של Apple עם Appstore.

אחד ה”קורבנות” האחרונים להתנהגות תמוהה זו היתה חברת Opera שכל מה שרצתה החברה לעשות, הוא להמיר את תוכנת ה-Opera Mini שלהם לעבוד על iPhone. תגובת אפל? טפו טפו טפו! חס ושלום! זה מתחרה בספארי שלנו ולא יקום ולא יהיה מתחרה לו על ה-iPhone! מה עם משתמשים שבכל זאת רוצים להנות מיתרונות של Opera mini (כמו זמני טעינה הרבה יותר קצרים, הרבה פחות תעבורת נתונים, סינכרון בין Opera על שולחן העבודה ל-Opera mini על ה-iPhone)? יש להם בעיה. אפל החליטו, וזהו!

בשום טלפון הגבלה כזו לא קיימת. לא במכשירים של נוקיה, לא במוטורולה ולא בסמסונג או LG ואחרים. חברות סלולריות בעבר היו חוסמות מכשירים בכך שהיו “עוקרים” מהם דברים כמו JavaME (דוגמא שקרתה לי: סמסונג 944 כשאורנג’ בארץ החליטו שלא צריך שיהיה לו Java ועדיף שהצרכן יקנה את המשחקים המפגרים שלהם ב-10 ש”ח לחתיכה!), אולם היום הנעילה היחידה שיש היא ברמת ה-SIM, אך לא קיים מצב שיצרניות טלפון חוסמות מראש את המכשיר שלהם לתוכנות מתחרות של אחרים.

מתי אפל יבינו שהתנהגות זו לא מעודדת תחרות והתפתחות? מתי אפל יבינו שהם בעצם יורים לעצמם ברגל, במיוחד כשיש “איפה ואיפה” כשמפתח אחד מסורב למכור תוכנת מייל, אך אין שום בעיה כש-IBM מוכרים תוכנה מתחרה כמו דומינו?

אינטל והתקפה מטומטמת על אפל ו-iPhone

intel

במסגרת מאבקי השיווק של אינטל בשווקים שונים, החליטו החבר’ה באינטל לצאת במתקפה על לקוח שלהם.. על Apple. מדוע על Apple? כי ב-iPhone אין צ’יפ X86 של אינטל אלא ARM.

התירוץ של אינטל? כשמשתמשים במעבד של ARM שלא יודע להריץ פקודות X86, אז “חוויית השימוש באינטרנט” היא לא שווה כמו שעם X86..

מה אומר ומה אדבר… זו בהחלט אחת ההתקפות הכי מטומטמות של אינטל.

אם נסתכל במגוון הצ’יפים שיש לאינטל להציע ללקוחות שלהם, נראה שהצ’יפ הכי קטן שמריץ פקודות X86 הוא ה-Atom שנמצא בכל המחשבים הניידים הזולים שנמכרים כיום כמו Asus EEE או Acer Aspire One ועוד.

האם מעבד כזה יתאים ל-iPhone או iPod Touch? כל אחד שמכיר את הצ’יפים של אינטל יכול לאמר מיידית: אין מצב.

ה-Atom של אינטל צורך יותר חשמל ממה שמעבד ARM 11 צורך, בין אם זה במצב IDLE ובין במצב “עסוק”, שלא לדבר על כך שהצ’יפסט שצריך בשביל להכניס Atom לתוך iPhone צורך 6 וואט במצב עבודה רגיל. מי שיציץ בתוך EEE לדוגמא, יראה אולי שהמאוורר לא יושב על ה-Atom אלא על הצ’יפסט 82801 של אינטל. הוא צריך קירור, לא המעבד עצמו, שזה לדעתי שיא חדש..

יש גם את עניין הסוללה: סוללה של 1000+ mAh שנמצאת בטלפונים “חכמים” אמורה להספיק לפחות ליום עבודה. עם Atom שאינטל מציעה כיום, אפשר אולי בעזרת 1001 טריקים להשיג עם סוללה כזו שעתיים שלוש של עבודה ואז המשתמש חייב לתפוס איזה שקע USB פנוי או שקע חשמל כדי לטעון את המכשיר, בהשווה ליום עבודה פלוס שטלפונים סלולריים חכמים מבוססי ARM עובדים בלי שום בעיה.

אז כבר צריך קירור (תנסו לדמיין מאוורר או קירור פאסיבי בתוך iPhone). מה עם ביצועים? אה, טוב, אל תצפו לביצועים מי יודע מה, במיוחד אם אינטל תוריד את מהירות השעון (MHZ) כדי לתת חיי סוללה יותר ארוכים. מה יקרה אם תריצו אפליקציות X86 רגילות? כמובן, תקבלו איטיות מפחידה. אם מישהו לדוגמא יכתוב אפליקציה שתעשה X דברים בתוך זמן קבוע וינסה להריץ אותה על X86 ועל ARM, הוא יראה שמעבד מהמשפחה של ARM 11 דווקא נותן ביצועים לא רעים בהרבה פחות צריכת חשמל בהשוואה ל-Atom.

בקיצור, ביצועים יותר גבוהים לא יתקבלו כאן, כן יצטרכו קירור, וזמן השימוש יתקצר ביותר מ-חצי.. אז למה לעזאזל ש-Apple יכניסו את הצ’יפ של Intel ל-iPhone או iPod Touch?

בשביל “חוויית האינטרנט”? על מה הם מדברים? על זה שאין פלאש? כי אם על זה מדובר, אז מישהו באינטל כנראה שכח שעל מעבד כמו ARM להריץ פלאש זה מאוד בעייתי כי כל המימוש הוא מאוד מאוד איטי, ומי שיכתוב Plugin של Flash ל-iPhone יצטרך לעבור המון על הקוד כדי לעשות אופטימיזציות ולהעיף כל מיני חלקים שלא אפשריים להריץ על מכשיר כמו iPhone. אגב, משתמשי iPhone דווקא מדווחים על חווית שימוש אינטרנט נהדרת בהשוואה לזבל שמיקרוסופט (חברים טובים של אינטל) או נוקיה מציעים.

בקיצור, זו התקפה מטומטמת של חברה שאין לה בשלב זה שום פתרון מתחרה רציני להציע ל-Apple ובכל זאת הם מתקיפים את Apple. מעניין לדעת: האם בגלל ש-Apple רכשו את P.A. Semi ב-278 מיליון דולר באפריל האחרון (החברה שנרכשה מומחית בתכנון מעבדים חסכוניים), זה כל כך מציק לאינטל? הרי Apple מכניסה את המעבדים של אינטל לכל תחנת עבודה, מחשב נייד או שרת שהם מוכרים, מה בוער כל כך לאינטל??