הטאבלטים החדשים של מיקרוסופט

אני די בטוח שחובבי אנדרואיד ו-IOS יאהבו לקרוא את הפוסט הבא…

מיקרוסופט הכריזה כי יהיו 2 גירסאות טאבלט עם Windows 8: אחת מבוססת מעבדי ARM, ואחת מבוססת X86. בגירסת ARM תוכלו להתקין אפליקציות רק דרך החנות של מיקרוסופט ורק אפליקציות מבוססות Metro UI (בלי Flash, לא יהיה Flash ל-Windows 8 ב-ARM, כך החליטה מיקרוסופט) ואם אתם חושבים לייעל את הטאבלט בכך שתתקינו עליו גם גירסת אנדרואיד כלשהי (כמו Cyanogenmod) תשכחו מזה ומיד – מיקרוסופט מכריחים את היצרנים להשתמש ב-Secure boot שנועל את ה-Boot Sequence כך שלא ניתן לשנות בייט אחד מהרגע שהטאבלט יצא מהמפעל (למעט עדכונים שגם הם צריכים להיות חתומים ע"י היצרן ומיקרוסופט).

במחשבה ראשונה מבחינה טכנית זה נשמע הגיוני: מיקרוסופט לא מעוניינת בחוויית משתמש של תקיעת טאבלט בגלל דרייברים סוררים (היי Vista!) אבל אז מגיעה נקודה אחרת: המחיר. היצרנים כבר "מזמרים" ל-Digi-times שלפי מחירי החלקים שמיקרוסופט מכתיבה, מחירי הטאבלטים עם Windows 8 יהיו יקרים יותר ממחירי טאבלטים מבוססי אנדרואיד וגם מהמחיר של האייפד. במילים אחרות: אם אתה מתעקש על Windows עם ARM – תשלם!

מהצד השני, יהיו טאבלטים עם מעבד X86 של אינטל. איזה מעבד? Atom מתאים לכם? כי זה מה שיהיה: מעבד Z2760, עם אפשרות "האצה לזמן מוגבל" (בתרגום לעברית: שכחו מביצועים רציניים!), 9 שעות עבודה, חיבור Wifi ו-Wifi Direct, חיבור סלולרי דור 3/4, פחות מ-9 מ"מ עובי (כאילו שזה כל כך מהותי למישהו כיום).

בקיצור הטאבלטים עם X86 יעבדו כמו .. נטבוק, אבל המחיר שתשלמו עליהם? שוב, יותר יקר מאייפד או טאבלטים אחרים מבוססי אנדרואיד!

זה לא שהיצרנים לא ניסו לשכנע את אינטל ומיקרוסופט לסבסד חלק מעלות מחירי הטאבלט, אך 2 החברות מתעקשות שלא להוריד סנט שחוק מהמחירים שהם גובים ב-BOM, שהיצרן ישבור את הראש איך הוא יתמחר מבלי שהלקוח יברח אחרי שיראה את תגית המחיר.

כפי הנראה לא אינטל ולא מיקרוסופט למדו את השיעור שמוטורולה למדו על בשרם בתמחור המפגר של ה-XOOM (זוכרים? יותר מ-800$!). מה המחיר הצפוי לטאבלט מבוסס Windows 8? אה, ממש כלום .. 600-900$! להזכירכם, אייפד 3 החדש ללא 3G עם 16 ג'יגה זכרון עולה .. 499$.

וכך אנו מגיעים למצב מאוד מעניין: לאפל יש ערימות של אפליקציות ל-IOS ולרובן יש גרסאות כמו לאייפון וגם לאייפד. לאנדרואיד יש הרבה מאוד אפליקציות, חלקן מותאם לטאבלטים ויותר ויותר אפליקציות מתחילות לקחת את היתרון של ICS לכתוב אפליקציות שמתאימות לטלפונים ולטאבלטים, כך שהיום אם אתה חושב לקנות גלקסי TAB (החדש, 2, שיוצע ב-50-100 דולר פחות מהגירסה הראשונה), יש לך לא מעט אפליקציות לשחק איתן.

למיקרוסופט מצד שני תהיה בעיה: הם יצטרכו לשכנע חברות פיתוח לכתוב אפליקציות מחדש (כלומר אם יש לחברה אפליקציות כיום, הם יצטרכו GUI חדש מבוסס Metro, להכין גירסה ל-ARM ובנוסף להתאים את האפליקציה שלהם שתעבוד על מעבד Atom עגלה) ועוד לא דיברנו על הגרסאות ל-Desktop. זה קל אם האפליקציה שלך מבוססת Web, זה סיוט אם האפליקציה שלך דורשת משאבי מעבד או מעבד גרפי (כמו.. משחקים, ואפליקציות אחרות).

בקיצור, כמו תמיד, גם כשיש למיקרוסופט מתחרה בטאבלטים, הם יצליחו לגרום לעצמם סיבוכים רציניים ולאמלל את המפתחים. אני לא כל כך מצליח להבין איך מחלקת השיווק במיקרוסופט הולכת "לדחוף" את הטאבלטים האלו במחירים המוגזמים שיהיו.

אני כבר ממתין לתירוצים של מיקרוסופט בדוחו"ת הרבעוניים שלהם.

 

מחשבות על טאבלטים, מחירים ומקוריות

אי אפשר לקחת מאפל את כתר ההובלה בכל מיני מוצרים. זה לא שאפל הם הממציאים הראשונים של הדברים, אבל הם יודעים לקחת קטגוריית מוצר, להוציא משהו משל עצמם ובחלק מהמקרים להוביל באותו שוק. כך לדוגמא אפל לא היו הראשונים שהמציאו נגן MP3, הם לא היו הראשונים שהמציאו טאבלט (כאלו היו עוד מראשית שנות ה-90, מישהו זוכר מחשב לוח של GO?), לא היו הראשונים שהמציאו טלפון מבוסס לוח מגע (במקרה הזה דווקא IBM היו הראשונים עם Simon ב-92, למי שזוכר), אבל כיום אם תשאל את האדם ברחוב וגם אנשים טכניים איזה מוצר באותם קטגוריות הם מכירים, הם יענו לך: אייפד, אייפוד, אייפון – ובצדק: אפל יצרה מכשירים עם סביבה שלמה של מוצרים עבורם כמו סרטים, ספרים, מוסיקה, ובמיוחד – אפליקציות, אז אפל מרוויחה מאוד יפה גם ממכירת הברזל וגם מכל המסביב.

למתחרים אין את הלוקסוס הזה. אין להם "חנות" (וגם מה שיש ממש לא פופולרי, ע.ע. Samsung Apps), והרווח שלהם בסופו של דבר מתבטא במכירת הברזל, וכאן היתה הטעות הגדולה שלהם: הם ניסו להתחרות באפל בכך שהם הוציאו מוצר Me too, הכניסו Honeycomb ומכרו את זה במחיר שהוא פחות או יותר כמו אייפד, רק ש-Honeycomb עם כל האהבה שלי לאנדרואיד, לא נותן את אותה חוויה כמו iOS ואנשים אומרים לעצמם משהו פשוט: אם אני הולך להשקיע 400-500 דולר, מדוע שלא אקנה את האייפד מאשר את המוצר של המתחרה? לאפל עם האייפד יש יותר דברים להציע מאשר לאנדרואיד. אז הם קונים אייפד בהמוניהם, והמכירות של המתחרים זוחלות. מי שעשה את השגיאה הזו בצורה הכי גסה היתה מוטורולה, שתמחרה בהתחלה את ה-Xoom במחיר של לא פחות מ-799$, והם מכרו אפילו לא עשירית ממה שאפל מכרו באותה תקופה.

אז איך המתחרים יכולים להתחרות? בתוספות פנימיות.

הנה תזכורת: כשאפל החלו למכור את ה-Mac Book Air, הם הורידו את האפשרות להחלפת סוללה או הספת זכרון, בכך שהם שיקרו לקהל הצרכנים שלהם ואמרו להם שבגלל שהמחשב כזה דק, אין אפשרות להכניס מקום לקפיצים ופינים להחלפת סוללה או הוספת זכרון. מדוע שקר? כי אם אפל היו מסתכלים על ניידים מאוד דקים של לנובו או של סוני (שגם הם דקים כמו אפל), מהנדסי אפל היו רואים שאפשר גם אפשר לתת ללקוח אפשרות להחליף סוללה ולהוסיף זכרון, אבל אפל רוצה להרוויח כמה שיותר, אז קצת משקרים וככה מרוויחים.

נחזור למתחרים: אפשר לייצר טאבלט יותר זול בכך שמשנים מספר דברים:

  • לרדת ממסך IPS: כן, זה נחמד שאפשר לצפות ב-170 מעלות במסך, אבל לא מדובר במוניטור 25 אינצ' שכולם מסתכלים וצריך שכולם יראו בצורה מעולה. זה טאבלט, דבר קל מאוד להזזה וטכנולוגיות LCD רגילות יכולות לתת זוית של 100 מעלות צפיה בלי מריחות צבעים בהסתכלות מהצד. המעבר ל-LCD יכול לחסוך בסביבות ה-40$ ל-BOM.
  • זכרון: אין צורך ב-16/32/64 ג'יגהבייט זכרון מסיבה פשוטה: אנדרואיד משתמש בחצי ג'יגה או ג'יגה RAM שיש במכשיר והשאר בעצם הוא זכרון NAND פלאש, וכרטיס מיקרו SD במהירות טובה יכול לתת אחסון לא רע. אפשר להשאיר בטאבלט NAND בגודל 4 ג'יגה כמינימום ובכך לחסוך לפחות 20$ ל-BOM.
  • GPS, 3G, סנסורים נוספים – אפשר בהחלט לתת למשתמש לפתוח חלק מהכיסוי של הטאבלט כדי להכניס מעין כרטיס שיש בו את כל הפונקציות האלו וכרטיס כזה ימכר בתשלום נוסף. כך אפשר לחסוך כמה עשרות דולרים שאותם המשתמש הסופי ישלם בתוספת רווח ליצרן.
  • אפשר ליד אות מקום של כרטיס להוסיף מיני כרטיס נוסף להרחבת זכרון ה-NAND. המכניקה עצמה די פשוטה: פלסטיק בעובה של 3 מ"מ הכולל בתוכו Slot להכנסת הכרטיס, ובורג קטן לקראת סוף הכרטיס לחיזוק החיבור.
  • סוללה: 8-9 שעות של סוללה זה מעולה, אבל אפשר למכור דגם עם סוללה מוקטנת שנותנת 3-4 שעות עבודה, ואם המשתמש רוצה, הוא יוכל לפתוח את גב המכשיר ולהחליף לסוללה גדולה שנותנת 9-10 שעות עבודה. זה גם עוזר אם במקרה המשתמש רוצה להחליף סוללה באמצע טיול ולא להיתקע עם טאבלט שהסוללה שלו מתה.

אלו דברים שהיצרנים יכולים לעשות עכשיו ובכך הם יכולים למכור טאבלטים במחירים של 300-350 דולר (לצרכן הסופי, מול חברות סלולר המחיר כמובן יורד) מבלי שהם יפסידו על כל טאבלט. מבחינת היצרנים, אם הם רוצים להרוויח מכל ה"גל" של רצון לטאבלט, הם צריכים לעשות זאת, אבל לצערי היצירתיות של רוב המתחרים פשוט שואפת לאפס, וכך יצרנים לא מרוויחים והציבור לא קונה.

HP מכרו במחירי הפסד את ה-Touchpad, והמכירה הזו, למרות ש-HP הפסידה בה כספים רבים, הראתה משהו מעניין: יש שוק פוטנציאלי עצום לטאבלטים, ואנשים רוצים לרכוש, אבל רובם לא יהיו מוכנים להשקיע 400 דולר ומעלה על טאבלט. במקרים כאלו הם יעדיפו להשקיע עוד 200-300 דולר ולקנות מחשב נייד לא רע. אם אותן חברות רוצות למכור, הן צריכות למצוא את השיטה להוזיל את העלויות ולמכור בזול, או שהן לא ימכרו הרבה טאבלטים וכל החטיבה אצל אותו יצרן תפסיד.

אפל מול סמסונג, HP המחשבים והטאבלט

החלטתי לכתוב פוסט על כמה נושאים היום.

נתחיל באפל שתבעה (שוב) את סמסונג והפעם ב.. הולנד. מדוע הולנד? כי הולנד היא מרכז ההפצה באירופה של סמסונג, אז אפל החליטה לתבוע דווקא שם והפעם התביעה של אפל הרבה יותר גדולה: אפל מבקשת שבית המשפט ההולנדי יוציא צו שיכריח את סמסונג לאסוף כל את הטלפונים והטאבלטים מסוג גלקסי מהמפיצים ומחברות הסלולר (ברזלים שלא נרכשו עדיין ע"י לקוחות). אפל לא תובעת על פטנטים אלא על .. עיצוב.

גם הפעם אפל השתמשו בפוטושופ כדי להראות לבית משפט שהמכשירים "זהים" למרות שיש הבדל די ניכר בין המכשירים, אבל לדעתי אפל כאן לא רק יוצאים רשעים מהעניין (במקום להתחרות, הם מעדיפים להתבכיין בבית המשפט), אלא שלטענה של אפל אין ממש "גב".

הבה נחזור אחורה לשנת 2003. חברת HP מוציאה את ה-TC1100, אחד מהטאבלטים הראשונים ש-HP ממש השקיעה בו. הוא לא דומה ל-iPad אחד לאחד, אבל כבר אז היו מכשירים יחסית שמזכירים את הרעיון של iPad. היו כמובן למכשיר הרבה יציאות (כמו יציאות רשת, טלפוניה, SD, VGA ועוד), סטיילוס וכפתורים על המסך, כי HP כיוונה לכך שהמחשב הזה יוכל להשתתף בתקשורת של הלקוחות בחברות ויוכל לשמש גם כ-PC רגיל, אבל הוא היה דק מאוד (בהתחשב בכך שהיתה לו מקלדת חומרה מלאה).

נעבור ל-2009: חברת nVidia מציגה ללקוחות הפוטנציאליים שלה (תחת NDA כמובן) טאבלט דק ללא מקלדת ועם מסך די גדול (12 אינטש) כדי לבדוק את הדופק בשוק לגבי ערכות צ'יפים ותחרות עתידית. מה ש-nVidia הדגימה על המכשיר היה Windows CE, כי אז עדיין לא היתה שום מערכת הפעלה שמוגדרת משלב אפס לטאבלט. רק ב-2010 התחילו בגוגל לעבוד ברצינות על תמיכה בכל הקשור לטאבלט, אפליקציות מסך מלא והתאמות לאפליקציות שיוכלו לעבוד גם במסך קטן ובמסך גדול.

כשאפל הוציאו את ה-iPad אף יצרן בשוק לא "התעלף" מה"המצאה". אפל לא המציאה את המסך מגע הקפסיטיבי, אפל לא המציאה מכלום סוללות דקות, אפל לא המציאה כמעט שום דבר ב-iPad. כשפותחים אותו רואים מה שכל מהנדס אלקטרוניקה יכול לאמר לך: אם אתה רוצה מכשיר דק שירוץ זמן רב עם סוללות, תוודא שיהיה לך PCB הכי קטן שתוכל להכניס, סוללות "פחוסות" (יש מספר חברות שמייצרות זאת) גדולות, וכל העניין של תשדורת/אנטנות, חיבורים וכו'. בקיצור, לא משהו שכל כך קשה לחברות כמו Asus, Dell, HP ואחרות לייצר.

אבל מבחינת המתחרים היתה בעיה אחת: איזה מערכת הפעלה לשים על דבר כזה? אם ידחפו צ'יפ של אינטל (Atom) עם הסוללות האלו, יקבלו ביצועים של שעתיים עבודה גג. אפשר להכניס צ'יפ מבוסס ARM אבל איזו מערכת הפעלה? Windows CE? מת. Symbian? מת. הפצת לינוקס כלשהי? אף אחד לא ירצה לרכוש. אנדרואיד? לא מתאימה למכשירים האלו עדיין (לפני HoneyComb), אז אף יצרן לא ייצר מכשירים כאלו.

רק אחרי שגוגל שחררו את Honeycomb, אותם חברות החלו ביצור טאבלטים, ועדיין אותם טאבלטים אינם דומים ל-iPad. מסך ה-iPad מרובע ומסכי המתחרים מלבניים. מערכת הפעלה שונה לחלוטין, מיקומי כפתורים שונים מה-iPad, ויש יותר כניסות כמו HDMI, כרטיסי מיקרו SD, חיבור מיקרו USB, מקלדות נשלפות (במקרה של Asus בחלק מהדגמים) וכמובן, אין שום תאימות בין המכשירים מבחינת אפליקציות או תאימות בינארית. אף לקוח לא יכול להתבלבל ולרכוש גלקסי TAB ולהתחבר לשרותי iTunes או ל-App Store של אפל, זה ברור לכולם.

אבל כל זה לא מעניין את אפל. אם כבר חזירות, אז עד הסוף במקום להתחרות על ליבו של הצרכן.

ומאפל נעבור ל-HP. כמו שכולם יודעים, HP החליטה לעשות "אחורה פנה" ולנטוש במהירות את מערכת ההפעלה WebOS ואת מכשירי ה-TouchPad שיצאו אך לפני שבועות מספר, צעד שהפתיע רבים והזכיר את הצעד שמיקרוסופט ביצעה שזרקה לאחר חודש בלבד את מכשירי ה-KIN שהחלה לייצר.

אז מה קרה ש-HP כל כך מהר התפטרה מהטאבלט הזה (שאגב, עד לפני מס' שעות היה אפשר לרכוש גירסה של 16 ג'יגה שלו ב-100 דולר, ו-32 ג'יגה ב-150 דולר. חבל שפספסתי את זה)? תרמו לכך מס' דברים:

  1. כשמתחילים לתכנן מכשיר כזה, ראשית עושים זאת על סימולטור תוכנה (כמו QEMU ואחרים), ולאחר מכן על ברזל כלשהו. ב-HP בנו את המערכת הפעלה כולל ההתאמות לטאבלט על מכשיר של .. אפל, או לייתר דיוק, על ה-iPad (כלומר העיפו ממנו את המערכת iOS, קימפלו לינוקס + ספריות והכניסו את שאר החלקים של ה-WebOS), והדברים רצו יפה וטוב, עד ש-HP החלו לייצר לוחות לפיתוח עם המעבד Snapdragon שאיתו הם הולכים לשווק את המכשיר.. ואז הגיעה ההפתעה: ה-WebOS שרץ על ה-iPad רץ במהירות כפולה מהטאבלט ש-HP הולכים לשווק, וכבר אי אפשר לשנות מעבד אחרי שהוזמנו כל החלקים.
  2. סקירות שליליות: ברוב הסקירות אפשר לקרוא איך הסוקרים מתוסכלים מכך שוידאו בתוך הדפדפן רץ מאוד איטי, שאפליקציות לוקח להם לפעמים 10 שניות לעלות, ש-Boot של ה-Touchpad לוקח לו לא פחות מדקה וחצי עד שהוא עולה (ה-Nook שלי לשם השוואה עולה במחצית הזמן), לוקח לטאבלט לא מעט זמן להבין שהמשתמש שינה אוריינטציה למכשיר (סיבוב מכשיר), ועוד תקלות כאלו ואחרות. בקיצור, הסוקרים לא ממש אהבו את המכשיר, והמכירות – בהתאם: בסט ביי דיווחה כי הם הצליחו למכור רק עשירית מהכמות (25,000 מתוך 250,000) של הטאבלטים. בבריטניה המצב היה הרבה יותר מחפיר – כמות המכירות של הטאבלט? 100 יחידות. אירופה כולה? 700 יחידות, אז אפשר לנחש ש-HP לא ממש אהבו את המספרים האלו.

בקיצור, HP מתפטרת מהטאבלטים, מה-PC (שרתים ומדפסות ישארו ב-HP). מי שמנוי לגוגל פלוס ו"חבר" של מייקל דל, יכול לראות שהבחור שופע עליצות וחיוכים, ומדי פעם הוא זורק עוד ועוד דאחקות על HP. אחרי הכל, מי עכשיו ירצה לרכוש מחשבים נייחים וניידים של HP שהעתיד כלל לא ברור?

בחודש הבא ימלאו עשור להחלטה של המנכלי"ת הקודמת של HP לרכוש ב-25 מיליארד דולר את Compaq ולשלב אותם למרות התנגדות של וולט היולט, אחד מהמקימים של HP מול קארלי פיורינה (מוטו: גרועה בפוליטיקה, גרועה בניהול חברות גדולות). לוולטר היתה טענה הגיונית אחת: מה יצא מחיבור של 2 חברות PC שהרווח שלהן בין כה קטן והמחיר מאוד ענק? אחרי עשור, כל מה שפיורינה עשתה, ילך לפח, בדיוק כמו הקריירה שלה, רק שהעלות של כל ההרפתקאה המטומטמת הזו של קארלי פיורינה עלתה במחיר של עשרות אלפי עובדים מפוטרים (ועוד כמה אלפים יפוטרו גם הפעם לאחר שחברה כלשהי תקנה את חטיבת ה-PC של HP). הרפובליקנים בארה"ב קוראים למנכל"ים Job creators, אולי הגיע הזמן להחליף את זה ל-Job killers.

חבילות שידורי וידאו חדשות

(הערה: הסיבה שאני מפרסם את זה כאן, היא התעניינות של מספר קוראים בתחום)

hvr_hd1000j

קצת רקע: בחודש וחצי התעמקתי בנושא שידורי וידאו. שכרתי שרתים פיזיים ווירטואליים באירופה ובארה”ב, והתחלתי להריץ טסטים כדי לראות היכן ניתן לשנות ולהמציא דברים כדי שלקוחות בארץ יוכלו להנות משידור איכותי, מהיר ובמיוחד – רציף.

מבחינת התקשורת בין ארה”ב לאירופה, הכל היה צפוי: שידור זורם, וגם ההיפך נכון. אבל כשזה מגיע מחו”ל לישראל, כאן נתקלים ב-QoS הרצחני של הספקים בארץ. שמעתי מכל מיני עמיתים ומתחרים כמה הקו בין אירופה לישראל מאוד מהיר, ואכן הוא במקרים לא מעטים היה מהיר, אבל רצה הגורל ובשבוע שעבר, קצב התקשורת בין נטויז’ן לאירופה (הורדה מאירופה לישראל) נפל פלאים וירד לקצב של עשרות קילובייטים (בסביבות ה-60 קילובייט), ואני מדבר על הורדה ממקום מאוד מכובד באירופה (Telecity) וגם משרתי mirror מחברות כמו Leaseweb אל השרתים שלי (אצלי היה ניצול של בערך 5% מרוחב הפס). ניסיתי לבדוק זאת גם מהחיבור הבייתי וגם משרת נוסף שיושב אצל מתחרה בנטויז’ן והתוצאה היתה אותה תוצאה: רוחב פס מגוחך. זו לא היתה הפעם הראשונה שהתקלה הזו מתרחשת, אלא פעם שמינית במהלך הנסיונות שלי.

לפיכך החלטתי לנסות את שרותי ה-CDN הפופולריים בעולם (כמו של אמזון, Brightcove ואחרים – סה”כ 8 ספקים) בתקשורת לישראל. אתן לכם את התוצאה: למעט Akamai, כולם נכשלו כשלון חרוץ בהעברת שידור ברוחב פס של 750 קילוביט ו-1.5 מגהביט. השיא היה האיכות הגרועה מאוד שהגיע מה-CDN של Brightcove עם תמונה מפוקסלת בטירוף (חברת BestTV חתמה הסכם שת”פ עם BrightCove אך כפי הנראה שה-CDN של BestTV הוא עצמאי עם סינכרון לשרתים בחו”ל, לא ההיפך). בקיצור – זו תהיה בדיחה עצובה להציע ללקוחות דבר כזה.

מהמצב בחו”ל מול ישראל נעבור למצב כאן בארצנו הקטנטונת: מתחרים רבים מציעים לך אפשרות לשדר וידאו בטכנולוגיות שונות, אך בד”כ זה מגיע על קו משותף, וכפי שידידי מנהל הרשת בערוץ 7 ראה, קשה מאוד לבנות על התקשורת המשותפת שהספקים נותנים. אפשר תמיד לשכור רוחב פס יעודי, אבל המחיר בארץ ממש לא זול, מה שאומר שאם אתה רוצה לשדר לכמה עשרות או מאות בצורה סימולטנית, תצטרך להכין סכום נחמד של מרשרשים (כל חודש כמובן) רק על רוחב הפס, עוד לא דיברנו על השרת, תוכנת השידור ועוד – בקיצור, לשדר בארץ יקר.

ולכן החלטתי קצת יותר להתעמק ולראות מה בעצם אנשים המעוניינים לשדר וידאו – רוצים בעצם.שוחחתי עם כל מיני לקוחות פוטנציאליים, חברות שכבר משדרות היום, והתייעצתי גם עם חברות המוכרות מוצרים בתחום. לאחר ששמעתי את כל הגורמים, עשיתי חישובים ואני שמח להציג את התוצאה: “חץ ביז” הוא הספק הראשון בארץ שמציע החל מהיום 4 חבילות וידאו לשוק הקטן והבינוני במחירים שפויים.

מהן אותן חבילות ומה מייחד אותן? החבילות האלו נותנות מענה מלא לאלו שרוצים לשדר וידאו אך יחד עם זאת לא לשלם 10,000 שקלים ומעלה לחודש. החבילות מאפשרות שידור וידאו בלי הגבלה של כמות שידורים (בין אם תשדר את אותו קליפ פעם אחת או 20,000 פעם, תשלם אותו מחיר), אך עם מגבלה חדשה פשוטה: כמות הצופים הסימולטנית לא תעלה מעבר לגודל החבילה (בניגוד למתחרים ששם אתה משלם פר תעבורה. כך לדוגמא עם Brightcove תשלם 100 דולר על 40 ג’יגהבייט תעבורה!)

מדוע? הסיבה פשוטה: מבדיקות שערכתי, רוב הגולשים יושבים, רואים קליפים, מעבירים קדימה ואחורה וממשיכים הלאה (בשידור חי בהרבה מקרים המשתמשים רואים מס’ דקות וממשיכים הלאה), מה שאומר שאותו Slot שנתפס ע”י גולש – מתפנה וגולש אחר יכול לצפות, כפול כמות החיבורים הסימולטנית המותרת בחבילה (אגב, וידאתי את העניין הזה מול מספר גופים משדרים).

כך יוצא שכל חבילה, לא רק שהלקוח מקבל קו יעודי משלו לוידאו עם דיסק קשיח משלו ותמיכה מלאה (כולל ניהול) ללא תוספת תשלום ע”י “חץ ביז”, הוא משלם בעצם סכום מאוד קטן בהשוואה לפתרונות המתחרים. הוא יכול לגדול מחר או להחליט לעבור לחבילה יותר קטנה באם ירצה בכך.

בנוסף, בחבילה זו יש פתרונות גם למכשירים כמו iPhone/iPad, תמיכה ב-Silverlight (כך שאין צורך לעבור פלטפורמה, למשתמשי מיקרוסופט), הגנה על תכנים, שידור חי, הטמעה מאוד קלה לתוך האתר של הלקוח, הקלטת שידור חי ועוד – במחירים הכי זולים בארץ (רק לשם השוואה: מתחרה מסויים שמציע שרות בערך באותה נישה, מבקש מחיר פי 3 וחצי!)

אני מצהיר שאני נותן מחיר מאוד זול לחבילות מאוד יפות עם איכות שידור מעולה. רוצים הוכחה? תלחצו כאן ותגיעו לעמוד מיוחד בבלוג המציג את הקליפים (יש צורך ברוחב פס של 2.5 מגה על מנת לראות את 2 הקליפים הראשונים), נגנו ותנסו להריץ את הקליפים קדימה ואחורה ותנסו להשוות מול כל פתרון אחר. לא רק שהמערכת מסוגלת להריץ את הקליפים, היא גם תומכת ב-FULL HD.

החבילות הללו מתאימות לאתרים קטנים עד בינוניים (ולמען האמת גם לכמה גדולים, כל עוד האתר אינו וידאו בלבד כמו יוטיוב). מה עם אלו המעוניינים לשדר אלפי צפיות סימולטנית, שידור במקביל בארץ ובחו”ל? גם לכך יהיו פתרונות במהלך השבוע הקרוב. עקבו אחרי הבלוג…

אייפד 2 – אז מה היה לנו?

אתמול הוכרז בחגיגיות גדולה האייפד 2, וסוף סוף יכלנו לראות על מה אפל מדברת. חרושת השמועות לפני ההכרזה היתה די גדולה. על מה לא שמענו? על מסך ברזולוציה של 2K, פי 2 מהאייפד הנוכחי, ונראה כי אף אחד לא שם לב שעל מנת לנהל דבר כזה, צריך מעבד גרפי מפלצתי, שלא לדבר על כך שרק מעבדים גרפיים מהקצה העליון בגרסאות Desktop יודע בכלל לתמוך בוידאו ברזולוציה כזו (אני מדבר על כרטיסים יקרים בטירוף שעולים 3000 דולר ומעלה).

מה עוד רמזו השמועות? על כרטיס SD, דבר שאפל מתנגדת לו בתוקף עוד מהאייפון הראשון וכל התוכנית העסקית שלה מדברת על למכור לצרכן מכשירים נעולים טוטאלית שלא מאפשרים בשום דרך הרחבת זכרון (בניגוד לכל טלפון מבוסס Android המאפשר לא רק להשתמש בכרטיסי Micro SD, אלא גם להתקין עליהם תוכנות או להזיז אליהם תוכנות ולפנות זכרון פנימי).

אז אתמול בלילה ישבתי ועקבתי אחרי הבלוגים לראות מה אפל תחדש הפעם. לאחר שראיתי מה נכתב בשידור חי, המסקנה שלי היתה פשוטה: זהו? זה הכל?

אפל קוראים לאייפד החדש אייפד 2 (אם כי על האייפד 2 החדש לא יהיה כלל כתוב אייפד 2 אלא פשוט iPad), והשיפורים שבוצעו בו אינם כאלו גדולים, וחלקם שיווקיים מבלי שיהיה הרבה “בשר” מאחוריהם, הנה מס’ דוגמאות:

  • אפל הבינו שהציבור רוצה מצלמות, והם הכניסו 2 מצלמות ואף דיברו על וידאו HD עם המלצמה האחורית. מה הם אינם מספרים לציבור? שגם תמונות סטילס מהמצלמה האחורית יהיו ברזולוציה מקסימלית של 1280X720, כלומר רזולוציה של 0.7 מגה-פיקסל. קחו כל טלפון שנוצר ב-4 שנים האחרונות ותראו שיש לו יותר רזולוציה מאשר כל אחת מהמצלמות של האייפד 2.
  • אפל מדברים על כך שהמעבד הגרפי החדש “מהיר פי 9”. מהיר פי 9 במה בדיוק? האם אפשר להכניס עוד פוליגונים כדי להפוך את הגרפיקה ליותר עשירה? לא, כי אפל לא הרחיבו את הזכרון של האייפד, ועל מנת לנהל כמה שיותר פוליגונים על המסך, צריך יותר זכרון. היכן בדיוק יהיה השיפור בגרפיקה? שאלה טובה.
  • אפל מתגאים בכך שאייפד 2 יהיה “מהיר פי 2 הודות למעבד ה-A5 בעל ליבה כפולה”. גם Tegra-2 של nVidia, גם למעבדים של Texas Instruments, גם למעבדים של Qualcomm, Marvel ואחרים יש כבר גירסאות דו ליבתיות כבר מלפני חודשיים. אין פה שום יתרון מהותי לאייפד.
  • המכשיר יותר דק מאייפד 1 ב-33%. אוקיי, אז המכשיר שוקל 100 גרם פחות, ובקרוב יהיה אפשר לחתוך איתו גם עוגה. אז? גימיק שיווקי נחמד שלא ממש מסייע הרבה. היה הרבה יותר נחמד אם הם היו משאירים את אותו גודל מכשיר ומגדילים את הסוללה כך שיהיו יותר שעות, אבל אפל אוהבים את זה כמה שיותר דק.
  • לאפל יש עכשיו גם כבל HDMI (בתשלום נפרד כמובן!) שמאפשר לך לחבר את האייפד לטלויזיה ולצפות בסרטים. זה חידוש? נוקיה, סמסונג, LG ומוטורולה מציעות את זה כבר זמן רב. מה קרה שלאפל לקח כל כך הרבה זמן להביא את זה לשוק?

הדברים שאפל היו צריכים לשפר עדיין לא שופרו. אולי הגיע הזמן שיחליפו את הזכוכית של האייפד ל-Gorilla Glass כמו שיש בסמסונג גלקסי S וב-TAB? הזכוכית שם קובעת שיאים חדשים לעמידות, גם אם נופל המכשיר מהידיים או שאתה מנסה לשרוט את הזכוכית בכוונה!

והיה עוד “חידוש” – כיסוי מגנטי מתקפל. לא חשוב שמישהו בעצם גנב את הרעיון הזה שקיים במשך שנים ב…אמבטיות, והוסיף לזה מגנטים. ממש WOW!

אפל עשתה את החיים הרבה יותר קלים למתחרים שמציעים את כל מה שאפל מציעה ויותר. מסך עם רזולוציה יותר גבוהה? יש. תמיכה בכרטיסי מיקרו SD? יש. תמיכה ב-USB (טעינה, מקלדת, וכו’)? יש בהחלט, ובל נשכח שאצל המתחרים שמבוססים אנדרואיד, לא צריך את iTunes על כל פיפס. התקנת תוכנות אפשרית דרך ה-Web (אפילו שהמכשיר לא ליידך), אפשר להתקין את התוכנות שרכשת מחדש ללא תשלום נוסף אם איפסת לגמרי את המכשיר אנדרואיד שלך. תמיכה בוידאו צ’אט היא הרבה יותר רצינית וקיימת על מק, ווינדוז ו-Linux מול מכשירי אנדרואיד.

שוק הטאבלטים מבוססי אנדרואיד אמור להתחיל לתפוס תאוצה החל מאמצע חודש זה, כאשר הטאבלטים של מוטורולה, LG, סמסונג ואחרים מבוססי אנדרואיד יחלו להימכר בארה”ב, אירופה וגם בישראל (במוטורולה בארץ כבר שוקדים על עברית ל-Honeycomb, ולצערי בגלל שאף אחד לא משחרר את השינויים כקוד פתוח, כל המתחרים עושים את אותה עבודה מחדש). בשנה שעברה כשאפל הוציאה את האייפד, לא היה לאפל שום תחרות והם הצליחו למכור 15 מיליון מכשירים, מספר מרשים לכל הדעות. הפעם לאפל תהיה בעיה הרבה יותר גדולה, כאשר המתחרים מאגפים את ההצעה של אפל מכל צד, הן במפרט הטכני (שהמתחרים “עוקפים” את אפל, גם מול אייפד 2), והן בשיתוף הפעולה של המתחרים מול חברות הסלולר השונות. שולי הרווח של חברות הסלולר ממכירת טאבלטים יהיו יותר גדולים, מה שמתורגם לכך שהם ישמחו לדחוף את ההצעות של המתחרים של אפל לצרכן בדיוק כמו את ההצעות של אפל.

אדובי מול אפל בעניין Flash: מי צודק בעצם?

הנה עניין ש-אפל בהחלט לא מסתירים את דעתם לגביו: לדעת אפל, פלאש הוא דבר כבד, איטי, מלא באגים ועם חורי אבטחה וזו הסיבה שאפל החליטו לא לאפשר פלאש על מכשירי האייפוד והאייפד. עד כאן הכל ידוע. עכשיו מגיע הסיפור המעניין:

סטיב ג'ובס החליט לפני מס' ימים לפרסם את מחשבותיו על פלאש. לא בצורה הרגילה של "הדלפה" מ"מקור בכיר ב-אפל", אלא פשוט לכתוב מאמר ארוך (3500 מילה) המסביר מדוע פלאש זה דבר מחורבן הן על מק, והוא יהיה מחורבן הרבה יותר על מכשירים ניידים (אייפוד, אייפון, אייפד וגם על המכשירים המתחרים), ומדוע בכלל פלאש מחורבן.

באדובי לא ממש אהבו את מה שסטיב ג'ובס אמר, והחליטו להגיב, הוידאו הבא הוא התגובה של המנכ"ל שלהם, אתם מוזמנים לצפות:

אז השאלה בעצם מי כאן צודק ומי טועה? מי "אשם" ומי "לא אשם"?

ממעקב טכני שלי אחרי שתי החברות, אפשר לאמר שגם אפל וגם אדובי אשמים במצב במספר נקודות:

  • אתחיל בטענה של סטיב: פלאש על מק (במיוחד וידאו) הוא איטי הרבה יותר בהשוואה לפלאש על Windows. זו עובדה. מי אשם בכך? אפל מאשימים את אדובי בקוד בלתי יעיל, אבל האמת היא שמי שבאמת אשם בכך הם דווקא .. אפל. מסתבר ש-אפל לא אפשרו גישת פענוח וידאו עם קידוד H.264 דרך החומרה, שזה מצב די מוזר מצד אפל. אם נסתכל לדוגמא ב-Windows, כשיצרן מייצר דרייבר עבור צ'יפ גרפי שלו (לדוגמא nVidia), הדרייבר נותן גם ספריות מסויימות ש"נקשרות" ל-DirectX וחלקים ממנו (בעבר DirectShow וכיום DXVA), כאשר בשנה האחרונה יצרני צ'יפים הוסיפו ספריות ספציפיות הקשורות לפענוח וידאו שיעשה על המעבד הגרפי במקום על המעבד הראשי של המחשב, מה שנותן ביצועים מעולים. כל מה שיצרן התוכנה צריך לעשות הוא פשוט לשלב קריאה לספריות DXVA עם פענוח ספציפי עם הנתונים והמעבד יעשה את שלו, כך בגירסה 10.1 של נגן פלאש (שזמינה כ-BETA כיום), יש האצת חומרה מבחינת ניגון וידאו איכותי אפילו על נטבוקים (לפחות בכל מה שלא קשור ל-HD בנטבוקים, אם כי יש תמיכה למעבדי DSP שונים בנטבוקים כך שניגון HD יהיה חלק אם יש לנטבוק DSP נתמך). אצל אפל יש תמיכה מבחינת חומרה, אבל עד כה היא היתה סגורה אך ורק לשימוש של iTunes ו-Quicktime. אפל לפני מס' שבועות שחררה את OS X 10.6.3 עם תמיכת חומרה לפענוח H.264 לצד ג' ובתגובה אדובי הוציאו גירסת בטא לנגן פלאש שתומך בכך. התוצאות עד כה מאוד מעודדות עם שיפורים בין 10-30% בביצועים, כלומר מי שאשם בחלק זה היא דווקא אפל (בכל הקשור לפלאש על מק).
  • אחת הטענות של סטיב ג'ובס היא שאם ינגנו וידאו על אייפון עם פלאש, הסוללה תיגמר בחצי מהזמן. טענה זו למען האמת אינה נכונה. אם לאייפון יש רכיב לפענוח H.264 בברזל (ויש לאייפון ולאייפד תמיכה כזו ברמת הצ'יפ) ונגן הפלאש יודע לפנות אל הברזל כדי לפענח את המידע וזה לא נעשה ברמת תוכנה, לא תהיה הנחתה משמעותית (אם בכלל) מהסיבה הפשוטה שפלאש פשוט יכול להשתמש בצ'יפ בדיוק כמו ש-Quicktime משתמש.
  • טענה נוספת של ג'ובס היא שכיום יש HTML-5 ויש ג'אווה סקריפט ו-CSS ואפשר לעשות מה שפלאש נותן כיום, וזה בפירוש לא נכון. ישנם דברים רבים מאוד שפלאש יכל לעשות עוד לפני מס' שנים ש-HTML-5 עדיין לא יכול לעשות כיום מבחינת מולטימדיה. נכון HTML-5 מתקדם בכיוון הזה, אך עדיין צריך "לריב" עם כל דפדפן בהתאם למימוש HTML-5 שלו ולא כל המימושים שווים (אקספלורר מול פיירפוקס מול כרום מול ספארי מול אופרה). כל אחד מממש חלק ניכר אך עדיין יש אי אלו תאימויות. אדובי בעצמם תומכים ב-HTML-5 והם הכריזו לא פעם כי אם HTML יגיע לרמה של מה שפלאש עושה, הם ינטשו את פלאש (ולך תאמין להצהרה הזו). פלאש נותן היום משהו אחד ש-HTML-5 לא נותן ולא יתן בקרוב, והוא תאימות לדפדפנים: כתוב אפליקציית פלאש וסביר מאוד להניח שהיא תרוץ מהדקה הראשונה על כל דפדפן שתומך בפלאש (אם כי יש פה ושם בעיות בתאימויות כמו עניין העברית בפלאש. תנסו לראות וידאו עם פרסומת ביוטיוב בלינוקס, תקבלו עברית הפוכה בפרסומת או חוסר אפשרות לכתוב בעברית בפלאש בלינוקס). זה משהו שמאוד קריטי עבור חברות רבות.
  • סטיב ג'ובס מדבר על סטנדרטים, HTML-5 הוא דבר פתוח ואילו פלאש אינו דבר פתוח. זה נכון, אבל השאלה למי זה משנה. מבחינת המעצב שצריך להוציא אפליקציה ללקוח שלו, זה שזה סטנדרט פתוח לא משנה ממש. לפלאש יש מפרטים ו-API פתוחים לכל דורש, כך שאינך מחוייב לכתוב עם הכלים של אדובי או בכלל לרכוש את הכלים של אדובי לשם כך. יותר מכך, אם לדוגמא הינך מפתח ב-PHP, אתה פשוט יכול לתכנת אפליקציות פלאש עם PHP ויש לכך תיעוד מסודר למי שמעוניין בכך. כשזה מגיע לאפל מבחינת API גלוי ומתועד, כדאי שבאפל ישתקו, כי יש להם על מה להתבייש (ולמי שחושב שאני מדבר שטויות, אז שיקח אייפון, ושיסתכל על מסכי העזרה, שם רואים כל מיני דברים בצורה מאוד "חלקה" מבחינת גלילה, הזזת TABS וכו' שאפל פשוט לא מפרטים איך הם עושים זאת, לא ברמת קוד ולא ברמת API).
  • אדובי אינה טלית שכולה תכלת: אחד הפאקים הכי מעצבנים של אדובי זה האיטיות שהם מגיבים: היכן גירסאות 64 ביט של הנגנים שלהם? הם שחררו ללינוקס לדוגמא גירסה נסיונית של 64 ביט אך מאז לא הוציאו גרסאות 64 ביט לאף פלטפורמה (יכול להיות ש-10.1 תצא בגירסת 64 ביט, אלוהים יודע). אדובי היו מאוד איטיים מבחינת הוספת תמיכה לפענוח וידאו מבוסס חומרה. הטכנולוגיה קיימת ב-Windows עוד משנת 2007, בלינוקס יותר משנתיים (תלוי איזה חלק מסתכלים, בין אם זה VDPAU או XvMC) ורק עכשיו הם מתחילים להשתמש בכך! פלא שאפל ואחרים עצבניים? סטיב ג'ובס דווקא צודק בטענתו המרכזית: בקצב שאדובי תומכים בציודים ובטכנולוגיה, כל משהו שתכתוב בפלאש לא ידע להשתמש במלוא הפוטאנציאל של הברזל.

האם אפל ואדובי ישבו ביחד ויפתרו סוף סוף את הכסאח הבלתי נלאה הזה? לפי מה שרואים כרגע, התשובה היא חד משמעית: לא. סטיב ג'ובס עצבני מאדובי, ואדובי מעוניינת לדחוף את פלאש כפתרון של "כתוב פעם אחת, הרץ בכל מכשיר" והיריבות שם תופסת תאוצה מיום ליום. אדובי "נפגעה" מ-אפל בכך שהיא חסמה את האפשרות לכתוב אפליקציה בפלאש ולהמיר אותה לאייפון/אייפד, ואפל עצבנים על פלאש של אדובי.

אינני צופה תגובה "רגשית" של אדובי שתגרום לכך שפתאום חבילת CS5 תופיע ללינוקס (הלוואי!), אך מצד שני, אי אפשר לצפות את העתיד אך אין לי ספק שיהיה מעניין להמשיך לעקוב אחר הויכוח הזה.

ה-iPad מול HP Slate

באתר Engadget הצליחו לשים יד על דף מצגת פנימית של HP המשווה בין ה-iPad ל-HP Slate המתוכנן לצאת בקרוב. הנה הדף:

כפי שניתן לראות, בדף מוצגים היתרונות של הסלייט מול החסרונות של אייפד, ולראשונה בעצם נחשפים פרטים ראשונים טכניים על הסלייט, מה שמאפשר לשוחח על הציוד ולראות מספר נקודות.

מבחינת "ברזל", אפל עשו (יחסית, יחסית) עבודה לא רעה, אבל לא גאוני. מעבד ה-A4 שנמצא באייפד הוא לא יותר מאשר המעבד Arm A8 ש"הלבישו" עליו עוד 256 מגה זכרון מטמון כדי לקבל ביצועים יותר גבוהים. אפל בעצם העתיקה את הטריק שאינטל עושים למעבדי איטניום בשלב לקבל תוצאות ביצועים יותר טובות. אפל כן משלבים בתוך הצ'יפ גם את החלק הגרפי (של PowerVR) ומקבלים ביצועים לא רעים בכלל, אבל הטריק הכי "מלוכלך" של אפל הוא בעצם במניעת הרצת ישומים בו זמנית ובכך בעצם להשיג ביצועים מעולים: כששום תוכנה לא רצה ברקע, אין הרבה מה שיעסיק את המעבד והמערכת, וכך מתקבלים תוצאות טובות. המשתמשים נדפקים כמובן מכך שהם אינם יכולים להריץ 2 או יותר תוכנות במקביל (תוכנת מסרים מיידיים + גלישה לדוגמא). אפל גם משתמשת בטריק פשוט בשביל להשיג כמעט 10 שעות של פעולה: פשוט הם הכניסו 2 סוללות גדולות לתוך האייפד, מה שכמובן מעלה את המשקל שלו ל-700 גרם, כלומר שבפעילות ממושכת שתחזיק את האייפד, אתה תרגיש את שרירי הידיים שלך מתאמצים. אפל כמובן גם החליטו בדרך קצת להתעלל במשתמשים לטובת רווחים שלהם (אין הרחבת זכרון מכשיר או הרחבת זכרון אחסון, אין אפשרות לחבר ציודי USB ואם רוצים לקרוא מכרטיס SD לדוגמא, יש צורך במתאים בעלות של 30$, אותו מתאם, אגב, עולה לאפל 2 דולר לפי מקורות שונים). לזכות אפל יאמר כי החברה משתמשת במערכת הפעלה מינימלית שלא תופסת מקום וזכרון רב והיא עברה 3 דורות של כיוונונים כדי להגיע למה שהיא כיום.

אצל HP, החליטו לא לעבוד קשה. לקחו בעצם לוח של נטבוק עם מעבד דו ליבתי ATOM בדגם Z530, הוסיפו DSP מסייע (הימור שלי: של חברת Broadcom דגם 70015. הם לא מפרסמים איזה) כדי שהסלייט יתמוך ב-HD, הוסיפו 2 מצלמות (קדמית ברזולוציה מבישה של VGA ואחורית ברזולוציה עוד יותר מבישה של 1.3 מגה-פיקסל) ו… זהו. שאר היציאות הם מה שיש בכל נטבוק סטנדרטי. התוצאה היא בעצם נטבוק, רק בלי מקלדת ועם מסך מגע ו-2 מצלמות. הזמן שהסוללות יחזיקו? "5 שעות" שמתורגמים לשימוש רגיל של 3 שעות מינוס.

אבל הסלייט בעל בעיה אחת מאוד מהותית: מערכת ההפעלה שלו אינה לינוקס, לא אנדרואיד, אלא חלונות 7 בגירסה הביתית, מה שאומר שאתה צריך להשקיע באנטי וירוס, בפיירוול, בעדכונים, ובכל שאר הקשקושים שמשתמשים מתקינים על Windows שאחר כך גורמים להם להתפלא מדוע אחרי מס' חודשים המחשב רץ לאט. מדוע HP בחרו בחלונות 7 ולא במערכת הפעלה אחרת? אולי בגלל היחסים שלהם עם מיקרוסופט, ואולי מסיבות אחרות (אנדרואיד כיום מסוגל לעשות את כל הדברים ש-HP רוצים להריץ בסלייט ויותר כבר עכשיו, אגב)

כלומר אם הנתונים שמוצגים במצגת נכונים, אז HP פשוט בחרו לעצמם מסלול קצר בשביל לנסות להתחרות באפל, מבלי לחשוב יותר מדי על המשמעויות הכרוכות בכך: מריצים אקספלורר כדפדפן אינטרנט, איזו תוכנה קטנטנה להצגת תמונות, תוכנת קינדל לקריאת ספרים, אייטיונז למוסיקה (כן, iTunes) ואיזה נגן כלשהו של סרטים והכל ירוץ על מעבד בסיסי מבוסס ATOM. זו בעצם ההצעה של HP.

אם זו ההצעה של HP מול אפל, לאפל לא תהיה שום בעיה להתחרות ולהגבר על HP בקלות. אני משער שהמהנדסים של אפל שיראו את מה ש-HP מציעים, הם ישפכו מצחוק. אם HP רוצים להיות רציניים, הם יצרכו מערכת הפעלה אחרת, סוללות יותר חזקות, מעבד גרפי יותר רציני, ואולי, אולי, טיפת יצירתיות ומקוריות שתעזור להם ביצירת פתרון שמתאים למשתמשים ולא פתרון שנעשה כלאחר יד ושאינו שווה את הכסף ש-HP עומדים לדרוש.

אפל ירתה את יריית הפתיחה, ועכשיו המתחרים יגיבו, וכשיש תחרות, כולם מרוויחים.

הצרות של iPad

ipadקשה היה לפספס בסוף השבוע האחרון את הפאניקה התקשורתית על האייפאד, "מכשיר הפלא" החדש מבית אפל. אנשים עמדו בתור בארה"ב כל הלילה אך ורק בשביל לקנות את הצעצוע החדש שהלהיב המונים. בכל אתר שמכבד את עצמו היו לפחות דיווח או שתיים עם תמונות של אנשים ממתינים ולאחר הרכישה מתלהבים.

אבל כמו כל ציוד של אפל בגירסתו הראשונה, גם למכשיר הזה יש פאקים, רק שהפעם הפאקים התגלו אחרי יום אחד בלבד. אנשים מגלים שהאייפאד לא נטען מחיבור ה-USB שלהם (כן, הוא מצריך חיבור USB Powered, ובד"כ במחשב רגיל יש 2 חיבורים, בנטבוקים או במק-בוק פרו יש אחד).

אבל הפאק הגדול ביותר שהתגלה ביום האחרון הוא בעניין ה-WIFI. למי שלא יודע, האייפאד בגירסה הנוכחית מתחבר אך ורק דרך WIFI ואין לו חיבור סלולרי. מילא זה, אך היכן אפל שמו את האנטנה של ה-WIFI?

מאחורי הלוגו של התפוח.

במחשבי אפל הרגילים, זה לא בעיה. ב-IMAC לדוגמא איש לא נוגע באותו אזור והאזור פתוח לקליטת אותות, כך שאין בעיה, אבל עם אייפאד שהוא מכשיר ששמים על הרגליים או תופסים עם יד אחת בשעה שהיד השניה משמשת לניווט, קל מאוד "לכסות" על החלק של האנטנה שגם היא לא מי יודע מה חזקה, כך לדוגמא אנשים רבים טוענים שהמחשבים הניידים שלהם קולטים מעולה בנקודה מסויימת בבית אבל האייפאד בקושי נותן קו אחד או כלום וגם כשהוא מואיל להתחבר, הוא מתנתק לאחר רגעים ספורים.

אינני מבין עמוקות בחומרה של ה-IPAD, ואולי יהיה אפשר לתקן את הבעיה בתוכנה (חלק אומרים שכן, חלק אומרים שלא, יש פה טכנאי שמבין באנטנות?). אם לא, אפל תצטרך לעשות Recall לאייפדים, שזו פדיחה לא קטנה.

אישית, ההמלצה שלי היא כמו תמיד לגבי כל מוצר של אפל: לעולם אל תרכשו את הגירסא הראשונה, או שאתם דנים את עצמכם להיות Beta tester במחיר מלא, על כל המגרעות הקשורות בכך.

עדכון: לא מספיק שהאייפאד אין לו מולטי טאסקינג (לגמרי!), יש לו עכשיו גם בעיה של ניהול זכרון.. לאט לאט זה נראה יותר ויותר כמו iFlop…