קח יעוץ לפני…

ישנם לא מעט אנשים כיום שרוצים שיבנו עבורם אתר, בין אם זה אתר תדמית פשוט, אתר למכירת תוכנות/תוספים/ציוד/שרותים או אתר גדול שהולך להיות "הדבר הגדול הבא". כל אחד ובחירותיו, העדפותיו או רצונו (כולל אלו שראו את הסרט "הרשת החברתית" והחליטו שהם יעקפו את צוקרברג בסיבוב).

עד פה הכל טוב ויפה, רק העניין הוא שהרבה מהם יעשו טעויות מאוד רציניות בדרך, ואפשר לחסוך את הטעויות האלו עוד בשלב מוקדם. להלן כמה מהטעויות:

  • אנשים שבונים אתרים עבור אחרים, הם, מה לעשות, לא יודעים לקרוא מחשבות ולא יודעים לראות דמיון של לקוחותיהם. הם יכולים להקשיב ללקוח פוטנציאלי ולנסות לדמיין בערך מה שהוא רצה, אבל אם שניהם ילכו בשיטה הזו, גם בונה האתר יפסיד כספים (כי הוא יצטרך להשקיע הרבה יותר ממה שהוא חשב בזמן שהוא נקב מחיר), וגם הלקוח יתעצבן שמה שהוא דמיין זה לא מה שהוא רואה על המסך.
    הפתרון? מפרט טכני מקיף, הכולל תצוגה (בשרטוט כלשהו) של האתר מלמעלה עד למטה. היכן ישבו הכותרות, היכן ישב התוכן, איזה תפריטים יהיו, איזה גרפיקה תהיה, מה הצבעים שישלטו באתר, היכן ישב כל עמוד ועמוד, איך הטקסט יהיה מוצג, ובקיצור – כמה שיותר מפורט, יותר טוב. מפרט טכני צריך להיות בנוי בצורה משורשרת (סעיף, תת סעיף, תת-תת סעיף וכו') ועדיף שיהיה ארוך ומפורט מאשר חצי עמוד. עם המפרט הזה אפשר לפנות לבוני אתרים ולבקש הצעות מחיר. לאן לפנות? או, טוב ששאלת..
  • פרילסנר או חברה? משום מה אנשים רבים חושבים שחברות גדולות עדיפות על פני פרילנסרים לשם בניית אתרים וזה בפירוש לא נכון ברוב המקרים! מדוע? הסיבה פשוטה: חברות יגבו ממך מחיר לא קטן עוד לפני שיראו אפילו מפרט טכני ממך, ואם אתה חושב שיהיה לך שקט בכך שחברה בונה לך את האתר, אתה טועה, ואני מכיר מספיק מקרים של אנשים שחשבו לקבל שקט מכך שפנו לחברות ובמקום זה הם מצאו שיש להם יותר שערות לבנות על הראש.
    נכון, מפחיד ללכת לפרינלסרים שבונים אתרים, אבל מצד שני, הפרילנסר הוא האיש היחיד שיכיר בדיוק את האתר שלך, איך הוא בנוי, מה צריך לשנות/להוסיף/להסיר והוא זה שיבנה לך את האתר במקום צוות אלמוני שאחד לא יודע מה השני כתב עם המון הבטחות של "יהיה בסדר". במקום שאתה תדאג מה יהיה בגורל האתר שלך, תן לבונה האתר לדאוג. איך? טוב ששאלת..
  • חוזה: אם יש משהו שחייבים לעשות עם בונה אתרים, הוא לכתוב חוזה מפורט ובו יהיו "אבני דרך": מתי תקבל שלד של האתר, מתי האתר יהיה מוכן בחציו, מתי הרוב, ומתי מסתיימת העבודה, הכל צריך להיות כתוב. לא לשכוח להוסיף דברים כמו תאימות לכל הדפדפנים הפופולריים,  קוד נקי שעובר Validation ב-W3C, וכתיבה לפי סטנדרטים (אל תקבל תירוצים כמו "הרוב משתמש באקספלורר": קיימים היום הרבה אנשים שהאתר שלהם נראה זוועה בכל דפדפן כי הם נפלו על התירוץ הזה ועכשיו הם צריכים לשלם מחדש שיבנו להם את האתר שלהם!).
  • כספים: יש לך את מלוא הסכום לשלם על בניית האתר? מעולה! שמור אותו בפק"מ יומי או כל מסלול אחר שתרצה ואל תשלם את כל הסכום או רובו במעמד חתימת החוזה!. שלם לפי שיטה פשוטה: במעמד החתימה משלם חלק כלשהו (נניח חמישית או רבע מהסכום), ובכל "אבן דרך" שקבעתם בחוזה, שלם חלק נוסף, כך שיהיה מצב שרק לאחר שהאתר מוכן כולו, התשלום כולו עבר לידי בונה האתר. במקרים ובונה האתר חורג מהלו"ז שקבעתם, יקוזזו סכומים (כן, אני יודע שהרבה מתביישים לעשות את זה, אבל ביזנס זה ביזנס!) מהתשלום המגיע לבונה האתר.
  • אחריות: נקודה שהרבה שוכחים. מה האחריות של בונה האתר במקרה של תקלות ולכמה זמן יש לך אחריות? מהם תיקונים שבונה האתר צריך לתקן ללא תוספת תשלום ומהם "תיקונים" שהם בעצם תוספת קוד שבונה האתר צריך לכתוב ולקבל עליהם כסף? כל זה צריך להיות בחוזה.
  • אחסון האתר, שם דומיין: יש בוני אתרים שלוקחים לעצמם מכונה וירטואלית ומאחסנים עליה את האתר כחלק מהחבילה שהם מציעים ללקוחות, יש כאלו שמאחסנים אצל ספקים ישראליים ויש כאלו שמאחסנים באיזה שרת שיושב באיזה חור בהונולולו שהם קיבלו במבצע של 2 ורבע דולר עם "אחסון בלתי מוגבל". לא חשוב היכן זה יאוחסן (אם כי מומלץ בחום שיאוחסן בישראל), צריך לסגור את הנקודה של התשלום עבור האחסון ומי מקבל טלפון מהלקוח בעת תקלה ואיזה תקלות בונה האתר צריך לטפל.
  • מהירות האתר: בנו לך את האתר? בדוק תוך כמה זמן עולה האתר. אפשר לבדוק דרך האתר הזה או זה תוך כמה זמן האתר שלך עולה. אם הזמן הוא יותר מ-4 שניות, אז כדאי מאוד למצוא ספק אחסון ישראלי טוב שיאחסן את האתר שלך. (סתם לשם השוואה: בלוג זה עולה תוך 2.57 שניות בממוצע).
  • גרפיקה: אתר צריך עיצוב, והאפשרויות שיש בד"כ הן שימוש בעיצוב מוכן (אם משתמשים במערכת ניהול תוכן כמו WordPress, Joomla, Drupal וכו') או השכרת גרפיקאי/ת שיעצבו עבורך את האתר. גם איתם עדיף לחתום חוזה עם אבני דרך, תשלומים וכו' והכי חשוב – שיעבדו צמוד מול בונה האתר שלך.

אבל הנקודה הכי חשובה: קח יעוץ. תמצא לך יועץ ניטרלי (שאינו כותב עבורך את האתר), תחתים אותו על NDA אם צריך, ופרוס בפניו מה אתה רוצה לעשות ושהוא יאמר לך מה כדאי לעשות: האם עדיף שיכתבו עבורך את הדברים מאפס, או שישתמשו במערכת ניהול תכנים כלשהי (עדיף שיסביר מדוע מערכת כזו או אחרת). האם עדיף לרכוש עיצוב או שעדיף להשקיע בגרפיקאי שיבנה את העיצוב אתר והגרפיקה, היכן היה עדיף לאחסן, איזה טכנולוגיות כדאי להשתמש ומדוע וכו' וכו'. יועץ טוב יתן לך לאחר הפגישה דו"ח ארוך ומקיף מה הוא ממליץ לעשות ויותר חשוב – הוא ינפה עבורך את המכשולים שרבים נופלים אליהם. יעוץ כזה כמובן עולה כספים (בד"כ פר שעה), אבל זה שווה את זה. כותב שורות אלו נותן יעוץ כזה, אך יש גם רבים וטובים אחרים שאפשר למצוא כאן שישמחו לתת את יעוץ הנ"ל.

בהצלחה

חבילות שידורי וידאו חדשות

(הערה: הסיבה שאני מפרסם את זה כאן, היא התעניינות של מספר קוראים בתחום)

hvr_hd1000j

קצת רקע: בחודש וחצי התעמקתי בנושא שידורי וידאו. שכרתי שרתים פיזיים ווירטואליים באירופה ובארה”ב, והתחלתי להריץ טסטים כדי לראות היכן ניתן לשנות ולהמציא דברים כדי שלקוחות בארץ יוכלו להנות משידור איכותי, מהיר ובמיוחד – רציף.

מבחינת התקשורת בין ארה”ב לאירופה, הכל היה צפוי: שידור זורם, וגם ההיפך נכון. אבל כשזה מגיע מחו”ל לישראל, כאן נתקלים ב-QoS הרצחני של הספקים בארץ. שמעתי מכל מיני עמיתים ומתחרים כמה הקו בין אירופה לישראל מאוד מהיר, ואכן הוא במקרים לא מעטים היה מהיר, אבל רצה הגורל ובשבוע שעבר, קצב התקשורת בין נטויז’ן לאירופה (הורדה מאירופה לישראל) נפל פלאים וירד לקצב של עשרות קילובייטים (בסביבות ה-60 קילובייט), ואני מדבר על הורדה ממקום מאוד מכובד באירופה (Telecity) וגם משרתי mirror מחברות כמו Leaseweb אל השרתים שלי (אצלי היה ניצול של בערך 5% מרוחב הפס). ניסיתי לבדוק זאת גם מהחיבור הבייתי וגם משרת נוסף שיושב אצל מתחרה בנטויז’ן והתוצאה היתה אותה תוצאה: רוחב פס מגוחך. זו לא היתה הפעם הראשונה שהתקלה הזו מתרחשת, אלא פעם שמינית במהלך הנסיונות שלי.

לפיכך החלטתי לנסות את שרותי ה-CDN הפופולריים בעולם (כמו של אמזון, Brightcove ואחרים – סה”כ 8 ספקים) בתקשורת לישראל. אתן לכם את התוצאה: למעט Akamai, כולם נכשלו כשלון חרוץ בהעברת שידור ברוחב פס של 750 קילוביט ו-1.5 מגהביט. השיא היה האיכות הגרועה מאוד שהגיע מה-CDN של Brightcove עם תמונה מפוקסלת בטירוף (חברת BestTV חתמה הסכם שת”פ עם BrightCove אך כפי הנראה שה-CDN של BestTV הוא עצמאי עם סינכרון לשרתים בחו”ל, לא ההיפך). בקיצור – זו תהיה בדיחה עצובה להציע ללקוחות דבר כזה.

מהמצב בחו”ל מול ישראל נעבור למצב כאן בארצנו הקטנטונת: מתחרים רבים מציעים לך אפשרות לשדר וידאו בטכנולוגיות שונות, אך בד”כ זה מגיע על קו משותף, וכפי שידידי מנהל הרשת בערוץ 7 ראה, קשה מאוד לבנות על התקשורת המשותפת שהספקים נותנים. אפשר תמיד לשכור רוחב פס יעודי, אבל המחיר בארץ ממש לא זול, מה שאומר שאם אתה רוצה לשדר לכמה עשרות או מאות בצורה סימולטנית, תצטרך להכין סכום נחמד של מרשרשים (כל חודש כמובן) רק על רוחב הפס, עוד לא דיברנו על השרת, תוכנת השידור ועוד – בקיצור, לשדר בארץ יקר.

ולכן החלטתי קצת יותר להתעמק ולראות מה בעצם אנשים המעוניינים לשדר וידאו – רוצים בעצם.שוחחתי עם כל מיני לקוחות פוטנציאליים, חברות שכבר משדרות היום, והתייעצתי גם עם חברות המוכרות מוצרים בתחום. לאחר ששמעתי את כל הגורמים, עשיתי חישובים ואני שמח להציג את התוצאה: “חץ ביז” הוא הספק הראשון בארץ שמציע החל מהיום 4 חבילות וידאו לשוק הקטן והבינוני במחירים שפויים.

מהן אותן חבילות ומה מייחד אותן? החבילות האלו נותנות מענה מלא לאלו שרוצים לשדר וידאו אך יחד עם זאת לא לשלם 10,000 שקלים ומעלה לחודש. החבילות מאפשרות שידור וידאו בלי הגבלה של כמות שידורים (בין אם תשדר את אותו קליפ פעם אחת או 20,000 פעם, תשלם אותו מחיר), אך עם מגבלה חדשה פשוטה: כמות הצופים הסימולטנית לא תעלה מעבר לגודל החבילה (בניגוד למתחרים ששם אתה משלם פר תעבורה. כך לדוגמא עם Brightcove תשלם 100 דולר על 40 ג’יגהבייט תעבורה!)

מדוע? הסיבה פשוטה: מבדיקות שערכתי, רוב הגולשים יושבים, רואים קליפים, מעבירים קדימה ואחורה וממשיכים הלאה (בשידור חי בהרבה מקרים המשתמשים רואים מס’ דקות וממשיכים הלאה), מה שאומר שאותו Slot שנתפס ע”י גולש – מתפנה וגולש אחר יכול לצפות, כפול כמות החיבורים הסימולטנית המותרת בחבילה (אגב, וידאתי את העניין הזה מול מספר גופים משדרים).

כך יוצא שכל חבילה, לא רק שהלקוח מקבל קו יעודי משלו לוידאו עם דיסק קשיח משלו ותמיכה מלאה (כולל ניהול) ללא תוספת תשלום ע”י “חץ ביז”, הוא משלם בעצם סכום מאוד קטן בהשוואה לפתרונות המתחרים. הוא יכול לגדול מחר או להחליט לעבור לחבילה יותר קטנה באם ירצה בכך.

בנוסף, בחבילה זו יש פתרונות גם למכשירים כמו iPhone/iPad, תמיכה ב-Silverlight (כך שאין צורך לעבור פלטפורמה, למשתמשי מיקרוסופט), הגנה על תכנים, שידור חי, הטמעה מאוד קלה לתוך האתר של הלקוח, הקלטת שידור חי ועוד – במחירים הכי זולים בארץ (רק לשם השוואה: מתחרה מסויים שמציע שרות בערך באותה נישה, מבקש מחיר פי 3 וחצי!)

אני מצהיר שאני נותן מחיר מאוד זול לחבילות מאוד יפות עם איכות שידור מעולה. רוצים הוכחה? תלחצו כאן ותגיעו לעמוד מיוחד בבלוג המציג את הקליפים (יש צורך ברוחב פס של 2.5 מגה על מנת לראות את 2 הקליפים הראשונים), נגנו ותנסו להריץ את הקליפים קדימה ואחורה ותנסו להשוות מול כל פתרון אחר. לא רק שהמערכת מסוגלת להריץ את הקליפים, היא גם תומכת ב-FULL HD.

החבילות הללו מתאימות לאתרים קטנים עד בינוניים (ולמען האמת גם לכמה גדולים, כל עוד האתר אינו וידאו בלבד כמו יוטיוב). מה עם אלו המעוניינים לשדר אלפי צפיות סימולטנית, שידור במקביל בארץ ובחו”ל? גם לכך יהיו פתרונות במהלך השבוע הקרוב. עקבו אחרי הבלוג…

טיפים לחסכון כספי באירוח שרת/אתר

במסגרת העסק שלי אני מוכר שרתים ומשכיר וירטואליים ופיזיים (אה, ואירוח שרתים), וכמו כל עסק, אני מקבל בשאלות שונות הקשורים לשרותים כמו DNS, דוא"ל, גיבוי חיצוני ועוד. מכיוון שהעסק שלי אינו כולל את תחום האירוח השיתופי, אני לא נתקל בבקשות כמו רכישת דומיין ללקוח או להוציא מייל מהשרתים שלו כי רוב הלקוחות מעדיפים לרכוש או לעשות בעצמם, וגם אלו שמבקשים, אני ממליץ להם על שרותים מסויימים שאותם אני רוצה להמליץ פה בחינם (או במחיר זול מאוד) לאחרים. מהשרותים האלו אני לא עושה כסף ולדעתי חבל שהלקוח ישלם עליהם סכומים נוספים.

היתרונות של השרותים שאני ממליץ כאן הם פשוטים: הם הרבה יותר שרידים מאשר שרת או 2 של הלקוח שסביר להניח שלא יעמדו בהתקפות מאסיביות או פריצות ותקלות.

להלן הטיפים:

  • רכישת דומיין: אם רוצים לרכוש דומיין, כדאי לעשות זאת עצמאית מול רשמים בארץ או בחו"ל. היתרון בדומיין מחו"ל הוא המחיר הזול מאוד. לדוגמא: Cheap Domain עם סיומת info יעלה לך 2 דולר לשנה ו-6 דולר לשנתיים. אתרים אחרים ימכרו לך דומיינים עם סיומת COM בדולרים בודדים (רק כדאי לשים לב מה המחיר לשנתיים). אפשר לקנות דומיינים עם סיומת co.il אך אם קונים את זה רק לשם הניקוד בגוגל, גוגל כבר לא מתייחסים לשם הדומיין למען ניקוד PR גבוה יותר.
    אם מעוניינים בדומיין חינמי, אפשר לפנות אל co.cc ולפתוח שם דומיין. כל עוד שם הדומיין שלך לא תפוס או שהוא מעל 8 אותיות, תוכל לקבל 2 דומיינים בחינם (בלי פרסומות).
  • לאחר שרוכשים דומיין, צריך שרת DNS שיחזיק את הרשומות. לצערי רבים עושים שגיאה מסויימת ונסמכים על שרת פיזי אחד (עם 2 מכונות וירטואליות) כדי להרים שרת DNS. חברים, יש את Zone Edit שישמחו לארח את שרות ה-DNS אצלהם ל-2 הדומיינים הראשונים שלכם בחינם. היתרון שלהם על פני כל מיני חברות שמציגות יכולות DNS "מעולות" (תחת שמות כמו "Triple DNS") של-Zone Edit יש 18 שרתי DNS פיזיים רק בשביל זה, ומנסיון שלי: לי יש אצלם 25 דומיינים עוד מ-95 ועד היום לא היתה לי שום בעיה עם השרות שלהם.
  • הולכים להקים שרת מייל? זה נחמד, אבל זה כרוך במקרים רבים בכאב ראש לא קטן: יוזרים, דואר זבל, התקפות על שרת המייל ושאר מרעין בישין. לעומת זאת, גוגל נותנים לך בחינם את Google Apps, שרות שנותן לך 50 תיבות דואר כשכל תיבה בגודל 7 ג'יגהבייט, וכבונוס אתם מקבלים יומן, בניית אתר פשוט (עם Google Sites), את Google Docs ושאר תופינים. כל מה שצריך לעשות זה להירשם, להפנות את רישומי ה-MX שלכם לכיוון גוגל, ותוך זמן קצר אתם יכולים להוציא את המייל שלכם מהשרת דרך גוגל, וגוגל הרבה יותר יציבים מבחינת מייל מול כל שרת שאתם תקימו, והם כבר בין כה מטפלים בדואר זבל, וירוסים ושאר קללות.
  • צריכים לאחסן את הגיבויים שלכם בצורה מאובטחת? יש כל מיני אתרים שמציעים גיבוי, אבל רובם גם מגיעים עם מחיר חודשי שאם השתמשת או לא השתמשת, אתה תשלם את המחיר המלא של אותו מנוי. לעומת זאת, אמזון מציעים את S3 או ה-Simple Storage Service שלהם, ושם אתם תשלמו בדיוק מה שאתם משתמשים פר ג'יגהבייט: 9 סנט לגיבוי עם שרידות או 14 סנט לגיבוי עם שרידות מטורפת (ויש עוד עלות של 10 סנט פר ג'יגה תעבורה). שוב, הגיבוי שאתה תעשה לא יחזיק כמו הגיבוי שאמזון נותנים כ-שרות. משהו שחשוב לזכור: השרות S3 של אמזון לא מתאים לשימוש כ-Storage נוסף כאילו חיברת SAN או NAS לשרת שלך (אלא אם יש לך מכונות וירטואליות באמזון AWS ואז ה-S3 נותן לך אחסון למכונה שלך שם), אלא כגיבוי ושחזור וגישה מכל מקום אליהם דרך כלים שונים.

אלו הם חלק מהשרותים החינמיים שיש ברשת ויכולים לחסוך לך גם כסף וגם כאב ראש, ולא חשוב מי הספק שאצלו תארח את השרת שלך ו/או ספק שתשכור אצלו אתר/שרת/אירוח. שרותים כאלו גם משחררים אותך מתלות בספק אם מחר אתה מחליט לעזוב אותו (ולא חסר אנשים שיכולים להעיד על מצב בו הדומיין שלך הוא "בן ערובה" לדוגמא).

מוגש כחומר למחשבה.

זה לא "מחשוב ענן"

יוצא לי באחרונה לראות יותר ויותר חברות המציעות שרותים כמו VPS או שרתים יעודיים אשר משרבבים את המושג "מחשוב ענן" לתוך הפרסומים שלהם, בין אם זה ברושורים, פרסומות וידאו, אימיילים פרסומיים ועוד, ולצערי מדובר פה במשהו הגובל בהטעיית הצרכן/הלקוח הפוטנציאלי.

כדי להבין מהו מחשוב ענן נסתכל על משהו שיש לכולם בבתים: החשמל בביתכם. ברגע שמכשיר חשמלי שמחובר לשקע מתחיל לפעול, מונה החשמל שלכם מתחיל להסתובב ואתם תשלמו לחברת החשמל לפי קוט"ש שצרכתם ותו לא (בתוספת מסים כמובן). כיביתם את כל המכשירים? המונה מפסיק להסתובב והחיוב נפסק.

ניקח דוגמא אחרת מחברה מאוד מוכרת: Amazon ושרת ה-AWS. אמזון מציעה מחשבים וירטואלים, אחסון, איזון עומסים, CDN ושאר שרותים, כאשר כל השרותים מבוססים על עקרון פשוט: אתה משתמש בהם לפי שעה, ואתה מרים אותם בסקריפט פשוט. רוצה 2 טרה אחסון? עוד 40 מכונות וירטואליות גדולות? 20 בינוניות ו-50 קטנות? כמה שורות בסקריפט קטן ותוך רגעים ספורים אותם מוצרים שביקשת עומדים לרשותך. רוצה "להרוג" מכונות שהיית צריך בשביל עומס ולחזור למצב של 2 שרתים? מס' פקודות בסקריפט וכל מה שהיה מקודם "מת". צריך שרתים ומשאבים אחרים באירופה, אסיה, ארה"ב וכו'? כמה שורות ונגמר. לא צריך להתעסק ברכישת רשיונות, התקנות, איזה מעבדים יש בשרת וכל הקונפיגורציות למערכות הפעלה – הכל מוכן, הפעל והשתמש. הגביה תהיה פר שעה, ולפי צריכת הנתונים שהכנסת/הוצאת מהאחסון/שרתים וירטואליים. בסוף החודש (או בתאריך אחר) תחוייב בכרטיס האשראי וחוזר חלילה.

ספק גדול שמספק שרותי ענן מוריד ממך את הצורך לבדוק כמה רוחב פס יש לו (ג'יגות על ג'יגות ממספר ספקים), איזה פירמה של שרתים יש לו (בד"כ זה Custom לפי דרישות שלו), איזה סוג אחסון יש לו (שוב, ברוב המקרים מדובר במשהו שנבנה In House), איזה מעבדים יש (אמזון עובדים עם AMD לדוגמא), איזה וירטואליזציה הם משתמשים (שוב, אמזון משתמשים ב-Xen גירסה שלהם), והכל כבר נמצא עם רשיונות בצורה חוקית. אתה לא צריך לדאוג לכלום, רק תתקין את האפליקציות שלך, תקנפג אותם ותשתמש.

בוא נשווה את זה לכל ספק רגיל אחר, בין אם זה מהגדולים (012, נטויז'ן, בזק בינלאומי) ועד הבינוניים: רוצה עכשיו 50 שרתים וירטואליים ו-2 טרה? נראה אם בכלל יש להם במלאי דבר כזה. אין? תחכה, מנהל התיק שלך יפנה בקשה למחלקת הרכש, מחלקת הרכש תוציא בקשת הצעות מחיר למפיצים השונים (שבעוד  כמה ימים יחזירו תשובה למחלקת הרכש), אחרי שחוזרים ההצעות מחלקת הרכש תוסיף את הנתח שלה, תכפיל ב"דולרים" (4.1 שקל לדולר, זה השער שכל הספקים גובים, 012 גובים לפי מחיר של 4.12 שקל לדולר) ואז ישלחו לך את ההצעה באימייל ואם ההצעה תיראה בעיניך תצטרך להחתים את המנכ"ל/סמנכ"ל/איש-כספים, תמתין לפחות 14 ימי עסקים, תשרוף עוד שבוע-3 שבועות לכוונן את כל העסק – ו… יש לך את מה שרצית. עבר שבוע ואתה לא צריך את זה? לא נורא, תשלם לפחות מחיר חודש ואם קנו במיוחד עבורך ציוד, תשלם את מלוא ההתחייבות ואז נחשוב הלאה.

יש ספקים בארץ שהחליטו לעשות טריק ולהעתיק פחות או יותר את הממשק של VPS.Net, רק שהשרות של VPS.Net הוא יומי, וה"ענן" שלהם הוא די קטן (בהשוואה לאמזון ואחרים), והוא יותר מבוסס על שימוש יומי ותעבורה יומית/חודשית, בהשוואה לישראל שהדברים כאן הם אך ורק חודשיים, כך שמה שיש כיום בארץ לספקים גדולים ובינוניים הוא לא ענן ולא נעליים, ומי שמפרסם את עצמו כ"מחשוב ענן" הוא לא יותר מאשר זורה חול בעיניהם של לקוחותיו ולקוחות פוטנציאליים.

לעניות דעתי, מחשוב ענן הוא דבר פנטסטי מהסיבות שתיארתי לעיל. אם מישהו רוצה לרכוש לעצמו VPS בארה"ב או אירופה, אני הייתי ממליץ בהחלט לקחת את הפתרון של אמזון, לדוגמא, מהסיבה הפשוטה שזה הפתרון הכי מהיר, הכי זמין, והוא יחסית די קל לשימוש: נרשמים באמזון, בוחרים AMI, מקנפגים למכונה מה שצריך מבחינת אחסון וכו', ומתחילים להתקין את התוכנות שלך ולהשתמש. פעם ראשונה לוקח קצת זמן להתרגל לרעיון, אבל אח"כ זה הרבה יותר קל להתממשק ולהשתמש, ובל נשכח שהמחירים של אמזון תחרותיים בטירוף מול כל ספק אחר. יש להם גם שרותים כמו איזוני עומסים וגם אם תצטרך עכשיו הרגע עוד 100 שרתים בגלל שיש לך פרסום שמושך אליך מאות אלפי מבקרים יחודיים, לאמזון זה לא יזיז.

אז אם אתם באמת רוצים מחשוב ענן, תבדקו שהספק באמת נותן מחשוב ענן ולא VPS עם שם המכיל את המילה "ענן" ומחירים שמגיעים לעננים.

מחשבות על חומת אש ורעיון קטן

כל אחד שיש לו מחשב שמשרת אותו ו/או אחרים צריך חומת אש. בעסק שלי, לדוגמא, הלקוחות מוגנים ע"י חומת אש שהיא בעצם קופסא פיזית קטנה שנותנת שרות לא רע של חסימת כל מיני דברים. הקופסא עובדת טוב ומעבירה את הנתונים בצורה משביעת רצון (יחסית, יחסית). הקופסא עצמה לא יכולה להתחרות בפתרונות של עשרות אלפי דולרים כמובן, אבל ללקוחות שלי אני יכול לתת מגוון פתרונות שחוסמים כל מיני דברים, בהתאם לצרכי הלקוח (כל הלקוחות מוגנים במס' שכבות, לתוהים מביניכם).

מדוע אני מספר לכם את זה? הסיבה פשוטה: תעבורה. ברשותכם, אפרט..

רוב הקופסאות המשמשות היום כחומות אש עבור שרתים ותחנות עבודה בנויים פחות או יותר אותו דבר. הם בעצם PC עם לוח אם קטנטן, ומספר חיבורים. מה שרץ על ה-PC זו מערכת הפעלה כלשהי (ברוב המקרים זה לינוקס, בשאר זה BSD) ומעליה "שכבה" שכוללת ממשק וובי וכל מיני תוספות, בהתאם לסוג המוצר והחברה המייצרת אותו.

אבל ההבדל הגדול ביותר בין הקופסאות, היכן שההבדל מגיע ממחיר של 1000-3000$ למחירים של 10,000 דולר ומעלה – הוא הבדל התעבורה. קופסא קטנה יודעת להעביר תעבורה של כמה עשרות מגהביטים בשניה (כולל תקשורת VPN), קופסא בינונית יודעת להעביר מאות עד משהו כמו 8 ג'גהביט בשניה, וקופסאות יותר גדולות מתחילות ב-6 ג'יגהביט לשניה ומטפסות בהתאם, כולל מחיר שמזניק בחופשיות כלפי מעלה.

בעסק שלי, לדוגמא, אני נתקל ב"בעיה" די מבורכת: בהתאם לכמות הלקוחות אני מגדיל את הקווים (כרגע זה עומד על 300 מגהביט סימטרי, לסקרנים) ואם אזמין לדוגמא עכשיו קופסא הרבה יותר רצינית שתשמש כחומת אש, אני אצטרך לשלם בסביבות ה-2000-3000 דולר, אבל אם קצב הגדילה שלי ימשיך להיות כמו שהוא כרגע, אני מאמין שעוד מס' חודשים יהיה לי רוחב פס של ג'יגה פלוס בקו סימטרי וכאן תצוץ בעיה: אותה קופסא לא רק שלא יכולה לעזור לי עם התעבורה, אלא שאני אפסיד בעצם את הסכום ששילמתי, שלא לדבר על הסכום שאצטרך לשלם על קופסת חומת אש שיודעת לנתב תקשורת ברוחב פס של ג'יגה ומעלה. המחירים לדברים כאלו למוצרים מוכרים וידועים מתחילים ב-10,000$, ואם אני אגדל ליותר מ-5-8 ג'יגהביט תעבורה, שוב אמצא את עצמי באותו מצב. נכון, אפשר להשתמש במס' קופסאות של חומות אש להגן על קבוצות שונות של שרתים, אבל זה לא תמיד הדבר הכי יעיל.

מה שחסר (לדעתי) בשוק הוא קופסת חומת אש, אבל לא קופסאות כמו שיש היום, אלא קופסא יותר מודולרית. קופסא שאני יכול לרכוש נניח ב-1000-2000 דולר, והרשיון שלה הוא מודולרי. ברמה הבסיסית לדוגמא היא יכולה לנתב כמה עשרות מגהביטים בשניה. רמה יותר גבוהה – מאות מגהביטים, רמה יותר גבוהה ג'יגהביטים ורמה הכי גבוהה – עשרות ג'יגהביט בשניה. הקופסא עצמה היא מכונת PC חזקה אבל היא תהיה "מוחלשת" ע"י התוכנה בהתאם לרשיון, כך שברשיון הכי גבוה, המכונה לא תהיה מוחלשת כלל.

מבחינת רווחים, דבר כזה יכול להיות מאוד רווחי לחברה שמייצרת קופסא כזו מסיבה מאוד פשוטה: כיום הקופסאות המתחרות קבועות בכמות תעבורת הנתונים שהן מעבירות ואז הצרכן של הקופסא אם הוא מגדיל את הקו מעבר למכסה שהקופסא יכולה לנתב, צריך לכתת את רגליו ולשוטט באינטרנט על מנת לחפש קופסא נוספת ולראות אם יש הצעות מפתות. קופסא מודולרית כזו רחוקה מרחק של רכישת רשיון מהגדלת הכח שלה, כלומר הלקוח לא צריך לחפש קופסא אחרת, הוא רוכש רשיון נוסף, מקליד אותו למכונה ונגמר העניין, כך שלחברה יהיה כדאי בעצם לגרום ללקוח להישאר איתה עם הקופסא ואולי למכור לו מוצרים נוספים (אנטי וירוס, אנטי ספאם, חומת אש שבודקת תכנים ועוד ועוד), ואז הלקוח נשאר עם החברה.

קופסא כזו לי היה יותר קל לרכוש ולהצדיק את ההשקעה בה ואני בטוח שאני לא היחיד שחושב כך.

מישהו רוצה להרים את הכפפה? 🙂

הבטחתי – ואני מקיים

כשפתחתי את "חץ ביז" הבטחתי כאן בבלוג שאני אתרום לקהילה מקום לאחסון וידאו עם רוחב פס נדיב כדי לשדר את הקליפים. אתמול היתה לי ישיבה עם הספק שלי (נטויז'ן) ואת תוצאות הישיבה כתבתי בפוסט בבלוג העסקי שלי. כתוצאה מאותה ישיבה, החל מהיום אני נמצא על קו סימטרי ואני יכול למכור רוחב פס (בישראל ) במחיר הכי זול שיש (תאמינו לי שבדקתי את המחירים עם המתחרים. לקוחות קיימים, אגב, שודרגו בחינם אתמול).

אז כמו שהבטחתי, אני מקיים: החל מאתמול, רכשתי עוד 100 מגה רוחב פס סימטרי (בנוסף למה שיש לעסק כרגע) שהוא מיועד כולו לשידור קליפים הקשורים לקוד פתוח, כלומר כל מי שרוצה ליצור תוכן ורוצה לשדר אותו, מוזמן ליצור איתי קשר ואני אארגן את המקום והשרות ללא כל תשלום. יש גם מספיק מקום לאחסון.

מי שיש לו תוכן ורוצה להעלות אותו, מוזמן ליצור עימי קשר. כדאי לשים לב: על מנת לתת שידור איכותי, יש צורך במספר דברים מצד מי שמקליט:

  • הוידאו צריך להיות איכותי ברמת HD, כלומר גודל מסך (אם מדובר בהדרכת וידאו) יהיה מינימום 1024X720 או יותר.
  • קידוד: אני מודע לכך שיש מלחמה שלמה על Codecs אך אינני משדר את הוידאו ב-HTTP אלא ב-RTMP, ובשביל איכות, צריך Codec טוב, ולכן אני מבקש לקודד ב-H.264, מעבר כפול (Double Pass) עם רוחב פס לפחות בגודל 750 קילוביט. אודיו יכול להיות MP3 או AAC. לגבי OGG אני עדיין בודק, מכיוון שהנגן מבוסס Flash.
  • גודל הקובץ: עד 2 ג'יגה פר קובץ

מעניין מי מהמתחרים יציע גם תרומה משמעותית לקהילת הקוד הפתוח.

כמה מילים על מיקום שרתים

בשעה טובה העסק נפתח, שרתים נרכשו, ואפשר להציץ בחנות ולהזמין Trials או לרכוש חבילות. אגב, הבלוג הזה מאוחסן באחד מהשרתים הוירטואליים ורק המעבר קיצץ ב-45% את זמן הטעינה שלו.

במסגרת ההקמה יצא לי לשוחח עם כמה לקוחות פוטנציאליים ושמתי לב לנקודה מעניינת: חברות רבות שוכרות חיבור סימטרי למשרדיהם ומשם השרתים רצים ומגישים דפים למשתמשים. אני מדבר במיוחד על חברות גדולות לבניית אתרים, ועוד כמה חברות שיש להן יד ורגל בעניין.

אני מנסה להבין, בשביל מה?

הבה נתחיל לנתח תעבורה: הדבר שלוקח בחברה טיפוסית הכי הרבה תעבורה החוצה זה המייל, במיוחד היום שכל הודעה של משתמש/ת ממוצע/ת מכילה לפחות מקטע גרפי אחד (לוגו חברה לדוגמא), נכפיל במס' נמענים, ואפשר לראות איך הקו החוצה נצרך בחופשיות, ואם היה לחברה חיבור ADSL או הוט שמופעל אסינכרונית, הקו לגלישה היה נחנק.

בחברות שבונות אתרים/ישומי אינטרנט וכו', הדבר שמוציא תעבורה לא פחות ממייל הוא כמובן הדפים המוגשים לגולשים, כולל גרפיקה, פלאש, וידאו וכו', ואלו בהחלט תופסים רוחב פס נכבד מה שמצריך חיבור יעודי (סיב, נל"ן, ATM, מטרו וכו') בגודל מס' מגהביט לשניה.

בחברות היי-טק אחרות גם קיים חיבור סימטרי לשם שימוש בחיבורי VPN למפתחים, מנהלה וכו'

הסידור הזה עובד לא רע לאותן חברות, חוץ מעניין קטן: קווים אלו עולים הרבה לחודש: אם נחשב את עלות התשתית + ספק, אפשר בקלות להגיע לכמה אלפי שקלים לחודש רק על חיבור לרשת.

אפשר לחסוך לא מעט. הבה נבדוק היכן ניתן לחסוך (וכאן אני מדבר מנסיון):

  • דוא"ל: רוכשים 2 כתובות IP קבועות ו-2 קווי ADSL, כאשר הראשון יכול להיות 20-30 מגה ב-Downstream ו-1 מגה ב-Upstream והשני יכול להיות גם במהירות 1-2 מגה ב-Downstream ו-1 מגה ב-Upstream. המודם השני ישמש אך ורק ככתובת SMTP ואיתה שרת הדוא"ל יוציא החוצה מיילים, כאשר הגלישה לעובדי המשרד מתבצעת דרך המודם הראשון. אם רוצים לייעל את התהליך, אפשר להשתמש ב-PFsense לחלק גם את הגלישה במצב שהקו השני לא עושה כלום, וכך כולם במשרד יכולים לקבל שרותי אינטרנט.
  • Web Serving: אני לא מצליח להעלות בדעתי שום יתרון להגשת דפים דרך שרתים שיושבים בחברה. דווקא אחסון של אותם שרתים תחת חברת אחסון שרתים/אתרים יכול לתת לכם הרבה יותר מהירות ממה שיהיה לכם במשרד, ואני יכול לתת דוגמא: אני מציע לדוגמא חבילת VPS Basic ששם מדובר בחבילת וירטואליזציה בסיסית ואיתה אני נותן עד 10 מגהביט החוצה מהשרת פה בארץ, והאמינו לי, אני לא מוכר בהפסד. עם אחסון שרת אני יכול לתת הרבה יותר קו ממה שחברה יכולה לשכור לעצמה בחיבור למשרדים שלהם ובהרבה הרבה פחות מחיר. בוא לא נשכח שכל Data Center מכובד ערוך ומוכן להגן על השרתים שלכם הרבה יותר ממה שיש במשרד טיפוסי, ששם ה-UPS יכול להחליט בדיוק ברגע שיש Spike בחשמל (או הפסקת חשמל) לא לפעול ואז אותו מנהל רשת בחברה – בבעיה.
  • שרידות: דווקא בשרידות יש לספק אחסון שרתים/אתרים יתרון מאשר לחברות קטנות. כמה חברות חתומות על חוזה שהטכנאי של החברה שממנה רכשתם את השרתים (HP, DELL וכו') מגיע תוך 4 שעות ומחליף חלקים בלי לשאול יותר מדי שאלות? לא הרבה. לפחות במקרה שלי  – זה ה-SLA שלי לציוד שאני רוכש, כלומר אם אתה שוכר/רוכש ממני (לדוגמא) את הברזל בזמן שאתה בונה שרידות, יהיה לך SLA לגבי טכנאי בזמן יותר קצר מבלי לשלם הון תועפות על חוזה כזה.
  • וירטואליזציה: אם חברה מגישה תוכן משרתי Web שרצים על פתרונות וירטואליים, אפשר הרבה יותר בקלות להעביר אותם לספק אחסון אתרים/שרתים ולנהל אותם עם איזה ממשק שרוצים וגם לקבל רוחב פס להגשה החוצה הרבה יותר גדול בשבריר מחיר ממה שעולה קו יעודי למשרד.

בקיצור, אפשר כיום לחסוך הרבה כסף בהעברת חלק ניכר מהשרתים לספק אחסון. ספק אחסון עולה הרבה פחות מהשכרת קווים יעודיים, וספק אחסון יכול לתת הרבה יותר קו ובמחיר יותר נמוך מקווים יעודיים. אפשר להעביר את רוב השרתים ואף להגדיל את מהירות הגלישה במשרד באמצעות שימוש בדברים פשוטים מבלי לסכן דבר.

כל מה שצריך הוא לשמור על ראש פתוח.

מוגש כחומר למחשבה.

ה"מסע" למציאת ספק אחסון גדול

לפני מספר ימים החלטתי שלקחת שרתים בארה"ב או באירופה עבור ישראלים הוא לא רעיון טוב, במיוחד לאחר שנתתי למספר אנשים חשבונות על מכונות וירטואליות והתגובות היו שליליות, החלטתי שאני מרים את עסק אחסון השרתים/VPS פה בארץ. אחרי הכל, אני גם הולך להציע שרות כמו מחשב וירטואלי עם Windows 7 להשכרה, וזה דורש רוחב פס רציני ומהירות תגובה מאוד קצרה, ושרתים בחו"ל יכולים לתת את השרות, אבל התקשורת בארץ מורידה את הקצבים לרמות בלתי נסבלות.

אז החלטתי לנסות לשוחח עם שלושת הספקים הגדולים: נטויז'ן, בזק בינלאומי, ו-012Smile. לכולם שלחתי אימייל, הרמתי טלפון והשארתי הודעה.

הנה מה שביקשתי מכל ספק: אני מעוניין לשכור שרת עם 2 מעבדי Xeon, ו-2 דיסקים של 500 ג'יגה, 16 ג'יגה זכרון, ורוחב פס התחלתי של 40 מגה, כאשר הגדילה של רוחב הפס תהיה מהירה. אבקש Pool כתובות IP, ניטור בסיסי, SLA ועוד מידע טכני כולל אחריות על השרת וכו'. לי יש כמובן עוד שרתים להכניס בזמן ההשקעה, אך רציתי לדעת מה המחיר להשכיר שרת ומה מחיר האחסון בלי להשכיר שרת.

התוצאות… קצת מפתיעות:

  • נטויז'ן: בחור בשם אייל חזר אליי, והפנה אותי לבחורה בשם יוליה ששמעה את הבקשה שלי לגבי "ברזל", ואמרה שהיא תתן את הפרטים לאייל והוא יחזור אליי. אייל חזר אליי ושוחחנו, ולאחר מו"מ שכלל מספר שיחות Follow up באותו יום, שלח לי הצעת מחיר. במשך היומיים לאחר מכן המשכנו לנהל מו"מ על תנאי תשלום, הנחות, אחסון וכו' ולבסוף ביום ג' חתמנו.
    נקודות לזכות נטויז'ן: מהירות הגשת הצעה קונקרטית, יחס רציני ונכונות לבוא לקראת הלקוח.
    חסרונות לרעת נטויז'ן: לא הוגשו הצעות לשרתים נוספים מכל מיני חברות זולת הצעה אחת של שרת HP. ביקשתי מאייל לברר זאת, אך עד היום לא קיבלתי הצעות חלופיות. ביקשתי להגדיל זכרון, אך משום מה הבחור שאחראי לתת מחיר לכך עדיין לא החזיר תשובה. ביקשתי לדעת SLA לגבי מהירות החלפת חלקים בשרת אך גם זאת לא קיבלתי (למרות שספציפית חלקים ל-HP אני יכול להשיג תוך שעות ספורות).
    מסקנה: נטויז'ן טובים בקטע המכירה, אבל יש להם צורך לשפר משמעותית את כל עניין השכרת השרתים.
  • בזק בינלאומי (014): שוחחתי עם נציג של בזק בינלאומי ונתתי לו בדיוק את אותה בקשה של נטויז'ן. הסברתי לו ארוכות על מה אני מדבר ומה אני מצפה (מישהו בבזק בינלאומי צריך להסביר לאנשי המכירות ולנציגי החווה שלהם מה זה תקשורת נתונים ארצית לצערי! חב'רה, שאני מבקש רוחב פס מסוים שיהיה לשימוש ישראלי, אני מתכוון לכך, תפסיקו לחרטט עם "תקשורת בחווה"!). הנציג, בחור בשם אורון עדי, אמר שהוא "כבר חוזר" עם הצעות מחיר. כבר? רק אחרי 3 ימים הוא הואיל לחזור אליי עם תשובה שהוא "קיבל הצעות מספקים עבור השרת, ממתין להצעה סופית משופרת". מה עם לעדכן את הלקוח על המחירים שהספקים מבקשים? יוק! שלחתי אליו מייל עם ההצעה הספציפית של נטויז'ן להראות לו שאינני משקר, ומה אורון כותב לי בתגובה? "אני עדיין ממתין להצעה טובה יותר לשרת, ההצעה ששלחת אלי היא הצעה בעלות מאוד נמוכה". 13,000 שקלים לשרת שתיארתי למעלה בפריסה לשנתיים זו הצעה נמוכה ??
    אך הסיפור לא נגמר כאן. בהמשך מציע אורון חצי מרוחב הפס שביקשתי בכמעט אותו מחיר שנטויז'ן הציעו! ההסבר שלו? "זה רוחב פס סימטרי!", שזה כמובן בולשיט: נכון, רוחב הפס סימטרי, אבל הלקוחות בארץ הם עם קצב upload של עד חצי מגה ב-95% מהמקרים, אני בספק אם תהיה ניצולת של עשירית מרוחב הפס ה"עולה" (מהגולש לשרת), כך שזה בכלל לא רלוונטי.
    עד היום לשעת כתיבת שורות אלו, בזק בינלאומי לא נתנו הצעה קונקרטית לגבי שכירת מקום בחווה ברוחב פס שביקשתי למרות שהם קיבלו ממני לא רק את כל הפרטים, אלא אפילו עותק של הצעה מתחרה.
    נקודות לזכות בזק בינלאומי: אמממ… אין לי..
    נקודות לרעת בזק בינלאומי: הכל איטי, המחירים גבוהים בטירוף ללא הצדקה, אין עדיין שום הצעות על השולחן.
  • 012Smile: יש להם חווה? הם משכירים מקום בחווה? הם משכירים שרתים?
    3 אימיילים, 4 טלפונים, שבוע עבר, ושום נציג מ-012smile לא חזר אליי עד היום. ניסיתי לעשות את כל המאמצים להשיג נציג מכירות אך לשווא. פעם "הם בהפסקת אוכל", פעם "הם לא זמינים", פעם נתנו לי מישהי שאמרה "להשכיר שרתים? לא יודעת, תמתין", קיבלתי מוסיקת המתנה ו..טריקת טלפון עוד לפני שפלטתי הגה.
    נקודות לזכות 012Smile: אין
    נקודות לרעת 012Smile: ככה מתנהגת חטיבת מכירות של הלקוחות העסקיים? איפה ההנהלה? הם מודעים לכך בכלל?

גם לי יש מסקנות מכל התהליך, והנה הן:

  • היו לי הצעות רבות מכל מיני ספקים קטנים לארח את השרתים שלי. זה נחמד, אבל כאחד שמאוד מאוד אכפת לו מהרשת שלו, אינני מוכן להיות תלוי ברשת של ספק קטן אחר, במיוחד שאין לי מושג מי הלקוחות שלו ועוד יותר כשיש לי חשש שהוא משכיר לכל דכפין, כולל ללקוחות כאלו שיגרמו להתקפות על השרתים ול"שתיית" רוחב הפס. אני מעדיף לעשות זאת מול ספק גדול, ספק אינטרנט.
  • מחירי השרתים בארץ גבוהים בטירוף ולא תמיד עם הצדקה. מילא הציוד מגיע עם 3 שנים אחריות ישראלית, אבל הוא לא. המסקנה שלי: לקנות מספקים בחוץ שרתים (אני מעדיף לא יד שניה, בניגוד למספר מתחרים בתחום שלא מציינים זאת ללקוח, לידיעתכם!). משום מה, קשה בארץ להשיג שרתים של AMD (עם מעבדים כמו 6168 ומעלה) שנותנים דווקא יחס ביצוע/מחיר מצוין.
  • יש המון תחמנות בהצעות של מתחרים. כתבתי על זה משהו כ
    אן
    , למעוניינים.

מחשבות על "ניעור" שוק ה-VPS

אני מכיר את תחום ההוסטינג כבר משנת 95 לערך (עוד מהימים של ISDN NET ז"ל) ובד"כ הקשר שלי לשוק זה היה קשור ל"טובות": חברה שמכירה אותי מעוניינת לארח אתר שלהם ורצו שאעשה להם טובה ואבדוק להם את השוק, אז הייתי בודק את השוק בשבילם, מהספקים הקטנים עד הגדולים בארץ וחלק בחו"ל, עושה בדיקות שונות ולבסוף נותן המלצות. "טובות" כאלו הייתי עושה אחת למס' חודשים כל השנים האלו.

לאחרונה שמתי לב למשהו מעניין: מחירי השרתים והציוד הנלווה יורדים, אך המחירים בארץ לדוגמא – לא יורדים. כמה לא יורדים? מספיק בשביל לראות כל מיני הצעות על מכונות VPS הכוללות רבע ג'יגה זכרון, כתובת IP אחת, 10 ג'יגה דיסק וקו 10 מגהביט "בלתי מוגבל" (הוא מוגבל אחושקשוקה!) במחירים שמטפסים מ-200 שקלים ומעלה. אה, המחיר הזה חודשי. הצעות מקוממות אחרות הן לקחת PC פשוט שעולה 2300 ש"ח (בערך) שכוללת דיסק טרה, 2 ג'יגה זכרון, תעבורה "בלתי מוגבלת" על 100 מגהביט (שהם כמובן משותפים) ועל זה תשלם יותר מ-650 ש"ח לחודש (כולל מע"מ).

לאחרונה ניכרים סמנים של תחרות בארץ בשוק ה-VPS, אפשר למצוא חבילות זולות יותר עם טריק ידוע: מציינים לך איזה מעבד רציני יש בשרת, אבל אתה הרי לעולם לא תדע אם אתה יושב יחד עם עוד 30 שרתים וירטואליים על אותו שרת, ומעבד XEON, כמה שיהיה חזק, עדיין יש לו מגבלות.

בקיצור, טריקים לא חסרים על ימין ועל שמאל.

לאחרונה החלטתי לסיים את תקופת השכירות של השרת הוירטואלי שלי (זה שעליו יושב הבלוג הזה ועוד כמה דברים שלי) ותהיתי ביני לבין עצמי: אם כבר אני הולך לחזור לכל עניין ה-VPS (כן, השרת הזה הוא VPS), מדוע בעצם לא להציע זאת לאחרים גם? הרי ידע בטכנולוגיות וירטואליזציה יש לי כבר כמה שנים..

הנה כמה נקודות שחשבתי לגביהן:

  1. אני לא הולך להתחרות בכל אלו שמציעים Shared Hosting וחשבונות ריסלר ל-Shared Hosting
  2. אני לא הולך להציע שרותי ניהול שרתי Windows. אני בטוח שיש מספיק פרילנסרים שישמחו לעשות זאת במחיר שלהם.
  3. אני לא מחפש "לעשות מיליונים" מזה.
  4. אני כן רוצה למכור VPS במחיר הוגן. מה זה מחיר הוגן? מחיר שיכסה עלות מכונת VPS עם ליבה לכל מכונה, עם זכרון בלי טריקים (OverCommitting) ועם שטח דיסק גדול פר מכונה, פלוס מיסים ועלויות נוספות. לא יותר מזה.
  5. אני כן רוצה להציע שרותי תמיכה בסיסיים ללא תשלום (Reboot, קונסולה וכו')
  6. ואני בהחלט חושב להציע גם הפצות לא סטנדרטיות (SuSE, FreeBSD, Plan 9 וכו')
  7. השרתים ישבו בחו"ל אצל ספק שמאוד "עשיר" בחיבורים החוצה, כך שמהירות הורדה ותגובה תהיה כמו בארץ.

כמובן שיהיו שרותי תמיכה כמו טלפון, טיקטים וכו'.

לפני שאני בכלל חושב להציע דבר כזה במיוחד לחברי קהילת הקוד הפתוח (ואגב, אני בהחלט חושב לתרום לקהילה משאבים שונים), רציתי לשמוע את דעתכם מה המחירים שאתם הייתם מוכנים לשלם. אני אציע כאן מס' הצעות, כתבו בטוקבקים מה המחיר שהייתם מוכנים לשלם, ומה הכי חשוב לכם.

להלן ההצעות:

  1. חבילת בסיס: זכרון 1 ג'יגה, דיסק 40 ג'יגה, מערכת הפעלה לבחירתכם (Windows בתוספת תשלום, מה לעשות, מיקרוסופט רוצים את ליטרת הבשר שלהם), 10 מגהביט רוחב פס עם מקסימום חצי טרה הורדות בחודש, כתובת IP אחת. פאנל ניהול בתוספת תשלום זעירה (בדיוק כמו המחיר בחו"ל, לא מחפש להרוויח על כך).
  2. חבילת כסף: ליבה מובטחת, זכרון 2 ג'יגה, דיסק 80 ג'יגה, מערכת הפעלה לבחירתכם, 100 מגהביט רוחב פס עם מקסימום 1 טרה הורדות בחודש, 2 כתובות IP, פאנל ניהול בתוספת תשלום.
  3. חבילת זהב: 1 ליבות, זכרון 3 ג'יגה, דיסק 200 ג'יגה, מערכת הפעלה חינם (לא חשוב איזו מערכת הפעלה תבחרו כולל של מיקרוסופט), 100 מגהביט רוחב פס עם הגבלה לעד 2 טרה הורדות, 4 כתובות IP, פאנל – עליי.
  4. חבילת פלטניום: 2 ליבות, 4 ג'יגה זכרון, דיסק 200 ג'יגה + 200 לגיבוי (אפשרי להשתמש בשניהם), מערכת הפעלה חינם, חיבור 1 ג'יגהביט עם הורדות עד 50 טרה לחודש,  8 כתובות IP. פאנל – עליי.

מה דעתכם? אשמח לשמוע תגובות ממכם.

תודה