ארכיון תגיות: Google

מיקרוסופט נגד כרומבוק – סיבוב שני

פורסם בתאריך על ידי

במיקרוסופט ישנם כמה מנהלים שמאוד, מאוד לא אוהבים את הרעיון שגוגל מצליחה עם מכירות הכרומבוקים (ברבעון האחרון גוגל עם שותפיה מכרו כמיליון חתיכות ורובם הלכו לשוק החינוך). במיקרוסופט לא מבינים מדוע אותם מוסדות חינוך ואנשים פרטיים רוצים לקנות מחשבים ניידים שכל מה שהם מריצים זה דפדפן….

אז הם החליטו להתקיף שוב את מכירות הכרומבוקים. פעם שעברה הם ניסו זאת עם פרסומות (כרגיל, מגוכחות) שהכרומבוק לא מריץ לך שום דבר מעבר לדפדפן. זה – לא ממש עבד, ולכן הפעם הם פנו לשותפים שלהם, יצרני החומרה ומיקרוסופט מקדישה דף מיוחד שמשווה בין כרומבוק למחשב נייד שמריץ Windows 8.1 ובסוף המודעה יש המלצה על דגם של Acer שנמכר בזול – 250$. הצצתי קצת במפרט הטכני ואני יכול להעיד שמדובר על מחשב סופר גרוע: דיסק מכני ישן, מעבד Celeron שהוא יותר גרוע בהשוואה למה שיש בכרומבוקים של היום (הנה השוואה של המעבדים), הוא מגיע עם 2 ג'יגה זכרון (שזה אומר שאם תריצו על ה- Windows הזה כל דבר כמו אופיס 2010, אקספלורר וכו' – צפו לאיטיות כרונית), ולקינוח – סוללה 3 תאים, כך שאם אתם מפנטזים על יום עבודה שלם עם המחשב ללא חיבור לחשמל – שכחו מזה.

וזה מה שמיקרוסופט דוחפת כ"המלצה" במקום כרומבוק.

מיקרוסופט עדיין מתעקשת לפספס מדוע אנשים רוכשים את הכרומבוקים: אף אחד לא חושב שכרומבוק יריץ לו את האפליקציות שהוא משתמש בהם על Windows ומספיק להפעיל כרומבוק בשביל לראות זאת. כרומבוק בא לענות על צורך פשוט: אם רוב הדברים שאתה עושה נמצאים בגישה דרך דפדפן, אז כרומבוק יכול לתת לך את המקסימום של גלישה נוחה, במינימום משאבים ועם סוללה של 10 שעות לערך. זה לא בא להחליף מכונת Windows ואם אתה רוצה לעבוד על עריכת וידאו רצינית או לשחק משחקים כבדים, כרומבוק זה לא בשבילך. לעומת זאת אם אתה משתמש כבד בשרותים של גוגל, גולש בפייסבוק, משתמש בהרבה תוספים של כרום, אז כרומבוק בהחלט יכול להועיל לך.

לי, כאיש לינוקס, אני כותב את הפוסט הזה על מחשב של לנובו מדגם S510P, ואני מריץ עליו Fedora 20. יש למחשב הזה מעבד i7 מכובד עם 8 ג'יגה זכרון ודיסק של 1 טרה, עם כרטיס גרפי נוסף של nVidia, והוא עולה בשוק בערך 3500 שקל. זו אחלה מכונה על הנייר, אבל אם עכשיו אצא לחוות שרתים או אצטרך שאשב באיזו מסעדה ואחרי זה אעבוד בחוץ, המחשב הזה לא יחזיק לי אפילו חצי יום עבודה מבלי שאצטרך לחפש אחרי שקע חשמל קרוב. מכיוון שאני איש טכני, אני יכול על כרומבוק להשתמש בתוכנה כמו Crouton ולהוסיף את הסביבה המועדפת עליי בקלות אם ה-Shell של כרום OS לא מספק אותי או שאפליקציות Web אינן מספקות אותי.

לחברי, איש סיסטם של מערכות מיקרוסופט, הוא יכול להשתמש באחת מאפליקציות ה-RDP שקיימות לכרומבוק או להשתמש באחת מאלפי אפליקציות ה-Web שקיימות כדי לעשות את מה שהוא רוצה לעשות. הכרומבוק לא בא להחליף לו את המערכת העיקרית שלו, אבל כרומבוק יכול לתת לו לעשות כל מיני דברים עם זמן סוללה ארוך.

מיקרוסופט רוצה להתחרות והפתרון שלה הוא להחזיר מחדש את ה-Netbook שתפס בעבר, אבל מיקרוסופט מפספסת את הנקודה שמחשב שנמכר לצרכן ב-250-300 דולר הוא זבל שהמשתמש בו יסבול מאיטיות בכל דבר שיריץ (כי אין מספיק זכרון והדיסק הוא בטכנולוגיה ישנה ואיטית). מי שרוצה מחשב נייד מבוסס Windows לקנות מחו"ל ושיתן ביצועים טובים, המחירים מתחילים מ-600 דולר ומעלה, כפול ממה שמיקרוסופט מדברת עליו.

כרומבוק זה פתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית. אתם רוצים להשוות זאת לתחזוקת PC?

גוגל עשתה שיעורי בית ולמדה את מה שמיקרוסופט מציעה וגוגל מיישמת את הלקחים שמיקרוסופט עדיין מתעקשת לא ליישם, והתוצאה בסופו של יום – יותר תלמידים שמשתמשים בפתרונות של גוגל, ויותר יצרנים ששמחים למכור כרומבוקים. זה כבר הגיע למצב ש-Dell הודיעו ל-CNET שהם לא מצליחים לעמוד בקצב היצור של כרומבוקים ולכן בשלב זה Dell מוכרת אותו לשוק החינוכי בלבד וברגע שיפתר ה-Back log, הם יחזרו למכור אותו גם לציבור. זה משפט שמיקרוסופט ודאי לא תאהב לשמוע 🙂

תכירו את Chrome Apps

פורסם בתאריך על ידי

אחד הדברים שהיום מתסכלים מנהלים רבים, זה כמות הקוד, כח אדם, קימפולים, גרסאות, עיצובים וכו' – צריך בשביל לשחרר אפליקציה אחת על מנת "לכסות" כמה שיותר את המכשירים והמחשבים שיש בשוק. אתרי מדיה רבים לדוגמא בונים את האתר שלהם ומוודאים שהוא רץ בכל דפדפן מודרני (בניגוד למדינה במזרח התיכון שהאתר תשלומים שלה עובד רק על אקספלורר ישן ואקספלורר חדש צריך "תואמות", וחס ושלום כרום/פיירפוקס/ספארי), וכמובן יש את המובייל. פעם אפל התגאו שבשביל משתמשי אייפון, מספיק פעם אחת לעצב "בניגוד לאנדרואיד", רק שהיום יש אייפונים עם מסך 3.5 אינטש, מסך 4 אינטש, ובקרוב כנראה אפל תוציא אייפון 5 אינטש, ואם נוסיף את האייפד אז צריך לתכנן לרזולוציה רגילה ורזולוציית רטינה. באנדרואיד גם החיים כלל לא קלים, מגוון המכשירים עצום אבל מי שרוצה לבנות לאנדרואיד, עדיף שישתמש בדברים כמו Android Studio (שמגיע בחלקו מ-IntelliJ) שפותרים את הבעיה ברובה.

הבעיה המרכזית היא, שלא חשוב כמה פתרת את כל העניין, פיתוח בד"כ נמשך, מוסיפים פונקציונאליות, כפתורים, אולי משנים GUI (אתם אולי מכירים את זה .. מעצב חדש מגיע ומתחרפן לחלוטין ממה שהמעצב הקודם עשה, בערך כמו מה שקורה אצל מפתחים שמסתכלים על קוד של מישהו אחר מהעבר), אחרי זה צריך לבדוק על כל המכשירים, ולהעביר תהליכי אישור של האפליקציה (בגוגל זה קצר, באפל .. תחזיק ספר תהילים או משהו שמתאים לאמונותיך כדי שיאשרו ושלא יקפוץ להם הפיוז… כמו שקפץ להם רק שבוע שעבר שהם החליטו שלא בא להם יותר שיהיו ארנקי ביטקוין, בלי שום סיבה! קחו תראו את הנקמה של כמה מכורי אייפון!)..

סטיב ג'ובס ז"ל כשהכריז על האייפון, הכריז שאפליקציות עבורו יהיו רק ב-HTML5 (לא חשוב שרוב מוחלט של האפליקציות שהגיעו עם המכשיר עצמו ממש לא היו HTML5) ואחרי מספר חודשים הוא נסוג מכך בעקבות לחץ מפתחים ואפל שחררה SDK. האמת? סטיב ג'ובס צדק.. בערך. 

הבעיה העיקרית של HTML5 בזמן שחרור האייפון הראשון, היו המגבלות של HTML5. להזכירכם, ג'אווהסקריפט לא ממש טס כמו שד באותה תקופה וכמו שמוזילה משפרים אותו עוד וועוד בדפדפן הפיירפוקס. בנוסף, תמיכת המדיה שלו היתה גרועה, בכל הקשור ל-CSS היו עדיין מריבות בין גוגל לאפל למוזילה למיקרוסופט (ע.ע. "יאללה בלאגן") ומה שהכי חשוב – לא היה ל-HTML5 שום דרך ליצור קשר עם האביזרים במכשיר (מצלמה, מיקרופון, רשת מעבר ל-HTTP/S), מה שהגביל את אפשרויות פיתוח האפליקציות.

בגוגל רצו תמיד שמפתחים יכתבו דברים עבור הכרום שירחיבו את הפונקציונאליות של הדפדפן (כמו ה-Add-ons בפיירפוקס ובדפדפנים אחרים), ואכן עם התפתחות כרום, יותר ויותר מפתחים כתבו כל מיני Extensions שנתנו לך המון פונקציות חדשות, בין אם זה בדיקת אימיילים, שמירת סיסמאות, חוסמי פרסומות, ציוצי טוויטר/פוסטים בפייסבוק, ועוד שורה ארוכה מאוד של תוספים. הבעיה – כל הדברים האלו מוגבלים לדפדפן, ושוב, אין להם קשר לציוד שיש לך במחשב. גוגל ניסו להרחיב את העסק בכך שהם הוסיפו "Apps", מעין אפליקציות, אבל רוב המפתחים עשו לעצמם עבודה קלה: ה"אפליקציה" עם האייקון היפה? היא לא יותר מאשר קיצור דרך ל-URL באינטרנט, כך שאם אין לך תקשורת אינטרנט, אין לא "אפליקציה" ולא נעליים.

גוגל רצו ועדיין רוצים ופועלים להרחבת השליטה שלהם בשוק הדפדפנים, בכך שהם ביחד עם יצרני חומרה יצרו את ה-Chromebook (ועתה ה-Chromebox שעליו תהיה לי סקירה בימים הקרובים) – זהו מחשב נייד עם מעבד X86 או ARM עם כמות זכרון די קטנה (2-4 ג'יגה) ו-SSD קטן של 16 ג'יגה שמריץ ליבת לינוקס ואת הדפדפן ואולי עוד כמה דברים קטנים (אפליקציית ניהול קבצים וכו'). ל-Chromebook יש יתרון עצום בכך שהוא בעצם אפס תחזוקה ומקסימום דפדפן. הדפדפן לא מגיב טוב? מחק את הפרופיל, תתחבר מחדש עם שם משתמש וסיסמא, ואחרי דקות ספורות הכל יעבוד פיקס. 

אבל עדיין יש בעיה: לא בכל מקום יש אינטרנט, ואנשים כן רוצים לעבוד עם הכרומבוק בכל מיני מקומות כאלו, ומעוניינים באפליקציות שהם לא רק Offline, אלא שאותן אפליקציות ידעו גם לעבוד עם הציודים במכשיר, בין אם זה מצלמה, מיקרופון, וגם ציודים שאתה מחבר ב-USB.

צוות מהנדסי כרום הלך לעשות חושבים אבל לא רק איך ליישם את זה, אלא גם להסתכל קדימה.

התוצאה? Chrome Apps: אפליקציות שמותקנות לך במחשב ויכולות (בקרוב) לרוץ גם ללא דפדפן כרום. האפליקציות יוכלו לרוץ לגמרי Offline עם גישה לציודים, הם יוכלו להיות כתובות ב-HTML5 וגם ניתן יהיה לשלב קוד Native שקומפל עם NaCL, וכל זה ירוץ באופן טבעי ומהיר על ווינדוז, מק, לינוקס ומה שיותר חשוב – ה-run time שיהיה באפליקציה ירוץ גם על אנדרואיד ו-IOS (כן, בגוגל אין שום חיבה ל-Windows Phone). 

זוכרים את הדוגמא שנתתי בהתחלת הפוסט על אותה אפליקציה של חברת המדיה? עם Chrome Apps הם יוכלו לכתוב קוד אחד עם מגוון Layouts, וכל מה שהם יצטרכו לעשות זה לשחרר את האפליקציה בחנות של ה-Chrome ובחנויות אחרות (Play Store, iTunes). המפתח פשוט יצטרך לעקוב אחרי הוראות הפיתוח, חתימת חבילה ושחרורה. כך באותו יום כולם מקבלים את הגירסה האחרונה ואם יש באגים, ניתן לתקן באותו קוד. בשביל חברות זה חסכון בכסף וחיים יותר קלים.

אישית, אני משתמש רבות ב-Google Apps, ובשבועות האחרונים אני גם משתמש ב-Chrome Apps במחשבים שלי בבית. אני משתמש באפליקציה כמו 2X כדי להתחבר ל-Windows, ואפליקציית VNC (כן, היא גם קיימת כ-Chrome app) לסביבות SUN גרפיות (סיפור ארוך..), וכמובן אפליקציית SSH, ועוד אפליקציה שעדיין לא יצאה שדרכה אני שולט על דונגל USB-SERIAL, ומכיוון שאת כל המסמכים שלי אני כותב עם Google Docs ודיאגמות עם אפליקציית כרום עם Gliffy – אני די מכוסה. 

הטכנולוגיה עצמה היא די חדשה ולמען האמת לא בדיוק סטנדרטית. גוגל הרחיבו את ה-HTML5 כדי לתמוך בציוד חומרה, ב-Native Client, ועוד, מה שכמובן עיצבן כל מיני אנשים ובראשם את מוזילה. הויכוח הוא למען האמת קשור לפרגמטיות – האם לחכות שאולי מוזילה תאמץ (הם לא) או שה-W3C יאמץ? בשביל גוגל לא קיימת התלבטות כזו, הם משחררים כקוד פתוח, מודיעים ומי שרוצה, שיצטרף. גוגל כבר עשתה את אותו תרגיל בעבר עם ה-Google Gears שהם ראו ש-W3C לוקח את כל הזמן שבעולם להחליט על תקנים. מוזילה עובדים בכיוון אחר והוא אופטימיזציה מאוד חזקה ל-JS כדי שיתן ביצועים כמו אפליקציות שכתובות ב-C או ++C, והם קרובים (יחסית) לתוצאות טובות, אבל הפתרון הזה עדיין לא נותן אפליקציות Offline או תמיכה בציוד שנמצא במכשיר, ומוזילה לא נותנים בינתיים שום תשובה ל-Chrome apps לצערי.

בסופו של יום, אם גוגל יצליחו לשכנע מפתחים לכתוב עוד אפליקציות כרום (ולמען האמת, יש לטכנולוגיה הזו כולה 5 חודשים וכמות האפליקציות הללו גודלת בצורה מעולה!) אז יש סיכוי טוב לכרומבוקים לתפוס יותר מקום בשוק. יש לגוגל הרבה עבודה לעשות (כמו בכל הגוגל Docs לאפשר Embed מאפליקציות אחרות! ולסדר את ה-Chrome Store), אבל אני מניח שכבר בגוגל I/O הקרוב יהיה פוש מאוד רציני מצד גוגל לשכנע יותר מפתחים לכתוב אפליקציות כאלו, ועד כה אני מאוד מתרשם מהאפליקציות, הגודל שלהן, ושהן זמינות לי בכל מקום שאני עושה אליו login. 

דעה: DRM – כן או לא ומתי?

פורסם בתאריך על ידי

אנחנו נמצאים היום בשנת 2013 ועדיין יש לנו בעיה מהותית בכל הקשור לזכויות קניין רוחני מכל מיני כיוונים. מהצד של יצרן התוכן, חברות רבות עדיין מתייחסות לצרכן הסופי כגנב פוטנציאלי, כאשר מדי פעם מעלים כל מיני נציגי מדיה הצעות דרקוניות כדי להעניש גנבים פוטנציאליים וגם סתם כאלו שהורידו איזה קובץ מבלי לדעת שיש עליו זכויות יוצרים. רק לפני מספר ימים הציע בכיר בחברת מדיה ידועה להתקין בתוך מחשבים חדשים תוכנה בתוך מערכת ההפעלה שתסרוק אחת למספר ימים את המחשב ואם היא תמצא קובץ גנוב, היא תנעל למשתמש את המחשב עד שהוא יצור קשר, ישלם קנס ורק אז יפתח לו המחשב, ממש Ransomware בפעולה. ההצעה הזו כמובן לא זכתה לתמיכה אבל אפשר ללמוד מזה מה קברניטי האולפנים, MPAA, RIAA ושאר חולירות רוצים להכניס לנו.

המצב כיום מבחינת תמיכת DRM בחומרה ובתוכנה עדיין גרוע. אם מחר לדוגמא ארצה ליצור ולמכור תוכן מוגן, אצטרך מספר מערכות הגנה כי מערכת אחת שרצה על מערכת הפעלה אחת לא מדברת עם מערכת אחרת. כך לדוגמא ה-DRM של אפל לא מדבר עם DRM של גוגל וה-DRM של מיקרוסופט לא מדבר עם כלום חוץ ממערכות הפעלה של מיקרוסופט. (יש חריגים כמובן, ה-DRM של מיקרוסופט מיושם ע”י Netflix במערכות הפעלה אחרות בנגן של Netflix אולם לא ניתן להשתמש בו במערכות עצמן עבור ניגון קבצים ומדיה "זרה" של חברות תוכן אחרות).

ישנו נסיון של מיקרוסופט וגוגל להכניס סביבת DRM פתוחה (הכוונה הקוד של המערכת יהיה פתוח כחלק מהקוד של הדפדפן כרום, אבל ההגנות עצמן יהיו בעצם BLOB סגור), אך יש לכך מתנגדים רבים.

לעניות דעתי, יש מקום ל-DRM במקום מסוים, ובמקום אחר ה-DRM רק מזיק ורק דופק את הלקוח. להלן 2 הסיטואציות העיקריות:

  • ניגון תוכן מיידי/תוכן מושכר לזמן קצר: אם שכרת פרק מסידרה או סרט, יש צורך ב-DRM אחרת בעל הזכויות פשוט לא ימכור לך אותו. במקרים כאלו יש הגיון ל-DRM. כיום אם תרכוש סידרה או סרט דרך Google Play (אם אתה תושב ארה”ב כמובן), הסרט ינוגן דרך יוטיוב, כי יוטיוב כבר משלבת DRM די חזק בנגן שלה. היתרון הגדול בנגן של יוטיוב הוא שהוא רץ על כל מערכות ההפעלה, ואין צורך בתוספים שונים כדי לנגן מדיה מוגנת שנקנתה מגוגל. במקרים כאלו גם אם המוכר (גוגל לדוגמא) פושט רגל, הלקוח לא ניזוק כי הקובץ היה מושכר מראש לזמן קצר. סיטואציה זו, אגב, לא קיימת כיום.
  • סרטים/פרקים לרכישה קבועה: פה דווקא ה-DRM רק מזיק לצרכן. בכל פעם שאתה מנגן את התוכן שרכשת, הנגן מבקש מהשרת לבדוק אם הקובץ חוקי וקנוי על ידך, ובמידה ולא – הוא לא ינגן. מה קורה אם מוכר התוכן נרכש ע”י חברה אחרת או פושט רגל? תשאלו לקוחות שרכשו סרטים ומדיה סגורה המופעלת ע”י ה-DRM של מיקרוסופט (PlayForSure, זכור למישהו?) – הם פשוט מצאו את עצמם עם קובץ שאי אפשר להריץ אותו והכסף הלך.

חברות המדיה הגדולות יודעות ומודעות לכך שהגנות DRM נפרצות על ימין ועל שמאל. ב-Netflix לדוגמא, הם חוו פיראטיות תוך 24 שעות מאז ששוחררה הסידרה House of cards והפרקים הופיעו באתרי הטורנט השונים, ולמרות זאת חברות המדיה דורשות מצד חברות השכרת המדיה DRM חזק או ש-No deal. חברות התוכנה לעומת זאת מנסות לשמור על חופשיות כלשהי בדרגות שונות. מיקרוסופט לדוגמא היא הגרועה ביניהם: קובץ שרכשת/שכרת במחשב אחד, לא יכול להתנגן במחשב שני אלא אם חברת ההשכרה ממש התעקשה מול מיקרוסופט (כמו מה שקרה עם Netflix, רק שבמקרה דנן מדובר על Streaming). אפל קצת יותר גמישה ומאפשרת לך לנגן את המדיה שרכשת על 5 ציודים שונים (של אפל או על Windows Desktop, לא על מכשירים מבוססי אנדרואיד או כל מערכת הפעלה אחרת). גוגל היא הכי “ליברלית” ואתה יכול לנגן Stream או קובץ שרכשת על 10 ציודים שונים (כולל אייפון, אייפד, מכשירי אנדרואיד, מק, לינוקס ו-Windows). נקודה אירונית: כשאתה קונה סרט, או פרק בסידרה ב-iTunes, אינך יכול לצפות בו דרך חיבור HDMI מהאייפון או האייפד כי אפל ביטלו אפשרות כזו. אם לעומת זאת תוריד את אותו קובץ כטורנט, תוכל לצפות בו בלי שום בעיה באייפון/אייפד או בטלויזיה שמחוברת לציודים אלו.

אני בספק אם נראה בעתיד מצב בו חברות יוותרו על DRM טוטאלית. יש ויתור מסוים בקבצי אודיו הן אצל אפל והן אצל גוגל (הקבצים שאתה קונה מקודדים ב-AAC ללא DRM אולם פרטיך מקודדים בתוך הקובץ כך שאם תפיץ, הם ידעו שהקובץ הגיע ממך), אבל ויתור זה עדיין לא הגיע לעולם הוידאו, שם ה-MPAA מכתיב מה יהיה ואיך. יחד עם זאת, אם נגזר עלינו לחיות עם תוכן מוגן, עדיף שעניין ההגנה יהיה מסודר כסטנדרט ולא יהיה קנייני של חברה זו או אחרת ויפעל על ציוד אחד ולא על אחר.

על גוגל ישראל, “עסקים אונליין”, בוני אתרים ותחרות

פורסם בתאריך על ידי

(התווסף עדכון בסוף הפוסט ללקוחות פוטנציאליים).

גוגל ישראל בשיתוף התמ”ת, ויזה כא”ל, דואר ישראל, iDigital, חברת WebyDo ועוד כמה גופים הכריזו על מיזם משותף לעסקים קטנים: בוא תקים אתר לעסק שלך בחינם (שנה ראשונה). אתה תקים עם הכלים של WebyDo את האתר שלך, הם גם יארחו אותו, ויהיה לך גישה לכלים של גוגל החל ממודעות ועד רשת חברתית, בלוגים וכו’ וכו’. מי שמעוניין בפרטים ולהתחיל להקים את האתר לעסק שלו, יכול לגלוש לאתר כאן.

התגובות החלו לצאת. רויטל סולומון, בונת אתרים מוכרת כתבה פוסט שמסביר מה החסרונות המהותים של אותה הצעה ובפורום קידום אתרים של ACTV-TEC החל להתפתח דיון עירני על הנושא.

לפי הכתבה (ואני מצטט): “עלות הקמה ותחזוקת אתר אינטרנט עבור עסק קטן גבוה פי שניים בממוצע ביחס למדינות מערביות אחרות. מתוך 14 מדינות שנבדקו, ישראל היא המדינה השנייה הכי יקרה – אחרי דנמרק”. יש לי תחושת בטן שבוני אתרים לא ממש יאהבו את הסטטיסטיקות האלו ויחלקו עליה, אבל יש אמת בדבריו – אם אתה רוצה משהו שהוא לא וורדפרס/דרופל/ג’ומלה + תבנית מוכנה שהבונה לקח ו”שפך” את החומרים שלך והשקיע חצי יום עבודה על זה – תצטרך לשלם ולא מעט. כמובן, יש את אלו שמציינים מחירי רצפה, ואז מתברר לך שאלו שנותנים את מחירי הרצפה הם גם ברוב המקרים הצעירים שלא ממש יודעים לעמוד ב-דד-ליין.

גם האחסון בארץ עדיין אינו זול כלל וכלל למרות שמחירי התשתית לאחסון אתרים צנחה באופן פראי כלפי מטה בשנים האחרונות. בחו”ל פתרו את העניין בכך שציינו שכמות הנתונים והתעבורה היא “בלתי מוגבלת” (אך קריאת ההסכם מראה שהיא מאוד מוגבלת, רק שהם לא טורחים לציין מה המגבלה במספרים ממשיים. יחד עם זאת, אם תהפוך את האחסון ל”כספת” משלך, מהר מאוד תיבעט או שתקבל התראה למחוק דברים, וכמובן שלא תקבל את כספך (ששילמת מראש) בחזרה אם יוחלט לחסום אותך. מדוע אף ספק רציני בארץ לא העתיק את השיטה הזו? שאלה טובה (האחסון המשותף בעסק שלי לא מיועד ללקוחות קצה אלא למפתחים, בוני אתרים, אנשי סיסטם וכו’).

השיטה של גוגל ל”הקמת אתר” היא לדעתי אינה טובה עבור הלקוח: הקמת אתר בכלים של Google Sites או WebyDo היא שיטה יעילה לנעול את המשתמש בתוך המערכת של אותו ספק. רצה הלקוח מחר לעזוב למקום אחר? הוא יצטרך למצוא בונה אתרים, לשלם לו אלפי שקלים ולהתחיל את הכל מחדש, כולל קידום אתרים מ-אפס! (מה לעשות, המערכות המוצעות אינן תומכות ב-Redirect).

אז מצד אחד, לעניות דעתי, טוב שגוגל נכנסה לשטח הזה בארץ (אם כי האתר מלא ב”חורים”: ה”סיפורי הצלחה” מאוחסנים בכל מיני מקומות בארץ ובעולם (כולל גו-דדי, אללה יוסטור, אחד מהסיפורים מדבר בכלל על שימוש ב-Google Sites שהוא חינמי לגמרי ולא רק בשנה הראשונה אם אתה פותח חשבון Google Apps Free. התמיכה היא חינם .. לשעה וחצי הראשונות, אחרי זה כל דקה – המונה דופק, וכמו שציינתי למעלה – הלקוח נעול.

זה בדיוק המקום שבוני אתרים ומקדמי אתרים יכולים להיכנס אליו ולהסביר ללקוח (שלא מבין הרבה בתחום) שההצעה של גוגל היא נחמדה וטובה, אבל בלי קידום אתרים רציני, אף אחד לא יגיע לאתר שלך, שבשיטה של גוגל אין לך שום אפשרות לעשות כרצונך באתר אלא רק להשתמש בתבניות מוכנות וכלים מסויימים בלבד, ואם תרצה לעזוב את הספק שמארח את האתר (האתרים אינם יושבים בגוגל, למעט האתר עסקים-אוןליין), לא תוכל מבלי להשקיע סכום גדול בבנייה וקידום מ-אפס. טבלה חיננית שמראה את היתרונות של בונה אתר מול המערכת של גוגל יכולה לשכנע אנשים לבנות אצל אותו בונה אתרים, ואם הוא יבנה לעצמו תוכנית עם תשלומים נכונים ומחירים נוחים, הוא יוכל לקחת את אותו לקוח פוטנציאלי ולהרוויח מכל הנושא.

זה גם המקום והזמן של ספקי אחסון שיתופי (שזו ההתמחות שלהם) להזיז את התחת ולבנות חבילות חדשות הרבה יותר זולות ממה שמוצע כיום אצל ספקים קטנים ובינוניים, וכאחד שמכיר את החישובים מבפנים אני יכול לאמר זה אפשרי. קצת חשיבה, זה הכל.

לסיכום: אני חושב שזה מעולה שגוגל עם התמ”ת ושאר החברות נכנסו למיזם כזה, מיזם שיוסיף אנשים רבים המעוניינים באתר עבור העסק שלהם או השרותים שלהם. אני חושב שההצעה שגוגל נותנת היא בסיס טוב למקדמי אתרים ולבוני אתרים להציע את שרותיהם (אם הם יציעו מחירים נוחים) וחברות אחסון אתרים יכולים לסגור דילים טובים עם בוני אתרים כך שהכל יהיה בחבילה אחת.

עדכון: לאלו המעוניינים להקים את האתר, אני מציע להיכנס לדף זה ולקרוא על אלטרנטיבות.

השינוי החדש של גוגל

פורסם בתאריך על ידי

כשהקמתי את העסק שלי להשכרת שרתים, הקמתי אותו די מהר בגלל שנתקלתי במספר לקוחות מתעניינים שרצו פתרונות פה ועכשיו. את הפתרונות סיפקתי, אבל כמו כל עסק, רציתי לקדם אותו. שלא כמו כל עסק, לא היה לי תקציב רציני שאיתו הייתי יכול להשקיע בקידום SEO ע"י שכירת אדם מקצועי. הכסף הלך על דברים אחרים ומטבע הדברים, כשאין לך כסף, אתה נהיה האחראי על ה-SEO, קידום וכו'.

קידום SEO לתחום כל של העסק שלי נחשב בעייתי הואיל וה"פטישים" בתחום בדיוק "יושבים" עליו. את זה לא אני אמרתי אלא מספר אנשים שזה התחום שלהם. הם די הצליחו לייאש אותי עד שהחלטתי לבדוק מה בעצם קורה. אם תחפשו לדוגמא "שרת VPS" תראו שהדף הראשון בגלל די "נכבש" ע"י שמות של כל מיני חברות, אולם 4 מתוך 10 התוצאות יביאו אותך כשתלחץ לקבל מפרט – לאותו דף ולאותה חברה – אינטרספייס. הם גדולים והבעלים עשה בעצם צעד חכם: הוא רכש כל מיני עסקים שנפלו, השאיר את האתר שלהם למעלה ושינה את ההפניה עצמה לדף מסויים באתר הראשי שלו, וכשיש לך כמה אתרים ותיקים ולגיטימיים שמצביעים על אתר או דף מסויים, גוגל מציב אותך בראש או לפחות בעמוד הראשון. זה לא שאין פתרון למצבים כאלו (פתרון חוקי, לא פתרון לא-חוקי של רכישת קליקים), יש פתרונות אך זה מצריך יותר מאמץ ויותר השקעה ויצירתיות.

מהיום, הדברים יתחילו להשתנות, ואינני מדבר על העסק שלי, על אינטרספייס או על מתחרים אחרים בתחום השרתים, אלא שינוי שישפיע על כל העסקים. זה מתחיל היום בארה"ב ואני משער שבשבועות הקרובים זה יחלחל לגוגל ישראל ולתוצאות החיפוש בהתאם.

בוא נראה מה היה לנו עד היום. מכיוון שאני לא מחפש להפוך פוסט זה לערימת לינקים לתכנים שקשורים לעסק שלי, נמציא בחור בשם ירון, שיש לו עסק למכירת שטיחים. כמו שכולנו יודעים, המצב הכלכלי בארץ על הפרצוף, לקוחות לוקחים את הזמן עד שרוכשים דברים כמו שטיחים יוקרתיים (אם בכלל) וירון היקר רוצה להשתמש בפלטפורמת הרשת כדי לקדם את עסקיו ולהרוויח.

ירון פונה לשמעון (שבנה לו את האתר) ושמעון ממליץ על שמואל, איש SEO מקצועי "בחסד עליון" לפי דבריו של שמעון. ירון יוצר קשר עם שמואל, שמואל נפגש עם ירון, מסביר לו ש-SEO זה לא עניין של זבנג וגמרנו אלא עניין שלוקח חודשים עד שמשפיע. ירון סוגר עם שמואל חוזה לקידום האתר שלו ומוצריו במשך שנה.

מה הדברים ששמואל יבצע בשמו של ירון? דברים שכל איש SEO מתחיל יבצע בוודאי: יפתח לו חשבון טוויטר, ירים לו דף עסק בפייסבוק, יעבור על הקוד של שמעון בונה האתר, יתקן, ישפץ, יחליף תגיות META, ישפר את הקוד אולי, יגיש מפה לגוגל, ויבצע מחקר מי התוצאות שגוגל מגיש שמחפשים שטיחים או מושגים הקרובים לשטיחים וישנם כמובן כלים ואתרים כדי לבדוק את הנושא. אחרי שהוא ימצא מי המובילים, שמואל בוודאי יכנס לכל מיני עסקאות קטנות של קשרי חליפין – אתה תשים אליי קישור באתר שלך, אני אשים קישור שלך באתר שלי. שמואל אולי יקים אתר או 2 נוספים שיתנו יותר מידע על המוצרים של ירון ויקשר פנימה אל האתר הראשי של ירון, יש כל מיני דרכים ושיטות.

טכנית, ירון יכול לקדם את עצמו פה ועכשיו בצורה כמעט מיידית, אם ישלוף את כרטיס האשראי שלו ושמואל יארגן לו קמפיינים של Adwords, וכך ירון ישלם כמה שקלים (או עשרות שקלים, תלוי במילים, בהצעות מחיר, תקציב קמפיין יומי וכו') ומודעתו תופיע מעל או בצד – לתוצאות החיפוש. כמה יעילה השיטה הזו? היא נותנת תוצאות לא רעות מבחינת נוכחות (אם כי כל מי שמתקין תוכנת חוסמת פרסומות פשוט לא יראה את המודעה של ירון) וירון ישלם על כל קליק שנלחץ על המודעה הזו, וזה כמו שכל איש שיווק יאמר לכם – נקרא ליד (Lead), ה"זרע" הפוטנציאלי למכירה, אבל בסופו של דבר זהו אינו פתרון שמתאים לכולם. כולם מעדיפים להיות בעמוד הראשון, ב-5 תוצאות הראשוות – רואים אותך וקליקים לא עולים לירון כסף.

נחזור לדף הפייסבוק ששמואל יקים עבור ירון (סביר להניח דרך שמעון). מה יהיה באותו דף פייסבוק? גרפיקה של פרסומת שאם הגולש ירצה לראות פרטים הוא יצטרך ללחוץ על הגרפיקה או על כפתור ה-LIKE כדי לקבל פרטים נוספים על השטיחים של ירון וכאן מגיע החלק המעניין: ירון צריך לקדם את הדף הזה בנוסף לאתר של ירון. אחרי הכל, מי נכנס לפייסבוק לחפש שטיחים או מוצרים אחרים? אף אחד. כולם רצים לאתר אחד כדי לחפש שטיחים: גוגל. אנשים בעלי ידע יותר נרחב באינטרנט בוודאי יחפשו ב-ZAP אבל יחפשו גם בגוגל.

מה יוצא בעצם מהדף של פייסבוק? לא הרבה (בניגוד להבטחות של רבים בתחום ה-SEO). אנשים אינם עוקבים באדיקות אחרי זרם ההודעות (אם יהיה קיים) שמגיע מ"ירון שטיחים". האם יצאו לירון לידים מאותו אתר? אולי, ואולי לא. עד היום לא ראיתי הצלחה פנומנלית של דף פייסבוק שגרם לחברות לקבל הכנסות מאוד משמעותיות מדף פייסבוק, וזה יותר משמש אצל חברות גדולות למידע אינפורמטיבי (אצל הרבה עסקים קטנים בד"כ דף כזה לאחר ההשקה נחשב כ-מת כי אף אחד לא מכניס תוכן חדש). אם ירון רוצה להרוויח יותר, הוא יצטרך ששמואל יתאמץ לקדם אותו במעלה הדירוג בגוגל. הדף בפייסבוק יעזור, אבל הוא לא יכול לשמש כמשען עיקרי לטיפוס.

זה המצב עד כה.

מעכשיו המצב משתנה.

זוכרים מי המנוע חיפוש הראשי שכולם בארץ משתמשים בו? נכון, גוגל. מה יש לגוגל שמתחרה מול פייסבוק? גוגל+ והחל מהיום, גוגל מוסיפה תוצאות מגוגל+ ישירות בדף הראשון של תוצאות חיפוש, כלומר אם יש לירון דף בגוגל+ ובו הוא מספר על השטיחים שלו והוא מצליח לגרום לגולש להכניס אותו (את ירון) לתוך אחד המעגלים בגוגל+ של הגולש, בפעם הבאה שאותו גולש יחפש "שטיחים" הוא יקבל תוצאות ישירות מדף הגוגל+ בדף הראשון. מבחינה פסיכולוגית, הגולש יתייחס יותר לתוצאות מהגוגל+ והמעגלים האישיים שלו מאשר לתוצאות חיפוש.

אבל כאן זה לא עוצר: גוגל מכניסים גם את התמונות של ירון מגוגל+ (אלו שסומנו כציבוריים) אל תוצאות החיפוש גם בדף הראשון, כלומר אם ירון יוסיף תמונות של שטיחים והוא כבר מופיע בגוגל+ של הגולש, הגולש יראה את התמונות גם בדף הראשון. יותר מזה – בהמשך הדרך גוגל גם תוסיף את Google Docs (המסמכים הציבוריים כמובן) וכמו בתמונות, אם לירון יהיה מסמך/מצגת/טפסים וכו' – הם גם יוצגו בדף הראשון.

כך בעצם נוצר "עיקוף" חדש: אם הגולשים מוסיפים אותך למעגלים שלהם והם יחפשו מידע שפירסמת, אתה תופיע אי שם למעלה, גם מבלי שהתאמצת – ישירות בדף הראשון, כאילו ביצעת עבודת SEO רצינית.

רבים הספידו את גוגל+ כמתחרה פייסבוק שנכשל כי "מי בכלל שם"? ואותם אלו שהספידו שכחו משהו חשוב אחד: לגוגל 2 נכסים עיקריים – חיפוש שהם מובילים ומשאירים את המתחרים באבק (מתי פעם אחרונה חיפשתם ב-BING?), ו-GMAIL שרבים משתמשים בו. גוגל בעצם מושכת את השטיח מתחת ל"רגליי" פייסבוק! איך? בכך שהיא בעצם רומזת לעסקים ואנשי SEO שאם הם יגרמו לגולשים לפתוח חשבון גוגל+ ולהוסיף את עצמם (את העסקים) למעגלים שלהם, התוכן שלהם (של אותם עסקים, לכשהגולשים יחפשו אותו) יופיע בדף הראשון במיקום די בולט. זוכרים את כל השיטות לגרום לכם לעשות LIKE? קבלו קמפיינים חדשים של Add to Circle. מה בסופו של דבר גוגל מרוויחה מזה? הרבה יותר גולשים רשומים לשרות, והרבה יותר תוכן נכנס מעסקים, כדי שימצאו אותם.

אז גוגל+ לא ממש מתה, אם כבר היא מתחילה לתפוס תאוצה.

טיפ: כיצד לייבא חברים מפייסבוק לגוגל+

פורסם בתאריך על ידי

תכננתי לכתוב היום את החוויות וההתרשמות שלי מגוגל +. לא היה לי זמן לזה, ואני אכתוב על כך מחר. היום אני רוצה לתת הדרכה קצרה כיצד לייבא את החברים שלכם מפייסבוק אל גוגל+.

שימו לב: יבוא חברים מפייסבוק אל גוגל+ אינו אומר יבוא של כל התוכן (פוסטים, תמונות וכו') אלא יבוא של פרטי החברים: השם שלהם, טלפון, כתובת אתר, אימייל וכל מה שהחברים שלכם אישרו לכם לראות.

עדכון: כצפוי, פייסבוק לא ממש אוהבים את הרעיון שתעברו בקלות למתחרה, אז התוסף נחסם כשמנסים להשתמש בו.

ה"מצרכים": דפדפן כרום, חשבון GMAIL (לא גוגל אפס, זה עדיין לא תומך בגוגל+), וקצת סבלנות.

להלן ההוראות, מומלץ לקרוא לפני שמבצעים:

  • הכנסו לכרום, לתוך "כלים", "תוספות" ובטלו כל תוסף שמשפר את חוויית הגלישה בפייסבוק. תוספים כמו Better Facebook רק ישברו את האפליקציה.
  • בדף הפייסבוק שלכם, כנסו להגדרות חשבון, לאבטחת חשבון, וודאו שאינכם מסומנים לעבוד כ-HTTPS. אם אתם כן מסומנים, בטלו את הסימון, שמרו את ההגדרה (בהמשך הדף), צאו מפייסבוק וכנסו מחדש.
  • הורידו את התוסף "Facebook Friend Exporter" מכאן והתקינו אותו.
  • לאחר ההתקנה, שנו את שפת הפייסבוק לאנגלית (זה למטה בסוף הדף) וטענו את הדף פייסבוק שלכם מחדש.
  • אם הכל עבד עד לכאן (ואתם לא במצב https) אתם תראו תוספת מעניינת בשורה הכחולה למעלה פונקציה חדשה "Export Friends". לחצו עליה. אם אינכם בדף החברים שלכם, התוסף יציע להעביר אתכם לדף החברים. אשרו זאת.
  • עכשיו אתם תקבלו דף אפור עם טקסט (שכולל קצת פרופוגנדה נגד פייסבוק). מצד שמאל ישנה קוביה קטנה, לחצו עליה ואז על הכפתור Lets get started
  • עתה המסך ישתנה ואתם תראו מסך עם כל התמונות של החברים שלכם. למעלה יש כפתור Lets Start. תלחצו עליו.
  • עכשיו מתחילה ההמתנה. לתוכנה לוקח זמן להיכנס לכל הפרופילים של החברים שלכם ולחלץ משם מידע. בזמן זה מומלץ שלא לעשות כלום בדף הפייסבוק שלכם. יש לכם עכשיו זמן לפתוח טאב נוסף לקרוא חדשות, לשתות קפה או כל דבר שתרצו. ככל שיש לכם יותר חברים, יקח לתוסף יותר זמן.
  • הספירה מצד ימין אינה מדוייקת (באג של התוסף) ולכן כדאי להמתין עד שמתחת לכל התמונות יופיע Processed.
  • לאחר שהתוסף יגמור להיכנס לכל הפרופילים, אתם תראו כי החלק העליון של הדף ישתנה, ויהיו שם 2 כפתורים: GMAIL ו-CSV.
  • לאלו שמבינים קצת בטבלאות ו/או CSV – לחצו על כפתור CSV ואז אתם תראו טבלה גדולה (מופרדת בפסיקים) עם הפרטים של החברים שלכם. אם אתם רואים רק שם של החבר, המון פסיקים ו-URL של פייסבוק, משהו השתבש וכדאי לקרוא את ההוראות בדף התוסף.
  • לחצו על כפתור GMAIL וחוצץ חדש יפתח. גוגל ישאלו אתכם לאיזה חשבון אתם מתכוונים (אם יש לכם יותר מחשבון אחד בגוגל). בכל מקרה בחרו אך ורק את החשבון GMAIL שלכם, לא חשבון גוגל לדומיין שלכם.
  • גוגל יבקשו ממכם אישור לתת לתוסף גישה. אשרו זאת.
  • לאחר מספר רגעים התוסף יזרוק את כל השמות לרשימת אנשי קשר שלכם ב-GMAIL תחת תיקיה שנקראת "Imported from facebook". כנסו אליה ותוודאו שהשמות מופיעים נכונה. בדף התוסף (היכן שמופיעות התמונות) ישתנו הסטטוסים של התמונות הקטנות. מומלץ ללחוץ על כפתור View Log אם יש הרבה תמונות עם רקע כיתוב אדום כדי להבין מה קורה והיכן התקלה.
  • ברכותיי, הפרטים הועברו.
  • כנסו לגוגל+, לחצו על "מעגלים" ועל "מצב והזמן". אתם תראו רשימה של כל אנשי הקשר שלכם ב-GMAIL, כולל את השמות מפייסבוק (לצערי אי אפשר בזמן יבוא לבחור תיקיה מתוך אנשי הקשר). עכשיו תוכלו לנתב את האנשים לאיזה מעגל שתרצו.

זהו. אם הכל עובד, אז העברתם בהצלחה את השמות של חבריכם מפייסבוק. אם יש לכם טלפון מבוסס אנדרואיד, הוא יוסיף את השמות לתוך ספר הטלפונים במכשיר שלכם, כדאי לשים לב לכך.

בהצלחה

נוקיה ומיקרוסופט: שידוך גרוע מאוד

פורסם בתאריך על ידי

כפי שכל העולם ואחותו יודעים, ביום שישי מיקרוסופט ונוקיה הודיעו חגיגית שהם הולכים יד ביד, ולשם ההכרזה הגיע סטיב באלמר עד ללונדון. במסגרת ה”שיתוף פעולה”, נוקיה תשתמש במוצרים של מיקרוסופט כמו Bing, אופיס, ומיקרוסופט תעיף את שרות המפות שלהם לטובת שרות המפות של נוקיה, ובהמשך יוכרזו עוד דברים מטעם מיקרוסופט ונוקיה.

מישהו אהב את ההכרזה הזו? לא ממש. בוול סטריט שחטו את המניה והיא צנחה ב-14% כמעט מיד. 1000 מעובדי נוקיה ששמעו את ההכרזה בשידור חי החליטו פשוט לקום מהמשרדים וללכת הביתה.

עצוב לראות את נוקיה, השחקנית הגדולה ביותר בשוק, מאמינה למיקרוסופט ולא לומדת מההיסטוריה. קחו לדוגמא את חברת SGI (סיליקון גרפיקס): החברה שהיתה במקום ראשון בעולם בכל הקשור לגרפיקה. SGI ומיקרוסופט חתמו על הסכם לכתוב API לגרפיקה תלת מימדית במסגרת פרוייקט שנקרא פרנהייט. ל-SGI היה את הנסיון והידע, למיקרוסופט לא, ולאחר שמיקרוסופט למדו את הדברים, הם נטשו את הפרויקט. דוגמא אחרת היתה שיתוף הפעולה של SGI עם מיקרוסופט בתכנון קו מחשבים ליצירת גרפיקה תלת מימדית המבוססים על X86 שנקראו Visual Workstation. מיקרוסופט הבטיחו שת”פ רציני במכירת המוצרים ואנשי SGI לקחו זאת ברצינות: יומם וליל הם עבדו על המכונות האלו כדי שיגיעו לשוק (המכונות האלו שונות כמעט בכל אספקט מ-PC רגיל: כך לדוגמא לא היה בכלל BIOS או EFI), וכשהם יצאו לשוק סוף סוף, מיקרוסופט לא ממש סייעה במכירת המוצרים האלו, וכך גם מכונות אלו נפלו עקב השת”פ עם מיקרוסופט (עבדכם הנאמן הודיע במסגרת ה-Linux Kernel Mailing List לאלן קוקס שהמכונות מתו)

SGI היא לא היחידה, ישנן חברות רבות שתלו תיקוות רבות בשת”פ עם מיקרוסופט שבעקבותיהן יגיעו מכירות רציניות, וכמעט כולן מצאו את עצמן עם הלשון בחוץ כמעט בכל קטגוריה. זוכרים את הנגני מוסיקה עם המערכת של מיקרוסופט? מתו. טאבלטים שיצאו בתחילת שנות ה-2000 בעידוד מיקרוסופט? מתו גם. שרתים ביתיים? (Windows Home Server) – גם מתו, והרשימה ארוכה…

נוקיה בזבזה 3 שנים יקרות על .. טחינת מים. הנהלה כושלת שניסתה בכח להחיות מערכת הפעלה חצי מתה (סימביאן), פתרונות חצי/שליש/רבע אפויים עם מסך רזיסטטיבי (מעולה לבעלות הציפורניים הארוכות, אגב), שימוש ב-MAEMO והוצאת N900, ומיד לאחר מכן נטישה של מערכת ההפעלה המעולה הזו לטובת MEEGO, שת”פ בין אינטל לנוקיה שלא הניב עד היום אפילו מכשיר אחד בשוק, וכל זאת בזמן שאפל מוכרת בכמויות וגוגל עם אנדרואיד ויצרני חומרה שוברים שיאי מכירות רבעון אחרי רבעון, בשעה שנוקיה מפסידה עשרות אחוזים בשוק באותה תקופה.

השידוך בין השניים הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה: נוקיה יכולים לפתח מה שהם רוצים, אבל יצרני חומרה אחרים לא מחזיקים צוותי פיתוח תוכנה של אלפי אנשים, ומה שנוקיה תציע עם Windows Phone 7 ב-700 דולר, המתחרים הסינים, היפנים והקוריאניים יציעו ב-400-500 דולר, כי בסופו של דבר זה אותו Windows Phone 7. לנוקיה יש הסכמים ארוכי טווח עם המפעילים הסלולריים, אבל אם למפעיל סלולרי נוקיה תמכור ברזל ב-400 דולר וטושיבה/סמסונג/דל/LG ימכרו את אותו דבר בתצורה קצת שונה ב-350, המפעיל לא יקח את מה שנוקיה מוכרת. מה יצא מכך לנוקיה? שאלה טובה.

נוקיה בעצם מכרה את נשמתה למפלצת מרדמונד, ואם מיקרוסופט תשקיע באמת בשיווק הפתרונות של נוקיה, אז השניים יכולים להרוויח מכך המון. קחו לדוגמא את ישראל, מקום שמיקרוסופט שולטים מאוד חזק בשוק הארגוני, ואם מיקרוסופט תציע לשותפים/לקוחות את נוקיה כפתרון אינטגרלי לכל ה-Back Office שלהם (VPN, דוא”ל בדחיפה מה-Exchange, תמיכה מלאה ב-Sharepoint וכו’), אז נוקיה יכולים להרוויח, אבל למיקרוסופט יש גם הסכמים עם DELL ועם היצרנים מהמזרח, כך שמיקרוסופט לא תוכל לדחוף אך ורק את נוקיה.

בסופו של יום, אף אחד מאלו שמבינים את השוק לא אהב את השידוך הזה ורבים משערים כי זהו סופה של נוקיה או תחילתו של מסע שבסופו של דבר מיקרוסופט אולי תרכוש את נוקיה ותייצר מכשירים בעצמה כמו ה-XBox וה-Zune, אבל אז שוב נחזור למצב שבו יצרנים הפיצו נגנים עם המערכת של מיקרוסופט ו-Play for sure שיצא ב-2004 ו-4 שנים אחר כך מיקרוסופט דפקה סכין בגב ליצרנים וזרקה את המערכת לטובת Zune.

דבר נוסף שקרה עקב ההכרזה של נוקיה ומיקרוסופט: אף אחד לא הודיע לאינטל על כך ואינטל עכשיו מוצאת את עצמה עם שת”פ די עקר עם נוקיה לגבי Meego, אותה מערכת שיועדה לטלפונים חכמים וטאבלטים. נראה איך אינטל תגיב לכך.

אנדרואיד, Mameo, אייפון, חלונות מובייל: מי ינצח?

פורסם בתאריך על ידי

בשבוע וחצי האחרונים היו הכרזות מכל מיני חברות המייצרות טלפונים על טלפונים חדשים ועל מערכות ההפעלה שהן משתמשות, וכל מיני כתבים טכניים כבר התחילו לשער מי מערכת ההפעלה שתנצח. דידי חנוך, לדוגמא, כתב כי לדעתו אנדרואיד תנצח. אחרים הימרו על מערכות הפעלה אחרות.

בשביל לנסות לחזות את העתיד, אולי כדאי שנחזור לעבר. לא לעבר הרחוק, לזמן שיצא אייפון לשוק. אחד הדברים הראשונים שאפל הבינה בזמן שהם בנו ותכננו את המכשיר, היה עניין של תוכנות צד ג’. לשם כך אפל תכננה את ה-App Store המאפשר לרכוש תוכנות הן מהמחשב והן ישירות מהטלפון. אפל בהתחלה רצתה שהכל יהיה אפליקציות ווביות, אולם לאחר לחץ של מפתחים אפל החליטה לשחרר SDK יותר מקובל.

באותו זמן המתחרות כלל לא חשבו על מקום מרכזי לרכישת תוכנות, ותהליך ההתקנה לא היה כל כך קליל למשתמשים הפשוטים. כל יצרן תוכנה היה צריך לבנות אתר להורדה ולוודא שהאתר בכלל נראה בטלפון הסלולרי, להסביר למשתמש איך להוריד ואיך להתקין, לוודא שיש למשתמש את כל הספריות כדי להריץ את האפליקציה, את ה-Firmware הנכון ועוד, הכל כדי שהצרכן יוכל להריץ את האפליקציה של היצרן. המצב היה גרוע אצל כל יצרני הטלפונים עד שאפל הגיע. היו יוזמות כאלו ואחרות של כל מיני אתרים לרכז אפליקציות ולמכור / לתת הורדה של גירסת התנסות, אך הבעיה היתה שהאתרים נראו מאוד גרוע בטלפונים הסלולריים, כך שחוויית המשתמש היתה גרועה במקרים רבים, והלקוח לא היה תמיד יכול להוריד ולהתקין את התוכנה.

לאחר שאפל יצאה על האייפון, המצב השתנה. גוגל הקימה את Android Market, נוקיה את OVI ומיקרוסופט כרגיל לוקח להם זמן להבין: בינתיים הם מציעים קטלוג מסובך לתפארת ואם חשקה נפשך באפליקציה, אתה מופנה בכלל ל-2 אתרים אחרים כדי לרכוש/להוריד. מיקרוסופט הודיעו שהם “עובדים” על איזה רעיון כמו של נוקיה וגוגל, ויפרסמו כשיהיה משהו. תמתינו..

כיום, מבחינת מכירת תוכנה ע”י מפתחים, שלושת המערכות המתחרות (אני מדבר על 3 שאחת מהם היא מאמאו שבקרוב תכלול בתוכה את סימביאן, כך שאפליקציות ישנות יותר יצטרכו שינויים מינוריים כדי לרוץ) שונות לחלוטין אחת מהשניה. אצל אפל אתה צריך מק כדי לפתח אפליקציות, ולאחר שפיתחת והגשת את זה ל”ועדת הבדיקה” של אפל, תצטרך סידור תפילה ולהתחיל להתפלל שאפל יאשרו את האפליקציה שלך ומהר, כי אפל לוקחים את הזמן חופשי כדי לבדוק והם דוחים אפליקציות בקלילות עקב כל מיני סיבות שטותיות. תצטרך לוודא שאינך “עוקף” כל מיני דברים שכבר יש באייפון, לוודא שחוויית המשתמש היא בדיוק מה שאפל מאשרת ופסיק לא יותר מזה, ושאינך משתמש בטריקים שאינם מתועדים רשמית ב-SDK. מתי האפליקציה תופיע ב-App Store? לאלוהים ואפל הפתרונים, אז תתפלל. על כל מכירה של אפליקציה, אפל ואתה תתחלקו כך שאפל לוקחת 30% ואתה מקבל 70%. מתי תקבל את הכסף? שאלה מצויינת: רבים כבר התלוננו שעברו חודשים ואפל לא העבירה אליהם סנט אחד.

עם אנדרואיד המצב יותר קל: תתקין SDK וכתוב את האפליקציה ב-JAVA, היא תרוץ על “מכונה וירטואלית” שנקראת Dalvik. בגירסה 1.5 של אנדרואיד, אתה יכול לכתוב חלקים לאפליקציה שלך ב-C או ++C בעזרת ה-NDK שגוגל שחררה, אם כי ההמלצה החמה של גוגל היא לכתוב את האפליקציה ב-JAVA ורק את החלקים שצריכים ביצועים אופטימליים לכתוב ב-C או ++C. האפליקציה מוכנה? גש לכאן, שלם 25$ דמי חבר שנתיים ופרסם את האפליקציה שלך. הרווח ממכירת האפליקציה יתחלק כך: 70% לך, 30% גוגל. הזיכוי עובר דרך כרטיס האשראי שלך.

בנוקיה עם Maemo המצב שונה וכרגע די בעייתי. אם אתה מכיר לינוקס טוב ואתה כותב אפליקציות קוד פתוח, אז כל מה שאתה צריך לעשות זה להוריד את ה-SDK (שמשום מה עדיין BETA) כאן ולהתקין אותו על הלינוקס שלך, ומשם אפשר לפתח בדיוק כמו שאתה מפתח אפליקציה על כל הפצת לינוקס, שזה אחד היתרונות הגדולים עם N900: אתה לא “כבול” עם שפת הפיתוח או כל מיני דברים אחרים, אתה יכול לקחת תוכנה שפיתחת לדסקטופ, להתאים אותה לרזולוציית המסך ושאר מגבלות הטלפון, לקמפל, להכין חבילה ולהעלות אותה ל-Extras אם האפליקציה שלך היא קוד פתוח. אם לעומת זאת אתה רוצה לשחרר משהו כבינארי בלבד ללא שחרור קוד, כאן תצטרך להמתין. לחנות OVI של נוקיה אין עדיין תמיכה ל-N900 להעלות ולמכור אפליקציות.

כשנוקיה שחררו בשבוע שעבר את MAEMO-5 והציגו את מפת הדרכים לסימביאן ואת השילוב בין השניים שיקרה מאוחר יותר, נוקיה הציגה בעצם משהו פשוט: אנחנו מוכנים שגם אחרים ישתמשו בתוכנה שלנו על מכשירים מתחרים, בדיוק כמו השכנים (גוגל, אנדרואיד). לנוקיה לא יפריע אם מחר יצרן סיני יחליט לשחרר טלפונים עם MAEMO שישוחרר כקוד פתוח, נוקיה בעסק של מכירת ברזלים, מזה הם עושים את עיקר הכסף. אנדרואיד משך מס’ יצרנים כמו סמסנוג, LG, מוטורולה ואחרים שישחררו מוצרים מבוססי אנדרואיד בהמשך השנה, אבל אל תתפלאו אם בשנה הבאה יצאו גם מכשירים מבוססי MAEMO שלא כתוב עליהם “NOKIA”.

לעניות דעתי, פיתוח ל-MAEMO הוא הרבה יותר קל וזריז מאשר פיתוח לכל פלטפורמה אחרת, אם יש לך ידע בלינוקס. מי שכתב פעם אפליקציה ל-GTK או QT או KDE או GNOME יכול תוך דקות להרגיש “בבית” ולכתוב אפליקציה עם העורך החביב עליו ו
הכלים החביבים עליו. אין (כמעט) צורך להתחיל ללמוד ספריות וקוד חדש, אלו הספריות שיש היום בכל הפצת לינוקס ויש לך בטלפון גם מסך Xorg שאותו אתה יכול “לייבא” בין אם הוא בסימולטור או מה”ברזל” עצמו בעזרת פקודת SSH פשוטה, אותו Xorg שיש לך בלינוקס הרגיל אצלך, אותן ספריות GTK ו-QT, אותו קומפיילר (אם כי תצטרך לקמפל ל-Target אחר בתוך ה-SDK), כך שאפליקציה שכבר נכתבה לדסקטופ לינוקס תצטרך שינוי GUI להתאמה לרזולוציית המסך ולשאר הגבלות. באנדרואיד אתה צריך לכתוב ב-JAVA ולהשתמש בספריות שונות לחלוטין לתצוגה ולשאר דברים ואין לך גישה ישירה ל”ברזל” כי הכל רץ בסביבה וירטואלית (לטוב ולרע) ובאייפון.. המגבלות רבות מאין ספור ואם אין לך מק, תצטרך לקנות מק בשביל לפתח “Hello World” פשוט!

אז מי בעצם יתפוס את השוק? לדעתי התחרות תהיה צמודה בין אנדרואיד ל-Mameo ואייפון. מיקרוסופט שוב תידחק אחורה עקב אסטרטגיית פיצול בין חלונות מובייל 6.5 לשוק ה”נמוך” לחלונות מובייל 7 לשוק ה”גבוה” והיוקרתי, מה שכמובן אומר השקעה כפולה של המפתח עם 2 מערכות שתאימות בינארית אינה מובטחת, טסטים כפולים, שחרור כפול ותמיכה כפולה. מי אמר שזה לא FUN לפתח לחלונות מובייל?

בשלב זה הכל פתוח, יש תחרות רצינית בשוק ושני המתמודדים מבוססי הלינוקס נותנים פתרונות נאים (חבל שאין ביניהם תאימות..), כך שלחזות בוודאות עתידות זה קשה עד בלתי אפשרי, אבל יהיה בהחלט מעניין בשנה שנתיים הקרובות..

תחליף ל-Exchange מ-גוגל?

פורסם בתאריך על ידי

exchange-logoישראל ידועה כמדינה שחובבת את מוצרי מיקרוסופט. מה זה חובבת, מטורפת עליהם, ומיקרוסופט ישראל בהחלט יכולה לחייך עם המכירות, הן של מוצרי שולחן עבודה (Desktop) והן בשרתים. בשרתים כמובן שלינוקס מזנב במיקרוסופט ולא חסרים חברות שמריצות שרתי לינוקס, אך כשזה מגיע כבר ליותר מ-דוא”ל לכיוון יומנים משותפים, פגישות עם משתמשים שונים מארגונים שונים, זמן פנוי/תפוס, ספרי כתובות עמוסים למהדרין ועוד, חברות רבות לוטשות עין לכיוון מיקרוסופט. ככלל, מיקרוסופט תפסה נתח שוק מרכזי בכל מה שאני קורא “מייל פלוס”. ישנם גם פתרונות מבוססי Linux, פתרון מבית SUN ועוד, אך מיקרוסופט תופסת את החלק הארי (שימו לב, מיקרוסופט אינה תופסת שום חלק ארי משרתי דואר כבדים בחברות שצריכות להוציא עשרות אלפי מיילים ביום לדוגמא).

התחרות בין גוגל למיקרוסופט כבר מזמן אינה רק על תחום החיפוש, וכל חברה מנסה להתחרות במוצרים של השניה. יש מוצרים שמיקרוסופט מנצחת בהם בלי להניד עפעף (אופיס), ויש מקומות שמיקרוסופט תצטרך הרבה להשקיע בשביל לחדור יותר לשוק בשביל להתחרות בגוגל (אפליקציות ווב, מפות, ועוד). אחד התחומים שהיה עד כה נתון בשליטת מיקרוסופט הוא כמובן מה שקראתי לו “מייל פלוס”, מכיוון שלגוגל היה פתרון חלקי בלבד: היה אפשר להגדיר לדוגמא את הדואר ב-IMAP, ולהשתמש בתוכנה קטנה של גוגל לסנכרן בין היומן ב-Outlook לבין היומן שגוגל נותן, אך לא היה מתאפשר לדעת מהו הזמן הפנוי של העמית שלך לפגוש אותו או לארגן פגישה קבוצתית לדוגמא.

גוגל לאחרונה הכריזה על Plugin חדש שנקרא: Google Apps Sync for Microsoft Outlook. התוסף הזה בעצם מגשר על מה שגוגל לא נתנה ומעתה הוא מאפשר לכל עובדי החברה לקבל את כל שרותי המייל, יומנים, אנשי פגישות וכו’ ישירות מגוגל, כל עוד החברה מנויה על Google Apps Premiere Edition (השרות אינו נתמך ב-Standard Edition). כל מה שמנהל הרשת אמור לעשות הוא להתקין לכל המשתמשים את התוסף הזה (לא חסרים כלים בסביבת מיקרוסופט לעשות זאת), ואז המשתמש אמור להזין את שם המשתמש והסיסמא שלו, לבחור האם “לייבא” לתוך חשבון ה-Google Apps שלו את הדברים שלו מ-Outlook וזהו. לאחר הסינכרון הזה, המשתמש לא יבחין כי הוא מתממשק לשרתי גוגל ולא לשרת ה-Exchange ומבחינת המשתמש הכל שקוף לחלוטין.

האם שרות כזה הינו דבר כדאי לחברות? הדבר מאוד תלוי. שרות Google Apps בגירסת Premiere עולה כסף, ולא מעט: 50 דולר פר משתמש למשך שנה, שזה מחיר שנשמע מאוד יקר, אך המחיר הזה כולל תמיכה 24/7, הבטחה ל-Up time של 99.9%, וכמובן הוא חוסך שרת ורשיונות למיקרוסופט (למיקרוסופט צריך לשלם כפול: רישוי בשרת עבור חשבון מייל [עלות מוערכת של 280 דולר פר משתמש] ורישוי תוכנת Outlook, וכמובן מחיר תוכנת Exchange שקשה להגדיר אותה “זולה” – 1000 דולר באמזון), חוסך בצורך של אנטי וירוס עבור השרת (בגוגל סורקים את כל הדואר שנכנס ויוצא אוטומטית), וכמובן שחוסך תחזוקה, טלאים וכל מה שנלווה לתחזוקת שרת דואר. מצד שני, כשרוכשים רשיון עבור משתמש, הרשיון נשאר למס’ שנים (עד שעוברים לגירסה החדשה וגם אז משלמים מחיר מופחת לשדרוג) ואם כבר יש אדם בתוך החברה שעושה את כל התחזוקה/עדכונים/שדרוגים ולא מתעדכנים כל שנה וחצי על כל פיפס של מיקרוסופט, ההצעה של גוגל כבר לא כל כך שווה.

לאלו שיש להם כבר Google Apps לאחר שרכשו דומיין ולקחו את הצעת החינם של גוגל, אין בפי בשורות טובות: השרות אינו עובד, וגם אינו עובד על כתובת GMAIL סטנדרטית. בשביל ה”ממתק” הזה, גוגל מחייבת Google Apps עם Premiere בתשלום. אפשר כמובן עדיין להגדיר ידנית שרות IMAP לסינכרון הדואר ולהשתמש ב-Google Calendar Sync לסינכרון היומן מול היומן שגוגל נותן, אך אין אפשרות לסנכרן פגישות עם אחרים, לראות זמן פנוי/תפוס וכו’.

לסיכום: גוגל הכניסה כאן “בעיטה” למיקרוסופט במקום די יקר וריווחי לה: שרתי ה-Exchange. סביר להניח שחברות רבות יוותרו על ההצעה של גוגל, אולם אוניברסיטאות, וחברות עם עשרות אלפי משתמשים יכולים דווקא להרוויח משרות המייל של גוגל כי אז ניתן להיכנס למו”מ על מחיר ובכך להוריד את העלות הסופית, התחזוקה יותר אמינה וכמות התקלות הקשורה למייל יורדת.

הנה וידאו שמדגים את הפונקציונאליות (כדאי ללחוץ על כפתור HQ כדי לקבל איכות וידאו טובה יותר):

קללת PHPBB בשילוב Sitemaps

פורסם בתאריך על ידי

הרבה מכירים את אפליקציית הפורומים PHPBB (גירסה 3). זוהי תוכנת פורום נחמדה, יש לה גם גירסה מגויירת עברית והיא נחמדה לעבודה, עד שמגיעים לעניין ההרחבות לגביה, ואז מקללים את הרגע שהיא נבחרה לפורום שלך. גם לי זה קרה שהחלטתי להרים פורום נחמד וקטן על נושאי מיסטיקה שונים, ואז מצאתי בעיה מעניינת: איך לאמר לגוגל לאנדקס את הפורום?

עם אפליקציות כמו WordPress העניין די קל: האפליקציה עצמה בנויה לקבל כל מיני פלאגים שמכניסים במחיצה מיועדת, מפעילים את הפלאג מלוח הבקרה, יש ממשק הגדרות פשוט לפלאג וזהו, זה עובד. הלוח בקרה יודיע לך מתי יש גירסה חדשה לפלאג ויציע אפשרות עדכון אוטומטית, והחיים שם די קלים. רוצים Sitemap לבלוג שלכם? אין בעיה, כנסו לכאן, תורידו, תפרסו במחיצה של ה-plugins, תפעילו, לכו לפי הממשק הפשוט וזהו, גוגל יעשה בשבילכם את האינדוקס.

עם PHPBB לעומת זאת, זה סיוט מהלך: התוספות נקראות MOD וכל MOD בא עם תורה משלו והוראות: תעתיק את הקובץ הזה, תחפש בקובץ X את הטקסט הזה, תחליף בטקסט אחר, כנ”ל לגבי קובץ כזה וכזה – ובקיצור, דבר שמזכיר את ימי הביניים במחשבים.במקרה הזה יש מעין MOD מפחיד עם הוראות ארוכות כאורך הגלות להתקנה והפעלה, ורק לאחר שתעבור את הסיוט תוכל לקבל את המפות וגם RSS. ממש כיף!

לאחר מאמצים רבים מצאתי סוף סוף את הפתרון הגואל בדמות סקריפט פשוט שנמצא כאן. ההגדרות פשוטות (בסך הכל 3 הגדרות שאפשר לוותר על 2 מהן), וכל מה שצריך הוא פשוט לזרוק לגוגל את מיקום קובץ ה-PHP (שיוצר קובץ XML עבור גוגל) וזהו. גוגל מקבל את הקובץ מפות ומאנדקס בהתאם.

אגב, לאלו שחושבים שאפשר פשוט לזרוק לתוך תוכנה כמו A1 Sitemap Generator את כתובת הפורום והוא יצור עבורך קובץ sitemap, מומלץ לחשוב שנית: מכיוון ש-PHPBB משתמש בשיטה של SID (זהות יחודית לכל דף), התוכנה פשוט תשכפל אלפי עותקים של אותם דפים בפורום.

בהזדמנות זו אשאל אולי יש למישהו הצעה לאפליקציית פורומים נורמלית שניתנת להרחבה בקלות, מאפשרת יבוא תוכן מ-PHPBB וקלה להגדרות ותחזוקה במקרה? (כן, עדיף עם תמיכה בתוכן עברי).