על אינטל, אנדרואיד ושקרים

androidכתבתי כאן בעבר שאינטל די נתפסה עם התחתונים למטה בכל מה שמדובר על הסמארטפונים והטאבלטים, ו-7 שנים אחרי שאפל הציעו את האייפון הראשון – לאינטל אין שום פתרון מבחינת מעבד. אתקן את עצמי: יש להם פתרון, אך הוא פתרון גרוע.

הפתרון של אינטל לטלפונים חכמים וטאבלטים הם מעבדים ממשפחת ה-Atom. כן, אותו מעבד שאינטל הכניסו לנטבוקים ז"ל, עבר שדרוג (ופיצול לכמה מעבדים) מזערי מבחינת גרפיקה, הוא נהפך ל-SoC, יצור בליתוגרפיה של 22 ננומטר (אפשר לראות את כל רשימת הדגמים והמפרטים שלהם כאן) ועבר שיפור מזערי בצריכת חשמל.

אינטל חשבה שאם היא תציע מעבד כזה, תעשה porting לאנדרואיד ותציע חבילה קורצת ליצרנים – הם יתנפלו על ההצעה, ואם לא, תמיד אינטל יכולה להציע כל מיני חבילות "עידוד" (שוחד בעברית) ליצרנים שישתמשו בפתרון שלה ולא בפתרון מבוסס ARM.

הבעיה המרכזית של השוק: רוב היצרנים אמרו לאינטל "תודה, לא תודה" והם העדיפו לבחור פתרון של Qualcomm, nVidia, ויצרנים אחרים שמייצרים פתרונות מבוססים ARM. חלק מהיצרנים הסכימו למכור מכשירי אנדרואיד מבוססי הפתרון של אינטל, אבל רק כ-עוד פתרון, את זה אפשר לראות לדוגמא אצל לנובו עם ה-K800.

היחידים שכן הסכימו ממש להשקיע בפתרון של אינטל ולמכור אותו לציבור – הם סמסונג, עם דגמים מסויימים של ה-Galaxy Tab-3. אינטל סייעה בתקצוב שיווק לטאבלטים האלו ובפרסומים משלה וגם סמסונג פירסמה תחת כל עץ רענן את הטאבלט הזה.

זה עזר? האם סמסונג תמשיך למכור טאבלטים עם מעבדי אינטל? בחודש שעבר יצאו פרטים לגבי דור ההמשך, ה-Galaxy Tab-4 וכפי שתוכלו לראות כאן, גם סמסונג יורדים מהעץ (אם כי יכול להיות שחלק מהדגמי TAB – הם מוציאים מספר גדול של סדרות – יכול להיות מבוסס על פתרון אינטל).

עד כאן, כל מה שאינטל עושה יצרנים אחרים גם עושים, הם מנסים לכבוש שוק. לגטימי.

מה שלא ממש לגטימי, אלו השקרים שאינטל מוכרת לציבור הרוכשים, ואת זה חשוב שהצרכנים ידעו לפני שהם קונים טאבלט. על מנת להבין היכן השקר, אתן הסבר קצר לגבי אנדרואיד ולגבי אפליקציות.

כשאנדרואיד החל להיות מפותח, גוגל חיפשה שיטה איך להריץ אפליקציות תחת מעבדים שונים וגם שפת תכנות מומלצת. בסופו של דבר מבחינת שפה הם הלכו על JAVA וגוגל החליטו לבנות שיטה שהאפליקציות ירוצו כמכונות וירטואליות (מה שגרם לאורקל לתבוע את גוגל – ולהפסיד) מה שנקרא Dalvik VM. תפקידו של ה-Dalvik זה לקחת אפליקציה שכתובה ב-JAVA ולהמיר אותה למצב בינארי ולהריץ אותה כ-VM כך שאם האפליקציה נתקעת, האנדרואיד לא נתקע.

לשיטה זו יש יתרון גדול בכך שכל מעבד שיריץ אנדרואיד, יוכל טכנית להריץ אפליקציות אנדרואיד שנכתבו ב-JAVA. כך לדוגמא חוץ ממעבדים מבוססים ARM שקיימים בשוק, יש גם מעבדים של MIPS שהם זולים ושמריצים גירסת אנדרואיד אחרונה.

החסרון של השיטה היא כמובן בכל מה שקשור לביצועים. מה לעשות, כשצריך להמיר לבינארי, משלמים מחיר בביצועים. חברות שכותבות אפליקציות והיו צריכים ביצועים החליטו לבצע את אחת מהשיטות הבאות:

  • להוסיף קוד בינארי לאפליקציה, כך שאותו חלק בינארי ירוץ Native באנדרואיד על המעבד (אפשר לראות זאת באפליקציות רבות שמעבדות תמונה, אודיו וכו')
  • לוותר לגמרי על כתיבה ב-JAVA ולהשתמש ב-NDK של אנדרואיד כדי לכתוב את האפליקציה כולה כאפליקציה בינארית.

אלו כמו שיטות לגטימיות… כל עוד אותו אנדרואיד רץ על מעבד מבוסס ARM.

אבל מה קורה כשהמעבד שמריץ את אותן אפליקציות הוא ATOM? אז ישנם מספר סיטואציות:

  • אם האפליקציה כתובה לגמרי ב-JAVA, הביצועים יהיו בערך כמו המעבדים של ARM ולפעמים הם ירוצו יותר מהר.
  • אם האפליקציה כתובה ב-JAVA אך ישנם חלקים בינאריים שכתובים עבור ARM, באותם חלקים בינאריים, המערכת תצטרך להשתמש באמולציה, מה שיגרום למעבד להתאמץ הרבה יותר והביצועים יהיו הרבה יותר איטיים. כמה איטיים? בין 25-50% יותר איטי.
  • אם האפליקציה היא בינארית וקומפלה רק עבור ARM – הביצועים יהיו גרועים עם צריכה כבדה של הסוללה והמעבד יתאמץ הרבה יותר כדי להמיר בינארי מ-ARM לאינטל.
  • אם האפליקציה היא בינארית לגמרי וקומפלה עבור אינטל – היא תרוץ מהר ולעיתים יותר מהר ממה שמעבד ARM יכול להציע, אבל המחיר – הוא בביצועי הסוללה, צפו ל-20-30% פחות סוללה בהשוואה למעבדי ARM.

השקר של אינטל מתבטא בשיווק שאומר שרוב הזמן לא תרגיש נחיתה בביצועים, שאפליקציות תואמות ובקיצור אל תדאג, הכל בסדר – הנה ציפור!

ב-ARM הוציאו לאחרונה מסמך שבחן מנקודות שונות את ההבדלים בין ARM ל-X86 של אינטל, הן מבחינת אפליקציות שזמינות ל-2 המעבדים, הן מבחינת תואמות (אחת התוצאות המפתיעות – עליה של 3% בשנה האחרונה בתוכנות שרצות על מעבדי ARM ולא רצות על מעבדי אינטל, גם עם תואמות בינארית). נכון, המסמך עצמו אינו ממש אובייקטיבי אך הנקודות שהמסמך מעלה שם (גם כשלא מדובר באנדרואיד אלא Windows RT לדוגמא) מראים תמונה ברורה: אם הסוללה חשובה לך כך שלא תצטרך לרוץ לשקע כל כמה שעות, אם חשוב לך תאימות כך שכל אפליקציה שתתקין – תרוץ בצורה מיטבית, אז סמארטפון או טאבלט מבוסס מעבד אינטל אינו מוצר שמומלץ לך לרכוש.

ועוד נקודה שהמסמך בקישור לעיל לא מתייחס אליו אך חשוב שאתם תדעו: פיתוח אפליקציית אנדרואיד, בין אם בצורה של Native Binary או JAVA – כולל התאמות לתצורות מכשירים פופולאריות (סמארטפון/טאבלט/פאבלט) לוקח זמן ומשאבים. כרגע זה לוקח יותר מאשר לכתוב לאייפון (שוב, מבחינת עיצוב UX) אבל עוד חודשיים המצב גם עם אפל ישתנה (חכו להכרזות ב-WWDC הקרוב) ורוב מוחלט של החברות פשוט לא מוכנים להשקיע עוד משאבים בקימפול האפליקציות לאינטל אם זה דורש השקעה (כמו במקרים של אפליקציות בינאריות). השוק עצמו לא דורש זאת, אז גם אותן חברות עושות מינימום ואם יש בעיה עם קימפול ל-X86 אז הן פשוט מורידות אותו בשורת הקומפילציה ומוציאות גירסת ARM לאפליקציה. הרבה אפליקציות רצות נהדר על מעבדי אינטל, אבל אף פעם אינך יודע אם האפליקציה שאתה בדיוק צריך כרגע לבצע מטלה מסוימת – תהיה תואמת או לא ואם היא תרוץ בצורה טובה או לא. אתה אוהבת הפתעות?

תכירו את ה-Opteron A1100 של AMD

הנה משהו שגם מנהלי חוות שרתים פרטיות (גוגל, אמזון, פייסבוק וכו') מחפשים, וגם אנשים כמו הח"מ ואחרים מחפשים: מעבד טוב עם ניצול חשמל נמוך, ביצועים טובים, אפשרויות תעבורת נתונים גבוהות, כמה שפחות צורך בקירור, ואפשרויות הרחבת זכרון רציניות. עד היום, היה קשה מאוד להשיג דבר כזה. מעבדים של אינטל שנותנים ביצועים מצריכים צריכת חשמל גבוהה, קירור מרובה מאווררים וכמובן מיזוג לכל הזמן. בכל הקשור לתעבורה, אינטל ויצרניות אחרות עדיין מתעקשים לדחוף לנו פורטים של 1 ג'יגהביט (כאילו אנחנו עדיין בתחילת שנות ה-2000).

אינטל כמובן מכירה את הבעיות הללו, אך מכיוון שאינטל די שולטת בשוק השרתים, הם נתנו פתרונות שלא ממש סייעו. אינטל כמובן הוציאו מעבדים ש"לא לוקחים הרבה וואט" – ובתרגום: 80 וואט בממוצע, והביצועים כמובן נוחתים בהתאם. הדוגמא הכי הזויה של אינטל בשנה האחרונה היא של סידרת מעבדי ATOM לשרתים (סידרה S12XX וסידרה C2XX, אתם יכולים לראות את רשימת הדגמים המלאה כאן). המעבדים הללו נתנו פתרון לבעיה אחת וזו צריכת החשמל: מעבד ATOM לשרתים צורך בין 8-20 וואט (סידרה C צורכת יותר, S פחות), אבל לגבי השאר – יוק. רוצה להרכיב זכרון? סידרה S תתן לך מקסימום 8 ג'יגה של זכרון וסידרה C2XX תתן לך להרחיב עד 64 ג'יגהבייט זכרון. כפי שציינתי, טוב מבחינת חסכון בחשמל, רע מאוד בביצועים. (שלא לדבר מבחינת LAN או PCI-E עדכני,…). דוגמא של לוח לשרת מבוסס ATOM – בתמונה משמאל.

ל-AMD מצד שני לא ממש שיחק המזל. המעבדי שלהם מרובי ליבות (החל מ-4 ועד 16 בסדרות Opteron 4XXX,6XXX וכו'), אבל מבחינת ביצועים נטו, מעבדי XEON השאירו את ה-Opteron באבק (אם כי בכל הקשור לוירטואליזציה, הפתרון של AMD בכל מה שקשור לליבות יחודיות פר VM, הפתרון של AMD עדיין מנצח). AMD לא ממש השקיעה בשנים האחרונות בהוצאת מעבדים חדשים במהירות כמו שאינטל הוציאה (הם הוציאו Opteron מסידרה 6XXX חדש רק בשבוע שעבר) כך שאינטל כבשה את שוק השרתים די בקלילות.

בשנות ה-90 כשאינטל רצתה להיכנס לשוק השרתים (שוק שבו שלטו חברות SGI ו-SUN, קצת HP וקצת Digital), אינטל משכה את הלקוחות מהמתחרים ע"י תמחור מאוד אגרסיבי. בהתחלה עם ה-Pentium Pro ולאחר מכן מעבדים שונים תחת מטרית XEON. לקח זמן, אבל חברות החלו יותר ויותר לרכוש שרתים מבוססי אינטל ופחות שרתים מיצרנים אחרים. אחרי הכל, בזמנו, במחיר של שרת SUN חזק היית יכול לרכוש 3-4 שרתים חזקים מבוססי XEON. כך יצא שלפחות בעשור האחרון, אינטל מובילה בביטחה בשוק השרתים.

אתמול, AMD הכריזה הכרזה שבוודאי תעצבן את אינטל וגם תגרום לכמה ישיבות חירום במיקרוסופט. AMD הכריזה על מעבד Opteron חדש, ה-A1100 (בהמשך השנה סביר להניח שנראה עוד מספר דגמים למעבד זה כך שזו תהיה סידרה). השוני המהותי ב-A1100 הוא שהוא אינו מעבד X86-64 טיפוסי, אלא משהו שונה לחלוטין, זהו המעבד הראשון לשרתים שיתחיל להימכר בשוק שמבוסס על ארכיקטורת A57 של ARM.

לפני שארחיב קצת לגבי המעבד הנ"ל, אסביר משהו קטן לגבי ARM: סביר להניח שהטלפון הסלולרי והטאבלט שלך משתמשים במעבדים כמו של nVidia או Samsung או Qualcomm שמבוססים על ארכיקטורות של ARM (סידרת ה-Cortex A7-A9). אלו מעבדים שלא תוכננו "להפגיז" ביצועים בהשוואה למעבדים מבוססי אינטל X86. אלו מעבדים שתוכננו בראש ובראשונה לעבוד עם כמה שפחות חשמל (הסיבה שרוב המכשירים נגמרים תוך יום עבודה אינה קשורה למעבד, אגב, זה יותר קשור למסך ולרכיבים אחרים). אפשר לתת דוגמא פשוטה: מחשב נייד מבוסס אינטל מחזיק בממוצע כ-5-7 שעות. אם אותו מחשב נייד היה מבוסס ARM, היית מקבל +20 שעות עבודה נטו

כפי שציינתי, מעבדי ARM שנמכרים כיום לא ניחנו בכוחות עיבוד חזקים, ולכן הם אינם מתאימים לעבודה טיפוסית כמו שמחשב נייד/נייח עושה (אל תנסו לחשוב אפילו להריץ על דבר כזה פוטושופ לדוגמא). חברת ARM היתה בהחלט מודעת לכך והיא מאוד מעוניינת שיהיו מעבדים לשרתים מבוססי ARM (אחרי שהתחרו באינטל בתחום המובייל וניצחו, הם רוצים להמשיך לגדול כמובן), ולכן הם תכננו מספר ארכיקטורות חדשות שמיועדים לשרתים, כמו ה-A57 (ישנו ה-A53 רק שהוא מיועד לטלפונים/טאבלטים, ואגב, זהו אינו מעבד ה-A7 של אפל). חברת ARM עצמה אינה מייצרת מעבדים, הם מייצרים ארכיקטורות ומוכרים רשיונות יצור למעבדים (אפל כמו סמסונג, nVidia ואחרים – כולם בעלי רשיונות יצור מ-ARM). 

כעת נעבור ל-A1100.

ב-AMD למען האמת, לא ידעו אם להיכנס לשוק ה-ARM. מבחינתם מדובר בהשקעה מאוד רצינית ולכן הם הודיעו לפני מס' חודשים שהם בהחלט מחפשים להיכנס לשוק ה-ARM אם חברה כלשהי תהיה מוכנה להתחייבות לרכישת מעבדים כאלו. כפי הנראה שנמצאה חברה כזו (אף אחד לא יודע מי החברה, ההשערה בשוק מדברת על גוגל) ואתמול AMD הכריזה על המעבד החדש.

מבחינת המפרט, זהו מעבד שכולל מספר חלקים נוספים (כלומר זהו SoC), בעל מספר ליבות (יהיו דגמים של 4 ליבות ויהיו דגמים של 8 ליבות), ויהיו בו הדברים הנחמדים הבאים:

  • 8 נתיבים (Lane) של PCI-E גירסה 3, כלומר או שיהיה לך כניסת PCI-E X8 או 2 כניסות של PCI-E X4 (עדיף לבחור בלוח עם כניסה של X8, ההסבר בהמשך)
  • 2 פורטים רשת של 10 ג'יגהביט (סוף סוף!!)
  • 4 מגהבייט זכרון L2 ו-8 מגהבייט זכרון L3 (זכרונות מטמון)
  • תמיכה בזכרון DDR3 ו DDR4 עם מקלות SO-DIMM, עד 128 ג'יגהבייט זכרון (תצורת 4 מקלות) כולל תמיכה ב-RDIMM ו-UDIMM
  • 8 חיבורי SATA-3 על הלוח
  • טכנולוגיית ה-ARM TrustZone כלולה בפנים
  • תמיכה בהצפנת AES-IN ודחיסה/פריסה – ברמת חומרת המעבד
  • מבחינת מערכת ב-ROM – ב-AMD החליטו להשתמש ב-UEFI (אז תשכחו מכל מה שאתם מכירים מה-ARM הרגיל)
  • מהירות מעבד – מעל 2 ג'יגהרץ.
  • צריכת חשמל נמוכה – עד 25 וואט. אין לו אפילו צורך במאוורר!

מבחינת עלויות מעבד, ב-AMD עדיין לא הצהירו על מספר בצורה רשמית, אולם בצורה לא רשמית מדובר על מחיר של בערך 100 דולר.

המעבדים יתחילו להימכר רשמית ל-OEM ו-ODM ברבעונים הקרובים, כך ששרתי Brand עם מעבדים כאלו יוצעו בשוק ברבעון האחרון של 2014.imgres

בנוסף, AMD הולכת למכור בשוק Development kit (בתמונה משמאל). שוב, לא הוזכרו מחירים.

מה בעצם עוזר המעבד החדש ולמי זה מיועד?

קודם כל, הוא לא מיועד להחליף שרתים חזקים מבוססי XEON. לאף אחד אין אשליות שהמעבד הזה יתחרה ב-XEON E5 לדוגמא. אלו 2 ארכיקטורות שונות ולכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות.

היכן הוא כן יכול להיכנס? במקומות שצריכים רוחב פס (יש לו 2 כניסות רשת של 10 ג'יגהביט! תתחילו לתכנן לרכוש מתגים עם חיבורי 10 ג'יגהביט), והיכן שצריך הרבה זכרון. אם ניקח לדוגמא אתר טיפוסי של חברה גדולה, שרתים עם מעבדים כמו ה-A1100 יכולים לשמש כשרתי Front-End, או שרת Memcached עם המון זכרון. או שרתים להריץ LAMP.

מכיוון שה-Development Kit ישוחרר בתצורת מיקרו ATX, לוח עם מעבד כזה יכול להיות שרת נהדר לבית. מקימים שרת מבוסס ZFS וצריך המון זכרון כי יש לכם טרות על טרות של תוכן? זה הלוח והמעבד שאתם צריכים, כך תקבלו בדרך גם חסכון נאה בחשבון החשמל. מה רע?

מבחינת מערכות הפעלה, בשלב ראשון המערכת היחידה שתהיה עבור המעבד החדש זה Fedora 20. (כן, אני יודע שבין הקוראים יש המון חובבי אובונטו, אבל גירסת ה-ARM של האובונטו שקיימת היום אינה יודעת לתמוך טוב ב-A1100, והיא 32 ביט. ה-A1100 תומך ב-32 ביט אבל עדיף מערכת שכולה רצה 64 ביט ולכן תצטרכו להמתין לגירסת אובונטו שהודרה על המעבד הנ"ל). סביר להניח שעד סוף השנה כל הפצות הלינוקס הידועות ישוחררו בגירסת ARM-64 BIT למעבד זה.

מבחינת מיקרוסופט, כאן המנכ"ל הנוכחי או החדש יצטרך לקבל החלטה האם לעשות Porting ל-Windows Server 2012R2 למעבדים אלו או לא. אני יכול להמר שבמיקרוסופט כבר עובדים במרץ בדיוק על זה. אחרי הכל, להשאיר את השוק הזה ללינוקס בלבד? אין מצב!

אלו מביניכם שקוראים כתבות טכנולוגיות באופן תדיר, יזכרו אולי בחברה שכיום נסגרה ושמה Calxeda. גם הם הכינו מעבדי ARM לשרתים, רק שהיתה בעיה פשוטה אחת: פקודות ל-64 ביט (אסמבלי) לא היו עדיין מוכנות והשוק לא כל כך רצה מעבדי 32 ביט, כך יצא שחברה קמה מוקדם מדי ועד שיצאו הפקודות הרשמיות ל-64 ביט, החברה נסגרה.

אני מאמין שכבר בסוף השנה נתחיל לראות הצעות מאמזון וחברות אחרות על שרתים וירטואליים מבוססי ARM במחיר זול מאוד. סוף סוף יהיה אפשר לשכור מספר שרתים וירטואליים גם לשימוש פרטי מבלי לשלם עשרות דולרים בחודש. השילוב של LINUX ו-ARM נותן דרך קצרה מאוד להטמעה (אחרי הכל, הרוב קוד פתוח, כל השפות יהיו זמינות מהיום הראשון כולל JAVA), וכל מה שיצטרכו לחשוב הוא: אלו שרתים להחליף ב-ARM.

מחשבים נוספים לבית

כמעט בכל בית בישראל ישנו איזה מחשב. ברוב מוחץ של המקרים מדובר על PC פשוט שמריץ Windows XP/Vista/7 והוא משמש את בעליו לצרכיו. בבתים רבים נכנסו בשנים האחרונות מחשבים נוספים עבור הילדים, בת הזוג וכו'. בל נשכח כמובן שכיום יש לרבים סמארטפון כלשהו (אייפון או מכשיר מבוסס אנדרואיד) ולחלק מהאנשים יש גם טאבלטים מיצרנים שונים.

למרות ה"הצפה" הזו, לעיתים אנו זקוקים למחשבים קטנים ופשוטים לביצוע דברים מסויימים כמו:

  • מחשב קטן עם מצלמה לעקוב מה קורה בבית כשאתם לא נמצאים (או שאתם מעוניינים לעקוב אחרי הבייבי-סיטר….)
  • מחשב קטן לביצוע משהו מסויים באופן חוזר (נניח ראוטר מתוחכם, או שרת קטנצ'יק)
  • מחשב זול ופשוט שיריץ מערכת הפעלה ידידותית (כמו אנדרואיד) לבן או לבת הקטנה
  • מחשב קטן וזול לשימוש האורחים או לשימוש אקראי כשאחד מדיירי הבית צריך לבצע משהו דחוף ואין לו/לה כח ללכת להפעיל את המחשב ובדיוק הטאבלט נגמרה לו הסוללה.

ואני בטוח שיש עוד מגוון סיטואציות.

בשנתיים האחרונות נכנס לשוק סוג מחשב מסויים שבעבר שימש בעיקר את תחום המערכות המשובצות (Embedded) והלקוחות העיקריים שהיו רוכשים אותו היו גיקים עם ידע נרחב בתכנות ואלקטרוניקה או כל מיני אנשי פרוייקטים שהיו מתכננים משהו עבור לקוחות וחברות שונות. סוג המחשב הוא SBC (ראשי תיבות של Single Board Computer).

המחשב הראשון ש"פרץ" את הדרך לכיוון הצרכנים הוא ה-Raspberry Pi (ישנם 2 דגמים) שנבנה ע"י ה-Raspberry Pi Foundation. המחשב נבנה בעקרון עבור תלמידים שמעוניינים ללמוד לינוקס ותכנות ויחודו הוא מחירו הזול (25-35 דולר, תלוי בדגם). הדגמים הללו זכו להצלחה גדולה, ובמהלך מחצית השנה האחרונה נמכרו כמיליון יחידות ברחבי העולם. 

אחרי שכולם ראו את ההצלחה של ה-Pi, החלו חברות שונות להוציא מחשבי SBC במחירים זולים, ובמאמר זה אתרכז במספר דגמים, יעודם וכמה מילים לגבי כל דגם. בכל הדגמים המחיר זול ומשטר של 100$ ישאר לך בד"כ עודף (כמובן שזה לא כולל משלוח, הרחבות וכו').

להלן מספר דגמי מחשבי SBC:

Raspberry Pi Model B

  • מחיר: 35 דולר
  • יעוד: לימוד תכנות ומ"ה הפעלה לינוקס

דגם B של המכשיר הוא הדגם היותר משוכלל (בהשוואה לדגם A). המחשב מכיל מעבד  Broadcom BCM2835 המבוסס על ARM V6 שרץ במהירות 700 מגהרץ. הוא כולל זכרון 512 מגהבייט, ואותו זכרון גם משותף עם המעבד הגרפי שבנוי בתוכו (תומך ברזולוציות עד FULL HD כולל הצגת וידאו בקידוד H.264). 

למחשב יש כניסות USB, רשת, HDMI, כרטיס מיקרו SD וניתן להרחיבו דרך זוג שורות ה-Headers שעליו.

ה-PI מיועד ללימוד עבור אלו שמתנסים לראשונה ואינו מומלץ לשימוש כמחשב חלופי, הואיל והמעבד שנמצא בו הוא איטי וחד ליבתי, וכמות הזכרון שעליו היא קטנה. יחד עם זאת, אם אתם מתכננים פרויקט שמצריך מחשב קטן וזול שיעשה את העבודה ברציפות ללא צורך במשאבים רציניים, ה-PI בהחלט יכול לענות על כך.

מה ניתן להריץ עליו? כמעט כל הפצת לינוקס וגירסאות BSD למיניהן.

BeagleBone Black

  • מחיר – 45 דולר
  • יעוד: מחשב ביתי קטן עם אפשרויות לגדול בתחומי Embedded

ה-BeagleBone Black הוא דור חדש וליתר דיוק "אחיו הצעיר" של ה-Beagleboard. האח הגדול יועד מלכתחילה לאלו שבונים חומרה ופרוייקטים של מערכות משובצעות והאח הגדול היה משופע בכניסות ויציאות שונות שמתאימים לתחום. בגירסת ה-Bone הרבה דברים המיועדים למערכות משובצות מורכבות – עפו והמחשב כולל מעבד ARM של TI מסוג Sitara A8, חצי ג'יגהבייט זכרון, אחסון פנימי של 2 ג'יגהבייט, חיבור רשת 100 מגהביט, חיבור USB, מאיץ גרפי מובנה, וכניסת מיקרו SD.

חובבי מערכות משובצות שרוצים להשתמש בכרטיס כזה כדי לבצע פרוייקטים וחיבור חומרה נוספת יעריכו את 2 זוגות ה-46 פינים שנמצאים על הלוח ומאפשרים חיבורים שונים בהתאם לצרכי המפתח. בנוסף ישנו חיבור Header לחיבור Serial כדי לדבג את המערכת.

גם כאן, כל הפצות הלינוקס הקיימות ל-ARM ירוצו על הלוח הנחמד הזה, וגם .. אנדרואיד 4.0 קיים ללוח. 

יתרון הלוח הזה על ה-Pi הוא במעבד יותר מהיר ומשופר, וכן באפשרויות ההרחבה שלו (עבור מערכות משובצות, פחות למשתמש הביתי, כך לדוגמא המחשב כולל רק כניסת USB יחידה)

מכאן אנו עולים במחיר. לא הרבה, אנחנו עדיין נשארים בתחום הדו ספרתי בדולרים.

Odroid U2

  • odroid-u.jpgמחיר – 89$
  • יעוד – מחשב ביתי קטן / מחשב פרוייקט קטן

תכירו את אחד ממחשבי ה-SBC הקטנים בעולם (בערך 5 ס"מ ריבועי). יחד עם זאת, כמה שהוא קטן, אתם מסתכלים על חיה לא קטנה!

בלוח זה תמצאו מעבד שאולי אתם מכירים מהטלפונים כמו Galaxy S3 ומעלה, כלומר מעבד עם 4 ליבות במהירות 1.7 ג'יגהרץ, Samsung Exynos4412 Prime Cortex-A9 ומעבד גרפי מרובע ליבות Mali 400. תוסיפו לזה 2 ג'יגהבייט זכרון, אפשרויות אחסון מהיר פנימי (eMMC) לפי מה שתבחרו (הוא מגיע ללא, אפשר לרכוש עד 64 ג'יגהבייט), חיבור מיקרו HDMI, יש 2 חיבורי USB, חיבור רשת 100 וערימה של אופציות שלא תמצאו אצל אחרים. רוצים מצלמה כמו בטלפון סלולרי? יש. רוצים לחבר אותו ל-WIFI? יש מודול USB לחיבור Serial, ויש עוד. בקיצור, אם רוצים מחשב SBC חזק – זה בהחלט יכול להיות פתרון טוב.

אם אתם רוצים לוח יותר גדול, עם 6 חיבורי USB, כדאי שתסתכלו על אחיו הגדול, ה-X2, אבל הוא כבר עולה 125$. מצד שני, הוא כבר מגיע עם כניסת מיקרופון, צלעות קירור ועוד.

גם על מחשב זה רצות כל גרסאות הלינוקס וה-BSD ויש אפשרות להריץ עליו אנדרואיד 4.1 בצורה מלאה בדיוק כמו הטלפון והטבאלט של סמסונג. בנוסף, זהו המחשב היחיד שתוכלו להשתמש ב-2 מסכים ביחד (אם כי לשם כך עליכם לרכוש מתאם נוסף או צג+מתאם מהיצרן). 

Ouya

  • מחיר: 99$
  • יעוד: מכונת משחק פשוטה, מחשב פשוט לבית

את Ouya לא צריך להציג, זהו מחשב המשחקים החדש של Ouya שמיועד למשחקים פשוטים וגם חדשים. ה-Ouya הוא מחשב המבוסס על ערכת השבבית Tegra 3 של nVidia והוא כולל חיבור רשת, חיבור HDMI, כניסות USB, וגם ג'ויסטיק.

ל-Ouya יש יתרון בכך שהוא מגיע מוכן לשימוש עם אנדרואיד 4.2 ואפשר להשתמש בו כמכונת משחק, או לחבר לו מקלדת ועכבר, לחבר למסך עם חיבור HDMI ולהשתמש באפליקציות אנדרואיד. Ouya כבר הבטיחו שמדי שנה הם יוציאו עדכון חומרה תואם אחורה למכשיר, כך שמבחינתך ההשקעה שווה כי העדכון חומרה הבא שתבצע למכשיר (במחיר זול, בערך 50$) יתן לך ביצועים יותר טובים ויאפשר לך גם להריץ את האפליקציות שלך.

אלו דגמי ה-SBC שקיימים כיום בשוק במחיר דו ספרתי. קיימים עוד עשרות דגמים אחרים בשוק במחיר תלת ספרתי הכוללים יותר זכרון ויותר אופציות הרחבה. כך לדוגמא חברת VIA הוציאה 2 לוחות בפורמט Pico ITX בשם Rock ו-Paper, האחד עולה 79$ והשני עולה 99$ (ה-99$ כולל יציאת VGA וה-79$ לא, זה ההבדל היחידי), אבל בלוחות אלו המעבד איטי וכמות הזכרון (512MB) קטנה, כך שיש אופציות יותר טובות.

מחשבי ה-SBC האלו הם בני מספר חודשים עד שנה. אני די בטוח שבדורות הבאים של ה-SBC נמצא כמה דברים שחסרים כיום, כמו חיבור SATA לדיסקים, חיבור 1GB רשת, ואולי גם אפשרות להרחיב זכרון RAM. זהו שוק שרק עתה יוצא מתחום התמחות אחת לתחום הצרכנים החכמים, כך שדברים עוד ישתנו.

באמת סוף רומן בין אפל לאינטל?

קראתי את הפוסט של נתי שוחט בניוזגיק על השותפות בין אפל לאינטל ועל כל מיני שמועות על קץ קרוב בין החברות, ורציתי להגיב לדברים.

קודם כל הערה קטנה לגביי: יש לי הערכה גדולה לאפל על מוצריהם, אם כי אני לא אקנה את המוצרים שלהם בגלל סיבות כמו מחירים מופרזים, התייחסות גרועה ללקוחות וגם עניין של "דיקטטורה". אני אוהב מכשירים קלים לפריצה, שאפשר לשנות בהם כמעט הכל (המממ… Nook Color?).

אתחיל במחמאה לאפל: אם יש חברת טכנולוגיה גדולה שיודעת לקום ולעזוב פלטפורמה אחת ולעבור לאחרת, זו אפל. מיקרוסופט היא דוגמא הפוכה לכך: רק כש"מכריחים" את מיקרוסופט לתמוך בפלטפורמה חדשה, הם מוכנים לעשות צעד כלשהו (קחו לדוגמא את מעבדי Itanium: יש גירסה של Windows 2008, אין Exchange ל-Itanium. למה? ככה.

אז מבחינה תאורתית, האם אפל יכולה מחר בבוקר להרים את OS X על ARM? כן ולא, הרבה יותר לכיוון "לא". הסיבה לכך היא די פשוטה: לא חשוב איזה מעבד ARM ניקח היום מכל חברה, הביצועים שלו נחותים פי כמה וכמה מכל מעבד מקביל של אינטל, בין אם לשולחנות עבודה כמו i3, i5, i7 או מעבדים למכונות רציניות/שרתים (מעבדי Xeon). בנוסף, למעבדי ARM אין את התוספות שיש כיום למעבדי אינטל. רוצה להריץ וירטואליזציה בצורה רצינית? אין VT ל-ARM. אין מיפוי משתנה של PCI למכונות וירטואליות (VT-D), אין אפילו צ'יפ של חברה כלשהי שתומכת בדברים כמו USB 3.0, Thunderbolt, Firewire וכו'. (טכנית אפשר לדחוף על לוח האם צ'יפ כזה, אבל בשביל לאתחל אותו תצטרך לעשות שמיניות באויר, קחו לדוגמא מה שקרה עם Amiga OS 4 ותמיכת AGP, וזה היה לפני שנתיים). בנוסף, ריבוי ליבות (4 ומעלה) רק מתוכנן להיות בערך ב-2013/2014.

מה יוצא מכך? שאפל לא תעבור בזמן הקרוב מבחינת מחשבים אישיים ל-ARM. זה טוב לאייפון/אייפוד/אייפד שהיישומים שרצים עליהם לא גדולים, ואין דרישות Multitasking רציניות. Final Cut pro "ירצח" מעבד ARM.

נעבור לסעיף היתרון: אפל הם לקוח בינוני לאינטל (HP, IBM ו-DELL הם הרבה יותר גדולים מאפל) ואינטל מוכנה לעשות עם אפל דילים של בלעדיות, אם כי לזמן מסויים. למק-בוק אייר היה יתרון של מעבד חדש, אבל היתרון הזה החזיק בקושי 6 חודשים: לנובו הוציאו Thinkpad דקיק עם בדיוק אותו מעבד אחרי 6 חודשים. במקרה של Thunderbolt, מדובר על שת"פ בין אינטל לאפל ומכיוון שאפל היו המובילים בפיתוח הטכנולוגיה, הם קיבלו בלעדיות, אבל גם כאן זה לא יהיה לטווח ארוך: אינטל יכולים לעשות המון כסף מ-Thunderbolt לא רק במחשבי Desktop אלא גם בשרתים: תארו לכם חיבור של Storage פשוט למספר שרתים עם Thunderbold – זה פשוט יהיה מטריף להשתמש בטכנולוגיה הזו במקום כל ערימת הסוויצ'ים והסיבים שצריכים היום בשביל להגיע ל-10 ג'יגהביט (ולמי שלא מודע: כרטיס רשת 10 ג'יגהביט נותן הרבה פחות מ-10 ג'יגהביט בתנאי שטח).

לגבי העניין של יצור מעבדי A5 ושאר מעבדים מבוססי ARM עבור אפל, אני בספק אם השמועה נכונה: אפל היא לקוח ענקי של סמסונג (סמסונג מייצרת עבור אפל לא רק מעבדים אלא גם זכרון Flash ועוד כמה רכיבים) וסמסונג לא תוותר כל כך על אפל כלקוח, ובל נשכח שאפל שילמה סכום של כמה מאות מיליוני דולרים מראש על יצור הצ'יפים. כל עניין התחרות הוא לא רלוונטי כי גם אינטל מייצרת כל מה שסמסונג מייצרת, וזה לא מפריע לאפל.

בקיצור, יש כאן שוב שמועות (המסתמכות על דו"חות של אנליסטים.. כן, ראינו כמה אנליסטים הוזים בעבר לא פעם ולא פעמיים. הממ, אולי יש קשר בין אנליסטים למיסטיקנים? 🙂 ) שאין להם שום אחיזה במציאות. חברות גדולות יודעות להתחרות מצד אחד, ולשתף פעולה מצד שני (בניגוד לכל מיני ספקי אחסון שרתים בארץ). לאפל בשלב זה אין שום יתרון בלנסות לעבור למעבדי ARM למחשבי מק-בוק בשלל הסוגים שהם מציעים, אין להם שום חשק לזרוק השקעה עתירת דולרים רק בגלל שסמסונג מייצרת טלפונים סלולריים (סמסונג נמצאת רחוק מאפל בטבלת המכירות של טלפונים סלולריים).

לצערי שמועות כאלו יוצאים על ימין ועל שמאל בכל הקשור לאפל, וגם כשהשמועות מופרכות לחלוטין (מי היה האידיוט שהזה על כך שאייפד 2 יתן רזולוציה של 2048X1536, דבר שהיה מייקר בטירוף כל אייפד, שלא לדבר על כך שהאייפד היה יכול להפוך בקלות לתנור לחימום אוכל) אנשים עדיין מאמינים לשטויות.

איך AMD מפסידים את השוק

אתמול נודע כי מנכ"ל AMD דירק מייאר נבעט החוצה ע"י בעלי השליטה בחברה.הסיבה הלא רשמית? שוק הטלפונים הניידים/טאבלטים ו-AMD לא מציעה בשוק זה כלום, בניגוד למתחרים יותר קטנים כמו nVidia או מתחרים יותר גדולים כמו Texas Instruments ואחרים.

האמת, שזו לא הפעם הראשונה ש-AMD מפסידים שוק. כש-ASUS המציאה את שוק הנטבוק, הם השתמשו בהתחלה במעבדי סלרון של אינטל, עד שאינטל הוציאה לשוק את ה-Atom (שיועד בכלל למה שאינטל קוראת "MID"), ו-ASUS פשוט קפצו על המציאה והתחילו להשתמש בו ולאחר מכן גם המתחרים. לאינטל לא היה פה מוצר סופר מיוחד: לקחו מעבד סטנדרטי (Dual Core) ופשוט התחילו לגלח ממנו חלקים:  סיוע וירטואלי? (VT) בחוץ. זכרון מטמון? חתכו המון. תמיכה בזכרון? הורידו ל-2 ג'יגה מקסימום, וכך יצא צ'יפ קטן שאין בו שום דבר מיוחד חוץ מזה שהוא קטן ו… זול.

אבל השיטה שאינטל כבשה את השוק עם ה-ATOM היתה שיטה פשוטה: מחירי רצפה. אינטל הציעה ליצרנים הצעה שאי אפשר לסרב לה: קחו מעבד, ערכת שבבים + גרפיקה (סה"כ 3 צ'יפים) במחיר מדהים של 25$ לחתיכה וזה כולל את מעבד ה-ATOM! רק לשם השוואה, במחשב רגיל, העלות של מעבד + ערכת שבבים עוברת את ה-100 דולר! היצרנים פשוט חטפו את זה והתחילו להפציץ את השוק בנטבוקים.

ובזמן שהקופה של אינטל התמלאה בדולרים מהדילים האלו מה עשו ב-AMD עם דירק המנכ"ל? כלום. חוץ מאשר לזלזל בנטבוקים, לא היה ל-AMD שום מוצר מתחרה. ב-2007 הכריזו AMD על פתרון משלהם תחת שם קוד "Bobcat" שיתחיל להיות משווק ב… רבעון הראשון השנה, שנת 2011 עם תצרוכת של עד 10 וואט. אינטל, לשם השוואה, הוציאה את ה-N270 שצורך יחד ערכת השבבים 11.8 וואט.

אבל כאן לא נגמר הסיפור. הפדיחות רק מתחילות.

ב-2008 רכשה AMD את ATI, יצרנית מעבדים גרפיים. ATI רכשה בזמנו חברה בשם Imageon שיצרה צ'יפים מבוססי ARM עם תמיכה גרפית טובה. אחרי ש-AMD רכשה את ATI, הם מכרו ב-2009 את Imageon ל-Qualcomm בעבור חופן דולרים. AMD פשוט לא רצו שום קשר למעבדי ARM והרבה יותר עניין אותם המזומנים.

באותו זמן, חברה אחרת המתחרה ל-ATI, מחליטה בדיוק ההיפך: לייצר מעבדי ARM וצ'יפים גרפיים לטלפונים ניידים ומעלה. שם החברה? nVidia. הם רוכשים טכנולוגיות וחברות ומתחילים לעבוד על Tegra תוך תמיכה בכל מערכת הפעלה קיימת. nVidia שחררו את Tegra הראשון לייצרני חומרה אולם הוא לא נתקל בהתלהבות, אבל Tegra-2 היה סיפור אחר לחלוטין: ב-CES האחרון כל יצרן טלפון סלולרי וטאבלט הבליט במפרט המוצר ש…הוא מבוסס על Tegra-2, ו-nVidia הרגישה כמו ביום חג.

ב-Digital Word יש מאמר מצוין על הפיטורין של דירק, עם כמה דברים מעניינים. אחד הדברים, לדוגמא, היא הרצאה שבו הודיע דירק היקר באוקטובר 2010 כי שוק הטאבלטים לא נמצא בעדיפות גבוהה אצל AMD. אני בטוח שהנהלת nVidia מאוד אהבה לשמוע את הדברים האלו.

וכאילו לא היו מספיקים הפדיחות של דירק והנהלת AMD, באה ההכרזה של מיקרוסופט ב-CES שמיקרוסופט יוציאו את גירסת ה-Windows הבאה לא רק למעבדי X86/X86-64, אלא גם ל..ARM. מה ההצעות שיש ל-AMD מבחינת פלטפורמת ARM ליצרני חומרה? נאדה. חצץ.

כך קרה שכל העולם ואחותו התקרבו ב-3 וחצי השנים האחרונות ל-ARM יותר ויותר, כך שאפילו אינטל החלו לעבוד על יצור מעבדי ARM ו-AMD? אה, מי צריך ARM, לנו יהיה מעבד X86 שיוכל לעבוד במיליוואט! הם כנראה לא למדו מה שאינטל ממזמן למדה: השוק רוצה מעבדי ARM, לא X86 בטאבלטים ובטלפונים סלולריים.

אז דירק נבעט, ועכשיו נראה מה AMD יעשו. לפתח מההתחלה מעבד כמו Cortex עם צ'יפ גרפי באותו סיליקון זה לא בדיוק דבר שחבורת מהנדסים יכולים לגמור בכמה חודשים, AMD תצטרך כנראה לקנות חברה אחרת, וכאן יהיה מעניין לראות את מי היא תרכוש ומה היא תעשה.

מסקנות לאדון דירק: תקרא יותר בלוגי טכנולוגיה, אולי קצת CNET, סלאשדוט, וכל מיני אתרים, אולי בעבודה הבאה לא תפספס לאן כל העולם ואחותו הולכים.

נטבוקים ויצרנים שעדיין לא לומדים לקח

תופעת הנטבוקים בעיצומה ואינטל מרוויחה לא רע מזה, מה שכמובן מעיר את המתחרים לפתח מוצר מתחרה הן במחיר והן בפונקציונאליות נוספת. אפשר לראות זאת בהכרזות השונות שהכריזו חברות כמו FreeScale, Qualcomm ואחרות שהבטיחו להוציא מעבדים שלא רק חסכוניים יותר בחשמל, אלא שהעלות הסופית לצרכן של נטבוק עם צ’יפ שלהם יהיה הרבה יותר זול מהפתרון של אינטל.

וכאן בדיוק אותה שגיאה שאותם יצרנים הולכים לחזור עליה.. שוב..

קצת תזכורת: בשנת 2000 לערך יצאו מס’ חברות עם כל מיני “מחשבים” קטנים שהיו מכוונים לעשות משהו אחד: לתת לך אפשרות גלישה + עוד כמה ישומונים קטנים והכל במחיר די מצחיק תוך הסתמכות על כך שהפרסומות ושאר עסקאות יממנו חלק מהמחשבים.

השיטה נכשלה לחלוטין. לא זו בלבד שאנשים לא היו מרוצים מהמוצר, הוא פשוט לא נתן חוויית גלישה הדומה למחשב, מה שהביא להרבה תסכול והחזרות מחשבים ולבסוף להחלטות של חברות רבות לבטל את המוצר.

הפעם החליטו החברות שהם ישימו לינוקס או אנדרואיד עם צ’יפים שלהם, יחתמו הסכמים עם כל מיני רשתות ומפעילי רט”ן, ויתחילו לעשות כסף לא רע, בדיוק כמו ש-HP חתמו הסכם עם Verizon כדי למכור נטבוק במחיר זול מאוד ללקוחות עם התחייבות לחבילת גלישה.

וכאן הבעיה המרכזית:image

נניח ואני אדם ממוצע שמבין פה ושם בהיי-טק ורכשתי את המכשיר מימין. מהם הדברים הראשונים שאעשה בו? אנסה לחפש איך מבצעים את הפעולות ההכרחיות שלי: איך אני מחייג, מנתק, שומר שמות, שולח ומקבל SMS ו-MMS, ואולי עוד מספר דברים. התוכנה והצ’יפ שנמצאים בתוך הטלפון לא מעניינים אותי, זה שנוקיה משתמשת במערכת הפעלה של סימביאן S60 גירסה 5, זה שהם משתמשים בתוכנות אחרות, כל זה פשוט לא רלוונטי עבורי. מה שרלוונטי זה המקשים, קלות הגישה לתכונות שאני מחפש ואם אפשר שהגישה תהיה כמו המכשיר הקודם שלי – מה טוב.

איש היי-טק שמבין טוב בחומרה ובתוכנה של המכשיר יחפש בוודאי מה התואמות שיש למכשיר מבחינת תוכנות, איך מתקינים ומהיכן, הוא בוודאי גם יתקין לעצמו כל מיני תוכנות צד ג’ שיוסיפו ערך למכשיר, אבל איש ההיי-טק אינו האיש הטיפוסי.

נעבור למחשבים: במחשבים, פסיכולוגית, אנשים מחפשים לעשות את אותם פעולות שהם רגילים במחשב השולחני גם בנטבוק. הם מעדיפים להתקין לעצמם את האפליקציות, הטפטים ושאר דברים שהם מכירים ואוהבים על הנטבוק, ואם הם יכולים להריץ את רוב האפליקציות שהם מריצים בבית על הנטבוק, זה מצוין מבחינתם. מיקרוסופט יודעים את זה ובשביל זה הם הנמיכו את מחיר ה-XP HOME למחיר של 15 דולר פר יחידה (לדעתי: פאניקת יתר של מיקרוסופט).

ככל ש-ASUS יותר מכרו נטבוקים (עוד לפני שהשאר הצטרפו) יותר ויותר אנשים רצו את ה-XP במקום הממשק הגרפי הלינוקסאי ש-ASUS הכניסו. מדוע? כי זהו כוחו של הרגל, וזה מה שהם רוצים. הם לא מסתדרים במקרים רבים עם ממשק מוגבל של LINUX, והם בוודאי שאינם מסתדרים עם הרעיון של לפתוח חלון טרמינל כדי להגדיר משהו, וכך יצא ש-ASUS ומאוחר יותר חברות רבות נתקלו בדרישה הולכת וגוברת ל-EEE עם XP, מה שמיקרוסופט שמחה לספק וכתוצאה מכך רוב הנטבוקים הנמכרים היום, נמכרים עם XP.

עם צ’יפים כמו של QuallComm או FreeScale או אחרים המבוססים ARM: הבעיה יותר חמורה: אין Windows XP להתקנה, אין אפשרות לעשות הגדרות כמו ב-Windows ואין אפשרות שהלקוח יתקין את התוכנות שלו. הנטבוקים של החברות הנ”ל יהיו מאוד מוגבלים ומאוד נעולים למשתמש הביתי הפשוט. איש Linux כמוני שיקבל נטבוק כזה, יחפש איך להפעיל טרמינל ואת קבלת ה-root ולאחר מכן אבדוק על איזו הפצה הלינוקס בפנים בנוי ואז אחבר אותו לאתר עם מאגר חבילות עבור ההפצה והצ’יפ הזה כדי להתקין דברים שאני רוצה. אני אוכל “לשחות” עם הלינוקס בפנים כי אני איש לינוקס, אבל המשתמש הביתי יתלוש שערות מהראש וירוץ להחזיר את אותו נטבוק, וישמח לחזור לחיקו החם של נטבוק מבוסס אינטל.

אותן חברות גדולות אינן מצליחות להבין משהו אחד: זה לא אורך חיי הסוללה, זה לא פיצ’רים נוספים שיוסיפו שאינטל ויצרני נטבוקים המבוססי אטום אינם מוסיפים, זו התואמות ל-PC שבגינה אנשים מלכתחילה רוצים לקנות נטבוקים. בלי אותה תואמות, אנשים פשוט לא ירצו נטבוקים שהם נעולים לחלוטין.

מתי חברות אלו ילמדו את השיעור הזה שפספסו בשנות ה-2000? שאלה מצוינת.

תכירו את Quartics QV1721

qv1721

בימים אלו, כאשר נטבוקים נמכרים במחירים זולים אך עם צ’יפים של אינטל בלבד שמאוד גרועים בוידאו HD, חברות רבות מחפשות פתרון שיאפשר למשתמשים לצפות בוידאו כזה מבלי להסתכסך עם אינטל. הפתרון של Nvidia, הלו הוא ה-9400M נותן פתרון לבעיה זו ולגרפיקה תלת מימדית לא רעה, אולם הסכמים (דרקוניים לדעתי) בין אינטל ל-nVidia אינם מאפשרים בצורה רשמית להטמיע את ה-9400M לתוך נטבוקים אלא אך ורק ל-נט-טופים (כלומר נטבוק בגירסה שולחנית).

אז אינטל לא מעוניינת, nVidia שכבר בין כה בסכסוך משפטי עם אינטל, לא יחפשו עוד סכסוך עם אינטל, הלקוחות תובעים שהנטבוקים יעשו יותר, היצרנים גם מוכנים לכך, אבל מה אפשר לעשות?

או. בשביל זה יש דבר שכבר זמן רב נשכח מהציבור, וזה כמובן ה-DSP, מעבד אותות דיגיטלי שיכול לעשות דברים מסויימים הרבה יותר טוב מכל פנטיום מסחרי, בלי שיהיה צריך עבורו קירור, או צריכת חשמל מאסיבית (כמו ה-9400M). מדובר בד”כ בצ’יפים שיש להם מעין “מעבד” בתוכם ולוגיקה לעשות דברים מסויימים בצורה מאוד יעילה, זולה וחסכונית.

במקרה הנ”ל מדובר על ה-QV1721 של חברת Quartics. זהו צ’יפ שיושב על לוח האם בנטבוק, וכשצריך לפענח וידאו עם קידוד כמו H.264, MPEG-2, VC-1 או אפילו FLASH (כן, כולל את כל האלו ב-HD), הצ’יפ נכנס לפעילות דרך דרייברים שמותקנים במערכת ההפעלה, ומה שהדרייברים עושים הם בעצם זורקים את בקשת פריסת הוידאו לצ’יפ עצמו (כולל אודיו עד 8 ערוצים, אגב), הצ’יפ פורס את הוידאו וזורק מיידית את התוצאה על גבי שטח המוגדר על המסך לקבל את הוידאו. התוצאה: וידאו חלק לחלוטין שמוצג על המסך לשביעות רצון המשתמש. (אני בכוונה מפשט את התאור, הוא הרבה יותר מסובך). היתרון הענקי: המעבד כמעט ולא עושה כלום, המשתמש מקבל חוויה מלאה (במסך של הנטבוק או במסך חיצוני), וכולם מרוויחים.

הטריק של לשלב מעין “Co processor” לפריסת וידאו אינו חדש. מי שנמצא בשוק הזה בוודאי הכיר את כרטיסי ה-Real Magic שהיו מציעים בערך אותו פתרון אך רק לוידאו בפורמט MPEG-1, וגם טושיבה בזמנו הכניסה צ’יפ כזה למחשבי ה-Tecra עוד לפני שמעבד פנטיום היה יכול לפרוס וידאו בעצמו. משתמשי לינוקס (כמחשב עבודה) ותיקים יזכרו את כרטיסי DXR של Creative שהיו עושים את אותה עבודה, רק על וידאו DVD.

מדוע אני מספר על הצ’יפ הספציפי הזה? (תחרות בשטח הזה ממש לא חסר), מכיוון שעל פי שמועות שפורסמו כאן, חברת Acer הולכת להוציא דגם חדש לשורת ה-Aspire One שיכלול את הצ’יפ הנ”ל כפתרון לוידאו  HD. המחשב יקרא כפי הנראה: Acer Aspire one 571 (כדאי לשים לב בינו ל-751 שכבר קיים כיום ואין בו את הצ’יפ הנ”ל). באותה הזדמנות החליטו ב-Acer החלטה תמוהה: אם אי אפשר להכניס כונן DVD, נכניס כונן VMedia עם דיסקים בגודל … 36 מילימטר מרובע שיכולים לאחסן בערך … 2 ג’יגה (ג’יגה לשכבה). כפי הנראה ש-ACER לא רוצים ללמוד מה ש-SONY למדו עם ה-PSP ועם הכונן שם שעשה הרבה צרות. מי צריך כוננים כאלו כיום? במיוחד שצריך לרכוש כונן נוסף אם רוצים להעביר מהמחשב השולחני או מחשב אחר, הרי לשם כך יש את כרטיסי SD שעולים מאוד זול היום. לך תבין חברות…

אינטל והתקפה מטומטמת על אפל ו-iPhone

intel

במסגרת מאבקי השיווק של אינטל בשווקים שונים, החליטו החבר’ה באינטל לצאת במתקפה על לקוח שלהם.. על Apple. מדוע על Apple? כי ב-iPhone אין צ’יפ X86 של אינטל אלא ARM.

התירוץ של אינטל? כשמשתמשים במעבד של ARM שלא יודע להריץ פקודות X86, אז “חוויית השימוש באינטרנט” היא לא שווה כמו שעם X86..

מה אומר ומה אדבר… זו בהחלט אחת ההתקפות הכי מטומטמות של אינטל.

אם נסתכל במגוון הצ’יפים שיש לאינטל להציע ללקוחות שלהם, נראה שהצ’יפ הכי קטן שמריץ פקודות X86 הוא ה-Atom שנמצא בכל המחשבים הניידים הזולים שנמכרים כיום כמו Asus EEE או Acer Aspire One ועוד.

האם מעבד כזה יתאים ל-iPhone או iPod Touch? כל אחד שמכיר את הצ’יפים של אינטל יכול לאמר מיידית: אין מצב.

ה-Atom של אינטל צורך יותר חשמל ממה שמעבד ARM 11 צורך, בין אם זה במצב IDLE ובין במצב “עסוק”, שלא לדבר על כך שהצ’יפסט שצריך בשביל להכניס Atom לתוך iPhone צורך 6 וואט במצב עבודה רגיל. מי שיציץ בתוך EEE לדוגמא, יראה אולי שהמאוורר לא יושב על ה-Atom אלא על הצ’יפסט 82801 של אינטל. הוא צריך קירור, לא המעבד עצמו, שזה לדעתי שיא חדש..

יש גם את עניין הסוללה: סוללה של 1000+ mAh שנמצאת בטלפונים “חכמים” אמורה להספיק לפחות ליום עבודה. עם Atom שאינטל מציעה כיום, אפשר אולי בעזרת 1001 טריקים להשיג עם סוללה כזו שעתיים שלוש של עבודה ואז המשתמש חייב לתפוס איזה שקע USB פנוי או שקע חשמל כדי לטעון את המכשיר, בהשווה ליום עבודה פלוס שטלפונים סלולריים חכמים מבוססי ARM עובדים בלי שום בעיה.

אז כבר צריך קירור (תנסו לדמיין מאוורר או קירור פאסיבי בתוך iPhone). מה עם ביצועים? אה, טוב, אל תצפו לביצועים מי יודע מה, במיוחד אם אינטל תוריד את מהירות השעון (MHZ) כדי לתת חיי סוללה יותר ארוכים. מה יקרה אם תריצו אפליקציות X86 רגילות? כמובן, תקבלו איטיות מפחידה. אם מישהו לדוגמא יכתוב אפליקציה שתעשה X דברים בתוך זמן קבוע וינסה להריץ אותה על X86 ועל ARM, הוא יראה שמעבד מהמשפחה של ARM 11 דווקא נותן ביצועים לא רעים בהרבה פחות צריכת חשמל בהשוואה ל-Atom.

בקיצור, ביצועים יותר גבוהים לא יתקבלו כאן, כן יצטרכו קירור, וזמן השימוש יתקצר ביותר מ-חצי.. אז למה לעזאזל ש-Apple יכניסו את הצ’יפ של Intel ל-iPhone או iPod Touch?

בשביל “חוויית האינטרנט”? על מה הם מדברים? על זה שאין פלאש? כי אם על זה מדובר, אז מישהו באינטל כנראה שכח שעל מעבד כמו ARM להריץ פלאש זה מאוד בעייתי כי כל המימוש הוא מאוד מאוד איטי, ומי שיכתוב Plugin של Flash ל-iPhone יצטרך לעבור המון על הקוד כדי לעשות אופטימיזציות ולהעיף כל מיני חלקים שלא אפשריים להריץ על מכשיר כמו iPhone. אגב, משתמשי iPhone דווקא מדווחים על חווית שימוש אינטרנט נהדרת בהשוואה לזבל שמיקרוסופט (חברים טובים של אינטל) או נוקיה מציעים.

בקיצור, זו התקפה מטומטמת של חברה שאין לה בשלב זה שום פתרון מתחרה רציני להציע ל-Apple ובכל זאת הם מתקיפים את Apple. מעניין לדעת: האם בגלל ש-Apple רכשו את P.A. Semi ב-278 מיליון דולר באפריל האחרון (החברה שנרכשה מומחית בתכנון מעבדים חסכוניים), זה כל כך מציק לאינטל? הרי Apple מכניסה את המעבדים של אינטל לכל תחנת עבודה, מחשב נייד או שרת שהם מוכרים, מה בוער כל כך לאינטל??