כמה מילים על ה-WWDC של אפל

wwdc-2014אפל פתחה אתמול רשמית את כנס המפתחים העולמי שלה (WWDC) עם תצוגה בת שעתיים של דברים חדשים שאפל פיתחו. אני מעוניין להתייחס לכמה נקודות שאפל הכריזו.

אפל הכריזו על גירסה חדשה ל-iOS, גירסה 8. בגירסה זו ישנם תוספות רבות כמו אוטומציה לבית (עדיין אפל צריכים להרחיב על כך), שיפורים ויזואליים בממשק, הכנסה סוף סוף של Widgets צד ג' (משהו שקיים עוד מאנדרואיד 1.6!), אפשרות סוף סוף להחליף למקלדת אחרת כמו Swipe (שוב, קיים באנדרואיד מאז 2.0!), שיפורים ב-Notifications ועוד. אפל באמת, בלי שמץ של ציניות, הוסיפו המון חלקים שהיו קיימים אצל המתחרים והוסיפו עוד דברים נחמדים מאוד. כשמגיע מחמאות לאפל – אני בשמחה אתן.

אבל הבעיה המרכזית, למי שלא שם לב, היא שאפל שוב נוטשת משתמשים קבועים שלה. היכן? בדיוק בחלקים שקשורים לאינטרקציה חיצונית, מחוץ לאייפד/אייפון/מק. כך לדוגמא, ב-iOS 8 אתה יכול להתחבר ישירות מהמק אל הטלפון שלך ולהשתמש בחבילת הגלישה הסלולרית, כל זאת מבלי לנגוע בכלל בטלפון שלך (אגב, הפונקציה הזו לא תהיה פעילה מיד, יש צורך שהספק הסלולרי שלך יאפשר זאת, מה שיגרור בוודאי בישראל עלויות נוספות לחבילה שלכם, לפחות בהתחלה. זוכרים איך חברות תקשורת סלולריות מסויימות בישראל גבו יותר על Tethering? אותו דבר). אפשרות מאוד נחמדה אחרת היא לקבל את ההודעות ולשלוח אותם ישירות מהמחשב שלך, בין אם מדובר ב-SMS, ב-iMessage וכו'. תוכל לשלוח הודעות גם מהמחשב כולל וידאו, תמונות וקול. הטלפון נמצא מחוץ להישג ידך ויש שיחה? תוכל לענות ולהוציא שיחות ישירות מהמחשב שלך מבלי שהמכשיר יהיה ליידך (שוב, רק כשספק התקשורת שלך תומך ב-WIFI Calling, משהו שעדיין לא נתמך בארץ). או הפונקציונאליות הנחמדה שאם אתה כותב אימייל באייפון/אייפד שלך, תוכל להמשיך לכתוב אותו ישירות מהמחשב או מאחד המכשירים שלך – שזה מאוד נחמד.

הצרה? כל אותן פונקציות זמינות רק לבעלי מק. אם אתה מאוד אוהב את האייפון שלך והמחשב שלך הוא PC שמריץ Windows, אתה לא תקבל אף אחת מהפונקציות הללו. רבים מהחברות היו מוכנים להכניס מק במקום PC ל-Corporate, אם היו חבילות אופיס ועוד כמה תוכנות זמינות למק עם עברית (כן, אני יודע שיש אלטרנטיבות, אבל שום חברה גדולה לא תהיה מוכנה להכניס מק לעובדים שלה אם אין לו אופיס 2010/2013/2014 עם עברית מלאה מובנית ומיקרוסופט עדיין מתעקשת שלא ליישם RTL מלא באופיס על מק).

מכאן נעבור למשהו אחר שאפל הכריזה: שפת תכנות חדשה שנקראת Swift (לתשומת לב אפל: תכינו פנקס צ'קים, השם בשימוש ע"י מכון אקדמי אחד, ע"י Adobe ועוד כמה). המטרה? לתת ביצועים יותר גבוהים לאפליקציות שמפתחים כותבים.

מבחינה תחבירית של השפה, אפל לקחו מכל חור אפשרי. הם העתיקו הרבה חלקים מ-Python, מ-Javascript, מ-Lua, מ-RUBY ועוד כמה שפות. גם Swift כמו שפות רבות אחרות, משתמש בקומפיילר כדי להדר את הקוד לשפה בינארית והוא משתמש ב-LLVM.

אפל רצו להרשים את המפתחים והציגו ביצועים של הצפנה עם RC4. עם Python היתה מהירות של X1 ועם Swift פי 220. זה נראה מרשים למי שלא כתב שום קוד ב-Python, אך אם תשאלו מהנדסים בגוגל (בגוגל משתמשים המון ב-Python וכל מהנדס תוכנה שם מחוייב לדעת את השפה) ובמקומות אחרים – הם יאמרו לכם שהכל תלוי איך אתה כותב, איזה ספריות אתה משתמש כדי לכתוב את האפליקציה וכו'. אפל מנסה להשוות תפוחים לתפוזים (Python לא משתמש בקומפיילר כמו בשפות C או ++C והוא מריץ קוד ישירות). והם כמובן לא חשפו את הקוד שמראה מה הם עשו כי אם הם היו חושפים, אחרים היו שמחים להראות שניתן להציג ביצועים הרבה יותר גבוהים מ-Python. ככלל Python לא בנוי להתחרות מול C או ++C או כל שפה שמתקמפלת לקבצים בינאריים, Python מיועדת לכתיבת קוד שיכול לרוץ בכל פלטפורמה עם מינימום שינויים (ובמקרים רבים אין צורך בשום שינוי קוד) והיא מיועדת לכתיבת אפליקציות שלא מצריכות מהירות. Swift לעומת זאת, בנויה כדי למשוך מפתחים חדשים וכדי לתת להם שפה שנותנת מהירות.

הבעיה המרכזית עם Swift היא ששוב – אפל חושבת רק על עצמה ולא על שוק המפתחים. שפת Swift יכולה לשמש אך ורק לפיתוח אפליקציות למק ול-iOS. לעומת זאת, המתחרים כשמוציאים שפה נוקטים בשיטה אחרת: מיקרוסופט לדוגמא הוציאה בזמנו את #C ל-Windows אך היא גם הגישה אותו ל-ITU כדי להפוך אותו לסטנדרט חדש ובמקביל הם סייעו ל-Xamarin להכין קומפיילר ללינוקס ולאנדרואיד כך שתוכל מבחינה טכנית לכתוב אפליקציות לסביבות לא מיקרוסופטיות עם #C. גוגל כששחררה את GO, שחררה אותו מהרגע הראשון ללינוקס, מק ו-Windows, וגם ל-FreeBSD והכל כקוד פתוח. אפל כמובן לא משחררת כרגע אפילו שורת קוד אחת מ-Swift.

למי שמעוניין ללמוד Swift – עכשיו זה הזמן, אבל עדיין, חברות שכותבות אפליקציות למכשירי אייפון/אייפד יצטרכו או לכתוב קוד ב-Swift ו-Object C או להתעלם מ-Swift. הסיבה? אפל בינתיים לא רוצה לשחרר שום runtime שיאפשר לקוד שנכתב ב-Swift לרוץ על מכשירים מבוססי iOS 7 אלא רק על iOS 8, ו-iOS 8 לא ירוץ על אייפון 4 ואייפד 2, כך שקוד שנכתב ב-Swift לא ירוץ על מכשירים אלו.

אפל מרוויחה מ-Swift קהל יותר גדול של מפתחים חדשים (השפה באמת קלה ללימוד, מאפשרת שילוב של Objective C ב-Swift ולהיפך, והיא גם, אציין לטובה, עוזרת בכתיבת קוד יותר מאובטח), אבל היתרון הגדול שיהיה ל-Swift בהמשך הדרך, הוא שתוכל להדר את האפליקציה שלך לא רק שתרוץ על מק ו-iOS, אלא שהיא תוכל לרוץ ב-2 הפלטפורמות גם כשהמק כבר לא ישתמש יותר בצ'יפ של אינטל. "סוד" גלוי וידוע הוא שאפל מאוד רוצה לנטוש את המעבדים של אינטל כדי להוציא מחשבי מק מבוססים ARM ועם אורך חיי סוללה שנמדדים בימים ולא בשעות, אבל הדרך שזה יקרה עדיין ארוכה והמעבד הכי חזק שמבוסס ARM ממשפחת A53 ומעלה, עדיין מציע ביצועים די גרועים מאוד בהשוואה למעבדים כמו i5 או i7 (תסתכלו לדוגמא בטבלה הזו) שמציגים תוצאות פי 10 ומעלה יותר מכל מעבד מבוסס ARM ועוד לא דיברתי על מעבדים מבוססי Xeon כמו שיש במק פרו – אבל אפל רוצה לעבור, ואולי ה-A9 (ה-A8 כבר בייצור ע"י סמסונג בטקסס) יקבל בתוכו כמה חלקים נוספים שמזכירים דברים שקיימים ב-i7 של אינטל, ואז המפתחים לא יצטרכו לתכנן את כל האפליקציות מחדש אלא רק לקמפל ולשחרר.

עוד נקודה אחת שלא כל כך קשורה ל-WWDC אך כן קשורה בעקיפין לאפל ולעיצוב GUI ולכן אני כותב אותה למפתחים ולמעצבי UX: גוגל בזמנו שחררה מדריכים וקליפים כיצד לעצב ממשקי משתמש למכשירים בגדלים שונים, ורוב המעצבים לאייפון/אייפד די התעלמו מההוראות. אחרי הכל, הם מפתחים למכשירים של אפל, מה להם ולאנדרואיד? זה איכס פיכס, נכון? אז זהו – שאפל הולכת (לפי השמועות) להכריז בספטמבר (כנראה) על האייפון 6, ושוב יהיה שינוי רזולוציה מאסיבי, שוב יצטרכו לתכנן אייקונים ואת הממשקים לאפליקציות. גוגל, בכנס I/O שיערך עוד שבועיים (וישודר כולו ב-יוטיוב. הידד, אין צורך מכשיר אפל כדי לצפות בשידור!) תקדיש את רוב הכנס לעיצוב גרפיקה וממשקים למכשירים בגדלים שונים, אז גם אם אתם שונאים שנאת נפש אנדרואיד, תציצו בוידאו. אולי תחסכו לעצמכם עבודה בעתיד כשעוד מכשירים מבית אפל יצאו עם רזולוציות שונות.

דעה: DRM – כן או לא ומתי?

אנחנו נמצאים היום בשנת 2013 ועדיין יש לנו בעיה מהותית בכל הקשור לזכויות קניין רוחני מכל מיני כיוונים. מהצד של יצרן התוכן, חברות רבות עדיין מתייחסות לצרכן הסופי כגנב פוטנציאלי, כאשר מדי פעם מעלים כל מיני נציגי מדיה הצעות דרקוניות כדי להעניש גנבים פוטנציאליים וגם סתם כאלו שהורידו איזה קובץ מבלי לדעת שיש עליו זכויות יוצרים. רק לפני מספר ימים הציע בכיר בחברת מדיה ידועה להתקין בתוך מחשבים חדשים תוכנה בתוך מערכת ההפעלה שתסרוק אחת למספר ימים את המחשב ואם היא תמצא קובץ גנוב, היא תנעל למשתמש את המחשב עד שהוא יצור קשר, ישלם קנס ורק אז יפתח לו המחשב, ממש Ransomware בפעולה. ההצעה הזו כמובן לא זכתה לתמיכה אבל אפשר ללמוד מזה מה קברניטי האולפנים, MPAA, RIAA ושאר חולירות רוצים להכניס לנו.

המצב כיום מבחינת תמיכת DRM בחומרה ובתוכנה עדיין גרוע. אם מחר לדוגמא ארצה ליצור ולמכור תוכן מוגן, אצטרך מספר מערכות הגנה כי מערכת אחת שרצה על מערכת הפעלה אחת לא מדברת עם מערכת אחרת. כך לדוגמא ה-DRM של אפל לא מדבר עם DRM של גוגל וה-DRM של מיקרוסופט לא מדבר עם כלום חוץ ממערכות הפעלה של מיקרוסופט. (יש חריגים כמובן, ה-DRM של מיקרוסופט מיושם ע”י Netflix במערכות הפעלה אחרות בנגן של Netflix אולם לא ניתן להשתמש בו במערכות עצמן עבור ניגון קבצים ומדיה "זרה" של חברות תוכן אחרות).

ישנו נסיון של מיקרוסופט וגוגל להכניס סביבת DRM פתוחה (הכוונה הקוד של המערכת יהיה פתוח כחלק מהקוד של הדפדפן כרום, אבל ההגנות עצמן יהיו בעצם BLOB סגור), אך יש לכך מתנגדים רבים.

לעניות דעתי, יש מקום ל-DRM במקום מסוים, ובמקום אחר ה-DRM רק מזיק ורק דופק את הלקוח. להלן 2 הסיטואציות העיקריות:

  • ניגון תוכן מיידי/תוכן מושכר לזמן קצר: אם שכרת פרק מסידרה או סרט, יש צורך ב-DRM אחרת בעל הזכויות פשוט לא ימכור לך אותו. במקרים כאלו יש הגיון ל-DRM. כיום אם תרכוש סידרה או סרט דרך Google Play (אם אתה תושב ארה”ב כמובן), הסרט ינוגן דרך יוטיוב, כי יוטיוב כבר משלבת DRM די חזק בנגן שלה. היתרון הגדול בנגן של יוטיוב הוא שהוא רץ על כל מערכות ההפעלה, ואין צורך בתוספים שונים כדי לנגן מדיה מוגנת שנקנתה מגוגל. במקרים כאלו גם אם המוכר (גוגל לדוגמא) פושט רגל, הלקוח לא ניזוק כי הקובץ היה מושכר מראש לזמן קצר. סיטואציה זו, אגב, לא קיימת כיום.
  • סרטים/פרקים לרכישה קבועה: פה דווקא ה-DRM רק מזיק לצרכן. בכל פעם שאתה מנגן את התוכן שרכשת, הנגן מבקש מהשרת לבדוק אם הקובץ חוקי וקנוי על ידך, ובמידה ולא – הוא לא ינגן. מה קורה אם מוכר התוכן נרכש ע”י חברה אחרת או פושט רגל? תשאלו לקוחות שרכשו סרטים ומדיה סגורה המופעלת ע”י ה-DRM של מיקרוסופט (PlayForSure, זכור למישהו?) – הם פשוט מצאו את עצמם עם קובץ שאי אפשר להריץ אותו והכסף הלך.

חברות המדיה הגדולות יודעות ומודעות לכך שהגנות DRM נפרצות על ימין ועל שמאל. ב-Netflix לדוגמא, הם חוו פיראטיות תוך 24 שעות מאז ששוחררה הסידרה House of cards והפרקים הופיעו באתרי הטורנט השונים, ולמרות זאת חברות המדיה דורשות מצד חברות השכרת המדיה DRM חזק או ש-No deal. חברות התוכנה לעומת זאת מנסות לשמור על חופשיות כלשהי בדרגות שונות. מיקרוסופט לדוגמא היא הגרועה ביניהם: קובץ שרכשת/שכרת במחשב אחד, לא יכול להתנגן במחשב שני אלא אם חברת ההשכרה ממש התעקשה מול מיקרוסופט (כמו מה שקרה עם Netflix, רק שבמקרה דנן מדובר על Streaming). אפל קצת יותר גמישה ומאפשרת לך לנגן את המדיה שרכשת על 5 ציודים שונים (של אפל או על Windows Desktop, לא על מכשירים מבוססי אנדרואיד או כל מערכת הפעלה אחרת). גוגל היא הכי “ליברלית” ואתה יכול לנגן Stream או קובץ שרכשת על 10 ציודים שונים (כולל אייפון, אייפד, מכשירי אנדרואיד, מק, לינוקס ו-Windows). נקודה אירונית: כשאתה קונה סרט, או פרק בסידרה ב-iTunes, אינך יכול לצפות בו דרך חיבור HDMI מהאייפון או האייפד כי אפל ביטלו אפשרות כזו. אם לעומת זאת תוריד את אותו קובץ כטורנט, תוכל לצפות בו בלי שום בעיה באייפון/אייפד או בטלויזיה שמחוברת לציודים אלו.

אני בספק אם נראה בעתיד מצב בו חברות יוותרו על DRM טוטאלית. יש ויתור מסוים בקבצי אודיו הן אצל אפל והן אצל גוגל (הקבצים שאתה קונה מקודדים ב-AAC ללא DRM אולם פרטיך מקודדים בתוך הקובץ כך שאם תפיץ, הם ידעו שהקובץ הגיע ממך), אבל ויתור זה עדיין לא הגיע לעולם הוידאו, שם ה-MPAA מכתיב מה יהיה ואיך. יחד עם זאת, אם נגזר עלינו לחיות עם תוכן מוגן, עדיף שעניין ההגנה יהיה מסודר כסטנדרט ולא יהיה קנייני של חברה זו או אחרת ויפעל על ציוד אחד ולא על אחר.

אירוע ההשקה של אפל (אוק’ 2012)

לפני מספר שעות צפיתי באירוע ההשקה של האייפד מיני ועדכוני מק אחרים. אני יכול לאמר שהיה בהחלט מעניין, ורציתי לשתף אתכם בהתרשמויותיי ולהעיר כמה הערות.

ככלל, אין ספק שאפל יודעים לייצר מוצרים שנראים טוב והציבור רוכש את זה בהמוניו, ואני בהחלט יכול להבין מדוע אנשים רואים, מתלהבים ורוכשים, למרות שמבחינה טכנית יש מוצרים יותר טובים של המתחרים.

כמה נקודות לגבי המוצרים החדשים:

  • אתחיל במקבוק פרו החדש (13.3 אינטש): כן, אפל הכניסו לו מסך IPS עם רזולוציה שכבר קיימת היום בטאבלטים ברמה הגבוהה (2560X1600 כמו TF700 של ASUS ועוד), עדכנו מעבד ומערכת הפעלה. המחיר? 1700$. הבעיה? המעבד הגרפי. אינטל HD-4000? זו בדיחה או מה? זה מעבד גרפי שמכניסים במחשבים ניידים במחירים של 700-900$ אצל המתחרים! עם צ’יפ כזה מי שירצה לשחק משחקים או לערוך וידאו בצורה רצינית – עדיף שידלג על הדגם הזה. זו חתיכת פאשלה ואפל לא מתביישת לגבות מחיר פרימיום על משהו שפשוט לא שווה את זה.
  • ה-iMac החדש: אפל ניצלו את זה שהם לא מכניסים יותר כוננים אופטיים והם עשו אותו יותר דק. כולם התלהבו ובטוחים שאפל הם הראשונים שעשו זאת. הם לא. הם העתיקו את זה מ-LG (כן, גם LG מייצרת מחשבים דמויי iMac). הפורטים של האוזניות וכניסת כרטיס SD הועברו לאחור (בהצלחה עם הכנסת כרטיסים כך. נוח – זה לא). רזולוציות הדגמים לעומת זאת, קצת.. ישנות. גירסה 21 אינטש עם רזולוציית FULL HD? זה ישן! היצרנים מציעים היום רזולוציות יותר גבוהות ב-21 אינטש עם פאנלים IPS ובהבדל זניח של מחיר, שישאלו את LG וסמסונג שהוציאו מסכי 21 אינטש לאחרונה (עדיין לא הגיעו לארה”ב) עם רזולוציות כמו 2048X1600 ועם הבדל של 25$ לחברות מחשבים. ב-DELL ו-HP התלהבו ובקרוב נראה דגמים כאלו, איפה אפל? ב-27 אינטש אפל מציעים רזולוצייה של 2560X1440, אותה רזולוציה כמו המסך עם פאנל ה-IPS שאני משתמש, כלומר משהו זול וגם כאן, יש רזולוציות יותר גבוהות וחבל שאפל לא מציעים את זה לצרכנים שלהם.
  • אייפד דור 4: שיא חדש בבעיטה לפרצוף של לקוחות אפל. אייפד דור 3 בקושי יצא לפני 7 חודשים והמכשיר כבר בחזקת ז”ל, קבלו את דור רביעי שעבר שדרוג מעבד, חיבור תחתון ו..מצלמה קדמית. רוג’ר צ’אנג מ-CNET כתב מאמר על כך. זה הזכיר לי שלפני כחודש היתה שמועה (רק שמועה!) שסמסונג הולכים להציג בקרוב את הגלקסי S4, כל העולם ואחותו התרעם על סמסונג: בקושי קנינו מכשיר וכבר הוא מת? סמסונג הוציאה במהירות הודעה שזו שמועה שקרית, אפל פשוט עוברת לעובדות בשטח.
  • אייפד מיני: תודות להדלפות נון סטופ מצד עובדי פוקסקון (מדוע שישמרו סודיות עם משכורות הרעב שמשלמים להם?) כבר לפני כחודש וחצי ראינו תמונות של המכשיר, וידאו שמראה את המכשיר וכל המפרט הטכני היה ידוע. גורם ההפתעה עף מהחלון ממזמן. עכשיו שראינו את המכשיר בצורה רשמית, אפשר לראות שמדובר בלא יותר מאשר דגם מוקטן של אייפד 2 עם מסך שהוא אפילו לא IPS (זה LCD בדיוק כמו הנטבוק שיושב כאן ליידי). המסגרת הוקטנה מימין ומשמאל ולכן אני יכול להמליץ לכל אחד שחושק במכשיר לרכוש מיד כיסוי למכשיר. אפל כל כך אוהבים את המכשיר דק דק דק, שהזכוכית היא סופר דקה ונשברת בקלות. שאפל ירכשו זכוכיות של Gorilla Glass במחיר שהם ימכרו את האייפד מיני? למה מי מת?
    אם דיברנו על מחיר – אפל הולכים לגבות לא פחות מ-329$ עליו, שזה 130 דולר מעל המחיר של נקסוס 7 (שנותן מבחינה טכנית הרבה יותר).

לגבי המצגת עצמה: פיל שילר אוהב להתגאות במוצרי אפל (אפשר להבין), אבל בדרך הוא אוהב לעוות את המציאות לצרכיו, הנה מספר דוגמאות:

  • פיל שילר מתגאה שמעבד ה-A5X עקף את המתחרים (הוא מתכוון ל-nVidia Tegra 3) ו-A6X בכלל לא רואה את המתחרים. המציאות, מה לעשות, קצת אחרת: נכון, כמעבד CPU ה-A5X הוא יותר חזק מ-Tegra-3, אבל כמעבד גרפי ה-Tegra-3 נותן פייט יפה מאוד ומגיע לאותם תוצאות כמו ה-A5X ובמקרים מסויימים (כמו Geekbench) הוא נותן ביצועים כפולים מ-A5X. אם תסתכלו כאן על 3 הגרפים הראשונים (ה-2 האחרונים הם Off screen test כלומר המעבד הגרפי לא עושה/מציג כלום), תראו את המספרים. בשביל להשוות ל-A6X נצטרך להמתין ל-Tegra-4 שאמור לצאת בקרוב ואז נראה מי יותר חזק.

פיל הדגים את האייפד מיני מול נקסוס 7 בגלישה לאתר מוזאון גוגנהיים, והוא “הראה” שבמצב מאוזן (Landscape) האייפד מיני מציג 67% יותר תוכן על המסך בהשוואה לנקסוס 7. צר לי, אבל.. זה לא מדויק מכמה סיבות:

  • לנקסוס 7 יש רזולוציה של 1280X800. לעומת 1024X768 של האייפד מיני, כך שקודם כל, אתה מקבל יותר תוכן באספקט המאוזן במקום לגלול ימינה ושמאל.
  • הסטטוסים למעלה? בהגדרה פשוטה ניתן להעיף אותם ולקבל מצב מסך מלא, כך אתה מקבל עוד מקום לגלישה. למי שלא יודע איך – אפשר לראות כאן.
  • גם את הכפתורים למטה ניתן לשנות בשינוי פשוט של Theme, כך שהכפתורים יהיו קטנים יותר וניתן גם להעלים אותם לחלוטין, לא חסרים טיפים לכך

כך שניתן לצמצם בהחלט את הפערים ולהגיע למה שאפל מציגים עם האייפד מיני.

נקודה מעניינת: כך פיל שילר מציג את הנקסוס מול האייפד מיני (מתוך הוידאו, צר לי על האיכות):

nexus-vs-mini

והנה אחר אתר מוזיאון גוגנהיים נראה על ה-Nook Color שלי שיש לו פחות פיקסלים מהאייפד מיני (הוא 1024X600):

screenshot-1351037078390

מעניין… ה-Nook שלי מראה יותר מההדגמה של אפל על נקסוס 7. הדפדפן שאני משתמש, לחדי העין שביניכם, זה הדפדפן המובנה ב-Gingerbread ובלחיצת כפתור אחת הייתי יכול להשיג יותר מקום, אם הייתי משתמש בדפדפן חלופי כמו Dolphin Browser.

אבל אם כבר מדברים על גלישה, פיל מסתיר אמת פשוטה: אפל לא מאפשרת לא לגוגל ולא לאף אחד אחר אפשרות לתת למשתמשים דפדפן אחר, יותר מהיר עם פונקציות נוספות. כרום ל-iOS צריך להשתמש בגירסה החלשה יותר של רינדור דפים, ב-Webview ואסור לגוגל להכניס מנוע רינדור משל עצמה, כך שאם רוצים להשוות דווקא גלישה, באנדרואיד אתה מקבל את הכרום האמיתי שיותר מהיר מהספארי ב-IOS, יש לך סינכרון מלא של טאבים בין כל המכשירים שלך כל הזמן, יש תאימות מלאה לאתרים (גם כאלו שלא עשו אופטימיזציה לטאבלט/טלפון), וגם אפשר להשתמש ב-Flash.

פיל שילר בהחלט צודק בקשר לאפליקציות שנמצאות ב-Google Play עבור טאבלטים. יש הרבה מאוד אפליקציות שנראות שבנו אותן לטלפון והן נראות זוועה על טאבלט, ולצערי גוגל בקטע הזה התעקשו לא לבנות קטגוריה לטאבלטים כך שמפתחים ישחררו 2 גרסאות (טאבלט וטלפון), אבל מצד שני – דברים מתחילים לזוז בגוגל. הם שחררו לאחרונה הוראות מה לשים לב בקשר לטאבלט כשמפתחים אפליקציה ואני מאמין שכבר בקרוב נראה דגש יותר חזק מצד גוגל לגבי טאבלטים, כך שיש עוד תקווה.

לסיכום: לא, אני לא מנסה לשכנע אף אחד לא לרכוש את המוצרים של אפל. גם אני לא פעם ולא פעמיים חשבתי לרכוש מחשב נייד מאפל, עד שנזכרתי שאני טיפוס שאוהב לפרק דברים ו”לפרוץ” אותם (האסוס טרנספורמר שלי היה תחת אחריות במשך כ…10 דקות לערך מהרגע שהוצאתי אותו מהקופסא) והמקבוקים למיניהם מאוד בעייתיים בכל הקשור לשדרוגים שלא ע”י חברת אפל (במחירי פרימיום כמובן!), אבל זה אני. כל הפואנטה שלי היא לשים לב לדברים ולא לתת להתלהבות רגעית לגרום לך לשלוף את הכרטיס אשראי שלך, אלא לחשוב האם זה מה שאתה רוצה וזה מה שמתאים לך, ואם כן – שיהיה במזל.

גאדג’ט חדש? לא צריך לרוץ להיות ראשון

כשיצא האייפד החדש, פנו אליי כמה אנשים ושאלו לדעתי. הסברתי להם את דעתי והדגשתי נקודה מאוד חשובה: מוצר חדש, לא מומלץ לרוץ ולהיות בין הראשונים לרכוש אותו, כי רוב הסיכויים הם שימצאו בו כמה תקלות שיצטרכו לטפל בהן לפני שתוכל להנות מהמכשיר.

הפעם לא לקח הרבה זמן: תלונות רבות מרחבי העולם הופיעו בפורומים של אפל לגבי חיבורים של 3G: מופיע כמחובר, הדפדפן (ושאר אפליקציות מבוססות רשת) טוענות שאין חיבור אינטרנט, וזה קורה במדינות שונות, וזו לא התקלה היחידה עם משתמשים רבים: גם בעיות WIFI רבות צצו לאייפד דור 3.

צריך להיות הוגנים: התקלות האלו אינן יחודיות לאפל. משתמשים רבים עם ASUS Transformer Prime מדווחים על בעיות WIFI ובעיות קליטת GPS. אסוס ניסו לטפל בבעיית ה-WIFI עם עדכון תוכנה (לרובם זה לא עזר) ולגבי ה-GPS, לא היתה להם ברירה אז הם מתחילים לחלק GPS DONGLE (שזה עניין בעייתי קצת: איפה אתה מחבר את ה-דונגל הזה שאתה מחבר את המקלדת?).

מדוע הבעיות קורות? יש לכך מספר סיבות:

  1. במקרים רבים חברות משתמשות בצ’יפים חדשים מאוד שעדיין לא נוסו במידה מספקת בשטח, במיוחד במקרים של כמו של האייפד החדש שהצ’יפ גם תומך ב-LTE והוא לא נוסה במידה מספקת (סודיות, פראנויה, מחק את המיותר)
  2. זמן קצר: התחרות בשוק היא לא קלה. בנוקיה אחד המהנדסים סיפר ש”עד שאנחנו מסיימים להכין מצגת פאוארפוינט, במזרח כבר מוציאים טלפון חדש”, ואסוס, סמסונג ואחרים בהחלט עושים כך: חודשיים בלבד לאחר שה-Transformer Prime יצא באופן רשמי, היו הדלפות (כולל תמונות) של הגירסאות הבאות (TF301, TF701) כשהן מוכן והן לשם בדיקה ובחינה, אז חברות מקצצות בזמן הבחינה כדי לא להיות עם מצב שהמתחרה “לוקח את הקופה” (כמו שקרה לסמסונג מול ASUS בתחום הטאבלטים)
  3. “יהיה בסדר” – יצוא כחול-לבן שהעותק בחדווה בחו”ל אצל היצרניות. יהיו בעיות? קצת נטרטר את הלקוחות, נאשים אותם (אפל מומחית בזה) בעבודה לא נכונה עם המכשיר ובסוף יוצאים עם משהו שמתקן חלקית.

מכיוון שיש תחרות ערה בין היצרנים, מכשירים חדשים יוצאים כל הזמן (למעט אפל) בתכיפות של מספר חודשים, במיוחד במקרה של סמסונג שהוציאה את גלקסי S-2 לדוגמא, ובדרך הוציאה עוד 10 גרסאות של S-2. בחלק מהמקרים זו אותה חומרה והתוכנה קצת שונה (בהתאם לדרישות חברות הסלולר) ובמקרים מסויימים יש צ’יפים אחרים לגמרי (פעם צ’יפ ARM של סמסונג, פעם של TI ופעם של nVidia לדוגמא). במצב כזה, אין שום סיכוי שמכשיר כלשהו יקבל זמן רב לשם בחינה בשטח איך הוא עובד, איך 3G+WIFI עובדים, החלפה ביניהם וכו’.

לכן, גם אם אתה רואה מחר את הגלקסי S-3 (חלק מהשמועות אומרות שהוא צריך לצאת החודש, חלק חודש הבא) והוא מגיע לארץ הקודש ואתה בדיוק רוצה להחליף מכשיר, אני ממליץ להמתין, במיוחד אם אתה רוצה לרכוש אותו דרך חברת הסלולר שאתה מנוי אליה. לוקח זמן עד שסמסונג מבצעת תיקון, עד שהיבואן בודק את התיקון, ואם התיקון מצריך ביצוע טיפול אצל החברה הסלולרית, הם לוקחים 48 שעות עד שהם מטפלים.

סבלנות עושה את ההבדל בין להיות שפן נסיונות במחיר מלא שאתה משלם, לבין אחד שרוכש מכשיר אחרי שכולם כבר גילו את הבאגים המהותיים שבו (אם יש צורך בהחלפת ברזל, לדוגמא).

נוקיה ומיקרוסופט: שידוך גרוע מאוד

כפי שכל העולם ואחותו יודעים, ביום שישי מיקרוסופט ונוקיה הודיעו חגיגית שהם הולכים יד ביד, ולשם ההכרזה הגיע סטיב באלמר עד ללונדון. במסגרת ה”שיתוף פעולה”, נוקיה תשתמש במוצרים של מיקרוסופט כמו Bing, אופיס, ומיקרוסופט תעיף את שרות המפות שלהם לטובת שרות המפות של נוקיה, ובהמשך יוכרזו עוד דברים מטעם מיקרוסופט ונוקיה.

מישהו אהב את ההכרזה הזו? לא ממש. בוול סטריט שחטו את המניה והיא צנחה ב-14% כמעט מיד. 1000 מעובדי נוקיה ששמעו את ההכרזה בשידור חי החליטו פשוט לקום מהמשרדים וללכת הביתה.

עצוב לראות את נוקיה, השחקנית הגדולה ביותר בשוק, מאמינה למיקרוסופט ולא לומדת מההיסטוריה. קחו לדוגמא את חברת SGI (סיליקון גרפיקס): החברה שהיתה במקום ראשון בעולם בכל הקשור לגרפיקה. SGI ומיקרוסופט חתמו על הסכם לכתוב API לגרפיקה תלת מימדית במסגרת פרוייקט שנקרא פרנהייט. ל-SGI היה את הנסיון והידע, למיקרוסופט לא, ולאחר שמיקרוסופט למדו את הדברים, הם נטשו את הפרויקט. דוגמא אחרת היתה שיתוף הפעולה של SGI עם מיקרוסופט בתכנון קו מחשבים ליצירת גרפיקה תלת מימדית המבוססים על X86 שנקראו Visual Workstation. מיקרוסופט הבטיחו שת”פ רציני במכירת המוצרים ואנשי SGI לקחו זאת ברצינות: יומם וליל הם עבדו על המכונות האלו כדי שיגיעו לשוק (המכונות האלו שונות כמעט בכל אספקט מ-PC רגיל: כך לדוגמא לא היה בכלל BIOS או EFI), וכשהם יצאו לשוק סוף סוף, מיקרוסופט לא ממש סייעה במכירת המוצרים האלו, וכך גם מכונות אלו נפלו עקב השת”פ עם מיקרוסופט (עבדכם הנאמן הודיע במסגרת ה-Linux Kernel Mailing List לאלן קוקס שהמכונות מתו)

SGI היא לא היחידה, ישנן חברות רבות שתלו תיקוות רבות בשת”פ עם מיקרוסופט שבעקבותיהן יגיעו מכירות רציניות, וכמעט כולן מצאו את עצמן עם הלשון בחוץ כמעט בכל קטגוריה. זוכרים את הנגני מוסיקה עם המערכת של מיקרוסופט? מתו. טאבלטים שיצאו בתחילת שנות ה-2000 בעידוד מיקרוסופט? מתו גם. שרתים ביתיים? (Windows Home Server) – גם מתו, והרשימה ארוכה…

נוקיה בזבזה 3 שנים יקרות על .. טחינת מים. הנהלה כושלת שניסתה בכח להחיות מערכת הפעלה חצי מתה (סימביאן), פתרונות חצי/שליש/רבע אפויים עם מסך רזיסטטיבי (מעולה לבעלות הציפורניים הארוכות, אגב), שימוש ב-MAEMO והוצאת N900, ומיד לאחר מכן נטישה של מערכת ההפעלה המעולה הזו לטובת MEEGO, שת”פ בין אינטל לנוקיה שלא הניב עד היום אפילו מכשיר אחד בשוק, וכל זאת בזמן שאפל מוכרת בכמויות וגוגל עם אנדרואיד ויצרני חומרה שוברים שיאי מכירות רבעון אחרי רבעון, בשעה שנוקיה מפסידה עשרות אחוזים בשוק באותה תקופה.

השידוך בין השניים הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה: נוקיה יכולים לפתח מה שהם רוצים, אבל יצרני חומרה אחרים לא מחזיקים צוותי פיתוח תוכנה של אלפי אנשים, ומה שנוקיה תציע עם Windows Phone 7 ב-700 דולר, המתחרים הסינים, היפנים והקוריאניים יציעו ב-400-500 דולר, כי בסופו של דבר זה אותו Windows Phone 7. לנוקיה יש הסכמים ארוכי טווח עם המפעילים הסלולריים, אבל אם למפעיל סלולרי נוקיה תמכור ברזל ב-400 דולר וטושיבה/סמסונג/דל/LG ימכרו את אותו דבר בתצורה קצת שונה ב-350, המפעיל לא יקח את מה שנוקיה מוכרת. מה יצא מכך לנוקיה? שאלה טובה.

נוקיה בעצם מכרה את נשמתה למפלצת מרדמונד, ואם מיקרוסופט תשקיע באמת בשיווק הפתרונות של נוקיה, אז השניים יכולים להרוויח מכך המון. קחו לדוגמא את ישראל, מקום שמיקרוסופט שולטים מאוד חזק בשוק הארגוני, ואם מיקרוסופט תציע לשותפים/לקוחות את נוקיה כפתרון אינטגרלי לכל ה-Back Office שלהם (VPN, דוא”ל בדחיפה מה-Exchange, תמיכה מלאה ב-Sharepoint וכו’), אז נוקיה יכולים להרוויח, אבל למיקרוסופט יש גם הסכמים עם DELL ועם היצרנים מהמזרח, כך שמיקרוסופט לא תוכל לדחוף אך ורק את נוקיה.

בסופו של יום, אף אחד מאלו שמבינים את השוק לא אהב את השידוך הזה ורבים משערים כי זהו סופה של נוקיה או תחילתו של מסע שבסופו של דבר מיקרוסופט אולי תרכוש את נוקיה ותייצר מכשירים בעצמה כמו ה-XBox וה-Zune, אבל אז שוב נחזור למצב שבו יצרנים הפיצו נגנים עם המערכת של מיקרוסופט ו-Play for sure שיצא ב-2004 ו-4 שנים אחר כך מיקרוסופט דפקה סכין בגב ליצרנים וזרקה את המערכת לטובת Zune.

דבר נוסף שקרה עקב ההכרזה של נוקיה ומיקרוסופט: אף אחד לא הודיע לאינטל על כך ואינטל עכשיו מוצאת את עצמה עם שת”פ די עקר עם נוקיה לגבי Meego, אותה מערכת שיועדה לטלפונים חכמים וטאבלטים. נראה איך אינטל תגיב לכך.

כמה מילים על חישובים לא נכונים לגבי iPhone בישראל

אמיר טייג פירסם מאמר בכלכליסט על ההכרזות של פלאפון ופרטנר (כל אחת לחוד) על כך שתוך מס’ חודשים הספקיות הנ”ל ימכרו לאזרחי ישראל את המכשיר החדש ביותר והנוצץ מבית אפל, הלוא הוא ה-iPhone 3GS. מחיאות כפיים!

אבל הכתב הנכבד הגיע בדרך לכמה מסקנות לא נכונות. אולי בגלל הטעיה של אחת החברות, אולי ממידע שגוי שקיבל או אולי מתוך סתם חישובים שלו, בכל מקרה רציתי לתת את התמונה היותר מדויקת (לפחות ממה שבדקתי בעצמי):

אמיר טוען שגם פלאפון וגם פרטנר “התחייבו לסבסד את המכשיר בשיעור של כ-450 עד 550 דולר”. לא יודע מי בדיוק המציא את זה, אבל זה ממש לא נכון. אפל מוכרת ב-700 דולר מכשיר שאינו נעול בחו”ל ללא כל תוכנית התחייבותית של דיבור/שיחה/SMS אצל ספק רט”ן מסוים. המחיר הזה הינו המחיר לצרכן בלבד, והוא אינו המחיר שספק הרט”ן קונה אותו מ-אפל, אחרת אותו ספק רט”ן לא היה רוכש את המכשיר בכלל. מדוע לו לקנות מ-אפל מכשיר ב-700 דולר ולמכור אותו ב-700 דולר? איפה הרווח שלו?

לפי דו”ח שפורסם ב-Apple Insider, העלות המוערכת של אפל ליצור מכשיר iPhone היא בסביבות ה-174 דולר. נוסיף לכך אריזה, הובלה, פרסום, אוכל לחתול של סטיב ג’ובס, מסאג’ להנהלת אפל והוצאות אחרות ונגיע נניח לעלות של 250$ פר ברזל. בל נשכח שככל שהכמות יותר גדולה ליצור, העלויות יורדות, מה שאומר שעוד מס’ חודשים אפל בעצם תשלם פחות מ-174 דולר פר מכשיר.

עכשיו נעבור לצד של ספק הרט”ן: ספק הרט”ן לא רוכש מכשיר או 2 או 1000, הוא קונה בכמות של 100,000 חתיכות ומעלה, תלוי במדינה שהוא נותן שרות שם, תלוי בפריסה שלו, גודלו וכו’, וספקים אלו אינם רוכשים את המכשירים במחירים של 500 דולר ומעלה, אלא יותר קרוב ל-350 דולר (אי אפשר לדעת במדויק עקב הסכמי סודיות דרקוניים, אבל אפשר להעריך), וכנ”ל גם במקרה שלנו: פלאפון ופרטנר פשוט לא יסכימו לרכוש מכשירים מעבר לעלות הזו, מסיבה פשוטה: כל חברות הסלולר מצמצמות מדי שנה את הסבסוד על המכשירים ורק בגלל שאפל הוציאו מכשיר חדש, לא אומר שהחברות הולכות לעשות פרסה למדיניות הזו, במיוחד שיש מיתון בשוק עכשיו. פלאפון העדיפו אפילו לחתוך את היבואן ולייבא בעצמם ולחסוך עוד כמה שקלים!

לסיכום עניין הסבסוד: אין מצב שזה יקרה. פרטנר ופלפאון לא פראייריות.

נעבור לטענה הראשונה של הכתב: “פלאפון ופרטנר התחייבו למכור כל אחת כ-100 אלף מכשירי אייפון בישראל בכל אחת משלוש השנים הבאות”. אם נתרגם את ההצהרה הזו למספרים, יצא לנו ש-2 החברות יצטרכו למכור 600,000 מכשירים, 300,000 כל אחת תוך 3 שנים. מספר יפה, רק בעייתי: אפילו יורוקום, יבואנית נוקיה שמוכרת את מכשיריה לסלקום, פרטנר ועכשיו לפלאפון ומוכרת הרבה יותר מכל יבואן טלפון סלולרי, לא מכרה כבר שנים דגם מסוים בכמויות כאלו. היו להם הצלחות מסחריות רציניות עם טלפון פשוטים (מי לא זוכר את 3510i, או 6230 האלמותי), אבל מכשירים כמו ה-E71 שהוא עד עכשיו להיט בשוק הסמארטפונים במיוחד במגזר העיסקי, לא מכר יותר מ-100,000 חתיכות, וכאן מדובר ב-2 ספקי רט”ן שיתחרו “ראש בראש” על הלקוחות, כלומר הם יצטרכו למכור יחד 200,000 מכשירים בשנה. מי בדיוק ירכוש מאסות של מכשירים בתקופה הנוכחית? צריך להזכיר אולי לקוראים שבחברות היי-טק גדולות, גם כשנותנים לעובד טלפון סלולרי על חשבון החברה, המכשיר שניתן בד”כ הוא מכשיר ללא מצלמה, מאוד פשוט, בד”כ תוצרת נוקיה עם מערכת הפעלה סידרה 40, כלומר טלפון שלא עולה יותר מכמה מאות שקלים. פתאום חברות גדולות יחליטו לזרוק את כל המכשירים בשביל לעבור ל-iPhone ולשלם סכומי עתק בגלל שפרטנר ופלאפון החליטו לייבא iPhone? לא סביר להניח שזה יקרה.

ולבסוף, כרגיל ב”טכנולוגי על הבוקר” של היום יוסי גורביץ מאוד בטוח ש-אפל תקעה סכין בגב לאיידיגיטל, יבואנית אפל בארץ. נכון, פלאפון תייבא את המכשירים בעצמה, אבל אורנג’ לא. אדרבא, יש יחסים מאוד פוריים בין פרטנר לאיידיגיטל וניתן לראות זאת בחנויות הקונספט של אורנג’ בארץ, ופרטנר לא תייבא את מכשירי ה-iPhone בעצמה כמו פלאפון, אלא תביא מכשירים מאיידיגיטל, שייבאו את המכשירים באפל בעצמם. אז איידיגיטל בהחלט הולכת להרוויח לא רע מכל העיסקה הזו.

עדכון: לפני מס' ימים סלקום גם הכריזה כי היא תשווק iPhone ללקוחותיה, כך שכבר אין צורך לתכנן לעזוב את החברה אם הינך מנוי בסלקום רק בגלל שהמתחרים מוכרים iPhone. בכל מקרה, עכשיו הקטע שאורנג' ופלאפון התחייבו למכור (שוב, לפי החדשות וללא שום הודעה רשמית של החברות) 100,000 יחידות בשנה נהיה הרבה יותר בלתי מציאותי לדעתי..

לפני שתרכוש IPhone 3G

iphone3g בעבר כתבתי פוסט ותמהתי לגבי עניין ריבוי המשימות ש-Apple מימשו (או ליתר דיוק: לא מימשו) ב-IPhone. עתה מגיעה בשורה הרבה יותר גרועה. אלו החושבים לרכוש לעצמם את הצעצוע הנ”ל בגירסה דור 3, כדאי שיחשבו על כך מחדש, או ימתינו קמעה.

מסתבר כי מס’ מפעילים בחו”ל (מפעילים במובן של Carriers כמו אורנג’, T-Mobile ואחרים) מתלוננים לאפל כי ה-IPhone 3G עושה צרות רבות בעניין של קליטה, קבלת ושליחת שיחות ואף בגלישה סלולרית בדור 3. חברת AT&T בארה”ב לא מודה בכך, אולם חברות בהולנד, בריטניה ואחרות בהחלט מתלוננות על כך ל-Apple.

אז מה הבעיה במכשיר עם דור 3? תלוי את מי שואלים.

המגזין השוודי Ny Teknik פירסם מאמר שבו מצהירים מהנדסים שבדקו את ה-IPhone 3G כי המכשיר משדר במס’ דציבלים נמוך מהסטנדרט הרשמי, מה שכמובן גורם לכך ששיחות מתנתקות או שלא ניתן להשיג את בעל המכשיר או שלא ניתן ליזום שיחות ו/או חיבור נתונים בדור שלישי. במידה והדברים נכונים, אפל תהיה בצרות הואיל ותקלה כזו כמעט בלתי אפשרי לתקן עם הוצאת קושחה מתוקנת אלא אך ורק בהחלפת לוח, ולוגיסטיקה כזו, במיוחד שמדובר על מס’ מדינות ומיליוני מכשירים – עולה סכומי עתק. בשלב זה המפעילים מקווים ש-אפל יעשו נס וישחררו גירסת קושחה חדשה שתפתור את הבעיה וכך לא תהיה עלות עצומה (אפשר לשדרג קושחה דרך iTunes).

מצד שני, יש אנליסטים שממהרים להאשים גורם אחר לתקלה ולאותו גורם קוראים Infineon שמייצרים את הצ’יפ לתקשורת דור 3 עבור ה-IPhone 3G. לטענת אותם אנליסטים, הצ’יפ שיש ב-IPhone הוא צ’יפ חדש וסובל ממחלות ילדות, ולכן יש את הבעיה הנ”ל.

מה מומלץ בשלב זה? לא לרכוש כרגע את ה-IPhone 3G. להמתין עד שהתקלה תתוקן. ימים יגידו אם אפל תצטרך לעשות מבצע Recall ענק או שיעשו את הלא יאומן ויתקנו את העניין בתוכנה.

עדכון (15/8/08): מסתבר שהבעיה באמת בצ'יפ של Infineon. החדשות הטובות הן ש-אפל מכינים עדכון קושחה לטפל בבעיה. נקווה שזה יעזור.